מי מכם לא מכיר את הסרט "מטריקס"?
הסרט בעצם מדבר על מעין תוכנה שבה חיים בני האדם מבלי ידיעתם. הסרט מציג אותנו כרובוטים שתוכנתו לחשוב מה שהם חושבים - בדיוק כמו שבני האדם מתכנתים רובוטים שיצייתו להם.
להפתעתי הרבה מצאתי את המוטו של הסרט מטריקס גם בתורה היהודית ואפילו יש הרצאות שלמות על הנעשה בסרט מכיוון הדת היהודית.
המדע גילה לאחרונה את פיזיקת הקוונטים - פיזיקת האפשרויות - כל מה שאתה רואה הוא בסך הכל אפשרות - ורק בגלל הפרשנות שלך הוא נראה כך.
נתחיל בדוגמה פשוטה -
אם אקח אבן ואקשור לה חבל - אסובב אותה במלוא העוצמה ובמהירות רבה - מה יראה אדם שנמצא כמה עשרות מטרים ממני? הוא יראה עיגול שעשוי מחבל ולא אבן עם חוט - נסו ותראו... אם כך מה באמת יש לי ביד? אבן עם חוט או לולאה בצורת עיגול שעשויה מחבל? מהי האמת? מי מהם רואה אותה - האם האדם שרואה אבן עם חבל או אדם שרואה לולאה שעשויה מחבל?
מדענים חקרו את החומר לעומקו - עד לפני כמה שנים חשבו המדענים שהאטום הוא החלק הקטן ביותר עלי אדמות. לאחר שהומצא המיקרוסקופ האלקטרוני - ניתן היה לנתח את האטום עד פי מינוס 16 מגודלו האמיתי - כלומר הגיעו לחלק שקטן פי 16 מהאטום עצמו - ומה גילו? שאין שום חומר כלל. אין שם כלום (ראה סרט "הבליפ" או "הסוד") - כאשר חיפש המיקרוסקופ את האטום שמורכב מכמה חלקיקים קטנים הוא מצא חלקיקים שנעים ללא הפסק. החלקיקים נמצאים כאן ולא כאן באותה שנייה. לאן הם נעלמים? אולי ליקום מקביל בו ישנם אותם מדענים ששואלים את אותן השאלות?
לאן אני חותר?
אותם מדענים גילו שאין חומר בעולם כלל. המחשב שאתה כרגע צופה בו הוא כזה כי כך המוח שלך תרגם אותו. כל העולם שאתה רואה עם כל החומרים שלו נמצאים במוח שלך ולא באמת קיימים. המוח שלך מתרגם כסא ככסא, שולחן כשולחן, ומחשב כמחשב. הרחיקו המדענים לכת וגילו את מה שחוכמת הקבלה טוענת עוד לפני כמה אלפי שנים - יש רק חלק אחד שמרכיב את האדם והוא - "נשמה". הוא רוחני והוא האני שלנו - אני לא גוף ולא חומר כי אין דבר כזה - זו רק פרשנות של המוח - אני הוא הנשמה שלי. את זה כתבו מדענים לא יהודיים שהגיעו לתגלית אותה גילו לפני אלפי שנים אנשי הקבלה ותורת הסוד החכמים.
אם כן מהי המסקנה:
מישהו תכנת אותנו כדי שנחשוב מה שאנחנו חושבים וכדי שנרגיש מה שאנחנו מרגישים. מישהו תכנת אותנו כך שנהיה יצורים כאלו רגישים, פגיעים, שמחים וכל שאר התכונות. למה?
למה אותו בורא שיצר אותנו - ולא משנה אם נקרא לו המפץ הגדול או אלוהים או הבורא - למה הוא תכנת אותנו כך שנהיה מי שאנחנו? שנחשוב מה שהוא רוצה או התכוון שנחשוב? ונראה מה שהוא רוצה שנראה?
כיוון שרוחניות היא מעבר למוח ולא ניתן להבין דברים אלו וכדי שלא תתבלבלו לאחר קריאת מאמר זה -
המסקנה היחידה אליה אני חותר היא לנסות להתחבר לאותה נשמה שלכם - לגלות מי אתם בשלב זה או אחר של החיים - כי זה כל מה שיש על פני העולם העצום הזה - כך לפי טובי המדענים העולם ולפי חכמי הסוד של תורת הקבלה של הדת היהודית.
ולסיכום:
"לא כל מה שאתה רואה זה מה שאתה באמת רואה - זה עדיין לא אומר שכל מה שאתה חושב שאתה רואה אתה באמת רואה... ".
תחשבו על זה קצת...
הסרט בעצם מדבר על מעין תוכנה שבה חיים בני האדם מבלי ידיעתם. הסרט מציג אותנו כרובוטים שתוכנתו לחשוב מה שהם חושבים - בדיוק כמו שבני האדם מתכנתים רובוטים שיצייתו להם.
להפתעתי הרבה מצאתי את המוטו של הסרט מטריקס גם בתורה היהודית ואפילו יש הרצאות שלמות על הנעשה בסרט מכיוון הדת היהודית.
המדע גילה לאחרונה את פיזיקת הקוונטים - פיזיקת האפשרויות - כל מה שאתה רואה הוא בסך הכל אפשרות - ורק בגלל הפרשנות שלך הוא נראה כך.
נתחיל בדוגמה פשוטה -
אם אקח אבן ואקשור לה חבל - אסובב אותה במלוא העוצמה ובמהירות רבה - מה יראה אדם שנמצא כמה עשרות מטרים ממני? הוא יראה עיגול שעשוי מחבל ולא אבן עם חוט - נסו ותראו... אם כך מה באמת יש לי ביד? אבן עם חוט או לולאה בצורת עיגול שעשויה מחבל? מהי האמת? מי מהם רואה אותה - האם האדם שרואה אבן עם חבל או אדם שרואה לולאה שעשויה מחבל?
מדענים חקרו את החומר לעומקו - עד לפני כמה שנים חשבו המדענים שהאטום הוא החלק הקטן ביותר עלי אדמות. לאחר שהומצא המיקרוסקופ האלקטרוני - ניתן היה לנתח את האטום עד פי מינוס 16 מגודלו האמיתי - כלומר הגיעו לחלק שקטן פי 16 מהאטום עצמו - ומה גילו? שאין שום חומר כלל. אין שם כלום (ראה סרט "הבליפ" או "הסוד") - כאשר חיפש המיקרוסקופ את האטום שמורכב מכמה חלקיקים קטנים הוא מצא חלקיקים שנעים ללא הפסק. החלקיקים נמצאים כאן ולא כאן באותה שנייה. לאן הם נעלמים? אולי ליקום מקביל בו ישנם אותם מדענים ששואלים את אותן השאלות?
לאן אני חותר?
אותם מדענים גילו שאין חומר בעולם כלל. המחשב שאתה כרגע צופה בו הוא כזה כי כך המוח שלך תרגם אותו. כל העולם שאתה רואה עם כל החומרים שלו נמצאים במוח שלך ולא באמת קיימים. המוח שלך מתרגם כסא ככסא, שולחן כשולחן, ומחשב כמחשב. הרחיקו המדענים לכת וגילו את מה שחוכמת הקבלה טוענת עוד לפני כמה אלפי שנים - יש רק חלק אחד שמרכיב את האדם והוא - "נשמה". הוא רוחני והוא האני שלנו - אני לא גוף ולא חומר כי אין דבר כזה - זו רק פרשנות של המוח - אני הוא הנשמה שלי. את זה כתבו מדענים לא יהודיים שהגיעו לתגלית אותה גילו לפני אלפי שנים אנשי הקבלה ותורת הסוד החכמים.
אם כן מהי המסקנה:
מישהו תכנת אותנו כדי שנחשוב מה שאנחנו חושבים וכדי שנרגיש מה שאנחנו מרגישים. מישהו תכנת אותנו כך שנהיה יצורים כאלו רגישים, פגיעים, שמחים וכל שאר התכונות. למה?
למה אותו בורא שיצר אותנו - ולא משנה אם נקרא לו המפץ הגדול או אלוהים או הבורא - למה הוא תכנת אותנו כך שנהיה מי שאנחנו? שנחשוב מה שהוא רוצה או התכוון שנחשוב? ונראה מה שהוא רוצה שנראה?
כיוון שרוחניות היא מעבר למוח ולא ניתן להבין דברים אלו וכדי שלא תתבלבלו לאחר קריאת מאמר זה -
המסקנה היחידה אליה אני חותר היא לנסות להתחבר לאותה נשמה שלכם - לגלות מי אתם בשלב זה או אחר של החיים - כי זה כל מה שיש על פני העולם העצום הזה - כך לפי טובי המדענים העולם ולפי חכמי הסוד של תורת הקבלה של הדת היהודית.
ולסיכום:
"לא כל מה שאתה רואה זה מה שאתה באמת רואה - זה עדיין לא אומר שכל מה שאתה חושב שאתה רואה אתה באמת רואה... ".
תחשבו על זה קצת...
050-3331-331