יציבות רגשית

השאלה אשר נשאלה, האם האדם יכול להגיע ליציבות רגשית?

התשובה היא שאין דברים קבועים בחיים, ואפילו ללוגיקה אין שלמות, והיא גם סופית. ולכן, תמיד לאדם יש עליות וירידות במקום שהוא נמצא, ולכל דרגה שהוא עולה אליה, הוא מרגיש גם ירידות בדרך. כי זוהי דרך ההתקדמות של האדם בחיים, רצופה בעליות ומורדות ואין עליה בלי ירידות. וכל ירידה היא לצורך עליה, ובכל עליה יש ירידות, כדי שהאדם יתרגל לרמה שהוא יגיע אליה. ואדם לומד משהו ולא מבין את הדברים, ואז לאט לאט, הוא מתרגל ואז עולה לרמת הבנה חדשה. ואדם בחיים עולה ויורד כמו בסולם.

וכמו בחקירת פונקציות שיש נקודות מינימום ומקסימום כך גם בחייו של האדם, יש לפעמים עליות ויש לפעמים מורדות. וכך זוהי דרך התקדמותו של האדם, ע"י עליות וירידות הוא עולה במדרגות הבנה בחייו.

*

היישות האחת - מקורה באין הגדרות שאי אפשר להגיד עליה כלום, אי אפשר להגדיר אותה ואי אפשר להגביל אותה, כי כל דבר שתאמר על יישות זו, זו לא היא. לא תוכל להגדיר אותה במה שיש ולא תוכל להגדיר במה שאין. גם ההגדרה של היהדות בורא עולם, זה עדיין לא ההגדרה ורק באה מכבוד לדבר שהוא מעל דבר.

יציבות רגשית, כפי שהתבאר בתשובה לשאלה האם יש יציבות רגשית? התשובה שמבחינה לוגית אין יציבות רגשית והעליות בחיים באות כתוצאה מירידות שבעליות, כי אדם לומד דבר מה וטועה בו כמה וכמה פעמים, ועד שלומד את רמת ההבנה הזו עובר להבנה גדולה יותר של הדברים. וכך אדם בדרגה מסויימת עולה ונופל עד שעולה על המדרגה ביציבות וכבר מנסה לעלות למדרגה שמעל מדרגה זו. וכמובן גם ללוגיקה יש גבולות והיא נגמרת היכן שתכלית הידיעה לא לדעת מתחילה ואעפ"כ להתקדמות אין גבולות.

אבל למרות שאין יציבות רגשית, למרות הכל כפי שהרב נחמן מברסלב אומר כשאדם יודע שכל מאורעותיו הן לטובתו זאת הבחינה היא מעין העולם הבא. כלומר קיימת כאן יציבות וחוסר יציבות רגשית בו זמנית. כלומר ברובד החיצוני של הדברים, באמת אין יציבות רגשית, אבל ברובד הפנימי של הדברים יש יציבות רגשית וזה אומר, גם שאדם מרגיש שרע לו וגם שמרגיש שטוב לו, הוא מרגיש טוב עם הכל.

*

משמעות החיים היא האמת והאמת מובילה לפשטות. והפשטות גורמת לאדם להבין שאין צורך בשלמות, והדברים טובים כפי שהם עכשיו, ולכן האדם חי בעולם הכי טוב, ואז ממילא לא קיימת שאלה.

*

הפשטות היא השלמות

נשאלת כאן השאלה: הרי ללוגיקה אין שלמות אז איך ניתן להסתכל על השלמות שיש בכל דבר?

הפשטות היא השלמות. כלומר, דווקא הפשטות היא השלמות גם אם הלוגיקה לא רואה דברים בשלמות, ותמיד אין סוף להתקדמות.

הרי שתמיד הפשטות היא הדבר הכי קבוע, ודווקא הכי יציב

לדוגמה, כאשר אדם מציב מטרה בחיים, הרי תמיד הוא יכול לומר שהוא עשה לא טוב מספיק, וזה רק יכול לייאש אותו.

אבל כשהוא מסתכל מדי פעם איזה דברים טובים הוא עושה, וזה עושה לו מצב רוח טוב יותר ומתי שיש צורך לשפר משהו מנסים לשפר בפשטות ולא להסתבך עם זה

אז חוסר השלמות היא השלמות האמיתית

כי הפשטות מביאה את השלמות האמיתית.

ולכן אין צורך לראות את הדברים בשלמות, כי ע"י הפשטות הכל שלם כפי שהוא וע"י זה יש כבר שלמות

וכל זאת לראות טוב / להציע שיפור האדם מחליט בהתאם להבנתו באותו הרגע. ולכן כאשר האדם מבין את הדברים בפשטות, אזי הוא רואה הכל בשלמות אמיתית.

וכבר ביאר זאת הרבה פעמים הרב נחמן מברסלב.

והדבר מזכיר את ציר המספרים, בציר המספרים אם X או Y קבועים יש כאן קו ישר, הקו הישר מסמן את הדבר הקבוע שהוא לא משתנה. לעומת זאת ה - X או ה - Y השני שלהם, מגדיר את התזוזה שחלה במספרים. כך גם אותו הדבר לגבי החיים.

בחיים יש התקדמות שהיא מספרים בציר המספרים שמשתנים, אבל יש מהצד השני את הפשטות שטוב לאדם בכל מצב, וזה מספר קבוע.

ולכן, להגיע לפשטות פירושו להיות שלם עם הדברים.

ואם בפשטות עסקינן, אז גם תרגילים מתמטיים ניתן לפשט וזאת ע"מ שיהיה קל יותר לפתור אותם. וע"י כך מגיעים לפתרון מתוך תשובה פשוטה יותר ולא מסובכת. כך בחיים, כאשר אדם לא מסבך לעצמו את החיים, החיים יותר פשוטים עבורו. ואז הכל שלם עבורו. ואז האדם חווה אותם כפשוטים ונהנה מלעשות את הדברים עצמם.

ומשמעות החיים היא האמת והאמת מובילה לפשטות. והפשטות גורמת לאדם להבין שאין צורך בשלמות, והדברים טובים כפי שהם עכשיו, ולכן האדם חי בעולם הכי טוב, ואז ממילא לא קיימת שאלה. ואז ממילא האדם מקבל את עצמו ואת כל המציאות כפי שהיא בשלמות.