אלצהיימר
על פי גישת Habilitation, מחלת האלצהיימר נתפסת כסוג של נכות, אשר מחייבת תמיכה וליווי של הסביבה, כדי לאפשר למשפחה חיים נורמליים.
ככל שהסביבה תהיה תומכת יותר, כן יהיה תפקודו של החולה טוב יותר.
מודל זה הינו בעיקר תפיסה שונה של חולה האלצהיימר לפיה המטפל והמשפחה לא מתמקדים יותר על מה שאבד, התדרדר ופחת.
הטיפול שם דגש על המשפחה וסביבת החולה, ועל צרכים חברתיים, נפשיים וקוגניטיביים של החולה, לצד הטיפול הרפואי.
המטרה היא הקלה בדרך ההתמודדות של המשפחה עם המחלה, ושיפור איכות החיים של החולה ושל המטפל גם יחד.
על פי גישת Habilitation יש לייצר אוירה רגשית חיובית על ידי טיפול נכון בשישה איזורי פעולה: הסביבה הפיזית של החולה.
סביבה זו חייבת להיות בטיחותית, ברורה, ומגרה לפעילות.
למשל, כשהסביבה בטיחותית לחולה, יקטנו מספר הנפילות.
כמו - כן, הסביבה חייבת להיות מותאמת לחולה באופן שהוא יעשה מינימום טעויות, ויעמוד מול מינימום אפשרויות בחירה.
עזרה תפקודית.
על החולה לקבל עזרה בתיפקודי היום יום בצורה קבועה וברורה כך שרמת אי - הוודאות תפחת, והאוירה תהיה יותר רגועה.
תקשורת עם החולה.
תקשורת נכונה, המותאמת למאפייני המחלה, תקטין באופן משמעותי את התסכול, תשפר את האוירה, ותמנע התנהגויות חריגות.
הפחתת בעיות התנהגות.
למשל, אם המקלחת מהווה בעייה שגורמת למצב רוח רע, ישנן מספר שיטות לטפל בזה כולל שינוי סדר יום, שינוי נוהל העזרה במקלחת ועוד.
הדרך לפתרון הנכון הינה שילוב אלמנטים הנתפסים כחיוביים על ידי החולה.
גירוי חושי.
שימוש בגירויים כמו מישוש כלבים וחדרי הרחה.
בנוסף יש לפעול לגירוי קוגניטיבי על ידי פעילויות מותאמות לחולי אלצהיימר.
הסביבה החברתית.
חשוב לא להשאיר את החולה לבד לפרקי זמן ארוכים, ולייצר מפגשים עם חברים ובני משפחה, כמו גם פעילות יומית מגרה ומאתגרת.
כך נבנה יומו של החולה משילוב של תנועה, משחקים ופעילות חברתית, בנוסף לאתגרים מוחיים ופעילויות מגוונות, כמו אפייה, סידור פרחים ומלאכת יד.
והכל מותאם ליכולתו ולמצב רוחו.
כמו כן, לפי גישת Habilitation, מותאמים לחולה פתרונות מעשיים שמקילים בצורה משמעותית את אופן התנהלותו בביתו, ובכך מסייעים בפתרון קונפליקטים.
שפת האלצהיימר הינה חלק ממרכיב התקשורת בגישה זו.
תקשורת נכונה עם החולה וגישה פיזית מתאימה של המטפל עשויים להקטין משמעותית את התסכול וההתנגדות אצל החולה, ולשפר את האוירה.
בהיעדר שפת תקשורת מתאימה עם החולה עלולות להופיע תופעות המצביעות על בעייה במתן הטיפול והתדרדרות במערכות היחסים, כמו למשל: החולה יחוש מאויים ויגיב בתוקפנות החולה ייבהל וייכנס לחרדה החולה ייכנס למצב של בלבול וחוסר יכולת לבצע את המוטל עליו החולה יחוש מתוסכל וחסר אונים כאשר מתייחסים לשפת האלצהיימר, יש לכלול את המרכיבים הבאים: תיזמון מתאים.
למשל, להתאים את זמן מתן הרחצה לפי מצב רוחו של החולה.
הסביבה הפיזית בה נערכת השיחה.
האם המקום שקט וללא גרויים.
גישה פיזית שמתאימה ומובנת לחולה, לצורך התחלת השיחה.
פנייה אל החולה בטון דיבור רך וברור להביט אל החולה בשעת הפנייה שימוש במשפטים קצרים וברורים והכי חשוב - סבלנות ואמפתיה לא ניתן במסגרת זו לפרט את מכלול מרכיבי השיחה, אולם להלן אחד התרחישים האפשריים של פתיחת שיחה עם חולה אלצהיימר.
זוהי רק דוגמה המכילה מספר מועט של מרכיבי תקשורת כנזכר למעלה.
תוצאות גישת ההביליטיישן עשויות גם להביא לדחייה בצורך לאשפז את החולה, ומאידך - להורדת עלויות במתן הטיפול.
לראשונה הוצגה גישה זו על ידי דוקטור פול ראיה וגברת קוניג - קוסטה בשנת 1996 בארצות הברית, ומאז הפכה גישה זו למובילה בתחום הטיפול במחלת האלצהיימר.
בנוסף אתם יכולים להרשם באתר שלי אלצהיימר - הדרכה למשפחה ולקבל מאמרים שעדיין לא פירסמתי.
אני מקווה שבדרך זו אוכל להקל במעט על הסבל של החולים והמטפלים.
אשמח לשוחח ולענות על כל שאלה בתחום.
על פי גישת Habilitation, מחלת האלצהיימר נתפסת כסוג של נכות, אשר מחייבת תמיכה וליווי של הסביבה, כדי לאפשר למשפחה חיים נורמליים.
ככל שהסביבה תהיה תומכת יותר, כן יהיה תפקודו של החולה טוב יותר.
מודל זה הינו בעיקר תפיסה שונה של חולה האלצהיימר לפיה המטפל והמשפחה לא מתמקדים יותר על מה שאבד, התדרדר ופחת.
הטיפול שם דגש על המשפחה וסביבת החולה, ועל צרכים חברתיים, נפשיים וקוגניטיביים של החולה, לצד הטיפול הרפואי.
המטרה היא הקלה בדרך ההתמודדות של המשפחה עם המחלה, ושיפור איכות החיים של החולה ושל המטפל גם יחד.
על פי גישת Habilitation יש לייצר אוירה רגשית חיובית על ידי טיפול נכון בשישה איזורי פעולה: הסביבה הפיזית של החולה.
סביבה זו חייבת להיות בטיחותית, ברורה, ומגרה לפעילות.
למשל, כשהסביבה בטיחותית לחולה, יקטנו מספר הנפילות.
כמו - כן, הסביבה חייבת להיות מותאמת לחולה באופן שהוא יעשה מינימום טעויות, ויעמוד מול מינימום אפשרויות בחירה.
עזרה תפקודית.
על החולה לקבל עזרה בתיפקודי היום יום בצורה קבועה וברורה כך שרמת אי - הוודאות תפחת, והאוירה תהיה יותר רגועה.
תקשורת עם החולה.
תקשורת נכונה, המותאמת למאפייני המחלה, תקטין באופן משמעותי את התסכול, תשפר את האוירה, ותמנע התנהגויות חריגות.
הפחתת בעיות התנהגות.
למשל, אם המקלחת מהווה בעייה שגורמת למצב רוח רע, ישנן מספר שיטות לטפל בזה כולל שינוי סדר יום, שינוי נוהל העזרה במקלחת ועוד.
הדרך לפתרון הנכון הינה שילוב אלמנטים הנתפסים כחיוביים על ידי החולה.
גירוי חושי.
שימוש בגירויים כמו מישוש כלבים וחדרי הרחה.
בנוסף יש לפעול לגירוי קוגניטיבי על ידי פעילויות מותאמות לחולי אלצהיימר.
הסביבה החברתית.
חשוב לא להשאיר את החולה לבד לפרקי זמן ארוכים, ולייצר מפגשים עם חברים ובני משפחה, כמו גם פעילות יומית מגרה ומאתגרת.
כך נבנה יומו של החולה משילוב של תנועה, משחקים ופעילות חברתית, בנוסף לאתגרים מוחיים ופעילויות מגוונות, כמו אפייה, סידור פרחים ומלאכת יד.
והכל מותאם ליכולתו ולמצב רוחו.
כמו כן, לפי גישת Habilitation, מותאמים לחולה פתרונות מעשיים שמקילים בצורה משמעותית את אופן התנהלותו בביתו, ובכך מסייעים בפתרון קונפליקטים.
שפת האלצהיימר הינה חלק ממרכיב התקשורת בגישה זו.
תקשורת נכונה עם החולה וגישה פיזית מתאימה של המטפל עשויים להקטין משמעותית את התסכול וההתנגדות אצל החולה, ולשפר את האוירה.
בהיעדר שפת תקשורת מתאימה עם החולה עלולות להופיע תופעות המצביעות על בעייה במתן הטיפול והתדרדרות במערכות היחסים, כמו למשל: החולה יחוש מאויים ויגיב בתוקפנות החולה ייבהל וייכנס לחרדה החולה ייכנס למצב של בלבול וחוסר יכולת לבצע את המוטל עליו החולה יחוש מתוסכל וחסר אונים כאשר מתייחסים לשפת האלצהיימר, יש לכלול את המרכיבים הבאים: תיזמון מתאים.
למשל, להתאים את זמן מתן הרחצה לפי מצב רוחו של החולה.
הסביבה הפיזית בה נערכת השיחה.
האם המקום שקט וללא גרויים.
גישה פיזית שמתאימה ומובנת לחולה, לצורך התחלת השיחה.
פנייה אל החולה בטון דיבור רך וברור להביט אל החולה בשעת הפנייה שימוש במשפטים קצרים וברורים והכי חשוב - סבלנות ואמפתיה לא ניתן במסגרת זו לפרט את מכלול מרכיבי השיחה, אולם להלן אחד התרחישים האפשריים של פתיחת שיחה עם חולה אלצהיימר.
זוהי רק דוגמה המכילה מספר מועט של מרכיבי תקשורת כנזכר למעלה.
תוצאות גישת ההביליטיישן עשויות גם להביא לדחייה בצורך לאשפז את החולה, ומאידך - להורדת עלויות במתן הטיפול.
לראשונה הוצגה גישה זו על ידי דוקטור פול ראיה וגברת קוניג - קוסטה בשנת 1996 בארצות הברית, ומאז הפכה גישה זו למובילה בתחום הטיפול במחלת האלצהיימר.
בנוסף אתם יכולים להרשם באתר שלי אלצהיימר - הדרכה למשפחה ולקבל מאמרים שעדיין לא פירסמתי.
אני מקווה שבדרך זו אוכל להקל במעט על הסבל של החולים והמטפלים.
אשמח לשוחח ולענות על כל שאלה בתחום.
050-3331-331