🖨ספקנות מדעית - מבואספקנות מדעית היא תפיסת עולם שדוגלת בכך שההבנה הטובה ביותר של המציאות, היא על ידי ניתוח המציאות בבדיקה מדעית.
על פי גישה מחשבתית זו יש לחקור כל טענה ולבדוק האם הטענה נתמכת על ידי מחקר אמפירי הניתן לשחזור.
מקור המונח ותחולתו
המונח ספקנות מדעית הופיע כנראה לראשונה בספריו של קארל סייגן, תחילה בנובלה מגע, ולאחר מכן בספר בליונים ובליונים.
ספקנות מדעית מכונה לעתים ספקנות רציונלית או חקירה ספקנית. הספקנות החדשה, כפי שהגדיר פול קורץ בספרו, גם היא למעשה ספקנות מדעית. לעתים קרובות, כשמדובר בספקנות סתם, הכוונה היא לספקנות מדעית.
הספקנות המדעית נעזרת בהסקה דדוקטיבית כדי להעריך את תוקפן של טענות חסרות בסיס ראייתי מספק.
סקירה כללית
ספקנים מדעיים מאמינים כי חקירה אמפירית של המציאות תוביל אל האמת, וכי השיטה המדעית היא המתאימה ביותר לביצוע חקירה זו. בהתחשב בקפדנותה של השיטה המדעית, המדע עצמו יכול להיחשב כצורה מאורגנת של ספקנות.
הספקן המדעי אינו בהכרח מדען (אם כי אין מניעה שיהיה מדען), אלא אדם המקבל בדרך כלל טענות המבוססות, לדעתו, על השערות הניתנות לבדיקה מדעית ועומדות בחשיבה ביקורתית. במלים אחרות, ספקן מדעי אינו מחויב לבדוק כל טענה המובאת בפניו בכוחות עצמו, אלא לדרוש לקבל ראיות התומכות בטענה ולבדוק אותן כמיטב יכולתו.
ספקנים מדעיים מנסים להעריך טענות על סמך היכולת לוודא את מידת הודאות והסילוף שבהן, ונוטים לדחות טענות המבוססות על אמונה או ממצאים אנקדוטלים.
לעתים קרובות הם ממקדים את ביקורתם בטענות שהם מחשיבים כבלתי סבירות, מפוקפקות או סותרות ידע מדעי מקובל באופן ברור. אין לפרש ביקורת כזו כדחיה על הסף של טענות יוצאות דופן. על פי הגישה הספקנית, טענות בדבר תופעות על טבעיות או חריגות יש לבחון באופן ביקורתי, וטענות יוצאות דופן דורשות הוכחות יוצאות דופן לפני קבלתן כבעלות תוקף.
ישנם קריטריונים רבים לבחינת טענות / תאוריות מדעיות, ובהן עמידה בעקרון ההפרכה של פופר, תערו של אוקאם, עוצמת ההסבר, ויכולת התאוריה לחזות תוצאות נסיוניות.
ספקנות היא לכן חלק מהשיטה המדעית, למשל תוצאה ניסיונית אינה נחשבת כמבוססת עד שניתן יהיה כי ניתן לשחזר אותה בניסוי נוסף שאינו תלוי בניסוי המקורי.
באופן אידאלי, על פי העקרונות הספקניים, כל אדם אמור להיות מסוגל לגבש דעה בנוגע לכל טענה שהיא על סמך העדויות המובאות לפניו, ללא צורך בפניה לסמכות ספקנית או אחרת. בפועל, הדבר נעשה קשה יותר ויותר עקב כמות הידע המדעי הנצבר. לכן היכולת לאזן בין חשיבה ביקורתית והסתמכות על קונצנזוס מדעי נעשית חיונית.
תחומי פעילות
מושאי עניין נפוצים
למרות שהגישה הספקנית ניתנת ליישום לגבי כל טענה בדבר ידע, ישנם נושאים הזוכים לתשומת לב רבה יותר מצד הקהילה הספקנית. בין הנושאים הנדונים בספרות הספקנית המדעית ניתן למצוא טענות בתחום הבריאות (כגון היתרונות והחסרונות באכילת מוצר כזה או אחר, הליכים רפואיים בלתי מקובלים ורפואה אלטרנטיבית), הקיום וההתכנות של יכולות על - טבעיות, קיומם של יצורים על טבעיים (כגון ערפדים, רוחות רפאים) או מפלצות (כגון המפלצת מלוך נס) בריאתנות ותכנון תבוני, דאוזינג, תאוריות קשר, וטענות נוספות המצטיירות כבלתי סבירות מדעית.
פסבדו - מדע
בפרט זוכים לתשומת לב פסבדו - מדעים, תחומי ידע הנתמכים או מתיימרים להתמך על ידי המדע, אך אינם עומדים בדרישות השיטה המדעית. בין התחומים אשר לדעת הספקנים הינם פסבדו - מדעיים ניתן למצוא את האסטרולוגיה, הכירומנטיקה וההומיאופתיה.
לדעת הספקנים, פסבדו - מדע טומן בחובו סכנות ממשיות. ברטראנד ראסל טען כי מאחר שמעשיו של אדם מבוססים על אמונותיו והשקפותיו, אזי אם אותן אמונות והשקפות אינן מבוססות על עדויות הן עלולות להוביל לפעולות הרסניות.
גיימס רנדי כותב רבות על הונאות שמבצעים חוזי עתידות ומרפאים ("הילרים"). מבקרי תורות רפואה אלטרנטיבית למיניהן טוענים כי הסתמכות על ייעוץ שהינו לדעתם פסבדו - רפואי עלול להוביל למצבים רפואיים קשים ואף למוות.
תופעות כאלה נצפו גם בישראל. התנגדות לחיסונים עלולה להוביל לפרוץ מגיפות. הספקן ריצ'רד דוקינס מרחיק לכת וטוען כי דתות (המבוססות מטבען על אמונות ולא על עדויות מדעיות) הן גורם מרכזי לאלימות (בעיקר בספרו יש אלוהים?), וכי תרורות בריאתניות מהוות איום ממשי על מדע הביולוגיה.
הנגשה לציבור הרחב
ספקנים כגיימס רנדי התפרסמו בהלעגת טענות הקשורות לחלק מהנושאים שהוזכרו.
עם זאת, חוקר התופעות הפאראנורמליות ג'ו ניקל מזהיר כי גם על "מלעיגנים" להתייחס לטענות פאראנורמליות ברצינות וללא הטיה. לטענת ניקל, סביר כי חקירה נטולת פניות תשפיע יותר מאשר לעג.
פסבדו - ספקנות
במאמר בכתב העת New Statesman התייחס ריצ'רד קמרון וילסון לתומכים בעמדות שנויות במחלוקת, כגון הכחשת קיום מחלת האיידס או הכחשת השואה, כאל פסבדו - ספקנים.
תומכי עמדות כאלה ואחרות מגדירים עצמם כספקנים, אך בוררים רק את העדויות המאששות את טענותיהם מתוך מאגר העדויות המלא.
באופן כזה, העדויות שהם מציגים תומכות בתאוריה בה האמינו מלכתחילה..
לפי וילסון, המתאר בהרחבה את התופעה בספרו Don't Get Fooled Again (2008), פסבדו - ספקנים ניתנים לאפיון בכך ש - "אינם מתרכזים בחיפוש אובייקטיבי אחר האמת, אלא בהגנה על עמדה אידאולוגית בה החזיקו מראש".
ספקנות מדעית מול ספקנות פילוסופית
יש להבדיל בין הספקנות המדעית והספקנות הפילוסופית החוקרת את יכולת האדם לרכוש ידע על טבע העולם והאופן בו הוא נתפס בעיניו.
בעוד שספקן מדעי דורש הוכחה סבירה לתקפותן של טענות לפני קבלתן כידע, ספקן פילוסופי עשוי להכחיש את עצם קיומו של הידע ממגוון סיבות כגון: אי אפשר להסתמך על ידע מכיוון שישנה תמיד חוסר וודאות, המציאות אינה אובייקטיבית והיא רק פרשנות אישית שלנו, או שדדוקציה היא כלי שפועל בניגוד לאינטואיציה.
למה להטיל ספק? מי מטיל ספק? להיות בטוח בעצמך, לחשוב שאתה חכם, לחשוב שאתה טיפש, דימוי עצמי, ערך עצמי, ביטחון עצמי, חיפוש האמת, פיתוח החשיבה, הערכה עצמיתלמה להטיל ספק? מי מטיל ספק? להיות בטוח בעצמך, לחשוב שאתה חכם, לחשוב שאתה טיפש, דימוי עצמי, ערך עצמי, ביטחון עצמי, חיפוש האמת, פיתוח החשיבה, הערכה עצמיתלמה להטיל ספק? מי מטיל ספק? להיות בטוח בעצמך, לחשוב שאתה חכם, לחשוב שאתה טיפש, דימוי עצמי, ערך עצמי, ביטחון עצמי, חיפוש האמת, פיתוח החשיבה, הערכה עצמית למה חשוב להטיל ספק, ומי בעצם מסוגל לעשות את זה? אליעד כהן מסביר כי להטיל ספק פירושו לקחת משהו שאתה מאמין בו כוודאי ולשאול אם אולי הוא בעצם שגוי. הוא מדגיש כי הפעולה של הטלת ... כיוון שהיא מצריכה יכולת לחשוב שתי מחשבות סותרות בו זמנית: אולי אני טועה ואולי אני צודק. כלומר, בשביל שאדם יטיל ספק בדבר מסוים, הוא חייב לחשוב מצד אחד שהוא מספיק חכם כדי להבין שהדבר ראוי לבדיקה, ומצד שני הוא חייב לחשוב שהוא טיפש מספיק כדי שאולי כל מה שהוא חושב הוא בכלל טעות. האם אדם שמטיל ספק חושב שהוא טיפש או חכם? אליעד כהן מתאר שתי תפיסות אפשריות של האדם המטיל ספק. האחת, שאדם חושב שהוא טיפש, ולכן הוא בודק דברים, והשנייה, שאדם חושב שהוא חכם, ולכן הוא בודק דברים. אליעד ... כלל לא היה בודק דברים, כיוון שהוא לא היה מאמין שיש ביכולתו להגיע לתשובה נכונה. במצב כזה אין טעם להטיל ספק. מנגד, אם האדם היה חושב שהוא חכם באופן מוחלט, הוא גם כן לא היה מטיל ספק, מכיוון שהוא היה בטוח שהוא כבר מחזיק בתשובה הנכונה ואין צורך לבדוק שוב. כלומר, אליעד כהן מחדד כי כדי להטיל ספק באמת, אדם צריך להיות מסוגל להחזיק בשני הצדדים של המטבע בו זמנית: הוא חייב לחשוב שהוא מספיק טיפש כדי ... חייב להאמין שהוא מספיק חכם כדי שיש לו יכולת להבין אם הוא טועה ולמצוא את התשובה הנכונה. איך היכולת להטיל ספק קשורה לביטחון עצמי וערך עצמי? אליעד כהן מסביר כי הטלת ספק קשורה באופן הדוק לדימוי העצמי של האדם. אדם עם דימוי עצמי נמוך או הערכה עצמית נמוכה מדי, כלומר, אדם שחושב שהוא טיפש לחלוטין, לעולם לא יטיל ספק כי הוא מניח שאין לו שום יכולת להגיע לאמת. לעומת זאת, אדם עם דימוי עצמי גבוה מאוד וביטחון עצמי מופרז יאמין שהוא כבר יודע הכל, ולכן גם הוא לעולם לא יטיל ספק. דווקא אדם בעל דימוי עצמי מאוזן, אדם שיודע שהוא יכול לטעות, אבל גם יודע שהוא מסוגל למצוא את האמת, הוא האדם שמסוגל להטיל ספק אמיתי. רק הוא יכול לבדוק דברים ולגלות טעויות או להגיע למסקנות נכונות יותר, ולכן אליעד מציג את החשיבות הגדולה ... לפיתוח החשיבה וחיפוש האמת. מה הבעיה בלהיות בטוח לגמרי שאתה צודק? אליעד מתאר כי הבעיה של רוב האנשים שלא מטילים ספק היא שהם בטוחים לחלוטין בחכמה שלהם ובכך שהם צודקים, ולכן הם לא רואים שום טעם לבדוק את עצמם. הוא ... ולבדוק אותם בכל זאת, מצריכה מהאדם לחשוב שייתכן מאוד שהוא טועה, אפילו בדברים שנראים מובנים מאליהם. כך, אדם חייב להטיל ספק בדברים הברורים ביותר מבחינתו אם הוא רוצה להגיע לאמת מוחלטת. מה המשמעות של להחזיק שתי מחשבות סותרות בו זמנית? ... מצב פרדוקסלי, אבל הכרחי להטלת ספק אמיתית. האדם צריך לחיות בתוך הפרדוקס הזה, כי רק באופן כזה הוא יוכל להטיל ספק ולהתקדם בחיפוש אחר האמת. למה להטיל ספק גם במה שנראה ברור מאליו? אליעד מבהיר כי דווקא הדברים שנראים ברורים מאליהם הם הדברים שהכי חשוב להטיל בהם ... במשהו ללא ספקות, אנו באופן אוטומטי לא בודקים אותו, ולכן אנחנו עלולים להמשיך לטעות לאורך זמן. כיצד מעודדים אדם להטיל ספק? אליעד אומר שבשביל לעודד אדם להטיל ספק, חשוב להראות לו שהוא לא חכם לגמרי, אבל גם לא טיפש לגמרי. יש להראות לו שיש סיכוי שהוא טועה, ... להיות מוטעה, ועם זאת חייב להיות לו ביטחון בסיסי בכך שהוא מסוגל להגיע להבנה נכונה. אליעד מסכם כי היכולת להטיל ספק, החיפוש אחרי האמת, והיכולת לבדוק את עצמך שוב ושוב הם הדברים החשובים ביותר בהתפתחות האישית של כל אדם. רק ... בשלום עם ספקותיו ועם האפשרות שהוא טועה, הוא האדם שיגיע בסופו של דבר לאמת מוחלטת וברורה יותר. למה חשוב להטיל ספק? איך לפתח ביטחון עצמי? כיצד לשפר הערכה עצמית? מה הקשר בין ספק לחשיבה ביקורתית? מי מסוגל להטיל ספק? מהי חשיבה פרדוקסלית?
חוקי הטלת הספק, במה יותר קל להטיל ספק, במה קשה להטיל ספק, מהקל אל הכבד, להטיל ספק בקל, להטיל ספק בכבד, מאיפה להתחיל להטיל ספק? במה להטיל ספק קודם, בירור האמתחוקי הטלת הספק, במה יותר קל להטיל ספק, במה קשה להטיל ספק, מהקל אל הכבד, להטיל ספק בקל, להטיל ספק בכבד, מאיפה להתחיל להטיל ספק? במה להטיל ספק קודם, בירור האמתחוקי הטלת הספק, במה יותר קל להטיל ספק, במה קשה להטיל ספק, מהקל אל הכבד, להטיל ספק בקל, להטיל ספק בכבד, מאיפה להתחיל להטיל ספק? במה להטיל ספק קודם, בירור האמת במה קל וקשה להטיל ספק ואיך מתחילים בירור האמת? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר לעומק על חוקי הטלת הספק, ומפרט את התהליך הנכון לבירור האמת. הוא מתייחס לשאלות מרכזיות כמו: במה קל יותר להטיל ספק? במה קשה להטיל ספק? כיצד מתחילים בכלל בתהליך הטלת הספק? הנושא המרכזי שאליעד עוסק בו הוא סדר הטלת הספק - האם יש סדר נכון שבו כדאי להתחיל להטיל ספק, ובמה צריך להתחיל, בדברים שקל להטיל בהם ספק, או בדברים הקשים יותר? מה הכוונה בלהטיל ספק במחויבים? הרעיון הראשון שאליעד מציג הוא המושג להטיל ספק במחויבים. מחויב הוא משהו שהאדם חושב שהוא נכון, או מאמין בו באופן מוחלט. לדוגמה, בן אדם שאומר: אני רוצה להטיל ספק בחושים שלי, נתקל פעמים רבות בתגובה שאומרת לו - לפני שאתה מטיל ספק בחושים, נסה להטיל ספק בדברים פשוטים יותר, כמו האם היום יום ראשון או שני, או האם השם שלי באמת זה השם שלי. ההיגיון של התגובה הוא שאם האדם לא מסוגל להטיל ספק בדברים פשוטים וקלים, הוא בוודאי יתקשה להטיל ספק בדברים גדולים וכבדים, כמו החושים שלו, כי הם נתפסים כמחויבים גדולים וחזקים יותר. האם תמיד נכון להטיל ספק בדברים הקלים קודם? אליעד מסביר שזה לא בהכרח נכון. הוא נותן דוגמה של אדם שלא יכול להרים משקולת של ... הוא לא מה שבאמת קל או קשה. מכאן, אליעד מפתח רעיון חשוב: יכול להיות מצב שדווקא יהיה קל יותר להטיל ספק בדברים שנראים גדולים וקשים, ולאו דווקא בדברים שנראים קטנים וקלים. אם אדם בטוח בדבר מסוים רק ב - 10%, ודבר אחר הוא בטוח בו ב - 90%, זה לא אומר שיהיה לו קל יותר להטיל ספק במה שהוא בטוח בו פחות. לפעמים מה שנראה קשה יותר הוא בעצם קל יותר, כי הדבר שנראה לך קשה ... או מבוסס על פחות הנחות משנה, ולכן לפעמים יהיה קל יותר לערער אותו. דוגמת מספר האצבעות - במה קל להטיל ספק? אליעד מביא דוגמה נוספת להמחשה: אם אדם מתלבט במה להטיל ספק, בשאלה אם יש לו אצבעות או במספר האצבעות שלו - הוא יגלה שקל יותר להטיל ספק במספר האצבעות מאשר בעצם קיומן. למה? כי הידיעה על מספר האצבעות תלויה בקיומן. אם אין לו בכלל אצבעות, אין ... כמה אצבעות יש. כלומר, הטלת ספק בכמות אצבעות תלויה בהטלת ספק בעצם קיומן של אצבעות. לכן, לפעמים אי אפשר להטיל ספק בפרט מסוים, אם לא הטלת ספק קודם בבסיס שממנו הוא נגזר. הוא מחדד את הנקודה ואומר: אם אינך מסוגל להטיל ספק בקיומו של שולחן, לא תוכל להטיל ספק בשאלה אם הוא יפה או לא, כי אם אין שולחן, לא קיים בכלל המושג שולחן יפה. כלומר, לפעמים יש ... - מדברים בסיסיים ליותר ספציפיים, ויש מקרים שזה הפוך - הספק הקשה יותר הוא דווקא בסיסי, ולכן אי אפשר להטיל ספק בספק הקל בלי לפתור קודם את הספק הקשה. דוגמת השולחן והצבע האדום - במה להטיל ספק קודם? דוגמה נוספת שאליעד מביא: אדם רואה שולחן אדום, והוא מתלבט האם להטיל ספק קודם בעצם קיומו של השולחן או בצבעו. אם האדם בטוח שהשולחן קיים ב - 100%, אבל לא בטוח לגמרי שהשולחן אדום, דווקא ייתכן שיהיה לו קשה יותר להטיל ספק בצבע. מדוע? כי לפעמים דווקא הדבר שאתה בטוח בו פחות (הצבע האדום) יהיה קשה יותר להטלת ספק, מאחר שייתכן שהוא דווקא יותר נכון אובייקטיבית. כלומר, הקושי להטיל ספק תלוי לא רק במידת הביטחון אלא גם באמיתות הדבר עצמו. לפעמים דווקא קל יותר לערער דבר שאתה בטוח בו ... מה המסקנה בנוגע לסדר הטלת הספק? המסקנה שאליעד מגיע אליה היא שאין חוק מוחלט וברור לגבי הסדר שבו צריך להטיל ספק. הטענה המוכרת, שצריך להתחיל מהקל אל הקשה, אינה בהכרח נכונה. לפעמים דווקא יהיה קל יותר להטיל ספק במה שנראה קשה יותר, כי הדברים הקלים יותר להטלת ספק יכולים להיות קשורים בדברים בסיסיים יותר, שללא פתרון שלהם ... ולראות מה הדבר הכי נכון עבורו להטיל בו ספק ברגע הנוכחי, בלי להניח הנחות מראש לגבי סדר מסוים. איך להטיל ספק בצורה נכונה? מהו סדר הטלת הספק הנכון? איך להתחיל להטיל ספק? האם חובה להתחיל בספק הקל? איך להטיל ספק במחויבים? ממה קשה להטיל ספק קודם? כיצד לברר את האמת באמצעות ספק?
להטיל ספק והטלת ספק, האם כשמישהו בטוח בעצמו? הוא יחשוש להטיל ספק? האם הטלת ספק יכולה להוביל להתרחקות מהאמת? האם מי שבטוח במשהו שהוא אמיתי, יכול לשנות את דעתו? איך הטלת ספק משפיעה על ידיעת האמת? איך הטלת ספק משפיעה על ידיעת האמת?להטיל ספק והטלת ספק, האם כשמישהו בטוח בעצמו? הוא יחשוש להטיל ספק? האם הטלת ספק יכולה להוביל להתרחקות מהאמת? האם מי שבטוח במשהו שהוא אמיתי, יכול לשנות את דעתו? איך הטלת ... ההשפעה של הטלת ספק על האמת שלנו. במהלך השיחה, עולה השאלה האם כאשר אדם בטוח במשהו, האם הוא יחשוש להטיל ספק כדי לא להתרחק מהאמת. הדוברים מנסים להבין האם הטלת ספק בדעה שמישהו אוחז בה יכולה להוביל לאיבוד האמת או ... כל מה שהוא חושב לבלתי נכון. ההגדרה של אמת והטלת ספק בשיחה, אחד הדוברים מעלה את השאלה אם ניתן להטיל ספק בדעות שלנו אם אנחנו בטוחים שהן נכונות. מה שהתחיל כשאלה טכנית על האמת, התפתח לשיחה עמוקה יותר על מהי אמת. הדוברים מנסים להבין מה יקרה אם יתחילו להטיל ספק בדעותיהם - האם זה אומר שהם יסטו מהאמת, או שמא זו הדרך הנכונה להבין את האמת בצורה טובה יותר. ... שלנו. הסכנה בהימנעות מהטלת ספק הדוברים מתחילים לדון גם על הסכנה שגלומה בהימנעות מהטלת ספק, שכן כאשר אדם מפחד להטיל ספק במה שהוא בטוח בו, הוא בעצם סוגר את עצמו למחשבות חדשות ומונע מהאמת להתגלות בצורה ברורה ומדויקת יותר. אם ... כאשר אנחנו פתוחים לבחינה של דעותינו, הטלת ספק עשויה לעזור לנו להכיר את האמת בצורה מלאה יותר. האם חשש להטיל ספק יכול להוביל לאובדן האמת? כחלק מהשיחה, אחד הדוברים מדבר על החשש להטיל ספק במחשבות או בעמדות שיש לנו. לדידו, אם אנחנו מטילים ספק, זה עלול להוציא אותנו מהאמת. זהו פחד שנובע מהרצון להישאר במקום בטוח עם האמת שלנו. אך אליעד כהן מסביר ... לשנות את האמת שלנו? בשיחה, יש ניסיון להבין עד כמה אפשר לשנות את הדעות שלנו על האמת כאשר אנחנו מטילים ספק. יש המחשיבים את הטלת הספק כהתדרדרות לכיוון שגוי, אך אליעד מציע כי אם האדם בטוח שהדעה שהוא מחזיק בה היא אמיתית, אז אין שום סיבה שהוא יפחד להטיל ספק בה. להפך, הטלת הספק עשויה להמחיש עד כמה הוא בטוח במה שהוא מאמין בו, ואולי אף תחזק את אמיתות ... אנחנו בטוחים במשהו, זה לא אומר שאנחנו יכולים להימנע מהטלת ספק. להיפך, אם אנחנו רוצים להיות בטוחים, כדאי לנו להטיל ספק, מכיוון שזה לא יפגע במסקנה שלנו אלא רק יחזק אותה אם היא נכונה. הדוברים מסכמים שהאמת אינה בהכרח דבר ... להשתנות כשאנחנו בוחנים את הדעות והאמונות שלנו. אם אנחנו באמת רוצים להבין את האמת, עלינו להיות מוכנים לשאול שאלות ולהטיל ספק. מהי האמת? האם כדאי להטיל ספק? ההשלכות של הטלת ספק על הדעות האישיות איך הטלת ספק יכולה לחזק את האמת? מה קורה כשאנחנו בטוחים במשהו? האם ביטחון עצמי מונע הטלת ספק? הסיפור שזכה להדגשה בהרצאה מדבר על המתח שבין חיפוש אחר האמת לבין החשש להטיל ספק בדעות אישיות. אליעד כהן מציע דיון בו השאלות שנשאלות הן איך הטלת ספק עשויה להוביל אותנו לאיבוד האמת, האם כדאי להטיל ספק אם אנו בטוחים במשהו, והאם פעולה כזו עשויה דווקא לעזור לנו להבין טוב יותר את המציאות. ההגדרה של הטלת ... של התנגדות להטלת ספק על הדעות האישיות שלו. הוא מעלה את השאלה אם הוא עלול להתרחק מהאמת אם יתחיל להטיל ספק במה שהוא בטוח בו. בתחילה, המחשבה שמישהו עלול לאבד את האמת בגלל שספקות ייכנסו לתמונה נראית הגיונית, אך השאלה ... הטלת ספק לא תפגע בו אלא תחזק אותו. הסכנה שבהימנעות מהטלת ספק בהמשך השיחה, אליעד כהן טוען שמישהו שמפחד להטיל ספק נמצא במצב שבו הוא למעשה נוטה לא להכיר באפשרות שהדעות שהוא מחזיק בהן עשויות להיות שגויות. הוא מסביר שחשש להטיל ספק עלול להוביל את האדם להחזיק בדעות באופן אוטומטי מבלי לבחון אותן. לפי אליעד, יש המון ערך בלהטיל ספק, גם אם זה גורם לאי נוחות בהתחלה. האם כל שינוי בדעה חייב להוביל לאובדן האמת? לסיום, השיחה מתפשטת למושג ... דעות שגויות. הדיון מסתיים בכך שההבנה של אמת לא בהכרח קשורה לאמונה עצמית מוצקה אלא נובעת מהיכולת לשאול שאלות ולהטיל ספק, כך שכל אחד יכול להגיע לאמת האישית שלו תוך כדי בדיקה מתמדת של עמדותיו. האם כדאי להטיל ספק? מהי האמת? השלכות של הטלת ספק על הדעה האישית האם חשש להטיל ספק עשוי להוביל לאובדן האמת?
איך עובד המוח האנושי? כיצד פועל המוח? איך המוח עובד? חמשת החושים, חוש הראיה, תודעה אנושית, סודות היקום, סודות העולם, סודות החיים, סודות הבריאה, להטיל ספק בחושים, כיצד עובד המוח?איך עובד המוח האנושי? כיצד פועל המוח? איך המוח עובד? חמשת החושים, חוש הראיה, תודעה אנושית, סודות היקום, סודות העולם, סודות החיים, סודות הבריאה, להטיל ספק בחושים, כיצד עובד המוח?... פועל המוח? איך המוח עובד? חמשת החושים, חוש הראיה, תודעה אנושית, סודות היקום, סודות העולם, סודות החיים, סודות הבריאה, להטיל ספק בחושים, כיצד עובד המוח? מה המשמעות של להטיל ספק בחושים? ההרצאה מתחילה בכך שאליעד כהן מעלה את השאלה: מי בעצם נותן את העצה להטיל ספק בחושים? האם זו העצה של האדם עצמו? אם כך, אולי כדאי לא לשמוע לה, כי הרי איך אפשר להקשיב לעצות של עצמך? אולם, אם לא תשמע לעצות שלך, למי תשמע? השאלה הזו מובילה את אליעד לעסוק במשמעות של להטיל ספק בחושים. הוא מציין כי אם אדם רואה שולחן, הוא יכול לשאול את עצמו אם באמת יש שם שולחן. אך אם הוא מטיל ספק, הוא לא יידע אם יש או אין שולחן. השאלה המרכזית היא: מה זה נותן להטיל ספק בכך? החושים קיימים בכל מקרה, ולא משנה אם אנחנו מטילים בהם ספק או לא. האם הטלת ספק בחושים תביא ... הזו מביאה אותנו לתובנה: הטלת ספק בחושים לא משנה את מהות המציאות. אליעד מסביר כי אם תעצום עיניים, תוכל להטיל ספק בחוש הראייה ולראות שאין שולחן. אבל זה לא אומר שאין שולחן, אלא רק שאתה לא רואה אותו כעת. הרעיון ... קיים ומה לא. כל תפיסה של שולחן נשענת על הבדל זה. מה קורה כשמפרקים את התפיסה הזו? אליעד מציע להטיל ספק בשלבים: מי אמר שיש פה שולחן? אני רואה שיש פה שולחן. אני חושב שאני רואה שיש פה שולחן. אני ... ולפרק את המשפט עד שנגיע לשאלה מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, ובכך התפיסה כולה מתערערת. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר שכשמגיעים לתמצום של כל הרעיונות, יש שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) המחשבה הדבר שנחשב שלושתם ... על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, אז כל התהליך מגיע לסיומו. ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, ... יש לאין, בין אני ללא אני, בין עבר להווה, ומבוססת על האמונה שיש הבדל בין יש לאין. כל ניסיון להטיל ספק בכך מוביל לשחרור מההגדרות המקובלות שלנו על המציאות ולמעבר לתפיסה הרבה יותר חופשית. ספקנות ופילוסופיה תודעה ותפיסת מציאות הבדל בין דמיון למציאות מהות החשיבה והכרת העצמי השפעת האמונה על המציאות כיצד להטיל ספק בחושים? אליעד פותח את הדיון בכך שהוא שואל מי נתן את העצה להטיל ספק בחושים. אם זו עצה של האדם עצמו, אולי אין להקשיב לה, אך אם אין להקשיב לה, למי כן להקשיב? מה המשמעות של להטיל ספק בחושים? נניח שאדם רואה שולחן ושואל את עצמו אם באמת יש כאן שולחן. אם יטיל ספק, אז לא ידע אם יש שולחן או אין שולחן. אבל גם כעת, הוא כבר מטיל ספק באופן מסוים, כי אם החושים היו תופסים את המציאות אחרת, הוא היה מטיל ספק בהם. כלומר, החושים קיימים בכל מקרה והשאלה היא מה המשמעות של להטיל ספק בהם. האם להטיל ספק יביא לראות את הדברים כפי שהם? אליעד שואל מי מחליט כיצד הדברים באמת. אולי כפי שהם זה דווקא לראות ... בין יש לאין? אם לא יודעים זאת, אז לא ניתן לקבוע אם יש או אין שולחן. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים אלא להבין המטרה אינה סתם להטיל ספק אלא להבין את התהליך שבו אנו תופסים את המציאות. כאשר רואים שולחן, המוח בעצם מפרש את הצורה, מזהה אותה, ... עד שמבינים שהיא מושתתת על עצם ההבדלה בין יש לאין. הטלת ספק בשלבים כאשר אומרים יש פה שולחן, אפשר להטיל ספק בשלבים: מי אמר שיש פה שולחן? אני רואה שיש פה שולחן. אני חושב שאני רואה שיש פה שולחן. אני ... הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אין הבדל - ואז הכל מתבטל. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר כי בכל מהלך של צמצום, נשארים שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) המחשבה הדבר שנחשב שלושתם ... נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, התהליך מגיע לסיומו, כי ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, ... הבדל בין יש לאין?, התפיסה מתערערת לחלוטין. זהו התהליך שמוביל לשחרור מכל ההגדרות וליציאה מעבר לתפיסות המקובלות של המציאות. ספקנות ופילוסופיה תודעה ותפיסת מציאות הבדל בין דמיון למציאות מהות החשיבה והכרת העצמי השפעת האמונה על המציאות שאלה: איך להטיל ספק בחושים? אליעד: מי הציע לך להטיל ספק בחושים? אם העצה באה ממך, אז אולי עדיף לא לשמוע לעצות שלך? אך אם לא תשמע לעצות שלך, אז למי תשמע? בא נניח שתטיל ספק בחושים, למשל אתה רואה שולחן, אז אולי אין כאן שולחן? מה זה נתן? אם תטיל ספק בחושים, אז לא תדע אם יש כאן שולחן או אין כאן שולחן, נכון? אז עכשיו אתה תטיל ספק בחושים שלא יודעים, ואתה תאמר, יש שולחן. גם כרגע אתה מטיל ספק בחושים, אם החושים היו תופסים את המציאות אחרת, אז כבר עכשיו היית מטיל בהם ספק. מה זה נותן שמטילים ספק בחושים? החושים קיימים בכל מקרה. שאלה: אם אטיל ספק בחושים, אולי אראה את הדברים כפי שהם. אליעד: אבל מי מחליט לך איך הדברים הם כפי שהם? אולי כפי ... הוא רואה את הדברים כפי שהם? ואם תראה את הדברים כפי מה שהם, מה זה נתן? אתה מפספס משהו בלהטיל ספק בחושים. לא הבנת את הפואנטה. להטיל ספק בחושים זה לא אומר שאין כאן שולחן, אם תעצום עיניים אתה מיד מטיל ספק בחוש הראייה ולא רואה שולחן. ואז מה? הרעיון זה להבין את החושים. יש פה שולחן, שאלת השאלות היא, מה ... שאין. ואם אין הבדל בין יש לאין, אז אני לא יכול בכלל לדעת שיש פה משהו. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים, אלא המטרה בסוף זה לצאת מכל ההגדרות. ולצאת מכל ההגדרות זה על ידי הבנה. אם אתה מבין, אתה ... נשענת על זה שיש הבדל בין יש לאין. אתה צריך להבין אותה ולא להטיל בה ספק. איפה כן אפשר להטיל ספק בחושים, כשאתה שואל, אולי אין שולחן? זה עדיין משאיר את השולחן, אבל כשאתה שואל, אולי לא, אולי לא? אז ... שולחן. מה יותר אמיתי, שאני רואה שיש פה שולחן או שיש פה שולחן? שאני רואה שיש פה שולחן. אז תטיל ספק גם בזה, אולי אני לא רואה שיש פה שולחן? אבל אפילו אם אני לא רואה שיש פה שולחן, אני ... המילה הכי חזקה? יש. מה פחות חזקה? פה, ומה פחות חזקה? שולחן. יש - הכי מחויב. ועכשיו אתה מתחיל להטיל ספק, מי אמר שיש פה שולחן? אני עכשיו רואה פה שולחן. את המילה רואה אפשר להחליף לחושב ש.. ועדיין נשארתי ...
מאת:
wikipedia - האנציקלופדיה האינטרנטית.
- בכפוף לתנאי השימוש
שכאן.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331