כוח המחשבה משפיעה על המציאות מסביבנו
בכל מקום בכל זמן ומכל מישורי החיים
ככול שאנו מתקדמים לקראת 2012 המימדים משתנים
האנרגיה יותר מעודנת ונוסף עוד מימד
מה שהכי ניכר זה השינוי בתפיסת הזמן.
הזמן "כאילו" רץ יותר מהר מפעם, זה כבר לא בדיחה זה ידוע לכולם שכאשר חושבים דברים שמחים התדר שלנו משדר שמחה ויותר חוויות שמחות יגיעו למציאות חיינו.
ידע זה הוא נחלת הכלל, הוא חוק קוסמי ידוע ומוכר לכולנו ברמה זו ואחרת אנו מודעים לחוק זה.
דומה מושך דומה
לי יש קושי מסוים בחיים!
מאז שאני זוכרת את עצמי אני חשה קושי רב לעמוד בצפירה ביום השואה, והזיכרון.
תמיד ניסיתי להתחבא בזמן הצפירה או לכסות את אוזני ולחכות שרעש המחריש הזה יעבור
להתחבא מתחת לשמיכה ולחבק כרית.
פעמים רבות ניסיתי לעמוד ולחשוב על הנספים ו החללים והמלחמות
שהם קיומינו כאן ועכשיו מאז או מתמיד כאן בישראל
גם עם הייתי בין אנשים והייתי צריכה לעמוד לא הייתי מסוגלת
לעמוד כדקה ולחשוב על אנשים שנספו מתו, נלחמו למען...
קשה מידי עבורי
עצוב מידי והעיקר מדכא מאוד את הנפש.
זה לא רק הרעש המחריש שמעביר לי צמרמורות של גועל בכל הגוף
זה כל הקונספט של הסבל והזיכרון שלו כאן ועכשיו בכזו עוצמה.
והנפש הנפש רוצה להיות חופשיה או מאושרת הלא כן?
לפני כשנה ביום השואה עמדתי וחיכיתי לצפירה
בלחץ כמובן וכבר בחרדה מהבאות כתמיד ביום עצוב זה
ואז זה הכה בי אני הולכת לעמוד בצפירה בגאווה ובמקום לחשוב על מלחמות ולכבד את האלימות בין אנשים ולחשוב על המוות האופף.
אני יעשה הפעם משהו מועיל
אני אחשוב על מה שאני כן רוצה!
כי הרי הכל תדרים ואני לא רוצה שיהיה אלימות ומלחמות
אלה שלום, הבנה, חמלה ושמחה והרבה כיף!
שבויים שיחזרו לביתם, אני אדמיין את גלעד שליט יושב בים עם החברים שלו ונהנה
אני אדמיין איך אני נופשת לי בסוריה במסעדה. אני אדמיין דברים כאלה ואקווה לשלום ושלווה לכל בני האדם והיצורים החיים סביבנו ואיתנו.
וכך אני עושה מאז!
ואני יכולה להעיד שזה מרגיש הרבה יותר נכון
כל כך נכון וכל כך נעים!
תחשבו כמה כוח יש לאומה שלמה שעומדת יחד וחושבת על שלום
לעומת אומה שלמה שעומדת וחושבת על צער ומלחמה
כל מחשבה שאנו חושבים מייצרת תדר שיוצא מאיתנו ומושך אלינו כמגנט ריקושט התואם
לאותו תדר ככול שהתדר הזה יהיה יותר חזק ולאורך זמן יהיה יותר אפקטיבי
ולכן כאשר אומה שלמה עומדת וחושבת על צער
זה מה שנקבל בחזרה.
בא נחשוב על מה שכן אנו רוצים כאומה
מדוע אנשים מתאחדים לרגעי צער
מדוע לא להתאחד למען רגעי אמת ושמחה ושלום
בכל מקום בכל זמן ומכל מישורי החיים
ככול שאנו מתקדמים לקראת 2012 המימדים משתנים
האנרגיה יותר מעודנת ונוסף עוד מימד
מה שהכי ניכר זה השינוי בתפיסת הזמן.
הזמן "כאילו" רץ יותר מהר מפעם, זה כבר לא בדיחה זה ידוע לכולם שכאשר חושבים דברים שמחים התדר שלנו משדר שמחה ויותר חוויות שמחות יגיעו למציאות חיינו.
ידע זה הוא נחלת הכלל, הוא חוק קוסמי ידוע ומוכר לכולנו ברמה זו ואחרת אנו מודעים לחוק זה.
דומה מושך דומה
לי יש קושי מסוים בחיים!
מאז שאני זוכרת את עצמי אני חשה קושי רב לעמוד בצפירה ביום השואה, והזיכרון.
תמיד ניסיתי להתחבא בזמן הצפירה או לכסות את אוזני ולחכות שרעש המחריש הזה יעבור
להתחבא מתחת לשמיכה ולחבק כרית.
פעמים רבות ניסיתי לעמוד ולחשוב על הנספים ו החללים והמלחמות
שהם קיומינו כאן ועכשיו מאז או מתמיד כאן בישראל
גם עם הייתי בין אנשים והייתי צריכה לעמוד לא הייתי מסוגלת
לעמוד כדקה ולחשוב על אנשים שנספו מתו, נלחמו למען...
קשה מידי עבורי
עצוב מידי והעיקר מדכא מאוד את הנפש.
זה לא רק הרעש המחריש שמעביר לי צמרמורות של גועל בכל הגוף
זה כל הקונספט של הסבל והזיכרון שלו כאן ועכשיו בכזו עוצמה.
והנפש הנפש רוצה להיות חופשיה או מאושרת הלא כן?
לפני כשנה ביום השואה עמדתי וחיכיתי לצפירה
בלחץ כמובן וכבר בחרדה מהבאות כתמיד ביום עצוב זה
ואז זה הכה בי אני הולכת לעמוד בצפירה בגאווה ובמקום לחשוב על מלחמות ולכבד את האלימות בין אנשים ולחשוב על המוות האופף.
אני יעשה הפעם משהו מועיל
אני אחשוב על מה שאני כן רוצה!
כי הרי הכל תדרים ואני לא רוצה שיהיה אלימות ומלחמות
אלה שלום, הבנה, חמלה ושמחה והרבה כיף!
שבויים שיחזרו לביתם, אני אדמיין את גלעד שליט יושב בים עם החברים שלו ונהנה
אני אדמיין איך אני נופשת לי בסוריה במסעדה. אני אדמיין דברים כאלה ואקווה לשלום ושלווה לכל בני האדם והיצורים החיים סביבנו ואיתנו.
וכך אני עושה מאז!
ואני יכולה להעיד שזה מרגיש הרבה יותר נכון
כל כך נכון וכל כך נעים!
תחשבו כמה כוח יש לאומה שלמה שעומדת יחד וחושבת על שלום
לעומת אומה שלמה שעומדת וחושבת על צער ומלחמה
כל מחשבה שאנו חושבים מייצרת תדר שיוצא מאיתנו ומושך אלינו כמגנט ריקושט התואם
לאותו תדר ככול שהתדר הזה יהיה יותר חזק ולאורך זמן יהיה יותר אפקטיבי
ולכן כאשר אומה שלמה עומדת וחושבת על צער
זה מה שנקבל בחזרה.
בא נחשוב על מה שכן אנו רוצים כאומה
מדוע אנשים מתאחדים לרגעי צער
מדוע לא להתאחד למען רגעי אמת ושמחה ושלום