... ולקבל,
נתינה וקבלה, רצון לתת כמו מלך, רצון לתת כמו עבד, רצון לקבל כמו מלק, רצון לקבל כמו עבד, לא מרגיש בנוח לקבל, לא מרגיש בנוח לתת, רצון לתת מתוך חוזקה, רצון לתת מתוך חולשה, רצון לקבל מתוך חוזקה, רצון לקבל מתוך חולשה מה ההבדל בין
נתינה וקבלה מתוך חוזקה לבין
נתינה וקבלה מתוך חולשה? אליעד כהן מסביר שהפעולות של
נתינה וקבלה אינן מסתכמות רק בעצם הפעולה הפיזית עצמה, אלא במצב התודעתי והרגשי שבו האדם נמצא בעת ביצוען. הוא מבחין בין שני מצבים עיקריים של
נתינה וקבלה: מצב של חוזק שנקרא גם כמו מלך, ומצב של חולשה שנקרא גם כמו עבד. כל אדם יכול לחוות
נתינה וקבלה בשני מצבים אלו, והתפיסה הפנימית שלו היא זו שתקבע אם יחווה סיפוק והעצמה, או תסכול ומועקה. מהי
נתינה מתוך חוזק (כמו מלך)? אליעד מבהיר
שנתינה מתוך חוזק מתרחשת כאשר האדם מרגיש שיש לו שפע בלתי מוגבל, ולכן הוא מעניק בקלות ומתוך תחושת עוצמה. לדוגמה, אדם שיש לו הרבה כסף, זמן או אנרגיה, נותן לאחרים ... והנאה מכך שהוא יכול להרשות לעצמו לתת. התחושה במצב הזה היא תחושת שליטה, שפע ועצמאות. האדם מרגיש כמו מלך שמחלק אוצרות לנתיניו, מתוך ידיעה ברורה
שהנתינה לא תפגע בו ולא תחסר ממנו דבר. מהי
נתינה מתוך חולשה (כמו עבד)? לעומת זאת,
נתינה מתוך חולשה מתרחשת כאשר האדם נותן לא מתוך רצון פנימי אמיתי, אלא מתוך תחושת כפייה, לחץ, חובה או חוסר ברירה. האדם במצב זה מרגיש כאילו הוא עבד שנאלץ לוותר על משאביו, זמנו או כוחותיו מבלי שבחר בכך באמת. למשל, אדם שעוזר לאחרים רק כי הוא מפחד לומר לא, או מרגיש שאם לא ייתן יחשבו עליו דברים רעים. במצב כזה,
הנתינה אינה יוצרת סיפוק, אלא תחושה של ניצול ותסכול, כאילו לוקחים ממנו בכוח או שהוא חייב לתת למרות שהדבר אינו מתאים לו. האם המלך הוא בעיקר נותן או מקבל? אליעד מציג שתי פרספקטיבות הפוכות לגבי תפקיד המלך. מצד אחד, המלך מתואר כמי שיש לו שפע רב והוא מעניק לאחרים, ולכן הוא מזוהה עם
נתינה אינסופית מתוך כוח ועוצמה. מצד שני, ניתן לראות שהמלך הוא למעשה זה שמקבל הכי הרבה: הוא מקבל מיסים, שירותים, כבוד, והערצה מנתיניו. במובן הזה, המלך חווה את עצמו ... אילוץ וכפייה. הוא אינו מעניק מתוך שפע פנימי, אלא מתוך תחושה של חולשה וחוסר ברירה. העבד חייב לתת את כוחו, זמנו ומשאביו לאחרים (בעיקר למלך), ולכן
הנתינה שלו נתפסת ככואבת, מתישה ומחלישה. הוא לא בוחר לתת מרצון אמיתי, אלא מחויב לעשות זאת, ולכן הוא חווה את
הנתינה כחולשה וכעבדות. כיצד קבלה יכולה להיחוות כתחושת חוזק או חולשה? קבלה מתוך חוזקה מתבטאת בכך שהאדם נהנה לקבל עזרה או מתנה, מתוך הרגשה שמגיע לי או שזה דבר טבעי ... ולכן הוא נמנע מלקבל או חש אי - נוחות גדולה כשהוא מקבל. במצב כזה, הקבלה הופכת אותו לחלש ופגיעה, ומייצרת תחושת נחיתות ותלות. האם אפשר לבחור כיצד לחוות
נתינה וקבלה? אליעד מדגיש שכן, כל אדם יכול, לפחות ברמה מסוימת, לבחור כיצד לחוות את פעולת
הנתינה או הקבלה. ההחלטה האם לתת או לקבל מתוך חוזקה או חולשה תלויה בעיקר בתודעה ובהרגשה הפנימית של האדם. אם האדם שם לב לתחושה הפנימית שלו, הוא יכול לזהות האם הוא ... לקבל בגלל פחד מתלות או תחושת בושה. המסר המרכזי שאליעד מעביר הוא המודעות למקום הפנימי שממנו האדם פועל. כאשר אדם פועל מתוך תחושת שפע וחוזק פנימי,
הנתינה והקבלה יהיו חוויות מעצימות, נעימות ומלאות משמעות. כשהוא פועל מתוך חולשה או תחושת חסר, כל פעולה, בין אם
נתינה ובין אם קבלה, תהפוך לחוויה שלילית, מכאיבה או מתסכלת. לכן, מומלץ לכל אדם לבדוק עם עצמו לעומק מאיזו נקודה פנימית הוא פועל, ולנסות להתחבר לרגשות של שפע, עוצמה ובחירה חופשית בכל מעשה
נתינה וקבלה. איך להרגיש חופש
נתינה גם כשנדמה שנותנים ממקום של חסר? כיצד לפתח תחושת שפע פנימית במצבי קבלה
ונתינה? האם קבלת עזרה מאחרים מצביעה בהכרח על חולשה? מה עושים כשההרגשה היא שנותנים יותר מדי ונוצרת תחושת ניצול? איך לאזן בין
נתינה לקבלה בחיי היומיום? למה חשוב להבין את הרעיון של
נתינה וקבלה מנקודת חוזק או חולשה? בהסבר מודגש שפעולת
הנתינה או הקבלה יכולה להיעשות מתוך שתי עמדות פנימיות שונות: עמדת חוזקה ועמדת חולשה. כאשר אדם נותן או מקבל, הוא יכול להרגיש או כמו מלך שיש לו שפע ויכולת לתת או לקבל מתוך עוצמה, או כמו עבד שמרגיש שנמצא בחסר ושהוא חייב לתת או תלוי במה שהוא מקבל. הרעיון המרכזי הוא שהחוויה הרגשית בעת
נתינה או קבלה אינה תלויה רק בפעולה עצמה, אלא גם בתחושה הפנימית של האדם - האם הוא חש שפע וכוח, או שהוא מרגיש חלש וחסר. מהי
נתינה כמו מלך לעומת
נתינה כמו עבד? יש שני אופני
נתינה אפשריים: 1.
נתינה כמו מלך: אדם שמרגיש שיש לו הרבה - עודף של שפע, של זמן, של יכולות - ולכן הוא חולק את מה שיש לו מתוך תחושת עוצמה. הוא מרגיש שהוא מעניק לאחרים כי הוא מסוגל לכך ...