הקדמה
מאמר זה מבוסס בעיקר על הממצאים המפתיעים של ד"ר האמר, אשר גילה ופיתח את "הרפואה החדשה" או בשמה המלא כיום "הרפואה הגרמנית החדשה" (GNM). מידע רב נוסף על הרפואה החדשה ניתן למצוא במאמרים אחרים של המחבר באתר זה ובאתרים אחרים. במאמר זה משולבים גם ידע והבנות ממקורות אחרים והוא מפרט את הגורמים לאוסטיאופורוזיס וכן דרכי ריפוי טבעיות.
מה גורם להתפתחות אוסטיאופורוזיס?
אוסטיאופורוזיס הוא מצב בו העצמות איבדו כמות גדולה של תאים. במצב זה העצמות חלשות יותר מהרגיל ועלולות להישבר בקלות. התופעה המכונה "בריחת סידן" היא חלק מהתהליך המוביל לאוסטיאופורוזיס.
לפי התפיסה המקובלת ברפואה הרגילה וברפואה המשלימה, הגורמים העיקריים לאוסטיאופורוזיס קשורים בעיקר לירידה ברמת האסטרוגן אצל נשים, גיל, נטיה גנטית, תזונה לא מתאימה, חוסר פעילות גופנית, שימוש בתרופות שונות הפוגעות בספיחת הסידן לגוף, חומציות נמוכה של הקיבה, מחלות מעיים שונות ומחסור בויטמין D.
לפי התגליות של ד"ר האמר, אשר גילה ופיתח את הרפואה החדשה, הגורם העיקרי להיווצרות אוסטיאופורוזיס הוא מצב מתמשך (קונפליקט / טראומה / כישלון כלשהו וכו') אשר מתפרש ע"י האדם במודע או שלא במודע כתחושה חזקה של ירידת ערך עצמי (יע"ע). תחושה זו יכולה להיות כללית ("נכשלתי בכל מה שעשיתי", "כל מפעל חיי ירד לטימיון", "הפכתי לחסר תועלת לחלוטין") או ספציפית לגבי אירוע מסויים, תחום מסויים, כישלון במבחן או משימה ספציפית וכו'.
אבחון של אוסטיאופורוזיס בעצם אחת בגוף אינו בהכרח סימן שיש אוסטיאופורוזיס גם בשאר העצמות. סוג הטראומה / קונפליקט מכתיב באילו עצמות יתפתח האוסטיאופורוזיס. עוצמת הקונפליקט ומשכו מכתיבים את מידת אובדן תאי העצם.
להלן מספר דוגמאות:
- גולגולת ועמוד שדרה צווארי - קונפליקט / טראומה של יע"ע (ירידת ערך עצמי) אינטלקטואלי.
דוגמאות: כישלון לא צפוי במבחן חשוב, מישהו בייש אותנו אינטלקטואלית בפומבי, פסק דין לא הוגן לחלוטין כנגד מישהו מקורב לנו וכו'.
- כתפיים וראש עצם הזרוע (הומרוס) - קונפליקט יע"ע הקשור לתחושת כישלון ביחסים עם אנשים הקרובים לנו. זה מלווה בד"כ גם ברגשי אשמה.
דוגמאות:
כאשר הבעיה מופיעה בכתף ימין:
אצל אישה שמאלית - זה קשור לאמא שלה או לילדיה ("נכשלתי כאם. לבני היתה תאונה כי הייתי בלתי זהירה").
אצל גבר שמאלי - קשור לאביו או לילדיו ("נכשלתי כאב. לבני היתה תאונה כי הייתי לא זהיר").
אצל גבר או אישה ימניים - קשור בד"כ לבן / בת זוג או לשותפים קרובים ("אשתי עזבה אותי כי נכשלתי כבעל").
כאשר הבעיה מופיע בכתף שמאל:
אצל אישה שמאלית - קשור בד"כ לבן הזוג ("אני לא יכולה לסלוח לעצמי שגרמתי לבעלי להיראות כה טיפש").
אצל אישה ימנית - קשור לילדיה או לאמא.
אצל גבר ימני - קשור לילדיו או לאביו ("תמיד העדפתי ילד אחד והזנחתי את השני. כל ההאשמות נגדי מוצדקות").
- כפות ידיים ואצבעות - קונפליקט יע"ע הקשור למיומנות / גמלוניות (ידיים "שמאליות"). קשור בד"כ בכישלון לבצע משהו הקשור בפעולת הידיים.
דוגמאות:
"חתכתי את עצמי כי השתמשתי בסכין בצורה שלומיאלית"
פסנתרן: "פישלתי בגדול בקטע השיא בקונצרט. אני לא מסוגל לבצע קטע זה"
- עמוד השדרה (במיוחד החלק המרכזי) - קונפליקט / טראומה של יע"ע המשפיע על כל האישיות. תחושה חזקה של יע"ע כללית ("עבודת חיי, כל מה שהשקעתי למען הילדים, ירד לטימיון", "אני לא יוצלח, חסר תועלת, שום דבר בחיים לא מצליח לי", וכו').
- חלק תחתון של עמוד השדרה - קונפליקט יע"ע הקשור לחוסר תמיכה. תחושה חזקה של חוסר תמיכה מצד בן / בת הזוג, חברים, עמיתים, הבוס וכו'.
- צוואר עצם הירך - קונפליקט יע"ע הקשור לתחושה של אי יכולת להחזיק מעמד או לבצע משהו.
דוגמאות:
אצל ימניים:
ירך ימין - "אני לא מסוגל/ת לקדם את הפרויקט הזה בעבודה"
ירך שמאל - "הבן שלי מוציא אותי מהכלים. אני לא מסוגל לטפל בזה יותר"
אצל שמאליים:
ירך ימין - "אני לא מסוגלת להכיל את העובדה שבני לא יקודם"
ירך שמאל - "אני לא מסוגלת להשלים עם בעלי. הוא פגע בי יותר מדי"
תהליכים פיזיולוגיים:
ההשערה היא שמטרת הטבע בתהליך שנגרם כתוצאה מטראומה חזקה של יע"ע היא ליצור בסופו של דבר עצם חזקה יותר ממה שהיתה בתחילת התהליך.
כל עוד הטראומה / קונפליקט לא נפתרו והשפעתם נמשכת - יש אובדן תאי עצם וייתכן גם אובדן תאי מח העצם. מיקום אובדן התאים וקצב התהליך תלוי בסוג ועוצמת הקונפליקט. בשלב זה, הנקרא "השלב האקטיבי של הקונפליקט", עלולה להיות אנמיה אמיתית - ייצור מופחת של כדוריות דם אדומות. זהו השלב בו ההשפעה הדומיננטית בגוף היא של מערכת העצבים הסימפתטית.
אם הקונפליקט של יע"ע חזק מאד, תהליך דלדול העצם יכול להיות מהיר ובמקרים מסויימים הוא עלול להגיע ממצב של עצם תקינה למצב של אוסטיאופורוזיס תוך כשבועיים.
כאמור, ככל שהקונפליקט אינטנסיבי יותר וממושך יותר, כך רמת דלדול העצמות תהיה חמורה יותר.
ברגע שנפתר הקונפליקט או עברה השפעת הטראומה נפסק תהליך פרוק תאי העצם ומתחיל שלב הריפוי הכולל תהליך בניה מחדש של העצם או העצמות שנפגעו. ה"שחקנים" העיקריים בתהליך שיקום העצם הם חיידקים וכן תאי דם לא בשלים (בתחילה לויקוציטים ואח"כ גם אריתרוציטים) המיוצרים בכמויות גדולות ע"י מח העצם. תאים אלה אינם מסוגלים להתחלק ולהתרבות בעצמם ולכן הם אינם יכולים להיות תאים סרטניים. תאים אלה מתפרקים בקלות ע"י הכבד וכל כמות עודפת שלהם מסולקת מחוץ לגוף תוך מספר ימים. מח העצם משתקם גם הוא וייצור כדוריות הדם התקינות מכל הסוגים חוזר לרמתו הרגילה.
במשך כל שלב הריפוי נמצא החולה תחת השפעה של מערכת העצבים הפאראסימפתטית. זה גורם בין היתר להרחבה משמעותית (לפעמים עד פי 5 - 4 מהרגיל) של כלי הדם וצינורות הלימפה. הנפח העודף של צינורות הדם מתמלא ע"י סרום (נסיוב) הדם. המספר האמיתי של תאי הדם הרגילים המיוצרים במח העצמות נשאר נורמלי, אך מכיון שנפח הנוזל בצינורות הדם גדל מאד יראו בבדיקת דם רגילה כאילו יש מחסור בכל סוגי תאי הדם.
בתחילת שלב הריפוי יש מחסור אמיתי בטסיות (טרומבוציטים - תאי דם החיוניים לצורך תהליך קרישת הדם במקרה הצורך) ולכן יש בשלב זה סיכון מוגבר לדימומים פנימיים וחיצוניים. סכנת הדימומים קיימת גם בהמשך שלב הריפוי מאחר והריכוז היחסי של הטסיות בנוזל הדם המורחב הוא נמוך מהרגיל.
התהליך הטבעי התקין של שיקום העצם עשוי גם לכלול עיבוי של השכבה החיצונית של העצם מתחת לפריוסטאום (מעטה העור העוטף את העצם), וזה עשוי להתפרש ע"י הרופאים כגידול סרטני - אוסטאוסרקומה.
גידולה מחדש של העצם גורם למתיחת הפריוסטאום וזהו השלב הקריטי ביותר מבחינת האפשרות להופעתם של שברים ספונטניים.
כאשר מושלם תהליך שיקומה של העצם מסולקים אל מחוץ לגוף כל תאי הדם הלא בשלים שנשארו, כלי הדם חוזרים לנפח הרגיל שלהם וכל מערכת הדם חוזרת לתפקוד רגיל.
תהליך שיקום העצם עשוי להימשך חודשים רבים והוא עלול להיות רצוף בעצירות ונסיגות, אם חוזרת מדי פעם השפעת הקונפליקט המקורי או קונפליקט חדש הקשור ביע"ע.
אבחונים רפואיים:
א. בשלב האקטיבי של הקונפליקט (כל עוד אנחנו תחת השפעה אקטיבית של הקונפליקט / טראומה) :
- אוסטיאופורוזיס - אם בדיקת צפיפות העצם נעשתה על אותה עצם או עצמות שנפגעו.
- אנמיה
- אפשרות לרמה גבוהה של סידן בדם
- אפשרות לרמה גבוהה של סידן בשתן
ב. בשלב הריפוי - שלב שיקום העצם:
- בתחילת שלב הריפוי: אנמיה (מיעוט תאי דם אדומים), לויקופניה (מיעוט תאי דם לבנים) ותרומבופניה (מיעוט טסיות). זוהי אבחנה שהיא בד"כ מוטעית, בגלל התרחבות כלי הדם כפי שהוסבר למעלה.
- בהמשך: עליה חדה במספר תאי דם לבנים לא בשלים. מבחינת התפיסה הרפואית המקובלת זהו סימן ללויקמיה.
- אם תהליך הריפוי הטבעי נמשך ללא הפרעות, תתגלה בהמשך עליה חדה גם של תאי דם אדומים לא בשלים ("הלויקמיה מחריפה" כביכול).
- תיתכן הגדלה של הטחול
- תיתכן הגדלה של הכבד
סימפטומים אפשריים:
א. בשלב האקטיבי של הקונפליקט צפויים להופיע הסימפטומים הרגילים שקשורים להשפעת טראומה או קונפליקט:
- חוסר שקט. משהו מטריד מאד את האדם.
- ירידה בתיאבון
- קשיי הירדמות ושינה
- קור בכפות הידים והרגלים
ב. בשלב הריפוי - שלב שיקום העצם:
- עייפות רבה
- יש תיאבון טוב ואין בעיות הירדמות ושינה
- תחושה של מחלה, חולשה, לא מרגישים טוב. ייתכן חום
- ייתכנו גם סימפטומים זמניים הקשורים לתהליכים הקורים במקביל במוח כמו כאבי - ראש, סחרחורות, בחילות
- כאבים חזקים מאד כתוצאה מהתמתחות הפריוסטאום, בעקבות גדילתה מחדש של העצם
- אפשרות להופעת דלקת פרקים - כאשר הפגיעה בעצם היתה קרוב למפרק אחד או יותר.
- אפשרות לפריצות דיסק - כאשר הפגיעה היתה בעמוד השדרה.
מדוע האוסטיאופורוזיס נפוץ יותר אצל נשים בגיל המעבר ולאחריו?
התהליכים שעוברות נשים בגיל המעבר ולאחריו גורמים לרבות מהן להרגיש פחות יפות, פחות מושכות, פחות סקסיות, פחות נחוצות. במקרים רבים זהו גם הגיל בו הילדים גדלו ועוזבים את הבית, וחלק מהנשים עלולות להרגיש שכבר אין צורך ממשי בהן. אצל רבות יש ירידה (לפחות זמנית) בדימוי העצמי ובתחושת הערך העצמי. ככל שתחושה זו של ירידה בערך העצמי חזקה יותר, כך תהליך דלדול העצמות יהיה חזק יותר.
האסטרוגן גורם לכך שלאישה יהיה מראה צעיר יותר ושהיא תהיה מושכת יותר. נשים אשר מקבלות טיפול הורמונלי חליפי, חוזרות להיראות ולהרגיש כמו לפני גיל המעבר, הדימוי העצמי משתפר, ולכן גם דלדול העצמות פוחת או נעצר. אך הטיפול ההורמונלי החליפי אינו מומלץ כיום לאחר שהסתבר שהוא גורם לבעיות ותופעות לוואי שונות.
* אוסטיאופורוזיס - הבנות מפתיעות לפי הרפואה החדשה - חלק 2.
מאמר זה מבוסס בעיקר על הממצאים המפתיעים של ד"ר האמר, אשר גילה ופיתח את "הרפואה החדשה" או בשמה המלא כיום "הרפואה הגרמנית החדשה" (GNM). מידע רב נוסף על הרפואה החדשה ניתן למצוא במאמרים אחרים של המחבר באתר זה ובאתרים אחרים. במאמר זה משולבים גם ידע והבנות ממקורות אחרים והוא מפרט את הגורמים לאוסטיאופורוזיס וכן דרכי ריפוי טבעיות.
מה גורם להתפתחות אוסטיאופורוזיס?
אוסטיאופורוזיס הוא מצב בו העצמות איבדו כמות גדולה של תאים. במצב זה העצמות חלשות יותר מהרגיל ועלולות להישבר בקלות. התופעה המכונה "בריחת סידן" היא חלק מהתהליך המוביל לאוסטיאופורוזיס.
לפי התפיסה המקובלת ברפואה הרגילה וברפואה המשלימה, הגורמים העיקריים לאוסטיאופורוזיס קשורים בעיקר לירידה ברמת האסטרוגן אצל נשים, גיל, נטיה גנטית, תזונה לא מתאימה, חוסר פעילות גופנית, שימוש בתרופות שונות הפוגעות בספיחת הסידן לגוף, חומציות נמוכה של הקיבה, מחלות מעיים שונות ומחסור בויטמין D.
לפי התגליות של ד"ר האמר, אשר גילה ופיתח את הרפואה החדשה, הגורם העיקרי להיווצרות אוסטיאופורוזיס הוא מצב מתמשך (קונפליקט / טראומה / כישלון כלשהו וכו') אשר מתפרש ע"י האדם במודע או שלא במודע כתחושה חזקה של ירידת ערך עצמי (יע"ע). תחושה זו יכולה להיות כללית ("נכשלתי בכל מה שעשיתי", "כל מפעל חיי ירד לטימיון", "הפכתי לחסר תועלת לחלוטין") או ספציפית לגבי אירוע מסויים, תחום מסויים, כישלון במבחן או משימה ספציפית וכו'.
אבחון של אוסטיאופורוזיס בעצם אחת בגוף אינו בהכרח סימן שיש אוסטיאופורוזיס גם בשאר העצמות. סוג הטראומה / קונפליקט מכתיב באילו עצמות יתפתח האוסטיאופורוזיס. עוצמת הקונפליקט ומשכו מכתיבים את מידת אובדן תאי העצם.
להלן מספר דוגמאות:
- גולגולת ועמוד שדרה צווארי - קונפליקט / טראומה של יע"ע (ירידת ערך עצמי) אינטלקטואלי.
דוגמאות: כישלון לא צפוי במבחן חשוב, מישהו בייש אותנו אינטלקטואלית בפומבי, פסק דין לא הוגן לחלוטין כנגד מישהו מקורב לנו וכו'.
- כתפיים וראש עצם הזרוע (הומרוס) - קונפליקט יע"ע הקשור לתחושת כישלון ביחסים עם אנשים הקרובים לנו. זה מלווה בד"כ גם ברגשי אשמה.
דוגמאות:
כאשר הבעיה מופיעה בכתף ימין:
אצל אישה שמאלית - זה קשור לאמא שלה או לילדיה ("נכשלתי כאם. לבני היתה תאונה כי הייתי בלתי זהירה").
אצל גבר שמאלי - קשור לאביו או לילדיו ("נכשלתי כאב. לבני היתה תאונה כי הייתי לא זהיר").
אצל גבר או אישה ימניים - קשור בד"כ לבן / בת זוג או לשותפים קרובים ("אשתי עזבה אותי כי נכשלתי כבעל").
כאשר הבעיה מופיע בכתף שמאל:
אצל אישה שמאלית - קשור בד"כ לבן הזוג ("אני לא יכולה לסלוח לעצמי שגרמתי לבעלי להיראות כה טיפש").
אצל אישה ימנית - קשור לילדיה או לאמא.
אצל גבר ימני - קשור לילדיו או לאביו ("תמיד העדפתי ילד אחד והזנחתי את השני. כל ההאשמות נגדי מוצדקות").
- כפות ידיים ואצבעות - קונפליקט יע"ע הקשור למיומנות / גמלוניות (ידיים "שמאליות"). קשור בד"כ בכישלון לבצע משהו הקשור בפעולת הידיים.
דוגמאות:
"חתכתי את עצמי כי השתמשתי בסכין בצורה שלומיאלית"
פסנתרן: "פישלתי בגדול בקטע השיא בקונצרט. אני לא מסוגל לבצע קטע זה"
- עמוד השדרה (במיוחד החלק המרכזי) - קונפליקט / טראומה של יע"ע המשפיע על כל האישיות. תחושה חזקה של יע"ע כללית ("עבודת חיי, כל מה שהשקעתי למען הילדים, ירד לטימיון", "אני לא יוצלח, חסר תועלת, שום דבר בחיים לא מצליח לי", וכו').
- חלק תחתון של עמוד השדרה - קונפליקט יע"ע הקשור לחוסר תמיכה. תחושה חזקה של חוסר תמיכה מצד בן / בת הזוג, חברים, עמיתים, הבוס וכו'.
- צוואר עצם הירך - קונפליקט יע"ע הקשור לתחושה של אי יכולת להחזיק מעמד או לבצע משהו.
דוגמאות:
אצל ימניים:
ירך ימין - "אני לא מסוגל/ת לקדם את הפרויקט הזה בעבודה"
ירך שמאל - "הבן שלי מוציא אותי מהכלים. אני לא מסוגל לטפל בזה יותר"
אצל שמאליים:
ירך ימין - "אני לא מסוגלת להכיל את העובדה שבני לא יקודם"
ירך שמאל - "אני לא מסוגלת להשלים עם בעלי. הוא פגע בי יותר מדי"
תהליכים פיזיולוגיים:
ההשערה היא שמטרת הטבע בתהליך שנגרם כתוצאה מטראומה חזקה של יע"ע היא ליצור בסופו של דבר עצם חזקה יותר ממה שהיתה בתחילת התהליך.
כל עוד הטראומה / קונפליקט לא נפתרו והשפעתם נמשכת - יש אובדן תאי עצם וייתכן גם אובדן תאי מח העצם. מיקום אובדן התאים וקצב התהליך תלוי בסוג ועוצמת הקונפליקט. בשלב זה, הנקרא "השלב האקטיבי של הקונפליקט", עלולה להיות אנמיה אמיתית - ייצור מופחת של כדוריות דם אדומות. זהו השלב בו ההשפעה הדומיננטית בגוף היא של מערכת העצבים הסימפתטית.
אם הקונפליקט של יע"ע חזק מאד, תהליך דלדול העצם יכול להיות מהיר ובמקרים מסויימים הוא עלול להגיע ממצב של עצם תקינה למצב של אוסטיאופורוזיס תוך כשבועיים.
כאמור, ככל שהקונפליקט אינטנסיבי יותר וממושך יותר, כך רמת דלדול העצמות תהיה חמורה יותר.
ברגע שנפתר הקונפליקט או עברה השפעת הטראומה נפסק תהליך פרוק תאי העצם ומתחיל שלב הריפוי הכולל תהליך בניה מחדש של העצם או העצמות שנפגעו. ה"שחקנים" העיקריים בתהליך שיקום העצם הם חיידקים וכן תאי דם לא בשלים (בתחילה לויקוציטים ואח"כ גם אריתרוציטים) המיוצרים בכמויות גדולות ע"י מח העצם. תאים אלה אינם מסוגלים להתחלק ולהתרבות בעצמם ולכן הם אינם יכולים להיות תאים סרטניים. תאים אלה מתפרקים בקלות ע"י הכבד וכל כמות עודפת שלהם מסולקת מחוץ לגוף תוך מספר ימים. מח העצם משתקם גם הוא וייצור כדוריות הדם התקינות מכל הסוגים חוזר לרמתו הרגילה.
במשך כל שלב הריפוי נמצא החולה תחת השפעה של מערכת העצבים הפאראסימפתטית. זה גורם בין היתר להרחבה משמעותית (לפעמים עד פי 5 - 4 מהרגיל) של כלי הדם וצינורות הלימפה. הנפח העודף של צינורות הדם מתמלא ע"י סרום (נסיוב) הדם. המספר האמיתי של תאי הדם הרגילים המיוצרים במח העצמות נשאר נורמלי, אך מכיון שנפח הנוזל בצינורות הדם גדל מאד יראו בבדיקת דם רגילה כאילו יש מחסור בכל סוגי תאי הדם.
בתחילת שלב הריפוי יש מחסור אמיתי בטסיות (טרומבוציטים - תאי דם החיוניים לצורך תהליך קרישת הדם במקרה הצורך) ולכן יש בשלב זה סיכון מוגבר לדימומים פנימיים וחיצוניים. סכנת הדימומים קיימת גם בהמשך שלב הריפוי מאחר והריכוז היחסי של הטסיות בנוזל הדם המורחב הוא נמוך מהרגיל.
התהליך הטבעי התקין של שיקום העצם עשוי גם לכלול עיבוי של השכבה החיצונית של העצם מתחת לפריוסטאום (מעטה העור העוטף את העצם), וזה עשוי להתפרש ע"י הרופאים כגידול סרטני - אוסטאוסרקומה.
גידולה מחדש של העצם גורם למתיחת הפריוסטאום וזהו השלב הקריטי ביותר מבחינת האפשרות להופעתם של שברים ספונטניים.
כאשר מושלם תהליך שיקומה של העצם מסולקים אל מחוץ לגוף כל תאי הדם הלא בשלים שנשארו, כלי הדם חוזרים לנפח הרגיל שלהם וכל מערכת הדם חוזרת לתפקוד רגיל.
תהליך שיקום העצם עשוי להימשך חודשים רבים והוא עלול להיות רצוף בעצירות ונסיגות, אם חוזרת מדי פעם השפעת הקונפליקט המקורי או קונפליקט חדש הקשור ביע"ע.
אבחונים רפואיים:
א. בשלב האקטיבי של הקונפליקט (כל עוד אנחנו תחת השפעה אקטיבית של הקונפליקט / טראומה) :
- אוסטיאופורוזיס - אם בדיקת צפיפות העצם נעשתה על אותה עצם או עצמות שנפגעו.
- אנמיה
- אפשרות לרמה גבוהה של סידן בדם
- אפשרות לרמה גבוהה של סידן בשתן
ב. בשלב הריפוי - שלב שיקום העצם:
- בתחילת שלב הריפוי: אנמיה (מיעוט תאי דם אדומים), לויקופניה (מיעוט תאי דם לבנים) ותרומבופניה (מיעוט טסיות). זוהי אבחנה שהיא בד"כ מוטעית, בגלל התרחבות כלי הדם כפי שהוסבר למעלה.
- בהמשך: עליה חדה במספר תאי דם לבנים לא בשלים. מבחינת התפיסה הרפואית המקובלת זהו סימן ללויקמיה.
- אם תהליך הריפוי הטבעי נמשך ללא הפרעות, תתגלה בהמשך עליה חדה גם של תאי דם אדומים לא בשלים ("הלויקמיה מחריפה" כביכול).
- תיתכן הגדלה של הטחול
- תיתכן הגדלה של הכבד
סימפטומים אפשריים:
א. בשלב האקטיבי של הקונפליקט צפויים להופיע הסימפטומים הרגילים שקשורים להשפעת טראומה או קונפליקט:
- חוסר שקט. משהו מטריד מאד את האדם.
- ירידה בתיאבון
- קשיי הירדמות ושינה
- קור בכפות הידים והרגלים
ב. בשלב הריפוי - שלב שיקום העצם:
- עייפות רבה
- יש תיאבון טוב ואין בעיות הירדמות ושינה
- תחושה של מחלה, חולשה, לא מרגישים טוב. ייתכן חום
- ייתכנו גם סימפטומים זמניים הקשורים לתהליכים הקורים במקביל במוח כמו כאבי - ראש, סחרחורות, בחילות
- כאבים חזקים מאד כתוצאה מהתמתחות הפריוסטאום, בעקבות גדילתה מחדש של העצם
- אפשרות להופעת דלקת פרקים - כאשר הפגיעה בעצם היתה קרוב למפרק אחד או יותר.
- אפשרות לפריצות דיסק - כאשר הפגיעה היתה בעמוד השדרה.
מדוע האוסטיאופורוזיס נפוץ יותר אצל נשים בגיל המעבר ולאחריו?
התהליכים שעוברות נשים בגיל המעבר ולאחריו גורמים לרבות מהן להרגיש פחות יפות, פחות מושכות, פחות סקסיות, פחות נחוצות. במקרים רבים זהו גם הגיל בו הילדים גדלו ועוזבים את הבית, וחלק מהנשים עלולות להרגיש שכבר אין צורך ממשי בהן. אצל רבות יש ירידה (לפחות זמנית) בדימוי העצמי ובתחושת הערך העצמי. ככל שתחושה זו של ירידה בערך העצמי חזקה יותר, כך תהליך דלדול העצמות יהיה חזק יותר.
האסטרוגן גורם לכך שלאישה יהיה מראה צעיר יותר ושהיא תהיה מושכת יותר. נשים אשר מקבלות טיפול הורמונלי חליפי, חוזרות להיראות ולהרגיש כמו לפני גיל המעבר, הדימוי העצמי משתפר, ולכן גם דלדול העצמות פוחת או נעצר. אך הטיפול ההורמונלי החליפי אינו מומלץ כיום לאחר שהסתבר שהוא גורם לבעיות ותופעות לוואי שונות.
* אוסטיאופורוזיס - הבנות מפתיעות לפי הרפואה החדשה - חלק 2.
050-3331-331