כולם חזרו הביתה, אמא אבא ותינוק חדש שהצטרף למשפחה. לכאורה הכל בסדר, אבל רק לכאורה. רובכן מסתגלות משינויים קיצוניים במצב הרוח וברגשות. אבל כ - 70% מהנשים סובלות מתופעה של דכדוך ודיכאון קל שמתחיל בין היום השלישי לחמישי שלאחר הלידה. המאפיינים הם לרוב נטייה להתקפי בכי רבים "ללא סיבה", מתח, קשיי שינה וקושי לתפקד. לפעמים הם חולפים לאחר מספר ימים, אך ישנן כאלו שסובלות ממנו במשך מספר שבועות עד לחודשים.

אז מה את מרגישה אמא טרייה?

מצב רוח קודר, ייאוש וחוסר אונים, עייפות רבה, ודימוי הגוף ירוד. נשים רבות חשות כי איבדו משהו מגופן, תחושת המיניות מן האישה והלאה... את מקומה ממלא הרצון להניק ולהתמסר ליצור הקטנטן והחדש. ישנה גם נטייה "לא לדבר" תחושות קשות כמו אלא מרמזות, אולי אני אמא לא טובה...

מה קורה לבן - הזוג?

לבן זוג של היולדת יש מקום מרכזי בשינוי החשוב שחל בתא המשפחתי. הרבה מאמהות מתלוננות שהאב לא עוזר מספיק בטיפול בתינוק. לפעמים אתם שוכחים שהולדת התינוק היא גם שלכם. לאחר הלידה בדרך כלל חוזר האב לעבודתו והאישה נשארת בבית עם התינוק, לומדת להכיר אותו, לטפל ולאהוב וגם להתעייף. האשה מצפה מהאב שיחלוק איתה בנטל, אך בפועל היא מתקשה לסמוך עליו שידע להתחבר לתינוק כפי שהיא עושה זאת. קשה לה "לשחרר" ולתת לו באמת ובתמים ללמוד כיצד לטפל בתינוק.

אם תאפשרי לתת לו את השחרור, תרוויחי זמן איכות ומנוחה לעצמך. זמן זה, ברמה היומיומית, חשוב וקריטי לאישה בכדי למנוע את שחיקתה ואולי אף למנוע מצב דיכאוני. לכן, ההמלצה לתת לזוג לטפל יחד בתינוק ולהיות מעורבים יחדיו בהחלטות הנוגעות לגביו.

אז מה כדאי לעשות?

1. לדעת שמה שמרגישים הינו טבעי ונורמאלי ולרב, סממני הדיכאון יחלפו מעצמם.

2. לשתף אחרים ברגשות ובתחושות.

3. להצטרף למעגלי אמהות בקבוצות אימון, שמקלות מאוד על תחושת הבדידות שיכולה להיווצר. האימון מעניק מודעות עצמית, כוח, גילוי של חוזקות וחולשות

4. לבקש עזרה ממשפחה ולסייע לבן הזוג להיות שותף.

5. לנהל סדר עדיפויות חדש - ללכת לישון כשהתינוק ישן ולהעביר את מלאכות הניקיון והסדר לעדיפות אחרונה.

6. לצאת מהבית ובעיקר לפגוש עוד אנשים.