כפי שכבר התבאר, אין לו לאדם אלא את הרגע הזה בלבד ואסור לו לאדם להסתכל אחורה על העבר אלא רק קדימה.
כי כל רגע הוא חדש וצריך לעשות בו התחלה חדשה וכולי.
אך מצד שני יש גם את עניין הלימוד מהנסיון, שהאדם ילמד גם מהנסיון של העבר שלו כדי לדעת מה לעשות בעתיד.
ונשאלת השאלה כמובן, כיצד ומהו האיזון בין שני הדברים האלו?
והתשובה לכך היא, כי לימוד מהנסיון של העבר שלך הוא הכרחי בדיוק כמו לימוד מניסיונם של אחרים ובדיוק כמו שרצוי מאוד שתלמד מכל מה שאתה יכול.
אבל לימוד מהנסיון של העבר שלך, צריך להיות זהה לחלוטין ללימוד מניסיונם של אחרים או קריאת ספר מההיבט הרגשי.
ז"א הלימוד שלך מנסיון העבר שלך, צריך להיות זהה לחלוטין לצורה שבה אתה קורא ספר או לומד מניסיונו של אדם אחר, אך אסור לך לחזור אחורה ברמה הרגשית.
הכל צריך להתבצע בשכל בלבד.
עליך להסתכל על הדברים בצורה הבאה.
עליך להבין כי הרגע הזה הוא רגע חדש לחלוטין וכי הרגע הזה נולדת מחדש במצבך כפי שאתה כרגע, עם כל מה שסביבך, עם הזיכרונות שלך ובדיוק במציאות שבה אתה נמצא כרגע.
גם העבר שלך קיים רק ברמת הזיכרון והמחשבות שלך אך הוא לא אמור להיות קיים ברמה הרגשית.
כי לחיות את הרגע הזה בלבד באמת, תמיד יהיה טוב יותר מאשר לחיות כל תקופה אחרת בחיים.
ולכן עליך להתייחס לעבר רק ברמה השכלית, כפיסת מידע שיש לך כרגע, אך לא לחזור לשם ברמה הרגשית.
ז"א כאשר אתה לומד מטעות שעשית אתמול, עליך לעשות זאת ברמה השכלית בלבד אך לא ברמה הרגשית.
עליך להתייחס לכך בדיוק כפי שהיית לומד מניסיונו של אדם אחר שאתמול עשה טעות X.
האם היית כועס על עצמך בגלל שמישהו אחר עשה אתמול טעות? האם היית כועס על עצמך בגלל שאתה קורא בספר על מישהו אחר שעשה משהו? תשובה: לא.
כך גם כאשר אתה לומד מהנסיון של עצמך בשביל העתיד, עליך לעשות זאת רק ברמה השכלית, אך לא הרגשית.
לסיכום: עליך ללמוד מניסיונך האישי בעבר, על ידי זה שתתייחס לאירועים שקרו לך בעבר, רק כאינפורמציה וכמידע שיש לך בהווה.
עליך ללמוד מניסיון העבר שלך רק דרך התבוננות שכלית, אך לא לחזור לשם רגשית ולהישאר שם.
עליך להסתכל אחורה על העבר וללמוד מנסיון העבר רק בשביל העתיד בלבד.
בהצלחה.
כי כל רגע הוא חדש וצריך לעשות בו התחלה חדשה וכולי.
אך מצד שני יש גם את עניין הלימוד מהנסיון, שהאדם ילמד גם מהנסיון של העבר שלו כדי לדעת מה לעשות בעתיד.
ונשאלת השאלה כמובן, כיצד ומהו האיזון בין שני הדברים האלו?
והתשובה לכך היא, כי לימוד מהנסיון של העבר שלך הוא הכרחי בדיוק כמו לימוד מניסיונם של אחרים ובדיוק כמו שרצוי מאוד שתלמד מכל מה שאתה יכול.
אבל לימוד מהנסיון של העבר שלך, צריך להיות זהה לחלוטין ללימוד מניסיונם של אחרים או קריאת ספר מההיבט הרגשי.
ז"א הלימוד שלך מנסיון העבר שלך, צריך להיות זהה לחלוטין לצורה שבה אתה קורא ספר או לומד מניסיונו של אדם אחר, אך אסור לך לחזור אחורה ברמה הרגשית.
הכל צריך להתבצע בשכל בלבד.
עליך להסתכל על הדברים בצורה הבאה.
עליך להבין כי הרגע הזה הוא רגע חדש לחלוטין וכי הרגע הזה נולדת מחדש במצבך כפי שאתה כרגע, עם כל מה שסביבך, עם הזיכרונות שלך ובדיוק במציאות שבה אתה נמצא כרגע.
גם העבר שלך קיים רק ברמת הזיכרון והמחשבות שלך אך הוא לא אמור להיות קיים ברמה הרגשית.
כי לחיות את הרגע הזה בלבד באמת, תמיד יהיה טוב יותר מאשר לחיות כל תקופה אחרת בחיים.
ולכן עליך להתייחס לעבר רק ברמה השכלית, כפיסת מידע שיש לך כרגע, אך לא לחזור לשם ברמה הרגשית.
ז"א כאשר אתה לומד מטעות שעשית אתמול, עליך לעשות זאת ברמה השכלית בלבד אך לא ברמה הרגשית.
עליך להתייחס לכך בדיוק כפי שהיית לומד מניסיונו של אדם אחר שאתמול עשה טעות X.
האם היית כועס על עצמך בגלל שמישהו אחר עשה אתמול טעות? האם היית כועס על עצמך בגלל שאתה קורא בספר על מישהו אחר שעשה משהו? תשובה: לא.
כך גם כאשר אתה לומד מהנסיון של עצמך בשביל העתיד, עליך לעשות זאת רק ברמה השכלית, אך לא הרגשית.
לסיכום: עליך ללמוד מניסיונך האישי בעבר, על ידי זה שתתייחס לאירועים שקרו לך בעבר, רק כאינפורמציה וכמידע שיש לך בהווה.
עליך ללמוד מניסיון העבר שלך רק דרך התבוננות שכלית, אך לא לחזור לשם רגשית ולהישאר שם.
עליך להסתכל אחורה על העבר וללמוד מנסיון העבר רק בשביל העתיד בלבד.
בהצלחה.
050-3331-331