יהדות - על החיוב והשלילה שבדת היהודית - מבט אישייהדות - על החיוב והשלילה שבדת היהודית - מבט אישי הטוב ביהדות: תחושת - קהילה: בשונה מן המצב, בחברה הבורגנית המודרנית, של איש איש לנפשו (המשפט האהוב ביותר, על מרבית בני המיליה היקר שלי = קרי, מצביעי מרצ, חדש, קדימה, עבודה, מפלגות ירוקות למיניהן וכיוב)...על הדעת. הרוע המוחלט והטהור. ובכלל: הגזענות היהודית המתבדלת - כפי שהיא באה לידי - ביטוי (למשל) בפרשה התנכית המתועבת פנחס, בספר פסוקי - השטן עזרא, בחיבור הנתעב ספר הכוזרי, בבברברת הסוכנותית על התבוללות, כביכול, או באי - אלו כתבים, מבית - מדרשה, של הסופרת הכתומה נעמי רגן - מעוררת בי, תמיד עוררה בי ולנצח תעורר בי, תיעוב מוחלט, המשולב בבחילה עזה. למשפטים מסוג הטוב בגויים הרוג, אין ולעולם לא תהיה לי, שום סובלנות שהיא משום סוג שהוא. הצביעות: אז מה, אם יש שנת שמיטה? יש היתר - עסקה... והיתר - מכירה... אז...