זהו המאמר האחרון בסדרת המאמרים "אנרגיה - איך לנהל את המשאב הכי יקר שלך?", סדרה בת שישה מאמרים העוסקים בניהול אנרגיה ובשמירה על רמת מוטיבציה פנימית גבוהה, כחלק בלתי נפרד מחיים בריאים, מוצלחים, מאושרים ומוגשמים. בחלק זה אחשוף בפניכם את הסוד השלישי.

3. "רוגע הרגע"

בחלק ג' בסדרה זו, אמרתי את המשפט הבא:

עליכם להבין שאנרגיה זה חיים וחיים זה אנרגיה. מאחר ומוטיבציה היא צורה של אנרגיה, אתם זקוקים להרבה מוטיבציה בשביל להיות באמת חיים.

זה מביא אותי להציב בפניכם את השאלה הבאה: היכן לדעתכם נמצאים החיים? אתם יודעים מה, אני אפילו אקל עליכם ואשאל את זה כך: מתי לדעתכם נמצאים החיים?

חברים יקרים, החיים נמצאים אך ורק כאן ועכשיו, החיים נמצאים אך ורק ברגע הזה. במאמר אחר שכתבתי השנה, מאמר שנקרא "הזמן היחיד שקיים הוא עכשיו" (למאמר זה לחצו כאן), הדגשתי את המשמעות של הרגע הזה בחיים שלנו. אני יכול לתמצת עבורכם את אותו מאמר וגם ליצור הקשר לסוד הזה שעליו אני כותב לכם כרגע, במילים הבאות: המשמעות של הרגע הזה בחיינו היא שהרגע הזה הוא חיינו.

"The past is history, the future is mystery and this moment is a gift.

That is why we call it PRESENT"

(Depak Chopra)

מהם חיים? חיים הם אוסף של חוויות. ומה הן חוויות? חוויות הן למעשה הוויות. שימו לב למילה הוויה, שימו לב למילה החבויה בתוכה: הווה. מכאן, אנחנו מבינים שהוויה מתקיימת אך ורק בהווה, כלומר החיים מתקיימים אך ורק בהווה. במילים פשוטות, מי שבאמת באמת חי את החיים בעולם שלנו, אלה לא האנשים שמבלים את מרבית זמנם בעתיד ובטח שלא האנשים שמבלים את מרבית זמנם בעבר. האנשים שבאמת חיים את החיים, אלה שחווים את החיים במלוא עוצמתם ונוגעים בפעימת החיים, הם האנשים שמבלים את מרבית הזמן שלהם בהווה. ההווה הוא הבית שלהם, בעבר הם מבלים לעתים רחוקות ובעתיד הם מבלים אך ורק לפי הצורך.

למה קראתי לסוד השלישי "רוגע הרגע"? ואיך זה קשור לניהול אנרגיה ושמירה על רמה גבוהה של מוטיבציה?

כאשר אנחנו פוסעים לעבר המטרות שלנו בנחישות קודרת, בפנים זועפות ובלחץ, אנחנו מפרים כמה חוקים בסיסיים ביותר של היקום. כאשר אנחנו מנוהלים על ידי המוח שלא מפסיק לחשוב ועל ידי טלטלת של רגשות שעושה בנו כרצונה, זה גוזל מאיתנו המון אנרגיה. כאשר אנחנו נמצאים במצב שכזה, אנחנו למעשה לא נוכחים, כלומר לא נמצאים ברגע הזה, לא נמצאים במודעות טהורה.

ברגע שאנחנו לא נמצאים ברגע הזה, אנחנו במצב של התנגדות, התנגדות למה שכבר יש, התנגדות לחיים שכבר כאן שלמים ומושלמים. למעשה, אנחנו חסומים בפני אנרגית החיים הבסיסית ביותר מכיוון שאנחנו בהתנגדות שהיא במקרה זה ההיפך מקבלה.

לעומת זאת, כאשר אנחנו פתוחים למה שמתרחש ברגע הזה, אנחנו בקבלה, אנחנו מאפשרים לרצונו של אלוהים (ואין כל קשר לדת, למי שהבעת פניו השתנתה עכשיו)... לנוע דרכנו. כאשר אנחנו אוחזים בחוזקה בתיאוריות שלנו באשר ל - איך הדברים צריכים לקרות, אנחנו מתנתקים מזרם החיים הטבעי, מה שמונע מאיתנו ליהנות מתחושת ההגשמה והמלאות של לחיות את ייעודנו וגורלנו.

כאשר אנחנו נוכחים לגמרי ברגע הזה, אנחנו שלווים, רגועים ומחוברים לאנרגית החיים. מה שמאפשר לנו להיות בעשייה שמאופיינת בקלילות, שמחה ומאמץ מזערי. במצב הזה אנחנו כאילו מתיישרים עם הגורל שלנו, עם הייעוד שלנו, עם הנתיב שאלוהים יצר עבורנו. הנתיב שהוא מקור של אנרגיה והשראה, הנתיב שמחולל מוטיבציה אדירה, הנתיב שבו יש מיקוד, הנתיב שבו יש בהירות, הנתיב שבו יש חדות, הנתיב שבו יש חופש עוצמה וביטוי עצמי, הנתיב שבו מוגשמת המטרה המרכזית של חיינו, הסיבה לקיומנו.

אז בכל פעם שאני מרגיש סימנים של תשישות ואנרגיה ירודה, אני חוזר הביתה, אל "רוגע הרגע".

מאחל לכם שנה מלאה באנרגיה ומוטיבציה גבוהה!