לחיות את החיים של עצמך! לעשות את מה שטוב לך!

לחיות את החיים של עצמך [בלי לפגוע בזולתך]. לחיות את החיים של עצמך, היינו לחיות את החיים שלך לפי איך שנראה לך ולפי מה שעושה לך טוב. לחיות את החיים שלך, היינו לעשות את מה שטוב לך, רק בגלל שככה נראה לך שטוב לך. לעשות אתה מה שטוב לך כי זה עושה לך טוב. לחיות את החיים שלך. האדם הכי חשוב בעולם עבור עצמך הוא אתה. ולכן כל זמן שאינך פוגע בזולתך, אתה חי את חייך כפי שנראה לך.

לחיות את החיים שלך, זה אומר לא לעשות דברים רק כי לאחרים נדמה שזה יותר טוב עבורך. לא לעשות דברים רק בגלל שזה מקובל חברתית, לא לחיות בקצב של החברה אלא בקצב שלך, לא לעשות דברים רק בגלל שכולם חושבים בצורה כלשהי. לחיות את החיים שלך, היינו לחיות לפי קנה המידה וסדר העדיפויות שלך.

אתה עושה את מה שטוב לך בלבד. זה שאחרים חושבים שזה לא טוב לך, זו בעיה שלהם. זה שלכולם נדמה שלא טוב לך, גם זו בעיה שלהם. בעיה אמיתית, אבל לא שלך אלא שלהם. אל תעשה משהו רק כי כולם אומרים שזה טוב, תעשה משהו רק כי אתה חושב שהוא טוב. אל תימנע מלעשות משהו, רק משום שלאחרים זה לא נראה, או כי לאחרים לא ברור ההיגיון של המעשים שלך. תעשה אתה את מה שטוב לך.

אל תחייה את החיים כפי מה שמקובל חברתית, אם זו אינה הדרך האישית שלך. אל תעשה פעולות שאינן נובעות מה"אני" הפנימי והרצון האישי שלך. אל תעשה שום דבר רק כי כולם חושבים שזה טוב. אל תחפש את מה שנדמה לאנשים שטוב להם, ואפילו לא את מה שנדמה לאנשים שטוב לך. תחפש את מה שטוב לך באמת בעיני עצמך.

אל תעשה את מה שאתה כבר רגיל לעשות, רק כי כולם עושים. אל תחייה את חייך היום, כפי מה שהרגילו אותך לחיות אתמול. אל תחייה את החיים של אתמול, ואל תחייה את החיים של סביבתך. תחייה היום את החיים שלך היום. תעשה היום אתה מה שנראה לך שטוב לך היום. לא את מה שהיה טוב לך אתמול. ולא את מה שהתרגלת לעשות רק כי כולם עושים. תעשה את מה שטוב לך באמת.

תחשוב שאתה יחיד בעולם. תשאל את עצמך. מה טוב לי? מה עושה לי טוב? כיצד נראה לי הכי הגיוני לחיות את החיים? האם זה הגיוני לי לרדוף אחרי מה שכולם רודפים? אולי יש דברים שיותר מעניינים אותי? מה באמת משמח את הנפש שלי? האם צורת החיים של כולם מספקת אותי? האם אני מרגיש סיפוק רגשי מצורת החיים הנפוצה? האם מה שכולם אומרים שעושה להם טוב, האם זה עושה גם לי טוב באמת, או שאני נהנה מהחיים רק ב"כאילו"?

האם באמת צורת החיים של כולם מוצאת חן בעיני? האם אני חייב לכעוס ממה שכולם כועסים? האם אני חייב להילחץ כמו כולם? האם אני חייב לזבל (מלשון זבל ואשפה) את המחשבה שלי בכל מיני דברים שאנשים מזבלים לעצמם את המחשבות? האם באמת אני באמת חי כפי שטוב לי ואיך שנראה לי? מה הכי טוב עבורי? מה נראה לי שהכי טוב עבורי?

אילו הייתי אני מנהל את צורת המחשבה של בני האדם, האם עדיין המשמעות של המילה "הצלחה" עבורי, הייתה נשארת באותה המשמעות כפי שהיא היום? האם הייתי מקבל את עצמי יותר ואוהב את עצמי (וגם את סביבתי) יותר, אם לא היו סביבי את כל הגורמים ה"חכמים" שרוצים מאוד ב"טובתי" (ע"ע פרסומות) שמספרים לי שאני לא חי טוב לפי מה שנדמה להם?

האם באמת צורת החיים שאני חי בה הגיונית בעיני באמת? אילו אני הייתי מכתיב את צורת החיים בעולם, האם הייתי אני חי באותה צורת חיים שבה אני חי היום? האם ישנם דברים שאני מסוגל לחיות היום אחרת, וטוב יותר עבור עצמי? אילו הייתי חרש + עיוור (באופן סלקטיבי), האם אז החיים שלי היו טובים יותר? האם אני באמת חייב לחפש את מה שאין לי? האם אני מסוגל ליהנות יותר ממה שכן יש לי?

מה בכלל חסר לי? האם מה שנדמה לי שחסר לי, באמת חסר לי, או שזה חסר לי רק בגלל שמישהו אמר לי שזה חסר לי? האם אני רוצה דברים בגלל שאני עצמי רוצה אותם, או בגלל שסיפרו לי ש"צריך" לרצות אותם? אם הייתי חי באיזה כדור ארץ אחר, באותה רמת חיים בדיוק, האם הייתי מאושר יותר? האם גם אז הייתי חושב שחסרים לי כל מיני דברים? מה היה חסר לי אז?

מה נובע מה"אני" הפנימי שלי, ומה נובע מבחוץ? מה אני עושה כי ה"אני" שלי רוצה, ומה אני עושה, כי אני רגיל לעשות? האם ה"אני" שלי מצד עצמו היה כועס / חומד / לחוץ / מקנא / חסר מצב רוח, בגלל כל מיני שטויות, או שמא אני פשוט רגיל לחיות ככה כמו כולם? האם אני באמת עושה את מה שאני בתוך תוכי רוצה, או שמא אני עושה את מה שכולם חושבים שהגיוני בעיניהם לעשות?

המשך כאן: לחיות את החיים של עצמך! חלק 2.