אחת מהתכונות הפחות טובות שיש לאדם היא תכונת הנצחנות מלשון ניצחון. דהיינו התכונה שגורמת לאדם לרצות לנצח. גם הרצון שיש לאדם להיות צודק, או הרצון לומר את המילה האחרונה, או הרצון להוכיח למישהו אחר שהוא טועה ושאתה דווקא הצודק, כל הרצונות האלו נובעים מהרצון שיש לאדם לנצחנות.
הרצון לנצחנות הוא רצון הרסני, מאחר שהוא לא מאפשר לאדם להיות בשלום עם עצמו ולדעת מהי האמת ומה טוב עבורו באמת. כאשר מעבירים ביקורת על מישהו שיש לו את תכונת הנצחנות, לא משנה כמה הביקורת תהיה נכונה ולא משנה כמה הביקורת יכולה לעזור לו וכמה היא טובה עבורו, תכונת הנצחנות שבו לא מאפשרת לו לקבל את האמת, כי הרי אסור לו לטעות והוא חייב להיות צודק. ועל ידי זה במקום לקבל את האמת שטובה עבורו, הוא לפעמים עוד מכסה עם טעות חדשה על הטעות שלו ומצדיק את עצמו בכל מיני שטויות, העיקר שהוא יצא צודק. ומי כמובן הפסיד מכך אם לא הוא?
הרצון לומר תמיד את המילה האחרונה גם הוא רצון הרסני. כמה מריבות וויכוחי סרק היו נמנעים אילו לא היתה לאנשים את התכונה של הרצון לומר את המילה האחרונה והרצון לנצח. כל המלחמות בעולם, כולן נובעות מהרצון לנצח. כי אילו בני האדם לא היו חייבים להיות עם תחושת הניצחון, הרי שהם יכלו להגיע להסדר כלשהו ולמצוא פתרון כלשהו שיהיה טוב עבור שני הצדדים. אך מה מונע את הצדדים להגיע לפתרון? הרצון לנצח ולהיות צודקים.
גם הרצון שיש לאדם להיות יותר מאשר מישהו אחר, גם הוא רצון הרסני. במקום שהאדם ירצה שיהיה לו את מה שהוא באמת צריך עבור עצמו, הוא רוצה את הדשא של השכן ורוצה גם שכל השכנים ירצו את הדשא שלו. ומה גורם לאדם לסבול יותר מאשר הרצון להשיג את הדשא של השכן?! אבל למרות זאת הנצחנות גורמת לאדם שיהיה חייב לנצח ושיהיה לו יותר מאשר לשני.
וזה כמובן גורם לאדם לסבל תמידי ולחוסר אושר אמיתי.
אך ממה נובע הרצון לנצחנות שחוסם את האדם מלהגיע אל מה שטוב לו באמת? התשובה לכך היא, כי חוסר ביטחון עצמי וחוסר אהבה עצמית הם אלו שאחראים לכך. כי ככל שאדם אוהב את עצמו יותר וככל שיש לאדם יותר ביטחון עצמי בעצמו, כך הוא לא מפחד לטעות. ככל שיש לאדם יותר אהבה עצמית לעצמו באמת, הרי שהוא מסוגל לבקר את עצמו בצורה אובייקטיבית, ועל ידי זה לדעת טוב יותר כיצד להתנהג.
הרצון לנצחנות נובע מחוסר שכל שגורם לאדם לרצות כבוד. ולמה?
כי הנצחנות מרחיקה את האדם ממה שבאמת טוב לו. וככל שיש לאדם יותר שכל, כך יש לו פחות אגו וכך הוא מקבל החלטות נכונות יותר, בצורה טובה יותר כי הוא לא חייב להיות צודק אלא רוצה לדעת מה האמת ומה באמת טוב לו.
לעומת זאת מי שחסר ביטחון וחסר הערכה עצמית, אז יותר מאשר חשוב לו לדעת מה נכון לעשות, חשוב לו לבטא את דעתו, כדי שכולם ידעו מה הוא חושב, ולמרות שאין בדבריו שום תועלת.
והנצחנות הזאת היא אחראית בין השאר לכך שלפעמים אדם ידע מה טוב לו ובכל זאת יעשה הפוך. כי הנצחנות גורמת לאדם להיות חייב להישאר צודק בטעות שלו, במקום להתקדם קדימה למשהו טוב יותר עבורו באמת.
כפי שכבר התבאר, כל הטעויות קורות רק משום שהאדם לא מסתכל אל התכלית ואינו מקשר ומבין את השפעת הפעולות שלו בהווה על התכלית שאותה הוא רוצה להשיג. והדברים כמובן קשורים אחד לשני, כי מי שמסתכל על התכלית כל הזמן וממוקד במטרה שלו כמה שיותר, על ידי זה הוא מצליח להתגבר על הרצון לנצחנות ועל הרצון להיות צודק, כי הרי זו אינה התכלית. התכלית היא שיהיה לך טוב, וככל שתדע יותר לוותר על האגו הדמיוני שלך, על ידי זה יהיה לך טוב יותר, מכל כיוון שלא נסתכל על זה.
אפילו כאשר האדם רוצה להמציא משהו ולפתח איזה רעיון, האדם חייב לבדוק תמיד מה באמת טוב ולא מה בא לו להמציא. כי כאשר האדם ממציא בשביל להראות כמה הוא חכם, בד"כ ההמצאות לא יוצאות שימושיות. אך כאשר האדם מתבונן על התכלית, דהיינו להמציא משהו שימושי, עי"ז ההמצאות שלו יוצאות טובות יותר ומצליחות יותר. וכפי שהתבאר במאמר מה העיקר שצריך לשים אליו לב כאשר ממציאים משהו, כי כדי שההמצאה שלך תצליח עליך להתבונן על הסוף של הסוף של התהליך כמה שיותר, ולנסות להבין כיצד המשתמש הסופי יוכל לרכוש ולהשתמש במוצר ביחס לשימושיות / עלויות של המוצר וכולי.
לסיכום: ככל שהאדם ממוקד יותר בתכלית של הפעולות שלו, על ידי זה הוא מחזק את הביטחון העצמי שלו ומאמין בעצמו יותר, לא מפחד לנסות ולטעות, לא מפחד להודות בטעויות, כי המטרה והתכלית מקדשות את האמצעים שהם לוותר על האגו וכולי. ועל ידי זה שהאדם מתגבר על הרצון לנצח, להיות צודק, לומר את המילה האחרונה וכולי, על ידי זה האדם זוכה לכך שהוא מצליח להבין בשכל שלו טוב יותר, מה באמת טוב לו לעשות ואז חייו נהיים טובים יותר באמת ובלי שום מלחמות פנימיות. בהצלחה.
ציטוטים: רבי נחמן מברסלב
כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁמִּדַּת הַנִּצָּחוֹן אֵינָהּ סוֹבֶלֶת הָאֱמֶת, כִּי אַף אִם יֵרָאֶה לָעֵינַיִם דְּבַר אֱמֶת, יִדְחֶה אוֹתוֹ מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן, וְזֶה מְברָר מְאד
דִּבֵּר לְעִנְיַן מִלְחֲמוֹת הַמְּלָכִים שֶׁנִּלְחָמִים אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ עַל אֵיזֶה נִצָּחוֹן וְשׁוֹפְכִין דָּם הַרְבֵּה בְּחִנָּם וְכוּ'. וְאָמַר שֶׁכְּבָר נִתְבַּטְּלוּ כַּמָּה שְׁטוּתִים מִן הָעוֹלָם מַה שֶּׁהָיוּ תּוֹעִים וּנְבוֹכִים בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, [כְּגוֹן עִנְיְנֵי עֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲטִים בְּנֵיהֶם לַמּלֶךְ וְכַיּוֹצֵא, עִנְיְנֵי שְׁטוּתִים הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים] וְעַכְשָׁו נִתְבַּטְּלוּ הַרְבֵּה שְׁטוּתִים. וַעֲדַיִן טָעוּת זֶה וּמְבוּכָה זוֹ שֶׁל מִלְחָמוֹת לא נִתְבַּטְּלוּ. וְהָיָה מִתְלוֹצֵץ מִן חַכְמֵיהֶם וְאָמַר בִּלְשׁוֹן לֵיצָנוּת שֶׁהֵם חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְחוֹשְׁבִים וְחוֹקְרִים בְּחָכְמָתָם אֵיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלִי זַיִן נִפְלָא שֶׁיּוּכַל לַהֲרג אֲלָפִים נְפָשׁוֹת בְּפַעַם אַחַת. וְכִי יֵשׁ שְׁטוּת יוֹתֵר מִזֶּה לְאַבֵּד וְלַהֲרג נְפָשׁוֹת רַבּוֹת בְּחִנָּם:
הרצון לנצחנות הוא רצון הרסני, מאחר שהוא לא מאפשר לאדם להיות בשלום עם עצמו ולדעת מהי האמת ומה טוב עבורו באמת. כאשר מעבירים ביקורת על מישהו שיש לו את תכונת הנצחנות, לא משנה כמה הביקורת תהיה נכונה ולא משנה כמה הביקורת יכולה לעזור לו וכמה היא טובה עבורו, תכונת הנצחנות שבו לא מאפשרת לו לקבל את האמת, כי הרי אסור לו לטעות והוא חייב להיות צודק. ועל ידי זה במקום לקבל את האמת שטובה עבורו, הוא לפעמים עוד מכסה עם טעות חדשה על הטעות שלו ומצדיק את עצמו בכל מיני שטויות, העיקר שהוא יצא צודק. ומי כמובן הפסיד מכך אם לא הוא?
הרצון לומר תמיד את המילה האחרונה גם הוא רצון הרסני. כמה מריבות וויכוחי סרק היו נמנעים אילו לא היתה לאנשים את התכונה של הרצון לומר את המילה האחרונה והרצון לנצח. כל המלחמות בעולם, כולן נובעות מהרצון לנצח. כי אילו בני האדם לא היו חייבים להיות עם תחושת הניצחון, הרי שהם יכלו להגיע להסדר כלשהו ולמצוא פתרון כלשהו שיהיה טוב עבור שני הצדדים. אך מה מונע את הצדדים להגיע לפתרון? הרצון לנצח ולהיות צודקים.
גם הרצון שיש לאדם להיות יותר מאשר מישהו אחר, גם הוא רצון הרסני. במקום שהאדם ירצה שיהיה לו את מה שהוא באמת צריך עבור עצמו, הוא רוצה את הדשא של השכן ורוצה גם שכל השכנים ירצו את הדשא שלו. ומה גורם לאדם לסבול יותר מאשר הרצון להשיג את הדשא של השכן?! אבל למרות זאת הנצחנות גורמת לאדם שיהיה חייב לנצח ושיהיה לו יותר מאשר לשני.
וזה כמובן גורם לאדם לסבל תמידי ולחוסר אושר אמיתי.
אך ממה נובע הרצון לנצחנות שחוסם את האדם מלהגיע אל מה שטוב לו באמת? התשובה לכך היא, כי חוסר ביטחון עצמי וחוסר אהבה עצמית הם אלו שאחראים לכך. כי ככל שאדם אוהב את עצמו יותר וככל שיש לאדם יותר ביטחון עצמי בעצמו, כך הוא לא מפחד לטעות. ככל שיש לאדם יותר אהבה עצמית לעצמו באמת, הרי שהוא מסוגל לבקר את עצמו בצורה אובייקטיבית, ועל ידי זה לדעת טוב יותר כיצד להתנהג.
הרצון לנצחנות נובע מחוסר שכל שגורם לאדם לרצות כבוד. ולמה?
כי הנצחנות מרחיקה את האדם ממה שבאמת טוב לו. וככל שיש לאדם יותר שכל, כך יש לו פחות אגו וכך הוא מקבל החלטות נכונות יותר, בצורה טובה יותר כי הוא לא חייב להיות צודק אלא רוצה לדעת מה האמת ומה באמת טוב לו.
לעומת זאת מי שחסר ביטחון וחסר הערכה עצמית, אז יותר מאשר חשוב לו לדעת מה נכון לעשות, חשוב לו לבטא את דעתו, כדי שכולם ידעו מה הוא חושב, ולמרות שאין בדבריו שום תועלת.
והנצחנות הזאת היא אחראית בין השאר לכך שלפעמים אדם ידע מה טוב לו ובכל זאת יעשה הפוך. כי הנצחנות גורמת לאדם להיות חייב להישאר צודק בטעות שלו, במקום להתקדם קדימה למשהו טוב יותר עבורו באמת.
כפי שכבר התבאר, כל הטעויות קורות רק משום שהאדם לא מסתכל אל התכלית ואינו מקשר ומבין את השפעת הפעולות שלו בהווה על התכלית שאותה הוא רוצה להשיג. והדברים כמובן קשורים אחד לשני, כי מי שמסתכל על התכלית כל הזמן וממוקד במטרה שלו כמה שיותר, על ידי זה הוא מצליח להתגבר על הרצון לנצחנות ועל הרצון להיות צודק, כי הרי זו אינה התכלית. התכלית היא שיהיה לך טוב, וככל שתדע יותר לוותר על האגו הדמיוני שלך, על ידי זה יהיה לך טוב יותר, מכל כיוון שלא נסתכל על זה.
אפילו כאשר האדם רוצה להמציא משהו ולפתח איזה רעיון, האדם חייב לבדוק תמיד מה באמת טוב ולא מה בא לו להמציא. כי כאשר האדם ממציא בשביל להראות כמה הוא חכם, בד"כ ההמצאות לא יוצאות שימושיות. אך כאשר האדם מתבונן על התכלית, דהיינו להמציא משהו שימושי, עי"ז ההמצאות שלו יוצאות טובות יותר ומצליחות יותר. וכפי שהתבאר במאמר מה העיקר שצריך לשים אליו לב כאשר ממציאים משהו, כי כדי שההמצאה שלך תצליח עליך להתבונן על הסוף של הסוף של התהליך כמה שיותר, ולנסות להבין כיצד המשתמש הסופי יוכל לרכוש ולהשתמש במוצר ביחס לשימושיות / עלויות של המוצר וכולי.
לסיכום: ככל שהאדם ממוקד יותר בתכלית של הפעולות שלו, על ידי זה הוא מחזק את הביטחון העצמי שלו ומאמין בעצמו יותר, לא מפחד לנסות ולטעות, לא מפחד להודות בטעויות, כי המטרה והתכלית מקדשות את האמצעים שהם לוותר על האגו וכולי. ועל ידי זה שהאדם מתגבר על הרצון לנצח, להיות צודק, לומר את המילה האחרונה וכולי, על ידי זה האדם זוכה לכך שהוא מצליח להבין בשכל שלו טוב יותר, מה באמת טוב לו לעשות ואז חייו נהיים טובים יותר באמת ובלי שום מלחמות פנימיות. בהצלחה.
ציטוטים: רבי נחמן מברסלב
כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁמִּדַּת הַנִּצָּחוֹן אֵינָהּ סוֹבֶלֶת הָאֱמֶת, כִּי אַף אִם יֵרָאֶה לָעֵינַיִם דְּבַר אֱמֶת, יִדְחֶה אוֹתוֹ מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן, וְזֶה מְברָר מְאד
דִּבֵּר לְעִנְיַן מִלְחֲמוֹת הַמְּלָכִים שֶׁנִּלְחָמִים אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ עַל אֵיזֶה נִצָּחוֹן וְשׁוֹפְכִין דָּם הַרְבֵּה בְּחִנָּם וְכוּ'. וְאָמַר שֶׁכְּבָר נִתְבַּטְּלוּ כַּמָּה שְׁטוּתִים מִן הָעוֹלָם מַה שֶּׁהָיוּ תּוֹעִים וּנְבוֹכִים בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, [כְּגוֹן עִנְיְנֵי עֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲטִים בְּנֵיהֶם לַמּלֶךְ וְכַיּוֹצֵא, עִנְיְנֵי שְׁטוּתִים הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים] וְעַכְשָׁו נִתְבַּטְּלוּ הַרְבֵּה שְׁטוּתִים. וַעֲדַיִן טָעוּת זֶה וּמְבוּכָה זוֹ שֶׁל מִלְחָמוֹת לא נִתְבַּטְּלוּ. וְהָיָה מִתְלוֹצֵץ מִן חַכְמֵיהֶם וְאָמַר בִּלְשׁוֹן לֵיצָנוּת שֶׁהֵם חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְחוֹשְׁבִים וְחוֹקְרִים בְּחָכְמָתָם אֵיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלִי זַיִן נִפְלָא שֶׁיּוּכַל לַהֲרג אֲלָפִים נְפָשׁוֹת בְּפַעַם אַחַת. וְכִי יֵשׁ שְׁטוּת יוֹתֵר מִזֶּה לְאַבֵּד וְלַהֲרג נְפָשׁוֹת רַבּוֹת בְּחִנָּם:
050-3331-331