* שקט נפשי, חיים ללא כעס - חלק 1.

עשרה כללים להתגבר על הכעס:

1. "היה קשה לכעוס ונוח לרצות" - אל תעשה הנחות לגבי הכעס. כי ברגע שאתה מתחיל לכעוס אתה נעשה יותר ויותר כעסן. ואיך לעשות זאת לקשה? לספור עד עשר כדי שזה יעבור מהלב למוח. אם אתה בא הביתה כועס, אז תשב עשר דקות במכונית, תקשיב למוסיקה עד שתירגע. ולהיפך, אם אתה בא מהבית כעוס, חכה במגרש החניה עשר דקות, ואל תכנס למשרד כדי שלא תפרוק את הכעס הזה על הבוס או על הלקוחות. אפשר לבצע פעילות פיזית כדי לא לכעוס: הליכה, ריקוד, משחק, לשמוע מוסיקה, עשה כל מה שאתה יכול כדי להפיג את הכעס, וכדי לא להביא את עצמך לידי כעס. כי ברגע שאתה מתחיל לכעוס, כך אתה נעשה יותר ויותר כעסן. במאמרי חז"ל כתוב: "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". לפי היהדות הכעס נחשב לאחת המידות החמורות ביותר. בפרקי אבות כתוב: "היה קשה לכעוס ונוח לרצות" - וכל מי שעושה זאת הוא חסיד. לעומתו מי שנוח לכעוס וקשה לרצות הוא רשע.

2. למהר לסלוח. סליחה מופיעה בכל הדתות. וביהדות זה מוטיב מאוד חשוב. בערבית אומרים לעשות סולחה - הכוונה להשלים. לסלוח, כוונתה זה, להיות שלם מחדש, או להשלים עם מה שקרה. יש כאלה שבטעות אומרים: "בחיים אני לא אסלח לו", אפשר לחשוב שאם אני לא אסלח לו אז יקרה לו משהו. אני לא שלם אם אני לא סולח. במחקר התגלה, שככל שהאדם שלם עם עצמו כך המערכת החיסונית שלו חזקה יותר, והוא גם בריא יותר. כשאדם אינו סולח, הוא שומר טינה. כשהוא שומר טינה הוא צריך לשרוף אנרגיה בשביל לשמור את הטינה הזאת. כששומרים על משהו צריך להשקיע אנרגיה. גם כששומרים סוד כמוס או התאבלות ממושכת, יש לזה אותו אפקט. זה מוריד את המערכת החיסונית של האדם, הוא נכנס לדיסהרמוניה, וזו הסיבה הפסיכוסומטית למחלות בכלל ולסרטן בפרט. אז כדאי למהר לסלוח. הסליחה זה היבט אגואיסטי למעני. חוסר מחילה מביא מחלה. לסלוח זה גם לשכוח. יש אומרים: "סלחתי אך לא שכחתי". וזו טעות. צריך גם לסלוח וגם לשכוח.

3. הכנס למודעות: דע לך, אתה נענש עי' הכעס. תאמר לעצמך: "כדאי לי לקבל אולקוס בגללה? ", "כדאי לי לקבל התקף לב בגללו? ". זה לא שווה. ברגע שאתה עומד לכעוס, תעצור לרגע ותחשוב אם כדאי לך להיות חולה. לרוב אנו כועסים על טיפשותם של אחרים, אז אני צריך להיות חולה בגלל שהוא טיפש?

4. אל תיקח את המתנה של הכעס. איש עסקים כעסן, החליט ללכת להכעיס את הגורו. הוא הלך אליו והתחיל להעליב אותו: "אתה כזה פרזיט, לא עושה שום דבר, רק יושב כל היום ונותן עצות, נראה אותך תעסיק עובדים ולא תכעס". אמר לו הגורו: יש בזה משהו". לאחר כמה דקות אומר הגורו: "תסלח לי איש מכובד, אפשר לשאול אותך שאלה? " האיש הנהן בראשו. שאל הגורו: "אם מישהו מביא מתנה למישהו אחר, והמישהו האחר אינו מקבל את המתנה, למי המתנה שייכת? איש העסקים חושב לרגע ועונה: "לזה שהביא את המתנה". הגורו אומר: "נכון, אתה צודק. אתה הבאת לי מתנה של כעס ואני לא מקבל אותה. אצל מי המתנה? אצלך". זה מלמד אותנו לא לקבל את מתנת הכעס. שונא מתנות יחיה. אנו לרוב מקבלים את המתנה ומעבירים אותה לאנשים הכי קרובים אלינו. מהיום והלאה, אנו לא מקבלים את המתנה, מי שכועס המתנה אצלו.

5. הערכה עצמית. מחקרים מראים שככל שההערכה העצמית נמוכה יותר, האדם נוטה לכעוס יותר. ככל שההערכה עצמית גבוהה יותר האדם נוטה לכעוס פחות. דוגמה: שני זוגות הלכו לרקוד. ואז הבעלים החליטו שהם לא רוקדים עם הנשים שלהם ולקחו להם נשים אחרות. אחת הנשים כעסה ועזבה. השניה נשארה, הביטה בבעלה והתלהבה מהביצועים שלו. אחר כך ראתה מישהו עומד לידה ושאלה אותו אם הוא מוכן לרקוד איתה. שתי נשים באותה סיטואציה, מדוע אחת נהגה כך ואחת נהגה אחרת? הראשונה אומרת לעצמה: "אני לא טובה, אני לא ראויה, בטח הוא ימצא מישהי טובה ממני, יותר יפה ממני". כדי להגן על הלב הפגוע שלה היא קמה ועוזבת. השניה אומרת: "אני אישה נהדרת, זה שבעלי רוקד עם אחרת, אין זה אומר שאני לא טובה. זה אומר רק שהוא רוקד עם אחרת. גם אני יכולה לרקוד עם מישהו אחר". פרויד אמר, אין קשר בין קנאה לבין מה שבין או בת הזוג עושים. קנאה קשורה רק בהערכה עצמית של האדם. אדם שההערכה עצמית שלו נמוכה, נוטה לקנא יותר, ולהיפך. אתן שש כלים לפיתוח הערכה עצמית גבוהה, אך צריך תחילה להבחין בין הערכה עצמית לדימוי עצמי. דימוי עצמי קשור למיומנויות וכישורים - איזה דמות יש לי בעיני רוחי ואיזה דמות יש לי בעיני אחרים כשאני עושה משהו. דימוי עצמי יכול להיות לעיתים שגוי. לדוגמה: יש לי דימוי בעיני אחרים של שחקן טוב, ובעיני עצמי יש לי דימוי של שחקן גרוע. הערכה עצמית זה כבוד עצמי. היא תמיד אמיתית ואי אפשר לזייף בה, והיא אינה קשורה לדבר שאני יודע לעשות. זו רק הרגשה פנימית שלי בלבד. והיא מורכבת משני חלקים: הרגשת ביטחון - ביטחון עצמי ביכולת להתמודד עם אתגרי החיים, והרגשה פנימית - אמונה שגם לי מגיע להיות מאושר. בחלק הראשון - אדם בעל הערכה עצמית גבוהה אומר, אני אתמודד, אני יעבור גם את זה. אדם בעל הערכה עצמית נמוכה לא מחפש כיצד להתמודד אלא מחפש את מי להאשים. איך מזהים אדם בעל הערכה עצמית נמוכה? ככל שהוא מאשים יותר, כך ההערכה העצמית שלו נמוכה יותר. ככל שהוא מתמודד, ההערכה העצמית שלו גבוהה יותר. לכן נאמר ביהדות: "האדם ניכר בכיסו בכוסו ובכעסו" - אדם בעל הערכה עצמית נמוכה, במקום להתמודד, הוא נותן לאחרים לסדר אותו - מתבטא בכיסו. אדם בעל הערכה עצמית נמוכה, במקום להתמודד, משקיע את יגונו בכוסו. אדם בעל הערכה עצמית נמוכה, במקום להתמודד, הוא כל הזמן מאשים - מתבטא בכעסו. החכמה היא להתמודד. בחלק השני - אדם בעל הערכה עצמית גבוהה אומר, גם לי מגיע, למה אתן שיסדרו אותי? אדם בעל הערכה עצמית נמוכה חושב שלא מגיע לו, הוא פוחד לבקש, נותן לאחרים שיסדרו אותו. אדם בעל הערכה עצמית גבוהה הוא מקרין זאת כלפי חוץ, והאחרים יודעים זאת. זהו חוק ההשתקפות. "תוכו כברו" הפנים כמו החוץ. האדם בעל הערכה עצמית נמוכה רואה את העולם כנורא, ואילו האדם בעל הערכה עצמית גבוהה רואה את העולם כנפלא. זה אומר, שכל אדם רואה את העולם בעיניים של ההערכה העצמית שלו. ואת מי צריך לתקן? את עצמך. תמיד רוצים לתקן את האחרים במקום את העצמי - הבוס לא בסדר, האישה לא בסדר, הבעל לא בסדר... אם לא טוב לך בעולם החיצוני שלך, באיזשהו תחום, עליך להתחיל לחפש בעולם הפנימי שלך. כל אחד מאיתנו תקוע בחיים בדיוק ברמה של ההערכה העצמית שלו. מי שזוכה במעמד רם, וההערכה עצמית שלו נמוכה, הוא במהרה ירד חזרה במעמדו. לעומת זאת אדם שהיה במעמד רם ונפל, ויש לו הערכה עצמית גבוהה, הוא ימצא דרך לעלות בחזרה. אדם עם הערכה עצמית גבוהה, הוא נוטה פחות להיעלב מבעל הערכה עצמית נמוכה.

* שקט נפשי, חיים ללא כעס - חלק 3.