* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:
חוויית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים.
אליעד: בואי נפשט את העניין, מה את רוצה בעצם? את אמרת שאת מרגישה שאת בתוך באר ואת רוצה להגיע לאוקיינוס, נכון? את בעצם ספרת לי עכשיו סיפור על הרצון שלך, אבל מה מייצג עבורך האוקיינוס הזה, שאליו את רוצה להגיע? אני יודע מה את מחפשת, אבל אני רוצה שאת תביני באמת, מה את מחפשת. מה את באמת מחפשת? למשל תגיעי לאוקיינוס, תגידי שאת עדיין בבאר. מה את מדמיינת שיש באוקיינוס שאליו את רוצה להגיע?
שאלה: אני לא יודעת, זה בגלל שספרו לי עליו.
אליעד: אם היו אומרים לך שיתעללו בך שם? האם עדיין היית רוצה להגיע לשם? לא. מה הוא מייצג עבורך? שקט נפשי, רוגע, שמחה אין סופית.
שאלה: חופש.
אליעד: חופש, מה זה נקרא חופש? כי מקודם אמרת שאת בחופש, ופתאום את אומרת שאת רוצה חופש. תנסי להבין. למשל שכאן זה גן עדן, אבל את צריכה להיכנס אליו. אבל אם לא תרצי להיכנס אליו, את לא תיכנסי אליו, נכון? אז אם את אומרת אני כבר בחופש, ואת רוצה חופש, אז זה אומר שאת לא בטוחה שאת רוצה להיות שם.
מצד אחד את כל הזמן טורחת לספר כמה טוב לך פה, אבל את גם אומרת שכול כולך רוצה למצוא גם משהו אחר. המשהו הזה קיים, אבל את לא מתקדמת אליו, כי טוב לך פה. את לא בטוחה במה שאת רוצה. למשל אני אומר לך, פה דלת של גן עדן, אבל את אומרת, תקשיב, אבל טוב לי פה. השאלה היא מה את רוצה באמת?
שאלה: לא יודעת.
אליעד: לא יודעת, זה גם בסדר. אבל בואי תנסי לחשוב מה מייצג עבורך האוקיינוס הזה? מה חלום חייך? למשל אני אלוהים, ואת מבקשת שאני יעזור לך, מה את מבקשת ממני?
שאלה: לדעת שאני אלוהים. הכל יכול, שאני אחד איתו.
אליעד: אז קודם כול, להיות אלוהים זה לא להיות אחד עם אלוהים. את אלוהים, הוא אחד איתך. אל תתחילי לצמצם סמכויות.
שאלה: אני אומרת זאת לא בגלל חוויה, אלא בגלל מה שאמרו לי, שזה מה שאני אמורה לחפש.
אליעד: אבל שימי לב בשבילך. אמרת שאת רוצה להיות אלוהים, רוצה להיות כל יכול, את שוב מבטאת את הקטע של החופש, למעשה כרגע את לא חווה שאת הכל יכול. אני שוב חוזר על זה שאת אומרת שיש לי את זה ואני לא מוגבלת וכו', אבל מתברר שכול מה שאת רוצה זה באמת לא להיות מוגבלת, שלא תצטרכי לשכנע את עצמך שאת לא מוגבלת, אלא באמת לא תהיי מוגבלת.
עכשיו, בואי נתקדם, הנושא מאוד פשוט, מה שאת בעצם רוצה לשנות, זה את החוויה של התודעה שלך, בסדר? אם אני יעלים לך את הקיר או שאת תראי דרך הקיר, זה לא נותן לך שום דבר. את תתרגלי לזה תוך שבוע ותגידי אני רואה דרך קירות, אז מה זה נתן? אחד רואה מרחק קצר ואת רואה מרחק גדול יותר, אבל זה לא שינוי מהותי.
מה שאת בעצם מחפשת זה לשנות את החוויה, ולהביא את עצמך לחוויה שאת עם יכולת אין סופית. מה זה אומר, חוויה שיש לך יכולת אין סופית? זה לא אומר שאת חייבת להזיז את הקיר למקום אחר, זה לא העניין. העניין הוא שאת באמת תרגישי את זה. שאת תחווי שמישהו זורק עליך אבן, את היא זאת שזורקת את האבן. זאת הכוונה. את לא אמורה להתאמץ עכשיו ולהזיז את אנגליה שמאלה, זה לא העניין. העניין שאת באמת תחווי.
בפעמים אחרות שדברתי איתך, את תמיד מתלהבת מאנשים שחוו משהו פיזי, כי את רוצה לצאת מהלופ הרגיל. את מרגישה שאת חיה חיים רגילים ואת רוצה לצאת מהחוויה הרגילה. את רוצה חוויה חדשה, תביני שהדבר הזה הוא אפשרי, אבל זה לא רק שהחושים שלך יראו אחרת, כי אין משמעות לחושים, תראי ככה או ככה, נגיד שעכשיו שכול פעם שתראי צבע מסוים, תראי גם צבעים אחרים, זה סתם, זה לא מהותי, רק החלפת לבושים.
תביני משהו פשוט, נגיד שאת מפנטזת על החוויה של אלוהים עצמו, אני רוצה להרגיש שאני שולטת בכל, ככה בא לי, שאני אלוהים. שאני שולטת בכל, עושה את הכל, בוחרת בכל, שיא החופש, שיא השלמות. עכשיו יש לך שתי אפשרויות, או שאת כבר אלוהים או שאת לא אלוהים. אם עכשיו מבחינה אובייקטיבית את לא אלוהים? אז אי אפשר להביא אותך למצב של אלוהים, כי תמיד תצטרכי לשקר. למזלך הגדול אני אומר שאת כבר אלוהים, אבל כרגע את בחרת כאלוהים, לשים את עצמך בגוף גשמי, במקום מסוים, בדירה מסוימת, לדבר איתי עכשיו, ואת רוצה גם שאני אדבר איתך עכשיו. כאלוהים את בוחרת את זה עכשיו.
למזלך הגדול את כבר אלוהים. אבל את אומרת, אני לא חווה את זה, אני לא רואה את זה. את רוצה ללכת ברחוב ולדעת שאת מחליטה מה קורה מסביב.
שאלה: לא את כדי כך.
אליעד: התחלנו, התחלנו, למה לא? את רוצה להיות בחוויה של אלוהים, למשל אלוהים מסתכל על הרחוב ואנשים עוברים, מה הוא חושב? אני מזיז את האנשים. זאת החוויה, מה את רוצה להתחיל לצמצם? את צריכה להגיע למצב, כשאת רואה את השמש זורחת בבוקר, לדעת שאת עושה זאת. הכל את עושה, עשית, תעשי, כל מה שקורה זה רצונך, נכון?
איך מגיעים לחוויה הזאת? למה את לא חווה את זה? מי אחראי לכל החוויות שלך? האני שלך. כשאת אומרת אני, את מתכוונת לעצמך, כיעל. והחוויות שלך זה לפי מי שאת חושבת שאת. אם את, כשאת אומרת אני, את מתכוונת לגוף הזה, אז את אומרת, הגוף הזה מוגבל, לא יכול לעשות הכל, הוא לא שולט בכלום, הוא שום דבר, אז זה מה שאת חווה. את חווה חיים מזופתים, אני מוגבלת, אני לא כל יכולה, אני צריכה לאכול.
אבל אם תגידי אני, את תתכווני למישהו אחר, אז את תחווי את המישהו האחר. מה הבנת עד כאן?
שאלה: שזה תלוי איך אני מסתכלת על הדברים. כרגע אני רואה עצמי מוגבלת בתוך גוף, אז אני לא יכולה לחוות שאני הכל.
אליעד: כי כשאת אומרת אני, את מתכוונת לגוף, את לא מתכוונת לשכן, את מתכוונת לגוף. לכן, כל זמן שאת אומרת אני, שבחוויה של האני שלך את תחווי רק את הגוף, אז את תתקעי איתו. והגוף הזה הוא לא מציעה גדולה. מה הוא יכול לעשות? מה הוא? כלום. הוא לא שווה הרבה. וכן הוא מזדקן, ואז מביאים חדש וכו'.
הרעיון הוא, שאת תביאי את עצמך למצב כשתגידי אני, את תחווי את הראשון, את זה שעומד מאחורי מי שאת, את המציאות. האם את מבינה שזה אותו אוקיינוס שעליו מדובר? כן, זה לא רחוק ממך, זה משהו בתוכך, כשתגידי אני, את תחווי משהו אחר. לא תחווי רק משהו מוגבל, את תחווי שאני זה הכל. ואז זה משנה לך את החוויה, אני מפעילה את הכל, אני הראשונה.
למזלך את כבר כזאת, כי את כבר גם הראשונה, ועכשיו אנחנו רוצים לגרום לך לחוות. עכשיו, איך אפשר לגרום לדבר הזה לקרות? רק בדרך אחת ויחידה, על ידי בירור האמת. אם את תהיי נחושה, ואין כאן מקום לטעות, אם תרצי זה יעבוד לך. אם תהיי נחושה במאה אחוז, אני רוצה לדעת מי אני? לא להגיד שאני רוצה לגלות שאני אלוהים, כי זה לא יעבוד. אני חייבת להבין מי אני? כשאני אומרת אני, אני חייבת להבין מי זה, מה זה? ותתחילי להתבונן פנימה, למה אני רוצה, מה אני רוצה? למה אני חושבת? מי חושב? איך חושב? מי גורם לי לחשוב? מי מביא לי את המחשבות? מי גורם לי להיות קיימת? אז את תגלי שיש משהו שעושה הכל דרכך. ואז בשלב הראשון, יש פה כמה שלבים, את חייבת להבין את השלב הראשון. עכשיו בשלב הראשון, כשאת אומרת אני הלכתי, הגוף הזה הלך, אין לך הרבה מעבר לחוויה. אבל אם תחקרי, מה זה אני רציתי? איך רציתי? למה רציתי? מי גרם לי לרצות? ומי גרם לי להיות קיימת? שתגידי אני רציתי, זה יביא אותך למצב שתחווי שזה אלוהים עושה אותך, עושה את הרצון שלך, ומחבר ביניהם, את כאילו תהיי שקופה.
שאלה: איך אני יחווה את זה? אני שואלת שאלות.
אליעד: על ידי הבנה. אם תביני שזה באמת ככה, את תחווי את זה ככה. אם תאמיני שזה ככה, את לא תחווי את זה ככה.
שאלה: איך אגיע להבנה הזאת?
אליעד: על ידי זה שתבררי. קודם כל תחווי שזה קורה דרכך, אחר תיעלמי לגמרי, ותהפכי להיות הראשון. איך עושים? בואי ניקח דוגמה למשהו ספציפי וננסה לשנות לך את החוויה.
שאלה: אני יושבת כאן.
אליעד: את יושבת כאן, ויש לך מחשבות בראש. מה את מרגישה? את עכשיו יושבת כאן ויש לך איזה מחשבה או רצון. בואי נלך למה שאמרת לי קודם, אני רוצה לצאת מהבאר ולחוות את האוקיינוס.
שאלה: אי אפשר לקחת את החוויה שאני סתם יושבת כאן.
אליעד: לא, כי יושבת זה סתם קורה מסביבך. אני רוצה לקחת משהו שאת חווה, שאת חווה שאת רוצה לצאת מחוויית הבאר ולעבור לחוויית האוקיינוס. בואי ננסה לראות את החוויה, זוהי חוויה מצומצמת, חוויה מוגבלת, זוהי חוויה של כלא, שאת רוצה לצאת ממנה ולחוות אוקיינוס.
עכשיו בואי ננסה לשנות את החוויה הזאת, על ידי התבוננות לתוכה. אבל אין כאן אפשרות להתחמק, מה שאני אשאל תעני לי, אין לא יודעת, לא ברור לי, אין דבר כזה. עכשיו, אני חווה שאני נמצאת בבאר, ואני חווה שאני רוצה לצאת לאוקיינוס. יש אוקיינוס ואני רוצה לצאת אליו. עכשיו נשאל שאלה
שאלה: חוויית האוקיינוס, זה בגלל שאנשים אמרו לי, זאת לא חוויה שלי.
אליעד: זה בסדר, זה שאת מסכימה איתם, זה אומר שיש לך את החוויה בחלקה. אם זה לא היה נכון עבורך, בכלל לא היית מבינה אותם. את סיפרת לי שטוב לך.
שאלה: התכוונתי שאני חיה בהרמוניה עם הסביבה שלי, ואין לי בעיות עם הסביבה.
אליעד: אבל את אומרת שאת רוצה להיות אלוהים, להרגיש שאני הכל יכול. נכון? כן, זה חייב להיות מוחלט. עכשיו תני לי דוגמה למקום בחיים שאת חווה שאת לא כל יכולה. אל תייפי את זה בזה שאת אומרת שיש לך הרמוניה, תני לי דוגמה למשהו שאת רוצה לעשות ולא יכולה, טיפה כנות, זה לא מורכב כל כך. תראי, אם לא היית רוצה לשנות את המצב שלך בשום דרך, לא היית באה אלי. את באת, כי טוב לך, אבל את רוצה משהו מעבר, אז איפה את מרגישה מוגבלת, איפה החיסרון?
שאלה: בחוויות הפנימיות שלי. אנשים מספרים לי שהם חווים דברים, ואני לא, וזה מציק לי.
אליעד: את לא חווה דברים מסוימים ואת רוצה לחוות עוד דברים. מה אחראי לחוויה שלך, מה גורם לכך שהם יחוו ואת לא תחווי? בואי נדבר עליך, את לא חווה התחדשות, את בעצם רוצה התחדשות, את רוצה לקום כל יום לעולם חדש, את אומרת בא נחליף, אבל אי אפשר להחליף. עכשיו, מי שרוצה לחוות כל הזמן התחדשות, צריך לקבל שכל של ארץ ישראל, להבין שזה אחד. אם היית מבינה שזה מתחדש כל הזמן, אז היית חווה שזה מתחדש כל הזמן.
אם את חושבת שהחדר הזה קיים פה עכשיו, כהמשך של הרגע הקודם, אז את חווה שאת זקנה, את חווה המשכיות. אבל אם היית מבינה, אבל רגע, החדר הזה עכשיו נוצר, אז היית חווה שעכשיו הוא נוצר, זה הכל לפי מה שאת מבינה. עכשיו אני רוצה שניקח חוויה אחת שלך של מגבלה. את מוגבלת במה? אל תספרי לי שהכל טוב, כי אם היה הכל טוב לא היית באה. במה את מוגבלת?
שאלה: אני בעצמי לא יודעת, אולי יש כאן מישהו שעובד עלי.
אליעד: אז את רוצה להבין אם יש אוקיינוס או לא? יש משהו פנימי יותר.
שאלה: אני מבינה שיש חוויה מאוד גדולה ולא חווייתי אותה אף פעם, וקראתי עליה ואנשים סיפרו לי עליה, ולי אין אותה. אני אפילו לא יודעת אם זה נכון או לא נכון.
אליעד: אני אומר שזה נכון. עכשיו שימי לב, את בסופו של תהליך עדיין תמשיכי ללכת ברחוב, או שאולי תלכי בחלל החיצון ואז במקום אנשים תראי כוכבים, זה אותו דבר, ולא משנה היכן תהיי. אנחנו רוצים לשנות לך את החוויה, את כאדם יש לך חושים ואת חווה מידע כמו זה קיר או ארון, את רוצה לחוות את זה אחרת, עכשיו כדי לחוות את זה אחרת, את חייבת לדעת משהו חדש על זה. מה זה אומר, למשל היה פה פסל, ואת עוברת לידו ורואה פסל, אבל אם אני אספר לך, שהפסל הזה הוא רובוט מתוחכם שצופה עתידות, אז עכשיו כשתעברי לידו, תחווי אותו אחרת. אותו פסל, אבל החוויה אחרת, למה? כי את יודעת עליו עוד משהו.
מה שאני רוצה להגיד הוא, שאת צריכה לנסות להבין מה קורה סביבך. העולם הוא חי. בואי אני אקדם אותך מה היא החוויה. אני אגיד לך איך אני חווה. העולם חי, מה הכוונה שאני אומר שהעולם חי? בצורה חיצונית העולם נראה די מת, הכל ממשיך מהקודם, לא משתנה, הכל סטטי, אמנם בני האדם זזים מפה לשם בסוף מתים וזה לא רציני. אני אסביר לך את החוויה ותראי אם את יכולה להתחבר לזה.
יש דבר אחד יפה בכל העולם הזה, רק דבר אחד, ומה יפה? החיבור של היש והאין, מה הכוונה ביפה? אם עכשיו הייתי מראה לך קסם, היית אומרת וואוו, נכון? אחת הסיבות שאת נהנית בהרצאות זה שאת אומרת לעצמך, איך הוא חשב על זה, נכון? איזה יופי איך זה התהפך? התחושה של ההתלהבות זה מההתחדשות השכלית, איזה קסם, איזה פלא?
אם אני יעשה לך קסם את תתלהבי, למשל אני יעשה הופ ויופיע חתול, אבל אם תראי את זה מאה פעם, זה כבר לא ילהיב אותך. זה כבר לא מאתגר אותך, את חושבת הוא מרמה אותי ומוציא חתול מהשרוול וזהו זה נגמר. אבל יש קסם אחד שהוא תמיד קיים. את חווה פה קיר, מה את חווה? קיר מת, לעומת זאת, את יכולה לחוות את זה אחרת. אני למשל לא רואה פה קיר כשאני חושב על זה, אני רואה כאן משהו שעכשיו נוצר. אני רואה כלום בצורה של קיר. עכשיו נוצר הקיר, עכשיו נוצרת השיחה, עכשיו נוצר הזיכרון שלי, הידע שלי, תחושת העתיד שלי, הכל נוצר עכשיו. כל רגע חדש, אבל זה קסם שלא נגמר. ובמקרה הקסם הזה הוא לטובתך. למה לטובתך? כי ברגע שאת נזכרת בזה, זה הופך אותך לאלוהים. למה זה הופך אותך לאלוהים? כי אם את נזכרת שהכל נוצר כל רגע מחדש, זה אומר שלפני שנייה היית אלוהים, ועכשיו את יעל, ולפני שנייה היית אלוהים ואחר יעל, נכון?
אם מבחינתך את המשך של הקודם, אז את סתם בן אדם. אבל אם את אומרת, אני לפני רגע אחד הייתי אלוהים, הייתי הראשון, ואחר הפכתי להיות בן אדם, אלוהים, בן אדם, אלוהים, בן אדם, במהירות כל הזמן, אז את כל הזמן מחוברת לחוויה שאת גם השלם וגם הצמצום. אני לפני אלפית השנייה הייתי אלוהים ועכשיו שמתי עצמי בגוף ובחדר שמתי קירות ואני מדבר איתך, וזה כל פעם קורה מחדש. זאת חוויה לגמרי אחרת.
עכשיו, איך אני הגעתי לחוויה הזאת? זאת חוויה קטנה, זאת החוויה הבסיסית, הראשונה שצריך להבין אותה. אם תהיה לך החוויה הזאת, יהיו לך הרבה חוויות נוספות. מה זה אומר? כל פעם שתראי שני אנשים מדברים או שתראי משהו, זה יזכיר לך את החוויה שהכל אחד. שהיש והאין מתחברים כל הזמן.
איך זה עובד? אני מספר לך ממני, קודם הבנתי שהכל אחד, אחרי כל פעם ששמעתי משהו, זה הזכיר לי שהוא אמר משהו כי זה אחד, כי זה אחד, כי זה אחד. אז אתה כל פעם חווה התחדשות, יש לך מלא דברים, אין סוף דברים, אתה כל פעם מגלה דבר חדש על העולם. אתה למשל מזיז את העכבר של המחשב, אתה מקבל הבנה. מכל פעולה אתה מבין משהו, מה המשמעות של הדבר? מה קורה מאחור? זה כמו שהמציאות הזאת היא תיאטרון ומאחוריה יש עוד עולם. והעולם הזה הוא השתקפות של העולם שמאחורה.
עכשיו כדי שאת תחווי את הקיר הזה בצורה שונה, את צריכה לדעת מה יש מאחור, אם פעם אחת תראי מה יש מאחור, אז כל מה שתראי תמיד יזכיר לך מה יש מאחורה. אם תראי פעם אחת את הבמאי, אז אחר כך, כל מה שתראי יזכיר לך את הבמאי. את מבינה עוד דברים על עצמך.
איך מגיעים לזה? על ידי התבוננות. זה משנה לך את כל החוויה. זה לא שתהיי אותה אחת עם עוד חוויה. פה מדובר על חוויה שמשנה לך את החוויה של הזמן והמקום. מה הכוונה? כשאת רואה מקום, הוא נראה לך גדול, אבל את תחווי אותו אחרת, זה משנה את כל החוויות.
את היום נשואה עם ילדים, ברגע שהחוויה הזאת תכנס לתוכך, את עדיין נשואה עם ילדים בכדור הארץ, אבל בחוויה את לא נשואה. זה כמו שיש קיר, אז יש את יעל שנשואה עם ילדים, אבל אני עצמי נמצאת בעולמות אחרים, זה משנה לך את כל החוויות. שתביני, זאת לא חוויה קטנה של אני גם, את פחות מזדהה עם הגוף, הצורה, המקצוע, זה סתם. כמו שיש את הקיר, יש את הגוף, אבל זה לא אני, אני מעבר.
שאלה: היום שבשלתי, הכנתי גזר, וראיתי את הגזרים אחד גדול אחד קטן, ואז זה נתן לי פלש שכך בני האדם, אחד כזה והשני כזה, האם אתה מתכוון להבנות כאלה?
אליעד: תארי לך, שכול יום היו לך מאה הבנות כאלה.
שאלה: אבל זה לא בא ממני, זה פתאום קרה.
אליעד: אבל למה? כי צורת ההסתכלות שלך על העולם השתנתה. אני מדבר על הבנות כאלה, אבל העומק שלהם פי מיליון. אבל זאת הכוונה, פתאום הבנתי עוד משהו, ועוד משהו, כל דבר הוא השתקפות של תהליך אחר.
שאלה: זה לא אני עשיתי, זה פתאום קרה.
אליעד: אני אתן לך דוגמה, את קילפת גזרים, אבל את הבאת את עצמך למצב שזה יקרה לך. עובדה ששלשום זה לא קרה לך. כששינית משהו בתוכך, אז פתאום חוויית משהו חדש. לדוגמה, את עכשיו מקלפת גזרים ורואה שהם שונים, ואומרת, הם כמו בני אדם. אני למשל הייתי חווה את זה קצת אחרת, מה הייתי חווה? זה כולם אותו גזר, אבל הלבושים שונים. ומה מלובש בזה? בזה מלובש השכל, שלמרות שאת רואה כל מיני דברים שונים, זה אחד.
את חווה פה חוויה עוצמתית, המהות היא גזר, הלבוש החיצוני זה הצורות של הגזר, אז כאשר את מתבוננת בזה את חווה שאת אלוהים, זה הזכיר לי שלמרות שיש צורות חיצוניות, עדיין אני נשארת הראשון. וההבנה הזאת היא מאה אלף ביום, כל כמה דקות יש לך הבנה חדשה כזאת. בין לבין את נחה ונהנית ואז יש הבנה נוספת. מה הבנת?
שאלה: שכול הגזרים המהות שלהם אחת, למרות שהם נראים שונים. המהות שהיא גזר, זה הראשון. האם אני צריכה לעשות משהו?
אליעד: אני מסביר לך, הגזר הזה כבר היה קיים קודם, את עשית את הפעולה הזאת כבר הרבה פעמים, אבל לא חווית את זה בעבר כך. אני אתן לך דוגמה, כאשר את מסתכלת לימין ואחר לשמאל, את חווה שני מקומות שונים, את לא מבינה שזה באותו מקום, אבל אם זה רק לבושים שונים, אז כל המקום כולו הוא לבוש של דבר אחד, אז הוא באותו מקום. האם את מבינה? זה פנימיות בתוך פנימיות.
שאלה: אני מבינה את זה אבל לא חווה.
אליעד: את לא חווה את זה, כי את לא רגילה להתבונן על זה. ההתבוננות, זה מה שעומד מאחורי כל דבר.
שאלה: אבל אתה אומר להיות אמיתיים.
אליעד: מה הכוונה בלהיות אמיתי?
שאלה: אין לי את החוויה הזאת, אז איך אוכל להתכוון אליה?
אליעד: את לא אמורה להתכוון אליה. הסברתי לך, מה שאת צריכה לעשות זה, לשאול, כל דבר שקורה, לשאול למה זה קורה? מה זה מרמז? מה המשמעות של זה?
שאלה: אבל זה לא אומר לי שהמקום השמאלי והמקום הימני הם אחד?
אליעד: אני לא אמרתי שאת תגידי שהם אחד. תראי בכל תהליך יש שכל, יש סיבה למה הוא כך ולא אחרת. למשל שני אנשים מדברים, מה הסיבה שאחד מדבר כך והשני אחרת? אם תפעילי את המוח שלך, מה הסיבה שהוא אומר כך והשני אחרת? בנוסף תראי שיש כאן דבר יפיפה, יש כאן קסם, את תראי דבר אחד שהופך לשניים. זה הקסם הכי גדול. שהוא גם קסם, וגם יפה וגם גורם לך להעלם, כי כאשר את נזכרת שהכל אחד, זה סוג של העלמות, וגם כשאת חוזרת, את עדיין זוכרת שלפני שנייה היית באחד. פשוט צריך להתבונן פנימה.
תראי, המציאות היא אותה מציאות, אבל צריך להתבונן על הדברים. לדוגמה, את מדליקה את הגז ומבשלת, מה את חווה? את חווה אש שמחממת, חוויה רגילה שממש מדכאת, כאילו מה יש פה, כל פעם אותו הדבר, זה משעמם, זה הכלא, אין שום דבר חי, זה כל הזמן חוזר על עצמו.
קחי תרגיל לדוגמה, את עכשיו מדליקה את הגז, את לוחצת ונדלק הגז, ואת שמה סיר שיתחמם. תשאלי את עצמך, מה קורה כאן בעצם? אלף פעם כבר ראיתי אש שמחממת. תשאלי את עצמך, למה האש מחממת? אם תגידי לעצמך, אני חייבת להבין למה האש מחממת את הסיר? את תקבלי שכל, ותראי שזה נוצר מכלום, ואז גם תחווי את זה.
את רוצה להגיע למצב שאם תראי קיר תחווי משהו חדש, נכון? את רוצה להגיע למצב שכאשר תראי אש שמחממת את המים, תחווי את זה בצורה אחרת. למשל ניקח אש ונשים לידה נייר, את בטוחה מאה אחוז שהאש תשרוף את הנייר, נכון? אז זה דיכאון, כי את חיה בעולם קבוע, שהכל בו קבוע, שהאש תמיד שורפת, אז זה לא מעניין. אני לדוגמה אומר, אולי זה יתהפך פתאום. כי זה באמת יכול לההפך.
איך אני הגעתי לחוויה כזאת שאם אני רואה נייר ואש, אני לא בטוח שזה יישרף? בדרך כלל בעולם שאני חי בו זה נשרף, אבל אני לא סגור על זה, שזה יישרף, אז החוויה שלי תמיד חדשה, הי זה שוב נשרף, וזה שוב נשרף. הי עכשיו נוצר חדש. למה אני חווה את זה ככה? כי אני שאלתי את עצמי, למה האש שורפת את הנייר? ואם שואלים חושבים על פחמן, חמצן חנקן, אבל אם מתבוננים פנימה ושואלים, אבל מה גורם לזה להיות ככה? אם אתה מתבונן בזה פנימה, אתה מגלה, שיש משהו שבכל רגע עושה שזה יקרה.
אז אם אתה זקן שחושב שזה המשך של הקודם, אז אתה רגיל שהאש שורפת, ולא התחדש לך שום דבר. אני אתן לך עוד דוגמה, את חוזרת הביתה ורואה מולך בניין, נכנסת לבניין, מה את חווה? בניין, הייתי בו כבר אלף פעם, אבל תשאלי את עצמך, למה יש פה עכשיו בניין? תקשיבי, אני אומר לך פה מה לעשות, ואם תעשי, תגיעי, אל תגידי שלא אמרו לך, את אומרת שאת מרגישה שאת בבאר ואת רוצה לחוות אוקיינוס. האוקיינוס זאת החוויה האלוהית האין סופית. אני אומר לך מה לעשות
את נכנסת לבניין, תשאלי את עצמך, למה יש פה עכשיו בניין? אני מבטיח לך, שאם תגלי למה יש פה עכשיו בניין, את תגלי שאת אלוהים
שאלה: אבל איך אבין מדוע יש פה בניין?
אליעד: על ידי זה שלא תשאלי שאלות לא נכונות. תנסי להבין מה אני אומר לך, שאם תשאלי למה יש פה בניין? אני אשאל אותך, תיכף נעשה את זה. תשאלי, למה יש פה בניין? למה האש שורפת? למה כואבת לי עכשיו הרגל? את תחווי את זה אחרת, את תגלי משהו ותראי עוד עולם מאחורה, זה כמו תיאטרון בובות, ואת שואלת למה הבובה הזאת זזה ככה, ואז את תראי את הבמאי, ואז את שואלת, למה הבמאי עושה ככה, ולמה ככה? אז את מבינה אותו, ואז כל מה שקורה, את מבינה את הבמאי, ואז את חיה בעולם נוסף, את חיה בעולם אבל חווה עוד עולם מאחורה.
שאלה: אני התחלתי ככה, והבנתי שלא אני העושה.
אליעד: את שוב חוזרת למה שהיה, אם יש בניין, מה זה קשור לאני העושה או לא העושה?
שאלה: שמישהו גרם לכך שאני אראה את הבניין.
אליעד: לא, אני שואל שאלה אחרת, בואי נדמיין את הבניין שאת נכנסת אליו, מה זה בניין? זה אבנים שעומדים. למה יש שם בניין?
שאלה: אני זוכרת שיש שם בניין.
אליעד: תתרכזי, תעני למה שאני שואל, אחר כך שתשמעי את ההרצאה תראי שאת לא עונה למה שאני שואל. יש פה בניין, ואת עומדת בפתח הבניין, למה יש פה עכשיו בניין? לא למה את חושבת שיש בניין, למה הבניין נמצא פה? כי, הוא היה פה מקודם, מישהו לפני 37 שנה שם בלוקים ועשה בניין, נכון? זה נקרא חוויה של אדם זקן, שאומר הבניין נמצא כבר 37 שנה, אני חנוק רוצה אחד חדש. זה נקרא חוויית זמן, זה המשך של הקודם, הבניין נמצא פה כי היה פה אתמול ושלשום ולפני שלשום, זה נקרא חוויית זמן, חוויית מוות, שאתה כאילו רצוף, אין לך את היצירה, את לא חווה שאת נכנסת לעולם חדש.
עכשיו תסתכלי, כשאני שואל אותך למה יש בניין, אני אשאל אותך שאלה, תדמייני שאת עומדת בפתח של הבניין שלך, אני אשאל אותך, הבניין הזה היה קיים אתמול? תגידי כן. אני אשאל, הוא קיים היום? כן, למה הוא קיים היום? תגידי מה זאת אומרת, הוא היה קיים אתמול ושלשום, כבר הרבה זמן. עכשיו אני אשאל אותך, האם זה שהבניין היה קיים אתמול, זה מחייב אותו להיות קיים גם היום?
שאלה: לא, הכל יכול להיות, אולי תהיה רעידת אדמה והוא יעלם.
אליעד: נגיד שאין רעידת אדמה, האם זה מחייב שיהיה פה קיר? למשל הייתי קוסם ואני עושה פסיק ואין קיר.
שאלה: אולי העיניים שלי לא יראו.
אליעד: לא, נגיד שהם יראו, מה שאני מנסה להגיד לך, את מבחינתך, אנחנו נמצאים בקומה מסוימת, במקום מסוים וככה זה ממשיך. אבל כמה זמן לוקח לאלוהים לקחת אותי ואותך ולשים אותנו בירח? שנייה. ואם הוא רוצה, הוא יכול לקחת אותנו לירח ואפילו לא נזכור שהיינו פה. הוא יכול לשים אותנו בירח ולתת לנו זיכרון שאנחנו נמצאים בירח 30 שנה, נכון? ואת לא תדעי. כשאת נכנסת לחלום, עכשיו הגעת ואת בטוחה שאת נמצאת פה 30 שנה. את לא חושבת שאת 5 דקות פה בחלום. את אפילו לא יודעת שאת חדשה פה, את חושבת שאת כאן 30 שנה.
מה שאני רוצה להגיד, שזה שיש פה קיר, זה לא מחייב שבעוד רגע יהיה פה קיר. אם תביני את זה באמת, את תחווי שכול רגע הוא חדש ואז זה ישנה לך את החוויה. ואחרי זה יבואו עוד הרבה חוויות נוספות. מה הבנת?.
חוויית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים.
אליעד: בואי נפשט את העניין, מה את רוצה בעצם? את אמרת שאת מרגישה שאת בתוך באר ואת רוצה להגיע לאוקיינוס, נכון? את בעצם ספרת לי עכשיו סיפור על הרצון שלך, אבל מה מייצג עבורך האוקיינוס הזה, שאליו את רוצה להגיע? אני יודע מה את מחפשת, אבל אני רוצה שאת תביני באמת, מה את מחפשת. מה את באמת מחפשת? למשל תגיעי לאוקיינוס, תגידי שאת עדיין בבאר. מה את מדמיינת שיש באוקיינוס שאליו את רוצה להגיע?
שאלה: אני לא יודעת, זה בגלל שספרו לי עליו.
אליעד: אם היו אומרים לך שיתעללו בך שם? האם עדיין היית רוצה להגיע לשם? לא. מה הוא מייצג עבורך? שקט נפשי, רוגע, שמחה אין סופית.
שאלה: חופש.
אליעד: חופש, מה זה נקרא חופש? כי מקודם אמרת שאת בחופש, ופתאום את אומרת שאת רוצה חופש. תנסי להבין. למשל שכאן זה גן עדן, אבל את צריכה להיכנס אליו. אבל אם לא תרצי להיכנס אליו, את לא תיכנסי אליו, נכון? אז אם את אומרת אני כבר בחופש, ואת רוצה חופש, אז זה אומר שאת לא בטוחה שאת רוצה להיות שם.
מצד אחד את כל הזמן טורחת לספר כמה טוב לך פה, אבל את גם אומרת שכול כולך רוצה למצוא גם משהו אחר. המשהו הזה קיים, אבל את לא מתקדמת אליו, כי טוב לך פה. את לא בטוחה במה שאת רוצה. למשל אני אומר לך, פה דלת של גן עדן, אבל את אומרת, תקשיב, אבל טוב לי פה. השאלה היא מה את רוצה באמת?
שאלה: לא יודעת.
אליעד: לא יודעת, זה גם בסדר. אבל בואי תנסי לחשוב מה מייצג עבורך האוקיינוס הזה? מה חלום חייך? למשל אני אלוהים, ואת מבקשת שאני יעזור לך, מה את מבקשת ממני?
שאלה: לדעת שאני אלוהים. הכל יכול, שאני אחד איתו.
אליעד: אז קודם כול, להיות אלוהים זה לא להיות אחד עם אלוהים. את אלוהים, הוא אחד איתך. אל תתחילי לצמצם סמכויות.
שאלה: אני אומרת זאת לא בגלל חוויה, אלא בגלל מה שאמרו לי, שזה מה שאני אמורה לחפש.
אליעד: אבל שימי לב בשבילך. אמרת שאת רוצה להיות אלוהים, רוצה להיות כל יכול, את שוב מבטאת את הקטע של החופש, למעשה כרגע את לא חווה שאת הכל יכול. אני שוב חוזר על זה שאת אומרת שיש לי את זה ואני לא מוגבלת וכו', אבל מתברר שכול מה שאת רוצה זה באמת לא להיות מוגבלת, שלא תצטרכי לשכנע את עצמך שאת לא מוגבלת, אלא באמת לא תהיי מוגבלת.
עכשיו, בואי נתקדם, הנושא מאוד פשוט, מה שאת בעצם רוצה לשנות, זה את החוויה של התודעה שלך, בסדר? אם אני יעלים לך את הקיר או שאת תראי דרך הקיר, זה לא נותן לך שום דבר. את תתרגלי לזה תוך שבוע ותגידי אני רואה דרך קירות, אז מה זה נתן? אחד רואה מרחק קצר ואת רואה מרחק גדול יותר, אבל זה לא שינוי מהותי.
מה שאת בעצם מחפשת זה לשנות את החוויה, ולהביא את עצמך לחוויה שאת עם יכולת אין סופית. מה זה אומר, חוויה שיש לך יכולת אין סופית? זה לא אומר שאת חייבת להזיז את הקיר למקום אחר, זה לא העניין. העניין הוא שאת באמת תרגישי את זה. שאת תחווי שמישהו זורק עליך אבן, את היא זאת שזורקת את האבן. זאת הכוונה. את לא אמורה להתאמץ עכשיו ולהזיז את אנגליה שמאלה, זה לא העניין. העניין שאת באמת תחווי.
בפעמים אחרות שדברתי איתך, את תמיד מתלהבת מאנשים שחוו משהו פיזי, כי את רוצה לצאת מהלופ הרגיל. את מרגישה שאת חיה חיים רגילים ואת רוצה לצאת מהחוויה הרגילה. את רוצה חוויה חדשה, תביני שהדבר הזה הוא אפשרי, אבל זה לא רק שהחושים שלך יראו אחרת, כי אין משמעות לחושים, תראי ככה או ככה, נגיד שעכשיו שכול פעם שתראי צבע מסוים, תראי גם צבעים אחרים, זה סתם, זה לא מהותי, רק החלפת לבושים.
תביני משהו פשוט, נגיד שאת מפנטזת על החוויה של אלוהים עצמו, אני רוצה להרגיש שאני שולטת בכל, ככה בא לי, שאני אלוהים. שאני שולטת בכל, עושה את הכל, בוחרת בכל, שיא החופש, שיא השלמות. עכשיו יש לך שתי אפשרויות, או שאת כבר אלוהים או שאת לא אלוהים. אם עכשיו מבחינה אובייקטיבית את לא אלוהים? אז אי אפשר להביא אותך למצב של אלוהים, כי תמיד תצטרכי לשקר. למזלך הגדול אני אומר שאת כבר אלוהים, אבל כרגע את בחרת כאלוהים, לשים את עצמך בגוף גשמי, במקום מסוים, בדירה מסוימת, לדבר איתי עכשיו, ואת רוצה גם שאני אדבר איתך עכשיו. כאלוהים את בוחרת את זה עכשיו.
למזלך הגדול את כבר אלוהים. אבל את אומרת, אני לא חווה את זה, אני לא רואה את זה. את רוצה ללכת ברחוב ולדעת שאת מחליטה מה קורה מסביב.
שאלה: לא את כדי כך.
אליעד: התחלנו, התחלנו, למה לא? את רוצה להיות בחוויה של אלוהים, למשל אלוהים מסתכל על הרחוב ואנשים עוברים, מה הוא חושב? אני מזיז את האנשים. זאת החוויה, מה את רוצה להתחיל לצמצם? את צריכה להגיע למצב, כשאת רואה את השמש זורחת בבוקר, לדעת שאת עושה זאת. הכל את עושה, עשית, תעשי, כל מה שקורה זה רצונך, נכון?
איך מגיעים לחוויה הזאת? למה את לא חווה את זה? מי אחראי לכל החוויות שלך? האני שלך. כשאת אומרת אני, את מתכוונת לעצמך, כיעל. והחוויות שלך זה לפי מי שאת חושבת שאת. אם את, כשאת אומרת אני, את מתכוונת לגוף הזה, אז את אומרת, הגוף הזה מוגבל, לא יכול לעשות הכל, הוא לא שולט בכלום, הוא שום דבר, אז זה מה שאת חווה. את חווה חיים מזופתים, אני מוגבלת, אני לא כל יכולה, אני צריכה לאכול.
אבל אם תגידי אני, את תתכווני למישהו אחר, אז את תחווי את המישהו האחר. מה הבנת עד כאן?
שאלה: שזה תלוי איך אני מסתכלת על הדברים. כרגע אני רואה עצמי מוגבלת בתוך גוף, אז אני לא יכולה לחוות שאני הכל.
אליעד: כי כשאת אומרת אני, את מתכוונת לגוף, את לא מתכוונת לשכן, את מתכוונת לגוף. לכן, כל זמן שאת אומרת אני, שבחוויה של האני שלך את תחווי רק את הגוף, אז את תתקעי איתו. והגוף הזה הוא לא מציעה גדולה. מה הוא יכול לעשות? מה הוא? כלום. הוא לא שווה הרבה. וכן הוא מזדקן, ואז מביאים חדש וכו'.
הרעיון הוא, שאת תביאי את עצמך למצב כשתגידי אני, את תחווי את הראשון, את זה שעומד מאחורי מי שאת, את המציאות. האם את מבינה שזה אותו אוקיינוס שעליו מדובר? כן, זה לא רחוק ממך, זה משהו בתוכך, כשתגידי אני, את תחווי משהו אחר. לא תחווי רק משהו מוגבל, את תחווי שאני זה הכל. ואז זה משנה לך את החוויה, אני מפעילה את הכל, אני הראשונה.
למזלך את כבר כזאת, כי את כבר גם הראשונה, ועכשיו אנחנו רוצים לגרום לך לחוות. עכשיו, איך אפשר לגרום לדבר הזה לקרות? רק בדרך אחת ויחידה, על ידי בירור האמת. אם את תהיי נחושה, ואין כאן מקום לטעות, אם תרצי זה יעבוד לך. אם תהיי נחושה במאה אחוז, אני רוצה לדעת מי אני? לא להגיד שאני רוצה לגלות שאני אלוהים, כי זה לא יעבוד. אני חייבת להבין מי אני? כשאני אומרת אני, אני חייבת להבין מי זה, מה זה? ותתחילי להתבונן פנימה, למה אני רוצה, מה אני רוצה? למה אני חושבת? מי חושב? איך חושב? מי גורם לי לחשוב? מי מביא לי את המחשבות? מי גורם לי להיות קיימת? אז את תגלי שיש משהו שעושה הכל דרכך. ואז בשלב הראשון, יש פה כמה שלבים, את חייבת להבין את השלב הראשון. עכשיו בשלב הראשון, כשאת אומרת אני הלכתי, הגוף הזה הלך, אין לך הרבה מעבר לחוויה. אבל אם תחקרי, מה זה אני רציתי? איך רציתי? למה רציתי? מי גרם לי לרצות? ומי גרם לי להיות קיימת? שתגידי אני רציתי, זה יביא אותך למצב שתחווי שזה אלוהים עושה אותך, עושה את הרצון שלך, ומחבר ביניהם, את כאילו תהיי שקופה.
שאלה: איך אני יחווה את זה? אני שואלת שאלות.
אליעד: על ידי הבנה. אם תביני שזה באמת ככה, את תחווי את זה ככה. אם תאמיני שזה ככה, את לא תחווי את זה ככה.
שאלה: איך אגיע להבנה הזאת?
אליעד: על ידי זה שתבררי. קודם כל תחווי שזה קורה דרכך, אחר תיעלמי לגמרי, ותהפכי להיות הראשון. איך עושים? בואי ניקח דוגמה למשהו ספציפי וננסה לשנות לך את החוויה.
שאלה: אני יושבת כאן.
אליעד: את יושבת כאן, ויש לך מחשבות בראש. מה את מרגישה? את עכשיו יושבת כאן ויש לך איזה מחשבה או רצון. בואי נלך למה שאמרת לי קודם, אני רוצה לצאת מהבאר ולחוות את האוקיינוס.
שאלה: אי אפשר לקחת את החוויה שאני סתם יושבת כאן.
אליעד: לא, כי יושבת זה סתם קורה מסביבך. אני רוצה לקחת משהו שאת חווה, שאת חווה שאת רוצה לצאת מחוויית הבאר ולעבור לחוויית האוקיינוס. בואי ננסה לראות את החוויה, זוהי חוויה מצומצמת, חוויה מוגבלת, זוהי חוויה של כלא, שאת רוצה לצאת ממנה ולחוות אוקיינוס.
עכשיו בואי ננסה לשנות את החוויה הזאת, על ידי התבוננות לתוכה. אבל אין כאן אפשרות להתחמק, מה שאני אשאל תעני לי, אין לא יודעת, לא ברור לי, אין דבר כזה. עכשיו, אני חווה שאני נמצאת בבאר, ואני חווה שאני רוצה לצאת לאוקיינוס. יש אוקיינוס ואני רוצה לצאת אליו. עכשיו נשאל שאלה
שאלה: חוויית האוקיינוס, זה בגלל שאנשים אמרו לי, זאת לא חוויה שלי.
אליעד: זה בסדר, זה שאת מסכימה איתם, זה אומר שיש לך את החוויה בחלקה. אם זה לא היה נכון עבורך, בכלל לא היית מבינה אותם. את סיפרת לי שטוב לך.
שאלה: התכוונתי שאני חיה בהרמוניה עם הסביבה שלי, ואין לי בעיות עם הסביבה.
אליעד: אבל את אומרת שאת רוצה להיות אלוהים, להרגיש שאני הכל יכול. נכון? כן, זה חייב להיות מוחלט. עכשיו תני לי דוגמה למקום בחיים שאת חווה שאת לא כל יכולה. אל תייפי את זה בזה שאת אומרת שיש לך הרמוניה, תני לי דוגמה למשהו שאת רוצה לעשות ולא יכולה, טיפה כנות, זה לא מורכב כל כך. תראי, אם לא היית רוצה לשנות את המצב שלך בשום דרך, לא היית באה אלי. את באת, כי טוב לך, אבל את רוצה משהו מעבר, אז איפה את מרגישה מוגבלת, איפה החיסרון?
שאלה: בחוויות הפנימיות שלי. אנשים מספרים לי שהם חווים דברים, ואני לא, וזה מציק לי.
אליעד: את לא חווה דברים מסוימים ואת רוצה לחוות עוד דברים. מה אחראי לחוויה שלך, מה גורם לכך שהם יחוו ואת לא תחווי? בואי נדבר עליך, את לא חווה התחדשות, את בעצם רוצה התחדשות, את רוצה לקום כל יום לעולם חדש, את אומרת בא נחליף, אבל אי אפשר להחליף. עכשיו, מי שרוצה לחוות כל הזמן התחדשות, צריך לקבל שכל של ארץ ישראל, להבין שזה אחד. אם היית מבינה שזה מתחדש כל הזמן, אז היית חווה שזה מתחדש כל הזמן.
אם את חושבת שהחדר הזה קיים פה עכשיו, כהמשך של הרגע הקודם, אז את חווה שאת זקנה, את חווה המשכיות. אבל אם היית מבינה, אבל רגע, החדר הזה עכשיו נוצר, אז היית חווה שעכשיו הוא נוצר, זה הכל לפי מה שאת מבינה. עכשיו אני רוצה שניקח חוויה אחת שלך של מגבלה. את מוגבלת במה? אל תספרי לי שהכל טוב, כי אם היה הכל טוב לא היית באה. במה את מוגבלת?
שאלה: אני בעצמי לא יודעת, אולי יש כאן מישהו שעובד עלי.
אליעד: אז את רוצה להבין אם יש אוקיינוס או לא? יש משהו פנימי יותר.
שאלה: אני מבינה שיש חוויה מאוד גדולה ולא חווייתי אותה אף פעם, וקראתי עליה ואנשים סיפרו לי עליה, ולי אין אותה. אני אפילו לא יודעת אם זה נכון או לא נכון.
אליעד: אני אומר שזה נכון. עכשיו שימי לב, את בסופו של תהליך עדיין תמשיכי ללכת ברחוב, או שאולי תלכי בחלל החיצון ואז במקום אנשים תראי כוכבים, זה אותו דבר, ולא משנה היכן תהיי. אנחנו רוצים לשנות לך את החוויה, את כאדם יש לך חושים ואת חווה מידע כמו זה קיר או ארון, את רוצה לחוות את זה אחרת, עכשיו כדי לחוות את זה אחרת, את חייבת לדעת משהו חדש על זה. מה זה אומר, למשל היה פה פסל, ואת עוברת לידו ורואה פסל, אבל אם אני אספר לך, שהפסל הזה הוא רובוט מתוחכם שצופה עתידות, אז עכשיו כשתעברי לידו, תחווי אותו אחרת. אותו פסל, אבל החוויה אחרת, למה? כי את יודעת עליו עוד משהו.
מה שאני רוצה להגיד הוא, שאת צריכה לנסות להבין מה קורה סביבך. העולם הוא חי. בואי אני אקדם אותך מה היא החוויה. אני אגיד לך איך אני חווה. העולם חי, מה הכוונה שאני אומר שהעולם חי? בצורה חיצונית העולם נראה די מת, הכל ממשיך מהקודם, לא משתנה, הכל סטטי, אמנם בני האדם זזים מפה לשם בסוף מתים וזה לא רציני. אני אסביר לך את החוויה ותראי אם את יכולה להתחבר לזה.
יש דבר אחד יפה בכל העולם הזה, רק דבר אחד, ומה יפה? החיבור של היש והאין, מה הכוונה ביפה? אם עכשיו הייתי מראה לך קסם, היית אומרת וואוו, נכון? אחת הסיבות שאת נהנית בהרצאות זה שאת אומרת לעצמך, איך הוא חשב על זה, נכון? איזה יופי איך זה התהפך? התחושה של ההתלהבות זה מההתחדשות השכלית, איזה קסם, איזה פלא?
אם אני יעשה לך קסם את תתלהבי, למשל אני יעשה הופ ויופיע חתול, אבל אם תראי את זה מאה פעם, זה כבר לא ילהיב אותך. זה כבר לא מאתגר אותך, את חושבת הוא מרמה אותי ומוציא חתול מהשרוול וזהו זה נגמר. אבל יש קסם אחד שהוא תמיד קיים. את חווה פה קיר, מה את חווה? קיר מת, לעומת זאת, את יכולה לחוות את זה אחרת. אני למשל לא רואה פה קיר כשאני חושב על זה, אני רואה כאן משהו שעכשיו נוצר. אני רואה כלום בצורה של קיר. עכשיו נוצר הקיר, עכשיו נוצרת השיחה, עכשיו נוצר הזיכרון שלי, הידע שלי, תחושת העתיד שלי, הכל נוצר עכשיו. כל רגע חדש, אבל זה קסם שלא נגמר. ובמקרה הקסם הזה הוא לטובתך. למה לטובתך? כי ברגע שאת נזכרת בזה, זה הופך אותך לאלוהים. למה זה הופך אותך לאלוהים? כי אם את נזכרת שהכל נוצר כל רגע מחדש, זה אומר שלפני שנייה היית אלוהים, ועכשיו את יעל, ולפני שנייה היית אלוהים ואחר יעל, נכון?
אם מבחינתך את המשך של הקודם, אז את סתם בן אדם. אבל אם את אומרת, אני לפני רגע אחד הייתי אלוהים, הייתי הראשון, ואחר הפכתי להיות בן אדם, אלוהים, בן אדם, אלוהים, בן אדם, במהירות כל הזמן, אז את כל הזמן מחוברת לחוויה שאת גם השלם וגם הצמצום. אני לפני אלפית השנייה הייתי אלוהים ועכשיו שמתי עצמי בגוף ובחדר שמתי קירות ואני מדבר איתך, וזה כל פעם קורה מחדש. זאת חוויה לגמרי אחרת.
עכשיו, איך אני הגעתי לחוויה הזאת? זאת חוויה קטנה, זאת החוויה הבסיסית, הראשונה שצריך להבין אותה. אם תהיה לך החוויה הזאת, יהיו לך הרבה חוויות נוספות. מה זה אומר? כל פעם שתראי שני אנשים מדברים או שתראי משהו, זה יזכיר לך את החוויה שהכל אחד. שהיש והאין מתחברים כל הזמן.
איך זה עובד? אני מספר לך ממני, קודם הבנתי שהכל אחד, אחרי כל פעם ששמעתי משהו, זה הזכיר לי שהוא אמר משהו כי זה אחד, כי זה אחד, כי זה אחד. אז אתה כל פעם חווה התחדשות, יש לך מלא דברים, אין סוף דברים, אתה כל פעם מגלה דבר חדש על העולם. אתה למשל מזיז את העכבר של המחשב, אתה מקבל הבנה. מכל פעולה אתה מבין משהו, מה המשמעות של הדבר? מה קורה מאחור? זה כמו שהמציאות הזאת היא תיאטרון ומאחוריה יש עוד עולם. והעולם הזה הוא השתקפות של העולם שמאחורה.
עכשיו כדי שאת תחווי את הקיר הזה בצורה שונה, את צריכה לדעת מה יש מאחור, אם פעם אחת תראי מה יש מאחור, אז כל מה שתראי תמיד יזכיר לך מה יש מאחורה. אם תראי פעם אחת את הבמאי, אז אחר כך, כל מה שתראי יזכיר לך את הבמאי. את מבינה עוד דברים על עצמך.
איך מגיעים לזה? על ידי התבוננות. זה משנה לך את כל החוויה. זה לא שתהיי אותה אחת עם עוד חוויה. פה מדובר על חוויה שמשנה לך את החוויה של הזמן והמקום. מה הכוונה? כשאת רואה מקום, הוא נראה לך גדול, אבל את תחווי אותו אחרת, זה משנה את כל החוויות.
את היום נשואה עם ילדים, ברגע שהחוויה הזאת תכנס לתוכך, את עדיין נשואה עם ילדים בכדור הארץ, אבל בחוויה את לא נשואה. זה כמו שיש קיר, אז יש את יעל שנשואה עם ילדים, אבל אני עצמי נמצאת בעולמות אחרים, זה משנה לך את כל החוויות. שתביני, זאת לא חוויה קטנה של אני גם, את פחות מזדהה עם הגוף, הצורה, המקצוע, זה סתם. כמו שיש את הקיר, יש את הגוף, אבל זה לא אני, אני מעבר.
שאלה: היום שבשלתי, הכנתי גזר, וראיתי את הגזרים אחד גדול אחד קטן, ואז זה נתן לי פלש שכך בני האדם, אחד כזה והשני כזה, האם אתה מתכוון להבנות כאלה?
אליעד: תארי לך, שכול יום היו לך מאה הבנות כאלה.
שאלה: אבל זה לא בא ממני, זה פתאום קרה.
אליעד: אבל למה? כי צורת ההסתכלות שלך על העולם השתנתה. אני מדבר על הבנות כאלה, אבל העומק שלהם פי מיליון. אבל זאת הכוונה, פתאום הבנתי עוד משהו, ועוד משהו, כל דבר הוא השתקפות של תהליך אחר.
שאלה: זה לא אני עשיתי, זה פתאום קרה.
אליעד: אני אתן לך דוגמה, את קילפת גזרים, אבל את הבאת את עצמך למצב שזה יקרה לך. עובדה ששלשום זה לא קרה לך. כששינית משהו בתוכך, אז פתאום חוויית משהו חדש. לדוגמה, את עכשיו מקלפת גזרים ורואה שהם שונים, ואומרת, הם כמו בני אדם. אני למשל הייתי חווה את זה קצת אחרת, מה הייתי חווה? זה כולם אותו גזר, אבל הלבושים שונים. ומה מלובש בזה? בזה מלובש השכל, שלמרות שאת רואה כל מיני דברים שונים, זה אחד.
את חווה פה חוויה עוצמתית, המהות היא גזר, הלבוש החיצוני זה הצורות של הגזר, אז כאשר את מתבוננת בזה את חווה שאת אלוהים, זה הזכיר לי שלמרות שיש צורות חיצוניות, עדיין אני נשארת הראשון. וההבנה הזאת היא מאה אלף ביום, כל כמה דקות יש לך הבנה חדשה כזאת. בין לבין את נחה ונהנית ואז יש הבנה נוספת. מה הבנת?
שאלה: שכול הגזרים המהות שלהם אחת, למרות שהם נראים שונים. המהות שהיא גזר, זה הראשון. האם אני צריכה לעשות משהו?
אליעד: אני מסביר לך, הגזר הזה כבר היה קיים קודם, את עשית את הפעולה הזאת כבר הרבה פעמים, אבל לא חווית את זה בעבר כך. אני אתן לך דוגמה, כאשר את מסתכלת לימין ואחר לשמאל, את חווה שני מקומות שונים, את לא מבינה שזה באותו מקום, אבל אם זה רק לבושים שונים, אז כל המקום כולו הוא לבוש של דבר אחד, אז הוא באותו מקום. האם את מבינה? זה פנימיות בתוך פנימיות.
שאלה: אני מבינה את זה אבל לא חווה.
אליעד: את לא חווה את זה, כי את לא רגילה להתבונן על זה. ההתבוננות, זה מה שעומד מאחורי כל דבר.
שאלה: אבל אתה אומר להיות אמיתיים.
אליעד: מה הכוונה בלהיות אמיתי?
שאלה: אין לי את החוויה הזאת, אז איך אוכל להתכוון אליה?
אליעד: את לא אמורה להתכוון אליה. הסברתי לך, מה שאת צריכה לעשות זה, לשאול, כל דבר שקורה, לשאול למה זה קורה? מה זה מרמז? מה המשמעות של זה?
שאלה: אבל זה לא אומר לי שהמקום השמאלי והמקום הימני הם אחד?
אליעד: אני לא אמרתי שאת תגידי שהם אחד. תראי בכל תהליך יש שכל, יש סיבה למה הוא כך ולא אחרת. למשל שני אנשים מדברים, מה הסיבה שאחד מדבר כך והשני אחרת? אם תפעילי את המוח שלך, מה הסיבה שהוא אומר כך והשני אחרת? בנוסף תראי שיש כאן דבר יפיפה, יש כאן קסם, את תראי דבר אחד שהופך לשניים. זה הקסם הכי גדול. שהוא גם קסם, וגם יפה וגם גורם לך להעלם, כי כאשר את נזכרת שהכל אחד, זה סוג של העלמות, וגם כשאת חוזרת, את עדיין זוכרת שלפני שנייה היית באחד. פשוט צריך להתבונן פנימה.
תראי, המציאות היא אותה מציאות, אבל צריך להתבונן על הדברים. לדוגמה, את מדליקה את הגז ומבשלת, מה את חווה? את חווה אש שמחממת, חוויה רגילה שממש מדכאת, כאילו מה יש פה, כל פעם אותו הדבר, זה משעמם, זה הכלא, אין שום דבר חי, זה כל הזמן חוזר על עצמו.
קחי תרגיל לדוגמה, את עכשיו מדליקה את הגז, את לוחצת ונדלק הגז, ואת שמה סיר שיתחמם. תשאלי את עצמך, מה קורה כאן בעצם? אלף פעם כבר ראיתי אש שמחממת. תשאלי את עצמך, למה האש מחממת? אם תגידי לעצמך, אני חייבת להבין למה האש מחממת את הסיר? את תקבלי שכל, ותראי שזה נוצר מכלום, ואז גם תחווי את זה.
את רוצה להגיע למצב שאם תראי קיר תחווי משהו חדש, נכון? את רוצה להגיע למצב שכאשר תראי אש שמחממת את המים, תחווי את זה בצורה אחרת. למשל ניקח אש ונשים לידה נייר, את בטוחה מאה אחוז שהאש תשרוף את הנייר, נכון? אז זה דיכאון, כי את חיה בעולם קבוע, שהכל בו קבוע, שהאש תמיד שורפת, אז זה לא מעניין. אני לדוגמה אומר, אולי זה יתהפך פתאום. כי זה באמת יכול לההפך.
איך אני הגעתי לחוויה כזאת שאם אני רואה נייר ואש, אני לא בטוח שזה יישרף? בדרך כלל בעולם שאני חי בו זה נשרף, אבל אני לא סגור על זה, שזה יישרף, אז החוויה שלי תמיד חדשה, הי זה שוב נשרף, וזה שוב נשרף. הי עכשיו נוצר חדש. למה אני חווה את זה ככה? כי אני שאלתי את עצמי, למה האש שורפת את הנייר? ואם שואלים חושבים על פחמן, חמצן חנקן, אבל אם מתבוננים פנימה ושואלים, אבל מה גורם לזה להיות ככה? אם אתה מתבונן בזה פנימה, אתה מגלה, שיש משהו שבכל רגע עושה שזה יקרה.
אז אם אתה זקן שחושב שזה המשך של הקודם, אז אתה רגיל שהאש שורפת, ולא התחדש לך שום דבר. אני אתן לך עוד דוגמה, את חוזרת הביתה ורואה מולך בניין, נכנסת לבניין, מה את חווה? בניין, הייתי בו כבר אלף פעם, אבל תשאלי את עצמך, למה יש פה עכשיו בניין? תקשיבי, אני אומר לך פה מה לעשות, ואם תעשי, תגיעי, אל תגידי שלא אמרו לך, את אומרת שאת מרגישה שאת בבאר ואת רוצה לחוות אוקיינוס. האוקיינוס זאת החוויה האלוהית האין סופית. אני אומר לך מה לעשות
את נכנסת לבניין, תשאלי את עצמך, למה יש פה עכשיו בניין? אני מבטיח לך, שאם תגלי למה יש פה עכשיו בניין, את תגלי שאת אלוהים
שאלה: אבל איך אבין מדוע יש פה בניין?
אליעד: על ידי זה שלא תשאלי שאלות לא נכונות. תנסי להבין מה אני אומר לך, שאם תשאלי למה יש פה בניין? אני אשאל אותך, תיכף נעשה את זה. תשאלי, למה יש פה בניין? למה האש שורפת? למה כואבת לי עכשיו הרגל? את תחווי את זה אחרת, את תגלי משהו ותראי עוד עולם מאחורה, זה כמו תיאטרון בובות, ואת שואלת למה הבובה הזאת זזה ככה, ואז את תראי את הבמאי, ואז את שואלת, למה הבמאי עושה ככה, ולמה ככה? אז את מבינה אותו, ואז כל מה שקורה, את מבינה את הבמאי, ואז את חיה בעולם נוסף, את חיה בעולם אבל חווה עוד עולם מאחורה.
שאלה: אני התחלתי ככה, והבנתי שלא אני העושה.
אליעד: את שוב חוזרת למה שהיה, אם יש בניין, מה זה קשור לאני העושה או לא העושה?
שאלה: שמישהו גרם לכך שאני אראה את הבניין.
אליעד: לא, אני שואל שאלה אחרת, בואי נדמיין את הבניין שאת נכנסת אליו, מה זה בניין? זה אבנים שעומדים. למה יש שם בניין?
שאלה: אני זוכרת שיש שם בניין.
אליעד: תתרכזי, תעני למה שאני שואל, אחר כך שתשמעי את ההרצאה תראי שאת לא עונה למה שאני שואל. יש פה בניין, ואת עומדת בפתח הבניין, למה יש פה עכשיו בניין? לא למה את חושבת שיש בניין, למה הבניין נמצא פה? כי, הוא היה פה מקודם, מישהו לפני 37 שנה שם בלוקים ועשה בניין, נכון? זה נקרא חוויה של אדם זקן, שאומר הבניין נמצא כבר 37 שנה, אני חנוק רוצה אחד חדש. זה נקרא חוויית זמן, זה המשך של הקודם, הבניין נמצא פה כי היה פה אתמול ושלשום ולפני שלשום, זה נקרא חוויית זמן, חוויית מוות, שאתה כאילו רצוף, אין לך את היצירה, את לא חווה שאת נכנסת לעולם חדש.
עכשיו תסתכלי, כשאני שואל אותך למה יש בניין, אני אשאל אותך שאלה, תדמייני שאת עומדת בפתח של הבניין שלך, אני אשאל אותך, הבניין הזה היה קיים אתמול? תגידי כן. אני אשאל, הוא קיים היום? כן, למה הוא קיים היום? תגידי מה זאת אומרת, הוא היה קיים אתמול ושלשום, כבר הרבה זמן. עכשיו אני אשאל אותך, האם זה שהבניין היה קיים אתמול, זה מחייב אותו להיות קיים גם היום?
שאלה: לא, הכל יכול להיות, אולי תהיה רעידת אדמה והוא יעלם.
אליעד: נגיד שאין רעידת אדמה, האם זה מחייב שיהיה פה קיר? למשל הייתי קוסם ואני עושה פסיק ואין קיר.
שאלה: אולי העיניים שלי לא יראו.
אליעד: לא, נגיד שהם יראו, מה שאני מנסה להגיד לך, את מבחינתך, אנחנו נמצאים בקומה מסוימת, במקום מסוים וככה זה ממשיך. אבל כמה זמן לוקח לאלוהים לקחת אותי ואותך ולשים אותנו בירח? שנייה. ואם הוא רוצה, הוא יכול לקחת אותנו לירח ואפילו לא נזכור שהיינו פה. הוא יכול לשים אותנו בירח ולתת לנו זיכרון שאנחנו נמצאים בירח 30 שנה, נכון? ואת לא תדעי. כשאת נכנסת לחלום, עכשיו הגעת ואת בטוחה שאת נמצאת פה 30 שנה. את לא חושבת שאת 5 דקות פה בחלום. את אפילו לא יודעת שאת חדשה פה, את חושבת שאת כאן 30 שנה.
מה שאני רוצה להגיד, שזה שיש פה קיר, זה לא מחייב שבעוד רגע יהיה פה קיר. אם תביני את זה באמת, את תחווי שכול רגע הוא חדש ואז זה ישנה לך את החוויה. ואחרי זה יבואו עוד הרבה חוויות נוספות. מה הבנת?.
מאת: סיכומי הרצאה / הרצאות וידאו + Mp3 - של מרצה אליעד כהן מחבר הספרים: אהבה בחיים / חיים בלי פחד / חיים טובים / להיות אלוהים / להצליח בכח המחשבה ועוד ... לחץ כאן לכניסה לאתר!
050-3331-331