ספקנות מדעית - מבוא
ספקנות מדעית היא תפיסת עולם שדוגלת בכך שההבנה הטובה ביותר של המציאות, היא על ידי ניתוח המציאות בבדיקה מדעית.
על פי גישה מחשבתית זו יש לחקור כל טענה ולבדוק האם הטענה נתמכת על ידי מחקר אמפירי הניתן לשחזור.
מקור המונח ותחולתו
המונח ספקנות מדעית הופיע כנראה לראשונה בספריו של קארל סייגן, תחילה בנובלה מגע, ולאחר מכן בספר בליונים ובליונים.
ספקנות מדעית מכונה לעתים ספקנות רציונלית או חקירה ספקנית. הספקנות החדשה, כפי שהגדיר פול קורץ בספרו, גם היא למעשה ספקנות מדעית. לעתים קרובות, כשמדובר בספקנות סתם, הכוונה היא לספקנות מדעית.
הספקנות המדעית נעזרת בהסקה דדוקטיבית כדי להעריך את תוקפן של טענות חסרות בסיס ראייתי מספק.
סקירה כללית
ספקנים מדעיים מאמינים כי חקירה אמפירית של המציאות תוביל אל האמת, וכי השיטה המדעית היא המתאימה ביותר לביצוע חקירה זו. בהתחשב בקפדנותה של השיטה המדעית, המדע עצמו יכול להיחשב כצורה מאורגנת של ספקנות.
הספקן המדעי אינו בהכרח מדען (אם כי אין מניעה שיהיה מדען), אלא אדם המקבל בדרך כלל טענות המבוססות, לדעתו, על השערות הניתנות לבדיקה מדעית ועומדות בחשיבה ביקורתית. במלים אחרות, ספקן מדעי אינו מחויב לבדוק כל טענה המובאת בפניו בכוחות עצמו, אלא לדרוש לקבל ראיות התומכות בטענה ולבדוק אותן כמיטב יכולתו.
ספקנים מדעיים מנסים להעריך טענות על סמך היכולת לוודא את מידת הודאות והסילוף שבהן, ונוטים לדחות טענות המבוססות על אמונה או ממצאים אנקדוטלים.
לעתים קרובות הם ממקדים את ביקורתם בטענות שהם מחשיבים כבלתי סבירות, מפוקפקות או סותרות ידע מדעי מקובל באופן ברור. אין לפרש ביקורת כזו כדחיה על הסף של טענות יוצאות דופן. על פי הגישה הספקנית, טענות בדבר תופעות על טבעיות או חריגות יש לבחון באופן ביקורתי, וטענות יוצאות דופן דורשות הוכחות יוצאות דופן לפני קבלתן כבעלות תוקף.
ישנם קריטריונים רבים לבחינת טענות / תאוריות מדעיות, ובהן עמידה בעקרון ההפרכה של פופר, תערו של אוקאם, עוצמת ההסבר, ויכולת התאוריה לחזות תוצאות נסיוניות.
ספקנות היא לכן חלק מהשיטה המדעית, למשל תוצאה ניסיונית אינה נחשבת כמבוססת עד שניתן יהיה כי ניתן לשחזר אותה בניסוי נוסף שאינו תלוי בניסוי המקורי.
באופן אידאלי, על פי העקרונות הספקניים, כל אדם אמור להיות מסוגל לגבש דעה בנוגע לכל טענה שהיא על סמך העדויות המובאות לפניו, ללא צורך בפניה לסמכות ספקנית או אחרת. בפועל, הדבר נעשה קשה יותר ויותר עקב כמות הידע המדעי הנצבר. לכן היכולת לאזן בין חשיבה ביקורתית והסתמכות על קונצנזוס מדעי נעשית חיונית.
תחומי פעילות
מושאי עניין נפוצים
למרות שהגישה הספקנית ניתנת ליישום לגבי כל טענה בדבר ידע, ישנם נושאים הזוכים לתשומת לב רבה יותר מצד הקהילה הספקנית. בין הנושאים הנדונים בספרות הספקנית המדעית ניתן למצוא טענות בתחום הבריאות (כגון היתרונות והחסרונות באכילת מוצר כזה או אחר, הליכים רפואיים בלתי מקובלים ורפואה אלטרנטיבית), הקיום וההתכנות של יכולות על - טבעיות, קיומם של יצורים על טבעיים (כגון ערפדים, רוחות רפאים) או מפלצות (כגון המפלצת מלוך נס) בריאתנות ותכנון תבוני, דאוזינג, תאוריות קשר, וטענות נוספות המצטיירות כבלתי סבירות מדעית.
פסבדו - מדע
בפרט זוכים לתשומת לב פסבדו - מדעים, תחומי ידע הנתמכים או מתיימרים להתמך על ידי המדע, אך אינם עומדים בדרישות השיטה המדעית. בין התחומים אשר לדעת הספקנים הינם פסבדו - מדעיים ניתן למצוא את האסטרולוגיה, הכירומנטיקה וההומיאופתיה.
לדעת הספקנים, פסבדו - מדע טומן בחובו סכנות ממשיות. ברטראנד ראסל טען כי מאחר שמעשיו של אדם מבוססים על אמונותיו והשקפותיו, אזי אם אותן אמונות והשקפות אינן מבוססות על עדויות הן עלולות להוביל לפעולות הרסניות.
גיימס רנדי כותב רבות על הונאות שמבצעים חוזי עתידות ומרפאים ("הילרים"). מבקרי תורות רפואה אלטרנטיבית למיניהן טוענים כי הסתמכות על ייעוץ שהינו לדעתם פסבדו - רפואי עלול להוביל למצבים רפואיים קשים ואף למוות.
תופעות כאלה נצפו גם בישראל. התנגדות לחיסונים עלולה להוביל לפרוץ מגיפות. הספקן ריצ'רד דוקינס מרחיק לכת וטוען כי דתות (המבוססות מטבען על אמונות ולא על עדויות מדעיות) הן גורם מרכזי לאלימות (בעיקר בספרו יש אלוהים?), וכי תרורות בריאתניות מהוות איום ממשי על מדע הביולוגיה.
הנגשה לציבור הרחב
ספקנים כגיימס רנדי התפרסמו בהלעגת טענות הקשורות לחלק מהנושאים שהוזכרו.
עם זאת, חוקר התופעות הפאראנורמליות ג'ו ניקל מזהיר כי גם על "מלעיגנים" להתייחס לטענות פאראנורמליות ברצינות וללא הטיה. לטענת ניקל, סביר כי חקירה נטולת פניות תשפיע יותר מאשר לעג.
פסבדו - ספקנות
במאמר בכתב העת New Statesman התייחס ריצ'רד קמרון וילסון לתומכים בעמדות שנויות במחלוקת, כגון הכחשת קיום מחלת האיידס או הכחשת השואה, כאל פסבדו - ספקנים.
תומכי עמדות כאלה ואחרות מגדירים עצמם כספקנים, אך בוררים רק את העדויות המאששות את טענותיהם מתוך מאגר העדויות המלא.
באופן כזה, העדויות שהם מציגים תומכות בתאוריה בה האמינו מלכתחילה..
לפי וילסון, המתאר בהרחבה את התופעה בספרו Don't Get Fooled Again (2008), פסבדו - ספקנים ניתנים לאפיון בכך ש - "אינם מתרכזים בחיפוש אובייקטיבי אחר האמת, אלא בהגנה על עמדה אידאולוגית בה החזיקו מראש".
ספקנות מדעית מול ספקנות פילוסופית
יש להבדיל בין הספקנות המדעית והספקנות הפילוסופית החוקרת את יכולת האדם לרכוש ידע על טבע העולם והאופן בו הוא נתפס בעיניו.
בעוד שספקן מדעי דורש הוכחה סבירה לתקפותן של טענות לפני קבלתן כידע, ספקן פילוסופי עשוי להכחיש את עצם קיומו של הידע ממגוון סיבות כגון: אי אפשר להסתמך על ידע מכיוון שישנה תמיד חוסר וודאות, המציאות אינה אובייקטיבית והיא רק פרשנות אישית שלנו, או שדדוקציה היא כלי שפועל בניגוד לאינטואיציה.
על פי גישה מחשבתית זו יש לחקור כל טענה ולבדוק האם הטענה נתמכת על ידי מחקר אמפירי הניתן לשחזור.
מקור המונח ותחולתו
המונח ספקנות מדעית הופיע כנראה לראשונה בספריו של קארל סייגן, תחילה בנובלה מגע, ולאחר מכן בספר בליונים ובליונים.
ספקנות מדעית מכונה לעתים ספקנות רציונלית או חקירה ספקנית. הספקנות החדשה, כפי שהגדיר פול קורץ בספרו, גם היא למעשה ספקנות מדעית. לעתים קרובות, כשמדובר בספקנות סתם, הכוונה היא לספקנות מדעית.
הספקנות המדעית נעזרת בהסקה דדוקטיבית כדי להעריך את תוקפן של טענות חסרות בסיס ראייתי מספק.
סקירה כללית
ספקנים מדעיים מאמינים כי חקירה אמפירית של המציאות תוביל אל האמת, וכי השיטה המדעית היא המתאימה ביותר לביצוע חקירה זו. בהתחשב בקפדנותה של השיטה המדעית, המדע עצמו יכול להיחשב כצורה מאורגנת של ספקנות.
הספקן המדעי אינו בהכרח מדען (אם כי אין מניעה שיהיה מדען), אלא אדם המקבל בדרך כלל טענות המבוססות, לדעתו, על השערות הניתנות לבדיקה מדעית ועומדות בחשיבה ביקורתית. במלים אחרות, ספקן מדעי אינו מחויב לבדוק כל טענה המובאת בפניו בכוחות עצמו, אלא לדרוש לקבל ראיות התומכות בטענה ולבדוק אותן כמיטב יכולתו.
ספקנים מדעיים מנסים להעריך טענות על סמך היכולת לוודא את מידת הודאות והסילוף שבהן, ונוטים לדחות טענות המבוססות על אמונה או ממצאים אנקדוטלים.
לעתים קרובות הם ממקדים את ביקורתם בטענות שהם מחשיבים כבלתי סבירות, מפוקפקות או סותרות ידע מדעי מקובל באופן ברור. אין לפרש ביקורת כזו כדחיה על הסף של טענות יוצאות דופן. על פי הגישה הספקנית, טענות בדבר תופעות על טבעיות או חריגות יש לבחון באופן ביקורתי, וטענות יוצאות דופן דורשות הוכחות יוצאות דופן לפני קבלתן כבעלות תוקף.
ישנם קריטריונים רבים לבחינת טענות / תאוריות מדעיות, ובהן עמידה בעקרון ההפרכה של פופר, תערו של אוקאם, עוצמת ההסבר, ויכולת התאוריה לחזות תוצאות נסיוניות.
ספקנות היא לכן חלק מהשיטה המדעית, למשל תוצאה ניסיונית אינה נחשבת כמבוססת עד שניתן יהיה כי ניתן לשחזר אותה בניסוי נוסף שאינו תלוי בניסוי המקורי.
באופן אידאלי, על פי העקרונות הספקניים, כל אדם אמור להיות מסוגל לגבש דעה בנוגע לכל טענה שהיא על סמך העדויות המובאות לפניו, ללא צורך בפניה לסמכות ספקנית או אחרת. בפועל, הדבר נעשה קשה יותר ויותר עקב כמות הידע המדעי הנצבר. לכן היכולת לאזן בין חשיבה ביקורתית והסתמכות על קונצנזוס מדעי נעשית חיונית.
תחומי פעילות
מושאי עניין נפוצים
למרות שהגישה הספקנית ניתנת ליישום לגבי כל טענה בדבר ידע, ישנם נושאים הזוכים לתשומת לב רבה יותר מצד הקהילה הספקנית. בין הנושאים הנדונים בספרות הספקנית המדעית ניתן למצוא טענות בתחום הבריאות (כגון היתרונות והחסרונות באכילת מוצר כזה או אחר, הליכים רפואיים בלתי מקובלים ורפואה אלטרנטיבית), הקיום וההתכנות של יכולות על - טבעיות, קיומם של יצורים על טבעיים (כגון ערפדים, רוחות רפאים) או מפלצות (כגון המפלצת מלוך נס) בריאתנות ותכנון תבוני, דאוזינג, תאוריות קשר, וטענות נוספות המצטיירות כבלתי סבירות מדעית.
פסבדו - מדע
בפרט זוכים לתשומת לב פסבדו - מדעים, תחומי ידע הנתמכים או מתיימרים להתמך על ידי המדע, אך אינם עומדים בדרישות השיטה המדעית. בין התחומים אשר לדעת הספקנים הינם פסבדו - מדעיים ניתן למצוא את האסטרולוגיה, הכירומנטיקה וההומיאופתיה.
לדעת הספקנים, פסבדו - מדע טומן בחובו סכנות ממשיות. ברטראנד ראסל טען כי מאחר שמעשיו של אדם מבוססים על אמונותיו והשקפותיו, אזי אם אותן אמונות והשקפות אינן מבוססות על עדויות הן עלולות להוביל לפעולות הרסניות.
גיימס רנדי כותב רבות על הונאות שמבצעים חוזי עתידות ומרפאים ("הילרים"). מבקרי תורות רפואה אלטרנטיבית למיניהן טוענים כי הסתמכות על ייעוץ שהינו לדעתם פסבדו - רפואי עלול להוביל למצבים רפואיים קשים ואף למוות.
תופעות כאלה נצפו גם בישראל. התנגדות לחיסונים עלולה להוביל לפרוץ מגיפות. הספקן ריצ'רד דוקינס מרחיק לכת וטוען כי דתות (המבוססות מטבען על אמונות ולא על עדויות מדעיות) הן גורם מרכזי לאלימות (בעיקר בספרו יש אלוהים?), וכי תרורות בריאתניות מהוות איום ממשי על מדע הביולוגיה.
הנגשה לציבור הרחב
ספקנים כגיימס רנדי התפרסמו בהלעגת טענות הקשורות לחלק מהנושאים שהוזכרו.
עם זאת, חוקר התופעות הפאראנורמליות ג'ו ניקל מזהיר כי גם על "מלעיגנים" להתייחס לטענות פאראנורמליות ברצינות וללא הטיה. לטענת ניקל, סביר כי חקירה נטולת פניות תשפיע יותר מאשר לעג.
פסבדו - ספקנות
במאמר בכתב העת New Statesman התייחס ריצ'רד קמרון וילסון לתומכים בעמדות שנויות במחלוקת, כגון הכחשת קיום מחלת האיידס או הכחשת השואה, כאל פסבדו - ספקנים.
תומכי עמדות כאלה ואחרות מגדירים עצמם כספקנים, אך בוררים רק את העדויות המאששות את טענותיהם מתוך מאגר העדויות המלא.
באופן כזה, העדויות שהם מציגים תומכות בתאוריה בה האמינו מלכתחילה..
לפי וילסון, המתאר בהרחבה את התופעה בספרו Don't Get Fooled Again (2008), פסבדו - ספקנים ניתנים לאפיון בכך ש - "אינם מתרכזים בחיפוש אובייקטיבי אחר האמת, אלא בהגנה על עמדה אידאולוגית בה החזיקו מראש".
ספקנות מדעית מול ספקנות פילוסופית
יש להבדיל בין הספקנות המדעית והספקנות הפילוסופית החוקרת את יכולת האדם לרכוש ידע על טבע העולם והאופן בו הוא נתפס בעיניו.
בעוד שספקן מדעי דורש הוכחה סבירה לתקפותן של טענות לפני קבלתן כידע, ספקן פילוסופי עשוי להכחיש את עצם קיומו של הידע ממגוון סיבות כגון: אי אפשר להסתמך על ידע מכיוון שישנה תמיד חוסר וודאות, המציאות אינה אובייקטיבית והיא רק פרשנות אישית שלנו, או שדדוקציה היא כלי שפועל בניגוד לאינטואיציה.