אז למה בדיוק אתה מתכוון ב"תרגול למבוגרים"? בטרם ארחיב על משמעות המילה "מבוגר" אני רוצה לומר משהו על "תרגול"1. ביפנית ניתן לכתוב את המילה "שוגיו" בשני אופנים שונים עם תווים שונים (בעלי הגיה שונה במקצת), שגם יפנים רבים לא יודעים מה ההבדל בין שתיהן. ביפנית ניתן לפרש את המילה "שוגיו" כעבודה דתית (כשהיא נכתבת עם התו שפירושו "ללכת", "לעשות", "פעולה") - להוכיח את האמונה והאמת בפעולות של חיי היום - יום, ובאותו זמן כ"אימון" כמו לדוגמה בהכשרה למקצוע (במקרה הזה המילה נכתבת עם התו שפירושו "קרמה" או "טכניקה"). למותר לציין שהשתיים שונות בתכלית. גם באנגלית המילה "practice" [תרגול] יכולה להתפרש כ"אימון" כמו ב"אימון כדורגל". אבל כשאני משתמש במושגים כמו "תרגול למבוגרים", או כשאני מדבר על "תרגול זן", "תרגול דרך הבודהה" וכו' המילה "תרגול" [practice] משמשת אותי במובן של "מימוש" [putting something into practice], "להגשים דבר מה בעצם עשייתו". זה מצער שאנשים רבים מבינים את המושג "תרגול זן" כ"אימון זן" - אימון לשם השגת דבר - מה, אימון לשם שיפור מיומנות זו או אחרת.
זה ודאי נכון ל"מנזרים לאימון זן" ביפן. במנזרים האלו אנשים לומדים כיצד ללבוש את גלימותיהם הבודהיסטיות כהלכה, כיצד לקוד ולהשתחוות כהלכה, לדקלם סוטרות וכו'. הם מתאמנים להיות כוהנים בודהיסטיים. הם ודאי לא מתרגלים בודהיזם. עבורם בודהיזם הוא מקצוע ולא ייעוד, אבל ברור מאליו שללימוד הדרך להרוויח כסף מעריכת לוויות אין דבר וחצי דבר עם מה שלימד הבודהה לפני 2500 שנה - כיצד לחיות את חיינו. באנטאיז'י אנחנו לא מתאמנים להיות כוהנים בודהיסטים. אנחנו מתרגלים בודהיזם ומשמעות הדבר היא לחיות את חיינו כבודהות ובודהיסטוות. אין להבין מכך שאנחנו מתאמנים כדי להיות לבודהות או בודהיסטוות. אנחנו מנסים להגשים בודהות ובודהיסטוות - את טבענו המקורי - בכל הפעולות של חיי היום - יום שלנו, כאן ועכשיו.
לפעמים התרגול הבודהיסטי מובן אחרת: אנחנו כעת ישויות השוגות בחשבות שווא, אבל לאחר תרגול במשך עידנים אין - ספור כבודהיסטוות נזדכך ונהפוך לבסוף לבודהות. כך ישות השוגה במחשבות שווא מתאמנת כדי להפוך למשהו "טוב - יותר" - לבודהיסטווה. הבודהיסטווה מתאמן כדי להפוך למשהו אפילו "טוב - יותר" - לבודהה. בזן אנחנו לא קוראים לאימון מסוג זה "תרגול". אימון כדי להפוך למשהו טוב - יותר הוא בעצמו מחשבת - שווא. עידנים אין - ספור של אימון מסוג זה לא יהפכו אותנו לטובים יותר, אנחנו רק נשגה יותר ויותר במחשבות - שווא. מה שאנחנו קוראים לו תרגול בזן פירושו להפסיק ולנסות להפוך למשהו, אלא לאפשר לעצמנו להיות מה שאנחנו במקור - בודהות ובודהיסטוות. לשם כך עלינו להיכנע לכוח שמתעלה על האגו האנושי הקטן שלנו, האגו שכל הזמן אומר: "אני רוצה להיות טוב יותר, אני רוצה להיות בודהה". מדוע אפשר להיכנע ולתרגל? כיון שאנחנו כבר בודהה, לא אחרי שנכנענו כי אם עכשיו. אם כך, מדוע כה קשה להיכנע ולתרגל? כיון שאין בזה סיפוק לאגו האנושי שלנו.
תרגול אינו מספק אותנו. אין הוא מבדר כלל! אבל למה אנחנו מצפים? כיצד ייתכן שתרגול תורת - הבודהה יבדר את התודעה האנושית הקטנה שלנו? דבר אינו יכול להיות מספק פחות או מבדר פחות מהתרגול שאינו מגדיל את האגו שלנו. אפילו כשאנחנו אומרים שאנחנו רוצים להיות לבודהה או לחיות כבודהיסטווה, האם אנחנו לא אומרים זאת מתוך האגו שלנו במחשבה: "אני רוצה להיות בודהה, אני רוצה לחוות סטורי! " כך בודהות ובודהיסטוות הופכים להיות תוצר של תודעת האגו שלנו - וזו הסיבה שאנחנו מתאכזבים שכן בודהות ובודהיסטוות לעולם לא יתגלו בממלכת תודעת האגו. החיים של הבודהות והבודהיסטוות הם חיינו רק כאשר אנחנו מתעלים על האגו שלנו. "מאמץ אגו" עצום לא יהפוך אותנו לבודהה. זה מה שהופך את הבודהיזם לקשה עבורנו. אבל הבודהיזם גורס שאנחנו כבר בודהה מלכתחילה. אבל אנחנו גם בני - אדם, שמולכים שולל על - ידי האגו שלנו. ראשית עלינו להתעורר ולראות שאנחנו מולכים שולל על - ידי האגו שלנו, זה בלבד הוא "סטורי כביר". העובדה שיש ביכולתנו להיווכח שאנחנו מולכים שולל על - ידי האגו שלנו היא הוכחה דיה לכך שאנחנו בעצם בודהות - אחרת לא היינו יכולים להיווכח בכך. אבל לא מספיק להיווכח בכך, עלינו להוסיף ולממש את התרגול, מה שמאד לא מספק את האגו שלנו.
אנחנו גם שוגים במחשבות - שווא וגם בודהות. אבל אם נאמר, "אנחנו רק בני - אדם רגילים", ונסתפק בכך - אנחנו נגשים רק חצי מישותנו. בדיוק כאלה "חצאי בני - אדם", הם אלה שמשוטטים באינטרנט או צופים בטלוויזיה כשהם מחפשים אחר האתר או הערוץ שיספקו אותם, שיבדרו אותם. החדשות האחרונות אודות תעשיית הבידור, פוליטיקה, ספורט, נשים - מה שנקרא "בידור למבוגרים". אנחנו חושבים שזה מבדר, אבל האמת היא שאנחנו בורחים מעצמנו - בורחים מהמציאות של חיינו. רק כשאנחנו מכבים את הטלוויזיה, מכבים את המחשב, אנחנו מגלים כמה ריקים חיינו - ריקים כמו המסך. ואנחנו מתעוררים לחוסר - הסיפוק שבחיים האלה. זוהי היווכחות חשובה, זהו המקום בו מתחיל התרגול האמתי. התרגול הזה שונה מהניסיון לספק את תודעתנו המשועממת. הוא שונה מהניסיון להשיג "סטורי" או שלווה או כל - דבר אחר. זו הסיבה, שכל זמן שאנחנו לא יכולים להפסיק את התודעה הילדותית שלנו מליילל: "אני רוצה ממתק, אני רוצה צעצוע, אני רוצה סטורי! ", התרגול הזה כלכך קשה עבורנו. זו הסיבה שאני קורה לתרגול הזה "תרגול למבוגרים". זה אומר להפסיק לחפש אחרי כיף וסיפוק כמו שכלב מחפש אחר העצם שלו. "תרגול למבוגרים" פירושו להגשים בודהה לחיות כבודהיסטווה. "תרגול" פירושו "לחיות", "להגשים" ו"מבוגר" הוא בודהה ובודהיסטווה. עוד על - כך בפעם הבאה.
1. השימוש במושג "תרגול" הוא בעייתי, שכן בעברית בניגוד לאנגלית לא קיים כפל המשמעות שקיים ב - "Practice" האנגלי וגם לא כפל ההגייה כמו ביפנית. עבורי השימוש במילה "תרגול" הוא שימוש ברירת - מחדל. במילה "תרגול" יש מן המשמעות של פעולה שחוזרת על עצמה - וזה לכשעצמו חשוב מספיק. ההעדפה שלי באופן ברור למילה "תרגול" על פני המילה "אימון" שאחרים משתמשים בה נובעת מכך שנדמה לי שכשאנחנו אומרים "אימון" אנחנו נוטים יותר לראות בפעולה שכלול של מיומנות בעוד ש"תרגול" מעט יותר נייטרלי בהקשר הזה. בסופו של דבר חשוב לזכור שהתרגול הבודהיסטי הוא מימוש ויישום של הדרך המתומנת ובו בזמן הגשמה של הדרך המתומנת. [סבסטיאן] www.bendowa.net/zenblog1/תרגומים/muho/adult-practice/4-תרגול-כמימוש-או-תרגול-כאימון-training-and-practice/
זה ודאי נכון ל"מנזרים לאימון זן" ביפן. במנזרים האלו אנשים לומדים כיצד ללבוש את גלימותיהם הבודהיסטיות כהלכה, כיצד לקוד ולהשתחוות כהלכה, לדקלם סוטרות וכו'. הם מתאמנים להיות כוהנים בודהיסטיים. הם ודאי לא מתרגלים בודהיזם. עבורם בודהיזם הוא מקצוע ולא ייעוד, אבל ברור מאליו שללימוד הדרך להרוויח כסף מעריכת לוויות אין דבר וחצי דבר עם מה שלימד הבודהה לפני 2500 שנה - כיצד לחיות את חיינו. באנטאיז'י אנחנו לא מתאמנים להיות כוהנים בודהיסטים. אנחנו מתרגלים בודהיזם ומשמעות הדבר היא לחיות את חיינו כבודהות ובודהיסטוות. אין להבין מכך שאנחנו מתאמנים כדי להיות לבודהות או בודהיסטוות. אנחנו מנסים להגשים בודהות ובודהיסטוות - את טבענו המקורי - בכל הפעולות של חיי היום - יום שלנו, כאן ועכשיו.
לפעמים התרגול הבודהיסטי מובן אחרת: אנחנו כעת ישויות השוגות בחשבות שווא, אבל לאחר תרגול במשך עידנים אין - ספור כבודהיסטוות נזדכך ונהפוך לבסוף לבודהות. כך ישות השוגה במחשבות שווא מתאמנת כדי להפוך למשהו "טוב - יותר" - לבודהיסטווה. הבודהיסטווה מתאמן כדי להפוך למשהו אפילו "טוב - יותר" - לבודהה. בזן אנחנו לא קוראים לאימון מסוג זה "תרגול". אימון כדי להפוך למשהו טוב - יותר הוא בעצמו מחשבת - שווא. עידנים אין - ספור של אימון מסוג זה לא יהפכו אותנו לטובים יותר, אנחנו רק נשגה יותר ויותר במחשבות - שווא. מה שאנחנו קוראים לו תרגול בזן פירושו להפסיק ולנסות להפוך למשהו, אלא לאפשר לעצמנו להיות מה שאנחנו במקור - בודהות ובודהיסטוות. לשם כך עלינו להיכנע לכוח שמתעלה על האגו האנושי הקטן שלנו, האגו שכל הזמן אומר: "אני רוצה להיות טוב יותר, אני רוצה להיות בודהה". מדוע אפשר להיכנע ולתרגל? כיון שאנחנו כבר בודהה, לא אחרי שנכנענו כי אם עכשיו. אם כך, מדוע כה קשה להיכנע ולתרגל? כיון שאין בזה סיפוק לאגו האנושי שלנו.
תרגול אינו מספק אותנו. אין הוא מבדר כלל! אבל למה אנחנו מצפים? כיצד ייתכן שתרגול תורת - הבודהה יבדר את התודעה האנושית הקטנה שלנו? דבר אינו יכול להיות מספק פחות או מבדר פחות מהתרגול שאינו מגדיל את האגו שלנו. אפילו כשאנחנו אומרים שאנחנו רוצים להיות לבודהה או לחיות כבודהיסטווה, האם אנחנו לא אומרים זאת מתוך האגו שלנו במחשבה: "אני רוצה להיות בודהה, אני רוצה לחוות סטורי! " כך בודהות ובודהיסטוות הופכים להיות תוצר של תודעת האגו שלנו - וזו הסיבה שאנחנו מתאכזבים שכן בודהות ובודהיסטוות לעולם לא יתגלו בממלכת תודעת האגו. החיים של הבודהות והבודהיסטוות הם חיינו רק כאשר אנחנו מתעלים על האגו שלנו. "מאמץ אגו" עצום לא יהפוך אותנו לבודהה. זה מה שהופך את הבודהיזם לקשה עבורנו. אבל הבודהיזם גורס שאנחנו כבר בודהה מלכתחילה. אבל אנחנו גם בני - אדם, שמולכים שולל על - ידי האגו שלנו. ראשית עלינו להתעורר ולראות שאנחנו מולכים שולל על - ידי האגו שלנו, זה בלבד הוא "סטורי כביר". העובדה שיש ביכולתנו להיווכח שאנחנו מולכים שולל על - ידי האגו שלנו היא הוכחה דיה לכך שאנחנו בעצם בודהות - אחרת לא היינו יכולים להיווכח בכך. אבל לא מספיק להיווכח בכך, עלינו להוסיף ולממש את התרגול, מה שמאד לא מספק את האגו שלנו.
אנחנו גם שוגים במחשבות - שווא וגם בודהות. אבל אם נאמר, "אנחנו רק בני - אדם רגילים", ונסתפק בכך - אנחנו נגשים רק חצי מישותנו. בדיוק כאלה "חצאי בני - אדם", הם אלה שמשוטטים באינטרנט או צופים בטלוויזיה כשהם מחפשים אחר האתר או הערוץ שיספקו אותם, שיבדרו אותם. החדשות האחרונות אודות תעשיית הבידור, פוליטיקה, ספורט, נשים - מה שנקרא "בידור למבוגרים". אנחנו חושבים שזה מבדר, אבל האמת היא שאנחנו בורחים מעצמנו - בורחים מהמציאות של חיינו. רק כשאנחנו מכבים את הטלוויזיה, מכבים את המחשב, אנחנו מגלים כמה ריקים חיינו - ריקים כמו המסך. ואנחנו מתעוררים לחוסר - הסיפוק שבחיים האלה. זוהי היווכחות חשובה, זהו המקום בו מתחיל התרגול האמתי. התרגול הזה שונה מהניסיון לספק את תודעתנו המשועממת. הוא שונה מהניסיון להשיג "סטורי" או שלווה או כל - דבר אחר. זו הסיבה, שכל זמן שאנחנו לא יכולים להפסיק את התודעה הילדותית שלנו מליילל: "אני רוצה ממתק, אני רוצה צעצוע, אני רוצה סטורי! ", התרגול הזה כלכך קשה עבורנו. זו הסיבה שאני קורה לתרגול הזה "תרגול למבוגרים". זה אומר להפסיק לחפש אחרי כיף וסיפוק כמו שכלב מחפש אחר העצם שלו. "תרגול למבוגרים" פירושו להגשים בודהה לחיות כבודהיסטווה. "תרגול" פירושו "לחיות", "להגשים" ו"מבוגר" הוא בודהה ובודהיסטווה. עוד על - כך בפעם הבאה.
1. השימוש במושג "תרגול" הוא בעייתי, שכן בעברית בניגוד לאנגלית לא קיים כפל המשמעות שקיים ב - "Practice" האנגלי וגם לא כפל ההגייה כמו ביפנית. עבורי השימוש במילה "תרגול" הוא שימוש ברירת - מחדל. במילה "תרגול" יש מן המשמעות של פעולה שחוזרת על עצמה - וזה לכשעצמו חשוב מספיק. ההעדפה שלי באופן ברור למילה "תרגול" על פני המילה "אימון" שאחרים משתמשים בה נובעת מכך שנדמה לי שכשאנחנו אומרים "אימון" אנחנו נוטים יותר לראות בפעולה שכלול של מיומנות בעוד ש"תרגול" מעט יותר נייטרלי בהקשר הזה. בסופו של דבר חשוב לזכור שהתרגול הבודהיסטי הוא מימוש ויישום של הדרך המתומנת ובו בזמן הגשמה של הדרך המתומנת. [סבסטיאן] www.bendowa.net/zenblog1/תרגומים/muho/adult-practice/4-תרגול-כמימוש-או-תרגול-כאימון-training-and-practice/
050-3331-331