הגישור כתהליך אלטרנטיבי להליכים משפטיים ולפתרון סכסוכים בין אנשים, יכול אולי להצביע על שינוי מהותי בחשיבה של הציבור והראייה הכוללת לגבי היחסים בינינו לבין המוסדות שמולם אנו מתנהלים, לגבי הצרכים שלנו מאותן מערכות ולגבי הדרך לנהל את הקשרים שלנו מולם ברגעי משבר.
הגישור הינו מתודת ניהול מו"מ אחר, מצב שבו שמנהלים דיון ברמה אינטלקטואלית על פערי אינטרסים.
אפשר להסתכל על הגישור כעל מיזם משותף לפתרון בעיות - אני אדאג לך ואתה תדאג לי.
התהליך בגישור מנסה להחליף את המשפט, ככלי שהאפקטיביות שלו מרובה יותר, והרואה את
הסכסוך והמחלוקת כמושא המחקר העיקרי שלו. מטרת הגישור הינה למזער פערי מחשבה בין הצדדים ולכן רואים בו מעבר ממו"מ תחרותי למו"מ משלב.
המגשר הוא המסייע לצדדים להגיע לפתרון המיוחל בין הצדדים באמצעות מו"מ.
אין למגשר סמכות הכרעה, אך הוא מאפשר לצדדים לנהל מו"מ ועוזר להם להגיע להסכם.
לשם יישום המטרות שלהם, עושים המגשרים שימוש בדיסיפלינות שונות, המסייעות להם להגיע למטרה כמו: כלים מתחום המשפט - ניהול דיון, הכרעה, או כלים מתחום הפסיכולוגיה החברתית - שימוש באמוציות, תיוג ועוד.
מגשרים מנסים אף לעבור לרמה חברית, כדי להוריד הגנות של אנשים, אך הם נמצאים במצב שלא יכולים להבטיח תוצאה...
מחקרים רבים מראים כי אמנם יש פער גדול בין החשיבה ה"גברית" לחשיבה ה"נשית"
והממצאים אף מראים כי גברים נוטים לחשוב במושגים היררכיים ושואפים לעמוד תמיד בראש הפירמידה, נשים, לעומת זאת, חושבות במושגים של רשת קשרים, ואוהבות למקם את עצמן במרכז הרשת. גברים מפרידים עצמם מאחרים ונשים רואות יותר את המשותף בינן לבין אחרים. הן רואות יותר את הצרכים של האחר.
אולי באמת גברים ונשים מדברים שפות שונות, אך למרות זאת בדרך של מו"מ גישורי, האווירה יכולה להיות יותר נעימה, כשהמטרה היא בעצם הידברות, ובזאת שונה ההתנהלות מההתנהלות המשפטית קונבנציונלית.
הגישור בעצם מאפשר לגברים ונשים להסתכל על הבעיות שלהם מנקודת מבט של זהויות גבריות
ונשיות, ומלמד את שני הצדדים לסכסוך כי יש דרכים חדשות לפתרון הסכסוך.
המגשרים, בניגוד לשופטים, יותר גמישים בתהליך, ויכולים לנוע בין סגנונות החשיבה הפסיכולוגית השונה של הצדדים, ולהגיע לנקודת איזון מסוימת שתתאים הן לגבר והן לאשה.
המגשר יכול להתחבר לכל אחד מהצדדים, יכול להיפגש עימם, בניגוד לשופט בבית המשפט
ולקבל מכל אחד מהצדדים הרבה אינפורמציה שיכולה להועיל לשניהם.
כשהמגשר גמיש ומשתמש בשני סגנונות חשיבה, הן של הגבר והן של האשה, הוא יכול לנגוע
בחלקים הפרטיים המחברים ביניהם, וכמו כן יכול לבטא את הרצונות העצמאים שלהם, כישויות אוטונומיות העומדות בזכות עצמן, לא כזוג אלא כל אחד כאינדיבידואל.
הנשים יכולות לבטא את עצמן, את תחושותיהן בתהליך הגישורי הרבה יותר, מאשר בתהליך המשפטי הקונבנציונלי. התהליך המשפטי הנו קר ומנוכר, בד"כ העומס הרב מקנה לאשה זמן מועט להביע את תחושותיה אם בכלל, ואת רב הדיונים בעצם מנהלים עורכי הדין מול השופט. הנימה האישית, הפרטית של האשה, לרב לא נשמעת בבתי המשפט.
בגישור הנשים יכולות להשתמש בשפה "הנשית" שלהן הרבה יותר מאשר במערכות אחרות, שבהן
ה"שפה הגברית" יותר שולטת, ולכן הן יכולות להתבטא באופן יותר נינוח, חופשי ופתוח.
לסיכום, אפשר לראות כי התהליך האלטרנטיבי של גישור בתהליך גירושין יכול ליצור מצב של Win Win לשני הצדדים, למרות הפערים המחשבתיים הרבים, ולהביא לתוצאה שירוויחו ממנה הן הזוג עצמו והן הילדים, שיוכלו להמשיך את חייהם יחסית בשקט, ללא "סערות" מצד המבוגרים - ההורים.
הגישור הינו מתודת ניהול מו"מ אחר, מצב שבו שמנהלים דיון ברמה אינטלקטואלית על פערי אינטרסים.
אפשר להסתכל על הגישור כעל מיזם משותף לפתרון בעיות - אני אדאג לך ואתה תדאג לי.
התהליך בגישור מנסה להחליף את המשפט, ככלי שהאפקטיביות שלו מרובה יותר, והרואה את
הסכסוך והמחלוקת כמושא המחקר העיקרי שלו. מטרת הגישור הינה למזער פערי מחשבה בין הצדדים ולכן רואים בו מעבר ממו"מ תחרותי למו"מ משלב.
המגשר הוא המסייע לצדדים להגיע לפתרון המיוחל בין הצדדים באמצעות מו"מ.
אין למגשר סמכות הכרעה, אך הוא מאפשר לצדדים לנהל מו"מ ועוזר להם להגיע להסכם.
לשם יישום המטרות שלהם, עושים המגשרים שימוש בדיסיפלינות שונות, המסייעות להם להגיע למטרה כמו: כלים מתחום המשפט - ניהול דיון, הכרעה, או כלים מתחום הפסיכולוגיה החברתית - שימוש באמוציות, תיוג ועוד.
מגשרים מנסים אף לעבור לרמה חברית, כדי להוריד הגנות של אנשים, אך הם נמצאים במצב שלא יכולים להבטיח תוצאה...
מחקרים רבים מראים כי אמנם יש פער גדול בין החשיבה ה"גברית" לחשיבה ה"נשית"
והממצאים אף מראים כי גברים נוטים לחשוב במושגים היררכיים ושואפים לעמוד תמיד בראש הפירמידה, נשים, לעומת זאת, חושבות במושגים של רשת קשרים, ואוהבות למקם את עצמן במרכז הרשת. גברים מפרידים עצמם מאחרים ונשים רואות יותר את המשותף בינן לבין אחרים. הן רואות יותר את הצרכים של האחר.
אולי באמת גברים ונשים מדברים שפות שונות, אך למרות זאת בדרך של מו"מ גישורי, האווירה יכולה להיות יותר נעימה, כשהמטרה היא בעצם הידברות, ובזאת שונה ההתנהלות מההתנהלות המשפטית קונבנציונלית.
הגישור בעצם מאפשר לגברים ונשים להסתכל על הבעיות שלהם מנקודת מבט של זהויות גבריות
ונשיות, ומלמד את שני הצדדים לסכסוך כי יש דרכים חדשות לפתרון הסכסוך.
המגשרים, בניגוד לשופטים, יותר גמישים בתהליך, ויכולים לנוע בין סגנונות החשיבה הפסיכולוגית השונה של הצדדים, ולהגיע לנקודת איזון מסוימת שתתאים הן לגבר והן לאשה.
המגשר יכול להתחבר לכל אחד מהצדדים, יכול להיפגש עימם, בניגוד לשופט בבית המשפט
ולקבל מכל אחד מהצדדים הרבה אינפורמציה שיכולה להועיל לשניהם.
כשהמגשר גמיש ומשתמש בשני סגנונות חשיבה, הן של הגבר והן של האשה, הוא יכול לנגוע
בחלקים הפרטיים המחברים ביניהם, וכמו כן יכול לבטא את הרצונות העצמאים שלהם, כישויות אוטונומיות העומדות בזכות עצמן, לא כזוג אלא כל אחד כאינדיבידואל.
הנשים יכולות לבטא את עצמן, את תחושותיהן בתהליך הגישורי הרבה יותר, מאשר בתהליך המשפטי הקונבנציונלי. התהליך המשפטי הנו קר ומנוכר, בד"כ העומס הרב מקנה לאשה זמן מועט להביע את תחושותיה אם בכלל, ואת רב הדיונים בעצם מנהלים עורכי הדין מול השופט. הנימה האישית, הפרטית של האשה, לרב לא נשמעת בבתי המשפט.
בגישור הנשים יכולות להשתמש בשפה "הנשית" שלהן הרבה יותר מאשר במערכות אחרות, שבהן
ה"שפה הגברית" יותר שולטת, ולכן הן יכולות להתבטא באופן יותר נינוח, חופשי ופתוח.
לסיכום, אפשר לראות כי התהליך האלטרנטיבי של גישור בתהליך גירושין יכול ליצור מצב של Win Win לשני הצדדים, למרות הפערים המחשבתיים הרבים, ולהביא לתוצאה שירוויחו ממנה הן הזוג עצמו והן הילדים, שיוכלו להמשיך את חייהם יחסית בשקט, ללא "סערות" מצד המבוגרים - ההורים.
050-3331-331