"וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאד מְאד

וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל" ליקוטי מוהרן חלק ב מ"ח

גשר - על החיבור בין האחדות לנפרדות הין ההיגיון לחוסר היגיון בין הדעת לחוסר וודאות בינך לבין עצמך. הגשר הצר, מסמל שזו גם צרה, ואפילו מלשון הצרה של כלי הדם ללב דבר הגורם לתחושת התקף לב ובכל זאת - עיקר התורה זה ישמע ביזיונו יידום וישתוק, כלומר יידום כמו דום לב וגם לעמוד דום להישאר ולא לברוח. מפחיד לעמוד מול החלל הפנוי בו ישנן חוכמות שאינן חוכמות שכל שמעל השכל כלומר השכל לא ישיג את מה שיש שם ולמרות הכל עליך להישאר בפחד כדי לעבור התמרה. בסיפורי מעשיות של הרבי נחמן מסופר על המלך העניו

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד

וְהָיָה לוֹ חָכָם

אָמַר הַמֶּלֶךְ לְהֶחָכָם.

בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ מֶלֶךְ שֶׁחוֹתֵם עַצְמוֹ שֶׁהוּא גִּבּוֹר גָּדוֹל וְאִישׁ אֱמֶת וְעָנָו

וְהִנֵּה גִּבּוֹר אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא גִּבּוֹר

מֵחֲמַת שֶׁסְּבִיב מְדִינָתוֹ הוֹלֵךְ הַיָּם

וְעַל. הַיָּם עוֹמְדִים חַיִל עַל סְפִינוֹת עִם תותחים, וְאֵינָם מַנִּיחִים לְהִתְקָרֵב

וְלִפְנִים מִן הַיָּם

יֵשׁ מָקוֹם שֶׁטּוֹבְעִין בּוֹ שֶׁקּוֹרִין ביצה טובענית, גָּדוֹל סְבִיב הַמְּדִינָה

שֶׁאֵין שָׁם כִּי אִם שְׁבִיל קָטָן

שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ שָׁם כִּי אִם אָדָם אֶחָד

וְגַם שָׁם עוֹמְדִים תותחים

וּכְשֶׁיָּבוֹא אֶחָד לְהִלָּחֵם

מוֹרִים עִם הַתותחים

וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְשָׁם

סיפור ממחיש את העצמה הנדרשת לאדם ללכת לבד ללא עזרה ללא מורה כאשר האמונה מעל השכל או הבנת מנגון הפחד שהוא החלל הפנוי המהווה אותך עצמך עם הידיעה הזו עליך להתחיל פסוע לתוך הפחד להיות "עברי" ולהיכנס לארץ ישראל כדי לקבל את השכל של האיש הישראלי שכל יודע כל...

התיאור של הגשר הצר מאוד בו יכול לילך רק אדם אחד מסביר את המהות של להיות לבד לגמרי והתותחים מסמלים את השכל הלוגי המפחיד את האדם בעזרת מחשות רעות כדי למנוע מימנו לעבור על הגשר אבל המניע יכולה להופך למנוע מנוע המשדרג את חיי האדם והבנת כל של האחדות והנפרדות בשלימות שאין שלימות אחריה. כלומר אינך מוותר על החיים הרגילים אבל ישנה תוכנת רקע ברקע המשדרגת את הפרספקטיבה לראיית כל