🖶 ברית מילה - טוב או רע? למה שמירת מצוות + יהדות זה רע וכפירה באלוהים האמיתי?הפעם אני רוצה לענות על שאלה שנשאלתי, והפעם זה על: ברית מילה!
והשאלה היתה, האם לעשות ברית? האם המנהג הזה שולח את האדם לגן עדן, או לגיהינום??
וזה בעקבות ההרצאה שנתתי, שמי שצם ביום כיפור, הולך לגיהינום, כי אם אתה צם בכיפור אתה כופר באלוהים שעושה משהו לא טוב, ואז אתה מתנצל בפניו, כי אם הוא עושה הכל, ועושה רק טוב, אז למה להתנצל?
והנושא כרגע הוא ברית מילה, והאם לעשות ברית מילה או לא לעשות, זאת, לא השאלה!
אין שום משמעות למה שהאדם עושה, תעשה מה שאתה רוצה!
רוצה לחתוך לעצמך את האוזן, תחתוך.
השאלה, למה אתה עושה את מה שאתה עושה? מה היא הסיבה?
והתשובה די פשוטה, אם האדם עושה ברית מסיבות בריאותיות, תבדוק, ותעשה את זה בצורה מסודרת
תבדוק מדעית.
אבל אם לא בדקת, סימן שאתה לא עושה את זה מטעמי בריאות.
אתה עושה את זה בגלל שאתה אתאיסט, עובד אלילים, כופר באלוהים.
המצוות שאדם עושה אותן, הן לא טובות ולא רעות.
העונש של האדם ששומר מצוות זה לא בכך שהוא שומר מצוות, כי כל אחד עושה מצוות בצורה כלשהי.
העונש שלו זה הטמטום שהוא חושב שצריך לעשות מצוות, זה העונש שלו.
אדם שחצן שיש לו גאווה, שהוא חושב שהוא עושה משהו, ויש לו גם גאווה לחשוב שאם הוא יעשה משהו אז אלוהים לא יכניס אותו לגיהינום, ושאלוהים עובד אצלו ואם יעשה מצוות אלוהים יכניס אותו לגן עדן.
ויש לו את הגאווה שאלוהים בכלל רוצה ממנו משהו, ויש לו את הגאווה לחשוב שיש לו בחירה חופשית.
אדם שעושה ברית או מצוות מהסיבה הזו, ברגע שהוא חושב שזה טוב וזה רע, זה העונש שלו.
גם לפי היהדות, יש נקודת אמת, אלוהים היהודי אמר לאדם ראשון אל תאכל מעץ הדעת טוב ורע, אבל ברגע שאכל מעץ הדעת גרשו אותו מייד לגיהינום ובגלל שהיה טיפש, חשב שהוציאו אותו לכדור הארץ, וכמו הדתיים שחושבים שיש טוב ורע, ושיש שניים גם גן עדן וגם גיהינום.
אבל אין שניים, יש אחד או גן עדן או גיהינום.
בכל מקרה החשיבה שיש טוב ורע בנפרדות היא עצמה כפירה באלוהים, כי הוא רוצה את הכל, אז מה שייך שהוא יבקש שתעשה משהו.
רק אדם שיש לו גאווה מאד גדולה, חושב שאלוהים אכפת לו מה אתה עושה.
ברגע שעושים ברית, הורה עושה ברית כי חושב שאלוהים רוצה שתעשה ברית, אותו הורה מכניס לא רק את עצמו לגיהינום, אלא גם את הילד שלו, למה? כי כל החינוך בחשיבה מעוותת, הוא חינוך שמוביל את האדם לגיהינום.
כי ככל שהאדם דתי, וחי בהבדלה בין טוב לרע, בהפרדה, כך הוא נמצא יותר בגיהינום.
והילד גדל להיות ילד חרדי, כי הוא גדל בחרדות, מחדירים לך חרדה.
ואברהם היה הראש של האתאיסטים, כי לפני זה, כל דבר היה אלוהים.
ואברהם אמר: לא, לא, לא, אלוהים נמצא בשמים, בירח, לא הבין שהכל אלוהים, ולכן החליט לעשות ברית מילה, להבדיל בין היהודים לשאר האנשים.
ועל זה מבוסס כל הקונספט של היהדות, עם סגולה, העם הנבחר, ואנשים שחושבים שיש עם נבחר, הוא אתיאיסט. מה זאת אומרת שיש יותר טוב ופחות טוב, הכל אחד, זה כמו להגיד שיד ימין יותר טובה מיד שמאל!
מה שיך לומר שמצד האלוהות יכולה להיות לנפרדות, כי הכל מתהווה מישות אחת ממש, הגוי לא שונה מהיהודי, וזה לא שונה מהחי וכו'. ומי שחושב שאלוהים הוא רק בשמיים, אז שיחשוב שאלוהים אוהב את קמצוץ גושי העפר האלו שעל הארץ, יותר מגוש עפר אחרים.
ומי שמבין מה זה אלוהים ושאלוהים מהווה את הכל כל הזמן, אז מה שייך לומר שהוא אוהב עם אחד יותר מאשר עם אחר?
עכשיו, הברית אם לא נעשית משיקולים רפואיים, אז בעצם היא מנציחה את הטמטום, למה?
כי כל עוד הטמטום בראש של האדם, אז אפשר להוציא אותו, אבל שאדם עושה ברית, הוא חוקק את הטמטום, מנציח את הנפרדות שלו בתוך הגוף שלו, כי באמת אין הבדל בין היהודי לגוי, או בין האדם לבהמה.
ושלמה המלך אמר: "כי מותר האדם מן הבהמה אין - כי הכל הבל - ומי יודע אם רוח הבהמה וגו'..
זאת אומרת שאמר שאין הבדל בין אדם לבהמה. זה מה ששלמה המלך אמר.
או שלשניהם יש נשמה, או שלשניהם אין.
ואמרו הדתיים הטיפשים וחז"ל - וסילפו את הפסוק: " לבד הנשמה הטהורה" אבל שלמה המלך אמר שאין הבדל, ואפילו נימק!! אז מה שייך לומר לבד הנשמה הטהורה?
הרי אין הבדל בנשמה, שניהם מתהווים מדבר אחד.
ובטקסטים דתיים, הטמטום הוא מתפתח, יש את הקטע של חי צומח ומדבר, שהאדם המדבר, הוא בדרגה גבוה יותר מהשאר, שזו כפירה מוחלטת באלוהים.
רק אדם שחצן וגאוותן, ומשה ששיקר והיה אחד הגאוותנים ביותר, ועוד בשם אלוהים אמר שיש לו ענווה.
הוא היה גאוותן כל כך גדול, ויצר נפרדות כל כך גדולה, שהוא אמר אנחנו העם הנבחר ואלוהים בחר את היהודים לעם סגולה, שזה שיא הגאווה, שאדם חושב שחתיכת בשר שלו, עדיפה מחתיכת בשר אחרת.
וכך הכניס ליהודים שהוא עם סגולה, והנציח את הברית.
והיום זה אשמתם של היהודים, האנשים שממשיכים להנציח את הטמטום שמקשיבים למטומטם מלפני כמה אלפי שנים, כי אם היו מחפשים את האמת, היו מבינים שמשה היה בלפן, קשקשן, אלוהים זה הכל, מה שייך להגיד יהודי וגוי? אין דבר כזה!
זה היה חבורת עבדים לא צריך להאשים אותם.
אבל היום אנשים משקרים, ולא מחפשים את האמת, ואז הם חוטפים מכות שנה אחרי שנה והלאה.
לכן הברית מילה מנציחה את הטמטום, את ההנצחה בגוף האדם את הטמטום של העם הנבחר, זה שיא הטמטום.
וכל אחד שישאל את עצמו מה האמת? האם יש אלוהים אחד, אמיתי, או שיש שטן שאצלו יש הבדל בין יהודי לגוי, ושיהודי הוא עם סגולה, מי שיך עם השטן ויחשוב כך, זה יהיה העונש שלו, שהוא יסבול, ושהוא יחשוב שהוא העם הנבחר, ולכן הוא ימשיך לחטוף מכה, שנה אחרי שנה אחרי שנה, והטמטום, זה העונש שלו!
ושיהיה לכולם, המשך יום נורמאלי, אמיתי!
ההימור של פסקל, גן עדן גיהנום - הדתיים לגיהנום והכופרים לגן עדן - למה?... של פסקל, גן עדן גיהנום - הדתיים לגיהנום והכופרים לגן עדן - למה? מהו ההימור של פסקל ולמה הוא טיפשי? אליעד כהן מתחיל בהסבר על ההימור של פסקל, הידוע כההימור על גן עדן וגיהינום, שאומר שכדאי לאדם להאמין ... אינו קיים, לפחות הרוויח חיים טובים בעולם הזה. אולם, אליעד מבהיר שההימור הזה טיפשי מיסודו מכמה סיבות. ראשית, למה דווקא להמר על הדת היהודית ולא על דת אחרת? ושנית, מי אמר שאלוהים, אם הוא קיים, הוא בכלל דתי ומצפה לקיום מצוות? למה דווקא המאמינים הדתיים ילכו לגיהינום והאתאיסטים לגן עדן? אליעד מציג אמת הפוכה מהמקובל, לפיה דווקא אלו שמקיימים מצוות ופוחדים מעבירות, ילכו לגיהינום, בעוד האתאיסטים, אלו שלא האמינו באלוהים ... שלא מאמין באלוהים אחר. אליעד אומר במפורש: האתאיסט הגדול ביותר הוא אלוהים עצמו, כי אלוהים לא מאמין באלוהים אחר. לעומת זאת, האדם הדתי מאמין שאלוהים נמצא מחוץ לו, ובכך הוא למעשה משמיץ את אלוהים. למה? כי האדם הדתי חושב שאלוהים יכול לעשות רע, לתת עונשים ולהטיל מגבלות. על כך אלוהים ישאל את האדם הדתי: איך העזת לחשוב שאני יכול לעשות רע? הרי אני טוב אמיתי וכל יכול, אז למה חשבת שאני רוצה שתגביל את עצמך ושתסגף את עצמך? למה חשבת שבראתי את החזיר, אם לא כדי שתהנה ממנו?. לפי אליעד, הדתיים סגפנים ולכן מגיע להם עונש, כי הם בעצם מזלזלים בבריאה של אלוהים ומתנגדים למהותו האמיתית. למה הדת מבוססת על רעיון סגפני ומגבילה את ההנאה מהעולם? הסגפנות היא המהות המרכזית של התפיסה הדתית. לפי הדת, אלוהים כביכול אינו יכול או אינו רוצה לתת טוב מוחלט ללא מאמץ. לכן האדם צריך להגביל את עצמו, לסגף את חייו, לקיים מצוות ולחשוש מעבירות כדי לעזור לאלוהים. אליעד טוען שזהו רעיון אבסורדי לחלוטין. אם אלוהים הוא באמת כל יכול, הוא אינו זקוק לעזרה מאף אחד. לכן, התפיסה הדתית לפיה צריך לסגף את עצמך היא התפיסה הכי רחוקה ממהותו של אלוהים. מי באמת שולח את האדם לגיהינום או לגן עדן? האמת הגבוהה ביותר שאליעד מציג היא שאלוהים לא באמת שולח אף אדם ... ההבנה שהכל אחד היא עצם חוויית האלוהות. מי שאינו מבין זאת, נמצא בגיהינום, כי הוא חווה סבל ונפרדות תמידית. למה דווקא התפיסה של האדם הדתי מקרבת אותו לגיהינום? האדם הדתי שחושב שיש טוב ורע וצריך לקיים מצוות כדי לקבל שכר ולהימנע מעונש, בעצם נמצא בתפיסת נפרדות. הוא כופר באחדות האמיתית של המציאות. לפי אליעד, אלוהים הדתי הוא מניאק כי הוא בעצמו חווה סבל ונפרדות וממילא עושה רע לאחרים. אבל אלוהים האמיתי לא עושה טוב או רע. הוא פשוט קיים בכל רגע כרצף אחד של הוויה. כאשר האדם מתחבר להבנה ... כאשר האדם יודע זאת באמת (ולא רק מאמין בכך עם ספקות), הוא חי חיי גן עדן תמידיים. הוא לא זקוק לשום הימור לגבי האמונה באלוהים, להיות דתי או חילוני, כי מבחינתו הכל אחד ומוחלט. החיים בגן עדן אמיתי הם לחיות בידיעה שהכל אחד - בכך האדם הופך להיות אלוהי בעצמו, ונפטר מכל הסבל והנפרדות. ההימור של פסקל למה האתאיסטים בגן עדן? האם אלוהים דתי? סגפנות ביהדות מה המשמעות של לחיות ללא גאווה? מי באמת שולח לגיהינום? איך לחוות שהכל אחד? הפעם אדבר על ההימור של פסקל, שזה בעצם ההימור של גן עדן וגיהינום, ואסביר את העניין. אחד ... טוב רגעי, זא שווה לך לקחת את הסיכון, אז אולי כדאי להמר על הטוב הנצחי, וכמובן שהטיעון הזה הוא טפשי, כי אם כבר אני מהמר, למה שאהמר על הדת היהודית, אפשר כבר להמר על דת אחרת, ואם יש אלוהים מי אמר שהוא דתי, וכולי וכולי. אבל הפעם אני רוצה לגלות את האמת, יש הרבה אמיתות, ואני רוצה לגלות אחת מהן, והאמת היא שמי שיקיים מצוות, ויפחד לעשות עבירות, אחרי מותו ילך לגיהינום, ולמה? שני אנשים מתים, ומגיעים לאלוהים, אחד חילוני שלא האמין באלוהים, ואחד דתי שהאמין והתפלל עשה מצוות וכולי. בא האתאיסט פוגש את אלוהים, אומר לו אלוהים: למה לא שמרת מצוות, הנל עונה לו, גיליתי שבראת את העולם, בסדר, נהניתי, הערכתי את מה שעשית, ... יש כוח. למה שתאמין באלוהים? הרי אלוהים בתוכך, למה שתאמין במישהו מבחוץ? האתיאיסט חושב שאלוהים בתוכו, אז מגיע לו גן עדן, אבל המאמין הדתי, חושה שאלוהים זה מישהו בשמים. והאתיאיסט האמין שניתן לו הכוח להתמודד עם החיים, והאתיאיסט הגדול ביותר בעולם הוא אלוהים, כי אלוהים לא מאמין בקיומו של אלוהים. ובתפישה של האתאיסט של אין אלוהים, הוא קרוב יותר לתפישה של אלוהים את עצמו, לעומת הדתי שכל הזמן מדבר על אלוהים, שאלוהים עצמו אין לו מושג מי זה! מבחינתו אין דבר כזה אלוהים. בכל מקרה מגיע האדם הדתי ואלוהים אומר לו, תקשיב אתה צריך לכת לגיהינום, אז הדתי אומר לו, מה זאת אומרת? אבל הקשבתי לך, אהבתי אותך, ואלוהים אומר לו סליחה? אתה אהבת אותי? אתה השמצת אותי בוקר ערב וצהריים, שאתה חשבת שאם תעשה עברות ואני אתן לך שכר ... אמיתי כל הזמן, ואני כל יכול, אז באיזו זכות השמצת אותי אלוהים האמיתי וחשבת שאני רע, שאני עושה רע, עוף לגיהינום... הרי כל הקונספט של הדת זה שאלוהים עושה רע, כי אם אלוהים עושה רק טוב, למה אתה צריך לעשות מצוות? אבל הדת אומרת, לא... נכון שהוא עושה רק טוב, אבל צריך לעזור לו לעשות טוב, נו באמת... אלוהים הוא כל יכול, נשמע הגיוני שצריך לעזור לו?!! ואם כן, אז זה לא אלוהים, כי או שהוא לא ... זאת אומרת אני לא רוצה שתאכל? עשיתי עבורך ארוחה מלאה, למה שלא ארצה שתאכל ממנה? והחילוני לפחות מנסה ליהנות מהחיים ממה שהוא יכול, אבל הדתי הוא סגפני, למה המהות של
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?