... קבלת החלטות, לא מצליח להחליט, לא יודע מה להחליט, רוצה להיות בטוח, רוצה משהו מושלם, לא מצליח
להסביר, לא מצליח להתמקד למה קשה להחליט מה
להסביר כשיש המון אפשרויות? אליעד כהן מתייחס למצב בו אדם מתכנן מראש
להסביר משהו לאנשים אחרים, אך נתקל בקושי עצום כי בזמן ההכנה קופצות לו אינספור אפשרויות והיפוכים. כל אפשרות שהוא ... מיד מחשבה על ההפך ממנה, וכך נוצר עומס מחשבתי שגורם לו לאבד את הפוקוס ולהרגיש עמוס ומוצף. בסופו של דבר, אותו אדם מגיע למסקנה שהוא כבר לא בטוח בשום דבר ולא יודע מה
להסביר. האם באמת יש לך רצון
להסביר? אליעד מבהיר כי לפני שעוסקים בשאלה איך
להסביר, צריך לשאול קודם כל אם בכלל קיים רצון אמיתי וברור
להסביר. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אדם רוצה
להסביר לאחרים שצריך להרים את יד ימין למעלה, עליו קודם להיות בטוח שהוא באמת מאמין בכך שצריך להרים את יד ימין. ייתכן שהקושי נובע מכך שהאדם לא בטוח באמת בדבר שהוא עומד
להסביר. אי - ודאות זו היא שגורמת לבלבול ולעומס במחשבות. במילים אחרות, הצעד הראשון לפתרון הוא להבין האם האדם אכן רוצה
להסביר והאם הוא סגור ובטוח על התוכן שאותו הוא רוצה להעביר. מה ההבדל בין
הסבר מוחלט
להסבר יחסי? אליעד מציג את ההבדל בין שני סוגי
הסברים:
הסבר מוחלט: ניסיון להציג אמת מוחלטת, הוכחה ניצחת ללא כל ספקות או אפשרויות אחרות. במצב כזה, האדם מנסה למצוא את
ההסבר האחד שתקף בכל מצב, ולכן נתקל תמיד בספקות והיפוכים, מה שגורם לעומס ולבלבול.
הסבר יחסי: גישה של
הסבר שהוא נכון חלקית, נכון במסגרת מסוימת או במצב ספציפי, ולא מחויב להיות נכון באופן מוחלט.
הסבר כזה מאפשר לאדם
להסביר משהו בצורה נינוחה יותר, כי הוא אינו מנסה להוכיח אמת מוחלטת אלא מציע אפשרות
סבירה. אליעד מייעץ כי מי שמתעקש על
הסברים מוחלטים תמיד ירגיש עומס, ואילו מי שמוכן לקבל
הסברים יחסיים יוכל
להסביר בקלות יותר, כי הוא מרגיש שלמות עם משהו שהוא אינו מושלם. כיצד פרפקציוניזם מונע ממך
להסביר? הקושי הגדול אותו מתאר אליעד הוא פרפקציוניזם. אדם פרפקציוניסט רוצה שכל דבר שהוא
מסביר יהיה מושלם וללא פגם. הבעיה היא שהמציאות לא מאפשרת באמת להגיע לשלמות כזו, כי תמיד ישנן אפשרויות אחרות וספקות שעולים. כך הפרפקציוניסט נלכד בקונפליקט פנימי בין הרצון
להסביר את הדבר המושלם לבין המציאות שלעולם לא מאפשרת באמת להציג משהו מושלם לחלוטין. אליעד
מסביר כי זו למעשה התחזות לחפש שלמות מוחלטת, מפני שאם באמת אדם היה מחפש את השלמות באופן מלא, הוא היה חייב להטיל ספק אפילו בעצם הרצון שלו להיות פרפקציוניסט. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא חייב להיות בטוח ב - 100% לפני שהוא
מסביר משהו, הוא צריך קודם כל להיות בטוח לחלוטין שהוא בכלל צריך להיות בטוח ב - 100%. אם אדם באמת היה מפקפק עד הסוף, הוא היה מגלה שאין וודאות מוחלטת בשום דבר, כולל הרצון שלו בשלמות. מה הקשר בין שביעות רצון לבין
הסבר יחסי? אליעד כהן מדגיש שהיכולת
להסביר משהו בצורה נינוחה תלויה ביכולת של האדם להרגיש שביעות רצון ממשהו יחסי, כלומר, להיות מסופק ממשהו שהוא אינו מושלם. אם האדם מסוגל ליהנות מדברים יחסיים, הוא יוכל
להסביר בקלות ובבהירות בלי להרגיש עמוס ומוצף, גם כאשר הוא מודע לכך שישנן אפשרויות נוספות שיכולות להיות טובות לא ...