לפחד מהפחד / לכעוס על טעות שעשית. הטעות הגדולה ביותר שהאדם יכול לעשות, היא לפחד מהפחד. ולמה הכוונה? לפעמים האדם פתאום קולט שהוא מפחד ממשהו, והדבר הזה בעצמו יוצר לו פחד נוסף, מאחר שהוא מפחד מכך שיש לו פחד, הוא נלחץ מכך שיש לו פחד, הוא חרד מכך שיש לו פחד. וזהו כמובן הפחד מהפחד, דהיינו שהאדם מפחד מעצם זה שהוא נמצא בתחושה של פחד.
הדבר נכון כמובן גם לשאר התכונות שיש לאדם. לדוגמא, האדם קולט שהוא לחוץ ואז הוא נלחץ מהלחץ ומכך שהוא לחוץ. האדם לדוגמא כועס מהכעס, דהיינו הוא פתאום קולט שהוא כועס ואז הוא מוסיף כעס על כעס וכועס על עצמו על זה שהוא כועס. או לדוגמא יש לאדם חרדה כלשהי, ואז הוא נכנס לחרדה נוספת מכך שהוא בחרדה. או לדוגמא, האדם לא רגוע מכך שהוא לא רגוע וכיו"ב.
והטעות הגדולה ביותר שהאדם יכול לעשות, היא לפחד מהפחד, להילחץ מהלחץ וכולי כנ"ל. ולמה?
כי מה קורה כאן בעצם? מה בעצם גורם לו לאדם לפחד הראשון שיש לו?
התשובה כמובן היא שהפחד / הלחץ הראשון עצמו, נוצר מכך שהאדם ישן בהקיץ. דהיינו התודעה של האדם לא ממש פעילה ומחמת חוסר ישוב הדעת הוא נלחץ / חרד / כועס / מפחד וכולי. ז"א שהפחד הראשון של האדם נוצר בגלל השינה התודעתית שהאדם נמצא בה.
ומה בעצם קורה לאחר מכן? כאשר האדם מגלה שהוא נמצא במצב של פחד / לחץ וכולי, מה בעצם קורה כאן? ברגע שאדם קולט שהוא מפחד / לחוץ וכולי, זה הרגע שבו התודעה של האדם מתעוררת ואז האדם פתאום מודע לעצמו וקולט מה הוא עושה ובאיזה מצב הוא נמצא. והמצב הזה נחשב לבחינת עירנות תודעתית ביחס לשינה התודעתית שבה האדם נפל לפחד הראשון.
כי כנ"ל, הטעות הראשונה והפחד הראשון נובעים מכך שהאדם מבולבל ומחמת חוסר ישוב הדעת, האדם בעצם נלחץ / חרד וכולי. עד כדי כך שהאדם אפילו אינו מודע לכך שהוא לחוץ / חרד וכולי. וכאשר האדם מתעורר וקולט שהוא בעצם מפחד וכולי, זו בעצם התעוררות תודעתית, דהיינו האדם מתעורר וקולט באיזה מצב הוא נמצא.
וכאשר האדם מפחד מהפחד, הדבר דומה לאדם שנלחץ מכך שבאמצע החלום שלו הוא עשה טעות כלשהי. לדוגמא: אדם הולך לישון וחולם איזה חלום מפחיד, חלום שבו עומד לקרות לו משהו, חלום שבו קורה משהו מפחיד. ואז תוך כדי החלום, הוא פתאום מקיץ מהשינה וקולט שבעצם זה היה רק חלום.
עכשיו נשים לב לדבר הבא, כאשר האדם מתעורר מהחלום המפחיד, הפחד לא נעלם מיידית בשניה שהאדם קם. תחושת הפחד שהיתה לאדם מהחלום המציאותי שהוא חלם, עדיין קיימת! רק שכאשר האדם מתעורר, הוא פתאום קולט בשכל שלו, שזהו בעצם רק חלום ושאין סיבה לפחד. אז נכון, תחושת הפחד עדיין קיימת מהחלום, אבל אתה מבין שאין סיבה לפחד. ואז מה עושה האדם? האדם הולך לשתות כוס מים ולהתעורר יותר מהשינה, כדי להעלים את הפחד לגמרי. וככל שהאדם מתעורר יותר מהשינה, כך תחושת הפחד שליוותה אותו מהשינה נעלמת.
ואם החלום המפחיד ממשיך לרדוף את האדם גם כאשר הוא ער ותחושת הפחד חוזרת, מה עושים אז? פשוט האדם צריך להתעורר עוד יותר ולהבין שזהו רק חלום ולא המציאות האמיתית.
אך כמובן שזה לחלוטין לא הגיוני שהאדם יתחיל לכעוס על עצמו על זה שהוא עשה טעויות כלשהן / פחד תוך כדי החלום, כי זה היה רק חלום! במציאות האמיתית הוא לא עשה שום טעות, זה היה רק חלום! וכשם שאינך כועס על כך שתוך כדי החלום קרה משהו, כי זהו רק חלום, כך אין לו לאדם לכעוס על עצמו על כך שהוא קולט שהוא כועס ואין לו לאדם שום סיבה לפחד מכך שהוא פתאום קולט שהוא נמצא במצב של פחד.
כי כאשר האדם קולט שהוא מפחד, יש הרי רק 2 אפשרויות בלבד. או שבאמת הפחד הזה הוא אמיתי ומגיע מתוך מקום של תודעה עירנית, או שהוא איזה פוביה, דהיינו שהוא נובע מאיזה דמיון שיש לאדם ושבגללו האדם מפחד ויש לו את הפוביה. והנה, אם המצב הוא שהפחד הוא אמיתי, אז ברור שאינך מפחד מכך שאתה מפחד, אלא אדרבה עכשיו הפחד גדול יותר, כי הפחד הוא אמיתי ממשהו שקורה במציאות האמיתית. אך אם הפחד הראשון הוא דמיוני, אז זה לא הגיוני לפחד ממשהו שעשית תוך כדי חלום.
כי כאשר האדם עושה טעות כלשהי, זהו סוג של שינה, כי מאחר שהאדם אינו עירני, הוא עושה טעויות. וכאשר האדם מתעורר וקולט שהתודעה שלו היתה בשינה ושבגלל זה הוא הרי מפחד משטויות, אז אם האדם מתחיל לפחד מכך שהוא מפחד, הרי שהוא בעצם ממשיך לישון! כי התודעה שלו עדיין רדומה והוא עדיין מפחד משטויות. הדבר דומה לאדם שתוך כדי החלום שלו "מתעורר" ומספר את החלום שלו למישהו... עד שהוא מתעורר בבוקר וקולט שגם כאשר הוא "התעורר", הוא עדיין היה בחלום!
כאשר האדם עושה טעות תוך כדי שינה תודעתית, והוא "מתעורר" וכועס על עצמו, הרי שהוא בעצם ממשיך לישון! נדמה לו שהוא פתאום קלט איזו טעות גדולה הוא עשה ונדמה לו שהוא עכשיו ערני לחלוטין, אבל באמת לכעוס על טעות שקרתה או לפחד מהפחד וכולי, זה נקרא להמשיך לישון!
כי אם האדם מתעורר לגמרי והוא ערני לגמרי, הוא קולט שבכלל אין שום סיבה הגיונית לפחד. ואז ממילא הוא נירגע! הוא לא מפחד מהפחד, הוא פשוט נרגע! כי לפחד מהפחד זו שטות גדולה לא פחות מאשר הפחד השטותי הראשון. לכעוס על עצמך על טעות שעשית, זו טעות לא פחות גדולה מאשר הטעות הראשונה שעשית! אדרבה במקום להמשיך לישון ולתת לפחד לשלוט בך, אדרבה לך תעשה פעולות תודעתיות כדי להעיר את עצמך, אך בכל מקרה אל תמשיך לישון ולפחד.
כאשר אדם קולט שהוא מפחד משטות כלשהי, כאשר האדם קולט שהוא עשה טעות כלשהי, הדבר הראשון שהוא צריך לעשות זה להיות שמח, מאחר שהוא גילה את הטעות וקלט שהפחד שלו הוא שטותי. אדרבה, ככל שעשית טעות גדולה יותר, כך תהיה שמח עוד יותר מכך שגילית את הטעות הזאת. כי כדי לעשות טעות כ"כ גדולה, צריך לישון שינה תודעתית מאוד עמוקה ולהיות לא מודע לחלוטין לעצמך כדי לעשות כזאת טעות, או כדי לפחד משטות כזאת.
אז כאשר אתה מתעורר וקולט שבעצם עשית טעות מאוד גדולה ושבעצם אתה מפחד מאיזה פחד דמיוני, באותו הרגע אתה צריך להיות שמח מכך שקלטת את הטעות. בדיוק כמו שהאדם שמח כאשר הוא מתעורר מהחלום המפחיד וקולט שזה רק חלום, כך צריך האדם לשמוח ולהירגע מכך שהוא קלט את הטעות שלו! כאשר אתה קולט שאתה עושה טעות, אתה אמור להירגע מכך שאתה קולט את הטעות. אך כמובן לא להוסיף טעות על טעות ולהמשיך לכעוס על עצמך, כי זה בעצמו יוצר טעות נוספת.
לסיכום: לכעוס על טעות שקרתה, לפחד מהפחד, להיות חרד מחרדה וכיו"ב, זאת בעצמה טעות גדולה לא פחות מאשר הטעות הראשונה. תכף שאדם קלט שהוא עושה טעות ושהוא מפחד מאיזו שטות, מיד הוא צריך להיות שמח על כך שהוא מבין שהוא עושה טעות. וללכת לשתות מים קרים כדי להתעורר, כדי להעביר את הפחד לגמרי, דהיינו לשבת עם עצמו בישוב הדעת ולהעיר את עצמו תודעתית עוד יותר ולהיות רק רגוע ושמח. בהצלחה.
ציטוטים: רבי נחמן מברסלב
עַצְבוּת מַזִּיק מְאד מְאד! וְדַע, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ [רוצה להיות חיובי], אֲזַי תֵּכֶף הִיא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת, חַס וְשָׁלוֹם
הדבר נכון כמובן גם לשאר התכונות שיש לאדם. לדוגמא, האדם קולט שהוא לחוץ ואז הוא נלחץ מהלחץ ומכך שהוא לחוץ. האדם לדוגמא כועס מהכעס, דהיינו הוא פתאום קולט שהוא כועס ואז הוא מוסיף כעס על כעס וכועס על עצמו על זה שהוא כועס. או לדוגמא יש לאדם חרדה כלשהי, ואז הוא נכנס לחרדה נוספת מכך שהוא בחרדה. או לדוגמא, האדם לא רגוע מכך שהוא לא רגוע וכיו"ב.
והטעות הגדולה ביותר שהאדם יכול לעשות, היא לפחד מהפחד, להילחץ מהלחץ וכולי כנ"ל. ולמה?
כי מה קורה כאן בעצם? מה בעצם גורם לו לאדם לפחד הראשון שיש לו?
התשובה כמובן היא שהפחד / הלחץ הראשון עצמו, נוצר מכך שהאדם ישן בהקיץ. דהיינו התודעה של האדם לא ממש פעילה ומחמת חוסר ישוב הדעת הוא נלחץ / חרד / כועס / מפחד וכולי. ז"א שהפחד הראשון של האדם נוצר בגלל השינה התודעתית שהאדם נמצא בה.
ומה בעצם קורה לאחר מכן? כאשר האדם מגלה שהוא נמצא במצב של פחד / לחץ וכולי, מה בעצם קורה כאן? ברגע שאדם קולט שהוא מפחד / לחוץ וכולי, זה הרגע שבו התודעה של האדם מתעוררת ואז האדם פתאום מודע לעצמו וקולט מה הוא עושה ובאיזה מצב הוא נמצא. והמצב הזה נחשב לבחינת עירנות תודעתית ביחס לשינה התודעתית שבה האדם נפל לפחד הראשון.
כי כנ"ל, הטעות הראשונה והפחד הראשון נובעים מכך שהאדם מבולבל ומחמת חוסר ישוב הדעת, האדם בעצם נלחץ / חרד וכולי. עד כדי כך שהאדם אפילו אינו מודע לכך שהוא לחוץ / חרד וכולי. וכאשר האדם מתעורר וקולט שהוא בעצם מפחד וכולי, זו בעצם התעוררות תודעתית, דהיינו האדם מתעורר וקולט באיזה מצב הוא נמצא.
וכאשר האדם מפחד מהפחד, הדבר דומה לאדם שנלחץ מכך שבאמצע החלום שלו הוא עשה טעות כלשהי. לדוגמא: אדם הולך לישון וחולם איזה חלום מפחיד, חלום שבו עומד לקרות לו משהו, חלום שבו קורה משהו מפחיד. ואז תוך כדי החלום, הוא פתאום מקיץ מהשינה וקולט שבעצם זה היה רק חלום.
עכשיו נשים לב לדבר הבא, כאשר האדם מתעורר מהחלום המפחיד, הפחד לא נעלם מיידית בשניה שהאדם קם. תחושת הפחד שהיתה לאדם מהחלום המציאותי שהוא חלם, עדיין קיימת! רק שכאשר האדם מתעורר, הוא פתאום קולט בשכל שלו, שזהו בעצם רק חלום ושאין סיבה לפחד. אז נכון, תחושת הפחד עדיין קיימת מהחלום, אבל אתה מבין שאין סיבה לפחד. ואז מה עושה האדם? האדם הולך לשתות כוס מים ולהתעורר יותר מהשינה, כדי להעלים את הפחד לגמרי. וככל שהאדם מתעורר יותר מהשינה, כך תחושת הפחד שליוותה אותו מהשינה נעלמת.
ואם החלום המפחיד ממשיך לרדוף את האדם גם כאשר הוא ער ותחושת הפחד חוזרת, מה עושים אז? פשוט האדם צריך להתעורר עוד יותר ולהבין שזהו רק חלום ולא המציאות האמיתית.
אך כמובן שזה לחלוטין לא הגיוני שהאדם יתחיל לכעוס על עצמו על זה שהוא עשה טעויות כלשהן / פחד תוך כדי החלום, כי זה היה רק חלום! במציאות האמיתית הוא לא עשה שום טעות, זה היה רק חלום! וכשם שאינך כועס על כך שתוך כדי החלום קרה משהו, כי זהו רק חלום, כך אין לו לאדם לכעוס על עצמו על כך שהוא קולט שהוא כועס ואין לו לאדם שום סיבה לפחד מכך שהוא פתאום קולט שהוא נמצא במצב של פחד.
כי כאשר האדם קולט שהוא מפחד, יש הרי רק 2 אפשרויות בלבד. או שבאמת הפחד הזה הוא אמיתי ומגיע מתוך מקום של תודעה עירנית, או שהוא איזה פוביה, דהיינו שהוא נובע מאיזה דמיון שיש לאדם ושבגללו האדם מפחד ויש לו את הפוביה. והנה, אם המצב הוא שהפחד הוא אמיתי, אז ברור שאינך מפחד מכך שאתה מפחד, אלא אדרבה עכשיו הפחד גדול יותר, כי הפחד הוא אמיתי ממשהו שקורה במציאות האמיתית. אך אם הפחד הראשון הוא דמיוני, אז זה לא הגיוני לפחד ממשהו שעשית תוך כדי חלום.
כי כאשר האדם עושה טעות כלשהי, זהו סוג של שינה, כי מאחר שהאדם אינו עירני, הוא עושה טעויות. וכאשר האדם מתעורר וקולט שהתודעה שלו היתה בשינה ושבגלל זה הוא הרי מפחד משטויות, אז אם האדם מתחיל לפחד מכך שהוא מפחד, הרי שהוא בעצם ממשיך לישון! כי התודעה שלו עדיין רדומה והוא עדיין מפחד משטויות. הדבר דומה לאדם שתוך כדי החלום שלו "מתעורר" ומספר את החלום שלו למישהו... עד שהוא מתעורר בבוקר וקולט שגם כאשר הוא "התעורר", הוא עדיין היה בחלום!
כאשר האדם עושה טעות תוך כדי שינה תודעתית, והוא "מתעורר" וכועס על עצמו, הרי שהוא בעצם ממשיך לישון! נדמה לו שהוא פתאום קלט איזו טעות גדולה הוא עשה ונדמה לו שהוא עכשיו ערני לחלוטין, אבל באמת לכעוס על טעות שקרתה או לפחד מהפחד וכולי, זה נקרא להמשיך לישון!
כי אם האדם מתעורר לגמרי והוא ערני לגמרי, הוא קולט שבכלל אין שום סיבה הגיונית לפחד. ואז ממילא הוא נירגע! הוא לא מפחד מהפחד, הוא פשוט נרגע! כי לפחד מהפחד זו שטות גדולה לא פחות מאשר הפחד השטותי הראשון. לכעוס על עצמך על טעות שעשית, זו טעות לא פחות גדולה מאשר הטעות הראשונה שעשית! אדרבה במקום להמשיך לישון ולתת לפחד לשלוט בך, אדרבה לך תעשה פעולות תודעתיות כדי להעיר את עצמך, אך בכל מקרה אל תמשיך לישון ולפחד.
כאשר אדם קולט שהוא מפחד משטות כלשהי, כאשר האדם קולט שהוא עשה טעות כלשהי, הדבר הראשון שהוא צריך לעשות זה להיות שמח, מאחר שהוא גילה את הטעות וקלט שהפחד שלו הוא שטותי. אדרבה, ככל שעשית טעות גדולה יותר, כך תהיה שמח עוד יותר מכך שגילית את הטעות הזאת. כי כדי לעשות טעות כ"כ גדולה, צריך לישון שינה תודעתית מאוד עמוקה ולהיות לא מודע לחלוטין לעצמך כדי לעשות כזאת טעות, או כדי לפחד משטות כזאת.
אז כאשר אתה מתעורר וקולט שבעצם עשית טעות מאוד גדולה ושבעצם אתה מפחד מאיזה פחד דמיוני, באותו הרגע אתה צריך להיות שמח מכך שקלטת את הטעות. בדיוק כמו שהאדם שמח כאשר הוא מתעורר מהחלום המפחיד וקולט שזה רק חלום, כך צריך האדם לשמוח ולהירגע מכך שהוא קלט את הטעות שלו! כאשר אתה קולט שאתה עושה טעות, אתה אמור להירגע מכך שאתה קולט את הטעות. אך כמובן לא להוסיף טעות על טעות ולהמשיך לכעוס על עצמך, כי זה בעצמו יוצר טעות נוספת.
לסיכום: לכעוס על טעות שקרתה, לפחד מהפחד, להיות חרד מחרדה וכיו"ב, זאת בעצמה טעות גדולה לא פחות מאשר הטעות הראשונה. תכף שאדם קלט שהוא עושה טעות ושהוא מפחד מאיזו שטות, מיד הוא צריך להיות שמח על כך שהוא מבין שהוא עושה טעות. וללכת לשתות מים קרים כדי להתעורר, כדי להעביר את הפחד לגמרי, דהיינו לשבת עם עצמו בישוב הדעת ולהעיר את עצמו תודעתית עוד יותר ולהיות רק רגוע ושמח. בהצלחה.
ציטוטים: רבי נחמן מברסלב
עַצְבוּת מַזִּיק מְאד מְאד! וְדַע, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ [רוצה להיות חיובי], אֲזַי תֵּכֶף הִיא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת, חַס וְשָׁלוֹם
050-3331-331