לעיתים נהוג לבלבל הקשבה עם האזנה, או שמיעה של הדברים. לעיתים אדם חושב שהוא מקשיב לצד השני, אך בפועל נשאר בעמדתו שלו.

הקשבה בפועל נוצרת כאשר את מצליחה לשים את עצמך בנעליי האחר, מנסה באמת, באמת להבין אותו, ללא שיפוטיות, ללא מחשבה או פרשנות של האם מה שהצד השני אומר הוא "טוב" או "רע". כאשר יש הקשבה, המבט בעיניים, האמפתיה, ההכלה והחמלה באים לידי ביטוי בקשרינו ובאינטראקציות החברתיות שלנו. כשאדם חש שמקשיבים לו, הוא חש שיש איתו אדם נוסף. הוא חש שאינו בודד במערכה. לעיתים ההקשבה תורמת לו הרבה יותר מאשר מתן עצות או הצעות לפתרון הבעיה. כשאתה מקשיב, הדבר תורם ליכולת ההתמודדות של האדם האחר עם אתגרים בחייו. באמצעות חוסר ההקשבה, הבעת עמדה נחרצת, ללא פתיחות לעמדות אחרות, במתן עצות או פתרונות בלבד, הינך סוגר את בן שיחתך, הדבר גורם לחסימת יכולת ההתמודדות בצורה אפקטיבית, יוצר פערים בניכם ויוצר אצלו חוסר אמון וחוסר מוטיבציה לשתף אותך בעתיד בקשייו. יכולת ההקשבה, אם כן, הינה משמעותית ביותר ביחסים בין אישיים, בין חברים, במשפחה, בזוגיות ואף גם במערכות וממסדים שונים.

אז מה גורם לנו לא להקשיב או כן להקשיב?

הקשבה נובעת מההבנה שלא הכל מתחלק ל"טוב" או "רע". יש גם "לא טוב ולא רע", יש מגוון של צבעים באמצע. אנחנו מסוגלים לשים עצמנו במקום ש"אינו יודע", שאין לו את כל התשובות, לא נכוון את בן שיחתנו לתשובה שאנחנו בטוחים בה, נשאל שאלות כי אנחנו לא באמת יודעים.

אם כן, אנחנו לא ממהרים לפרש את דברי חברנו לכיוון זה או אחר, אנחנו מקשיבים, בוחנים את אמיתות הדברים, לא מנסים לשכנע. אני לא אומרת שלא ניתן בכלל להביע את עמדתך, אך עמדתך היא פחות נחרצת, את נותנת אופציה לכך שאת טועה. אתה מאפשר בכך, לצד השני, לחוש תחושת ביטחון, שכן אם אתה מאפשר לעצמך לטעות, זה נותן גם לו לגיטימציה לטעות. כבר ערוץ נוסף של תקשורת נפתח בניכם, עולם חדש מופלא.

פעמים רבות קורה, שאנחנו כל כך בטוחים בעמדתנו, שאיננו פתוחים לראות את האחר, לבחון נקודות מבט אחרות. פעמים אחרות, אנו חשים לא משמעותיים, חשים שאיננו מקבלים מספיק מקום. אנו חשים מבוטלים כאשר לא מקבלים את עמדתנו, בכך מתקשים להקשיב לאחר. סוג כזה של חשיבה, עשויה לבוא לידי ביטוי, פעמים רבות, בדבר הזה שנקרא ADD, הפרעת קשב וריכוז. בעצם, התחושה שלא מקשיבים לי, הנרטיב הזה, מלווה פעמים רבות אנשים, שחשו שאולי לא הקשיבו להם בילדותם, או בסיטואציות משמעותיות בחייהם. הם נלחמים על ההקשבה, אך בדרך זו, גם לא מקשיבים באמת לאחר.

מטופלת צעירה שליוויתי, בפגישה אחת מיני רבות, אמרה לי זאת: "מיכל, אני צריכה שפשוט תקשיבי לי, שרק תקשיבי לי". לאחר שבלעתי את הצפרדע, התחלתי לבחון את הדברים. אוכל לציין ולהעיד, שמטופלת זו נתנה לי מתנה לחיים. למדתי על הערך של הקשבה, על המשמעות של הקשבה. אוכל להעיד כי מערכות יחסים בחיי השתנו, השתפרו, כל זאת בנוסף לכך שהפכתי למטפלת טובה יותר. רווח נקי, עבורי ועבור הסביבה שלי.

מי שבוחרת לעבור בדרך זו, של למידה על הקשבה, של הקניית ערך ההקשבה עד יישומו בחיי היום יום, תגלה עולם חדש נפלא לפניה, בתוך נבכי נפשה ולתוך לבבותיהם של אחרים. זה עובד בכל תחום בחיים, לא רק במערכות יחסים קרובות, אלא גם מול קולגות בעבודה, מול לקוחות, אפילו ביחסים בין פוליטיקאים לבוחריהם ובקרב מעצבי דעת קהל. תפיסת העולם שהערך הזה מוביל, היא - אני לא יותר טוב מהאחר, אני לא יותר מבין מהאחר, אני מכבד את מחשבותיו ואחקור את הדברים כדי להגיע לאמת. מכאן, שקל גם יותר להביע עמדה, בביטחון אך לא בצורה יהירה או תוקפת, בצורה שהצד השני יוכל להכיל ולחשוב על הדברים.

אני מאחלת לך שההקשבה תכנס לחייך. שתלמדי להקשיב לאחרים ברמות העמוקות ביותר, שתהנה מהתהליך ומפירותיו.

באהבה רבה.