🖨תורת הקבלה - לראות אור, (ביאור מהסתר לגילוי) סימן י, תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים.הרב ברוך שלום אשלג / מהסתר לגילוי / י. תולדותיהם של צדיקים - מעשים טובים
כשעוסק בתורה ומצוות, אב, סיבה, רוצה שייוולד מסובב, בן (הקדסה"ז, קצ - קצא):
- כדי שיהיה לו שכר בעולם הזה
- שכר לעולם הבא
- בשביל יראת שמים, "בגין דאיהו רב ושליט", לשמה, על מנת להשפיע, הכל להשפיע למלך, ואינו דואג לעצמו לשכר, אלא כל השכר שלו הוא אם יכול לעשות מעשים שלא על מנת לקבל פרס, בלי שום תמורה עבור יגיעתו. ועל זה הוא עושה מעשים.
לראות אור: כשהאדם מהלך בתמימות (= שלמות) ופשיטות בדרכי ההתבוננות הפנימית והאמת, מגלה, שכל מחשבותיו, הרגשותיו ומעשיו, יש להם שורש אחד.
ואותו השורש הוא שורש הרצון של האדם.
רצון מוליד מחשבה, מחשבה מולידה הרגשה, מחשבה + הרגשה מולידה מעשה.
וכשהאדם ממשיך להתבונן ולשאול:
מדוע זה אני רוצה את זה דייקא ולא דבר אחר?
כיצד זה הגעתי למצב שאני רק רוצה את זה הדבר?
מאיין בכלל מגיעים אליי רצונותי?
כשהאדם מקבל תשובה לשאלות הללו, שהתעוררו מפנימיותו, ממילא מבין במהרה
ש"אֵין רָאוּי לַחֲשׁב לְקַבֵּל שָׂכָר עַל שׁוּם דָּבָר, כִּי כָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ וְכָל הַתְּפִילּוֹת הַכּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן אֲפִילּוּ אִם הָאָדָם זוֹכֶה לִפְעָמִים לְאֵיזֶה יְשׁוּעָה וְהִתְקָרְבוּת קְצָת, אַל יַחֲשׁב שֶׁזָּכָה לָזֶה עַל יְדֵי תּוֹרָתוֹ וּתְפִילָּתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים כִּי הַכּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וְלוּלֵא חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל כְּבָר הָיָה נִטְבָּע חַס וְשָׁלוֹם בַּמֶּה שֶׁהָיָה נִטְבָּע רַחֲמָנָא לִצְלָן " (ליקן"מ ח"א, ב)
וכשהאדם מבין זאת באמת, כלומר, שהתשובות באמת נובעות מתוך פנימיותו, ולא מתוך כך ששמע ומצטט ממורה או רב. אזי ממילא מבין ויודע וחכם מדעתו, ואזי זוכה לעבוד בלשמה.
וכשהאדם עובד בלשמה, "כָּל יוֹם וָיוֹם נִמְשָׁך עָלָיו שֶׁפַע מִלְּמַעְלָה וּכְשֶׁעוֹשֶׂה בְּזֶה הַיּוֹם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֲזַי מְחַיֶּה הַיּוֹם וּמַמְשִׁיך לוֹ חִיּוּת וְשֶׁפַע רַב מִלְּמַעְלָה אַך אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מִצְווֹת אֲזַי אֵינוֹ יוֹרֵד עָלָיו שֶׁפַע מִלְּמַעְלָה" (ליקו"מ, ח"א, קעט)
הוא שאמר הרב:, "אם הוא מרבה במעשים טובים, הצלחתו גדלה. אם הוא ממעט במעשים טובים, הצלחתו מצטמצמת. " (הרב יהודה אשלג, / ההסתר והגילוי) לימוד קבלה, לא כל אחד יכול ללמוד קבלה, לימוד ספר הזוהר, קדושת ספר הזוהר, לימודי קבלה, תורת הקבלה, חוכמת הקבלה, שיעורי קבלה, מותר ללמוד קבלה, אסור ללמוד קבלה, תורת הסוד, הזוהר הקדוש... קבלה, לא כל אחד יכול ללמוד קבלה, לימוד ספר הזוהר, קדושת ספר הזוהר, לימודי קבלה, תורת הקבלה, חוכמת הקבלה, שיעורי קבלה, מותר ללמוד קבלה, אסור ללמוד קבלה, תורת הסוד, הזוהר הקדוש מהי משמעות לימוד הקבלה ואילו הגבלות קיימות על לימוד זה? ההרצאה עוסקת בהסברים על תורת הקבלה, למה ישנן הגבלות על לימוד קבלה, במיוחד לפני גיל 40, ומהן הסיבות להן. בשיחה בין שני אנשים, נדונה השאלה האם אכן נכון ללמוד קבלה בגיל צעיר. המורה מסביר שלפי המסורת וההלכה, לימוד הקבלה מצריך הבנה רוחנית עמוקה ונכונות לממש את עקרונות הדת. אחד התנאים ללימוד קבלה הוא גיל 40, גיל שבו האדם כבר עבר ניסיון חיים משמעותי ויכול להבין את הסודות הרוחניים מבלי להיסחף אחריהם באופן שיביא אותו להתמוטטות נפשית או לעיוות הבנת התורה. יש גם חשש שמי שלומד קבלה בגיל צעיר, עלול להגיע לכפירה, שכן קבלה מציגה עקרונות שמתנגדים לפשטות הקריאה של התורה. מהן הסיבות לאיסור לימוד קבלה לפני גיל 40? הסיבה לאיסור ללמוד קבלה לפני גיל 40 נוגעת למושג של חוויות נפשיות ורוחניות שאדם יכול לעבור במהלך לימוד הקבלה. הלימוד דורש הבנה רוחנית גבוהה ויכולת להתמודד עם תכנים עמוקים ומורכבים. המורה נותן דוגמה: אם אדם יתחיל ללמוד קבלה ולא יבין את מה שנלמד, הוא עלול לשאול שאלות שישעשעו אותו או יגרמו לו לפקפק באמונתו. יותר מכך, יש חשש שמי שלומד קבלה לפני גיל 40, עלול לעזוב את הדת לחלוטין ולסכן את יציבותו הנפשית והאמונית. מהו המשמעות הרוחנית של לימוד קבלה ושל ספר הזוהר? לימוד הקבלה לא מתמקד בהבנה פשוטה או פרשנות של התורה, אלא הוא מסביר את הסודות העמוקים שמאחורי כל פרט בתורה וביקום. אחד הספרים המרכזיים בקבלה הוא ספר הזוהר, שמטרתו לחשוף את עומק התורה ואת כוונות אלוהים מאחורי בריאת העולם. ספר הזוהר, שהוא מהווה בסיס ללימוד הקבלה, נדרש ללמוד בשלים רוחנית ויכולת נפשית גבוהה. האם כל אחד יכול ללמוד קבלה ומה נדרש כדי ללמוד את סודותיה? לא כל אחד יכול ללמוד קבלה, ובמיוחד אין זה מומלץ להתחיל ללמוד אותה בגיל צעיר או ללא הכנה נפשית ורוחנית. ישנן גישות שונות לקבלה, כאשר כל גישה מתמקדת בתת - נושאים שונים, כגון ספרי הזוהר, תיקוני הזוהר וכתבי הארי. כל גישה דורשת הבנה עמוקה של עקרונות הקבלה, ואת זה ניתן להשיג רק לאחר לימודים מעמיקים והבנה של תורה ורוחניות בכלל. מהו המסר המרכזי של לימוד קבלה והשפעתו על האדם? לימוד ה
קבלה לעם, מדע הקבלה, מהו מדע, מהי קבלה, הכת של אליעד כהן, לימוד קבלה, כתות, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, ללמוד קבלהקבלה לעם, מדע הקבלה, מהו מדע, מהי קבלה, הכת של אליעד כהן, לימוד קבלה, כתות, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, ללמוד קבלה למה אנשים מתלבטים לגבי לימוד קבלה? הרבה אנשים מתלבטים האם ללכת ללמוד קבלה או לבחור בפעילות אחרת, כגון לשמוע הרצאה, לקרוא ספר או ... הידע הרוחני באמת קיים ואיפה תוכל לקבל אותו בצורה טובה ומועילה יותר. מה ההבדל בין לימודי קבלה לבין פעילויות אחרות? אליעד מסביר שהיתרון לכאורה של לימוד קבלה לעומת פעילויות אחרות, הוא שיש בה אווירה של אהבה וחיבור. בקבלה, אנשים מחויבים להיות נחמדים ולחייך אחד לשני מתוך ... אליו ויגרמו לו להרגיש שייך ואהוב. עם זאת, אליעד מזהיר שזה סוג של מפגש חברתי מוגבל - הקבלה נותנת לך תחושת חברות ואהבה, אבל רק בתוך המסגרת הזאת, ... ליצור קשר חברתי עמוק ואמיתי עם כל העולם ולא רק עם קבוצה מצומצמת של אנשים. האם לימודי קבלה הם באמת שיטה להתפתחות רוחנית? לימודי קבלה מציגים את עצמם כמקום שבו תוכל להבין את עצמך בצורה עמוקה, אך אליעד מציין שהרבה אנשים הולכים ללמוד קבלה מבלי להבין באמת למה הם עושים זאת. הם מאמינים שיש שם סודות גדולים, אך בפועל לימודי הקבלה אינם מדעיים אלא מבוססים על אמונה. בקבלה מלמדים דברים שהיו נכונים לכאורה לפני אלפי שנים, ואין ... לומדים תמיד מחקרים עדכניים ולא מתבססים על ידע עתיק שלא ניתן לבדיקה. הוא אומר שלימודי קבלה, בהשוואה למדעים אחרים, הם כמו להיכנס לשיעור על עולם עתיק, מבלי יכולת לבדוק או להפריך את הדברים שנאמרים שם. מה הסכנה בלימודי קבלה ובכתות בכלל? אליעד מזהיר מפני מה שהוא מכנה כתות, כולל קבוצות קבלה למיניהן, בכך שהן יוצרות מסגרת סגורה. במקום לעודד אנשים לחשוב בצורה עצמאית, הן מלמדות להאמין בצורה עיוורת. בקבלה, אם מישהו ינסה לומר שהידע הקודם שגוי או לא מדויק, הוא ... זאת, במדע יש גישה פתוחה שבה כל דבר נבדק מחדש. אליעד מדגיש שהבעיה הגדולה ביותר בקבוצות קבלה וכתות היא שהן מתערבות בחשיבה הפנימית של האדם, ובכך הן ... רגילות, שכן הן דורשות מהאדם לא רק פעולות מסוימות, אלא גם ציות מחשבתי. איך תדע אם לימוד הקבלה מתאים לך? אליעד מסביר שאם אתה רוצה להיות אדם תכליתי ולדעת בדיוק למה אתה עושה כל דבר, אתה חייב לשאול את עצמך שאלות כמו: למה אני הולך ללמוד קבלה? מה אני רוצה להשיג שם?. אם התשובה שלך ברורה, אז אתה יכול למדוד אם לימודי הקבלה מתאימים לך. אם אתה מחפש ידע מדעי אמיתי ועדכני, ייתכן שקבלה היא לא המקום בשבילך, כי היא לא מתעדכנת ולא מאפשרת לשאול שאלות עמוקות או להטיל ספק במה שכבר נאמר. למה אנשים עדיין נמשכים ללימודי קבלה? אליעד טוען שאנשים נמשכים לקבוצות קבלה בגלל צורך חברתי ורגשי: הם רוצים להרגיש שייכים, להיות ... אם המקום שאליו אתה הולך אכן מספק את זה או שמא רק נותן לך אשליה של כך. מה המשמעות של מקובל, והאם זה באמת משמעותי? אליעד מתייחס גם למונח
מקובלים, קבלה, תורת הקבלה, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, אילו ידעתיו הייתיו, משה רבנו, התורה היהודית, השכל פגוםמקובלים, קבלה, תורת הקבלה, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, אילו ידעתיו הייתיו, משה רבנו, התורה היהודית, השכל פגוםמקובלים, קבלה, תורת הקבלה, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, אילו ידעתיו הייתיו, משה רבנו, התורה היהודית, השכל פגום האם המקובלים באמת מבינים את המציאות באופן מוחלט? אליעד כהן פותח בהסבר עמוק על טענותיהם של המקובלים בקשר להבנת המציאות. הוא מציין שכל מקובל, החל מאדם הראשון ועד ימינו, טוען שדבריו מבוססים אך ורק על השגה ישירה. כלומר, אם מקובל כותב או מלמד משהו, הוא טוען שהוא הגיע להבנה הזאת דרך ראייה פנימית ישירה ולא מתוך מחשבות תיאורטיות בלבד. אליעד מתייחס לטענה זו בצורה ביקורתית ומציין שגם אם הוא מאמין בכנותם של המקובלים, עצם המנגנון שבו הם השתמשו כדי להגיע להשגות שלהם הוא פגום, ולכן ההשגות עצמן אינן מוחלטות. מדוע השכל האנושי מוגבל ... הבריאה. לכן, כל ניסיון שלנו להבין את האמת המוחלטת של המציאות הוא תמיד חסר ופגום. האם המקובלים טועים כשהם טוענים להשגה של אמת מוחלטת? אליעד מציג עמדה שהמקובלים עצמם מודים שלעולם לא ניתן להבין את המציאות באופן מוחלט. לטענתו, ברגע שהמקובלים מודים שיש דברים שאינם ניתנים להבנה, הם למעשה מעידים על כך שכל ההבנות שלהם עלולות להיות שגויות. אליעד נותן דוגמה ... כל עוד לא ראית את סוף הדברים, את המוחלט, אינך יכול להיות בטוח בשום דבר. האם ניתן להוכיח שמקובל יודע יותר טוב מאדם רגיל? אליעד מסביר שאין הבדל עקרוני בין מקובל לבין כלב נובח, מאחר ושניהם מופעלים על ידי אלוהים. ההבדל הוא רק בפרשנות שלנו. אליעד מסביר שהסיבה שאנשים מחשיבים מקובלים ליותר חכמים מכלב, היא רק בגלל תפיסת המציאות המוטעית שלנו. בפועל, מבחינת האין - סוף, אין שום הבדל בין מקובל, כלב או אפילו פרח. מה משמעות הטענה שכולנו טועים במידה שווה? אליעד מסביר שמנקודת מבט שבה קיים רק אלוהים ואין שום הבדל בין לפני הבריאה לאחריה, כולנו טועים באותה מידה. הטעות של המקובלים אינה גדולה יותר או קטנה יותר מטעות של כל אדם אחר. גם המקובלים, למרות כל חוכמתם, אינם יכולים באמת להבין את אלוהים באופן מוחלט. האם כדאי ללמוד קבלה למרות שאי אפשר להגיע למוחלטות? אליעד טוען שלימוד קבלה הוא טוב בדיוק כמו לימוד כל דבר אחר, כל עוד הוא מקדם אותך לאיזושהי מטרה אישית. הוא מציין שאין משמעות מוחלטת לכך שהמקובלים הם חכמים או לא, משום שהשאלה החשובה באמת היא מה אתה מחפש להשיג מהלימוד. אם לימוד מסוים גורם לך להרגיש טוב או להתקדם, אז זה טוב עבורך, גם אם אינו מביא אותך למוחלטות. כיצד לדעת אם המקובלים צודקים או טועים? אליעד מדגיש שאתה לא יכול לסמוך באופן מוחלט על שום מקור חיצוני, כי כל מקור כזה מבוסס על ההבנה שלך, ... לכך שהבנת המציאות שלך היא תמיד יחסית ומוגבלת. לסיכום: אליעד מציג עמדה ביקורתית כלפי המקובלים, תוך שהוא מכבד את הכנות שלהם אך מדגיש את המוגבלות המהותית של התודעה האנושית. הוא מבהיר שאף אדם, גם המקובל הגדול ביותר, אינו יכול לטעון להבנה מוחלטת של המציאות או של אלוהים. הוא ממליץ להישאר תמיד במודעות לספק, לשאול שאלות ... תחווה את המציאות בעצמך כאלוהים. האם אפשר להבין את אלוהים? האם השכל האנושי מוגבל? האם המקובלים טועים? למה ללמוד קבלה? מה חשב אלוהים לפני בריאת העולם? ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331