שאלה מוזרה תישאל!

היהדות? מה הסמל שלה? המספר שתים עשרה או המספר שלוש עשרה?

התבלבלתם? נעשה קצת סדר!

כולנו רואים כי המספר 12 בולט לאורך מסורת ישראל בתורה נביאים וכתובים, וכן רבות הדוגמאות.

יסוד האומה היהודית הלוא הם שנים עשר שבטי י - ה. בשנה היהודית 12 חודשים עבריים בהם אנו חוגגים את כל חגנו. שנים עשר המזלות 12 מרגלים שנשלחו ע"י משה לתור את ארץ כנען... והדוגמאות הן רבות:

עד ש"השתכנענו" כי מסורת ישראל דבקה ברעיונותיה עם המספר 12.

והנה גם במקורותינו כתוב:

12 חדשים שעשו בני ישראל לפני הר סיני מתמתקים בדברי תורה (שהש"ר ב, י"א ועיין רש"י בהעלותך י, י"א).

12 שבטים הם כנגד י"ב שעות ביום, וי"ב מזלות ברקיע. (ב"ר ק, י)

12 שבילין (נקפאו בקריעת ים סוף) שהם כנגד י"ב שבטים ובין שביל ושביל חלונות והיו רואים אלו את אלו (פרקי דרבי אליעזר מ"ב בהמ"ד א).

12 תלמידים היו לו לרבי אושעיא בריבי..." (עירובין נג).

ובקבלה מצאנו גם 12 צורות שונות לצירוף שם הוי'ה ב"ה, אשר כל צירוף מתאים לאחד מחודשי השנה.

כאשר תיקנו אנשי כנסת הגדולה את תפילת העמידה, תפילת שמונה עשרה, קבעו 3 ברכות ראשונות ו - 3 אחרונות ובלב... 12 ברכות, (מכאן גם השם תפילת שמונה עשרה). אם כן מובן כי המספר 12 חשיבותו גדולה!

במאמר דלהלן נקבע כי:

היהדות "דחתה" את המספר 12

ובמקומו העדיפה את המספר 13!!

עוד יותר, במקום שהעניין מחולק ל - 12 חלקים העדיפה מסורת ישראל ל"תקן" אותו ("לתקן" מלשון "המלח מתקן את הבשר") ולהפוך אותו ל - 13.

כביכול לא "סבלה" היהדות את המספר 12 כשהוא עומד בפני עצמו.

הבה ונצא לדרך!

במאמר הזה נראה דוגמאות רבות אשר מראות את השיטה העקבית, וגם נסביר את המציאות החשובה הזאת, שהיא יסוד היהדות כולה. וכן ננסה להבין מדוע עשתה זאת היהדות?!

שבטי ישראל

אין ספק שבטי ישראל לא היו שנים עשר בפני עצמם, או שהצטרף אליהם יעקב אביהם, שהוא החוט המקשר ביניהם, או לפני מותו הוא פיצל את שבט יוסף לאפרים ומנשה וכך הפכו ל - 13! ראה גם פירוש רש"י ויהיו בני יעקב שנים עשר... כביכול בפוטנציאל היו אמורים להיות 13, או אם נצרף את דינה שהייתה אמורה להיוולד כמו בן זכר (עיין ברכות ס ע"א) ואז היו יחד 13! (כביכול ב"הסתר" הם 13)

חדשי השנה

"הזמנים היהודיים" - דהיינו כניסת שבת, צאת שבת, זמני התפילות, שעות הצום ועוד... הכל הולך לפי הלוח הכללי (לפי מהלך השמש, ינואר פברואר)... - בפירוש לא לפי הלוח העברי! הלוח הכללי כ"כ מדויק כך שאנו יכולים לדעת באיזו שעה בדיוק תיכנס השבת בערב שבת פלונית, במקום פלוני בעוד מאות בשנים... כי הלוח הכללי נקבע על פי מסלול השמש. גם אכילת האפיקומן בכל שנה ושנה משתנה בהתאם לתאריך הכללי ולא לפי הלוח העברי. גם תקופות השנה הולכים לפי מסלול השמש.

אם כן מדוע בחרו בלוח "שאינו מדויק" (כביכול, האמת היא שהוא מדויק להפליא!) של 12 חדשי השנה על פי מסלול הירח?

נאמר: "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים..." (דברים ד ו) ומדובר הוא על קביעת ראשי חדשים ומועדי השנה. והרי "ראינו" שיש לוח מדויק עוד יותר?

הלוח הכללי מתהלך אך ורק על פי 12 חדשים בקביעות, הלוח היהודי מוסיף חודש נוסף את חודש העיבור (7 פעמים במסלול של 19 שנה, עפ"י הכלל גו"ח אדז"ט). הרי שהלוח העברי אינו סובל את שיטת הספירה של 12 חדשים בלבד אלא "תוקן" אותו ע"י הוספת החודש ה - 13.

תפילת שמונה עשרה

נכון, בתפילת העמידה הנקראת שמונה עשרה, (מצאתי שהיא גם נאמרת מידי שבוע רגיל - 18 פעם) קבעו אנשי כנסת הגדולה 12 ברכות אמצעיות.

שמנו לב לחכמה היהודית! "יום מן הימים" 12 הברכות הללו הפכו להיות 13 ברכות ע"י תוספת ברכת "למלשינים".

עוד יותר. היכן שבצו את הברכה הזאת בתוך 18 הברכות? ראו נא את הדיוק!

דחקו את הברכה ה - 12 שהוא ברכת "השיבה שופטינו.."למקום ה... 13! ושם הניחו את הברכה הנוספת... "למלשינים..."

תרי עשר

ישנה בתנ"ך סדרה של 12 ספרים הנקראים: "תרי עשר" שעשו מהם חטיבה אחת ונחשבים לספר אחד מכ"ד ספרי התנ"ך. מה ש"ידוע" - חכמים ערכו אותם כספר אחד "כי הם ספרים קטנים וחששו שייעלמו, לכן כרכו אותם בחטיבה אחת..."הריני שואל אם אמת הדבר, מדוע מגילת רות יש בה 4 פרקים בסה"כ 85 פסוקים, ומגילת איכה 5 פרקים, מדוע כל אחד מהם נחשב לספר שלם מכ"ד ספרי התנ"ך?! ואילו ספרים הכלולים בתרי - עשר כגון: הושע - 14 פרקים, עמוס - 9 פרקים ספר זכריה - 14 פרקים נחשבים לחלק מספר שלם הנקרא "תרי - עשר". האם הספרים הללו הכלולים בתוך תרי עשר אינם יכולים להחזיק בפני עצמם ולהיחשב לספר בפני עצמו כמו רות או איכה?

אלא חכמים כרכו 12 ספרים קטנים וגדולים גם יחד ושבצו אותם... היכן? לא טעיתם במקום ה - 13 והם נחשבים לספר מספר 13 של התנ"ך!

(רשימת 12 הספרים הראשונים ידועה: התורה - 5 חומשים 6) יהושע 7) שופטים 8) שמואל 9) מלכים, 10) ישעיה 11) ירמיה 12) יחזקאל.. והספר ה - 13 הלוא הוא "תרי - עשר" פירוש: "שנים עשר" בַּמָּקוֹם ה - 13!

רבי שמעון במערה

בגמרא (שבת דף לג ע"ב) מסופר על רבי שמעון בר - יוחאי ובנו אלעזר שנמלטו מצפרני הרומאים, והתחבאו במערה במשך 12 שנה. לאחר 12 שנה יצאו מהמערה. ראו אנשים הנוטעים וקוצרים. אמר: מניחים חיי עולם ועוסקין בחיי שעה?! כל מקום שנותנין עיניהן - מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם: "להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם". חזרו למערה "לתקן" לשנה נוספת, לשנה ה - 13. בסוף השנה ה - 13 (לאחר 12 חודש) יצתה בת קול ואמרה: "צאו ממערתכם!"יצאו. כל מקום שהיה רבי אלעזר מכה - היה רבי שמעון מרפא... בערב שבת קרוב לכניסת שבת, ראו זקן שהיה אוחז בידיו שני בדי הדס, שאלו אותו: "אלה למה לך?"ענה להם: "לכבוד שבת". שאלו אותו: "ודי לך באחד?"ענה: "אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור". אמר רבי שמעון לבנו: "ראה כמה חביבין מצוות על ישראל" והתיישבה דעתם.

סיפור מעניין. כל פרט ופרט בו חשוב. להבנת ה"מתח" בין המספרים 12 ו - 13.

רבי שמעון ובנו רצו להינתק מעולם החומר ותיקנו את עולם החומר במשך 12 שנה. הזדככו והזדככו, עד שכל דבר שאינו קשור לעולם הרוח המזוכך מיותר הוא בעיניהם. ראו אנשים עובדים את האדמה ואינם מבינים שיכול להיות דבר כזה, איך יכולה להיות מציאות כזאת של עולם החומר? ושרפו והחריבו את עולם החומר, כפי שעשו כך לגופם, (וכפי שהתנגדו ליצירת העולם החומרי של הרומאים)... אולם בת קול יצאה והכריזה: "לא כך השיטה"! יש לשלב את עולם הרוח בתוך עולם החומר, לראות את הרוח שבחומר, אי - אפשר להינתק בעולם הזה מעולם החומר, יש ליצור חיבור ביניהם!

השנה ה - 13 היא העלאת החומר אל דרגת הרוח, היא לא מחיקת החומר, אלא החיבור שביניהם!

אימתי נרגעו ולמדו ו"תיקנו" את דעתם? כאשר ראו יהודי רץ בין השמשות בערב שבת, זמן של חיבור בין הזמנים והמושגים חומר ורוח. סיום היום הששי והתחברות אל יום השביעי יום הרוח. ראו בידיו 2 הדסים ריחניים (שהריח הוא מזון הנשמה). לא הבינו למה צריך שניים? האם לא די בעולם הזה רק ב"אחד" - בעולם הרוח? השיב להם הזקן: השניים חשובים כדי לשלב "שמור וזכור" לענג את השבת, ולשלב את עולם הרוח עם עולם החומר...

נראה לנו כי המספר 13 בא לתקן את עולם החומר הרמוז במספר 12.

בדיוק כמו שהמספר 7 בא לתקן את המספר 6.

יסודות האמונה של עם ישראל כפי שראה אותה יעקב אבינו בחזונו: "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" הוא שילוב של עולם החומר עם עולם הרוח. והביטוי לזה נראה כך בהפיכת המספר 12 הרומז לעולם המציאות עם העולם הרוחני הגבוה.

(הערה: המספר הפנימי של המספר 13 הוא המספר 7, ואילו פיצול המספר 12 הוא נקודה ריקה מצד זה - 6 ומצד זה - 6).

אין מזל לישראל

הביטוי הזה ידוע. ישנם 12 מזלות, בהם מנהיג הקב"ה את עולם החומר. כל מי שקשור לעולם החומר בלבד, קשור הוא אל המזלות. על עם ישראל נאמר "מאותות השמים אל תחתו", כי העם היהודי, מקור יניקתו הוא מעבר למזלות והוא נחשב במקום ה - 13 שהוא מעבר למספר 12. לכן נבין יותר את הרעיון: "עַם זו יצרתי לי, תהלתי יספרו". יש הדורשים: "עַם זו" - "זו" בגימ' 13 העם המחזיק ברעיונו את המספר 13 - תהילת ה' יספרו.

רואים אנו זאת אצל אברהם אבינו "ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה..."אין הבטה אלא מלמעלה למטה, (הבט משמים וראה)... ומכאן מבינים אנו כי הקב"ה לקח את אברהם אל מעבר לכוכבים ואמר לו: נכון, על פי המזל אברם אינו מוליד, אבל אתה "אברהם" נמצא במציאות מעבר לכוכבים. מעבר לכוכבים ולמזלות שם מקומך במקום ה - 13 ולכן "אברהם" מתגבר על חוקי החומר והגוף הפיסי וכן יוליד!

שמות האבות והאמהות

נשים לב לשמות האבות - בתחילה נכתב: "אברם יצחק יעקב" סה"כ 12 אותיות. אותן 12 אותיות "תוקנו" ע"י המספר 13 כאשר נוספה אות אחת לאברם ונקרא שמו: 'אברהם', ו - 12 האותיות הפכו ל - 13 אותיות.

החישוב הוא כ"כ מדויק: שהרי אצל האמהות למרות שהיה שינוי בשמה של 'שרי' מספר אותיותיה לא שונה, מדוע? (ע"פ הרעיון הנז') הבה ונשים לב למספר אותיות האמהות: "שרה רבקה רחל לאה" סה"כ 13 אותיות!

הערה קצרה: "שמות האבות והאמהות יחד 26 אותיות כשם הוי'ה ב"ה.

12+1 ספרי תורה של משה וענני הכבוד

נאמר במדרש תנחומא ומובא גם בהקדמת הרמב"ם לפי המשנה ובפדר"כ ברכה קצז. "13 ספרי תורה כתב משה. 12 ל - 12 שבטים ואחד (1) שהניח בארון, שאם יבקשו לזייף מתוכה לא היו יכולים". פירוש: ה - 13 הוא המחבר בין כולם, הוא המוביל, הוא המשלים, בלעדיו, אין "ערך" ל - 12 שלפניו. וכן מצאנו במכילתא (בשלח י"ג כא) 13 עננים היו (מקיפים לישראל במדבר) 2 לכל רוח (סה"כ - 8), 2 מלמעלה 2 מלמטה ו - 1 שהיה הולך לפניהם. ה - 13 לא היה מחובר אל ה"גוף" שלהם כפי יתר העננים אלא היה מוביל לפניהם.

כאן שוב חשיבות המספר 13 ש"כולם" תלויים בו.

סדר מחנות בני - ישראל במדבר: 12+1

איש על מחנהו ואיש על דגלו יחנו. המכיר את צורת סדר המחנה, (פרשת במדבר) בודאי זוכר כי לכל רוח חנו 3 שבטים, סה"כ 12 השבטים. אך אל נשכח את מחנה שבט לוי וארון ברית ה' בתוכם כפי שנאמר: "ונסע אוהל מועד מחנה הלווים בתוך המחנות..." (במדבר ב יז) הוא המחנה ה - 13 שהוא עיקר המחנות.

בת - בר מצוה

אנו רואים את ההשלמה הנפלאה בין שני המספרים הללו 12-13 בגיל המצוות. הנערה שהיא מקדימה בהתפתחותה קבעו חז"ל את גיל בת - המצוה בגיל 12 ויום אחד, ואילו הבן - בגיל 13 ויום אחד. הבת המסמלת את המציאות, (האשה מציאותית יותר - בינה יתירה ועוד)... והם משלימים זה את זה.

כ"כ גיל בת - המצוה הוא המעבר משנת ה - 12 לשנת ה - 13 כפי שמודגש בביטוי: 12 ויום אחד (משנת ה - 13).

מזכיר חידה:

שאלו, אימתי גיל המצוות?

ענה: "זה בזו וזו בזה".

פירוש "זה - הזכר, בגיל "זו", בגימ' 13.

ו - זו? הבת? ב - "זה" בגימ' 12.

ואיך תוקנה האות ה - 12 בסידרת הא' - ב'?

ידוע שהאות ה - 10 היא 'י' והאות ה - 11 היא כ, והאות ה - 12 היא: 'ל'. האות 'ל', ה - 12, "תוקנה" על ידי שנדחפה למקום ה - 13 כאשר נוספה האות "ך" לפניה במקום ה - 12.

יחס העולם למספר 13

ידוע בעולם החומר, בעולם של הגויים, כי היחס שלהם למספר 13 הוא יחס של פחד, וממליצים לכולם להתרחק מהמספר הזה. עתה מבינים אנו יותר מדוע הכריזו הגויים "מלחמה" על המספר הזה! 13 הוא מספר שמבטא ביהדות ערכים חשובים מעבר למציאות של החומר. זה סוד השילוב של העם היהודי בעולם. כפי שרדפו אחרי היהודים רדפו גם אחרי הערכים שלהם והזהירו את העולם "הישמרו ושמרו מרחק מהמספר היהודי, המספר 13 המבטא את הערכים שלהם"...

המילה 'אחד' ערכה 13

היהדות כולה סובבת סביב המילה: 'אחד'. ההצהרה של כל יהודי בשכבו ובקומו בכל יום ויום, עם לידתו וביומו האחרון: "ה' אחד"!

המספר 13 רומז גם למילה: 'אהבה' שהיא בגימ' 13. יש סברה של 'מאור ושמש' בפירושו בפרשת תצוה: "ועשו את האפוד" כי השם: "א - ה - ב - ה" הוא השם המפורש. עיין שם.

האות ה - 12 והאות ה - 13 בתורה.

מצאנו כי מ"בראשית", מתחילת התורה, האות ה - 12 בתורה, היא האות 'ה'. ואילו האות ה - 13 היא האות 'י' במילה "א / להים".

ידוע כי האות 'ה' מייצגת את עולם החומר, את העולם הזה, ואילו האות 'י' מסמלת את עולם התיקון הוא העולם הבא כפי שנאמר "כי בי - ה ה' צור עולמים" (ישעיהו כו ד) (יצר את העולמות) יצר את 2 העולמות ב - 2 אותיות. 'ה' - העולם הזה. שנאמר: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" ודרשו חז"ל: ב - ה בראם" זה העולם הזה. מכאן נובע כי העולם הבא נוצר ע"י האות 'י'. הרמוז בתורה באות במקום ה - 13 הוא תיקון של העולם החומרי של העולם הזה.

המילה ה - 12 והמילה ה - 13 בתורה

המילה ה - 12 החל מ"בראשית" היא המילה "וחושך", המילה ה - 13 היא המילה "על" שערכה 100 כמו י' פעמים י' (ראה האות ה - 13 לעיל).

הפסוק ה - 12 והפסוק ה - 13 בתורה

הפסוק ה - 12 מתאר את החטא הראשון שהיה בעולם. חטא הארץ, אשר נתבקשה (בפסוק לפני כן) ל"תדשא הארץ... עץ פרי..."פירוש שהעץ עצמו יהיה הפרי ואילו בפסוק י"ב הארץ "מחליטה" לעשות דבר אחר "עץ עושה פרי..."שלא כרצון הבורא אותה.

הפסוק ה - 13 כותב: "ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי" השלישי מסמל את התיקון את מידת התפארת של יעקב אבינו שהוא תיקון של אברהם ויצחק יחד.

הפרשיה ה - 12 והפרשיה ה - 13

הפרשיה (פתוחה או סתומה) ה - 12 מתחילת התורה מתארת את הרצח הראשון בעולם, כאשר אדם אחד רצח "רבע" מהאנושות... ועוד טען: "השומר אחי אנכי"? (בראשית ד ט) בפרשיה ה - 13 נראה התיקון: "זה ספר תולדות אדם... זכר ונקבה ברא אותם ויברך אותם..." (בראשית ה א ב) יש הרואים בקטע זה של התורה קטע חשוב מאוד: ילקוט שמעוני אמר בשם רבי עזאי שהפסוק " זה ספר תולדות אדם הוא כלל גדול בתורה בדומה למה שאמר רבי עקיבא ש"ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה (ילקוט שמעוני בראשית פרק ה' סימן מ)

(הביטוי: "זה ספר תולדת אדם" כולל - 13 אותיות. "ואהבת לרעך כמוך" יש בו גם 13 אותיות)

רשימה ארוכה של דברים המנויים במספר 13

ויש להם קשר לענינים יסודיים של רוחניות אחדות וקדושה

1) 13 עיקרי היהדות של הרמב"ם.

2) 13 מידות של רחמים של הקב"ה. (ראה התייחסות נוספת להלן)

3) 13 פעמים נצטוינו על אהבת ה' בתורה, כמנין: "אהב"ה" (מע"ת ל"ה).

4) 13 שבחים בתפילת: "ישתבח".

5) 13 שופרות היו במקדש. (שקלים ו ה)

6) 13 פרוכות היו במקדש. (יומא נד ע"א)

7) 13 שולחנות - היו במקדש. (שקלים ו א, ד)

8) 13 שולחנות ו - 13 השתחוויות היו במקדש. (שקלים ו ה. יומא נה ע"ב).

9) 13 שערים - בחומת הר הבית. (שקלים ו ג)

10) 13 קדושות: תורה מביאה לידי זהירות - זריזות, נקיות, פרישה, טהרה..." (ע"ז כ ע"ב).

11) 13 דברים ברא הקב"ה, ובחר לו אחד מכל דבר, שבת משבעת הימים, שביעית מן השנים, יובל מן השמיטות, ממלכים - דוד עבדו. (ילקו"ש ב צ"ד מע"ת יח)

12) 13 דברים מיוחדים להקב"ה ואילו הם: הכסף והזהב, והכהנים לווים וישראלים, ברכות, מזבח, תרומה, שמן המשחה, אוהל מועד, מלכות בית דוד, קרבנות, ארץ ישראל, והזקנים (מד"ר טו יג ת' בהעלותך).

13) 13 דברים שהִפרשתם לי (במשכן) כנגד 13 שהפרשתי לכם במצרים ולעולם הבא אני פורע לכם כנגד 13 דברים הללו" (ת' תרומה ה).

14) 13 טעמים בתורה: פשטא, מונח, זרקא... (מע"ת ב' בתוספות).

15) 13 מקומות שנאמר בהן: "לי", קיימין לעולם (במד"ר טו יג, ילקו"ש א שסד).

16) 13 נהרי אפרסמון הראו לו לרבי אבהו בשעת סילוקו מן העולם (ב"ר סב, ג).

17) 13 נולדו מהולים: אדם הראשון, שת, חנוך, נח, שם, תרח, יעקב, יוסף, משה, שמואל, דוד, ישעיה, ירמיהו (מ"ת ט'ז).

18) 13 שמות לעשרת הדברות למניין שבטי ישראל עם שבט אפרים... (פס"ז יתרו כ, י"ד)

19) 13 תיקוני דיקנא דאריך אנפין, ו - 13 מכילין דרחמי מעתיקא קדישא. "מי א - ל כמוך..."כנגד 13 מידות... (זח"ג קל"א).

20) 13 תכטקי פיזא דהוה יתיב עליהון רבי שמעון בר - יוחאי בגן עדן (כתובות ע"ז ע"א).

21) 13 תכשיטין עשה הקב"ה לישראל כשיצאו ממצרים (ילקו"ש ב' שנה).

22) בילקוט פרשת תרומה על הפסוק: "וזאת התרומה" נאמר 13דברים הביאו (תרומה) למשכן, כנגד 13 דברים שהטיב הקב"ה עמהם במצרים, ולעתיד לבוא יגמול להם כנגד ה - 13 דברים.

23) 13 מידות של רחמים:

מעניין במיוחד, כי ישנן שיטות רבות למנות את 13 מידות של רחמים. השיטות שונות ומגוונות. אבל אין אחד מבין מביאי השיטות המעיז לומר, כי יש פחות או יותר מהמספר הנקוב 13. כביכול "קידשו" את המספר, את הכלי המשמעותי והקפידו כי אכן חייבים להתייחס למספר כי הוא משמעותי. אילמלא דמיסתפינא הייתי גולש ואומר אותה מציאות יש גם בתרי"ג. השיטות שונות כיצד למנות את תרי"ג המצוות (600 ועוד 13) אבל אין אחד שיעיז ויאמר כי יש יותר או פחות.

כנראה שהייתה מסורת עתיקה עוד לפני הגמרא (ראש השנה יז ע"ב) שהתייחסה למספר מידות הרחמים ומספר המצוות להעמיד את המספר ככלי שיכיל בתוכו את הרעיון. והקפידו לא לשנות את המספרים הללו. ובתוספות (ראש השנה יז ע"ב) כתבו כמה שיטות כיצד לספור את השלוש עשרה מידות ויש עוד שיטות בזה.

ראה מה שכתב רבינו בחיי: (שמות לד ו) "צריך אתה לדעת שכל המבין י"ג מידות ופירושן, ומתפלל בהן בכוונה, אין תפילתו חוזרת ריקם"

והשערי תשובה כתב: (בשו"ע או"ח סימן תקפ"א) "ואסור להזכיר י"ג מידות שלא בכוונה"

ובמציאות? האם גם כך הדבר?

עיגולים וכדורים

עיגול הוא צורה גיאומטרית מושלמת. כל נקודה במעגל נמצאת במרחק קבוע ממרכז העיגול. כ"כ כדור הוא גוף הנדסי משוכלל ומושלם. כל נקודה עליו נמצאת במרחק קבוע מנקודת המרכז.

כפי שראינו, המספר 7 משלים את המספר 6. ששה ימים גשמיים והשבת מנוחה מגשמיות ועיסוק בעניינים רוחניים. כן אנו רואים במציאות אם ניקח מטבע אחת עגולה, כמה מטבעות עגולות יקיפו אותה מסביב? בדיוק 6! הוי אומר ה"קליפה" של המספר 7 - (הוא המטבע הפנימי), הם 6 חלקים שווים בהיקף.

תופעה זו חוזרת גם במציאות התלת מימדית.

אם ניקח כדור אחד, כמה כדורים נצטרך לקחת כדי להקיף אותו מסביב ולכסותו? נכון, בדיוק 12 לא פחות ולא יותר! ראינו כי הקליפה של הכדור ה - 13 הם 12 כדורים המקיפים אותו.

מגן - דוד

אם נצייר מגן דוד, נראה כי הקווים שבו חוצים זה את זה בדיוק ב - 12 נקודות. הנקודות הללו לכאורה אינן סימטריות אלא אם נוסיף נקודה "רוחנית" אחת במרכז המשושה של המגן דוד. היא הנקודה ה - 13 ההופכת את כל 12 הנקודות האחרות ה"גשמיות" לצורה סימטרית מושלמת.

הרבוע

אם נשרטט רבוע (המרובע המשוכלל) יהיו לו 4 קודקודים. (הרומזים לאות 'ד'=4) אם נסמן את מרכזי צלעות הרבוע ונחבר את ארבעת הנקודות הנ"ל נקבל רבוע משוכלל פנימי, וכאשר נסמן את מרכזי צלעותיו של הרבוע הפנימי שנוצר נקבל ברבוע השני סה"כ 8 נקודות (הרומזות לאות 'ח'=8). כדי ליצור סימטריה בין כל הנקודות "נאלץ" להמציא נקודה מרכזית אחת פנימית (כמו האות: 'א'=1) היא הנקודה ה - 13 הרוחנית שאינה נמצאת על קו או קודקוד.

שוב ראינו כאן את הנקודה ה - 13 כנקודה משלימה והיא נמצאת במימד הרוחני.

שעות ימות השבוע והשבת

24 שעות ביממה. צא וחשוב כמה שעות בששת ימי המעשה? נגלה כי בדיוק 144 שעות (6X24=144) והשבת, היום השביעי? הוסף לו שעה אחת "וירטואלית" - "שעת ורטיגו", זו תוספת שבת, כביכול הוספנו ליום השבת שעה אחת "מעין עולם הבא". (מצוה להוסיף מהחול אל הקודש) ובמקום 24 שעות, השבת "הופכת" ל - 25 שעות, הוסף ל - 144 שעות עוד 25 שעות ותראה כי השבוע השלם 6 ימים + השבת סה"כ 169 שעות!

צא וחשוב ותגלה דבר מדהים

מה השורש של 144 (שעות ב - 6 ימי המעשה) בדיוק 12 (12X12=144)

מה השורש של 169 (השעות כולל השבת) בדיוק 13 (13X13=169)

האם אין ה - 12 רומז לחומר לגשמיות, וה - 13 רומז לרוח, והעיקר - לחבר ביניהם?!

אחד מי יודע?

האם ידעתם כי השיר אחד מי יודע נבנה ביסודו ב - 12 בתים? עד "12 מי יודע?"משום מה בתקופה מאוחרת יותר "תיקנו" את השיר והפכו אותו ל - "13 מי יודע"?

"גִּבֵּחַ הוּא - טָהוֹר הוּא" (ויקרא יג מא)

אם תקח את המילה 'הוא' שערכה 12 ותהפוך אותו ל"גבח"= בגימ' 13 הרי ש"הוא" הפך להיות טהור. טהור מלשון אור, העלת אותו ברמה, מ - 12 ל - 13!

שולחן הפנים

בשני המערכות בלחם הפנים מודגש שם כי מספר הלחמים הם 12! אם כן היכן מסתתר שם המספר 13?

תרגום המיוחס לרבי יונתן בן עוזיאל מסביר: "12 חלות כנגד 13 שבטי ישראל."והדבר תמוה. והרבה לא מבינים מה נאמר שם. אולי מכאן ראיה כי הלחמים קשורים גם למספר 13. אתגר למצוא את הקשר על פי התרגום הנז'?

האפוד והחושן

האפוד והחושן הלוא 12 אבנים הם? ואיפה האבן ה - 13?

המעיין בכתובים ובבגדי הכהן הגדול יראה שיש 12 אבנים בחושן המשפט על לב אהרון, (שמות כ"ח פס' טו, - ל) כאשר בכל אחת מהאבנים הללו כתוב אחד משמות השבטים. ועוד 2 חצאי אבנים הנמצאות על כתפות האפוד, כאשר על כל אחת מהן כתובים רק 6 שמות משמות השבטים, (עיין שמות כ"ח פס' ו - י"ד) רק בהתחברן יחד נמצאו כל שמות השבטים בשלמותם. צא וחשב הרי 12 אבנים שלמות בחושן המשפט הוסף עליהן 2 חצאים, והנה תוקן ה"פירוד" של השבטים בתוספת ה"אבן ה - 13" (שרק בהתחברן - הן שלמות אחת)

כתוספת: מומלץ לעיין בספר 'צפונות התורה' חלק ג' של הרב יניב בעמודים 145 עד 155 (11 עמודים!) ולראות את הגילוי הגאוני המראה כי כל שורה וכל טור בשמות 12 האבנים קשורים בקשר אמיץ למספר 13!

כמעט כל חיבור כל חלק לכל הצורות האפשריות הן מבוססות על הגורם (הכופל של המספר) 13.

מדהים!!!!

"נס פורים" הנס שייזכר לנצח

אימתי נפל הפור? הוי אומר: "בשלושה עשר לחודש שנים עשר..." (אסתר ג יג) ב - 13 לחודש 12. מצד אחד הוא חודש 12, "אז" תתחולל חלילה הגזירה הנוראה... והנה היום הוא 13, זה התיקון של החודש ה - 12 ובאותו יום "להיות היהודים עתידים ליום הזה להינקם מאויביהם" ואז ליהודים היתה אורה ושמחה ויקר כי באותו יום התרחש הנס ונאמר: " ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".

"שנים עשר אלף חלוצי צבא" או שלושה עשר?

במלחמת מדין נאמר: "וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא". (במדבר לא ה) כ"א לכאורה מבין כי יצאו למלחמה זו 12,000, ולא היא!

רש"י מזכיר: "... לרבות שבט לוי" כי למלחמה זו יצאו עוד 1000 חיילים כתוספת של שבט לוי. סה"כ 13,000!

בשם האדמו"ר הרב אברהם מרדכי מגור נאמר: ותמוה הרי בפסוק הזה נאמר: "וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה, שנים עשר אלף חלוצי צבא", והיה צריך איפוא להיות 13000? אלא ההסבר הוא: על הפסוק הבא: "וימסרו" אומר רש"י - שלא רצו ללכת עד שנמסרו בעל כרחם, כי ידעו שמיתת משה תלויה במלחמה זו. אולם בני לוי שעליהם נאמר: "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר" התייצבו לפקודת ה', ולא היה צורך להכריחם, ויצא שבאמת היו 13000, אבל אלה שהיה צורך להכריחם בעל כורחם ("וימסרו") - היו רק 12000 (בשם האדמו"ר מגור)

היום ה - 13 לחודש ניסן

החל מא' בניסן הקריבו השבטים, כל יום את קרבנו לחנוכת המזבח. לאחר שכל השבטים הקריבו... ראה אהרון ששבטו, שבט לוי לא השתתף בחנוכת המזבח. עודדו הקב"ה ביום ה - 12 ואמר לו "שלך גדולה משלהם", לפי שכל השבטים הקריבו לחנוכת המזבח של המשכן, ושבט לוי לא הקריב, ומי היה נשיאו של שבט לוי, זה אהרן, שנאמר ואת שם אהרן תכתוב על מטה לוי, והיה אהרן מיצר על שלא זכו בני שבטו להקריב בחנוכת המזבח, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לך ואמור לאהרן, שלך גדולה משלהם, כי חנוכת המזבח זו אינה נוהגת אלא בזמן שבית המקדש קיים, ואני עושה לך חנוכה אחרת שקיימת לעולם ותקרא על שמך, שנאמר: "דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות"

והמספר 12 למה יכול לרמוז?

לגשמיות, לחומר המתפרק, 12 קרעים, 12 נתחים, לפירוק לדעיכה, ולפעמים גם למציאות חיובית המכינה ומתכוננת לקראת ה - 13 !

להלן מספר דוגמאות בולטות

12 אבות הטומאה הן (יבקש דעת ב')

12 אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה

12 חודש נידונין פושעי ישראל... (ר"ה י"ז ע"א)

12 חדשים היה המבול... (להכין את החודש ה - 13.)..

12 שורות בגט ('גט' בגימ' 12)

12 מיל אסור לתלמיד להורות הלכה בפני רבו...

12 מיל על 12 מיל כנגד מחנה ישראל בת קול משמיע ואומר: וימת משה ספרא רבה דישראל! (סוטה יג ע"ב)

12 מיני כלים הם לענין טומאה (מע"ת כ"ב)

12 נתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם: נחש הקדמוני, סוטה, קין, קורח, בלעם, דואג, אחיתופל, גחזי, אבשלום, אדוניה, עוזיהו והמן (סוטה ט ע"ב)

12 פטורים מן הראיה: "חרש שוטה וקטן, טומטום, אנדרוגינוס" (ריש חגיגה)

12 קרעים קרע אחיה השילוני בשלמה החדשה מאשר עליו, (מלכים א יא ל)

12 שנה בבית הסוהר חבשוהו לאברהם אבינו ולאחר 12 שנים הוציאו מבית הכלא ועקדוהו והקיפו עצים - והציתו אש בעצים ולא היה מגיע האש כלפי אברהם (בהמ"ד ה' 40) (להכין את השנה ה - 13)

12 שנה היה יוסף חבוש בבית האסורים (במ"ר ט"ו ט) (להכין את שנת ה - 13)

תיקון ה - 12

גם כאשר אנו רואים משהו שלכאורה מחולק ל - 12 חלקים, ננסה לגלות את המספר 13 המוצפן שם באיזו שהיא הצפנה על פי מה שנאמר: "כבוד מלכים חקור דבר". והאפשרויות הן שונות.

להלן דוגמאות אחדות:

1) בזמן קבלת התורה (ראה שמות כד ד) משה בונה 12 מצבות לשנים עשר שבטי ישראל. אך יש לשים לב: מצבה היא אבן אחת, והמצבות נפרדות זו מזו. לעומת זאת, לפני כן כי הוא בונה מזבח אחד (שמות כד ד) שהוא ה - 13 והוא בנוי ממספר אבנים מחוברות זו לזו.

אליהו לקח 12 אבנים נפרדות כמספר שבטי ישראל ובנה מהם מזבח אחד בשם ה' (מלכים א יח לא) ("השלם ערכו גדול יותר מכל חלקיו")

אליהו - במעמד ההתנצחות נגד נביאי הבעל (מלכים א יח לד) נאמר: "ויאמר מילאו 4 כדים מים ויצקו על העולה ועל העצים. ויאמר שנו, וישנו. ויאמר: שלשו, וישלשו". עד כאן על פי ציויו מילאו 12 כדים מים (3 פעמים 4 כדים)... וההשלמה הייתה בהמשך שפיכת המים בפעם ה - 13 שם נאמר בפס' הבא: (לה) "... וגם את התעלה מילא מים..."

12 אבנים לקח יעקב מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק - ונעשו כולן אבן אחת (פדר"א לה, חולין צא ע"ב)

12 אבנים נטל יעקב מאבני המקום, עשאן כמין מרזב - נעשו תחתיו כמיטה... (ב"ר ס"ח י"ג)

12 מעלות היו שם ופסען משה (ביום פטירתו) בפסיעה אחת (סוטה יג ע"ב)

3 פעמים 13 מילים

התורה רומזת ברמז ברור את חשיבותו של המספר 13. ידועה החלוקה המשולשת הנקראת: "עש"ן". קרי: עולם, שנה, נפש. כמעט כל מציאות אפשר לחלק אותה בחלוקה הזאת. ("אני כאן ועכשיו")

ב - 3 ימים ראשונים נברא ה"עולם" הדומם

מיום רביעי נבראו המאורות - הרומזים ל"שנה"

ביום הששי נברא האדם הנקרא: "נפש"

והנה התורה מבליטה את שלושת החלקים האלה בפסוקים המיוחדים בבריאה, אשר יש בהם את העיקרון הנזכר. בכל אחד מהם נמצאת המילה 'אחד' וגם כל פסוק יש בו בדיוק 13 מילים (בגימ' אחד)

בבראשית פרק א'

פסוק ה': "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי - עֶרֶב וַיְהִי - בֹקֶר יוֹם אֶחָד".

(שנה - זמן)

פסוק ט': "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל - מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי - כֵן"

(עולם - מקום)

פרק ב' פסוק כד: "עַל - כֵּן יַעֲזָב - אִישׁ אֶת - אָבִיו וְאֶת - אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"

(נפש - ייצוג הרוח הפועלת)

מספר האותיות: בפסוק הראשון: 49, בשני: 52, בשלישי: 43. צא וחשב מספר כל האותיות: 144 אין זה כי אם המספר 12 בריבוע. המספרים 12 ו - 13 צמודים זה לזה וחבוקים זה בזה.

תם ולא נשלם