ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חרדים ✔התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 8 ✔* התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 7. ז...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 8
* התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 7.

ז. "אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו וְהוּא לֹא יָשׁוּב אֵלָי" (שמואל - ב י"ב 23) : האבל על מות צאצא

ומה באשר לאבדן בן או בת? אסון זה הוא קשה מכל אובדן אחר, ולמעשה זהו אֶבל שמעצם טיבו אינו יכול להיות תקין. וכמו במקרה של מות ההורה, פטירות ילדים כאלה היו שכיחות הרבה יותר בעבר. על כן יכולים אנו לצפות שגם השכול יבקש - ויקבל - מענה בחווייה הדתית.

כאן נוגעים אנו בחולשה בסיסית של הפסיכואנליזה הקלאסית. פרויד וקליין, ששמו את הדגש על האינסטינקטים הראשוניים, ראו ביצריות הילדותית גורם ראשוני בדינמיקה המשפחתית ולכן ייחסו את המשאלות היצריות הראשוניות רק לפעוט, בלי להביא בחשבון את תרומתם של ההורים. בפסיכואנליזה המודרנית חד - צדדיות כזאת לא תעלה על הדעת: גם ההורה המושא לתשוקת גילוי העריות של הפעוט מפתח יחס אירוטי כלשהו, מעודן במצב הנורמלי או קונקרטי במצב הפתולוגי, וגם ההורה שאליו מפנה הפעוט את דחפיו העוינים חש עוינות כלפי בן - מינו החדש, אפילו טרם לידתו. ואכן, ההיסטוריה והאנתרופולוגיה חוזרות ומזכירות לנו כי רצח ילדים הכתים כמעט כל תרבות, ואם לא די באלה באה הכרוניקה הפלילית ומזכירה לנו כי גם בימינו שכיחה זוועה זו יותר מכפי שהיינו רוצים להאמין.

לכן, מות הבן או הבת, לבד מהיותו פורע סדרי עולם, ושההתאוששות ממנו קשה מאוד, עלול גם ליפול קרבן לאותם סיבוכים המחמירים את סוגי האבל האחרים: רגשות עוינים שהיו בהורה כלפי הצאצא בעודו בחיים הופכים עתה לרגש אשמה קשה מנשוא.

איזה אובייקט תחליף מציעה הדת תחת בן או בת שנפטרו? האל הקדום מיתרא ירד לעולם בדמות תינוק חסר הורים, כדי להושיע את האנושות, ועלה לשמים בגיל צעיר. בין ממשיכיו מזדקר האדם - אל בגדולה שבדתות, ישוע, הבן שהוקרב לכפר על חטאי האנושות. בן - מוקרב קצת פחות מסביר פנים, התובע קורבנות רבים משלו, הוא האימאם חוסיין, הקדוש המעונה של האיסלאם השיעי.

ביהדות, אחת הדמויות בעלות העוצמה הגדולה ביותר הוא דווקא אנטי - גיבור נטול - עוצמה, יצחק. אמנם הוא אינו ממלא תפקיד של אובייקט לסגידה אך דמותו מאפשרת הזדהות רבת - עוצמה בכל דור ביהדות בו נופלים יהודים קורבנות לרדיפות ולמלחמות. לא במקרה נעשה יצחק מוטיב עיקרי במרד של היהדות החילונית.

האגדה התלמודית (ירושלמי ברכות ב 4) על חייו הקצרים של המשיח היא כה שובת - לב שכדאי לקָראה תחילה בלשון המקור.

עובדָא הוֵה בחד יהודאי דהוה קָאִים רַדִי. גַעַת תוֹרתֵיה קוּמוֹי. עבר חד ערביי ושמע קַלָה. אמר ליה: בר יודאי! בר יודאי! שרֵי תורך ושרי קנקנך, דהא חריב בית מקדשא. גַעַת זמן תניינוּת. אמר ליה: בר יודאי! בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, דהא יָלֵיד מלכא משיחא. אמר ליה: מה שמיה? מנחם. אמר ליה: ומה שמיה דאבוי? אמר ליה: חזקיה. אמר ליה: מִן הֵן הוא? אמר ליה: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זַבִּין תורוֹי וזבין קנקנוי, ואיתעבֵיד זַבִּין לבֵדין למיינוּקא, והַוֵה עַיֵיל קרִייה ונפּקא קרייה עד דעַל לההוא קרתא. והַויִין כָּל נַשיָיא זַבָּנָן ואימָה דמנחם לא זבנה. שמע קַלָן דנשייא אמרין: אִימֵיה דמנחם, אִימֵיה דמנחם, אַיתִיי זוּבּנִין לִבְרֵך. אמרה: בָּעיָיא אנָא מִיחַנקוּנֵיה סַנאֵיהוֹן דישראל, דִביוֹמָא דְאִיתיָלִיד אִיחרוּב בית מוּקָדשָא! אמר לֵיה: רחִיצַיא אַנָן דִברַגלֵיה חַרֵיב וברגליה מתבָּנֵיי. אמרה ליה: לֵית לי פּרִיטִין. אמר ליה: והוא מה איכפת ליה? אַיתֵיי זוּבּנִין ליה, אִין לֵית קוּמֵך יומא דִין בָּתר יומִין אנא אַתֵי ונֵסֵיב. בתר יומין עָאל לההיא קרתא. אמר לה מהו מִיְינוּקא עָבִיד? אמרה ליה: מִן שָעתָא דְחַמיתנַי אתוּן רוּחין ועִלעוּלֵי וחַטפִינֵיה מן יָדָיי.

מעשה היה ביהודי אחד שהיה חורש. געתה פרתו לפניו. עבר ערבי אחד ושמע קולה. אמר לו: יהודי! יהודי! התר פרתך והתר מחרשתך, שהנה חרב בית המקדש. געתה שנית. אמר לו הערבי: יהודי! יהודי! קשור פרתך וקשור מחרשתך, שהנה שנולד מלך המשיח. אמר לו: מה שמו? [אמר לו: ] מנחם. אמר לו: ומה שם אביו? אמר לו: חזקיה. אמר לו: מהיכן הוא? אמר לו: מעיר המלך ש [ב] בית - לחם יהודה. הלך ומכר פרתו ומכר מחרשתו, ונעשה מוכר בגדים לילדים. והיה נכנס ליישוב ויוצא מיישוב עד שהגיע לאותה עיר. והיו כל הנשים קונות ואמו של מנחם לא קנתה. שמע את קול הנשים אומרות: אמו של מנחם! אמו של מנחם! בואי קני לבנך. אמרה: רוצה אני [הלוואי] שייחנקו שונאי ישראל, שביום שנולד חרב בית המקדש! אמר לה: בטוח אני שביומו [יום לידתו] נחרב וביומו [יום לידתו] ייבנה. אמרה לו: אין לי כסף. אמר לה: והוא [אני] מה איכפת לו [לי] ? בואי קני לו, אם אין לפנייך [לך] היום, בעוד [כמה] ימים אבוא ואקח. כעבור ימים נכנס לאותה עיר. אמר לה: מה עשה [קרה עם] התינוק? אמרה לו: מאותה שעה שראיתני באו רוחות וסערות וחטפוהו מידיי.

המשיח הוא פעוט הסובל מהזנחה, אם לא מהתעללות ממש. אביו נעדר מהסיפור, והכינוי "אמו של מנחם" רומז כי אמו, שאפילו שמה אינו נמסר, היא אלמנה ולכן אינה קרויה כנהוג "אשת חזקיה. " היא זועפת, אולי שרויה בדיכאון, ואינה אוהבת את בנה: "הלוואי שייחנקו שונאי ישראל" הוא לשון נקייה המוכרת עד היום בעדות רבות בישראל, כשאם כועסת מטיחה בבנה גידוף המועתק אל הגויים במקום לומר ישירות "הלוואי שתמות! " היא מאשימה אותו בעקיפין בחורבן בית המקדש, ואולי במות אביו, בדמיון מפליא לאמונה העממית בה פגשנו בפרק ב. מיהו האיש הבא מרחוק לראות את המשיח? שלא כמו האמגושים המלומדים באגדה הנוצרית, הוא איכר אלמוני ששמע במקרה על אסון עמו ועל התקווה החדשה שהפציעה, וזאת דווקא מפי גוי, שפיענח אותה מקריאת בהמה - תיאור מאוד לא מחמיא של היהודים באותה עת! נגד ההאשמה הקשה שתולה האם בבנה מנסה האיש לשכנעה שההיפך הוא הנכון, שהילד בא כמענה לאסון. היא מתרצה לקנות לו בגדים, אבל כעבור זמן קצר מתקיימת קללתה והרוחות חוטפות אותו. כאן מסתיימת האגדה בפתאומיות. עם ישראל אינו יודע על הדרמה הקצרה של לידת המשיח ומותו, ולולא הערבי לא היה יודע עליה איש. אפילו גיבור הסיפור, ששמע את הבשורה, מתבלט בפאסיביות שלו. הוא לא ראה את הילד מעולם, לא שיחק אתו ולא ניסה לעשות למענו יותר מאשר לנדב לו בגדים, ואפילו איננו רואים את תגובתו על מות הילד. וכך, ילד לא - רצוי נושא את תקוות העם לשובו של האב הגדול.

נוכל לסכם ולומר כי השכול, כמו היתמות, הוא אחד המשברים הנפשיים שהיוו תמיד קרקע פורייה לחוויה הדתית כמו גם לדרך לתעל את הכאב לאפיקים לאומיים.

ח. "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות ט"ו 2) : ה"עצמי" הינקותי ואידיאל הסגידה הדתית

אם בפרקים הקודמים דנו ברובד הבין - אישי של ההתגלות הדתית, ובעיקר ביחסי ילד - הורה, הנה קיים רובד ינקותי עמוק יותר בנפש האדם - יחסיו עם עצמו - המעצב במהלך החיים הן תופעות פתולוגיות והן חוויות דתיות.

מפרויד, מקליין ומקוהוט למדנו כי הנרקיסיזם, האהבה העצמית, הוא האהבה הראשונה המופיעה בחיי התינוק, ורק בהמשך הוא מתגלגל בהשקעות בוגרות באובייקטים חיצוניים. כך מתפתחות האהבה והיכולת להשקיע אנרגיה יצרית בעבודה, בחברה ובתרבות. קשת רחבה של הפרעות נפשיות נובעת מהתקלות השונות האורבות לתהליך זה.

והנה, במאמרו של פרויד "הצגת הנרקיסיזם, " בתוך פסקה ארוכה על האהבה שמעוררת בגבר אשה נרקיסיסטית, "חבוי" קטע שמפאת חשיבותו ראוי היה שיובא כפסקה נפרדת. יש בו תובנה חודרת מאוד לגבי הדינמיקה בין הנרקיסיסט לבין זה הסובל מההפרעה ההפוכה, אהבה עצמית מועטה מדי:

ניתן לזהות בבירור כי נרקיסיזם מעורר משיכה רבה אצל אחרים אשר ויתרו לחלוטין על הנרקיסיזם שלהם, ותרים אחרי אהבה אובייקטלית. הקסם הילדותי מבוסס בחלקו הגדול על הנרקיסיזם של הילד, על הסתפקותו ב, עצמו ועל מסוגרותו המונעת גישה אליו, וכך גם קסמן של חיות מסוימות, שהרושם שהן יוצרות הוא שאין הן מטרידות את עצמו בגיננו - כמו החתולים וחיות הטרף הגדולות, אכן כן, אפילו הפושע הגדול וההומוריסט המתוארים בספרות מעוררים את ענייננו על ידי העקביות הנרקיסיסטית שבה הם מיטיבים להרחיק מן האני שלהם כל דבר העלול להקטין אותו. דומה שאנו מתקנאים בהם על כך שהשתמר אצלם מצב נפשי עילאי, עמדת ליבידו חסינה מפני כל התקפה, שאנו עצמנו ויתרנו עליה זה מכבר (90, ע' 53 - 4).

מכאן, בתוך אותה פסקה, שב פרויד לדון באשה הנרקיסיסטית וכך כמעט הולכת לאיבוד התובנה הכללית שבניתוח זה. רק בהמשך נראה שפרויד מכיר בכך שלדבריו יש תוקף רחב יותר, שאינו תלוי במגדר. והוא מסכם:

סקירה קצרה של הדרכים לבחירת האובייקט יכולה לחתום את ההערות האחרונות בנושא, אשר טופל כאן ברמיזה. ניתן לאהוב -

1) לפי הדגם הנרקיסיסטי:

1. מה שהאדם הנו בעצמו (את עצמו)

2. מה שהאדם עצמו היה

3. מה שהאדם עצמו היה רוצה להיות

4. אדם שהיה חלק מן העצמי שלו.

2) לפי הדגם ההישענותי:

1. את האשה המזינה

2. את הגבר המגן.

ואת תחליפיהם, המהווים סדרה הנובעת מדמויותיהם (ע' 55 - 6).

למה, אם כן, לא המשיך פרויד, בעבודותיו על הדת, ליישם רעיון זה על אהבת המאמין לאלוהים? האם לא הבחין כי דמות האלוהים עצמה היא דמות נרקיסיסטית מוקצנת, שההערצה שהיא מושכת מתאימה למודל שהציע?

התמיהה מתחזקת בנוגע לתאורטיקאי העיקרי של הנרקיסיזם, קוהוט, 92, שטבע את המונח החשוב "עצמי" הנבדל מה"אני" הלא - אישי בפסיכואנליזה הקלסית. בנוסף טבע קוהוט את המונח הייחודי "זולתעצמי" (selfobject) לתאר את הדרך בה חווים אנו את האחר כחלק מה"עצמי" שלנו. קוהוט, כפרויד, חקר את הרכיב הנרקיסיסטי במערכות - יחסים שונות כהתאהבות, הערצה, אהבת - הורה או, במסגרת הטיפול, ההעברה. כך, למשל, העברת האידיאליזציה מבוססת על היחס "אתה מושלם ואני חלק ממך. " גם כאן, זה המחפש קשר סימביוטי עם המושא הנרקיסיסטי הוא אדם הבז לעצמו, וליתר דיוק: שהנרקיסיזם שלו דוכא באכזריות. בולט הדבר בצורה מוקצנת בטוטליטאריות ובפאשיזם לסוגיהם:

המבנים הנרקיסיסטיים המדוכאים, אך הבלתי - משתנים, מתחזקים ככל שהדרך לביטויים חסומה, הם... יולידו באופן פתאומי, ולא רק אצל יחידים, אלא בקרב קבוצות שלמות, רדיפה נטולת - מעצורים אחר מטרות מגלומניות... כדי להדגים רעיוני זה, די באזכור שאיפותיה חסרות - הרחמים של גרמניה הנאצית וכניעתו הטוטלית של העם לרצונו של הפיהרר (93, ע' 74 - 5).

והנה, אף קוהוט לא קישר מעולם בין הנרקיסיזם לבין היחס לאלוהים או לדמות האלוהים עצמו. למה, למשל, לא העיר קוהוט על דמות האל כ"זולתעצמי"? מן הסתם לעובדה שלקוהוט עצמו היה רגש דתי היה חלק בהימנעות תמוהה זו.

מי שלקח על עצמו לחקור נתיב זה היה פרופסור למדעי הדתות ולאנגלית, ג'ק מיילס, בספרו "אלוהים: הביוגרפיה. " בתארו את אלוהים כדמות ספרותית, התעכב בפרוטרוט על מאפייניו הנרקיסיסטיים. המשך ה"ביוגרפיה" תיאר את תהליך התבגרותו של האל ממאפייניו אלה, ממש כמו בני - האדם, אל היכולת לאהוב את הזולת. גם שני יוצרים ישראליים שתיארו דינמיקה זו אינם פסיכולוגים. "בא אל הקודש" מאת ארי אלון הוא ספר שתרומתו המחקרית הלמדנית מעורבת בדרשנות אישית וחופשית. המחזה "אוי אלוהים" של ענת גוב, שעניינו פסיכולוגית שאלוהים בא אליה לטיפול, עושה שימוש נרחב הן במקורות היהדות והן בתובנות פסיכולוגיות. למה דווקא אנשים שאינם פסיכולוגים שמו לב לתכונותיה הנרקיסיסטיות של דמות האל? איני יודע. הניתוח להלן מראה שתובנותיהם מעוגנות היטב בחשיבה הפסיכואנליטית.

נשוב אם כן אל מערכת - היחסים שתיאר פרויד לעיל, שאחד השותפים בה הוא אינו נרקיסיסט אלא, להיפך, אדם שה"עצמי" שלו נחווה כבלתי - שלם ומרוקן. לאנשים הנתונים במצוקה כזאת, הסימביוזה עם אדם אחר משיבה את הדימוי העצמי החיובי ואת הביטחון שאבדו להם. ומעניין שאותו תחליף - אני, שעמו הם מבקשים ליצור את הקשר הסימביוטי, הוא בעל מאפיינים הפוכים: לא רק דמות בעלת כוחות יוצאים מגדר הרגיל, אלא גם שטופה באהבה - עצמית ומפגינה שחצנות בולטת. בולט הדבר במיתוס היווני על נרקיסוס, האוהב רק את עצמו: הוא מעורר את האהבה הנואשת ביותר דווקא מצד אקו, הנימפה החסרה קול משל עצמה. לא קשה לגלות באובייקט הסגידה, בין ממשי ובין הזוי, את עקבות ה"עצמי" הינקותי, הגרנדיוזי, שלא הצליח להתפתח לאישיות בוגרת המכירה במגבלות המציאות. אני נזכר בהקשר זה בדברים המאלפים ששמע קוהוט הצעיר מפי האנליטיקאי שלו, אייכהורן: "היינץ, אני מקווה שאוכל להזריק לך מעט נסיוב של עבריינים" (93, ע' 20).

הצעד הבא נראה אם כן ממש מתבקש: מושאי הסגידה הדתית, בעיקר בכתות האזוטריות, הן דמויות המצטיינות ברושם אומניפוטנטי, ברברבנות ובנקמנות חסרת - פרופורציה האופייניות לזעם הנרקיסיסטי. נקמנותו של אלוהי המקרא היא דוגמה בולטת לכך, וכן חמת - הזעם על מעשים של חילול - קודש המופיעה לפעמים גם אצל אנשים נוחי - מזג. במקרים אלה, כנראה, משמר האובייקט הדתי משהו מה"עצמי" הינקותי, הנקמני ללא - פשרות. גם ההדגשה המונותיאיסטית על היות האלוהים אחד ויחיד מסגירה אולי על דרך ההיפוך ליקוי ב"עצמי" של המאמין, החווה את עצמו כמפוצל ומסוכסך. אולמן, 52 מייזנר53 וספירו הראו כי בחוויה הדתית מתגלית סימביוזה זו בין הסוגד לבין מושא הסגידה בצורות רבות: לעתים המנהיג הדתי משמש "עצמי" הזייתי למאמיניו ולעתים הקהילה הדתית כולה נתפסת כמקור ההרמוניה והאחדות.

תחליף - ה"עצמי" הבולט והשכיח מסוג זה הוא דמות האל, שהסגידה אליו היא שריד לאהבה העצמית של ה"עצמי" הינקותי. האלוהים כתחליף - עצמי משרת צורך קיומי עמוק: הצורך בהכחשת המוות ע"י ה"אני. " שפלות - הרוח והוויתור על סיפוקים יצריים ושאיפות חומריות, המאפיינים כה רבים מקרב מקבלי - האמונה, אינם צריכים להטעות: המעטת ה"עצמי" מוצאת פיצוי באובייקט אחר - האל, המנהיג, המדינה - שהוא נרקיסיסטי וגרנדיוזי ביחס ישיר לצמצום ה"עצמי" של המאמין. הנה, למשל, בפרשת "האזינו" (דברים ל"ב 39 - 42) מודיע האלוהים לבני ישראל:

רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי.

אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא.

וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל.

כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי: חַי אָנֹכִי לְעֹלָם.

אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי.

אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם.

אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר.

מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב.

* התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 9.
אשמה איבוד אנגלית חילונים הפרעות נפשיות ייחודיות רגשות אשמה מוות להשיג ערך עצמי מדע לשכנע אמונה אמונה דתית אמונה הדתית אמונות דת דתות החרדים התבוננויות פסיכודינמיות התבוננות חוויות התגלות חוויית התגלות חרדים פסיכודינמי פסיכודינמיות
שנאת חרדים, הסתה נגד חרדים, רוצחים חרדים, גיוס חרדים לצבא, אברהם אבינו, חרדופוביה, לשנוא חרדים, לא תרצח, ישי שליסל, רצח על רקע דתי, שקרים של דתיים, פרשת פנחס, שנאה לחרדים, שמיעת קולות
שנאת חרדים, הסתה נגד חרדים, רוצחים חרדים, גיוס חרדים לצבא, אברהם אבינו, חרדופוביה, לשנוא חרדים, לא תרצח, ישי שליסל, רצח על רקע דתי, שקרים של דתיים, פרשת פנחס, שנאה לחרדים, שמיעת קולות האם נכון לקשר בין חרדים למעשה רצח? בהרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יש מקום להדגיש את העובדה שהרוצח היה חרדי, לאור מקרה שבו אדם חרדי רצח את אשתו. הוא מציין כי פעמים רבות התקשורת מציינת את מוצאו הדתי של הרוצח, מה שמעורר את התנגדותם של חרדים שטוענים כי מדובר בהסתה נגדם. אליעד שואל האם יש בכך היגיון או שמא מדובר בהשפעה של אמצעי התקשורת, שלדבריו עשויים להיות ... הוא מדגיש כי השאלה האמיתית היא האם הדת היהודית באמת מעודדת אלימות. אליעד מביא דוגמה להשוואה: אם אדם מראשון לציון היה מבצע פיגוע, לא היו מקשרים את המעשה לכלל ... להדגיש את השייכות לאותה קבוצה. האם הדת היהודית באמת מתנגדת לרצח באופן מוחלט? אליעד טוען כי הדת היהודית לא תמיד מתנגדת לרצח באופן מוחלט. הוא מציין את פרשת פנחס מהתנך, בה פנחס רוצח שני אנשים על רקע יחסים אסורים, ומקבל ... מתקבל כיום בחברה המודרנית. האם החרדים הם עשבים שוטים? אליעד מציין את הטענה שהחרדים המייצגים אלימות הם מיעוט קיצוני שאינו מייצג את כלל הציבור החרדי, ומסביר כי אם אכן מדובר בעשבים שוטים, אזי החברה החרדית, ובמיוחד הרבנים, צריכים לנקוט פעולה ברורה כנגד אלימות כזו. הוא מציין כדוגמה את ההפגנות בבני ברק, בהן חוסמים חרדים את הכבישים. לדעתו, אם הרוב החרדי היה מתנגד לכך, הרבנים היו יוצאים נגד התנהגות זו באופן ברור, אך המיעוט הזה לא נקט בפעולה. האם צריך להדגיש את השייכות הדתית של הרוצח כאשר הוא טוען שזו הסיבה למעשיו? אליעד מציין כי כאשר אדם מבצע פשע ומצהיר כי המניע היה דתי, חובה להדגיש את השייכות הדתית שלו. הוא מסביר זאת באמצעות דוגמה של משחקי מחשב כמו GTA, שמעודדים אלימות. אם אדם יטען שעשה פשע בעקבות המשחק, יהיה לגיטימי ... עיקרון נכון גם לדת: אם אדם טוען כי הדת לימדה אותו לעודד אלימות, יש מקום להדגיש את הקשר הדתי למעשיו. האם הציבור החרדי נתפס באופן שונה מציבורים אחרים? אליעד טוען כי הציבור החרדי נתפס בצורה שונה מציבורים אחרים משום שהם מתיימרים להיות טובים יותר משאר האוכלוסייה. הוא מציין את המעמד המיוחד שמקבל הציבור החרדי, שמבקש תקציבים מהמדינה על לימוד תורה, וטוען כי כאשר הציבור מתנשא, הביקורת כלפיו תהיה יותר חריפה, במיוחד כאשר מישהו ...
חרדים אנוסים מה זה, האם לצאת מהארון הדתי? מה זה אנוסים חרדים? דתיים בעל כרחם, חרדים בעל כרחם, דתיים אנוסים, יציאה בשאלה, חזרה בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בתשובה, החברה החרדית, חילוני בסתר, דתי אנוס, חרדי אנוס, יהדות
חרדים אנוסים מה זה, האם לצאת מהארון הדתי? מה זה אנוסים חרדים? דתיים בעל כרחם, חרדים בעל כרחם, דתיים אנוסים, יציאה בשאלה, חזרה בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בתשובה, החברה החרדית, חילוני בסתר, דתי אנוס, חרדי אנוס, יהדות מה זה חרדים אנוסים, ומדוע הם נשארים חרדים? חרדים אנוסים הם אנשים המשתייכים למגזר החרדי או הדתי, אך הם חווים מצב שבו הם מרגישים מוכרחים להיות חרדים בעל כורחם. הם אינם מאמינים עוד בדת, אינם רוצים לשמור מצוות או לקיים אורח חיים חרדי, אך ממשיכים לעשות זאת מתוך אילוצים חברתיים שונים. לדוגמה, אדם שקם להתפלל בבוקר למרות שהוא אינו מאמין בכך, עושה זאת כי הוא פוחד מנידוי חברתי, מאובדן תמיכה כלכלית, מניתוק ... אם יעזוב את המגזר החרדי. אליעד כהן מסביר שהמונח אנוסים אינו מתייחס לאונס פיזי, אלא להכרח פנימי וחברתי המאלץ אנשים לשמור על חזות דתית חיצונית, למרות שאין להם רצון פנימי אמיתי לכך. האם באמת עדיף לצאת בשאלה או להישאר חרדי אנוס? לפי אליעד כהן, ברמה הפרקטית והפשוטה, המצב האידיאלי עבור אדם הוא שהוא יוכל לעשות מה שהוא רוצה. למשל, אם אדם מעוניין לנסוע לים בשבת, עדיף שיתאפשר לו לעשות זאת. ... בין אם הוא חילוני או דתי, מתנהג אחרת לפי החברה בה הוא נמצא. אם ניקח אדם ונשים אותו בגונגל, אחרי שבועיים הוא יתנהג בצורה אחרת לגמרי. שים אדם בין שועלים - הוא יתנהג אחרת, שים אותו בין כרישים - ... לחיות כחילוני מאשר כחרדי אנוס? לפי אליעד כהן, לא בהכרח קל יותר להיות חילוני מאשר חרדי אנוס. גם לחיים חילונים יש חובות, מגבלות, וצורך למצוא חן בעיני הסביבה. מצד אחד, לאדם חילוני יש יותר חופש לבחור את אורח חייו, אבל מצד שני יש לו אחריות לפרנס את עצמו, ... לעומת זאת, אדם חרדי אנוס אמנם מוגבל בדברים מסוימים, אך הוא מקבל יתרונות כמו תמיכה קהילתית וכלכלית. אליעד מדגיש שהחיים הם משחק של בחירות, זכויות וחובות. המעבר מחרדי אנוס לחילוני לא בהכרח יוביל לחיים טובים יותר באופן מוחלט. בפועל, אדם רק מחליף מגבלות מסוימות במגבלות אחרות. מהו המצב האידיאלי של חיים ללא תנאים? אליעד כהן מסביר שהמצב ... טוב אם אתה בשבי של החרדים או בכל מצב חיים אחר. המטרה האמיתית, לפי אליעד, היא להגיע למצב שבו האושר לא תלוי בסביבה החיצונית. האושר, לפי הסבריו של אליעד, צריך להגיע מפנימיות האדם ולא מהמצב החברתי או הדתי שלו. באופן אידיאלי, אדם צריך להיות מסוגל לחיות כחרדי ולהיות מאושר בכך, וגם להיות מסוגל לחיות כחילוני ולהיות מאושר באותה מידה. הבחירה להיות דתי או חילוני אינה חשובה, אלא היכולת לחיות בשלום ובאושר עם הבחירה שלך - או עם האילוצים שבהם אתה חי. האם יש הבדל אמיתי בין אושר דתי לאושר חילוני? אליעד מסביר כי אין הבדל מוחלט בין אושר דתי לאושר חילוני, כי בשני המקרים יש חובות וזכויות. האושר אינו תלוי רק ביכולת שלך לעשות מה שבא לך, אלא ביכולת שלך להיות שלם עם עצמך במצב הנוכחי שלך. אם האושר שלך תלוי בכך ... או צער על היותך חרדי אנוס, כיוון שמצבם אינו בהכרח גרוע יותר מאף אחד אחר. לדעתו, לא בהכרח שלהיות חילוני זה טוב יותר, ולא בהכרח שלחיות באורח חיים
הקמת ממשלה עם המפלגת הערביות, שר ביטחון ערבי, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד חרדים, אפליית ערבים, אפליית חרדים, אפליית מיעוטים, האם הערבים רוצים להשמיד אותנו? ראש ממשלה ערבי, התנתקות או סיפוח, המלחמה בחמאס
... הערביות, שר ביטחון ערבי, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד חרדים, אפליית ערבים, אפליית חרדים, אפליית מיעוטים, האם הערבים רוצים להשמיד אותנו? ראש ממשלה ערבי, התנתקות או סיפוח, המלחמה בחמאס האם ... עשוי לנקוט צעדים חריפים ואפקטיביים נגד הטרור. האם החרדים פחות מסוכנים מהערבים למדינה? אליעד מתייחס להשוואה בין החרדים לערבים ומסביר שאין הבדל מהותי מבחינת הסכנה למדינה. הוא מתייחס לכך שהחרדים מוכנים לשבת בכל ממשלה שתספק להם כסף לישיבות, בעוד הערבים נאמנים לאגנדה שלהם ולא בהכרח יסכימו לכל תנאי. בנוסף, הוא מזכיר שהציבור החרדי לא פחות קיצוני בחלקים מסוימים מהציבור הערבי, ולכן לא ניתן לקבוע באופן מוחלט שהחרדים פחות מסוכנים. הוא טוען שאין סיבה אמיתית להעדיף קואליציה עם חרדים על פני קואליציה עם ערבים, שכן שתי הקבוצות מונעות מאינטרסים פוליטיים דומים. למה לגיטימי לפסול חרדים מהממשלה אך לא ערבים? אליעד מבדיל בין זהות חרדית לבין זהות ערבית. לטענתו, חרדיות היא השקפת עולם ואורח חיים שבוחרים בהם מרצון, ולכן לגיטימי פוליטית לפסול ... אלא יש לשקול כל אדם לפי דעותיו ואמונותיו האמיתיות. למה חרדים מופלים לרעה במקומות עבודה? אליעד מסביר כי לעיתים מעסיקים אינם רוצים לקבל חרדים לעבודה מחשש שידרשו התאמות מיוחדות כמו חופשים רבים או הפרדה בין גברים לנשים. הוא טוען שהבעיה אינה בעצם היותם חרדים, אלא בדרישות המיוחדות שלהם שמגיעות על בסיס דתי, ולכן זה יוצר רושם של אפליה. לדבריו, אם חרדי לא יציג דרישות מיוחדות, לא תהיה סיבה לא לקבלו לעבודה, אך במציאות, רובם אכן מבקשים התאמות בשל אמונתם. האם ... אחמד טיבי מסוכן לישראל? שר ביטחון ערבי בישראל אפליית חרדים בשוק העבודה גזענות נגד ערבים האם החרדים מסוכנים למדינה? ממשלה בלי ערבים או בלי חרדים? לקבל חרדים לעבודה, אפליית חרדים במקומות עבודה, אפליה נגד חרדים, אפליה נגד ערבים, ממשלה בלי חרדים, ממשלה בלי ערבים, דיון פוליטי, יעוץ פוליטי, אחמד טיבי, שר הבריאות, ליצמן, ביבי נתניהו, מרגלים נגד ...
קומץ חרדים, עשבים שוטים, האם באמת מדובר רק בקומץ חרדים? למה מתנגדים לחרדים? למה אנשים נגד החרדים? האם ההתנגדות לחרדים מוצדקת? מדינה יהודית ודמוקרטית, נטורי קרתא, חילונים וחרדים, החברה החרדית, חילונים ודתיים
קומץ חרדים, עשבים שוטים, האם באמת מדובר רק בקומץ חרדים? למה מתנגדים לחרדים? למה אנשים נגד החרדים? האם ההתנגדות לחרדים מוצדקת? מדינה יהודית ודמוקרטית, נטורי קרתא, חילונים וחרדים, החברה החרדית, חילונים ודתיים מה הבעיה עם הצביעות כלפי החברה החרדית? ההרצאה מתחילה בהצגת השאלה האם ההתנגדות לחרדים נובעת מקומץ קטן שמייצג את רוב החברה החרדית, או שמא מדובר בבעיה רחבה יותר שדורשת התייחסות עמוקה יותר. אליעד כהן מציע כי השאלה אם מדובר בקומץ או לא ... היא הצביעות של החברה החרדית בכל הנוגע לגישותיהם כלפי הפרות של ערכים דתיים וחוקי המדינה. הוא מסביר כי כאשר אנשים בחברה החרדית מבחינים במישהו שעובר על ערכים דתיים או מחוקי המדינה, הם מגיבים באופן נחרץ ויודעים להוציא את אותם אנשים מהחברה החרדית, או לפחות להוקיע אותם. דוגמאות לכך הן התנגדות לטעויות כמו אכילת חמץ בפסח, עישון בשבת, או כל פגיעה במצוות הדתיות. לעומת זאת, כשמדובר באנשים המפרים את כללי המדינה, כמו חיילים המקללים או זורקים אבנים על שוטרים, החברה החרדית לא תמיד מתייחסת באותה צורה. אליעד טוען כי זו צביעות מוחלטת שמבוססת על הסכמה שבשתיקה מצד רוב האוכלוסייה החרדית, שכן היא לא עוזרת במניעת התנהגויות חריגות שפוגעות במדינה ובציבור. האם החברה החרדית תומכת בהפרות החוק? הסיבה המרכזית לכך שאליעד כהן אינו מקבל את הטענה שמדובר רק בקומץ היא העובדה שהציבור החרדי לא נוקט עמדה פעילה בנוגע להפרות החוק. אם החברה החרדית לא יוצאת בפומבי נגד מעשים שמזיקים למרקם החברתי והמדינה, אזי יש בכך תמיכה בשתיקה בהפרות אלו. דוגמאות לכך הן ... כה חמורות כלפי החברה החרדית, שכן היא איננה משמיעה את קולה באופן חד משמעי בנוגע להפרות כאלה. האם החברה החרדית שונה מבחינה מוסרית מחברה חילונית? אליעד מציין את ההבדלים בין התנהגות בחברה חילונית וחרדית במצבים דומים, ומדגיש את חוסר ההתמדה בהצגת עקרונות מוסריים וערכים. הוא מסביר כי החברה החרדית מצפה מהחילונים לשמור על הערכים הדתיים שלה, אך כשזה מגיע לפגוע בערכים של המדינה או של אחרים, החרדים אינם מצהירים באופן פומבי על הצורך לכבד את האמונות של אחרים. במיוחד, הוא טוען שזו הסיבה לבעיה בהצגת רעיונות דתיים על פי פרשנות מסוימת של חלק מהחרדים, שכן יש כפל מוסר - התנהלות אחת כלפי פנימיות החברה וההתנהלות אחרת כלפי חוץ. מה אפשר ללמוד על החברה החרדית בעקבות הסיפור? לסיכום, אליעד כהן מציע כי החברה
הומופוביה, הומוסקסואליות, פגיעה ברגשות דתיים, אפלייה דתית, לקבל חרדים לעבודה, חרדים בשוק העבודה, מצעד הגאווה, סבלנות, סובלנות, קבלת האחר, קבלת השונה, לקבל את האחר
... הומוסקסואליות, פגיעה ברגשות דתיים, אפלייה דתית, לקבל חרדים לעבודה, חרדים בשוק העבודה, מצעד הגאווה, סבלנות, סובלנות, קבלת האחר, קבלת השונה, לקבל את האחר מה עדיף: הומו, הומופוב או ... האחר? אליעד נתן דוגמאות נוספות להמחשת הסוגיה. למשל, אם זוג הומואים הולכים מחובקים בירושלים בשכונה דתית, זה יכול להיחשב כפרובוקציה או כחוסר התחשבות ברגשות התושבים. הוא הסביר שהומואים יטענו שזו זכותם, בדיוק כמו שזכותם של זוג גבר ואישה ללכת ברחוב. מצד שני, הדתיים יטענו שהדבר פוגע ברגשותיהם ושהם מרגישים מאוימים. הוא הוסיף שגם אנשים חילונים יכולים להיפגע מפעולות של דתיים, למשל, הדרישה לסגור חנויות בשבת, או למנוע תחבורה ציבורית בשבת, שיכולה לפגוע בחופש התנועה שלהם. אליעד מציין שהחברה בדרך כלל דורשת לכבד רגשות דתיים, למשל לא לנסוע ברכב בשבת באזור חרדי, אבל לא תמיד מתחשבים ברגשות החילונים שרוצים לחיות ללא הגבלות. הוא מסביר שאנשים נוטים לקבל פגיעה ברגשותיהם כאשר מדובר במיעוטים דתיים או אחרים, אך אין התחשבות מקבילה בחילונים שנפגעים מהכפייה הדתית. מה ההבדל בין אפליית חרדים לבין קבלת השונה? בנושא אפליית חרדים בשוק העבודה, אליעד מתאר מצב שבו מקום עבודה חילוני לא רוצה להעסיק חרדי מחשש שיתחיל לדרוש התאמות שונות במקום העבודה, כמו מטבח כשר או מגבלות על לבושן של עובדות. הוא מדגיש שזה לא בהכרח עניין דתי או של אמונה, אלא עניין של התאמה לכללי המקום. לדוגמה, אם שחקן כדורגל דתי יבקש לשחק בבגדים מיוחדים, זה לגיטימי לסרב לו כי זה לא מתאים לכללי המשחק. מנגד, אליעד מציין שהחרדים עצמם נוהגים גם באפליה פנימית: בישיבות חרדיות, למשל, יפלטו ילד שאביו מחזיק טלוויזיה בבית, או שילדו מחזיק ... משום שהם רוצים לשמור על כללי הקהילה. הוא מסביר שזה בדיוק אותו העיקרון שעומד מאחורי סירוב לקבל חרדים למקומות עבודה חילונים מסוימים. האם קבלת האחר חייבת להיות חד - צדדית? אליעד מדגיש שבחברה הליברלית יש נטייה ... סובלנות, אך לא סובלנית כלפי המתנגדים לזכויות או למנהגים המקובלים עליה. האם צריך להתחשב ברגשות דתיים? אליעד שואל מדוע יש הנחה בסיסית שצריך להתחשב דווקא ברגשות הדתיים, ואילו רגשותיהם של אנשים חילונים או אחרים אינם נחשבים. הוא נותן דוגמה לכך שבחברה הדתית, אדם יכול להיות מוחרם רק משום שיש לו טלוויזיה או טלפון חכם. הוא טוען כי אם זכותם של אנשים דתיים להתחשב ברגשותיהם, אזי גם החילונים זכאים שיתחשבו ברגשותיהם. בסיום, אליעד מציין כי כל דבר בא על ... להביע את דעתו, גם אם היא לא נעימה לאחרים. האם הומופוביה לגיטימית? קבלת השונה או כפייה? האם אפליית חרדים מוצדקת? למה להתחשב ברגשות דתיים? למה לקבל את האחר? סובלנות כלפי מי שמתנגד לסובלנות? ...
החרדים - חרדים לדבר השטן וכופרים באלוהים האמיתי שהוא ברא את אלוהים של היהודים
החרדים - חרדים לדבר השטן וכופרים באלוהים האמיתי שהוא ברא את אלוהים של היהודים מדוע החרדים מפחדים מאלוהים ולא מבינים את האלוהים האמיתי? אליעד כהן מסביר לעומק את הסתירה הקיימת בתפיסת העולם של החרדים, כאשר הוא מתייחס למושג החרדה שמאפיין אותם. החרדים קוראים לעצמם חרדים, אבל בעצם הם חרדים לדבר השטן, ולא באמת חרדים לאלוהים האמיתי. אליעד טוען שהחרדים הם הכופרים הגדולים ביותר, מפני שהם מאמינים בגרסה מוגבלת של אלוהים ולא באלוהים האמיתי שברא את האלוהים של היהודים. למה החרדים הם למעשה אתאיסטים? אליעד כהן מסביר שכל מחשבה שמפרידה בין האדם לבין המציאות האינסופית של אלוהים היא סוג של אתאיזם. כשהאדם חושב את המילה אני, הוא יוצר הפרדה מאלוהים. ... על פני אחר. כל העולם למעשה מלא באנשים אתאיסטים, והחרדים במיוחד הם אתאיסטים בדרגה הגבוהה ביותר, כי הם משתמשים בשמו של אלוהים כדי להצדיק פחד, חרדה וסבל. כיצד בא לידי ביטוי הכפירה של החרדים? החרדים מודים שלוש פעמים ביום שהם חטאו, גנבו, רצחו ופשעו. אליעד מסביר שאם היינו שומעים אדם אומר שהוא גנב או רצח, היינו חושבים שהוא פושע. כך החרדים מעידים על עצמם כל יום שהם פושעים. החרדים נמצאים בחרדה מתמדת, ולכן הם צמים ביום כיפור ומביעים חרדה קיומית כל הזמן. אפילו הצדיקים שלהם, כמו רבי יוחנן בן זכאי, חוו חרדה עצומה לקראת מותם. מהו העונש האמיתי שהחרדים מקבלים מאלוהים? אליעד מסביר שהחרדים חושבים שאלוהים מעניש אנשים על מעשיהם הרעים, אבל הם לא מבינים שאלוהים לא יכול להעניש חלק מעצמו. אלוהים אמיתי לא יעניש אותך אם אתה חלק ממנו, בדיוק כמו שאדם לא יכה את היד שלו אם בטעות נתן לעצמו מכה בעזרתה. החרדים חושבים שאלוהים הוא טיפש מספיק כדי להעניש בני אדם ולזרוק אותם לגיהינום, אבל זה לא הגיוני, כי הכל הוא חלק ממנו. זה חוסר ההיגיון של החרדים. מהו העונש האמיתי של החרדים? אליעד כהן טוען שהעונש של החרדים הוא הדת עצמה, החרדה שהם חשים, המתח והפחד מפני עונש אלוהי, מפני גיהנום או מפני האל עצמו. העונש שלהם הוא תחושת החרדה המתמדת, מכיוון שהם חיים בעולם שבו אלוהים נתפס כרע או כמעניש. הם ... איך אפשר לדעת מיהו האלוהים האמיתי? אליעד כהן ממליץ לחרדים להפסיק לפחד ולצאת לחפש בעצמם את האלוהים האמיתי. הוא אומר באופן ציורי שהם יכולים ללכת ליער, לחפש את אלוהים, ולשאול אותו מי ברא אותך?. אליעד מסביר שברגע שהם יבינו שהאלוהים ... אליעד מדגיש שהאל האמיתי עושה רק טוב, ואילו האל של החרדים הוא אל של פחד ועונשים. החרדים למעשה כופרים באלוהים האמיתי בכך שהם מייחסים לו מעשים רעים, עונשים או סבל שהוא כביכול נותן להם. אליעד טוען שהחרדים לא מבינים שאלוהים הוא שלם, ולכן אין סיבה שיפחדו ממנו או שירגישו אשמים. מהו הטעות הגדולה של החרדים לגבי אלוהים? אליעד כהן מסביר שהטעות הגדולה של החרדים היא לחשוב שאלוהים הוא טיפש עד כדי כך שהוא יעניש את האדם על כך שעשה דבר נגד רצונו. האדם הוא הרי חלק מאלוהים, ואלוהים לא יכול להעניש את עצמו. החרדים מאמינים בטעות שאלוהים שורף אנשים בגיהנום, אך זה כמו שאדם ישרוף חלק מעצמו, דבר חסר היגיון לחלוטין. לפי אליעד, האלוהים האמיתי תמיד טוב, אין לו סיבה להעניש, ולכן כל פחד ... או חשש מפני עונש הוא טעות מוחלטת. אליעד מדגיש שהחרדים כופרים בדיוק במקום שבו הם חושבים שהם מאמינים. דווקא המחשבה שיש אלוהים מעניש, רע ואכזר היא הכפירה האמיתית, מפני שהיא יוצרת הפרדה בינו לבין האדם, ואלוהים האמיתי לא ...
מי ברא את אלוהים של היהודים? האם יש שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים?
... ברא את אלוהים של היהודים? האם יש שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים? האם יש שני אלוהים ומי ברא את האלוהים של היהודים? אליעד כהן מציג שאלה מאתגרת במיוחד: מי ברא את אלוהים? הוא מתחיל בהסבר על כך שבמסורת היהודית והדתות הקרובות אליה, כמו נצרות ואסלאם, מוכר האלוהים היהודי, אך לטענתו קיים אלוהים ... ולילה. אליעד טוען שאברהם לא הבין שהבעיה אינה בזהות האלוהים, אלא בשאלה מדוע בכלל יש שינויים, כלומר, מדוע אלוהים עצמו משתנה ברצונותיו ומעשיו. מה השאלה העמוקה ביותר שהדתיים מפחדים לשאול? לפי אליעד, השאלה המפחידה והעמוקה ביותר עבור הדתיים היא: מי ברא את הרצון של אלוהים? כלומר, למה אלוהים רצה בכלל לברוא את העולם? ... את עצמו ובכך ברא את העולם, אך לדבריו זוהי טעות, כי הצמצום הראשון התרחש כבר ברגע שאלוהים הפריד את רצונו מעצמו, ועל כך בדיוק צריך לשאול מי גרם לצמצום הראשון? מדוע החרדים באמת חרדים? אליעד כהן מדגיש שהחרדים מפחדים באופן מיוחד מהשאלה הזו מכיוון שאם יחקורו ויגיעו לעומקה, הם ... עצמו אמר במפורש (בתורה סד חלק א בליקוטי מוהרן), שאם אדם יחקור לעומק את השאלות האלה, הוא יגיע למסקנה שהאלוהים של היהודים הוא אליל לכל דבר ועניין. הפחד הגדול ביותר של החרדים הוא לגלות שהאמונה שלהם היא שקר. אליעד מוסיף שהוא מרחם על החרדים ורוצה לגאול אותם, מכיוון שהם סובלים יותר מכל אדם אחר בעולם. בניגוד לחילונים, שמפחדים מהעולם הזמני, החרדים חיים בפחד מתמיד מאלוהים שהוא נצחי. לכן הוא מעודד אותם לחקור את השאלה: ... יחיה חיים טובים באמת, מכיוון שההכרה באלוהים האמיתי תספק לו את כל צרכיו הרוחניים והפיזיים, ותוביל אותו לשלמות פנימית ולשחרור מוחלט מפחד וחרדה. מי ברא את אלוהים? למה החרדים מפחדים מאלוהים? האם אלוהים הוא השטן? מהי טעותו של אברהם אבינו? האם ... שני אלוהים? התשובה די פשוטה, קודם כל אומר זאת בתור בדיחה, בתורה כבר כתוב שהיו שני אלוהים: בראשית ברא אלוהים בראשית, ברא את אלוהים, זהו. בכל אופן היו שחשבו ככה גם ביהדות, תלמי המלך, פרש כך את התורה. ועכשיו נעבור לחלק הרציני. בין כך ובין כך ... שינוי, גם השאלה זה שינוי, עצם זה שהרוח נושבת לידך אתה גם צריך לשאול למה הרוח נושבת? כל דבר שקורה זה שינוי! השאלה מה יוצר את השינויים ברצונות של אלוהים. וזו השאלה שהדתיים מפחדים לשאול יותר מכל: הם מפחדים לשאול מי ברא את אלוהים? או במילים אחרות, ... אמרו שאלוהים צמצם את עצמו, וברא את העולם. אבל זה לא נכון, עוד לפני שהוא ברא, כשהפריד את מחשבתו, הפריד את רצונו מעצמו זה עצמו הצמצום! אז איך נוצר הצמצום הראשון? והדתיים פוחדים לשאול את הדברים האלו, כי א כל אין להם תשובה, וב כל כי אם הם יחקרו ... ונשאלת השאלה, מי ברא את הרצון של האלוהים שלפני? ואולי אין סוף? מי יודע? ועל האדם לחקור, המטרה שלי שאני אומר שיש אלוהים מעל אלוהים, שהאדם יחקור את מהותו של אלוהים כי החרדים הם חרדים מהצל של עצמם, ומהטמטום של עצמם, והחרדה הגדולה ביותר שלהם היא לשאול, מי ברא את הרצון של האלוהים? ואני אוהב את החרדים, ואני מרחם עליהם, ואני רוצה לגאול אותם, כי אני רואה שהם מאד סובלים הם הכי סובלים בעולם, כי הם מפחדים מאלוהים, כי החילונים מפחדים מהעולם הזה שהוא זמני אבל החרדים מפחדים מאלוהים שהוא נצחי, הם חיים בחרדה מאד גדולה, לכן קוראים להם חרדים. ואני מרחם עליהם, ואומר להם לחקור מי ברא את אלוהים, כי אם יחקרו, בסוף ...
להיצמד לאמת ולחיות בשקר, לחיות חיים כפולים, להיצמד לאמת שלך ולשקר אחרים, אנוסים חרדים, דתיים בעל כרחם, רבי נחמן חילוני, רבי נחמן דתי, חילוני בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לצאת בשאלה? האם לשקר אחרים? אנוסים דתיים, היצמדות לאמת
להיצמד לאמת ולחיות בשקר, לחיות חיים כפולים, להיצמד לאמת שלך ולשקר אחרים, אנוסים חרדים, דתיים בעל כרחם, רבי נחמן חילוני, רבי נחמן דתי, חילוני בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לצאת בשאלה? האם לשקר אחרים? אנוסים דתיים, היצמדות לאמת
... לאמת ולחיות בשקר, לחיות חיים כפולים, להיצמד לאמת שלך ולשקר אחרים, אנוסים חרדים, דתיים בעל כרחם, רבי נחמן חילוני, רבי נחמן דתי, חילוני בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לצאת בשאלה? האם לשקר אחרים? אנוסים דתיים, היצמדות לאמת האם כדאי לחיות בשקר כדי להיצמד לאמת שלך? אליעד כהן מסביר על ההתמודדות של אנשים חרדים או דתיים שמגיעים למסקנה שהם לא מאמינים באלוהים, אך עדיין חיים בתוך חברה דתית או חרדית. אדם כזה עומד בפני דילמה מורכבת: האם להמשיך לחיות בשקר ולהעמיד פנים שהוא מאמין, או שעליו לעזוב את הדת לחלוטין, כדי להיות נאמן לאמת הפנימית שלו? אליעד מדגיש כי התשובה לשאלה הזו מורכבת מכמה שאלות נפרדות. הוא מסביר שהשאלה האם להיות דתי או חילוני, השאלה האם יש אלוהים או אין אלוהים, והשאלה האם כדאי או לא כדאי לשמור מצוות - כולן שאלות שונות. אדם יכול להחליט שהוא מאמין באלוהים אך לא שומר מצוות, ... אמת כלשהי כלפי החברה או כלפי אנשים אחרים. הוא נותן דוגמה: אם חוטפים אותך ושואלים אם אתה יהודי, מותר לך לשקר ולהגיד שאתה לא יהודי. אם אתה חי בחברה דתית ואתה לא מאמין, מותר לך ואף סביר שתשקר כדי להמשיך לחיות בשלום עם החברה הסובבת אותך. אליעד מדגיש שלהיצמד לאמת שלך זה להיות אמיתי עם עצמך, ולא בהכרח עם ... ואם אדם לא מבין זאת, הוא חי בשקר עצמי. מדוע כולנו חיים בשקר? אליעד טוען שכל האנשים בעולם משקרים בדרך זו או אחרת. הוא אומר שכל בני האדם הם סוג של דתיים, אפילו מי שמאמין שהוא חילוני או כופר - הוא בעצם דתי לגבי אמונה אחרת כלשהי שיש לו. אליעד נותן דוגמה מהטבע: אריה שצד טרף עושה זאת בסתר, ולכן גם הוא בעצם משקר כדי לשרוד. לכן, אליעד מבהיר שכולנו נאלצים לשקר כחלק ... לכן, לסיכום, לפי אליעד כהן: להיצמד לאמת הפנימית שלך משמעותה לא לשקר לעצמך בלבד. אין זה אומר שאתה חייב לומר את האמת לאחרים. אין חובה לעזוב את הדת אם אינך מאמין, אלא לבחור בהתאם לסיטואציה החברתית או האישית שלך. השקר הוא חלק בלתי נפרד מהעולם, ולפעמים הכרחי להישרדות או לחיים שלווים. האמת הפנימית וההתנהגות החיצונית הן שני דברים נפרדים לגמרי. האם כדאי לחיות בשקר? היצמדות לאמת הפנימית שלך אנוסים חרדים האם לצאת בשאלה? רבי נחמן חילוני דתיים בעל כרחם האם חובה להגיד את האמת לאחרים? ...
קורונה וביטחון באלוהים, קורונה והחברה החרדית, למה חרדים פחות מכבדים את סגר הקורונה? האם האמונה באלוהים מתנגשת עם סגר הקורונה? איך הקורונה משפיעה על אמונה באלוהים? קורונה כמבחן אמונה באלוהים, קורונה ולשון הרע, סגר קורונה
... וביטחון באלוהים, קורונה והחברה החרדית, למה חרדים פחות מכבדים את סגר הקורונה? האם האמונה באלוהים מתנגשת עם סגר הקורונה? איך הקורונה משפיעה על אמונה באלוהים? קורונה כמבחן אמונה באלוהים, קורונה ולשון הרע, סגר קורונה למה החרדים פחות מכבדים את סגר הקורונה? הרצאה זו עוסקת בהסברים ובתובנות על ההתנהלות החרדית במהלך מגפת הקורונה, עם דגש על הקונפליקט בין האמונה באלוהים לבין הציות להנחיות הסגר. אליעד כהן מסביר מדוע ישנם חרדים שמזלזלים בהנחיות הסגר, ומהם הגורמים לכך. איך האמונה באלוהים משפיעה על כיבוד הסגר? אליעד מתחיל בכך שהוא מציין שאין לו סטטיסטיקה שמצביעה על כך שחרדים מזלזלים בסגר יותר מהחילונים, אלא הוא מציע זווית נוספת להבנת התופעה. הסיבה הראשונה שהוא מציע היא שהחרדים פחות חשופים לתקשורת, ולכן לא מקבלים את המידע וההתרעות שמגיעות מהשלטונות. כתוצאה מכך, הם אינם מודעים מספיק להשלכות של הקורונה ולעיתים מזלזלים בהן. הסיבה העמוקה יותר, לדבריו, טמונה באמונה הדתית של החרדים. אמונה זו גורסת כי אלוהים הוא האחראי על כל מה שקורה בעולם, כולל המגפות. עפ תפיסת עולמם, הקורונה לא הגיעה לישראל בשל טעויות פוליטיות, אלא כי ... האמונה באלוהים משפיעה על התנהלותם במצוקה? אליעד מציין כי כשהם חווים מצוקה או מחלה בבית, החרדים יפנו קודם כל לאלוהים בתפילה, לפני שיבקשו עזרה מרופאים. הם מאמינים כי תפילה ושמירת מצוות יגנו עליהם, וכך, כאשר יש להם בעיה בריאותית, הם יפנו ... באמת צריך לדעת שגם אם יגיעו להוראות סגר, יש לו ביטחון באלוהים שיגן עליו. איך ההתנהלות החרדית נראית בעיניהם? כשהם מפרים את הנחיות הסגר, חרדים מסוימים לא רואים בכך זלזול, אלא חוויה רוחנית. לדוגמה, אם הם מתפללים בבית כנסת בזמן הקורונה, הם עשויים להרגיש שהם מתקרבים לאלוהים, במיוחד כאשר הם ... גם כאשר הרבנים, כולל הרב הראשי, אומרים לא להתפלל בבית הכנסת בעקבות הקורונה, התפיסה הדתית כוללת גישות שמאפשרות לזלזל לעיתים בהוראות של הרבנים כאשר מדובר במצבים של מסירות נפש. על פי עקרון הלכה ואין מורים כן, לעיתים רבנים עשויים להמליץ לעשות ... שיש בכך מסירות נפש. קורונה ואמונה באלוהים השגחה פרטית מול השתדלות קורונה כמבחן אמונה החברה החרדית והסגר האמונה הדתית בזמן הקורונה פדיון נפש וייעוץ רבני קורונה ואמונה באלוהים, השתדלות או ביטחון באלוהים, השתדלות או אמונה באלוהים, מסירות נפש, השתדלות או תפילה, בחירה או ... בית כנסת בגלל הקורונה, סגירת בתי כנסת בגלל הקורונה, הנחיות משרד הבריאות והקורונה, החברה הדתית והקורונה, יהדות וקורונה, לימוד תורה וקורונה, חוויה רוחנית ...
החרדים, הדתיים לא מאושרים - תורה = סבל / חוסר אושר - למה חרדים / דתיים רע להם יותר?
החרדים, הדתיים לא מאושרים - תורה = סבל חוסר אושר - למה חרדים דתיים רע להם יותר? האם באמת אנשים דתיים וחרדים מאושרים יותר? ישנה טענה נפוצה שהדתיים מאושרים יותר מהחילונים, והם אף מציגים לעיתים סקרים המצביעים על כך. אך אליעד כהן מסביר בהרצאה שזוהי אשליה ושהאושר עליו מדברים הדתיים אינו אושר אמיתי אלא אשליה. ההרצאה עוסקת בהפרכת הטענה הרווחת שאנשים דתיים מאושרים יותר, ומציעה מבט מעמיק אל תוך הפסיכולוגיה והפילוסופיה של המאמין הדתי. מדוע אנשים דתיים טוענים שהם מאושרים יותר? ראשית, אנשים דתיים רבים טוענים שהם מאושרים כי הם מפחדים להודות באמת שהם סובלים. אליעד מסביר שככל שהאדם פשוט יותר, הוא מפחד פחות לחשוף את סבלו, ולכן בקלות אומר שהוא מאושר. כך נוצר מצב בו דתיים מעידים שהם מאושרים, אך האמת היא שהם פשוט מפחדים להודות שהם סובלים. אליעד מביא כדוגמה את רבי יוחנן, גדול הרבנים, שבכה בעת מותו ... וצדיק, פחד שאולי לא עשה מספיק, ואולי ייענש לעולם הבא. מהדוגמה הזאת, אליעד מסיק שאם אפילו גדול הרבנים פחד שהוא לא מספיק טוב, כל אדם דתי וחרדי תמיד נמצא בפחד מתמיד שהוא לא עומד בדרישות של אלוהים, ולכן הוא בעצם סובל תמידית ולא יכול להיות מאושר באמת. למה חרדים ודתיים סובלים למרות אמונתם באלוהים? לפי אליעד, האמונה של הדתיים היא בעצם כפירה באלוהים האמיתי. מדוע? כי לפי הדת היהודית, אלוהים הוא טוב ורע - הוא מעניש ומתגמל, יש לו דרישות ומצוות, ולפיכך הם כל הזמן נמצאים תחת לחץ מתמיד אם הם עושים טוב או רע. זה מצב תמידי של חרדה ודאגה. כך למעשה הם חיים בפחד תמידי מכעסו של האל, מחשש שיחזרו בגלגול, או מחשש להיענש בגיהינום נצחי. אליעד מסביר שלמעשה חרדים נקראים כך משום שהם חיים בחרדה מתמדת. החרדים חיים ביראת שמיים - כלומר, כל הזמן הם יראים ופוחדים מאלוהים, ולכן אי אפשר לומר עליהם שהם באמת מאושרים. מדוע אנשים דתיים וחרדים משתוקקים למשיח ולגאולה? אנשים דתיים טוענים שהם מאושרים, אך אם הם באמת מאושרים, למה הם כל כך מצפים למשיח? הרי הציפייה למשיח משמעותה שהעולם הנוכחי אינו טוב מספיק ... הציפייה הזאת מראה באופן ברור שלדתיים רע בעולם הזה, והם פשוט מספרים לעצמם שהכל לטובה מתוך ניסיון להקטין את הסבל שלהם. האם אנשים דתיים נהנים מחיי היום - יום שלהם? אליעד מדגיש שברמה הגשמית אנשים דתיים יכולים לטעון שהם מאושרים משום שהם לא עסוקים בבעיות כמו ירידות בבורסה או צרות חומריות אחרות. אבל ברמה הרוחנית הם כל הזמן בודקים את ... לאלוהים שיעזור להם לא לחטוא. הם מתוודים על חטאיהם שלוש פעמים ביום בתפילה, ולכן נמצאים במעגל תמידי של האשמה עצמית. למעשה, ככל שאדם דתי יותר אמיתי ואדוק באמונתו, הוא יחווה יותר סבל, יותר פחד, ויותר ספק עצמי. מדוע הצדיקים הגדולים של הדת אינם מאושרים באמת? כדוגמה נוספת, אליעד כהן מציין את משה רבנו, שהוגדר כצדיק הגדול ביותר. משה עצמו היה מלא ספקות וייסורים - הוא שאל שאלות ... מכך שלא נכנס לארץ ישראל ולא ראה את פניו של אלוהים במלואן. אפילו הצדיק הגדול ביותר בהיסטוריה לא היה מאושר לחלוטין, אז קל וחומר שאדם דתי פשוט לא יכול להיות מאושר באמת. האם האושר של הדתיים הוא אשליה בלבד? אליעד מסכם ומחדד את הנקודה בכך שאושרם של הדתיים הוא אשליה או שקר שהם מוכרים לעצמם ולאחרים. הם חיים במערכת של הגבלות ואיסורים, חווים סבל, פחד ואשמה מתמידים. כלפי חוץ הם אולי נראים ... הנוכחיים. אבל עצם קיומה של הציפייה לעולם הבא מעידה שהם סובלים בעולם הזה. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מציג את הסתירה הפנימית באמונה הדתית, לפיה ככל שאתה מאמין יותר באלוהים כך אתה יותר סובל וחי בפחד ובחרדה מתמדת. כלפי חוץ נדמה שהם מאושרים, אך למעשה הם רחוקים מכך מאוד. האם דתיים באמת מאושרים? למה דתיים מחכים למשיח? מדוע
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על חרדים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: חרדים, איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להשיג איזון נפשי? כעס ועצבים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: חרדים, איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לחנך ילדים? איך ליצור אהבה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפרש חלומות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לקבל החלטות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לשפר את הזיכרון? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להצליח בזוגיות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשנות תכונות אופי? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להאמין בעצמך? איך להעריך את עצמך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך להיות מאושר ושמח? איך לשתול מחשבות? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך נוצר העולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם לדומם יש תודעה? מה המשמעות של החיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם המציאות היא טובה או רעה? האם הכל אפשרי? איך נוצר העולם? האם אפשר לדעת הכל? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להיות הכי חכם בעולם? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה יש רע בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? אולי אנחנו במטריקס? האם יש אמת מוחלטת? למה לא להתאבד? למה העולם קיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? איך להיות מאושר? בשביל מה לחיות? האם יש משמעות לחיים? איך להנות בחיים? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי ועסקי, ייעוץ אישי מומלץ, הכוונה אישית בנושאי חרדים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 25_07_2025 השעה 14:36:29 - wesi4