המשך מכאן איך המוח שלנו מזהה פרצופים ? איך נוצרת אינטואיציה ? איך המוח שלנו חושב ? חלק 1.
כשאנחנו קוראים טקסט מטושטש גם אז לדוגמה המוח שלנו מבצע הצלבה של תבניות של צורות של מילים, כאשר אנחנו מתחילים לקרוא פתגם ויודעים את הסוף שלו גם בלי לקרוא את כולו גם כאן יש בעצם הצלבה של מידע, גם זהו בעצם סוג של אינטואיציה אך שהיא נראית לנו טריוויאלית כי ברור לנו איך היא עובדת.
כך שבפועל, גם כאשר אנחנו מזהים את החפצים שמולנו, גם כאן יש בעצם חישובים שהמוח שלנו עושה. ואיך הוא עושה זאת? נניח שהמוח שלנו מנסה לזהות פנים של בן אדם, כיצד הוא יודע מאיזו תבנית להתחיל להצליב מידע קודם? הרי יש אין סוף אפשרויות לתבניות שניתן ליצור מפנים של בן אדם ואיך המוח שלנו ידע מה לעשות קודם?
התשובה על כך היא כי המוח שלנו נצמד ומבצע את הפעולה לפי התכלית של המשימה.
כפי שכבר התבאר הצלחה של כל תהליך נובעת מרמת הקשר שבין התהליך לבין התכלית והמטרה הסופית שלו. כאשר המוח שלנו רוצה לזהות פנים של אדם, אז כפי שהוזכר קודם הוא יכול לעשות זאת לדוגמה על ידי איתור של מכנה משותף לא מורכב מידי אך גם לא נפוץ כגון צלקת על הפנים לדוגמה ויכול גם לעשות זאת על ידי השוואת תבניות מורכבות יותר של נניח היחס המדויק בין חלקי הפנים.
המוח שלנו בגלל שהוא "חכם" הוא גם כל הזמן מבצע תיעדוף של ההשוואות השונות. המוח שלנו יודע לעשות מיפוי מהיר לפי סוג התבניות ביחס שלהן לתוצאה. במידה והתוצאה הרצויה היא זיהוי הפנים, אז אדם פחות חכם לדוגמה יתחיל תמיד לבצע את ההשוואה לפי נניח היחס בין חלקי הפנים השונים.
לעומת זאת אדם חכם יותר יחפש קודם כל דברים בולטים יותר וייחודיים יותר בפנים של האדם שמולו כגון צלקת וכיו"ב כנ"ל (כפי שאכן רובנו עושים) ורק אם הוא לא יצליח למצוא התאמה, רק אז הוא יעלה את רמת הקושי של השוואת התבניות השונות.
ז"א שהמוח שלנו לא רק מבצע התאמה של מספר מדהים של תבניות ומכנים משותפים בכל רגע נתון, אלא גם מבצע בכל רגע נתון תיעדוף של מה להשוות למה ואיך להשוות לפי רמת הקושי ולפי התוצאה הרצויה.
נניח שאנחנו קוראים מילה מסוימת שכתובה בצורה מטושטשת, המוח שלנו קודם כל ינסה לזהות את המילה לפי הצורה שלה ורק לאחר מכן אם עדיין יהיה לו ספק האם המכנה המשותף הוא מספיק ייחודי ברמת צורת כל המילה, רק לאחר מכן הוא ינסה להתעמק בצורה של כל אות בצורה נפרדת כדי לזהות את המילה טוב יותר. בקיצור המוח שלנו מבצע בצורה אינסטינקטיבית אין סוף פעולות בכל רגע.
ומהי בעצם אינטואיציה? אינטואיציה זה מעין משהו שהמוח שלנו גורם לנו להרגיש שהוא אכן כך גם בלי שאנחנו מבינים במודע שלנו מדוע הוא אכן כך. ואיך זה קורה? זה קורה בגלל שהמוח שלנו מוצא במה שאנחנו רואים תבניות מסוימות שעושות לנו אסוציאציות שונות של דברים שונים שדומים בצורה כלשהי לתבנית של מה שאנחנו רואים כרגע מולנו.
לעיתים גם הדמיון הוא אפילו ברמת התבנית בלבד. לדוגמה אנחנו רגילים שכאשר קורה משהו בצורה x נובע ממנו y. אם קורה כרגע משהו שהתבנית שלו היא חדשה, אנחנו מנסים למצוא דמיון בין התבניות שאנחנו מכירים לבין התבנית החדשה. במקרה כזה הדמיון הוא לא בין המקרה הנוכחי לבין תבנית מוכרת, אלא בין תבנית חדשה לבין תבניות אחרות.
כל הדברים האלו קורים במוח שלנו כל הזמן והוא בעצם מייצר את האינטואיציה שלנו. ובגלל שמדובר בדברים דקים מאוד ובגלל שאנחנו הרי לא מודעים לעצמנו בצורה מלאה, לכן זה מה שיוצר אצלנו את ה"תחושה" של האינטואיציה לגבי דברים, וזה בגלל הדקויות של הדברים שהמוח שלנו קולט, דברים שקשה לנו להסביר אותם אפילו לעצמנו כי הם מאוד מורכבים.
ז"א בעצם שהאינטואיציה שלנו היא משהו שהמוח שלנו מבצע אותו בצורה לוגית מאוד מובנת ומורכבת, אך בגלל רמת המורכבות שלו הידע שהמוח שלנו משדר לנו נדמה לנו רק כתחושה ולא כמשהו שאנחנו יכולים להסביר אותו.
וכיצד בעצם אנחנו מסוגלים לשפר את האינטואיציה שלנו ואת היכולות השכליות שלנו?
התשובה על כך היא כי באפשרותנו אכן להשפיע על התת מודע שלנו מהמודע שלנו. לדוגמה אדם שיאמר לעצמו בצורה מודעת על משהו שהוא מאוד אוהב אותו, הוא בהכרח משדר לתת מודע שלו שהוא אוהב את אותו הדבר, כי החיצוניות משפיעה על הפנימיות. עכשיו ניקח את זה לעניין הנ"ל, כפי שכבר התבאר המוח שלנו מבצע פעולות רבות בחלקיקי שניות. אחת מהפעולות לדוגמה שהוזכרה, היא פעולת התיעדוף שבה המוח שלנו בוחר את סדר הפעולה שלו של הצלבת המידע ביחס לתוצאה שהוא רוצה ומשם נגזרת מהירות החישוב שלו. זה לדוגמה משהו שאנחנו כבני אדם יכולים לשפר במנגנון של המוח שלנו. איך?
על ידי זה שבצורה מודעת בכל דבר שאנחנו עושים ננסה להיצמד לתכלית של הפעולה. לדוגמה כאשר אנחנו מבצעים פעולה כלשהי, תמיד ננסה לזכור מהי המטרה הסופית שאנחנו רוצים להשיג, בשביל מה בכלל אנחנו מתאמצים, מהי המטרה הראשונה שבכלל מניעה אותנו (להיות מאושרים). על ידי שנעשה את זה בצורה מודעת על ידי זה נגרום גם לתת מודע שלנו ו"לליבה" של המערכת שלנו להיות טובה יותר, כי על ידי זה לדוגמה אנחנו מטביעים בעצמנו דפוסי חשיבה נכונים וטובים יותר.
דפוסי החשיבה הנכונים שאנחנו מיישמים אותם במודע, הם יגרמו גם לתת מודע שלנו להיות מושפע מהם והם יגרמו למוח שלנו לעבוד טוב יותר. זה כמובן ישפר את האינטואיציה שלנו, כי האינטואיציה שלנו היא כמות עצומה של חישובים שהמוח שלנו עושה בהצלבות מידע שונות כנ"ל. ואם במודע שלנו נצליח לחשוב בצורה מובנית / יצירתית ומסודרת יותר זה יסייע גם לאינטואיציה שלנו להשתפר.
לצורך העניין ניקח לדוגמה אלופי עולם בשחמט. אלופי עולם בשחמט משחקים באמצעות האינטואיציה שלהם, הם מרגישים מה הם צריכים לעשות. ואיך זה עובד?
בפועל, בכל שלב במשחק שחמט אם ננסה לחשב x מהלכים קדימה, מהר מאוד נגיע למצב שבו יש אין סוף אפשרויות שונות של מהלכים אפשריים. שחקן רגיל שלא שיחק המון שחמט, שחקן כזה מנסה לחשב כמה שיותר חישובים אפשריים של תנועת הכלים על הלוח, עד כמה כמובן שהמוח שלו מאפשר לו לעשות במסגרת הזמן ויכולת הריכוז שלו.
לעומת זאת שחקן אלוף עולם מבצע פעולה אחרת, הוא לא מחשב את כל החישובים בכל פעם מחדש, הוא משתמש בזיכרון שלו כדי לעשות הצלבה בין המצב הקיים של הלוח לבין כל אותם אלפי אלפים של משחקים ומצבים של לוח השחמט שהוא מכיר מהעבר. קל יותר למוח האנושי לבצע התאמה של נניח 1000 תמונות של מצבים של הלוח, מאשר לעשות חישוב של פי 10 מצבים אפשריים של תנועת הכלים על הלוח (וכמובן שגם כאן מתבצע תיעדוף של השוואת התמונות ועוד).
זה בעצם מה שיוצר אצל אלופי עולם את האינטואיציה כיצד לשחק בלי שהם צריכים לחשוב, והאינטואיציה שלהם טובה יותר מאשר יכולת החישוב של אדם אחר, כי אצלם המוח מצבע התאמה של תמונות ומצבים שזה פשוט קל יותר ולא צריך לחשב כל פעם מחדש את כל האפשרויות. וממילא הם מנצחים די בקלילות כל אדם אחר. ולכן לדוגמה המחשב מנצח את האדם בשחמט, כי יכולת החישוב הנקודתי של המחשב כמובן גדולה יותר מאשר של האדם.
זה כמובן נכון גם לגבי אנשי מסחר (או כל מקצוע אחר). בגלל כמות המקרים שבהם הם ניהלו מו"מ עם אנשים שונים ובגלל כמות החוויות המסחריות שהם חוו, זה מאפשר להם לזהות באינטואיציה שלהם מי אמין יותר ומי פחות, מה כדאי לעשות ומה לא. כי הם לא ממש עושים את החישוב מחדש בכל פעם מחדש, המוח שלהם לוקח את המידע שמולם, מפרק אותו לתבניות ע"פ רמת ההתאמה לתוצאה הרצויה (כגון בדיקת אמינות של הדובר) ופשוט משווה את התבניות האפשריות שעומדות מולם לתבניות אחרות שכבר קיימות אצלם.
וזה גם מה שגורם לטעויות שונות, כי לפעמים בגלל שלא מבוצע חישוב אלא רק מתבצעת התאמה של תבניות, אז לפעמים המכנה המשותף לא מתאים בשלמות ולפעמים יש הבדלים קטנים שמנגנון ההתאמה או שלא שם אליהם לב, או שהוא פשוט לא ייחס להם חשיבות וזה מה שיוצר לפעמים טעויות מפעולות שנסמכות רק על אינטואיציה. איש עסקים טוב שיודע ללמוד מהנסיון של עצמו, אחרי שהוא טועה, הוא מנתח בשכל שלו את הטעות שקרתה ובעצם מוצא את ההבדל הדק שבין המקרה הנוכחי לבין המקרים שקרו לו בעבר, ועל ידי זה הוא בעצם יוצר תבנית חדשה שבה הוא ישתמש בעתיד במקרים אחרים.
לסיכום, האינטואיציה שלנו נובעת מכך שהמוח שלנו קולט מידע נוסף בתת מודע שלנו. המוח שלנו מבצע פעולות ניתוח שונות ומייצר לנו תחושות שונות ביחס לדבר שמולנו. מה שהמוח שלנו לא מצליח להסביר לנו כיצד הוא הגיעה למסקנה הזאת, זה הופך אצלנו לתחושה בלבד בשונה מידיעה והבנה אך גם שם התרחש תהליך לוגי במוח. ככל שנצליח לשפר יותר את המודע שלנו, לגרום לו לחשוב בצורה מובנית ולוגית יותר, על ידי זה נהפוך את האינטואיציה שלנו למהימנה יותר. בהצלחה.
בחן את עצמך:
המאמר שקראת כרגע ענה בין השאר על השאלות הבאות: האם בני אדם מריחים פחד? כיצד בעלי חיים מריחים פחד? האם לפחד יש ריח? כיצד הגוף שלנו מגיב למצבים של פחד? אילו סימנים יש אצל אדם שמפחד? מה משדר אמינות / חוסר אמינות אצל בני אדם? כיצד אנחנו קולטים מידע? כיצד התת מודע שלנו מקבל מידע ואיך הוא משדר אותו למודע שלנו? כיצד התת מודע שלנו מזהה דפוסי התנהגות של אנשים? כיצד תוכנות לזיהוי פנים עובדות? כיצד המוח שלנו מזהה פרצופים שונים? כיצד זואולוגים מזהים בעלי חיים שדומים אחד לשני?
האם באמת כל הסינים נראים אותו הדבר? מה גורם לנו לזהות פרצופים של אנשים? מה יוצר אצלנו את תחושת הדה זה וו שאדם כלשהוא מוכר לנו מאיזה שהוא מקום? כיצד המוח שלנו מנתח דברים? כיצד המוח שלנו מבצע חישובים? כיצד באפשרותנו לשפר את פעולת המוח שלנו? כיצד המוח שלנו מבצע תיעדוף וקבלת החלטות בחישובים שונים שהוא עושה? מה יוצר את התחושה של האינטואיציה שיש לנו? כיצד ניתן לשפר את יכולת האינטואיציה שלנו? מה גורם לנו להיות מסוגלים לזהות פרצופים שונים? מדוע לוקח לנו לפעמים זמן להיזכר מהיכן אדם כלשהו מוכר לנו?
כיצד המוח שלנו מזהה טקסט? כיצד המוח שלנו קורא טקסט מטושטש? כיצד המוח שלנו יוצר תבניות של דברים שונים? כיצד מבצע המוח שלנו הצלבה בין תבניות שונות? כיצד באפשרותנו להשפיע ולשפר את הליבה של יכולות החישוב של המוח שלנו? איך המוח של שחמטאים עובד? איך עובדת אינטואיציה של שחקי שחמט? איך שחקני שחמט אלופי עולם חושבים? כיצד עובדים החושים של אנשי מסחר? ממה נוצרות טעויות של אינטואיציה? כיצד המוח שלנו לומד מניסיון ועוד. בהצלחה.
כשאנחנו קוראים טקסט מטושטש גם אז לדוגמה המוח שלנו מבצע הצלבה של תבניות של צורות של מילים, כאשר אנחנו מתחילים לקרוא פתגם ויודעים את הסוף שלו גם בלי לקרוא את כולו גם כאן יש בעצם הצלבה של מידע, גם זהו בעצם סוג של אינטואיציה אך שהיא נראית לנו טריוויאלית כי ברור לנו איך היא עובדת.
כך שבפועל, גם כאשר אנחנו מזהים את החפצים שמולנו, גם כאן יש בעצם חישובים שהמוח שלנו עושה. ואיך הוא עושה זאת? נניח שהמוח שלנו מנסה לזהות פנים של בן אדם, כיצד הוא יודע מאיזו תבנית להתחיל להצליב מידע קודם? הרי יש אין סוף אפשרויות לתבניות שניתן ליצור מפנים של בן אדם ואיך המוח שלנו ידע מה לעשות קודם?
התשובה על כך היא כי המוח שלנו נצמד ומבצע את הפעולה לפי התכלית של המשימה.
כפי שכבר התבאר הצלחה של כל תהליך נובעת מרמת הקשר שבין התהליך לבין התכלית והמטרה הסופית שלו. כאשר המוח שלנו רוצה לזהות פנים של אדם, אז כפי שהוזכר קודם הוא יכול לעשות זאת לדוגמה על ידי איתור של מכנה משותף לא מורכב מידי אך גם לא נפוץ כגון צלקת על הפנים לדוגמה ויכול גם לעשות זאת על ידי השוואת תבניות מורכבות יותר של נניח היחס המדויק בין חלקי הפנים.
המוח שלנו בגלל שהוא "חכם" הוא גם כל הזמן מבצע תיעדוף של ההשוואות השונות. המוח שלנו יודע לעשות מיפוי מהיר לפי סוג התבניות ביחס שלהן לתוצאה. במידה והתוצאה הרצויה היא זיהוי הפנים, אז אדם פחות חכם לדוגמה יתחיל תמיד לבצע את ההשוואה לפי נניח היחס בין חלקי הפנים השונים.
לעומת זאת אדם חכם יותר יחפש קודם כל דברים בולטים יותר וייחודיים יותר בפנים של האדם שמולו כגון צלקת וכיו"ב כנ"ל (כפי שאכן רובנו עושים) ורק אם הוא לא יצליח למצוא התאמה, רק אז הוא יעלה את רמת הקושי של השוואת התבניות השונות.
ז"א שהמוח שלנו לא רק מבצע התאמה של מספר מדהים של תבניות ומכנים משותפים בכל רגע נתון, אלא גם מבצע בכל רגע נתון תיעדוף של מה להשוות למה ואיך להשוות לפי רמת הקושי ולפי התוצאה הרצויה.
נניח שאנחנו קוראים מילה מסוימת שכתובה בצורה מטושטשת, המוח שלנו קודם כל ינסה לזהות את המילה לפי הצורה שלה ורק לאחר מכן אם עדיין יהיה לו ספק האם המכנה המשותף הוא מספיק ייחודי ברמת צורת כל המילה, רק לאחר מכן הוא ינסה להתעמק בצורה של כל אות בצורה נפרדת כדי לזהות את המילה טוב יותר. בקיצור המוח שלנו מבצע בצורה אינסטינקטיבית אין סוף פעולות בכל רגע.
ומהי בעצם אינטואיציה? אינטואיציה זה מעין משהו שהמוח שלנו גורם לנו להרגיש שהוא אכן כך גם בלי שאנחנו מבינים במודע שלנו מדוע הוא אכן כך. ואיך זה קורה? זה קורה בגלל שהמוח שלנו מוצא במה שאנחנו רואים תבניות מסוימות שעושות לנו אסוציאציות שונות של דברים שונים שדומים בצורה כלשהי לתבנית של מה שאנחנו רואים כרגע מולנו.
לעיתים גם הדמיון הוא אפילו ברמת התבנית בלבד. לדוגמה אנחנו רגילים שכאשר קורה משהו בצורה x נובע ממנו y. אם קורה כרגע משהו שהתבנית שלו היא חדשה, אנחנו מנסים למצוא דמיון בין התבניות שאנחנו מכירים לבין התבנית החדשה. במקרה כזה הדמיון הוא לא בין המקרה הנוכחי לבין תבנית מוכרת, אלא בין תבנית חדשה לבין תבניות אחרות.
כל הדברים האלו קורים במוח שלנו כל הזמן והוא בעצם מייצר את האינטואיציה שלנו. ובגלל שמדובר בדברים דקים מאוד ובגלל שאנחנו הרי לא מודעים לעצמנו בצורה מלאה, לכן זה מה שיוצר אצלנו את ה"תחושה" של האינטואיציה לגבי דברים, וזה בגלל הדקויות של הדברים שהמוח שלנו קולט, דברים שקשה לנו להסביר אותם אפילו לעצמנו כי הם מאוד מורכבים.
ז"א בעצם שהאינטואיציה שלנו היא משהו שהמוח שלנו מבצע אותו בצורה לוגית מאוד מובנת ומורכבת, אך בגלל רמת המורכבות שלו הידע שהמוח שלנו משדר לנו נדמה לנו רק כתחושה ולא כמשהו שאנחנו יכולים להסביר אותו.
וכיצד בעצם אנחנו מסוגלים לשפר את האינטואיציה שלנו ואת היכולות השכליות שלנו?
התשובה על כך היא כי באפשרותנו אכן להשפיע על התת מודע שלנו מהמודע שלנו. לדוגמה אדם שיאמר לעצמו בצורה מודעת על משהו שהוא מאוד אוהב אותו, הוא בהכרח משדר לתת מודע שלו שהוא אוהב את אותו הדבר, כי החיצוניות משפיעה על הפנימיות. עכשיו ניקח את זה לעניין הנ"ל, כפי שכבר התבאר המוח שלנו מבצע פעולות רבות בחלקיקי שניות. אחת מהפעולות לדוגמה שהוזכרה, היא פעולת התיעדוף שבה המוח שלנו בוחר את סדר הפעולה שלו של הצלבת המידע ביחס לתוצאה שהוא רוצה ומשם נגזרת מהירות החישוב שלו. זה לדוגמה משהו שאנחנו כבני אדם יכולים לשפר במנגנון של המוח שלנו. איך?
על ידי זה שבצורה מודעת בכל דבר שאנחנו עושים ננסה להיצמד לתכלית של הפעולה. לדוגמה כאשר אנחנו מבצעים פעולה כלשהי, תמיד ננסה לזכור מהי המטרה הסופית שאנחנו רוצים להשיג, בשביל מה בכלל אנחנו מתאמצים, מהי המטרה הראשונה שבכלל מניעה אותנו (להיות מאושרים). על ידי שנעשה את זה בצורה מודעת על ידי זה נגרום גם לתת מודע שלנו ו"לליבה" של המערכת שלנו להיות טובה יותר, כי על ידי זה לדוגמה אנחנו מטביעים בעצמנו דפוסי חשיבה נכונים וטובים יותר.
דפוסי החשיבה הנכונים שאנחנו מיישמים אותם במודע, הם יגרמו גם לתת מודע שלנו להיות מושפע מהם והם יגרמו למוח שלנו לעבוד טוב יותר. זה כמובן ישפר את האינטואיציה שלנו, כי האינטואיציה שלנו היא כמות עצומה של חישובים שהמוח שלנו עושה בהצלבות מידע שונות כנ"ל. ואם במודע שלנו נצליח לחשוב בצורה מובנית / יצירתית ומסודרת יותר זה יסייע גם לאינטואיציה שלנו להשתפר.
לצורך העניין ניקח לדוגמה אלופי עולם בשחמט. אלופי עולם בשחמט משחקים באמצעות האינטואיציה שלהם, הם מרגישים מה הם צריכים לעשות. ואיך זה עובד?
בפועל, בכל שלב במשחק שחמט אם ננסה לחשב x מהלכים קדימה, מהר מאוד נגיע למצב שבו יש אין סוף אפשרויות שונות של מהלכים אפשריים. שחקן רגיל שלא שיחק המון שחמט, שחקן כזה מנסה לחשב כמה שיותר חישובים אפשריים של תנועת הכלים על הלוח, עד כמה כמובן שהמוח שלו מאפשר לו לעשות במסגרת הזמן ויכולת הריכוז שלו.
לעומת זאת שחקן אלוף עולם מבצע פעולה אחרת, הוא לא מחשב את כל החישובים בכל פעם מחדש, הוא משתמש בזיכרון שלו כדי לעשות הצלבה בין המצב הקיים של הלוח לבין כל אותם אלפי אלפים של משחקים ומצבים של לוח השחמט שהוא מכיר מהעבר. קל יותר למוח האנושי לבצע התאמה של נניח 1000 תמונות של מצבים של הלוח, מאשר לעשות חישוב של פי 10 מצבים אפשריים של תנועת הכלים על הלוח (וכמובן שגם כאן מתבצע תיעדוף של השוואת התמונות ועוד).
זה בעצם מה שיוצר אצל אלופי עולם את האינטואיציה כיצד לשחק בלי שהם צריכים לחשוב, והאינטואיציה שלהם טובה יותר מאשר יכולת החישוב של אדם אחר, כי אצלם המוח מצבע התאמה של תמונות ומצבים שזה פשוט קל יותר ולא צריך לחשב כל פעם מחדש את כל האפשרויות. וממילא הם מנצחים די בקלילות כל אדם אחר. ולכן לדוגמה המחשב מנצח את האדם בשחמט, כי יכולת החישוב הנקודתי של המחשב כמובן גדולה יותר מאשר של האדם.
זה כמובן נכון גם לגבי אנשי מסחר (או כל מקצוע אחר). בגלל כמות המקרים שבהם הם ניהלו מו"מ עם אנשים שונים ובגלל כמות החוויות המסחריות שהם חוו, זה מאפשר להם לזהות באינטואיציה שלהם מי אמין יותר ומי פחות, מה כדאי לעשות ומה לא. כי הם לא ממש עושים את החישוב מחדש בכל פעם מחדש, המוח שלהם לוקח את המידע שמולם, מפרק אותו לתבניות ע"פ רמת ההתאמה לתוצאה הרצויה (כגון בדיקת אמינות של הדובר) ופשוט משווה את התבניות האפשריות שעומדות מולם לתבניות אחרות שכבר קיימות אצלם.
וזה גם מה שגורם לטעויות שונות, כי לפעמים בגלל שלא מבוצע חישוב אלא רק מתבצעת התאמה של תבניות, אז לפעמים המכנה המשותף לא מתאים בשלמות ולפעמים יש הבדלים קטנים שמנגנון ההתאמה או שלא שם אליהם לב, או שהוא פשוט לא ייחס להם חשיבות וזה מה שיוצר לפעמים טעויות מפעולות שנסמכות רק על אינטואיציה. איש עסקים טוב שיודע ללמוד מהנסיון של עצמו, אחרי שהוא טועה, הוא מנתח בשכל שלו את הטעות שקרתה ובעצם מוצא את ההבדל הדק שבין המקרה הנוכחי לבין המקרים שקרו לו בעבר, ועל ידי זה הוא בעצם יוצר תבנית חדשה שבה הוא ישתמש בעתיד במקרים אחרים.
לסיכום, האינטואיציה שלנו נובעת מכך שהמוח שלנו קולט מידע נוסף בתת מודע שלנו. המוח שלנו מבצע פעולות ניתוח שונות ומייצר לנו תחושות שונות ביחס לדבר שמולנו. מה שהמוח שלנו לא מצליח להסביר לנו כיצד הוא הגיעה למסקנה הזאת, זה הופך אצלנו לתחושה בלבד בשונה מידיעה והבנה אך גם שם התרחש תהליך לוגי במוח. ככל שנצליח לשפר יותר את המודע שלנו, לגרום לו לחשוב בצורה מובנית ולוגית יותר, על ידי זה נהפוך את האינטואיציה שלנו למהימנה יותר. בהצלחה.
בחן את עצמך:
המאמר שקראת כרגע ענה בין השאר על השאלות הבאות: האם בני אדם מריחים פחד? כיצד בעלי חיים מריחים פחד? האם לפחד יש ריח? כיצד הגוף שלנו מגיב למצבים של פחד? אילו סימנים יש אצל אדם שמפחד? מה משדר אמינות / חוסר אמינות אצל בני אדם? כיצד אנחנו קולטים מידע? כיצד התת מודע שלנו מקבל מידע ואיך הוא משדר אותו למודע שלנו? כיצד התת מודע שלנו מזהה דפוסי התנהגות של אנשים? כיצד תוכנות לזיהוי פנים עובדות? כיצד המוח שלנו מזהה פרצופים שונים? כיצד זואולוגים מזהים בעלי חיים שדומים אחד לשני?
האם באמת כל הסינים נראים אותו הדבר? מה גורם לנו לזהות פרצופים של אנשים? מה יוצר אצלנו את תחושת הדה זה וו שאדם כלשהוא מוכר לנו מאיזה שהוא מקום? כיצד המוח שלנו מנתח דברים? כיצד המוח שלנו מבצע חישובים? כיצד באפשרותנו לשפר את פעולת המוח שלנו? כיצד המוח שלנו מבצע תיעדוף וקבלת החלטות בחישובים שונים שהוא עושה? מה יוצר את התחושה של האינטואיציה שיש לנו? כיצד ניתן לשפר את יכולת האינטואיציה שלנו? מה גורם לנו להיות מסוגלים לזהות פרצופים שונים? מדוע לוקח לנו לפעמים זמן להיזכר מהיכן אדם כלשהו מוכר לנו?
כיצד המוח שלנו מזהה טקסט? כיצד המוח שלנו קורא טקסט מטושטש? כיצד המוח שלנו יוצר תבניות של דברים שונים? כיצד מבצע המוח שלנו הצלבה בין תבניות שונות? כיצד באפשרותנו להשפיע ולשפר את הליבה של יכולות החישוב של המוח שלנו? איך המוח של שחמטאים עובד? איך עובדת אינטואיציה של שחקי שחמט? איך שחקני שחמט אלופי עולם חושבים? כיצד עובדים החושים של אנשי מסחר? ממה נוצרות טעויות של אינטואיציה? כיצד המוח שלנו לומד מניסיון ועוד. בהצלחה.
נירה כלב
050-3331-331