הרצאה: כוח הרצון! איך הוא עובד? מה אנחנו באמת רוצים ולמה? למה רע לאנשים? ועוד
כוח הרצון. במאמר זה נעסוק בהמון היבטים של הרצון של האדם, נתבונן פנימה על מה יוצר רצונות שונים אצל האדם ברמת המודע ותת המודע, מה גורם לאכזבות ומה גורם לאושר, מה יכול לעזור לאדם לקבל החלטות, כיצד להתמודד עם קשיים, כיצד לפתור בעיות ועוד. והכל מההיבט של הבנה טובה יותר של הרצון.
כוח הרצון הוא הכוח שמניע את העולם כולו. כל תהליך בעולם הן ברמה האישית אצל האדם עצמו, הן ברמה האנושית אצל בני האדם והן ברמה של היקום הכל מונע באמצעות הרצון. אצל האדם עצמו, כל פעולה שהוא עושה נובעת מהרצון שלו לעשות את אותה הפעולה, כי הרי הוא היה יכול לבחור לעשות אחרת ובכל זאת הוא בחר לפעול בצורה מסוימת בגלל הרצון החופשי שלו. גם אצל כל בני האדם כל פעולה באשר היא תכליתה ומטרתה היא למלא ולהגשים רצון של מישהו. הן פעולה טובה והן פעולה רעה, כולן נובעות מרצון של מישהו למלא את הרצון של עצמו ע"י הפעולה.
וגם ברמה של היקום ניתן לומר כי הכל נובע מהרצון, דהיינו הרצון של האטומים (והחלקים הקטנים יותר) שיש בחומר לציית לחוקי הפיזיקה. כי אילו לא היה ברצונם של האטומים לציית לחוקי הפיזיקה הרי שהעולם לא היה קיים כפי שהוא. (ומה גורם לחוקי הפיזיקה לרצות להיות כפי שהם? - על כך במקום אחר).
נמצא אם כן כי הרצון הוא זה שעומד בבסיסן של כל פעולות האדם והעולם. ולכן כוח הרצון הוא כ"כ חזק חשוב כי הוא זה שמניע את כל התהליכים וכל המעשים נוצרים כדי לשרת אותו וכדי למלא את הרצון.
אם נתבונן נראה כי כל רצון נובע מרצון אחר שחשוב ממנו וכל רצון מטרתו היא לשרת את הרצון החשוב ממנו. לדוגמא אדם קם בבוקר ורוצה ללכת למקום העבודה. הרצון הזה נובע מכך שיש לו לאדם רצון פנימי יותר לעבוד, שנובע מרצון פנימי יותר לקבל משכורת בסוף החודש, שנובע מרצון פנימי יותר שיהיה לו כסף, שנובע מרצון פנימי יותר שהוא יוכל עם הכסף לקנות משהו למישהו, שנובע מרצון פנימי יותר שאותו משהו יגרום לאותו מישהו וכולי... ולכל רצון באשר הוא יש רצון אחר שקודם לו ושחשוב ממנו וכל רצון הוא אמצעי בלבד שמטרתו ותכליתו היא להגשים את הרצון שיצר אותו. (יש להוסיף ולומר כי העניין הזה עולה בקנה אחד עם כך שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקדמה לה וכולי כפי שניתן לראות בחוש).
כידוע, יש "אמצעי" ויש "מטרה / תכלית". וניתן לומר כי ככל שהרצון הוא רצון פנימי יותר הרי שיותר ראוי לקרותו "מטרה / תכלית" וככל שהרצון הוא חיצוני יותר כך ראוי לקרותו "אמצעי". וזאת מחמת שהרצונות החיצוניים והסופיים הם רק אמצעים שמטרתם היא למלא את הרצונות ההתחלתיים והפנימיים שיצרו אותם ואת כל התהליך עד הפעולה הסופית. וא"כ ככל שרצון הוא פנימי יותר ומהותי יותר, כך הוא חשוב יותר וככל שהרצון הוא רצון חיצוני יותר, כך הוא פחות מהותי ופחות חשוב כי הוא רק משרת רצון אחר חשוב יותר.
כמו כן לכל אדם יש רמות שונות של מודעות. יש את רמת ה"מודע" ויש את רמת "תת המודע". המודע ותת המודע אלו לא 2 דברים נפרדים, אלא אלו 2 רמות שיש לאדם בכל רמת פעולה ורצון.
ז"א יש רמות שונות של מודע ויש רמות שונות של תת מודע בכל פעולה שהאדם עושה ובכל רצון שהאדם רוצה. כל רמה שהיא עמוקה יותר היא נקראת תת מודע ביחס לרמה שמעליה עד אין סוף. וניתן להבין כי יש קשר ישיר בין הרצונות של האדם לבין הרמות והרבדים השונים של התודעה שלו.
ככל שהרצון פנימי יותר כך הוא מזוהה יותר עם התת מודע וככל שהוא חיצוני יותר כך הוא מזוהה יותר עם המודע. ניתן גם לומר, כי הרצון הסופי שיצר את הפעולה הסופית שהאדם בחר לעשות, הוא הרצון החיצוני ביותר שהוא הרמה של ה"מודע" עצמו. והרצון הפנימי ביותר שהניע את כל התהליכים והרצונות שבסופם יצרו את הפעולה האחרונה, הוא הרצון האמיתי של התת מודע באמת. וכל מה שבאמצע, ככל שהוא קרוב יותר לרצון פנימי יותר שנובע מהתת מודע, הרי שהוא חשוב יותר וככל שהוא רצון רחוק יותר וחיצוני יותר, כך הוא רצון חשוב פחות שמטרתו היא לשרת בכלל משהו אחר חשוב יותר.
נמשיך להתבונן ונראה כי הרמה החיצונית של הרצון שיש לכל אדם משתנה כל הזמן ועוברת מרצון לרצון. בכל רגע האדם רוצה משהו אחר ברמת הרצון החיצוני שלו. אך הרצונות הפנימיים יותר של האדם ברמות העמוקות יותר לא משתנים כ"כ מהר. וככל שמעמיקים פנימה יותר אל הרמות העמוקות יותר של הרצון, כך הרצונות מלווים את האדם לאורך יותר זמן.
והרצון הבסיסי ביותר של האדם שלא משתנה אצל האדם לעולם, הוא הרצון למלא את רצונו של עצמו. ולצורך ההמחשה בלבד: בכל יום מספר פעמים ביום האדם בוחר מחדש מתי איך ומה לשתות. זהו רצון שמשתנה אפילו כמה פעמים ביום כל יום. אבל ברמה העמוקה יותר הרצון של האדם, האדם רוצה להרוות את הצמא שלו וזה רצון שלא משתנה מיום ליום אלא הוא רצון קבוע מאחר שהוא רצון פנימי יותר.
ניתן גם לומר כי לכל הרצונות הסופיים שיש לאדם יש המון מכנים משותפים שהם אלו הרצונות העמוקים יותר שיוצרים את הרצונות הסופיים. ולכל רמת עומק של רצונות גם לה יש מכנה משותף שיוצר אותה ושעומד בבסיסה והוא הרמה העמוקה יותר, עד שמגיעים לשורש הרצון של תת המודע / נפש האדם וכולי. בדיוק כמו בדוגמא הנ"ל, הרצון לשתות סוגי שתייה שונים, נוצר מהמכנה המשותף שהוא לשתות, שנוצר מהמכנה המשותף שהוא להיות בריא וכולי, עד שמגיעים לרצון הבסיסי ביותר והוא הרצון למלא את הרצון של עצמו.
אם נתבונן גם נראה כי ככל שאנחנו מעמיקים יותר לרמות עמוקות יותר של הרצון, הרי שנוצרים מכנים משותפים גם בין בני אדם שונים.
דהיינו כי לעולם שום רצון חיצוני של אדם אחד אינו זהה בדיוק לרצון חיצוני של אדם אחר, כי הם הרי 2 בני אדם שלהם יש רצונות שונים בכל רגע מחדש.
יחד עם זאת כאשר מסתכלים על הרצונות ברמות העמוקות יותר של האדם, רואים פתאום כי יותר ויותר בני אדם רוצים בכלל את אותו הדבר, כגון להיות בריאים, לחיות בשלום עם עצמם וכולי. וניתן גם להבין כי הרצון הבסיסי ביותר של כל בני האדם ברמת התת מודע העמוקה ביותר של האדם, הוא רצון זהה אצל כל בני האדם באותה המידה. וכל אי ההסכמות שנוצרים בין בני אדם, נוצרים רק בגלל התנגשות של רצונות חיצוניים כדלהלן.
וזה לכשעצמו זה דבר מופלא מאוד, שבעצם אנחנו רואים כי מרצון אחד פשוט שיש לכל בני האדם נמשכים ונוצרים ממנו המון רצונות שונים שמשתנים אצל כל אדם בכל רגע מחדש למרות שבבסיסם עומד הרי רצון אחד כנ"ל. אם נתבונן גם על היקום שסביבנו נראה כי כל חפץ עשוי מחומר מסוים, שבשורשו עשוי מחומר בסיסי יותר, שבשורשו עשוי מחומר עוד יותר בסיסי, שבשורשו עשוי מאטומים, שבשורשם עשויים מפרוטונים ונייטרונים וכולי שבשורשם נובעים בסופו של דבר מחומר אחד (שעוד לא הוגדר מדעית בצורה פורמאלית) ומאותו הדבר נוצרים כל הדברים שיש בעולמנו למרות שבשורשם הכל אחד. בדיוק כמו הרצונות של בני האדם - וזה דבר שהוא מופלא למתבונן כיצד מדבר שהוא במהותו אחד, נוצרים דברים שונים (ועל כך במקום אחר).
ונחזור לרמה המעשית יותר. אם נמשיך להתבונן נראה כי ככל שהרצון פנימי יותר, כך קיימות יותר אלטרנטיבות להשיג את אותו הרצון. וכן להפך, ככל שהרצון חיצוני יותר, כך יש פחות אלטרנטיבות להשיג אותו. לדוגמא: אדם צמא רוצה לשתות מיץ תפוזים. את הרצון הזה ניתן ליישם רק על ידי שתיית מיץ תפוזים. אם נלך רצון אחד פנימה ואחורה, האדם בכלל רוצה לשתות משהו מתוק וטבעי שממנו נוצר הרצון לשתות את המיץ תפוזים. ואת הרצון הזה יש יותר דרכים להשיג אותו כי ניתן לשתות סוגי שתייה נוספים שונים ממיץ תפוזים.
ואם נלך עוד רצון אחד אחורה ופנימה יותר, לאדם יש בכלל רצון להרוות את צימאונו ולהיות בריא ואת הרצון הזה כמובן קל יותר להשיג מאחר שיש יותר אלטרנטיבות ליישם אותו. ואם עדיין אין לו מה לשתות בכלל, הרי שהוא יכול לדוגמא לאכול גם פרי או מאכל שגם בו יש נוזלים וכן הלאה.
נמצא אם כן, כי ככל שהרצון פנימי יותר וחשוב יותר, כך קל יותר להשיג אותו ביותר דרכים. ומצד שני ככל שהרצון רחוק יותר וחיצוני יותר כך גם מצטמצמות האפשרויות של האדם להשיג את אותו הרצון בדיוק.
נמשיך להתבונן וננסה להגדיר מהו טוב ומהו רע. ננסה להתבונן על כל האנשים בעולם שטוב להם ועל כל האנשים בעולם שרע להם. ננסה להתבונן על כל הדברים בעולם שאנחנו קוראים להם רע ועל כל הדברים שאנחנו קוראים להם טוב. ומה נגלה? מהו אותו מכנה משותף שיוצר את הטוב ואת הרע?
התשובה על כך היא כי טוב = אחדות הרצון והמציאות, ורע = ריחוק והגדלת הפער שבין הרצון למציאות.
ז"א יכולות להיות 2 אפשרויות בלבד שיגרמו לאדם לרע. או שיש לאדם משהו במציאות שלו שהוא לא רוצה אותו, או שאין לאדם משהו במציאות שלו שהוא כן רוצה אותו. ובקצרה, כאשר המציאות נוגדת את הרצון של האדם הרי שמשם נוצר רע ולהפך, ככל שהרצון והמציאות של האדם עולים יותר בקנה אחד הרי שאז האדם הופך להיות מאושר יותר. כי רע באשר הוא, נובע מגודל הריחוק שבין המציאות לבין הרצון של האדם וטוב באשר הוא נובע מרמת הקרבה שבין הרצון של האדם לבין המציאות שלו.
נמצא אם כן כי הטוב הוא בעצם איחוד בין הרצון למציאות והרע נובע מחמת הריחוק שבין הרצון לבין המציאות.
המשך כאן כח הרצון! איך הוא עובד ? מה אנחנו האדם רוצה ולמה ?
למה רע לאנשים ? חלק 2
כוח הרצון. במאמר זה נעסוק בהמון היבטים של הרצון של האדם, נתבונן פנימה על מה יוצר רצונות שונים אצל האדם ברמת המודע ותת המודע, מה גורם לאכזבות ומה גורם לאושר, מה יכול לעזור לאדם לקבל החלטות, כיצד להתמודד עם קשיים, כיצד לפתור בעיות ועוד. והכל מההיבט של הבנה טובה יותר של הרצון.
כוח הרצון הוא הכוח שמניע את העולם כולו. כל תהליך בעולם הן ברמה האישית אצל האדם עצמו, הן ברמה האנושית אצל בני האדם והן ברמה של היקום הכל מונע באמצעות הרצון. אצל האדם עצמו, כל פעולה שהוא עושה נובעת מהרצון שלו לעשות את אותה הפעולה, כי הרי הוא היה יכול לבחור לעשות אחרת ובכל זאת הוא בחר לפעול בצורה מסוימת בגלל הרצון החופשי שלו. גם אצל כל בני האדם כל פעולה באשר היא תכליתה ומטרתה היא למלא ולהגשים רצון של מישהו. הן פעולה טובה והן פעולה רעה, כולן נובעות מרצון של מישהו למלא את הרצון של עצמו ע"י הפעולה.
וגם ברמה של היקום ניתן לומר כי הכל נובע מהרצון, דהיינו הרצון של האטומים (והחלקים הקטנים יותר) שיש בחומר לציית לחוקי הפיזיקה. כי אילו לא היה ברצונם של האטומים לציית לחוקי הפיזיקה הרי שהעולם לא היה קיים כפי שהוא. (ומה גורם לחוקי הפיזיקה לרצות להיות כפי שהם? - על כך במקום אחר).
נמצא אם כן כי הרצון הוא זה שעומד בבסיסן של כל פעולות האדם והעולם. ולכן כוח הרצון הוא כ"כ חזק חשוב כי הוא זה שמניע את כל התהליכים וכל המעשים נוצרים כדי לשרת אותו וכדי למלא את הרצון.
אם נתבונן נראה כי כל רצון נובע מרצון אחר שחשוב ממנו וכל רצון מטרתו היא לשרת את הרצון החשוב ממנו. לדוגמא אדם קם בבוקר ורוצה ללכת למקום העבודה. הרצון הזה נובע מכך שיש לו לאדם רצון פנימי יותר לעבוד, שנובע מרצון פנימי יותר לקבל משכורת בסוף החודש, שנובע מרצון פנימי יותר שיהיה לו כסף, שנובע מרצון פנימי יותר שהוא יוכל עם הכסף לקנות משהו למישהו, שנובע מרצון פנימי יותר שאותו משהו יגרום לאותו מישהו וכולי... ולכל רצון באשר הוא יש רצון אחר שקודם לו ושחשוב ממנו וכל רצון הוא אמצעי בלבד שמטרתו ותכליתו היא להגשים את הרצון שיצר אותו. (יש להוסיף ולומר כי העניין הזה עולה בקנה אחד עם כך שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקדמה לה וכולי כפי שניתן לראות בחוש).
כידוע, יש "אמצעי" ויש "מטרה / תכלית". וניתן לומר כי ככל שהרצון הוא רצון פנימי יותר הרי שיותר ראוי לקרותו "מטרה / תכלית" וככל שהרצון הוא חיצוני יותר כך ראוי לקרותו "אמצעי". וזאת מחמת שהרצונות החיצוניים והסופיים הם רק אמצעים שמטרתם היא למלא את הרצונות ההתחלתיים והפנימיים שיצרו אותם ואת כל התהליך עד הפעולה הסופית. וא"כ ככל שרצון הוא פנימי יותר ומהותי יותר, כך הוא חשוב יותר וככל שהרצון הוא רצון חיצוני יותר, כך הוא פחות מהותי ופחות חשוב כי הוא רק משרת רצון אחר חשוב יותר.
כמו כן לכל אדם יש רמות שונות של מודעות. יש את רמת ה"מודע" ויש את רמת "תת המודע". המודע ותת המודע אלו לא 2 דברים נפרדים, אלא אלו 2 רמות שיש לאדם בכל רמת פעולה ורצון.
ז"א יש רמות שונות של מודע ויש רמות שונות של תת מודע בכל פעולה שהאדם עושה ובכל רצון שהאדם רוצה. כל רמה שהיא עמוקה יותר היא נקראת תת מודע ביחס לרמה שמעליה עד אין סוף. וניתן להבין כי יש קשר ישיר בין הרצונות של האדם לבין הרמות והרבדים השונים של התודעה שלו.
ככל שהרצון פנימי יותר כך הוא מזוהה יותר עם התת מודע וככל שהוא חיצוני יותר כך הוא מזוהה יותר עם המודע. ניתן גם לומר, כי הרצון הסופי שיצר את הפעולה הסופית שהאדם בחר לעשות, הוא הרצון החיצוני ביותר שהוא הרמה של ה"מודע" עצמו. והרצון הפנימי ביותר שהניע את כל התהליכים והרצונות שבסופם יצרו את הפעולה האחרונה, הוא הרצון האמיתי של התת מודע באמת. וכל מה שבאמצע, ככל שהוא קרוב יותר לרצון פנימי יותר שנובע מהתת מודע, הרי שהוא חשוב יותר וככל שהוא רצון רחוק יותר וחיצוני יותר, כך הוא רצון חשוב פחות שמטרתו היא לשרת בכלל משהו אחר חשוב יותר.
נמשיך להתבונן ונראה כי הרמה החיצונית של הרצון שיש לכל אדם משתנה כל הזמן ועוברת מרצון לרצון. בכל רגע האדם רוצה משהו אחר ברמת הרצון החיצוני שלו. אך הרצונות הפנימיים יותר של האדם ברמות העמוקות יותר לא משתנים כ"כ מהר. וככל שמעמיקים פנימה יותר אל הרמות העמוקות יותר של הרצון, כך הרצונות מלווים את האדם לאורך יותר זמן.
והרצון הבסיסי ביותר של האדם שלא משתנה אצל האדם לעולם, הוא הרצון למלא את רצונו של עצמו. ולצורך ההמחשה בלבד: בכל יום מספר פעמים ביום האדם בוחר מחדש מתי איך ומה לשתות. זהו רצון שמשתנה אפילו כמה פעמים ביום כל יום. אבל ברמה העמוקה יותר הרצון של האדם, האדם רוצה להרוות את הצמא שלו וזה רצון שלא משתנה מיום ליום אלא הוא רצון קבוע מאחר שהוא רצון פנימי יותר.
ניתן גם לומר כי לכל הרצונות הסופיים שיש לאדם יש המון מכנים משותפים שהם אלו הרצונות העמוקים יותר שיוצרים את הרצונות הסופיים. ולכל רמת עומק של רצונות גם לה יש מכנה משותף שיוצר אותה ושעומד בבסיסה והוא הרמה העמוקה יותר, עד שמגיעים לשורש הרצון של תת המודע / נפש האדם וכולי. בדיוק כמו בדוגמא הנ"ל, הרצון לשתות סוגי שתייה שונים, נוצר מהמכנה המשותף שהוא לשתות, שנוצר מהמכנה המשותף שהוא להיות בריא וכולי, עד שמגיעים לרצון הבסיסי ביותר והוא הרצון למלא את הרצון של עצמו.
אם נתבונן גם נראה כי ככל שאנחנו מעמיקים יותר לרמות עמוקות יותר של הרצון, הרי שנוצרים מכנים משותפים גם בין בני אדם שונים.
דהיינו כי לעולם שום רצון חיצוני של אדם אחד אינו זהה בדיוק לרצון חיצוני של אדם אחר, כי הם הרי 2 בני אדם שלהם יש רצונות שונים בכל רגע מחדש.
יחד עם זאת כאשר מסתכלים על הרצונות ברמות העמוקות יותר של האדם, רואים פתאום כי יותר ויותר בני אדם רוצים בכלל את אותו הדבר, כגון להיות בריאים, לחיות בשלום עם עצמם וכולי. וניתן גם להבין כי הרצון הבסיסי ביותר של כל בני האדם ברמת התת מודע העמוקה ביותר של האדם, הוא רצון זהה אצל כל בני האדם באותה המידה. וכל אי ההסכמות שנוצרים בין בני אדם, נוצרים רק בגלל התנגשות של רצונות חיצוניים כדלהלן.
וזה לכשעצמו זה דבר מופלא מאוד, שבעצם אנחנו רואים כי מרצון אחד פשוט שיש לכל בני האדם נמשכים ונוצרים ממנו המון רצונות שונים שמשתנים אצל כל אדם בכל רגע מחדש למרות שבבסיסם עומד הרי רצון אחד כנ"ל. אם נתבונן גם על היקום שסביבנו נראה כי כל חפץ עשוי מחומר מסוים, שבשורשו עשוי מחומר בסיסי יותר, שבשורשו עשוי מחומר עוד יותר בסיסי, שבשורשו עשוי מאטומים, שבשורשם עשויים מפרוטונים ונייטרונים וכולי שבשורשם נובעים בסופו של דבר מחומר אחד (שעוד לא הוגדר מדעית בצורה פורמאלית) ומאותו הדבר נוצרים כל הדברים שיש בעולמנו למרות שבשורשם הכל אחד. בדיוק כמו הרצונות של בני האדם - וזה דבר שהוא מופלא למתבונן כיצד מדבר שהוא במהותו אחד, נוצרים דברים שונים (ועל כך במקום אחר).
ונחזור לרמה המעשית יותר. אם נמשיך להתבונן נראה כי ככל שהרצון פנימי יותר, כך קיימות יותר אלטרנטיבות להשיג את אותו הרצון. וכן להפך, ככל שהרצון חיצוני יותר, כך יש פחות אלטרנטיבות להשיג אותו. לדוגמא: אדם צמא רוצה לשתות מיץ תפוזים. את הרצון הזה ניתן ליישם רק על ידי שתיית מיץ תפוזים. אם נלך רצון אחד פנימה ואחורה, האדם בכלל רוצה לשתות משהו מתוק וטבעי שממנו נוצר הרצון לשתות את המיץ תפוזים. ואת הרצון הזה יש יותר דרכים להשיג אותו כי ניתן לשתות סוגי שתייה נוספים שונים ממיץ תפוזים.
ואם נלך עוד רצון אחד אחורה ופנימה יותר, לאדם יש בכלל רצון להרוות את צימאונו ולהיות בריא ואת הרצון הזה כמובן קל יותר להשיג מאחר שיש יותר אלטרנטיבות ליישם אותו. ואם עדיין אין לו מה לשתות בכלל, הרי שהוא יכול לדוגמא לאכול גם פרי או מאכל שגם בו יש נוזלים וכן הלאה.
נמצא אם כן, כי ככל שהרצון פנימי יותר וחשוב יותר, כך קל יותר להשיג אותו ביותר דרכים. ומצד שני ככל שהרצון רחוק יותר וחיצוני יותר כך גם מצטמצמות האפשרויות של האדם להשיג את אותו הרצון בדיוק.
נמשיך להתבונן וננסה להגדיר מהו טוב ומהו רע. ננסה להתבונן על כל האנשים בעולם שטוב להם ועל כל האנשים בעולם שרע להם. ננסה להתבונן על כל הדברים בעולם שאנחנו קוראים להם רע ועל כל הדברים שאנחנו קוראים להם טוב. ומה נגלה? מהו אותו מכנה משותף שיוצר את הטוב ואת הרע?
התשובה על כך היא כי טוב = אחדות הרצון והמציאות, ורע = ריחוק והגדלת הפער שבין הרצון למציאות.
ז"א יכולות להיות 2 אפשרויות בלבד שיגרמו לאדם לרע. או שיש לאדם משהו במציאות שלו שהוא לא רוצה אותו, או שאין לאדם משהו במציאות שלו שהוא כן רוצה אותו. ובקצרה, כאשר המציאות נוגדת את הרצון של האדם הרי שמשם נוצר רע ולהפך, ככל שהרצון והמציאות של האדם עולים יותר בקנה אחד הרי שאז האדם הופך להיות מאושר יותר. כי רע באשר הוא, נובע מגודל הריחוק שבין המציאות לבין הרצון של האדם וטוב באשר הוא נובע מרמת הקרבה שבין הרצון של האדם לבין המציאות שלו.
נמצא אם כן כי הטוב הוא בעצם איחוד בין הרצון למציאות והרע נובע מחמת הריחוק שבין הרצון לבין המציאות.
המשך כאן כח הרצון! איך הוא עובד ? מה אנחנו האדם רוצה ולמה ?
למה רע לאנשים ? חלק 2
050-3331-331