אז ראשית נסביר מהי מועקה? מועקה זאת התחושה מבפנים שלא הכל תקין. בעין שלך אתה רואה וחושב שהכל בסדר, אבל בפנים אתה מרגיש שלא הכל תקין, אתה מרגיש שחסר לך משהו. כלפי חוץ אתה יכול לתפקד כרגיל והכל נראה כשורה, אבל בפנים ישנה המועקה, אותה תחושה שמציקה ואינה מרפה, אותה תחושה שבעצם אומרת שיש כאן משהו שמצריך בדיקה וטיפול.
המועקה נובעת מתחושה של חוסר סיפוק, תחושה של חיסרון, תחושה שחסר לנפש מבפנים משהו. יכול להיות שיש לך הכל, עבודה, אישה, ילדים וכולי, יכול להיות גם שאתה כרגע באמצע איזו חופשה בחו"ל, אבל המועקה רובצת על הלב. מועקה כאילו קרה וקורה משהו לא טוב, מועקה של חוסר שמחה וחוסר שלווה נפשית.
גם כאשר האדם מנסה להדחיק את המועקה, היא כמובן נשארת שם ומתריעה בפניך שיש כאן משהו שטעון בדיקה. אם ברחת מהמועקה אל העבודה, אז כמובן שהיא תחזור אליך לפני השינה וכולי. לעיתים המועקות הקטנות האלו אם לא מתבוננים בהן, הן מתפתחות לדברים קשים יותר כגון חרדות, דיכאונות וכיו"ב. אז ממה בעצם נוצרת המועקה? ומה עושים כאשר יש מועקה?
אז נתחיל מהסוף, דבר ראשון כאשר יש לך מועקה עליך להירגע ולא להילחץ מכך. כאשר תירגע תוכל על ידי זה להיות בישוב הדעת ולהבין מה בעצם המועקה מרמזת לך. וככל שאדם רגוע יותר כך המוח שלו עובד טוב יותר וכך הוא מבין טוב יותר מה עובר עליו.
אז ממה בעצם נובעת המועקה. אז כפי שכבר התבאר בנפש האדם רמות שונות ורבות של התת מודע, החל מהדברים שאתה בטוח שאתה רוצה אותם, ועד רצונות ומחשבות פנימיות יותר שהאדם שוכח אותן ואף לפעמים מרוב בלבול פועל הפוך מהן. המועקה נובעת מבפנים, מרובד פנימי של התת מודע שמעיד על כך כי יש לו רצון כלשהו שאינו ממומש.
גם כאשר נדמה לך שהכל מושלם, הרי שהכל מושלם רק ברמה החיצונית של התת מודע. ז"א יש לך את רוב ככל הדברים שהרמה החיצונית של התת מודע שלך רוצה. אבל מה עם הרמות הפנימיות יותר שאינך מודע אליהן? מה איתן, גם הן רוצות משהו! וכאשר המשהו הזה אינו קורה, הדבר הזה יוצר תחושה של חוסר נוחות ומועקה. כי הכל רק נראה מושלם, אבל נפש האדם מבפנים רוצה משהו נוסף, משהו אחר, משהו שונה מאשר מה שקורה כלפי חוץ.
דרך אגב, לא בהכרח שהנפש שלך רוצה שהמציאות שלך תהיה שונה מכפי שהיא כרגע, לפעמים הנפש שלך בסך הכל רוצה שתשנה את צורת ההסתכלות שלך על המציאות בלבד. לפעמים המועקה נובעת לא בגלל מה שאתה עושה, אלא בגלל הצורה שבה אתה עושה. נניח לדוגמה שאתה עושה פעולה חיובית, אבל אתה לא נהנה ממנה מספיק. אז כלפי חוץ, המצב כמובן טוב, כי מצבך הוא חיובי. אבל מאחר שאתה לא עושה את הדברים בצורה מודעת אלא מתוך הרגל, אז הנפש הפנימית יותר אינה מקבלת את מה שהיא רוצה. ולפעמים היא בסך הכל רוצה שתהיה יותר ערני ומבחינתה אתה יכול להמשיך לעשות את מה שאתה רוצה, רק שתעשה זאת עם יותר התבוננות וכולי.
כפי שכבר התבאר, יש אנשים שישנים את ימיהם. ואפילו שנדמה לעולם כאילו הם עובדים, לומדים וכולי, הרי שהכל קורה תוך כדי שינה בהקיץ של התת מודע והכל פועל על אוטומט ולא מתוך שמחת חיים וסיפוק פנימי. וכאשר האדם נותן לחיים ולזמן להרדים אותו ולקחת אותו להיכן שהם רוצים, בגלל זה הנפש מרגישה חיסרון ומכאן נובעת תחושת המועקה.
כי הנפש בתוך תוכה, רוצה שמחה, אושר, סיפוק, ביטוי עצמי וכולי. אבל כאשר האדם עונה רק על הצרכים החיצוניים של הנפש שלו ולא על הצרכים הפנימיים, הדבר הזה יוצר את תחושת המועקה וחוסר הסיפוק שיש לאדם. כי באמת הנפש בפנים של האדם רוצה הרבה מאוד, וכאשר האדם לא מתייחס אליה, אז על ידי זה ובגלל זה באות המועקות.
לפעמים גם קורה שאדם מודע לתחושות הפנימיות שלו מבפנים, אבל בטעות ובגלל חוסר ישוב הדעת, במקום לתת מענה טוב למה שהנפש בפנים רוצה, הוא עוד גורם לנפש שלו להיות עוד יותר צמאה וחסרה. הדבר דומה לאדם שנמצא בים ומרגיש צימאון. ובמקום לשתות מי שתייה טובים ומתוקים שירוו את צימאונו, הוא הולך ושותה מי ים מלוחים. אז נכון, בשניה הראשונה הוא נרגע, כי הוא שתה מי ים. אבל מה קורה שניה אח"כ? לא רק שהוא לא הרווה את צמאונו, הוא עוד גרם לנפש שלו להיות צמאה עוד יותר. ולמה? כי על כל כוס מי ים שאתה שותה, הגוף שלך מאבד 2 כוסות של מים טובים כידוע.
וכך קורה גם לפעמים, שיש לאדם תחושה של חיסרון וחוסר סיפוק, ואז במקום לתת מענה אמיתי וטוב לנפש שלו, הוא הולך ומלעיט את עצמו בכל מיני דברים, שלא רק שהם אינם הופכים אותו למאושר, אלא אדרבה עכשיו הוא עוד פחות מאושר מאשר קודם והכל רק מחמת חוסר ישוב הדעת (וחוסר שמחה שמאפשרת את ישוב הדעת).
ולכן כאשר יש לאדם מועקה כלשהי, על האדם לעשות חשבון נפש מתוך ישוב הדעת ולהתבונן באמת על מספר דברים. ראשית נסה להבין מי אתה בכלל, האם אתה חי את החיים של עצמך, או שמא אתה בכלל חי את החיים של אנשים אחרים? נסה להתבונן פנימה, מה אני באמת רוצה? מה הרצונות הפנימיים שלי? האם אני מביא אותם לידי מימוש? כי באמת כאשר האדם מביא את הרצונות הפנימיים של התת מודע שלו לידי מימוש, הדבר הזה יוצר בעצם את תחושת האושר והשלמות של האדם עם עצמו, שמרפאים את תחושת המועקה וחוסר הסיפוק.
ואחרי שתחשוב שאתה מבין מה מציק לך מבפנים, לאחר מכן נסה להתבונן בחכמה והשתמש בשכלך, האם הדברים שאני עושה באמת יספקו את הנפש שלי, או שמא אני בכלל דומה למי ששותה מי ים? ואם אינך יודע להחליט, אז פשוט תישאר עירני ותמשיך להתבונן פנימה כל הזמן. שים לב אילו דברים באמת גורמים לך להיות מאושר ואילו דברים דומים למי ים שהשתייה שלהם לא רק שאינה מסייעת לך, אלא אף מגדילה את צימאונך הנפשי.
לסיכום: מועקה נובעת בגלל תחושת של חסר שנובעת מרמות עמוקות ופנימיות של התת מודע. הנפש של האדם רוצה את השלמות הנכספת. ולא כל מה שנראה שמקרב את האדם לשם, אכן עושה זאת. לכן צריך האדם להירגע ובישוב הדעת להתבונן פנימה ולמצוא מזור לנפשו. בהצלחה.
ציטוטים: רבי נחמן מברסלב
שֶׁהֵם מַיִם מְלוּחִים כִּי הַשּׁוֹתֶה מַיִם, מַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ, אַךְ הַשּׁוֹתֶה מַיִם מְלוּחִים, לא דַּי שֶׁאֵינוֹ מַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ, אֶלָּא שֶׁמּוֹסִיף צִמָּאוֹן עַל צִמְאוֹנוֹ, עַד שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתּוֹת מַיִם אֲחֵרִים, לְכַבּוֹת צִמְאוֹנוֹ
עַל פִּי הָרב, אֵלּוּ הָרוֹדְפִים בְּיוֹתֵר אַחַר תַּאֲוַת מָמוֹן [כסף], הֵם מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדָם. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינָם מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, הֵם בְּחַיֵּיהֶם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת לְתַאֲוָתָם שֶׁהֵם מִתְאַוִּים כָּל כָּךְ לְמָמוֹן הַרְבֵּה, עַד שֶׁהֵם רָצִים וִיגֵעִים מְאד כָּל יְמֵיהֶם בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמְסַכְּנִים עַצְמָם בְּסַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת, בִּשְׁבִיל לְמַלּאת תַּאֲוָתָם, כְּאִלּוּ הָיָה עֲלֵיהֶם חוֹב גָּדוֹל לְשַׁלֵּם... וְכָל יְמֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְמַלּאת תַּאֲוָתָם, וּלְשַׁלֵּם חוֹב הַזֶּה שֶׁל תַּאֲוָתָם, כִּי 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ' וְכוּ' כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁאֵין מָמוֹנוֹ מָמוֹן כְּלָל, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מִמָּמוֹנוֹ
המועקה נובעת מתחושה של חוסר סיפוק, תחושה של חיסרון, תחושה שחסר לנפש מבפנים משהו. יכול להיות שיש לך הכל, עבודה, אישה, ילדים וכולי, יכול להיות גם שאתה כרגע באמצע איזו חופשה בחו"ל, אבל המועקה רובצת על הלב. מועקה כאילו קרה וקורה משהו לא טוב, מועקה של חוסר שמחה וחוסר שלווה נפשית.
גם כאשר האדם מנסה להדחיק את המועקה, היא כמובן נשארת שם ומתריעה בפניך שיש כאן משהו שטעון בדיקה. אם ברחת מהמועקה אל העבודה, אז כמובן שהיא תחזור אליך לפני השינה וכולי. לעיתים המועקות הקטנות האלו אם לא מתבוננים בהן, הן מתפתחות לדברים קשים יותר כגון חרדות, דיכאונות וכיו"ב. אז ממה בעצם נוצרת המועקה? ומה עושים כאשר יש מועקה?
אז נתחיל מהסוף, דבר ראשון כאשר יש לך מועקה עליך להירגע ולא להילחץ מכך. כאשר תירגע תוכל על ידי זה להיות בישוב הדעת ולהבין מה בעצם המועקה מרמזת לך. וככל שאדם רגוע יותר כך המוח שלו עובד טוב יותר וכך הוא מבין טוב יותר מה עובר עליו.
אז ממה בעצם נובעת המועקה. אז כפי שכבר התבאר בנפש האדם רמות שונות ורבות של התת מודע, החל מהדברים שאתה בטוח שאתה רוצה אותם, ועד רצונות ומחשבות פנימיות יותר שהאדם שוכח אותן ואף לפעמים מרוב בלבול פועל הפוך מהן. המועקה נובעת מבפנים, מרובד פנימי של התת מודע שמעיד על כך כי יש לו רצון כלשהו שאינו ממומש.
גם כאשר נדמה לך שהכל מושלם, הרי שהכל מושלם רק ברמה החיצונית של התת מודע. ז"א יש לך את רוב ככל הדברים שהרמה החיצונית של התת מודע שלך רוצה. אבל מה עם הרמות הפנימיות יותר שאינך מודע אליהן? מה איתן, גם הן רוצות משהו! וכאשר המשהו הזה אינו קורה, הדבר הזה יוצר תחושה של חוסר נוחות ומועקה. כי הכל רק נראה מושלם, אבל נפש האדם מבפנים רוצה משהו נוסף, משהו אחר, משהו שונה מאשר מה שקורה כלפי חוץ.
דרך אגב, לא בהכרח שהנפש שלך רוצה שהמציאות שלך תהיה שונה מכפי שהיא כרגע, לפעמים הנפש שלך בסך הכל רוצה שתשנה את צורת ההסתכלות שלך על המציאות בלבד. לפעמים המועקה נובעת לא בגלל מה שאתה עושה, אלא בגלל הצורה שבה אתה עושה. נניח לדוגמה שאתה עושה פעולה חיובית, אבל אתה לא נהנה ממנה מספיק. אז כלפי חוץ, המצב כמובן טוב, כי מצבך הוא חיובי. אבל מאחר שאתה לא עושה את הדברים בצורה מודעת אלא מתוך הרגל, אז הנפש הפנימית יותר אינה מקבלת את מה שהיא רוצה. ולפעמים היא בסך הכל רוצה שתהיה יותר ערני ומבחינתה אתה יכול להמשיך לעשות את מה שאתה רוצה, רק שתעשה זאת עם יותר התבוננות וכולי.
כפי שכבר התבאר, יש אנשים שישנים את ימיהם. ואפילו שנדמה לעולם כאילו הם עובדים, לומדים וכולי, הרי שהכל קורה תוך כדי שינה בהקיץ של התת מודע והכל פועל על אוטומט ולא מתוך שמחת חיים וסיפוק פנימי. וכאשר האדם נותן לחיים ולזמן להרדים אותו ולקחת אותו להיכן שהם רוצים, בגלל זה הנפש מרגישה חיסרון ומכאן נובעת תחושת המועקה.
כי הנפש בתוך תוכה, רוצה שמחה, אושר, סיפוק, ביטוי עצמי וכולי. אבל כאשר האדם עונה רק על הצרכים החיצוניים של הנפש שלו ולא על הצרכים הפנימיים, הדבר הזה יוצר את תחושת המועקה וחוסר הסיפוק שיש לאדם. כי באמת הנפש בפנים של האדם רוצה הרבה מאוד, וכאשר האדם לא מתייחס אליה, אז על ידי זה ובגלל זה באות המועקות.
לפעמים גם קורה שאדם מודע לתחושות הפנימיות שלו מבפנים, אבל בטעות ובגלל חוסר ישוב הדעת, במקום לתת מענה טוב למה שהנפש בפנים רוצה, הוא עוד גורם לנפש שלו להיות עוד יותר צמאה וחסרה. הדבר דומה לאדם שנמצא בים ומרגיש צימאון. ובמקום לשתות מי שתייה טובים ומתוקים שירוו את צימאונו, הוא הולך ושותה מי ים מלוחים. אז נכון, בשניה הראשונה הוא נרגע, כי הוא שתה מי ים. אבל מה קורה שניה אח"כ? לא רק שהוא לא הרווה את צמאונו, הוא עוד גרם לנפש שלו להיות צמאה עוד יותר. ולמה? כי על כל כוס מי ים שאתה שותה, הגוף שלך מאבד 2 כוסות של מים טובים כידוע.
וכך קורה גם לפעמים, שיש לאדם תחושה של חיסרון וחוסר סיפוק, ואז במקום לתת מענה אמיתי וטוב לנפש שלו, הוא הולך ומלעיט את עצמו בכל מיני דברים, שלא רק שהם אינם הופכים אותו למאושר, אלא אדרבה עכשיו הוא עוד פחות מאושר מאשר קודם והכל רק מחמת חוסר ישוב הדעת (וחוסר שמחה שמאפשרת את ישוב הדעת).
ולכן כאשר יש לאדם מועקה כלשהי, על האדם לעשות חשבון נפש מתוך ישוב הדעת ולהתבונן באמת על מספר דברים. ראשית נסה להבין מי אתה בכלל, האם אתה חי את החיים של עצמך, או שמא אתה בכלל חי את החיים של אנשים אחרים? נסה להתבונן פנימה, מה אני באמת רוצה? מה הרצונות הפנימיים שלי? האם אני מביא אותם לידי מימוש? כי באמת כאשר האדם מביא את הרצונות הפנימיים של התת מודע שלו לידי מימוש, הדבר הזה יוצר בעצם את תחושת האושר והשלמות של האדם עם עצמו, שמרפאים את תחושת המועקה וחוסר הסיפוק.
ואחרי שתחשוב שאתה מבין מה מציק לך מבפנים, לאחר מכן נסה להתבונן בחכמה והשתמש בשכלך, האם הדברים שאני עושה באמת יספקו את הנפש שלי, או שמא אני בכלל דומה למי ששותה מי ים? ואם אינך יודע להחליט, אז פשוט תישאר עירני ותמשיך להתבונן פנימה כל הזמן. שים לב אילו דברים באמת גורמים לך להיות מאושר ואילו דברים דומים למי ים שהשתייה שלהם לא רק שאינה מסייעת לך, אלא אף מגדילה את צימאונך הנפשי.
לסיכום: מועקה נובעת בגלל תחושת של חסר שנובעת מרמות עמוקות ופנימיות של התת מודע. הנפש של האדם רוצה את השלמות הנכספת. ולא כל מה שנראה שמקרב את האדם לשם, אכן עושה זאת. לכן צריך האדם להירגע ובישוב הדעת להתבונן פנימה ולמצוא מזור לנפשו. בהצלחה.
ציטוטים: רבי נחמן מברסלב
שֶׁהֵם מַיִם מְלוּחִים כִּי הַשּׁוֹתֶה מַיִם, מַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ, אַךְ הַשּׁוֹתֶה מַיִם מְלוּחִים, לא דַּי שֶׁאֵינוֹ מַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ, אֶלָּא שֶׁמּוֹסִיף צִמָּאוֹן עַל צִמְאוֹנוֹ, עַד שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתּוֹת מַיִם אֲחֵרִים, לְכַבּוֹת צִמְאוֹנוֹ
עַל פִּי הָרב, אֵלּוּ הָרוֹדְפִים בְּיוֹתֵר אַחַר תַּאֲוַת מָמוֹן [כסף], הֵם מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדָם. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינָם מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, הֵם בְּחַיֵּיהֶם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת לְתַאֲוָתָם שֶׁהֵם מִתְאַוִּים כָּל כָּךְ לְמָמוֹן הַרְבֵּה, עַד שֶׁהֵם רָצִים וִיגֵעִים מְאד כָּל יְמֵיהֶם בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמְסַכְּנִים עַצְמָם בְּסַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת, בִּשְׁבִיל לְמַלּאת תַּאֲוָתָם, כְּאִלּוּ הָיָה עֲלֵיהֶם חוֹב גָּדוֹל לְשַׁלֵּם... וְכָל יְמֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְמַלּאת תַּאֲוָתָם, וּלְשַׁלֵּם חוֹב הַזֶּה שֶׁל תַּאֲוָתָם, כִּי 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ' וְכוּ' כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁאֵין מָמוֹנוֹ מָמוֹן כְּלָל, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מִמָּמוֹנוֹ
050-3331-331