כל אדם רוצה לשפר את חייו. מי לא היה רוצה שהחיים שלו יהיו טובים יותר. והנה כפי שכבר התבאר דפוסי החשיבה / התנהגות של האדם, הם אלו שאחראים על איך החיים של האדם יראו, גם ברמה החיצונית (כספית / חברתית) ובעיקר ברמה הפנימית (אושר) וכולי. אז מה עושה אדם שרוצה לדעת מה הכי טוב לעשות וכיצד לעשות זאת? אחת מהאלטרנטיבות היא לפנות למאמן אישי / יועץ וכיו"ב, שיתנו לך טיפים / הכוונה וכולי כיצד לעשות את הדברים טוב יותר. ונשאלת השאלה מיהו היועץ הטוב ביותר בעולם? מה הכתובת שלו? כמה עולה אצלו שעת יעוץ? וכולי.

והתשובה לשאלה הזאת היא פשוטה, היועץ הטוב ביותר שקיים בעולם הוא השכל האישי שלך. יש לך מוח כמו לכל בני האדם. במוח שלך יש שכל. השכל הזה שיש לך במוח, הוא היועץ הטוב ביותר שקיים. הוא הכי חכם בעולם, הוא יודע הכל, הוא זמין עבורך בכל מקום, פגישה איתו היא בחינם והוא יתן לך את העצות הטובות ביותר, אם רק תפנה אליו.

בסופו של דבר כל אדם צריך לקחת אחריות על החיים שלו. נכון, מותר להתייעץ עם בני אדם אחרים, מותר להיעזר באחרים, רצוי אפילו ללמוד מניסיונם של אחרים, טוב מאוד לקרוא ולהחכים וכולי, טוב בכלל ללמוד כל הזמן דברים חדשים בכל צורה אפשרית. אבל לעולם אסור לו לאדם לשכוח את המצפן שלו בחיים, שהוא השכל הישר שיש לו החל מהרגע שהוא נולד. תשאל אלף אנשים, אבל תעשה את מה שאתה מבין! קח אחריות ותפעל ע"פ שכלך.

גם כאשר נדמה לאדם שהוא פועל על פי הרגש, את ההחלטה מקבל כמובן השכל. ז"א הרגש הוא חלק ממערכת השיקולים שלפיה מחליט השכל מה לעשות. האדם חושב משהו מצד אחד, מרגיש משהו מהצד השני והשכל הוא זה שמחליט כיצד לפעול, האם לשמוע למחשבות או לרגש. ואז משיקולים שונים האדם בוחר האם להקשיב למחשבות או לרגש. אבל השכל הוא זה שאומר לאדם מה לעשות. גם מה שנקרא אצל האדם אינטואיציה ותחושת בטן, גם כאן מתבצע תהליך שכלי וכפי שכבר התבאר בהרחבה.

גם אם מישהו יגיד לך לא להקשיב לשכל שלך, אלא לזרוק את השכל וכולי. גם את המשפט הזה עצמו הוא אומר לך מהשכל שלו. ז"א מי אמר לו לזרוק את השכל אם לא השכל. ואם לא השכל אמר לו את זה אלא הדמיון שלו, אז ברור כמובן שזה לא מעניין אף אחד.

השכל של האדם חזק גם יותר מהחושים! כאשר מראים לאדם אשליה אופטית, כיצד הוא יודע שזאת אשליה ולא המציאות? הרי החושים משדרים לו שזאת המציאות, אז מה עוזר לאדם להבין שזו אשליה ולא המציאות? השכל כמובן. יש חושים, אבל השכל חזק יותר ואמין יותר. את החושים ניתן לנטרל, את השכל לא. ז"א טכנית ניתן לנטרל את חוש הראיה / שמיעה וכולי, אבל את המחשבה והשכל אין דרך לנטרל. הם עובדים ללא הפסקה כל הזמן.

נוסיף ונאמר כי השכל שלך לא רק שהוא יודע מה הכי טוב לך, הוא גם יודע אפילו מה הכי טוב עבור כל האנשים שבעולם. כי מאחר שהשכל שלך הוא הכי חכם בעולם, אז ממילא יש לו גם פתרון לבעיות העולם. שכל מושלם, יש לו פתרונות מושלמים עבורך ועבור כל שאר העולם. אלא שלזה תוכל להגיע רק אחרי שתשתמש בשכל שלך כדי לעשות טוב לעצמך. ואחרי שתוציא את הפוטנציאל של השכל שלך מכוח אל הפועל כדלקמן.

ואם תשאל, אם כל אחד יכול לדעת מה הכי טוב עבור האנושות, אז האם לא יכול להיות מצב של התנגשות? תשובה: אילו כולם היו משתמשים בשכל שלהם, כולם היו מגיעים לאותן המסקנות של מה הכי טוב עבור כולם. האמת כמובן היא אחת וחוקי הלוגיקה יובילו תמיד לנקודה סופית אחת. כך שגם לגבי מה הכי טוב לאנושות לעשות, כל אדם שישתמש בשכלו בצורה מושלמת, ידע מה הכי טוב לכולם, גם יותר טוב ממה שהם חושבים / יודעים שטוב להם (כמו הורה שבד"כ יודע טוב יותר מאשר הילד שלו מה נכון לעשות).

אלא מה, שלמרות שהשכל שלך הוא היועץ הטוב ביותר בעולם והחכם הגדול ביותר בעולם, עדיין לא תמיד האדם מוציא את הפוטנציאל של השכל שלו מכוח אל הפועל. ז"א מבחינת הפוטנציאל של השכל שלך, אתה באמת הכי חכם. ז"א בפוטנציאל שלך אתה לא סתם חכם, אתה הכי חכם בעולם כנ"ל. אלא שכרגע האדם עדיין לא הוציא את שכלו מהכוח אל הפועל.

לדוגמה כל זמן שהאדם עושה פעולה כלשהי שנוגדת את השכל הישר, כגון לדוגמה לכעוס או לחפש כבוד, שאלו דברים שהם נוגדים את השכל הישר כפי שהתבאר בהרחבה, הרי שהשכל שלו הוא אינו ישר לחלוטין אלא לפחות קצת מזגזג. כל זמן שהאדם יודע בעצמו שיש משהו שהוא עושה אותו למרות שהשכל שלו אומר לו אחרת, הרי שהוא עדיין לא מימש את פוטנציאל השכל שלו.

וזה בעצם אומר, שמי שרוצה לפתח את השכל שלו ולגרום לפוטנציאל השכלי שלו לצאת מכוח אל הפועל, צריך להיזהר שלא לעשות שום פעולה שנוגדת את השכל! ז"א תזהר מאוד שלא לזלזל בשכל שלך אפילו לא קצת. ככל שתקשיב לו יותר ותיישם יותר את דבריו, כך תצליח להוציא מכח אל הפועל את הפוטנציאל השכלי שלך. וממילא החיים שלך יהיו טובים יותר. שזו הרי מטרת השכל, להפוך את החיים של האדם לטובים יותר כמובן.

יחד עם זאת נוסיף ונבהיר, כי גם לשכל עצמו יש מגבלות שהתבארו בהרחבה כאן. ז"א השכל עצמו מוגבל ביכולת התפיסה שלו. לדוגמה האדם לא מסוגל לתפוס את מהות ה"אין סוף", או לחשוב על 2 דברים במקביל וכיו"ב. וזה בעצם אומר, כי ישנם דברים מעל לשכל, שבהם אין משמעות לשכל. ז"א השכל של האדם מבין לוגית שיש דברים שהם מעל השכל עצמו. שזאת בעצם אמונה שהיא מעל לשכל.

אך כיצד יכול האדם לדעת מהי אמונה נכונה מעל השכל שהיא אמיתית יותר וחכמה יותר מהשכל (למרות שהיא נוגדת את השכל עצמו), ומהי אמונה טפלה שהיא מתחת לשכל ונובעת מחוסר שכל? תשובה: באמצעות השכל כמובן! השכל עצמו יכול לדעת מתי "לנטרל" את עצמו ומתי "להשליט" את עצמו. השכל של האדם מספק לאדם את היכולת לדעת במה להאמין מעל השכל מסיבות שכליות, ובמה לא להאמין נגד השכל מסיבות שכליות. אמונה שהיא מעל השכל, היא אמונה שנובעת מהמון שכל. ז"א יש לאדם מספיק שכל להבין שיש משהו שהוא נכון למרות שהוא מעל השכל שלו (ראה כאן).

לסיכום: השכל של האדם הוא אור גדול כמו השמש שמאיר לו לאדם בכל דרכיו ואומר לו מה לעשות. השתמש בשכלך, פעל בחכמה ותחייה טוב יותר. בהצלחה.

לקריאה נוספת: מה לעשות כאשר דעתך שונה ממה שאתה קורא?

---

ציטוטים: רבי נחמן מברסלב

"צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל, שֶׁל כָּל דָּבָר, וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר... כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא אוֹר גָּדוֹל וּמֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו... וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא מֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ"

"הַנְּשָׁמָה שׁוֹפֵעַ הַשֵּׂכֶל"

"עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל, וְעַל כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל, שָׁם כָּל הָאָדָם"

"וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה אַחַת מִן הַשֵּׂכֶל יְכוֹלָה לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם"

"הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל הוּא בְּעַצְמוֹ הַחִיּוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ", כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחִיּוּת"

שלב ראשון דע מה נכון לעשות. שלב שני בצע את מה שהבנת בשלב הראשון.

"כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַמְדַמֶּה [כוח הדמיון], וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל... וְכָל זְמַן שֶׁלּא הוֹצִיא שִׂכְלוֹ אֶל הַפּעַל שֶׁלּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן, אָז אֶצְלוֹ הַשֵּׂכֶל בְּכחַ... וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹקֵר בְּשִׂכְלוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אֲזַי הַשֵּׂכֶל בְּפעַל"

אמונה אמיתית היא מעל השכל ונובעת משכל מושלם - אמונות טפלות הן מתחת לשכל ונובעות מדמיון

"וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה [כאשר האדם מתקן את כוח הדמיון שלו שהוא חוסר השכל], עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן [על ידי זה הוא זוכה ל] הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה, וְנִתְבַּטֵּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת [והוא מפסיק להאמין באמונות טפלות]. כִּי עִקָּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בְּכחַ הַמְדַמֶּה [בכוח הדמיון], כִּי בַּמֶּה שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה. וְעִקָּר אֱמוּנָה הִיא רַק בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל נִפְסָק וְאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, שָׁם צְרִיכִין אֱמוּנָה, וּכְשֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, אֲזַי נִשְׁאָר רַק בִּבְחִינַת כּחַ הַמְדַמֶּה, וְשָׁם צְרִיכִין אֱמוּנָה"

גם בשביל אמונה צריך שכל

"כְּשֶׁהָאָדָם הוּא מַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק בְּלִי שׁוּם דַּעַת אֶפְשָׁר לוֹ לִפּל מֵהָאֱמוּנָה, כִּי מֵאֱמוּנָה לְבַד אֶפְשָׁר לִפּל, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ גַּם דַּעַת, שֶׁמֵּבִין גַּם בְּהַדַּעַת, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִפּל"

"הַשֵּׂכֶל שֶׁל הָאָדָם יָכוֹל לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת... כִּי יֵשׁ לְכָל אֶחָד חָכְמָה בְּכחַ, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹצִיאָם מִכּחַ אֶל הַפּעַל. וּבָזֶה הַשֵּׂכֶל לְבַד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד בְּכחַ חָכְמָתוֹ דְּהַיְנוּ מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵעֶצֶם בְּרִיאָתוֹ... בְּכחַ חָכְמָתוֹ לְבַד יָכוֹל גַּם כֵּן לַעֲמד כְּנֶגֶד הַתַּאֲווֹת.

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁכְּבָר... עָבַר מַה שֶּׁעָבַר, וְנִפְגַּם שִׂכְלוֹ וְנִתְבַּלְבֵּל וְנִתְמַעֵט, אַף עַל פִּי כֵן בִּמְעַט מְעַט שֵׂכֶל הַנִּשְׁאָר יָכוֹל גַּם כֵּן לַעֲמד. וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה אַחַת מִן הַשֵּׂכֶל יְכוֹלָה לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם הַתַּאֲווֹת"