🖨פרקטיקה פילוסופית - האם יש תועלת בפילוסופיה?שלום לכולם, הפעם אני רוצה להשיב לשאלה שאני נשאל בנוגע פרקטיקה.
מה זאת אומרת? נניח שחקרתי והבנתי שהכל אחד, שימינה ושמאלה זה הכל אחד
מה תכלס בשטח, ברמה הפרקטית מה עושים עם זה, אז הכל אחד, ואין נפרדות, ויש נפרדות למרות האחדות, והכל טוב למרות שיש רע, וכו' וכו', מה עושים עם זה ביום יום?
ויש להבין, שיש הבדל גדול בין פילוסופיה לבין הבנת המציאות.
ויש להבין שלאדם רצונות שונים, אינסוף לרצונות, וכבר נסביר.
פילוסופיה, לא תעזור לך בשום דבר בחיים, בכלום. פילוסופיה לא עזרה ולא תעזור לאף אחד.
אם תהיה לאדם הבנת המציאות באופן אמיתי, לא פילוסופי, זה יעזור לו ביום יום.
ואדם שואל, נגיד שהבנתי שהכל טוב ואין הבדל בין הרע לטוב, מה זה עוזר כשלדוגמה:
אדם רוצה לסגור עסקה מול הלקוח, והלקוח מתחיל לריב איתו, והאדם שרוצה לסגור את העסקה כועס ומתעצבן, מה זה עוזר עכשיו שהוא יודע, תיאורטית "פילוסופית" שהכל טוב ואחד?
אז אני שואל את האדם: למה אתה רוצה לסגור את העסקה שלך? האדם משיב שהוא רוצה להרגיש טוב.
ואיך זה פתר לי את הבעיה מול הלקוח, שאני יודע שאני רוצה להרגיש טוב מסגירת העסקה.
וזה אומר שאם היו לך הבנות אמיתיות, ולא היית חושב שזו פילוסופיה, אם היית באמת מבין
את זה שהכל אחד והכל טוב באותה המידה, גם היית חווה את זה מול הלקוח, ולא היית כועס או מתעצבן.
אם לא היית מטומטם ולא רק אומר שאתה חכם ופילוסוף, היית יודע למה אתה עושה כל פעולה ופעולה בחיים שלך.
הטיפש לא מבין ולא זוכר למה הוא עושה את הדברים.
החכם יודע כל צעד ושעל ויודע לאן הוא רוצה להגיע.
ונחזור לעסקה עם הלקוח, ואם הלקוח רב איתי, אני אזכור מה המטרה שלי הסופית, לסגור את העסקה, וההיגיון אומר, שאני לא יריב איתו ולא אכעס עליו.
ואם השכל של האדם הוא אמיתי, והשכל שלו קצת יותר גדול, הוא מקשר את המעשה למטרה הסופית, שהמטרה היא להרגיש טוב, גם אם יקרה משהו נגד רצונו, הוא לא יכעס.
מי שיתייחס לזה רק כפילוסופיה, זה לא יעזור לו וימשיך לכעוס, אך מי שיבין באמת יחווה את הטוב.
כפי שאמרתי הרבה פעמים, מי שיחקור את הרצונות שלו ואת המציאות בשורשם, יגיע לאחדות
וזו לא סיסמה, האדם יחווה את זה ברמה המודעת, לא בתת מודע.
האדם יהיה מודע שזה טוב וזה רע, ואת זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה, למרות שאני יודע את זה, אני עדיין גם בחוויית האחדות, אני ממש מודע שאין כל הבדל בין הטוב לרע.
ומי שהשכל שלו גדול, והשכל גודל ככל שמבררים את המציאות, יודעים שזה אחד.
והצרות של האדם הן בגלל שזה נשאר אצלו בגדר האמונה, הוא מאמין שזה אחד, אבל האמונה עדיין משאירה לו ספק, וגם מי שחקר, ולא לגמרי הגיע למחויב המציאות, עדיין יהיה בספקות, ועליך להבין את עצמך בשלמות, בשלמות כזו שלא תוכל לחשוב ההפך ממה שזה
ואז תחווה באופן שאין להופכו את האחדות בו בזמן שאתה מודע לחלוטין לנפרדות.
פרקטיקה - מהי פרקטיקה רעה ומהי פרקטיקה טובה?פרקטיקה - מהי פרקטיקה רעה ומהי פרקטיקה טובה?פרקטיקה - מהי פרקטיקה רעה ומהי פרקטיקה טובה? מהי פרקטיקה רעה ומה הופך אנשים לפרקטיים בצורה שלילית? אליעד כהן מסביר על מושג הפרקטיקה ומציג כיצד פרקטיקה יכולה להיות שלילית או חיובית. הוא מתחיל בהשוואה בין אנשים לרובוטים, עבדים וחמורים, כדי להמחיש מהי פרקטיקה לא טובה. לדעת אליעד, פרקטיקה לא טובה היא כזו שבה האדם פועל באופן אוטומטי, בלי לחשוב. כמו עבד או חמור, ששואלים רק מה לעשות, ... בחשיבה על מה שעומד מאחוריה, ולכן הוא מתייחס אליהם כאל חמורים או עבדים. דוגמה אחת שנותן אליעד כדי להמחיש פרקטיקה רעה היא המצב שבו אדם בריא מגיע לרופא, והרופא מסביר לו שהוא בריא ואינו זקוק לתרופה. למרות זאת, אותו אדם מתעקש ושואל שוב ושוב: איזו תרופה עלי לקחת? הדוגמה הזו מדגימה עד כמה אנשים התרגלו לחשוב שפרקטיקה פירושה בהכרח לעשות משהו פיזי, במקום להבין שייתכן שכלל לא צריך לעשות דבר. מהי פרקטיקה חיובית, ומה הופך אותה לנכונה? אליעד כהן מגדיר פרקטיקה חיובית כפרקטיקה ממוקדת - תכלית, כזו שבה האדם שואל את עצמו תמיד את השאלה: האם הדבר הזה שאני עושה או מתכוון ... יבחן את עצמו לעומק, הוא יגלה שהתכלית האמיתית היא תמיד אושר ותחושה פנימית טובה. דוגמה נוספת שמביא אליעד להמחשת פרקטיקה נכונה היא אדם שמציעים לו לעשות פעולה מסוימת, למשל תעשה כך וכך, ואז תהיה מאושר. אדם חמור פשוט ירוץ ... לחפש את האושר אחרי שאשיג את התוצאה? רק אם התשובה חיובית, הפעולה היא באמת פרקטית ונכונה. מה ההבדל בין פרקטיקה שקרית לפרקטיקה אמיתית? אליעד מבהיר שיש שני סוגים של פרקטיקה - פרקטיקה שקרית ופרקטיקה אמיתית: פרקטיקה שקרית: מתמקדת רק במה שצריך לעשות באופן חיצוני. האדם לא חושב, הוא רק מבצע הוראות כמו רובוט. לדוגמה, אם אומרים לו לפנות ימינה או שמאלה, הוא פשוט עושה זאת בלי לחשוב על התכלית הפנימית של הפעולה. פרקטיקה שקרית לא מובילה לאושר אמיתי, כיוון שהאושר אינו פעולה פיזית אלא תוצאה של הבנה פנימית. פרקטיקה אמיתית: האדם מתמקד בתכלית האמיתית - האם הדבר הזה יעזור לי להפסיק לחפש את האושר? האם הוא יביא אותי לתחושה פנימית טובה ולקבלה מוחלטת של המציאות? בפרקטיקה אמיתית, הפעולה עצמה פחות חשובה, וחשובה יותר ההבנה הפנימית שמגיעה בעקבותיה. מה הקשר בין אושר לפרקטיקה? לפי אליעד כהן, הקשר בין אושר לפרקטיקה הוא ברור ומובהק. הוא מסביר שהאושר אינו פעולה או דבר פיזי שעושים או משיגים. אושר הוא תחושה פנימית, והוא ... תמיד יישאר לא מרוצה. אליעד מדגיש שהאדם צריך להתמקד אך ורק בתכלית האמיתית שלו - להפסיק לחפש את האושר. הפרקטיקה האמיתית והחיובית היא לשאול את עצמך תמיד: האם הדבר הזה יביא אותי למצב שבו אפסיק לחפש את האושר? רק כאשר התשובה היא כן, זה הדבר שכדאי לאדם לעשות, זו הפרקטיקה הנכונה והיעילה ביותר. איך לחשוב בצורה פרקטית נכונה? לסיכום, אליעד כהן מבהיר שאדם צריך לחשוב בצורה פרקטית נכונה בכך ... למצב שהוא כבר לא מחפש את האושר, מכיוון שהוא כבר מצא אותו, ולכן הוא מרגיש שלמות ואושר אמיתי. מהי פרקטיקה טובה? האם פרקטיקה מביאה לאושר? מה ההבדל בין חשיבה לעשייה? למה אנשים פועלים בלי לחשוב? איך להפסיק לחפש את האושר? האם המציאות מושלמת? פרקטיקה - מהי פרקטיקה רעה, ומהי פרקטיקה טובה? הפעם נדבר על פרקטיקה. פרקטיקה היא הצד המעשי. ונראה אנשים מאד פרקטיים, שזה יכול להיות מאד מבורך בהרבה מקרים. ועכשיו נדבר על הצד השלילי של הפרקטיקה, ועל החיסרון של חשיבה פרקטית. אם נראה את ההבדל בין אדם לבין רובוט, בין עבד לבין מלך, כל מה ... לא חושבים. גם המשוגעים, הם לא חושבים, הם פשוט עושים דברים ללא חשיבה. הרעיון הוא, ומה שאומר כעת מהי פרקטיקה טובה, והפרקטיקה החיובית, היא פרקטיקה ממוקדת, מה התכלית? מה המטרה? האם המטרה היא לחיות? ומי שישאל את עצמו מה הסיבה שהוא עושה מה שהוא עושה, הוא יגלה שבסהכ הוא רוצה להיות מאושר. והפרקטיקה הרצויה, היא לבדוק מה אני עושה שקשור לתכלית שתביא אותי לאושר. והאם הדבר הזה והזה יגרום לי באמת להרגיש טוב, יגרום לי להיות מאושר. ויש פרקטיקה שקרית, וי ש פרקטיקה מעשית. השקרי הוא אומרים לך לעשות ואתה עושה כמו רובוט, ופרקטיקה מעשית היא קשורה לתחושה הפנימית של מה שאת ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?