אביבית משה

לפני שנים רבות מאד, בעודי סובלת מחרדות קשות, ישבתי בכתה בלימודי סיעוד ולמולי נכתבה במרכז הלוח באותיות ענק - הגישה ההוליסטית.

משהו בתוכי סיפר לי על השיבה הביתה, על החלמה ועל ייעוד...

ימים קשים הוסיפו ובאו לאחר מכן אך התמונה של אותה מילה מוארת כתובה על הלוח, נחרתה בליבי.

לימים הבנתי שזו הדרך שאבחר להתבונן בה על החיים, זו הדרך שתביא להחלמתי ובדרך זו אממש את היכולת הטיפולית שבי.

הגישה ההוליסטית מדברת על האדם כמכלול, לכן נבחר להתבונן ולחבר בין הרגש והשפעתו על הגוף, לבין תפקוד הגוף וסך כל איבריו. נבין שמתקיים קשר הדוק בין קושי רגשי לקושי פיזי.

כמטפלת הוליסטית שמאמינה, מכירה ומטפלת בשיטה, ההתבוננות שלי הינה תמיד על משוואה שאומרת: קושי רגשי = קושי פיזי.

קושי פיזי מצביע על מצב נפשי שמלווה את האדם לעיתים לאורך תקופה ממושכת מאד, ומחליש בדרך קבע מקום פיזי בגוף אשר אנרגטית הינו חסום יותר וחלש יותר.

לכל אדם ישנו חלק בגוף הפיזי שאליו הוא לוקח את הקושי. כולנו מכירים אנשים שסובלים ממיגרנות, כאבי גב, כאבי בטן, כאבי ברכיים, ובעיות בתפקוד איברים פנימיים שונים. כל אחד והמקום הפיזי אליו הוא לוקח את החסימה הרגשית.

באופן טבעי בחרתי בדרכי הטיפולית להראות לאנשים דרך "לפצח את קוד החרדה", להבין שהיא בעצם אנרגיה חיובית, כיוון שבאה ללמד משהו על בחירות, על הסתכלות ועל מקום שמבקש ללמוד חיבור לשמחה, לחיים, למימוש, לעשייה ולאהבה!

ההתבוננות ההוליסטית גם מאפשרת לי לראות לאילו איברים בגוף בוחר האדם לקחת את החרדה. כמובן שכל אחד "מאמץ " אותה לאיבר שונה בגופו. אך תחושת החרדה אחת היא, ומי שלא חווה חרדה עוצמתית מימיו, לא יוכל להבין את גודל הסבל, עוצמת התחושות והתהום המאיימת לבלוע את הקיום ברגע נתון.

הגישה ההוליסטית גם הביאה אותי להבנה שדיכאון מלווה חרדה, אך זהו אינו דיכאון קליני שדורש תרופות. זהו דיכאון שמבקש תקווה ותמיכה, וברגע שיקבל כלים חדשים להתמודדות כבר תתחלף התחושה בכוח, באומץ ובשמחת חיים שתביא לפריצה אישית.

חרדה מלווה דיכאון באופן מאד טבעי. אדם חכם ונבון לפתע מאבד את הקרקע מתחת לרגליו ומתנהל בהישרדות, לא סומך על הצעד הבא, בטוח שהרגע הוא האחרון, וכל עולמו מצטמצם עליו בבת אחת. הוא מרגיש כבול, אינו חופשי עוד לחיות כרצונו. כל הגוף חווה תחושות מוזרות ולא נעימות. ולכן הדרך לאיבוד שמחת החיים והתחברות לתחושה של דיכאון, ייאוש וחוסר טעם, קצרה.

הקושי הרגשי מתעצם והגוף לוקח על עצמו עוד כאב ומחלות.

לנגד עיניי מתגלה מעגל אנרגטי שאין לו פתח יציאה, מעגל סגור וחשוך שמזין את עצמו ומתגבר את האין.

מה לעשות?

הגישה ההוליסטית יש בה אור ויש בה דרך! היא סומכת על כוח החיים. היא סומכת על המכלול שבחיבור בין הנפש לגוף!! היא יודעת שיש לנשמה מאגרי כוח וחכמה שיבואו לעזרת מי שיבחר בתהליך, בפריצה אישית ובחיים!

ואז, מתוך אותו מעגל חשוך וסגור נפתחת שלוחה רגשית. כמו צינור המבקש לנקז אליו את כל הפסולת.

אותה שלוחה נקראת עשייה ויצירתיות והיא מפתח נפלא לשחרור והחלמה. אותה שלוחה תאפשר איסוף של רגשות לא פשוטים מתוך סבל יומיומי. והכי חשוב - ללא ביקורת של ההכרה. שם יוכל אדם להתבונן ולחוות רגשות מבלי לפגוע בגוף הפיזי. ניתן לבחור בציור, פיסול, נגינה ריקוד ועוד...

אך ישנם תנאים חשובים למימוש השלוחה היצירתית והם:

1.פינה בבית שמגיעים אליה כל יום!

2.איש מבני הבית אינו רשאי לגעת בפינה.

3.יצירת תנאים מיטיבים (כמוזיקת רקע)

4.כל פעם שחווים קושי ואיבוד כוח מתחייבים לגשת לפינה. ובהחלט כשחשים שמחה ואהבה!

5.אין לי או לאדם אחר זכות לשפוט ולבקר את האומנות.

6.תמיד לעבוד ברוח החופשית, מתוך כבוד והערכה לדברים שעולים מבפנים!

עליי לציין שהגישה ההוליסטית והשלוחה הרגשית מתאימים לכל אדם בכל משבר, מחלה, אובדן ואיבוד כוח. הן נותנות את התקווה והאור להמשיך בדרך!

מוזמנים באהבה לבקר בפורום להתמודדות עם חרדות ודיכאון בגישה ההוליסטית www.asimon.co.il/forumpage.aspx?fid=76&pageID=682 המאמר נכתב ע"י אביבית משה, מדריכה הוליסטית כירולוגית ורפלקסולוגית בכירה, מטפלת ומנחה מטופלים להתחבר למרכז הכוח הפנימי ולצאת לתהליך של שינוי והבראה ע"י טיפול במגע - רפלקסולוגיה, שיחות מודעות ושינוי דפוסי חשיבה, תזונה הוליסטית והילינג. התמחות מיוחדת בהפרעות חרדה ודיכאון.

אתר: www.metaplim.co.il/avivit א - מייל: : avivit-moshe@013.net.il

* www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=90950