הוליסטיקה ברפלקסולוגיה מהי?
להתבונן בכל איבר בגוף המשתקף בכפות הרגליים מכמה שיותר זוויות ראיה גופנפשיות, ולהגיע אליו בטיפול דרך כפות הרגליים מכל זווית וצורת התחברות אפשרית.
מאז ומתמיד היה הטיפול הרפלקסולוגי בלתי מובן ובלתי נתפס.
רבים הם השוגים ומייחסים לרפלקסולוגיה את תכונות הריפוי, אלה נגררים אחר החינוך רב השנים של החשיבה הקונבנציונאלית, שבה הרופא מרפא והתרופות מרפאות.
אותם אלה אינם מבינים את מהות הרפואה הטבעית שבה לא הם מרפאים ולא הרפלקסולוגיה מרפאת, אלא הגוף מרפא עצמו באמצעותה.
הפלא הגדול הוא התופעה שבה הגוף משתקף בכפות הרגליים וכיצד ניתן להשפיע עליו דרכן.
במילים אחרות, רפלקסולוג יודע בדיוק לעשות דבר שהוא איננו מבין, ויותר מכך מורה לרפלקסולוגיה מלמד בדיוק דבר מה שנשגב מבינתו.
תאורטיקנים רבים שקדו ושוקדים להסביר, לייצר ולהמציא תיאוריות אבחוניות, דרכי אבחון מחלות ובריאות ואבחון אישיות האדם.
השימוש בתיאוריות הוא דבר חשוב כשלעצמו, אך ברוב המקרים התיאוריות הן מלשון השערות וברוב המקרים המטפל פועל מתוך השערותיו ולא מידע מדעי.
טבעי הוא שהעקרונות היפים של התיאוריות מתממשים בדרך העשייה, מתממשים הלכה ולמעשה בטכניקות טיפול.
בטכניקות טיפול מעביר המטפל את כוונותיו.
שאם לא כן יישארו כוונתיו תקועות ותתהווה מציאות של "חסימה רוחנית".
בלשון אחרת ייווצרו קיפאון ושעמום בטיפול שרבים מהמטפלים חווים, כלומר, נגמרת להם יכולת היצירתיות.
הנחמה היחידה שנשארת למטפלים היא מצב החסר הגדול במגע גוף, ומגע כפות ידיהם הוא בבחינת מושיע אדם במצוקתו.
השאלה היא עד כמה הגישה הטכנית בטיפול מפותחת ומטופחת.
ברפלקסולוגיה קואורדינטיבית מתחייב המטפל לשילוב שבין האבחון הקואורדינטיבי לבין טכניקות הטיפול הסימולטניות.
טכניקות טיפול הנעשות בצורה קואורדינטיבית מפתחות את מוחו של המטפל ותורמות ליכולת ההתבוננות והאבחון שלו.
בגישת הרפלקסולוגיה הקואורדינטיבית טמונים המפתחות התיאורטיים והשערים המעשיים, שניהם מחוברים אל "עולם התת מידע" של כל מטפל ומטפל ומעשירות אותו.
ההתחברות אל "עולם התת מידע" נעשית בנתיבי האינטואיציה.
רפלקסולוגיה קואורדינטיבית היא גישה הוליסטית במלוא מובן המילה:
התיאוריות הן המימד הרוחני
הטכניקות הן המימד הגופני
להתבונן בכל איבר בגוף המשתקף בכפות הרגליים מכמה שיותר זוויות ראיה גופנפשיות, ולהגיע אליו בטיפול דרך כפות הרגליים מכל זווית וצורת התחברות אפשרית.
מאז ומתמיד היה הטיפול הרפלקסולוגי בלתי מובן ובלתי נתפס.
רבים הם השוגים ומייחסים לרפלקסולוגיה את תכונות הריפוי, אלה נגררים אחר החינוך רב השנים של החשיבה הקונבנציונאלית, שבה הרופא מרפא והתרופות מרפאות.
אותם אלה אינם מבינים את מהות הרפואה הטבעית שבה לא הם מרפאים ולא הרפלקסולוגיה מרפאת, אלא הגוף מרפא עצמו באמצעותה.
הפלא הגדול הוא התופעה שבה הגוף משתקף בכפות הרגליים וכיצד ניתן להשפיע עליו דרכן.
במילים אחרות, רפלקסולוג יודע בדיוק לעשות דבר שהוא איננו מבין, ויותר מכך מורה לרפלקסולוגיה מלמד בדיוק דבר מה שנשגב מבינתו.
תאורטיקנים רבים שקדו ושוקדים להסביר, לייצר ולהמציא תיאוריות אבחוניות, דרכי אבחון מחלות ובריאות ואבחון אישיות האדם.
השימוש בתיאוריות הוא דבר חשוב כשלעצמו, אך ברוב המקרים התיאוריות הן מלשון השערות וברוב המקרים המטפל פועל מתוך השערותיו ולא מידע מדעי.
טבעי הוא שהעקרונות היפים של התיאוריות מתממשים בדרך העשייה, מתממשים הלכה ולמעשה בטכניקות טיפול.
בטכניקות טיפול מעביר המטפל את כוונותיו.
שאם לא כן יישארו כוונתיו תקועות ותתהווה מציאות של "חסימה רוחנית".
בלשון אחרת ייווצרו קיפאון ושעמום בטיפול שרבים מהמטפלים חווים, כלומר, נגמרת להם יכולת היצירתיות.
הנחמה היחידה שנשארת למטפלים היא מצב החסר הגדול במגע גוף, ומגע כפות ידיהם הוא בבחינת מושיע אדם במצוקתו.
השאלה היא עד כמה הגישה הטכנית בטיפול מפותחת ומטופחת.
ברפלקסולוגיה קואורדינטיבית מתחייב המטפל לשילוב שבין האבחון הקואורדינטיבי לבין טכניקות הטיפול הסימולטניות.
טכניקות טיפול הנעשות בצורה קואורדינטיבית מפתחות את מוחו של המטפל ותורמות ליכולת ההתבוננות והאבחון שלו.
בגישת הרפלקסולוגיה הקואורדינטיבית טמונים המפתחות התיאורטיים והשערים המעשיים, שניהם מחוברים אל "עולם התת מידע" של כל מטפל ומטפל ומעשירות אותו.
ההתחברות אל "עולם התת מידע" נעשית בנתיבי האינטואיציה.
רפלקסולוגיה קואורדינטיבית היא גישה הוליסטית במלוא מובן המילה:
התיאוריות הן המימד הרוחני
הטכניקות הן המימד הגופני
050-3331-331