בבסיס תורתו של הבודהה נמצא עקרון התהוות מתוך תנאים. העקרון הזה מעמיד את הקיום עצמו כהתהוות מתמשכת של תהליכים שהקשר ביניהם הוא סיבתי. שרשרת ההתהוות או מה שמכונה "הופעה מותנית" או "התהוות מותנית" מציגה את תהליך הסיבות והתוצאות של הקיום:
"נזירים, מה היא הופעה מותנית? עם בורות כתנאי, מופיעים דחפים לפעולה [ix], עם דחפים לפעולה כתנאי, מופיעה הכרה, עם הכרה כתנאי, מופיעות תופעות מנטליות - חומריות, עם תופעות מנטליות - חומריות כתנאי, מופיעים ששת בסיסי החושים, עם ששת בסיסי החושים כתנאי, מופיע מגע, עם מגע כתנאי, מופיעה הרגשה, עם הרגשה כתנאי, מופיעה השתוקקות, עם השתוקקות כתנאי, מופיעה האחזות, עם האחזות כתנאי, מופיע קיום, עם קיום כתנאי, מופיעה לידה, עם לידה כתנאי, מופיעים הזדקנות ומוות, עצב ומרירות, כאב, מועקה ויאוש. כך ישנו מקור לכל מסת הסבל הזו.
אך עם העלמות והפסקה מוחלטת של בורות, דחפים לפעולה נפסקים, עם העלמות והפסקה מוחלטת של דחפים לפעולה, הכרה נפסקת... עם העלמות והפסקה מוחלטת של לידה, הזדקנות ומוות נפסקים, עצב ומרירות, כאב, מועקה ויאוש נפסקים, כך קיים קץ לכל מסת הסבל הזו. "
הבודהה מציג את הופעת הדברים כמותנים - ברגע שיש את התנאים הנכונים התוצאה מתקבלת, כאשר אין את התנאים התוצאה לא מתקבלת. עם זאת, הבודהה לא מעמיד סיבה מול תוצאה יחידה אלא אומר שתמיד מספר סיבות מובילות למספר תוצאות - אין גורם יחיד לתופעות אלא מספר תנאים. קביעות אלו של הבודהה נובעות מתוך ידע תבוני אישי ואינן מסתמכות על לוגיקה או פילוסופיה. אלו קביעות רציונאליות אשר מבוססות בחוויה וניסיון ולא על חשיבה אינטלקטואלית גרידא.
הבודהה מצהיר על עצמו כבעל ידע מובחן וייחודי שרכש בעת התעוררותו המלאה, שלוש ידיעון מתייחסות ליחסי הסיבה והתוצאה:
הידיעה מה אפשרי ומה לא אפשרי
הידיעה של תוצאות הפעולות בעבר, בעתיד ובהווה, בכלל זה האפשרויות והגורמים השונים
הידיעה של הדרכים המובילות לכל היעדים.
מכאן שלא ניתן לראות בהתניות היסודיות עליהן מבוססת תורת הבודהה בסיס למערכת פילוסופית מתוך התוקף האונטולוגי שלהם.
הבודהה מדבר על אפשרויות, נסיבות ותוצאות, ועל התועלת או החוסר התועלת שבכל אחת מהאפשרויות. כך הוא מדריך את תלמידיו לבחור בדרך הנכונה מתוך התועלת שבה בעוד הוא מציג את הנזק שיגרם בלקיחת דרך שגויה. הבודהה מצביע על הדרך ויעדה אך אין הוא יכול להכריח איש ללכת בה, הוא מנסה לעודד ולשכנע תוך הבהרת הכדאיות שבכך, אך משאיר לשומע לעשות כרצונו ולבחור בדרכו.
"נזירים, מה היא הופעה מותנית? עם בורות כתנאי, מופיעים דחפים לפעולה [ix], עם דחפים לפעולה כתנאי, מופיעה הכרה, עם הכרה כתנאי, מופיעות תופעות מנטליות - חומריות, עם תופעות מנטליות - חומריות כתנאי, מופיעים ששת בסיסי החושים, עם ששת בסיסי החושים כתנאי, מופיע מגע, עם מגע כתנאי, מופיעה הרגשה, עם הרגשה כתנאי, מופיעה השתוקקות, עם השתוקקות כתנאי, מופיעה האחזות, עם האחזות כתנאי, מופיע קיום, עם קיום כתנאי, מופיעה לידה, עם לידה כתנאי, מופיעים הזדקנות ומוות, עצב ומרירות, כאב, מועקה ויאוש. כך ישנו מקור לכל מסת הסבל הזו.
אך עם העלמות והפסקה מוחלטת של בורות, דחפים לפעולה נפסקים, עם העלמות והפסקה מוחלטת של דחפים לפעולה, הכרה נפסקת... עם העלמות והפסקה מוחלטת של לידה, הזדקנות ומוות נפסקים, עצב ומרירות, כאב, מועקה ויאוש נפסקים, כך קיים קץ לכל מסת הסבל הזו. "
הבודהה מציג את הופעת הדברים כמותנים - ברגע שיש את התנאים הנכונים התוצאה מתקבלת, כאשר אין את התנאים התוצאה לא מתקבלת. עם זאת, הבודהה לא מעמיד סיבה מול תוצאה יחידה אלא אומר שתמיד מספר סיבות מובילות למספר תוצאות - אין גורם יחיד לתופעות אלא מספר תנאים. קביעות אלו של הבודהה נובעות מתוך ידע תבוני אישי ואינן מסתמכות על לוגיקה או פילוסופיה. אלו קביעות רציונאליות אשר מבוססות בחוויה וניסיון ולא על חשיבה אינטלקטואלית גרידא.
הבודהה מצהיר על עצמו כבעל ידע מובחן וייחודי שרכש בעת התעוררותו המלאה, שלוש ידיעון מתייחסות ליחסי הסיבה והתוצאה:
הידיעה מה אפשרי ומה לא אפשרי
הידיעה של תוצאות הפעולות בעבר, בעתיד ובהווה, בכלל זה האפשרויות והגורמים השונים
הידיעה של הדרכים המובילות לכל היעדים.
מכאן שלא ניתן לראות בהתניות היסודיות עליהן מבוססת תורת הבודהה בסיס למערכת פילוסופית מתוך התוקף האונטולוגי שלהם.
הבודהה מדבר על אפשרויות, נסיבות ותוצאות, ועל התועלת או החוסר התועלת שבכל אחת מהאפשרויות. כך הוא מדריך את תלמידיו לבחור בדרך הנכונה מתוך התועלת שבה בעוד הוא מציג את הנזק שיגרם בלקיחת דרך שגויה. הבודהה מצביע על הדרך ויעדה אך אין הוא יכול להכריח איש ללכת בה, הוא מנסה לעודד ולשכנע תוך הבהרת הכדאיות שבכך, אך משאיר לשומע לעשות כרצונו ולבחור בדרכו.
050-3331-331