נניח שיש רובוט ואת הרובוט אתה מפעיל... וששואלים אותך למה אתה רוצה להפעיל את הרובוט? עולה השאלה האם אתה מפעיל את הרצון שבך?? ומכיון שאינני יודע מי מפעיל את הרצון שבי, ייתכן כי משהוא אחר מפעיל את הרצון. ואז נשאל אותו, האם הוא מפעיל את רצונו? וכן הלאה וכן הלא עד שנגיע לראשון...
לפני שנמשיך לפענח את הראשון נראה כי בין אם הראשון מפעיל או מופעל כל ההשתלשלות של הרצונות מתחת הן רצון אחד שמתבטא דרך מספר גורמים אחד ויחיד!!!
וכאן נחזור לראשון אם הרצון של הראשון נכפה עליו אזי הוא מחוייב
ואם הרצון שלו אזי גם אז הוא מחוייב לרצון שכן הוא יודע על הרצון - של עצמו - רק אחרי שיצא. ומכאן רצון שנכפה או רצון "רצוני" אין הבדל בינהם וכך גם כל השרשרת שמתחת פועלת על בסיס של רצון אחד ויחיד בין אם זה רצונך או הרצון של אלוהים אין הבדל כי שניהם מחוייב...
אדם נוסע במכונית ממקום אחד למקום אחר ומביט מהחלון כל רגע הוא רואה תמונת מציאות אחרת, האם זה אומר שהמציאות משתנה? או אולי הוא כל פעם רואה חלק אחר שך המציאות והיא לא משתנה?
אדם עומד על כדור הארץ ללא תזוזה ומביט לשמיים השמש זורחת ושוקעת המיקום של כדור הארץ ביחס אליה משתנה כלומר במקרה זה אתה נטוע במקומך ותמונת המציאות משתנה אז זה אומר שהמציאות משתנה או רק החלק שאתה תופס נראה בצורה שונה?
נניח אתה מטייל בתל אביב מהדרום לצפון וכל פעם אתה רואה קטע אחר של תל אביב, האם זה אומר שתל אביב השתנתה?
תמימות=ראשית חכמה לא=חכמה
כלומר תמימות זה להסתכל על השכל שבכל דבר בלי לנתח בלי לשאול למה ומדוע ואיך
ומעצם ההסתכלות לקבל את השכל שבדבר וזה בעצם שווה למושג ראשית חכמה וזה עוד בטרם שנוצרו השאלות של הניסיון להשיג או להסביר את ההסתכלות ע"י השכל. מהצד הזה חכמה היא בעצם טיפשות שמנסה על יסוד העבר להסביר דברים שמשמעותם נגזרת מעצם ההסתכלות וזה בחינת יעקוב שהיה איש תם לעומת עשיו שקיבל את הבכורה ובז לה כלומר התנגד למציאות.. ואילו יוסף שהוא פעמיים יעקוב כי אפשר לומר על יעקוב שיש בתמימות שלו זכות אבות אבל עם יוסף שעלה מלמטה כעבד להיות שר אצל פרעה במצריים וזואת מיתוך עצמו ולא בגלל ש... ולכן התמימות של יוסף משמע השכל הפסיכולוגי שלא נישען על הלוגיקה מאפשר הסתכלות נקיה במציאות ללא הסברציה
אדם מוצא אבן טובה - ושואל למה מצאתי אותה? מה היא הסיבה?
אתה פוגש אדם שמוצא חן בעיניך ושוב אותן שאלות.
אדם מוצא מחשבות של שמחה עצב דיכאון רגשות תחושות ומחשבות
בדיוק כמו שהוא מוצא אבן טובה או אהבה / זוגיות
השורש של המילה מוצא זה מ צ א והשורש של מציאות זה אותו השורש
וככה האדם "מוצא" כל דבר ולכן השם מציאות מלשון מצאתי.
ומה שייך לשאול על מצאתי מה הסיבה לכך שמצאתי?
אלא אם כן השאלה מה הסיבה היא בבחינת גם משהו שמצאתי והיא כן!
חיים בפרספקטיבה של מצאתי / מציאות מושכים את הקרקע מתחת הרגליים של האגו
כמו שנוח מצא חן בעיני ה' (מה הוא עשה כדי למצוא חן בעיני ה'? *
ויש עומקים נוספים שנלמדו אתמול בתורה א של ליקוטי מוהרן
אתמול מישהו אמר לי שבגלל שאני לא חושב על משהו כל הזמן אני לא מספיק רציני
"תלך עם הדברים עד הסוף"
אבל מי אמר שלחשוב על משהו כל הזמן זה להיות רציני אולי לא אולי דווקא אם חושבים על משהו רק לשנייה אתה רציני?
ואם חושבים על משהו כל הזמן אז מה הקונטרס? הרי כל הזמן זה מצב של "רק" ואז אתה לא רואה את הדברים?
ואם אני יכול לחשוב על משהו כל הזמן או יכול לחשוב על משהו לשנייה זה אומר שיש תהליך חשיבה... אבל מה האמת? ומי קבע שזו אמת?
"אם אתה מרגיש אתה נופל לתהום של חשיבה לא הגיונית, אז ברוכים הבאים למועדון המשוגעים שיודעים שהם משוגעים כי עד לפפני כמה זמן הייתי משוגע ולא ידעתי על כך.
אם המחשבות עולות מעצמן, אז בשביל מה להתאמץ ולתכנן דברים?
אם המחשבות עולות מעצמן אז אם תתכנן זה משהו שקורה מעצמו ואין שייך מאמץ.
גם אם יהיה מאמץ, והוא בהתייחס לתכנון שקורה מעצמו, אזי גם המאמץ קורה מעצמו וגם כאן לא שייך מאמץ.
אם המחשבות לא עולות מעצמן אלא ישנה יד מכוונת, ואינני יודע עליה או לא מודע לה, אזי גם תיכנון שכזה מבחינתי לא לוקח זמן או שכן לוקח אבל אינני מודע לו, ומכיון שכך
גם כאן לא שייך מאמץ, וגם אם שייך איינני יודע להשתמש בו לצורך יצירת מחשבות כי
זה עיניין של תת מודע.
לא ניתן להסתמך על הלוגיקה כי הנחת היסוד שגויה ומאותה הסיבה גם אין מה לנסות להבין את תוכן ה הרצון עד שלא יודעים מי הוא הרוצה או החושב והצעתי לשים לב לשקר. קיבלתי תשובה שבה נאמר אם אינני הרוצה או החושב אז למה אתה חושב שאוכל לשם לב? מה הפרדוקס שפה?
כאשר אני מבין שכל שאלה שאשאל תקבל תשובה, שבבסיסה נמצאת הנחת יסוד.
1. שלא ניתן להוכיח אותה. (כי תמיד אפשר לשאול עליה ולמה היא ככה ולא אחרת)
2.שהתשובה לא תספק אותי (כי היא מובילה לשאלה אחרת)
הבנתי שיש כשל במנגנון של החשיבה ובבסיס שעליו היא מושתת והתשובות הרגילות הן תשובות דמה מעולם ישן של אמונות ששיכות לזמן עבר
במקום לחפש תשובות רגילות להתבונן במקור של התשובות / שאלות וכיצד הוא פועל ועל מה הוא נשען. גיליתי את השקר התחלתי לנסות לראות את השקר בכל דבר עד שאפנים את הידיעה החדשה והיא תהפוך לטבע שני שלי.
לפני שנמשיך לפענח את הראשון נראה כי בין אם הראשון מפעיל או מופעל כל ההשתלשלות של הרצונות מתחת הן רצון אחד שמתבטא דרך מספר גורמים אחד ויחיד!!!
וכאן נחזור לראשון אם הרצון של הראשון נכפה עליו אזי הוא מחוייב
ואם הרצון שלו אזי גם אז הוא מחוייב לרצון שכן הוא יודע על הרצון - של עצמו - רק אחרי שיצא. ומכאן רצון שנכפה או רצון "רצוני" אין הבדל בינהם וכך גם כל השרשרת שמתחת פועלת על בסיס של רצון אחד ויחיד בין אם זה רצונך או הרצון של אלוהים אין הבדל כי שניהם מחוייב...
אדם נוסע במכונית ממקום אחד למקום אחר ומביט מהחלון כל רגע הוא רואה תמונת מציאות אחרת, האם זה אומר שהמציאות משתנה? או אולי הוא כל פעם רואה חלק אחר שך המציאות והיא לא משתנה?
אדם עומד על כדור הארץ ללא תזוזה ומביט לשמיים השמש זורחת ושוקעת המיקום של כדור הארץ ביחס אליה משתנה כלומר במקרה זה אתה נטוע במקומך ותמונת המציאות משתנה אז זה אומר שהמציאות משתנה או רק החלק שאתה תופס נראה בצורה שונה?
נניח אתה מטייל בתל אביב מהדרום לצפון וכל פעם אתה רואה קטע אחר של תל אביב, האם זה אומר שתל אביב השתנתה?
תמימות=ראשית חכמה לא=חכמה
כלומר תמימות זה להסתכל על השכל שבכל דבר בלי לנתח בלי לשאול למה ומדוע ואיך
ומעצם ההסתכלות לקבל את השכל שבדבר וזה בעצם שווה למושג ראשית חכמה וזה עוד בטרם שנוצרו השאלות של הניסיון להשיג או להסביר את ההסתכלות ע"י השכל. מהצד הזה חכמה היא בעצם טיפשות שמנסה על יסוד העבר להסביר דברים שמשמעותם נגזרת מעצם ההסתכלות וזה בחינת יעקוב שהיה איש תם לעומת עשיו שקיבל את הבכורה ובז לה כלומר התנגד למציאות.. ואילו יוסף שהוא פעמיים יעקוב כי אפשר לומר על יעקוב שיש בתמימות שלו זכות אבות אבל עם יוסף שעלה מלמטה כעבד להיות שר אצל פרעה במצריים וזואת מיתוך עצמו ולא בגלל ש... ולכן התמימות של יוסף משמע השכל הפסיכולוגי שלא נישען על הלוגיקה מאפשר הסתכלות נקיה במציאות ללא הסברציה
אדם מוצא אבן טובה - ושואל למה מצאתי אותה? מה היא הסיבה?
אתה פוגש אדם שמוצא חן בעיניך ושוב אותן שאלות.
אדם מוצא מחשבות של שמחה עצב דיכאון רגשות תחושות ומחשבות
בדיוק כמו שהוא מוצא אבן טובה או אהבה / זוגיות
השורש של המילה מוצא זה מ צ א והשורש של מציאות זה אותו השורש
וככה האדם "מוצא" כל דבר ולכן השם מציאות מלשון מצאתי.
ומה שייך לשאול על מצאתי מה הסיבה לכך שמצאתי?
אלא אם כן השאלה מה הסיבה היא בבחינת גם משהו שמצאתי והיא כן!
חיים בפרספקטיבה של מצאתי / מציאות מושכים את הקרקע מתחת הרגליים של האגו
כמו שנוח מצא חן בעיני ה' (מה הוא עשה כדי למצוא חן בעיני ה'? *
ויש עומקים נוספים שנלמדו אתמול בתורה א של ליקוטי מוהרן
אתמול מישהו אמר לי שבגלל שאני לא חושב על משהו כל הזמן אני לא מספיק רציני
"תלך עם הדברים עד הסוף"
אבל מי אמר שלחשוב על משהו כל הזמן זה להיות רציני אולי לא אולי דווקא אם חושבים על משהו רק לשנייה אתה רציני?
ואם חושבים על משהו כל הזמן אז מה הקונטרס? הרי כל הזמן זה מצב של "רק" ואז אתה לא רואה את הדברים?
ואם אני יכול לחשוב על משהו כל הזמן או יכול לחשוב על משהו לשנייה זה אומר שיש תהליך חשיבה... אבל מה האמת? ומי קבע שזו אמת?
"אם אתה מרגיש אתה נופל לתהום של חשיבה לא הגיונית, אז ברוכים הבאים למועדון המשוגעים שיודעים שהם משוגעים כי עד לפפני כמה זמן הייתי משוגע ולא ידעתי על כך.
אם המחשבות עולות מעצמן, אז בשביל מה להתאמץ ולתכנן דברים?
אם המחשבות עולות מעצמן אז אם תתכנן זה משהו שקורה מעצמו ואין שייך מאמץ.
גם אם יהיה מאמץ, והוא בהתייחס לתכנון שקורה מעצמו, אזי גם המאמץ קורה מעצמו וגם כאן לא שייך מאמץ.
אם המחשבות לא עולות מעצמן אלא ישנה יד מכוונת, ואינני יודע עליה או לא מודע לה, אזי גם תיכנון שכזה מבחינתי לא לוקח זמן או שכן לוקח אבל אינני מודע לו, ומכיון שכך
גם כאן לא שייך מאמץ, וגם אם שייך איינני יודע להשתמש בו לצורך יצירת מחשבות כי
זה עיניין של תת מודע.
לא ניתן להסתמך על הלוגיקה כי הנחת היסוד שגויה ומאותה הסיבה גם אין מה לנסות להבין את תוכן ה הרצון עד שלא יודעים מי הוא הרוצה או החושב והצעתי לשים לב לשקר. קיבלתי תשובה שבה נאמר אם אינני הרוצה או החושב אז למה אתה חושב שאוכל לשם לב? מה הפרדוקס שפה?
כאשר אני מבין שכל שאלה שאשאל תקבל תשובה, שבבסיסה נמצאת הנחת יסוד.
1. שלא ניתן להוכיח אותה. (כי תמיד אפשר לשאול עליה ולמה היא ככה ולא אחרת)
2.שהתשובה לא תספק אותי (כי היא מובילה לשאלה אחרת)
הבנתי שיש כשל במנגנון של החשיבה ובבסיס שעליו היא מושתת והתשובות הרגילות הן תשובות דמה מעולם ישן של אמונות ששיכות לזמן עבר
במקום לחפש תשובות רגילות להתבונן במקור של התשובות / שאלות וכיצד הוא פועל ועל מה הוא נשען. גיליתי את השקר התחלתי לנסות לראות את השקר בכל דבר עד שאפנים את הידיעה החדשה והיא תהפוך לטבע שני שלי.
050-3331-331