הקדמה

ב - 1978 גילה ד"ר ריקי גירד האמר, מנהל מחלקה פנימית בבי"ח אוניברסיטאי במינכן, שהוא חולה סרטן.

בהיותו אדם צעיר ובריא, אשר טיפל בעצמו בחולי סרטן, לא הבין ד"ר האמר מה גרם להתפתחות הסרטן אצלו והדבר היחידי שעלה בדעתו כגורם אפשרי היתה הטראומה הקשורה למותו של בנו דירק בן ה - 16, שמת באופן טראגי 8 חודשים קודם לכן.

ד"ר האמר החליט לחקור את הנושא באופן מדעי, ולבדוק האם ייתכן שקיים קשר בין הטראומה שחווה לבין מחלת הסרטן.

תוך כדי בדיקת ההיסטוריה הרפואית של מטופליו הוא גילה ממצא שעורר את סקרנותו: כל חולי הסרטן שבדק, ללא יוצא מן הכלל, חוו בעברם זעזוע או שוק לא צפוי מסוג כלשהו, לפני שהמחלה התפתחה.

הוא המשיך לחקור בכיוון הלא שיגרתי הזה, ועל בסיס ההשערה שכל הפעולות בגוף נשלטות ע"י המוח החל ד"ר האמר לבצע צילומי CT של המוח לכל חולה סרטן שהגיע למחלקה והשווה אותם לרישומים הרפואיים והפסיכולוגיים של אותם חולים.

לתדהמתו מצא האמר התאמה ברורה בין "זעזועי קונפליקט" (טראומות) מסוימים שנרשמים במוח, לבין הדרך או הצורה בה הם באים לידי ביטוי באיבר בגוף. כלומר הוא גילה שקיים קשר בין סוג הטראומה שחווה החולה לבין האזור במוח שבו ניתן לראות סימנים מסוימים בצילומי CT ולבין האיבר בו מופיעה המחלה.

יש לציין כי עד אותה תקופה לא היה שום מחקר מדעי שבדק את הקשר בין המוח להתפתחותן של מחלות, ואת התפקיד שממלא המוח כמתווך בין הנפש לאיבר החולה.

ד"ר האמר גילה שכל מחלה נוצרת כתוצאה משוק, קונפליקט או טראומה התופסים אותנו בהפתעה, לגמרי לא מוכנים. ברגע בו קורה קונפליקט לא צפוי זה, השוק פוגע באזור ספציפי במוח (אזור זה משתנה בהתאם לסוג הטראומה) וגורם שם לפגיעה אותה ניתן לראות בצילום CT של המוח בצורה של נקודה ומעגלים קונצנטריים סביבה (כמו מטרת ירי). עד אז חשבו הרדיולוגים שמעגלים אלה הם תוצאות לוואי לא רלוונטיות הנגרמות מתקלות או הפרעות כלשהן במכשירי ה - CT. חברת סימנס, יצרני מכשירי ה - CT אתם עבד ד"ר האמר בדקו את הנושא ואישרו שהמעגלים המופיעים בצילומים אינם סתם הפרעה לא רלוונטית של המכשיר אלא ממצאים אמיתיים.

את תופעת השוק או הקונפליקט הבלתי צפוי כינה ד"ר האמר בשם Dirk Hamer Syndrome או בקיצור - DHS, וזאת מתוך כבוד לבנו דירק. הוא גילה שה - DHS פוגע בו - זמנית בשלושה רבדים: הפסייכי (או המערכת הנפשית / רגשית של האדם), המוח ואחד מאיברי הגוף או רקמות הגוף. המעגלים המופיעים במוח כתוצאה מה - DHS קיבלו את השם "המיקוד של האמר" או בקיצור HH.

על אף שנראה היה כי תחום חקר הסרטן נכנס לעידן חדש, דחה הממסד הרפואי את תגליותיו של ד"ר האמר ולא הושקעו משאבים בהמשך המחקר הקשור לתגליותיו.

הרפואה המקובלת המשיכה במחקרים המבוססים על התפיסה הקלאסית שעל פיה כל גידול סרטני הוא תוצאה של תאים אשר מסיבה שאינה ידועה יצאו מכלל שליטה, ומכיוון שהם עלולים להתרבות ולהתפשט בגוף ללא כל בקרה צריך לחסל אותם מוקדם ככל האפשר.

למרות ההתפתחות הטכנולוגית המדהימה בעשרות השנים האחרונות ולמרות ההשקעות של טריליוני דולרים במחקר בתחום הסרטן, לא מצאה עדיין הרפואה המודרנית מהם הגורמים לסרטן בכלל ולסרטן המעי הגס בפרט. לכן מרבית הטיפולים הרפואיים המקובלים כיום בסרטן מבוססים יותר על מחקרים סטטיסטיים, השערות, תיאוריות ועל ניסוי וטעיה מאשר על הבנה אמיתית של המחלה.

ד"ר האמר, אשר מצא את עצמו מבודד ואף נרדף ע"י הממסד הרפואי, הקים למעשה ענף חדש בעולם הרפואה, שלו הוא קרא "הרפואה הגרמנית החדשה" (GNM). הרפואה החדשה מציגה מודל מדעי שלם הניתן לבדיקה לפי כל הפרמטרים המדעיים המקובלים, ואותן בדיקות שנעשו עד כה אכן הראו התאמה מלאה לממצאיו של ד"ר האמר.

תאור מפורט יותר של התפתחות ה - GNM ניתן למצוא במאמר המופיע באתר זה תחת הכותרת "כיצד התפתחה הרפואה החדשה".

זהו מאמר ששי מתוך סדרת מאמרים בעברית שמטרתם היא לפתוח בפני הקהל הרחב את התגליות וההבנות של הרפואה החדשה לגבי מחלות הסרטן ומחלות קשות אחרות.

סרטן ע"פ הרפואה החדשה

הרפואה החדשה מראה שכל תהליך סרטני הוא ביטוי לתוכנית ביולוגית מיוחדת ובעלת משמעות המופעלת כתוצאה מטראומה או קונפליקט כלשהו ומטרתה לעזור לגוף להתמודד עם הבעיות הקשורות לאותה טראומה או קונפליקט. כאמור הטראומה פוגעת בו - זמנית בשלוש רמות שונות: בפסייכי, באיבר פיזי ובאזור במוח הקשור לאותו איבר שנפגע. את הפגיעה במוח ניתן לראות בעזרת צילום CT של המוח, ורופא שלמד את "הרפואה החדשה" יכול לדעת לפי צילום זה את מהו סוג הטראומה שחווה אותו אדם ובאיזה איבר תופיע המחלה.

התהליך הסרטני נשלט ומבוקר באופן מלא ע"י המוח, וכאשר חולפת הטראומה או נפתר הקונפליקט יודע הגוף לרפא את עצמו באופן מלא, בד"כ ללא כל צורך בהתערבות רפואית אגרסיבית.

נסיונו של ד"ר האמר מראה הצלחה של 92% בריפוי של חולים אשר עברו לפחות באופן חלקי גם טיפול רפואי מקובל, והצלחה של כ - 98% בריפוי חולים אשר לא טופלו בכימותרפיה והקרנות.

מטרתו העיקרית של מאמר זה היא לנטרל ככל האפשר את גורם הפחד המתלווה לגילוי הסרטן ולאפשר לחולה להימנע עד כמה שאפשר מטיפולים אגרסיביים מיותרים.

מה גורם להתפתחות סרטן המעי הגס?

הרפואה המקובלת לא יודעת בוודאות מהם הגורמים האמיתיים להתפתחות סרטן המעי הגס. לפי מחקרים שונים, בעיקר סטטיסטיים, מקובל כיום לחשוב שסרטן המעי הגס מתפתח כתוצאה מהגורמים הבאים:

תזונה הכוללת צריכה עודפת של שומנים וחלבונים מהחי ובמקביל מיעוט של סיבים (ירקות ופירות)

השמנת יתר

מיעוט בפעילות גופנית

עישון

גנטיקה

כל הנ"ל הינן השערות בלבד שמלבד הקשרים סטטיסטיים לא ניתן להסבירן ולהוכיחן.

הרפואה החדשה מראה ומוכיחה (בעזרת צילומי CT של המוח) שהגורם העיקרי להתפתחות סרטן המעי הגס היא טראומה או קונפליקט הקשור ל "משהו" שלא יכולים לבלוע, לעכל או להטמיע, או "משהו" שלא יכולים להיפטר ממנו.

בטבע זה קורה בעיקר כאשר חיה בולעת משהו (למשל עצם גדולה) שלא ניתן לעיכול פיזי ונתקע במעי. מטרתה של התכנית הביולוגית המיוחדת שמופעלת במצב זה היא להקטין את החתיכה שנתקעה, כך שתוכל לעבור במערכת העיכול ללא נזקים. לשם כך גדלים במהירות תאים נוספים במעי שתפקידם לייצר עוד מיצי עיכול אשר יעזרו לפרק או להקטין את החתיכה התקועה.

אצל בני האדם הגורם הוא בד"כ פיגורטיבי ולא מזון פיזי, אך התהליך הפיזיולוגי בגוף זהה לתהליך הקורה כתוצאה מקונפליקט פיזי כגון גוש או עצם שנתקעו במעיים. זה קורה אצל בני אדם בעיקר במצבים בהם הדבר שלא ניתן לעיכול הוא רגשי או מנטלי.

בחלק מהמקרים זה קשור לכעס בלתי ניתן לעיכול, או לאי יכולת לעכל הפסד פתאומי של סכום כסף גדול, בית, עיסקה, מקום עבודה, הפסד במשפט וכדומה.

במרבית המקרים זה קשור למשהו מכוער כגון:

גירושין מכוערים

מאבק מכוער על כסף, רכוש, ירושה

הונאה או בגידה כספית

השמצה או הכפשה זדונית

האשמה קטנונית או מרושעת (לדוגמה: אדם חף מפשע שהואשם ללא הצדקה בכך שניסה להוציא במירמה כספים מחברת הביטוח)

ככל שהקונפליקט יותר מכוער או מרושע, הגידול יופיע יותר קרוב לקצה המעי הגס.

סרטן בסיגמה (החלק שבין המעי הגס היורד לרקטום) : קונפליקט הקשור למשהו קטנוני / מרושע.

סרטן הרקטום: קונפליקט הקשור למשהו מאד חתרני / בוגדני / ערמומי.

תהליך התפתחות סרטן המעי הגס:

השלב האקטיבי של הקונפליקט (השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הסימפתטית) :

כאשר אדם חווה טראומה או קונפליקט מאחד הסוגים הנ"ל בעוצמה העוברת סף מסויים נוצר אצלו DHS ומתחיל להתפתח גידול במעי הגס. כל עוד נמשכת השפעת הטראומה או הקונפליקט, ימשיך הגידול לגדול. במקביל דואג המוח לכך שיתרבו בגוף מספיק חיידקי מיקובקטריה (ממשפחת חיידקי השחפת), אשר תפקידם לפרק את הגידול מרגע שנפתר הקונפליקט. בתהליך טבעי, מספר חיידקי השחפת בגוף יהיה בכל רגע נתון מספיק בדיוק כדי לפרק את הגידול.

במידה ואותו אדם קיבל אנטיביוטיקה או כימותרפיה לפני התפרצות הגידול, או בזמן התפתחות הגידול, עלול חלק גדול מחיידקים אלה להישמד ולא תהיה לגוף אפשרות לפרק את הגידול בדרך טבעית בשלב הריפוי.

סימפטומים אפשריים בשלב האקטיבי של הקונפליקט / טראומה:

מכסימום סטרס

חשיבה כפייתית: עיסוק בלתי פוסק בבעיה, בגורמיה ובחיפוש פתרונות

כפות ידיים ו/או רגליים קרות

חוסר תיאבון

ירידה לא מוסברת במשקל

צמרמורות

זיעה קרה

הפרעות בשינה, קשיי הירדמות

חיוורון

דופק מהיר

לחץ דם גבוה מהרגיל

חוסר איזון ברמת הסוכר בדם

רמה נמוכה של חומציות הקיבה

בחילה

הערה: יתכן מצב בו השלב האקטיבי של הטראומה יהיה קצר מאד, והסימפטומים הנ"ל או חלקם יורגשו לזמן קצר בלבד או שאפילו לא יגיעו כלל לתודעתו של אותו אדם. מצד שני יתכנו גם מצבים בהם הקונפליקט מתמשך שנים ובהדרגה וקשה לחולה לזהות מתי זה התחיל ומה גרם לכך.

* סרטן המעי הגס - לפי התגליות המפתיעות של הרפואה החדשה - חלק 2.