ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חרדים ✔התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12 ✔* התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12
* התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11.

עשר הערות למאמרו של אבשלום אליצור על הדת

פרופ' בנימין בית - הלחמי

אוניברסיטת חיפה

(שיחות ט"ו: 168 - 171)

החשיבה המאגית ומערכת האמונות הדתית שעליה היא מבוססת הן, עדיין, חלק מרכזי בעולם התרבותי והאישי של רוב בני - המין האנושי. גישות אקדמיות להבנת התופעה הדתית מנסות להסביר את הצלחת מערכות האמונה הדתיות (ויש כ - 10, 000 כאלו) בהקלת חרדות ומצוקות אנושיות. שני המאמרים מאת אבשלום אליצור הם חלק מהמסורת של גישות אלו.

בראשית דבריי אני רוצה לברך את אבשלום אליצור על הסגנון הצרוף והעשיר, רוחב היריעה ואיכות הדיון. בשני המאמרים הוא מפגין ידע מרשים בתחומים רבים, וקודם כל - בספרות הפסיכואנליזה. שני המאמרים שלפנינו מהווים ראשי פרקים לספר רציני על הפסיכולוגיה של הדת, ונקווה שספר זה אומנם יופיע. אליצור מציע לנו מספר השערות מבריקות. הראשונה עוסקת בקשר בין דתיות ואובדן (וראו 1 ו - 2), השנייה בדמיון בין דת לפרנויה, והשלישית בדת כביטוי לנרקיסיזם.

התבקשתי לכתוב תגובה קצרה וזאת אעשה. אפשר כמובן להגיב גם בכתיבת ספר שלם של פרושים ותגובות, שדפיו יראו לבסוף כמו דפי התלמוד. בכל עמוד של שני המאמרים שלפנינו מצאתי משהו שאני מסכים אתו בהתלהבות, משהו שלו אינני מסכים, משהו מפתיע וחדש, ומשהו מרגיז ממש. מטבע הדברים אתמקד באי - ההסכמות יותר מאשר בהסכמות.

1.

הגישה הפסיכולוגית לתופעות דתיות מדגישה את המכנה המשותף ואת המנגנונים המשותפים לכל הדתות ולכל צורות החשיבה המאגית. אפשר לדבר על התנהגות דתית בהכללה כי אנו מגלים מכנה משותף התנהגותי ברור לרבבת הדתות הקיימות כרגע בעולם ומתחרות על תשומת הלב שלנו. יש מספר דברים שאותם אפשר לומר במידה רבה של ביטחון לגבי כל המאמינים בכל הדתות (ראו 3).

התבוננות פסיכודינמית בדת מתחילה מן המצב האנושי, החרדות והמצוקות האוניברסאליות המובילות לפתרונות אוניברסאליים. מטרת הניתוח הפסיכודינמי היא תיאור מנגנוני ההתמודדות היוצרים אמונות דתיות. הנתונים העומדים לרשותנו כוללים טקסטים עתיקים יותר ועתיקים פחות, התגובות לטקסטים, ותצפיות בהתנהגות ממשית. הייחוד בגישה הפסיכודינמית הוא שהיא עוסקת בתהליך שבו נוצר הפנתיאון של כל דת ע"י השלכות (ראו 3). אליצור מדגים זאת בצורה מבריקה בהתייחסות לדמויות האל והשטן.

2.

הדת היא התשובה המפתה ביותר והמספקת ביותר לשאלת משמעות הקיום האנושי משום שהיא הנרקיסיסטית ביותר, ואבשלום אליצור בכתביו השונים תרם להבנת עניין זה. בדת דווקא האדם הוא במרכז, וזה סוד הצלחתה. התשובה לפגיעות הנרקיסיסטיות היא קודם כל הכחשה. החשיבה האנימיסטית מבטיחה לנו כי היקום אינו אדיש לגורלנו. החולשה והבורות השולטים בחיינו נעלמים בעזרת הפתרון המושלם של מהות מושלמת שאליה אנו קשורים.

כל דת היא קודם כל הכחשת המוות והבטחה לחיי נצח, ולאחר שנפתרה בעיית המוות בקלות רבה כל כך על ידי הכחשתה, פתרון הבעיות הנוספות, אם נותרו כאלו, הוא בקלי - קלות. שאלות המשמעות והצדק נפתרות בצורה הרצויה לנו ביותר. אנחנו במרכז מערכת המשמעות ובמרכז היקום, שנברא רק בשבילנו ("נזר הבריאה"). הצדק ינצח, ומהו הצדק? הצדק זה אנחנו, כי בקרוב יגיע המשיח שלנו, והוא ישים את כל האחרים במקומם הראוי. הכל באמונה הדתית מסתדר לפי רצוננו. החיים מנצחים את המוות, והצדק מנצח את העול, ובעיקר, "אנחנו" מנצחים "אותם", את כל מי שאינו בשבט שלנו. הפתרון הנרקיסיסטי הוא תגובה טבעית אחת למציאות של חוסר ישע ותסכול שהיא מהותו של המצב האנושי. האבא (או הסבא) החזק והטוב יגן עלינו ויסתיר את נשמתנו בסתר כנפיו.

3.

בעיה מתודולוגית מרכזית של אליצור היא היחס לטקסטים ולעדויות אמפיריות. הוא עוסק רוב הזמן בניתוח טקסטים. אפשר לראות את הטקסט כהתנהגות. מה משמעות הטקסט ומה הוא משקף? קודם כל את כותביו. כאשר אנו עוסקים בטקסט היסטורי, אמנותי, או דתי, ברור שהוא משקף קודם כל את הכותבים ואת עולמם הממשי והדמיוני. באם לטקסט יש מעמד בתרבות הוא משקף בעצם קיומו גם את קוראיו ודמיונותיהם, כמו כל יצירת אמנות. הדפוסים מיתולוגיים, שאותם הוא מבטא, משקפים את דמיוננו, אך בכל טקסט יש גם שיקוף של מאבקי כוח, מתחים, התנגדויות, והלכי רוח קבוצתיים. בכך עוסקים ההיסטוריונים כאשר הם עורכים דקונסטרוקציה של טקסט. הדקונסטרוקציה (או הדמיסטיפיקציה) שלנו שונה במקצת, אך דומה בהתייחסותה לטקסט כאל התנהגות שאין לקבל אותה כפשוטה. היחס לכתבי הקודש אינו יכול להיות שונה מן היחס לכל טקסט ספרותי או דמיוני. להשלכות המובעות בטקסט יש משמעות עמוקה וחשובה, אך הוא לא יוכל לשמש ראיה היסטורית מעבר לשיקוף ההקשר התרבותי. הטקסטים המקודשים שרדו גם בגלל עוצמתם הפנימית וכוחם, אך בעיקר בזכות כוחות חברתיים. סיפורים מיתולוגיים אינם שורדים רק בזכות ערכם הפנימי. סוד הקסם של המיתולוגיה אינו רק בכוחה האמנותי ובכוח הפסיכולוגי של תכניה, אלא גם בסמכות התרבותית ובמונופול התרבותי שלה.

יש מיתוסים מרתקים בכל תרבות, ואנחנו אוהבים את המיתוסים שאתם גדלנו. אני עדיין מתרגש כשאני שומע שירים על הילד משה בתיבה, וכשאני קורא את ספור העקדה בבראשית פרק כ"ב. כל ניתוח מנסה לעלות מעל רמת החוויה, עמוקה ככל שתהיה. בכדי לפתח הסתכלות פסיכודינמית יש להגיע מעבר לרמת ההזדהות והחוויה ויש צורך ביצירת מרחק מזהות אישית ומספורי המיתולוגיה האהובים עלינו.

4.

לכל אורך המאמר אנו נתקלים בהתייחסות בעייתית לביוגרפיות מיתיות. אליצור מתייחס שוב ושוב לספורים מיתולוגיים ואגדיים, שבמרכזם דמויות דמיוניות כמשה, אלישע, ישוע או דוד כאל תיאורים היסטוריים. חשוב לציין ולהדגיש שוב ושוב כי בודהא, משה, אלישע, ישוע או דוד הנם גיבורים של טקסטים ספרותיים. מה שלפנינו הוא הטקסט, ואין מחוץ לו כל ראיות נפרדות. אם ברצונך לטעון כי משה, אלישע, ישוע, או דוד, הם אמנם דמויות היסטוריות, תיאלץ להסתמך על טקסטים, תעודות או ממצאים מסוג שונה לחלוטין. האם כדאי לכתב על יחסי האובייקט של אדם וחוה, על יחסי האובייקט של ישוע, או על הבעיות האדיפאליות של יצחק לאחר העקדה? אין לנו יותר ראיות על משה או ישוע משיש לנו על אדם וחוה. כאן אנו עוסקים בכתבי קודש, שעיקרם סיפורי התגלות ומעשי נסים, ומטרתם שכנוע המאמינים באמת ההתגלות.

מה שאפשר למצוא בטקסטים בדיוניים אלה, יחד עם איכות אמנותית, הוא תהליכים פסיכולוגיים חשובים ומעניינים. אנו רחוקים מכותבי הטקסטים העתיקים ויכולים רק לזהות תבניות עומק. "האמת הפסיכולוגית" מתבטאת לעתים באותם ספורים החוזרים על עצמם במקומות שונים ועם גיבורים שונים. פרויד, אוטו רנק, ואחרים התרשמו ממספר קטן של תבניות עומק החוזרות על עצמן בכל המיתולוגיות. כך, בסיפור משה קל מאד להראות כי המלך רוצח התינוקות מופיע אצל אדיפוס, משה, ישוע וקרישנה (ואלה רק מקרים מעטים), וקל לראות כי יש כאן פנטזיה אדיפאלית. כפי שהציעו רנק, ג'וזף קמפבל ולורד ראגלן, אפשר לקרא לדפוס הנפוץ ביותר סיפור הגיבור. הסיפור שכולנו אוהבים הוא על הנער הצעיר החשוף לסכנות עוד בהיותו תינוק, ועובר בחייו מסלול של נדודים, סכנות, ומכשולים, שאחד מהם הוא אבדן הורים. דפוס זה מוכר לנו לגבי גיבורים חילוניים ואין פלא שהוא נפוץ כל כך גם אצל גיבורים דתיים. כפי שמראה אליצור, יש לכך גם אישוש מחקרי והיסטורי, ולא רק מיתולוגי (גם סדאם חוסיין וגם ביל קלינטון איבדו את אבותיהם לפני שנולדו).

אליצור נסחף קצת עם הטקסט ונכשל בקריאת המיתולוגיה אבל הוא בחברה טובה. זה קרה גם לפרויד ששכח כי סיפור הילד שניצל בנס ממות וגדל בחצר המלך מופיע אצל אדיפוס ואחרים, ומתאים לדפוס הפנטזיה הילדותית שפרויד קרא לו ב1909 הרומן המשפחתי. פרויד גם שכח שדמותו של משה היא עניין מיתולוגי ולא היסטורי והתוצאה הדי מביכה היא הספר על משה והמונותיאיזם (שיש בו רעיונות מעניינים בכל נושא, חוץ מן הנושא של משה והמונותיאיזם). ספר זה חייב לשמש תמרור אזהרה לאלה שפרשנותם למיתולוגיה קשורה בעבותות של כבוד למסורת ולטקסטים עתיקים. גם פרשנים שאינם חשודים בנאמנות למוסכמות הדת לוקים בסמכותנות, דהיינו יחס של כבוד לסמכות ולמסורת מכוח היותן סמכות ומסורת.

. 5

במספר מקומות מתייחס אליצור בכבוד וברצינות רבה מדי לסיפורי אגדות שאינם רק עתיקים אלא גם חדשים. הספורים על "פולחן השטן" הם פנטזיות שיש להתייחס אליהם בדרך ביקורתית ופרשנית. "רובד נשי קדום שדוכא במהלך המהפכה הפטריארכאלית והכיבוש העברי" גם הוא עניין שקשה מאד להוכיחו, למרות טעוניהן של פמיניסטיות (לגבי "המהפכה הפטריארכלית") ונאמני המיתולוגיה היהודית (לגבי "הכיבוש העברי. ")

6.

הדיון של אליצור במקבלי האמונה, הידועים בשפה הוולגרית כ"חוזרים בתשובה", רצוף רעיונות מבריקים ומעניינים. למרות זאת קשה להאמין כי נמצא רגישות חברתית מוגברת אצל מקבלי האמונה. עד עכשיו אין ממצאים התומכים בהשערה זו, ורצונם של מקבלי האמונה בשינוי מתבטא במסגרת הדתית בלבד. רעיון "בחירת הדת" הוא מעניין אך לא שכיח מדי. מקבלי האמונה, כמו אנשים דתיים בכלל, אינם נהנים מחופש בחירה רב מדי. נדיר מאד מצב שבו אנו מציגים לפני אדם רשימה של אלף דתות ומציעים לו לבחור אחת מהן. מה שקובע את הבחירה הוא נסיבות חברתיות. בישראל רוב מקבלי האמונה מגיעים ליהדות ובמצרים לאיסלאם, ואין בכך כל פלא. יש גם לזכור כי מפעל עשיית הנפשות ליהדות ממומן על ידי הממשלה.

7.

אליצור מתלונן על "מיעוט המחקרים על חיי הדת של הנשים" אך זה נכון רק לגבי המחקר העוסק בצד ההיצע, הצד של יצרני הדת. אם נעבור לצד הביקוש, הצד של הצרכנים, נגלה מצב הפוך.

בעצם רוב המחקר על התופעה הדתית הוא מחקר על נשים (ראו 4). לנשים יש תפקיד מרכזי בקיומו של כל ממסד, כל ארגון, וכל מעשה דתי. הדת כמסורת תרבותית וכממסד חברתי קימת רק בזכות הנשים. בימינו נשים הן תמיד דתיות יותר (ראו 4) וממלאות תפקיד מרכזי בשימור הדת. נשים הן צרכניות נלהבות של כל סוגי ההתמודדות המאגית (וגם של פסיכותרפיה). ללא התמיכה הנלהבת של הנשים הייתה החילון בתרבויות השונות מקיף הרבה יותר.

הערותיו החשובות והרגישות של אליצור לגבי השליטה הגברית בפנתיאון של רוב הדתות (ריבוי האלים ומיעוט האלות) גם הן קשורות לעניין. יתכן כי דווקא האובייקטים הגבריים מושכים את המאמינות ואחראים לדתיות הנשית החזקה, וריבוי אובייקטים נשיים היה מחזק את הדתיות של המאמינים. הניסיון ליצר דתות נשים שבמרכזן אלה בימינו אלה לא צלח בדיוק מסיבה זו.

8.

"היחס בין הפסיכולוגיה לבין הדת - יחס בין דיסציפלינה מחקרית לבין מושא החקירה - יכול וצריך להתהפך לפעמים, כדי לאפשר לפסיכולוגיה לבקר את עצמה. " אני חייב להודות כי טענה זו משאירה אותי מבולבל. יש כאן מספר בעיות הגיוניות. קודם כל, אין בנמצא דת אחת מופשטת, והדת קיימת רק בצורות ספציפיות. בדומה לכך, גם הפסיכולוגיה אינה מקשה אחת. אם נקבל את הטענה ונציב במשואה במקום היחס בין הפסיכולוגיה לבין הדת את היחס בין הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית לבין הדת היהודית האורתודוקסית מבית מדרשו של עובדיה יוסף, לא ברור מה יצא. ביקורת מצדו של הרב או של תלמידיו יכולה בהחלט להועיל לנו, כמו ביקורת של השערותינו ותצפיותינו בכלל, אך קשה לי להאמין שהם יעשו את המאמץ הדרוש. האם לזאת הכוונה?

9.

במספר מקומות מתייחס אליצור למונותיאיזם כמשהו שהומצא במקום אחד וכתוצאה של התקדמות. במקום אחד הוא אומר "ראשית המונותיאיזם היא בקריאה האלוהית לאברהם". זוהי טענה מפתיעה במאמר האמור להציג התבוננות פסיכודינמית והיא דתית ולא היסטורית. נכון שרוב הישראלים מאמינים בטענה זו, ואפילו אלה הנחשבים לחילוניים. אמונה זו משקפת שוביניזם יהודי, הרואה במונותיאיזם הישג, ולא ברור מדוע. האם אמונה באל אחד טובה יותר מאמונה ב - 35 אלים?

כדאי לציין כי אפשר למצוא מונותיאיזם בכל העולם וראשיתו בתקופות שונות. הרעיון הוא נפוץ מאד והופיע באוקיאניה ובאוסטרליה הרבה לפני התרבות המצרית או היהודית. לא רק שהאמונה באל אחד היא רעיון שכיח, אלא גם אמונות רבות ופולחנים רבים המוכרים לנו מן היהדות מצויים במסורות רבות בעולם (כולל פרה אדומה, דיני קרבנות, נידה ומילה).

10.

בסיום המאמר השני מתדרדר הדיון מהתבוננות פסיכודינמית לאפולוגטיקה ולכדי שיר הלל לדת אחת. יש כאן מעבר מניתוח לתעמולת בחירות, חזרה לאמונה שלמה ולסבא הטוב. לפתע נגמרת ההתבוננות הפסיכודינמית ומתחילה התפעלות. אנו נקראים לשוב לחיק החם והרך של הנרקיסיזם היהודי. נכון שנרקיסיזם יהודי אינו גרוע יותר מנרקיסיזם הינדואיסטי או נוצרי, אך גם אינו טוב יותר. אליצור רוצה שניקח ברצינות את הדת היהודית. למה בעצם? יש עוד 10000 דתות, שלרובן יש דוברים מוצלחים ורהוטים כמעט כמוהו.

אליצור טוען, בצדק, כי היהדות היא דת עתיקה, ששרדה תהפוכות היסטוריות. קל להצביע על אמונות שונות ששרדו לאורך זמן רב ללא כל סימן לצדקתן. גם האסטרולוגיה, בגרסותיה השונות שורדת בהצלחה אלפי שנים. מה זה אומר? קל מאד להצביע על מסורות דתיות ששרדו לאורך זמן רב יותר מן היהדות. היהדות הרבנית, שעליה מדבר אליצור, היא צעירה הרבה יותר משטוענים מאמיניה. היא עוצבה בצורתה המוכרת לנו רק לאחר הופעת הנצרות. זה היה במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה, כשעוצב התלמוד הבבלי. אם נעריך דתות לפי יושנן, יש להתפעל יותר מן השומרונים והזורואסטרים. ההינדואיזם עתיק הרבה יותר, שלא לדבר על דתות עתיקות באפריקה, אמריקה, ואוקיאניה.

היהדות, שלא כדתות אחרות, הופכת, לפי אליצור, להיות "אנטי סמכותנית" ועדין שטיינזלץ מצוטט כנושא דגל הספקנות. עד כמה שזכור לי הסכים אותו שטיינזלץ לקבור אלפי ספרים שפרסם בהוראת מספר רבנים, מה שמראה כי לספקנות התלמודית המהוללת יש כנראה גבולות די ברורים.

ההתייחסות לנרקיסיזם הדתי אינה רק עניין אקדמי. יש לה השלכות חברתיות ופוליטיות מיידיות. הוויתור על הנרקיסיזם הוא הכרחי אם אנו רוצים עולם טוב קצת יותר ושוויוני קצת יותר. הדתות היו ונשארו מתנגדות החופש והשוויון. כל התקדמות ב - 500 השנים האחרונות בכיוון של יותר חופש ויתר שוויון, זכויות נשים וזכויות מיעוטים, נעשתה על אפן ועל חמתן של הדתות ונציגיהן. הרי מתן זכויות אזרח ליהודים באירופה ומתן זכות בחירה לנשים התאפשרו רק בזכות חילון מסיבי. האפיפיור גילה את זכויות האדם רק לאחר שהכנסייה אבדה מכוחה. בישראל לעומת זאת, בכל פעם שנעשה ניסיון לחוקק בכנסת חוקים למען זכויות האדם, היו המפלגות הדתיות חומה בצורה של התנגדות.

כפי שמראים מחקרים שיטתיים שבוצעו ברחבי העולם, דתיות קשורה לתמיכה בדעות קדומות, הפליה, סמכותנות, ואדישות לסבל האחר. הסמכותנות הדתית עומדת בניגוד מובהק לאידיאל הבגרות והאוטונומיה של האזרח, שעליו בנוי חזון המשטר הדמוקרטי. יש כמובן מספר קטן של קבוצות דתיות יוצאות מן הכלל, המוכיחות את הכלל. יש מי שירצה להזכיר את הקווייקרים, את הפרסביטריאנים, ואת היהודים הרפורמיים. כל אלה שייכים לתופעה ההיסטורית של הפרוטסטנטיות הליברלית מאד, שהיא בעצם צורה של חילון ותגובה לחילון (ויהודים רפורמיים הם באמת פרוטסטנטים ליברליים, ואינם דומים ליהודים הרבניים שאתם מזדהה אליצור). ויתור על אמונות ועל סמכות הממסד הדתי קשור בהחלט לאמונות שוויוניות יותר.

אני אישית מעדיף לא להיענות להזמנה הלבבית הקוראת לי להצטרף לחגיגה הנרקיסיסטית הכוללת פרקי חזנות, הדלקת נרות, וסופגניות. מוטב לי להישאר בחוץ, בקור וברוח, ולחפש פתרונות פחות נרקיסיסטיים ופחות אנימיסטיים לצרותינו ולכישלונותינו.

* התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 13.
כיבושים מיניים תרפיה חברויות כבוד תשוקה מינית ראוי יהדות חרדות צרות שאלה אמונות אמונה אמונה דתית אמונה הדתית אמונות דת דתות החרדים התבוננויות פסיכודינמיות התבוננות חוויות התגלות חוויית התגלות חרדים פסיכודינמי פסיכודינמיות
שנאת חרדים, הסתה נגד חרדים, רוצחים חרדים, גיוס חרדים לצבא, אברהם אבינו, חרדופוביה, לשנוא חרדים, לא תרצח, ישי שליסל, רצח על רקע דתי, שקרים של דתיים, פרשת פנחס, שנאה לחרדים, שמיעת קולות
שנאת חרדים, הסתה נגד חרדים, רוצחים חרדים, גיוס חרדים לצבא, אברהם אבינו, חרדופוביה, לשנוא חרדים, לא תרצח, ישי שליסל, רצח על רקע דתי, שקרים של דתיים, פרשת פנחס, שנאה לחרדים, שמיעת קולות האם נכון לקשר בין חרדים למעשה רצח? בהרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יש מקום להדגיש את העובדה שהרוצח היה חרדי, לאור מקרה שבו אדם חרדי רצח את אשתו. הוא מציין כי פעמים רבות התקשורת מציינת את מוצאו הדתי של הרוצח, מה שמעורר את התנגדותם של חרדים שטוענים כי מדובר בהסתה נגדם. אליעד שואל האם יש בכך היגיון או שמא מדובר בהשפעה של אמצעי ... להיות מוטים. הוא מדגיש כי השאלה האמיתית היא האם הדת היהודית באמת מעודדת אלימות. אליעד מביא דוגמה להשוואה: אם אדם מראשון לציון היה מבצע ... אזי יש מקום להדגיש את השייכות לאותה קבוצה. האם הדת היהודית באמת מתנגדת לרצח באופן מוחלט? אליעד טוען כי הדת היהודית לא תמיד מתנגדת לרצח באופן מוחלט. הוא מציין את פרשת פנחס מהתנך, בה פנחס רוצח שני ... אלימות, דבר שלא מתקבל כיום בחברה המודרנית. האם החרדים הם עשבים שוטים? אליעד מציין את הטענה שהחרדים המייצגים אלימות הם מיעוט קיצוני שאינו מייצג את כלל הציבור החרדי, ומסביר כי אם אכן מדובר בעשבים שוטים, אזי החברה החרדית, ובמיוחד הרבנים, צריכים לנקוט פעולה ברורה כנגד אלימות כזו. הוא מציין כדוגמה את ההפגנות בבני ברק, בהן חוסמים חרדים את הכבישים. לדעתו, אם הרוב החרדי היה מתנגד לכך, הרבנים היו יוצאים נגד התנהגות זו באופן ברור, אך המיעוט הזה לא נקט בפעולה. האם צריך להדגיש את השייכות הדתית של הרוצח כאשר הוא טוען שזו הסיבה למעשיו? אליעד מציין כי כאשר אדם מבצע פשע ומצהיר כי המניע היה דתי, חובה להדגיש את השייכות הדתית שלו. הוא מסביר זאת באמצעות דוגמה של משחקי מחשב כמו GTA, שמעודדים אלימות. אם אדם יטען ... כך. אותו עיקרון נכון גם לדת: אם אדם טוען כי הדת לימדה אותו לעודד אלימות, יש מקום להדגיש את הקשר הדתי למעשיו. האם הציבור החרדי נתפס באופן שונה מציבורים אחרים? אליעד טוען כי הציבור החרדי נתפס בצורה שונה מציבורים אחרים משום שהם מתיימרים להיות טובים יותר משאר האוכלוסייה. הוא מציין את המעמד המיוחד שמקבל הציבור החרדי, שמבקש תקציבים מהמדינה על לימוד תורה, וטוען כי כאשר הציבור מתנשא, הביקורת כלפיו תהיה ...
חרדים אנוסים מה זה, האם לצאת מהארון הדתי? מה זה אנוסים חרדים? דתיים בעל כרחם, חרדים בעל כרחם, דתיים אנוסים, יציאה בשאלה, חזרה בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בתשובה, החברה החרדית, חילוני בסתר, דתי אנוס, חרדי אנוס, יהדות
חרדים אנוסים מה זה, האם לצאת מהארון הדתי? מה זה אנוסים חרדים? דתיים בעל כרחם, חרדים בעל כרחם, דתיים אנוסים, יציאה בשאלה, חזרה בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בתשובה, החברה החרדית, חילוני בסתר, דתי אנוס, חרדי אנוס, יהדות מה זה חרדים אנוסים, ומדוע הם נשארים חרדים? חרדים אנוסים הם אנשים המשתייכים למגזר החרדי או הדתי , אך הם חווים מצב שבו הם מרגישים מוכרחים להיות חרדים בעל כורחם. הם אינם מאמינים עוד בדת, אינם רוצים לשמור מצוות או לקיים אורח חיים חרדי, אך ממשיכים לעשות זאת מתוך אילוצים חברתיים שונים. לדוגמה, אדם שקם ... כי הוא פוחד מנידוי חברתי, מאובדן תמיכה כלכלית, מניתוק מהמשפחה ומהקהילה, ומבעיות קיומיות אחרות העלולות לצוץ אם יעזוב את המגזר החרדי. אליעד כהן מסביר שהמונח אנוסים אינו מתייחס לאונס פיזי, אלא להכרח פנימי וחברתי המאלץ אנשים לשמור על חזות דתית חיצונית, למרות שאין להם רצון פנימי אמיתי לכך. האם באמת עדיף לצאת בשאלה או להישאר חרדי אנוס? לפי אליעד כהן, ברמה הפרקטית והפשוטה, המצב האידיאלי עבור אדם הוא ... החברה והסביבה שבה הוא גדל, ומנסה למצוא חן בעיני הסביבה שלו. אליעד נותן דוגמאות נוספות ומסביר שכל אדם, בין אם הוא חילוני או דתי, מתנהג אחרת לפי החברה בה הוא נמצא. אם ניקח אדם ונשים אותו בגונגל, ... אחרת. כלומר, האדם תמיד מתאים את עצמו לסביבתו, ולכן כולנו, במובן מסוים, אנוסים חברתיים. האם באמת יותר קל לחיות כחילוני מאשר כחרדי אנוס? לפי אליעד כהן, לא בהכרח קל יותר להיות חילוני מאשר חרדי אנוס. גם לחיים חילוניים יש חובות, מגבלות, וצורך למצוא חן בעיני הסביבה. ... יש יותר חופש לבחור את אורח חייו, אבל מצד שני יש לו אחריות לפרנס את עצמו, לעבוד, ולעמוד בציפיות חברתיות אחרות. לעומת זאת, אדם חרדי אנוס אמנם מוגבל בדברים מסוימים, אך הוא מקבל יתרונות כמו תמיכה קהילתית וכלכלית. אליעד מדגיש שהחיים הם משחק של בחירות, זכויות וחובות. המעבר מחרדי אנוס לחילוני לא בהכרח יוביל לחיים טובים יותר באופן מוחלט. בפועל, אדם ... המשמעות היא להיות מסוגל להרגיש טוב גם בתנאים הקשים ביותר, למשל בשבי של דאעש, בדיוק כפי שאתה יכול להרגיש טוב אם אתה בשבי של החרדים או בכל מצב חיים אחר. המטרה האמיתית, לפי אליעד, היא להגיע למצב שבו האושר לא תלוי בסביבה החיצונית. האושר, לפי הסבריו של אליעד, צריך להגיע מפנימיות האדם ולא מהמצב החברתי או הדתי שלו. באופן אידיאלי, אדם צריך להיות מסוגל לחיות כחרדי ולהיות מאושר בכך, וגם להיות מסוגל לחיות כחילוני ולהיות מאושר באותה מידה. הבחירה להיות דתי או חילוני אינה חשובה, אלא היכולת לחיות בשלום ובאושר עם הבחירה שלך - או עם האילוצים שבהם אתה חי. האם יש הבדל אמיתי בין אושר דתי לאושר חילוני? אליעד מסביר כי אין הבדל מוחלט בין אושר דתי לאושר חילוני, כי בשני המקרים יש חובות וזכויות. האושר אינו תלוי רק ... מסוגל למצוא שלמות פנימית, ולא להיות תלוי במצב חיצוני ספציפי. אליעד מסיים בכך שהוא ממליץ לא להרגיש אומללות או צער על היותך חרדי אנוס, כיוון שמצבם אינו בהכרח גרוע יותר מאף אחד אחר. לדעתו, לא בהכרח ...
הקמת ממשלה עם המפלגת הערביות, שר ביטחון ערבי, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד חרדים, אפליית ערבים, אפליית חרדים, אפליית מיעוטים, האם הערבים רוצים להשמיד אותנו? ראש ממשלה ערבי, התנתקות או סיפוח, המלחמה בחמאס
... ממשלה עם המפלגת הערביות, שר ביטחון ערבי, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד חרדים, אפליית ערבים, אפליית חרדים, אפליית מיעוטים, האם הערבים רוצים להשמיד אותנו? ראש ממשלה ערבי, התנתקות או סיפוח, ... כמו אחמד טיבי כשר ביטחון, למשל, עשוי לנקוט צעדים חריפים ואפקטיביים נגד הטרור. האם החרדים פחות מסוכנים מהערבים למדינה? אליעד מתייחס להשוואה בין החרדים לערבים ומסביר שאין הבדל מהותי מבחינת הסכנה למדינה. הוא מתייחס לכך שהחרדים מוכנים לשבת בכל ממשלה שתספק להם כסף לישיבות, בעוד הערבים נאמנים לאגנדה שלהם ולא בהכרח יסכימו לכל תנאי. בנוסף, הוא מזכיר שהציבור החרדי לא פחות קיצוני בחלקים מסוימים מהציבור הערבי, ולכן לא ניתן לקבוע באופן מוחלט שהחרדים פחות מסוכנים. הוא טוען שאין סיבה אמיתית להעדיף קואליציה עם חרדים על פני קואליציה עם ערבים, שכן שתי הקבוצות מונעות מאינטרסים פוליטיים דומים. למה לגיטימי לפסול חרדים מהממשלה אך לא ערבים? אליעד מבדיל בין זהות חרדית לבין זהות ערבית. לטענתו, חרדיות היא השקפת עולם ואורח חיים שבוחרים בהם מרצון, ולכן ... בממשלה רק בשל מוצאו הערבי, אלא יש לשקול כל אדם לפי דעותיו ואמונותיו האמיתיות. למה חרדים מופלים לרעה במקומות עבודה? אליעד מסביר כי לעיתים מעסיקים אינם רוצים לקבל חרדים לעבודה מחשש שידרשו התאמות מיוחדות כמו חופשים רבים או הפרדה בין גברים לנשים. הוא טוען שהבעיה אינה בעצם היותם חרדים, אלא בדרישות המיוחדות שלהם שמגיעות על בסיס דתי, ולכן זה יוצר רושם של אפליה. לדבריו, אם חרדי לא יציג דרישות מיוחדות, לא תהיה סיבה לא לקבלו לעבודה, אך במציאות, רובם אכן מבקשים התאמות ... מקצועי בנושא התפקיד שלהם. האם אחמד טיבי מסוכן לישראל? שר ביטחון ערבי בישראל אפליית חרדים בשוק העבודה גזענות נגד ערבים האם החרדים מסוכנים למדינה? ממשלה בלי ערבים או בלי חרדים? לקבל חרדים לעבודה, אפליית חרדים במקומות עבודה, אפליה נגד חרדים, אפליה נגד ערבים, ממשלה בלי חרדים, ממשלה בלי ערבים, דיון פוליטי, יעוץ פוליטי, אחמד טיבי, שר הבריאות, ליצמן, ביבי ...
קומץ חרדים, עשבים שוטים, האם באמת מדובר רק בקומץ חרדים? למה מתנגדים לחרדים? למה אנשים נגד החרדים? האם ההתנגדות לחרדים מוצדקת? מדינה יהודית ודמוקרטית, נטורי קרתא, חילונים וחרדים, החברה החרדית, חילונים ודתיים
קומץ חרדים, עשבים שוטים, האם באמת מדובר רק בקומץ חרדים? למה מתנגדים לחרדים? למה אנשים נגד החרדים? האם ההתנגדות לחרדים מוצדקת? מדינה יהודית ודמוקרטית, נטורי קרתא, חילונים וחרדים, החברה החרדית, חילונים ודתיים מה הבעיה עם הצביעות כלפי החברה החרדית? ההרצאה מתחילה בהצגת השאלה האם ההתנגדות לחרדים נובעת מקומץ קטן שמייצג את רוב החברה החרדית, או שמא מדובר בבעיה רחבה יותר שדורשת התייחסות עמוקה יותר. אליעד כהן מציע כי השאלה אם מדובר בקומץ או לא אינה משנה, וההבנה המרכזית היא הצביעות של החברה החרדית בכל הנוגע לגישותיהם כלפי הפרות של ערכים דתיים וחוקי המדינה. הוא מסביר כי כאשר אנשים בחברה החרדית מבחינים במישהו שעובר על ערכים דתיים או מחוקי המדינה, הם מגיבים באופן נחרץ ויודעים להוציא את אותם אנשים מהחברה החרדית, או לפחות להוקיע אותם. דוגמאות לכך הן התנגדות לטעויות כמו אכילת חמץ בפסח, עישון בשבת, או כל פגיעה במצוות הדתיות. לעומת זאת, כשמדובר באנשים המפרים את כללי המדינה, כמו חיילים המקללים או זורקים אבנים על שוטרים, החברה החרדית לא תמיד מתייחסת באותה צורה. אליעד טוען כי זו צביעות מוחלטת שמבוססת על הסכמה שבשתיקה מצד רוב האוכלוסייה החרדית, שכן היא לא עוזרת במניעת התנהגויות חריגות שפוגעות במדינה ובציבור. האם החברה החרדית תומכת בהפרות החוק? הסיבה המרכזית לכך שאליעד כהן אינו מקבל את הטענה שמדובר רק בקומץ היא העובדה שהציבור החרדי לא נוקט עמדה פעילה בנוגע להפרות החוק. אם החברה החרדית לא יוצאת בפומבי נגד מעשים שמזיקים למרקם החברתי והמדינה, אזי יש בכך תמיכה ... אז מדוע כאשר מדובר בהפרות אחרות, לא מוציאים פסק הלכה דומה? הסיבה היא, לפי אליעד כהן, שההפרות לא נתפסות כה חמורות כלפי החברה החרדית, שכן היא איננה משמיעה את קולה באופן חד משמעי בנוגע להפרות כאלה. האם החברה החרדית שונה מבחינה מוסרית מחברה חילונית? אליעד מציין את ההבדלים בין התנהגות בחברה חילונית וחרדית במצבים דומים, ומדגיש את חוסר ההתמדה בהצגת עקרונות מוסריים וערכים. הוא מסביר כי החברה החרדית מצפה מהחילונים לשמור על הערכים הדתיים שלה, אך כשזה מגיע לפגוע בערכים של המדינה או של אחרים, החרדים אינם מצהירים באופן פומבי על הצורך לכבד את האמונות של אחרים. במיוחד, הוא טוען שזו הסיבה לבעיה בהצגת רעיונות דתיים על פי פרשנות מסוימת של חלק מהחרדים, שכן יש כפל מוסר - התנהלות אחת כלפי פנימיות החברה וההתנהלות אחרת כלפי חוץ. מה אפשר ללמוד על החברה החרדית בעקבות הסיפור? לסיכום, אליעד כהן מציע כי החברה
הומופוביה, הומוסקסואליות, פגיעה ברגשות דתיים, אפלייה דתית, לקבל חרדים לעבודה, חרדים בשוק העבודה, מצעד הגאווה, סבלנות, סובלנות, קבלת האחר, קבלת השונה, לקבל את האחר
... הומוסקסואליות, פגיעה ברגשות דתיים, אפלייה דתית, לקבל חרדים לעבודה, חרדים בשוק העבודה, מצעד הגאווה, סבלנות, סובלנות, קבלת האחר, קבלת השונה, לקבל את האחר מה עדיף: הומו, הומופוב או מי שנלחם בהומופובים? אליעד כהן העלה ... האחר? אליעד נתן דוגמאות נוספות להמחשת הסוגיה. למשל, אם זוג הומואים הולכים מחובקים בירושלים בשכונה דתית, זה יכול להיחשב כפרובוקציה או כחוסר התחשבות ברגשות התושבים. הוא הסביר שהומואים יטענו שזו זכותם, בדיוק כמו שזכותם של זוג גבר ואישה ללכת ברחוב. מצד שני, הדתיים יטענו שהדבר פוגע ברגשותיהם ושהם מרגישים מאוימים. הוא הוסיף שגם אנשים חילוניים יכולים להיפגע מפעולות של דתיים, למשל, הדרישה לסגור חנויות בשבת, או למנוע תחבורה ציבורית בשבת, שיכולה לפגוע בחופש התנועה שלהם. אליעד מציין שהחברה בדרך כלל דורשת לכבד רגשות דתיים, למשל לא לנסוע ברכב בשבת באזור חרדי, אבל לא תמיד מתחשבים ברגשות החילונים שרוצים לחיות ללא הגבלות. הוא מסביר שאנשים נוטים לקבל פגיעה ברגשותיהם כאשר מדובר במיעוטים דתיים או אחרים, אך אין התחשבות מקבילה בחילונים שנפגעים מהכפייה הדתית. מה ההבדל בין אפליית חרדים לבין קבלת השונה? בנושא אפליית חרדים בשוק העבודה, אליעד מתאר מצב שבו מקום עבודה חילוני לא רוצה להעסיק חרדי מחשש שיתחיל לדרוש התאמות שונות במקום העבודה, כמו מטבח כשר או מגבלות על לבושן של עובדות. הוא מדגיש שזה לא בהכרח עניין דתי או של אמונה, אלא עניין של התאמה לכללי המקום. לדוגמה, אם שחקן כדורגל דתי יבקש לשחק בבגדים מיוחדים, זה לגיטימי לסרב לו כי זה לא מתאים לכללי המשחק. מנגד, אליעד מציין שהחרדים עצמם נוהגים גם באפליה פנימית: בישיבות חרדיות, למשל, יפלטו ילד שאביו מחזיק טלוויזיה בבית, או שילדו מחזיק פלאפון שאינו כשר, משום שהם רוצים לשמור על כללי הקהילה. הוא מסביר שזה בדיוק אותו העיקרון שעומד מאחורי סירוב לקבל חרדים למקומות עבודה חילוניים מסוימים. האם קבלת האחר חייבת להיות חד - צדדית? אליעד מדגיש שבחברה הליברלית יש נטייה לומר שחייבים לקבל את האחר, אך הוא ... סובלנות, אך לא סובלנית כלפי המתנגדים לזכויות או למנהגים המקובלים עליה. האם צריך להתחשב ברגשות דתיים? אליעד שואל מדוע יש הנחה בסיסית שצריך להתחשב דווקא ברגשות הדתיים, ואילו רגשותיהם של אנשים חילונים או אחרים אינם נחשבים. הוא נותן דוגמה לכך שבחברה הדתית, אדם יכול להיות מוחרם רק משום שיש לו טלוויזיה או טלפון חכם. הוא טוען כי אם זכותם של אנשים דתיים להתחשב ברגשותיהם, אזי גם החילונים זכאים שיתחשבו ברגשותיהם. בסיום, אליעד מציין כי כל דבר בא על חשבון משהו אחר, וכי אי אפשר לדרוש ... להביע את דעתו, גם אם היא לא נעימה לאחרים. האם הומופוביה לגיטימית? קבלת השונה או כפייה? האם אפליית חרדים מוצדקת? למה להתחשב ברגשות דתיים? למה לקבל את האחר? סובלנות כלפי מי שמתנגד לסובלנות? ...
החרדים - חרדים לדבר השטן וכופרים באלוהים האמיתי שהוא ברא את אלוהים של היהודים
החרדים - חרדים לדבר השטן וכופרים באלוהים האמיתי שהוא ברא את אלוהים של היהודים מדוע החרדים מפחדים מאלוהים ולא מבינים את האלוהים האמיתי? אליעד כהן מסביר לעומק את הסתירה הקיימת בתפיסת העולם של החרדים, כאשר הוא מתייחס למושג החרדה שמאפיין אותם. החרדים קוראים לעצמם חרדים, אבל בעצם הם חרדים לדבר השטן, ולא באמת חרדים לאלוהים האמיתי. אליעד טוען שהחרדים הם הכופרים הגדולים ביותר, מפני שהם מאמינים בגרסה מוגבלת של אלוהים ולא באלוהים האמיתי שברא את האלוהים של היהודים. למה החרדים הם למעשה אתאיסטים? אליעד כהן מסביר שכל מחשבה שמפרידה בין האדם לבין המציאות ... משהו אחד על פני אחר. כל העולם למעשה מלא באנשים אתאיסטים, והחרדים במיוחד הם אתאיסטים בדרגה הגבוהה ביותר, כי הם משתמשים בשמו של אלוהים כדי להצדיק פחד, חרדה וסבל. כיצד בא לידי ביטוי הכפירה של החרדים? החרדים מודים שלוש פעמים ביום שהם חטאו, גנבו, רצחו ופשעו. אליעד מסביר שאם היינו שומעים אדם אומר שהוא גנב או רצח, היינו חושבים שהוא פושע. כך החרדים מעידים על עצמם כל יום שהם פושעים. החרדים נמצאים בחרדה מתמדת, ולכן הם צמים ביום כיפור ומביעים חרדה קיומית כל הזמן. אפילו ... יוחנן בן זכאי, חוו חרדה עצומה לקראת מותם. מהו העונש האמיתי שהחרדים מקבלים מאלוהים? אליעד מסביר שהחרדים חושבים שאלוהים מעניש אנשים על מעשיהם הרעים, אבל הם לא מבינים שאלוהים לא יכול ... כמו שאדם לא יכה את היד שלו אם בטעות נתן לעצמו מכה בעזרתה. החרדים חושבים שאלוהים הוא טיפש מספיק כדי להעניש בני אדם ולזרוק אותם לגיהינום, אבל זה לא הגיוני, כי הכל הוא חלק ממנו. זה חוסר ההיגיון של החרדים. מהו העונש האמיתי של החרדים? אליעד כהן טוען שהעונש של החרדים הוא הדת עצמה, החרדה שהם חשים, המתח והפחד מפני עונש אלוהי, מפני גיהנום או מפני האל עצמו. העונש ... חיים. איך אפשר לדעת מיהו האלוהים האמיתי? אליעד כהן ממליץ לחרדים להפסיק לפחד ולצאת לחפש בעצמם את האלוהים האמיתי. הוא אומר באופן ציורי שהם יכולים ללכת ... הכל נובע. אליעד מדגיש שהאל האמיתי עושה רק טוב, ואילו האל של החרדים הוא אל של פחד ועונשים. החרדים למעשה כופרים באלוהים האמיתי בכך שהם מייחסים לו מעשים רעים, עונשים או סבל שהוא כביכול נותן להם. אליעד טוען שהחרדים לא מבינים שאלוהים הוא שלם, ולכן אין סיבה שיפחדו ממנו או שירגישו אשמים. מהו הטעות הגדולה של החרדים לגבי אלוהים? אליעד כהן מסביר שהטעות הגדולה של החרדים היא לחשוב שאלוהים הוא טיפש עד כדי כך שהוא יעניש את האדם על כך שעשה דבר נגד ... האדם הוא הרי חלק מאלוהים, ואלוהים לא יכול להעניש את עצמו. החרדים מאמינים בטעות שאלוהים שורף אנשים בגיהנום, אך זה כמו שאדם ישרוף חלק מעצמו, דבר ... פחד מאלוהים או חשש מפני עונש הוא טעות מוחלטת. אליעד מדגיש שהחרדים כופרים בדיוק במקום שבו הם חושבים שהם מאמינים. דווקא המחשבה שיש אלוהים מעניש, רע ...
מי ברא את אלוהים של היהודים? האם יש שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים?
... ברא את אלוהים של היהודים? האם יש שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים? האם יש שני אלוהים ומי ברא את האלוהים של היהודים? אליעד כהן מציג שאלה מאתגרת במיוחד: מי ברא את אלוהים? הוא מתחיל בהסבר על כך שבמסורת היהודית והדתות הקרובות אליה, כמו נצרות ואסלאם, מוכר האלוהים היהודי, אך לטענתו קיים אלוהים נוסף שהוא זה שברא את האלוהים של היהודים. אליעד ... בשאלה מדוע בכלל יש שינויים, כלומר, מדוע אלוהים עצמו משתנה ברצונותיו ומעשיו. מה השאלה העמוקה ביותר שהדתיים מפחדים לשאול? לפי אליעד, השאלה המפחידה והעמוקה ביותר עבור הדתיים היא: מי ברא את הרצון של אלוהים? כלומר, למה אלוהים רצה בכלל לברוא את העולם? הוא מסביר שבריאת העולם אינה מסתכמת ביצירת כדור ... התרחש כבר ברגע שאלוהים הפריד את רצונו מעצמו, ועל כך בדיוק צריך לשאול מי גרם לצמצום הראשון? מדוע החרדים באמת חרדים? אליעד כהן מדגיש שהחרדים מפחדים באופן מיוחד מהשאלה הזו מכיוון שאם יחקורו ויגיעו לעומקה, הם יגלו שהאלוהים שהם מאמינים בו הוא אליל חסר כוח אמיתי, ... את השאלות האלה, הוא יגיע למסקנה שהאלוהים של היהודים הוא אליל לכל דבר ועניין. הפחד הגדול ביותר של החרדים הוא לגלות שהאמונה שלהם היא שקר. אליעד מוסיף שהוא מרחם על החרדים ורוצה לגאול אותם, מכיוון שהם סובלים יותר מכל אדם אחר בעולם. בניגוד לחילונים, שמפחדים מהעולם הזמני, החרדים חיים בפחד מתמיד מאלוהים שהוא נצחי. לכן הוא מעודד אותם לחקור את השאלה: מי ברא את אלוהים? הוא מסביר שכאשר הם יגלו את ... צרכיו הרוחניים והפיזיים, ותוביל אותו לשלמות פנימית ולשחרור מוחלט מפחד וחרדה. מי ברא את אלוהים? למה החרדים מפחדים מאלוהים? האם אלוהים הוא השטן? מהי טעותו של אברהם אבינו? האם קיימים שני אלוהים? מהו הצמצום הראשון בקבלה? מי ברא ... כבר כתוב שהיו שני אלוהים: בראשית ברא אלוהים בראשית, ברא את אלוהים, זהו. בכל אופן היו שחשבו ככה גם ביהדות , תלמי המלך, פרש כך את התורה. ועכשיו נעבור לחלק הרציני. בין כך ובין כך העניין של 2 אלוהים הוא פשוט, מצד האמת אין 2 אלוהים, ... לשאול למה הרוח נושבת? כל דבר שקורה זה שינוי! השאלה מה יוצר את השינויים ברצונות של אלוהים. וזו השאלה שהדתיים מפחדים לשאול יותר מכל: הם מפחדים לשאול מי ברא את אלוהים? או במילים אחרות, למה אלוהים ברא את העולם? זה כן שואלים, אבל הם לא ... לפני שהוא ברא, כשהפריד את מחשבתו, הפריד את רצונו מעצמו זה עצמו הצמצום! אז איך נוצר הצמצום הראשון? והדתיים פוחדים לשאול את הדברים האלו, כי א כל אין להם תשובה, וב כל כי אם הם יחקרו את זה, ורבי נחמן התחייב, כי אם הם יחקרו את זה, זה ... יודע? ועל האדם לחקור, המטרה שלי שאני אומר שיש אלוהים מעל אלוהים, שהאדם יחקור את מהותו של אלוהים כי החרדים הם חרדים מהצל של עצמם, ומהטמטום של עצמם, והחרדה הגדולה ביותר שלהם היא לשאול, מי ברא את הרצון של האלוהים? ואני אוהב את החרדים, ואני מרחם עליהם, ואני רוצה לגאול אותם, כי אני רואה שהם מאד סובלים הם הכי סובלים בעולם, כי הם מפחדים מאלוהים, כי החילונים מפחדים מהעולם הזה שהוא זמני אבל החרדים מפחדים מאלוהים שהוא נצחי, הם חיים בחרדה מאד גדולה, לכן קוראים להם חרדים. ואני מרחם עליהם, ואומר להם לחקור מי ברא את אלוהים, כי אם יחקרו, בסוף יגלו את השכל של האחדות תהיה הבנה של השכל של לפני ...
להיצמד לאמת ולחיות בשקר, לחיות חיים כפולים, להיצמד לאמת שלך ולשקר אחרים, אנוסים חרדים, דתיים בעל כרחם, רבי נחמן חילוני, רבי נחמן דתי, חילוני בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לצאת בשאלה? האם לשקר אחרים? אנוסים דתיים, היצמדות לאמת
להיצמד לאמת ולחיות בשקר, לחיות חיים כפולים, להיצמד לאמת שלך ולשקר אחרים, אנוסים חרדים, דתיים בעל כרחם, רבי נחמן חילוני, רבי נחמן דתי, חילוני בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לצאת בשאלה? האם לשקר אחרים? אנוסים דתיים, היצמדות לאמת
... לאמת ולחיות בשקר, לחיות חיים כפולים, להיצמד לאמת שלך ולשקר אחרים, אנוסים חרדים, דתיים בעל כרחם, רבי נחמן חילוני, רבי נחמן דתי, חילוני בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לצאת בשאלה? האם לשקר אחרים? אנוסים דתיים, היצמדות לאמת האם כדאי לחיות בשקר כדי להיצמד לאמת שלך? אליעד כהן מסביר על ההתמודדות של אנשים חרדים או דתיים שמגיעים למסקנה שהם לא מאמינים באלוהים, אך עדיין חיים בתוך חברה דתית או חרדית. אדם כזה עומד בפני דילמה מורכבת: האם להמשיך לחיות בשקר ולהעמיד פנים שהוא מאמין, או שעליו לעזוב את הדת לחלוטין, כדי להיות נאמן לאמת הפנימית שלו? אליעד מדגיש כי התשובה לשאלה הזו מורכבת מכמה שאלות נפרדות. הוא מסביר שהשאלה האם להיות דתי או חילוני, השאלה האם יש אלוהים או אין אלוהים, והשאלה האם כדאי או לא כדאי לשמור מצוות - כולן שאלות שונות. אדם יכול ... דוגמה: אם חוטפים אותך ושואלים אם אתה יהודי, מותר לך לשקר ולהגיד שאתה לא יהודי. אם אתה חי בחברה דתית ואתה לא מאמין, מותר לך ואף סביר שתשקר כדי להמשיך לחיות בשלום עם החברה הסובבת אותך. אליעד מדגיש שלהיצמד לאמת ... חיים בשקר? אליעד טוען שכל האנשים בעולם משקרים בדרך זו או אחרת. הוא אומר שכל בני האדם הם סוג של דתיים, אפילו מי שמאמין שהוא חילוני או כופר - הוא בעצם דתי לגבי אמונה אחרת כלשהי שיש לו. אליעד נותן דוגמה מהטבע: אריה שצד טרף עושה זאת בסתר, ולכן גם הוא בעצם משקר כדי לשרוד. ... שלך משמעותה לא לשקר לעצמך בלבד. אין זה אומר שאתה חייב לומר את האמת לאחרים. אין חובה לעזוב את הדת אם אינך מאמין, אלא לבחור בהתאם לסיטואציה החברתית או האישית שלך. השקר הוא חלק בלתי נפרד מהעולם, ולפעמים הכרחי ... החיצונית הן שני דברים נפרדים לגמרי. האם כדאי לחיות בשקר? היצמדות לאמת הפנימית שלך אנוסים חרדים האם לצאת בשאלה? רבי נחמן חילוני דתיים בעל כרחם האם חובה להגיד את האמת לאחרים? ...
קורונה וביטחון באלוהים, קורונה והחברה החרדית, למה חרדים פחות מכבדים את סגר הקורונה? האם האמונה באלוהים מתנגשת עם סגר הקורונה? איך הקורונה משפיעה על אמונה באלוהים? קורונה כמבחן אמונה באלוהים, קורונה ולשון הרע, סגר קורונה
... וביטחון באלוהים, קורונה והחברה החרדית, למה חרדים פחות מכבדים את סגר הקורונה? האם האמונה באלוהים מתנגשת עם סגר הקורונה? איך הקורונה משפיעה על אמונה באלוהים? קורונה כמבחן אמונה באלוהים, קורונה ולשון הרע, סגר קורונה למה החרדים פחות מכבדים את סגר הקורונה? הרצאה זו עוסקת בהסברים ובתובנות על ההתנהלות החרדית במהלך מגפת הקורונה, עם דגש על הקונפליקט בין האמונה באלוהים לבין הציות להנחיות הסגר. אליעד כהן מסביר מדוע ישנם חרדים שמזלזלים בהנחיות הסגר, ומהם הגורמים לכך. איך האמונה באלוהים משפיעה על כיבוד הסגר? אליעד מתחיל בכך שהוא מציין שאין לו סטטיסטיקה שמצביעה על כך שחרדים מזלזלים בסגר יותר מהחילונים, אלא הוא מציע זווית נוספת להבנת התופעה. הסיבה הראשונה שהוא מציע היא שהחרדים פחות חשופים לתקשורת, ולכן לא מקבלים את המידע וההתרעות שמגיעות מהשלטונות. כתוצאה מכך, הם אינם מודעים מספיק להשלכות של הקורונה ולעיתים מזלזלים בהן. הסיבה העמוקה יותר, לדבריו, טמונה באמונה הדתית של החרדים. אמונה זו גורסת כי אלוהים הוא האחראי על כל מה שקורה בעולם, כולל המגפות. עפ תפיסת עולמם, ... כפי שנדרש בעיני הרשויות. איך האמונה באלוהים משפיעה על התנהלותם במצוקה? אליעד מציין כי כשהם חווים מצוקה או מחלה בבית, החרדים יפנו קודם כל לאלוהים בתפילה, לפני שיבקשו עזרה מרופאים. הם מאמינים כי תפילה ושמירת מצוות ... שאלוהים ינהל הכול. כל מי שמאמין באמת צריך לדעת שגם אם יגיעו להוראות סגר, יש לו ביטחון באלוהים שיגן עליו. איך ההתנהלות החרדית נראית בעיניהם? כשהם מפרים את הנחיות הסגר, חרדים מסוימים לא רואים בכך זלזול, אלא חוויה רוחנית. לדוגמה, אם הם מתפללים בבית כנסת בזמן ... הקונפליקט שבין הרבנים להאמין באלוהים? גם כאשר הרבנים, כולל הרב הראשי, אומרים לא להתפלל בבית הכנסת בעקבות הקורונה, התפיסה הדתית כוללת גישות שמאפשרות לזלזל לעיתים בהוראות של הרבנים כאשר מדובר במצבים של מסירות נפש. על פי ... עשויים לתמוך במעשה מתוך אמונה שיש בכך מסירות נפש. קורונה ואמונה באלוהים השגחה פרטית מול השתדלות קורונה כמבחן אמונה החברה החרדית והסגר האמונה הדתית בזמן הקורונה פדיון נפש וייעוץ רבני קורונה ואמונה באלוהים, השתדלות או ביטחון באלוהים, השתדלות ... נפש דוחה את כל התורה כולה, סגירת בית כנסת בגלל הקורונה, סגירת בתי כנסת בגלל הקורונה, הנחיות משרד הבריאות והקורונה, החברה הדתית והקורונה, יהדות וקורונה, לימוד תורה וקורונה, חוויה רוחנית ...
החרדים, הדתיים לא מאושרים - תורה = סבל / חוסר אושר - למה חרדים / דתיים רע להם יותר?
החרדים, הדתיים לא מאושרים - תורה = סבל חוסר אושר - למה חרדים דתיים רע להם יותר? האם באמת אנשים דתיים וחרדים מאושרים יותר? ישנה טענה נפוצה שהדתיים מאושרים יותר מהחילוניים, והם אף מציגים ... ושהאושר עליו מדברים הדתיים אינו אושר אמיתי אלא אשליה. ההרצאה עוסקת בהפרכת הטענה הרווחת שאנשים דתיים מאושרים יותר, ומציעה מבט מעמיק אל ... והפילוסופיה של המאמין הדתי. מדוע אנשים דתיים טוענים שהם מאושרים יותר? ראשית, אנשים דתיים רבים טוענים שהם מאושרים כי הם מפחדים ... מאושר. כך נוצר מצב בו דתיים מעידים שהם מאושרים, אך האמת היא שהם ... שהוא לא מספיק טוב, כל אדם דתי וחרדי תמיד נמצא בפחד מתמיד שהוא ... להיות מאושר באמת. למה חרדים ודתיים סובלים למרות אמונתם באלוהים? לפי אליעד, האמונה של הדתיים היא בעצם כפירה באלוהים האמיתי. מדוע? כי לפי הדת היהודית, אלוהים הוא טוב ורע - הוא מעניש ... נצחי. אליעד מסביר שלמעשה חרדים נקראים כך משום שהם חיים בחרדה מתמדת. החרדים חיים ביראת שמיים - כלומר, כל הזמן הם יראים ... באמת מאושרים. מדוע אנשים דתיים וחרדים משתוקקים למשיח ולגאולה? אנשים דתיים טוענים שהם מאושרים, אך אם הם באמת ... את הסבל שלהם. האם אנשים דתיים נהנים מחיי היום - יום שלהם? אליעד מדגיש שברמה הגשמית אנשים דתיים יכולים לטעון שהם מאושרים משום שהם לא ... עצמית. למעשה, ככל שאדם דתי יותר אמיתי ואדוק באמונתו, הוא יחווה יותר ... מדוע הצדיקים הגדולים של הדת אינם מאושרים באמת? כדוגמה נוספת, אליעד כהן ... לחלוטין, אז קל וחומר שאדם דתי פשוט לא יכול להיות מאושר באמת. האם האושר של הדתיים הוא אשליה בלבד? אליעד מסכם ומחדד את הנקודה בכך שאושרם של הדתיים הוא אשליה או שקר שהם מוכרים לעצמם ולאחרים. ... את הסתירה הפנימית באמונה הדתית, לפיה ככל שאתה מאמין יותר באלוהים כך אתה ... הם רחוקים מכך מאוד. האם דתיים באמת מאושרים? למה דתיים מחכים למשיח? מדוע
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על חרדים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: חרדים, איך להיגמל מהימורים? איך לפתח יכולות חשיבה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לקבל החלטות? איך לפרש חלומות? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להאמין בעצמך? איך לשפר את הזיכרון? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיות מאושר ושמח? איך לשנות תכונות אופי? איך לעשות יותר כסף? איך להעביר ביקורת בונה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחנך ילדים? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם גירושין? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לנהל את הזמן? איך ליצור אהבה? איך לשתול מחשבות? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בזוגיות? איך למצוא זוגיות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: חרדים, איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? דיכאון? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: למה העולם קיים? איך נוצר העולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להנות בחיים? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש אמת מוחלטת? למה יש רע בעולם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם הכל אפשרי? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה המשמעות של החיים? איך להיות מאושר? האם יש או אין אלוהים? האם אפשר לדעת הכל? בשביל מה לחיות? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש משמעות לחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם באמת הכל לטובה? איך נוצר העולם? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? מי ברא את אלוהים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קואצינג מומלץ, אימון אישי רוחני, הדרכה בנושא חרדים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.6875 שניות - עכשיו 07_07_2025 השעה 23:52:48 - wesi4