ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה אקראיות ✔בחירה חופשית, סיבתיות ואקראיות, מי מפעיל את אלוהים, לאהוב את השנאה, שקר עצמי, למה לשנות את המציאות ✔* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨בחירה חופשית, סיבתיות ואקראיות, מי מפעיל את אלוהים, לאהוב את השנאה, שקר עצמי, למה לשנות את המציאות
* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:

בחירה חופשית, סיבתיות ואקראיות, מי מפעיל את אלוהים, לאהוב את השנאה, שקר עצמי, למה לשנות את המציאות.

שאלה: האם ההתנהלות שלי תלויה בי, מה לא תלוי בי?

אליעד: אני אתן לך את התשובה הסופית. מצד אחד, אין שום שאלה, השאלה לא קיימת עוד מלכתחילה. למה? כי כשאת שואלת את השאלה, את רואה דברים משתנים, ואז את שואלת, אלו מהשינויים תלויים בי ואלו לא? אבל אם במציאות אין שום שינוי, אז האם אפשר לשאול, מה תלוי בי? שום דבר לא משתנה, אז מה זה קשור אליך בכלל. את רואה שיש הרבה אפשרויות, כמו לשבת ולעמוד וכו', אבל אם הייתה רק אפשרות אחת, אבל אי אפשר לדמיין זאת, אבל נגיד שהייתה רק תמונה אחת, שאין בה אפילו אפשרות של שינוי, אז אין מה לשאול, האם זה תלוי בי?

מצד האמת האמיתית, אין בכלל שאלה היכן את, כי כשאת פה, את גם שם, וכשאת שם את גם פה. אז אין אף שינוי, ולכן אי אפשר להגיד שזה תלוי בי. למרות שזה נגד ההיגיון, בסוף זה כך, הכל זה אחד. כשיש רק ישות אחת, ואין שינוי, אז מה הטעם בלשאול אם יש בחירה?

שאלה: אז מה התפקיד שלי פה?

אליעד: אין לך שום תפקיד, כי את גם שם. מצד האמת לא צריך לשנות שום דבר, הכל כמו שהוא, בסדר גמור. אבל את אומרת שאת לא חווה שזה טוב, את רוצה לשנות.

אני אומר לך לשנות כמה שפחות, והשינוי המינימלי הוא הבנה. הבנה בתוכך זה השינוי הכי קטן שיש. וכאשר האדם שואל במי זה תלוי מה שאני עושה? הוא בעצם מניח הנחה שהוא קיים, שהוא נפרד מהמציאות, שהמציאות משתנה, הוא שואל הרבה שאלות, אבל רגע, מי אמר שזה נכון.

הדבר שהכי קשה להבין אותו במוח, זה עניין הנפרדות, אתה בטוח שזה שולחן וזה כסא. ואני אומר לך, הכסא הזה שאתה רואה אותו פה, נמצא גם שם וגם שם, ואתה שואל היכן? זה לא נתפס בראש, אתה סגור על זה שיש פה רק כסא אחד. ואתה סגור על זה שאתה רק פה ולא שם.

אני מגלה לך סוד שאומר, ששום דבר לא השתנה אף פעם. וגם לא משתנה אף פעם, וזה כולל בתוכו גם את השינויים. אני לא אומר ששום דבר לא קיים, אני אומר שהכל קיים, כל הזמן, בו זמנית.

שאלה: ההבנה שלי היא שכול העולם הזה הוא מדע מדויק.

אליעד: זה מדע מדויק ששום דבר הוא, לא מדויק. למעשה אין שום חוקיות. למה אין חוקיות? כי הכל קיים כל הזמן, אז מדוע שנחשוב שיש חוקיות? את חווה חוקיות, כי את לא יודעת שכול מה שקורה, קורה כל רגע מחדש.

שאלה: מה אם המשפט ואהבת לרעך כמוך?

אליעד: זה שקר, קשה לך לראות את השני סובל, ולכן אתה עוזר לו. לא נעים לך להגיד שאתה אגואיסט, אתה אומר שזה בשבילו.

היא בהתחלה שאלה, מה תלוי בי ומה לא תלוי בי? התשובה לכל השאלות היא ההבנה שהכל אחד, אם זה לא ברור אתה ממשיך לשאול שאלות. תבינו שאם זה לא אחד, אז תמיד יהיו שאלות, זה כאילו אתה נמצא בלופ שלעולם לא יגמר.

זה לא אומר שבגלל שיש לנו שאלות, אנחנו צריכים לשקר ולהגיד שהכל אחד. זה לא עובד ככה, אני לא אומר שזה אחד, כדי לברוח מהשאלות. אבל אם האדם יבדוק, הוא יגלה שבמקרה זה אחד, ואז לא יהיו לו שאלות. יש הרבה שאלות, וזה בגלל השקר של האדם, שלא מבין שזה אחד. ועד שהאדם לא יבין שהכל אחד, תמיד יהיו לו שאלות. מה הפירוש שאלות, שאלה זוהי תחושה חסר. תמיד תרגיש שחסר לך משהו. ורק כאשר התודעה של האדם תופסת בראשה שיש רק ישות אחת, שזה אומר שהאדם לא קיים, רק אז האדם חווה שלמות. למה לא קיים? כי אם את חושבת רק על דבר אחד, אז אין אני ולא אני. לא משנה היכן תהיי, כל זמן שיש שניים תמיד יהיו בעיות וספקות. כל זמן שהאדם מבדיל בתודעה שלו בין שני דברים, הוא תמיד בתוכו ירגיש את האי שקט.

למה אני אומר לכם את זה, שתדעו שכול אחד בעולם, שמוכר פיתרון כל שהוא לבעיה מסוימת, מלבד הפיתרון שהוא ההבנה שהכל אחד, הוא שקרן. וזה נכון לא רק לגבי תשובות שאנשים מוכרים לכם, אלא גם לגבי תשובות שהאדם מוכר לעצמו. אדם למשל שמרגיש שרע לו, והוא אומר שהוא ילך לאכול שוקולד ואז יהיה לו טוב, הוא בעצם גם שקרן, למה? כי הוא בעצם מרמה את עצמו.

הרמאי הכי גדול זה האדם עצמו, כי כשאמרתי לכם שתיזהרו שלא ירמו אתכם אחרים, התכוונתי שלא תרמו את עצמכם, אבל מי הבין זאת מיד? כי לא משנה איך תסובב את הגלגל, תמיד יהיה חסר לך משהו.

אם את רעבה ואת אוכלת, זה בסדר. אבל אם את חושבת שהאוכל יגרום לך להרגיש יותר טוב, אז את גם שקרנית. איך את מצפה לדעת את אלוהים, אם את משקרת את עצמך בחיי היום יום. למשל את ישנה, וכואב לך הגב, ואז את אומרת, אני אתהפך שלא יכאב לי הגב, את שקרנית. את יכולה להתהפך, אבל האם את חושבת שאם תתהפכי זה יעזור לגב שלך? כל זמן שיש שניים, את תמיד תסבלי.

שאלה: אני רוצה להתנסות בזה.

אליעד: זוהי שאלה שקרית. מה זה אני רוצה להתנסות בזה? קודם תביני את זה. אין דבר כזה אני רוצה לנסות את זה. זה או שהבנת את זה, וזהו. או שלא הבנת את זה, וזהו. את לא צריכה לרצות את זה, את לא צריכה לשנות את זה, את לא צריכה כלום. או שהבנת או שלא הבנת. ואם את לא חווה את זה, אז את לא מבינה את זה. או שאת מבינה וזה בא מתוכך או שלא, ולא יעזור לך שום דבר.

הדרך היחידה שתחווי את זה, זה על ידי שתביני את זה, והדרך היחידה להבין את זה, זה שתתרכזי בזה ותשאלי שאלות, עד שתביני.

אם את חושבת שלאכול זה יותר טוב מלא לאכול, זה אומר שעדיין לא הבנת על מה דברנו. אפילו שאתה רואה אש, ואתה חושב, אם אני אברח, זה יהיה יותר טוב. לא משנה אם תברח או לא, מה שחשוב זאת החוויה שלך, אם אתה חושב שבלי אש זה יותר טוב, אז זוהי חוויה של שקר, חוויה של טיפשות.

כאשר אתם שואלים שאלות ואני אומר לכם שהכל כאן, זוהי עדיין חוויה של נפרדות, כי עדיין אני אומר לכם שיש מקום וזמן. אבל אם אני אומר לך, שהכסא הזה נמצא בכל מקום, אז למעשה את לא תראי את הכסא יותר, כי הוא יאבד את המשמעות שלו. כשאני אומר שיש רק כסא או רק שולחן, אני משקר, כי למעשה בכל מקום יש רק ישות אחת שכוללת את הכל.

שימו לב, מקום וזמן, זה כמעט אותו הדבר. כשאני אומר, פה ושם, כשאני אומר שם, אני מתכוון לזמן אחר, כשאת חושבת על מקום אחר, את תמיד חושבת על זמן אחר. את לא יכולה לחוות כאן ושם באותו זמן. זה תמיד בזמן אחר. מה זה נקרא זמן? זמן זה גם סוג של מקום. יש מקום של האירועים של אתמול, ויש מקום של האירועים של היום.

ש האם זה הכל קורה באותו זמן?

אליעד: אם יש לך שאלה ואת צריכה להמר, תהמרי שזה הכל אחד. אם את נתקלת בשאלה, ששואלים אותך אם יש הבדל או אין הבדל, תמיד תגידי שאין הבדל. אם יש שאלה אם זה תלוי בי או לא תלוי בי, תעני שאין הבדל, בין תלוי בי ללא תלוי בי. אל תנסי למשל לבדוק אם יש בחירה או אין בחירה, אלא תבדקי את האופציה האם בכלל יש הבדל בין בחירה לבין אי בחירה. למעשה אין כאן עניין של בחירה.

שאלה: האם יש הבדל בין שכל לרגש?

אליעד: שכל זה גם רגש, שכל זה גם סוג של תחושה בסך הכל. אז למעשה מי ששואל את השאלות, זה רגש. כעיקרון, תזכרי, שאין הבדל בין שום דבר לשום דבר.

לאדם יש את כל הכוחות האפשריים, ואם אדם אומר, שמישהו אחר משגע אותו, אתה למעשה אומר, שהצורה שלו, שנמצאת בי, משגעת אותי. ולכן אם אין לך סבלנות למישהו, אז למעשה אין לך סבלנות לחלק שלו שבתוכך. ועד שלא תגיע למצב, שבו יהיה לך אין סוף סבלנות לכל האנשים שבעולם, ולכל המצבים שבעולם, לא תהיה לך סבלנות לעצמך. אף פעם לא יהיה לך טוב עם עצמך, עד שתגיע למצב שבו יהיה לך טוב עם כולם. למה? כי בתוך המציאות נמצא הכל, והמציאות לא רואה הבדל בין הצורה שלך לצורה שלו. היא אוהבת את שניכם באותה מידה.

אתה בסוף התהליך אמור ליהנות מכל הצורות שיש בעולם. אם יש צורה שאתה לא נהנה ממנה אתה בבעיה. כי יש בתוכך דחייה לאחת מהצורות שיש במציאות.

המטרה היא ליהנות, ואם את בורחת לבית שלך, כי שם יש זאבים, אז זה אומר שאת לא באמת נהנית בבית שלך, כי בחוץ יש זאבים. המטרה היא להביא אותך למצב, שאם יש שם זאבים, את תברחי לבית אם תרצי, אבל יהיה לך טוב גם אם הזאבים יטרפו אותך. אבל כל אדם צריך להסתכל לתוכו, הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה, למשל אני בורח הביתה בתור משחק, אבל היחיד שסובל מזה, זה הוא. כי רק הוא בתוכו יודע מה הוא מרגיש.

אם אני שואל אותך, אם הכל טוב אצלך, למה את עושה שינוי? אם את מבינה את השאלה, זה סימן שלא הכל טוב אצלך. זה סימן שאת לא באחדות.

שאלה: כשאתה אומר אחדות, למה אתה מתכוון?

אליעד: שאין הבדל בין אחד לשניים. אם אתה מבין שאין הבדל בין אחדות לנפרדות אז אין לך שאלה. אבל לאדם יש מנגנון דפוק שהוא מבדיל בין טוב לרע.

שאלה: איך יוצאים מהמנגנון הדפוק?

אליעד: כשאת אומרת, איך אני משתחררת מהמנגנון הדפוק? את משקרת, למה? כי אם היית מבינה במאה אחוז שהוא דפוק, אז היית משוחררת ממנו. לדוגמה, המשוגע, הוא משוגע, רק בגלל שהוא לא יודע שהוא משוגע, אם המשוגע היה יודע שהוא משוגע, אז הוא כבר לא היה נקרא משוגע, נכון? באותה מידה אם היית מבינה באמת שהמנגנון שלך דפוק, הבנה זו משחררת אותך מהדפיקות שלו.

אם היית יודעת שהמנגנון דפוק, לא היית כל הזמן עובדת בשבילו. אם היית יודעת שפה ושם זה אותו הדבר, ורק המנגנון הדפוק שלך אומר לך שזה שונה, אז לא היית מתאמצת כל כך הרבה.

שאלה: אני מרגישה שאני מפתחת תלות, בהרצאות ובך.

אליעד: אני במצב יותר גרוע ממך, אני 24 שעות חושב מה האמת. פיתחתי תלות מאוד גדולה באמת. מה רע בתלות, את בכל מקרה תלויה במציאות, הבעיה היא לא בתלות, אלא האם טוב לך בתלות. את תלויה בי במירכאות, כל זמן שאת לא אני, הדרך היחידה להשתחרר מהתלות היא אם תהיי אני. אם את תלויה בזה, זה סימן טוב. אמנם עדיף שלא תהיי תלויה בזה, שזה יהיה שלך.

שאלה: האם אתה בעד אהבה?

אליעד: אם אני אמכור לך אהבה, אז בעצם אני נגד שנאה. אז אני לא מוכר אהבה, כי אני אוהב גם את השנאה. למעשה אין הבדל בין אהבה לשנאה. האם את לא קולטת, כמה רימו אותך אלו שדברו רק על אהבה? כי הם גורמים לך להרגיש רע, אם אתה שונא מישהו.

שאלה: אני יושבת בבית ורואה את ההרצאות שלך, ופתאום עולים לי גלים של אהבה.

אליעד: אני אסביר לך מה קורה אצלך, זאת לא אהבה, למה שאנו קוראים אהבה. זאת אהבה אחרת. יש שני סוגים של אהבה, אהבה אחת שאת אוהבת מישהו בגלל משהו, כמו אהבת ישראל, שזה אומר תאהב רק את ישראל. כאן מדובר על אהבה אחרת, מה הכוונה? זאת אהבה שלא תלויה, לך יותר טוב מבפנים. למשל את מרגישה אהבה, ואם ישאלו אותך למה את אוהבת את המציאות? אם תוכלי להסביר, אז את לא אוהבת את המציאות, כי תהיה לך סיבה מדוע את אוהבת.

כשהשכל שלך נהיה נורמאלי, אז טוב לך מבפנים, בלי סיבה. וזוהי תחושה ממכרת, ולכן את תלויה בזה. למעשה כל האנשים בעולם תלויים באהבה כל הזמן. למה? כי כאשר הרצון שלהם מתמלא, הם חווים אהבה למציאות. כל מה שהאדם עושה, זה כדי לאהוב את המציאות יותר. כרגע ההרצאות שפה נותנות לך לחוות שחרור מבפנים, ולכן את רוצה בהם.

כאשר אדם אומר שהוא הבין, אז למעשה הוא נאחז בצורה. למעשה הוא מתרחק מהאמת, כי אין הבדל בין הצורות. מה שאני רוצה להגיד, שכאשר אתה חושב שהגעת להבנה, למעשה הגעת לעוד נפרדות. למעשה אתה חווה הבנה, ומטיל בה ספק, ואחר חווה הבנה חדשה ומטיל בה ספק, עד שאתה מגיע לשורש. בסוף אתה אמור לא להישאר עם שאלות. כל זמן שאתה יכול להטיל ספק, זה אומר שעדיין לא הגעת לסוף.

אתה הבנת שיש סוף לכל השאלות, ומצד שני אין סוף לכל השאלות, מה הכוונה? אם אתה מחבר את היש והאין, אז אתה לא יכול לשאול יותר שום דבר. כי אם יש ואין זה אותו דבר, אז הכל זה אותו דבר, אז אין אפשרות לשאול עוד משהו. זאת למעשה המהות של המציאות - יש ואין. אף על פי כן, יש פנימי עוד יותר, ופנימי עוד יותר, עד אין סוף, ואף על פי כן, הם אחד. לכן תמיד יש לאן להתקדם, אבל יש מקום שכשאתה מתקדם אתה תמיד נמצא בתשובה.

כאשר אתה מתעקש להבין מישהו שמרגיז אותך, או שאתה מתעקש לגרום לו להבין אותך, יכול להיות שזה נראה לך מיותר, אבל למעשה זה גורם לך להשקיע יותר מאמץ.

להגיע להסכמה עם כל אחד בעולם, זה הרבה יותר קל, מאשר להגיע להסכמה עם השכל שלי. כי השכל שלי הפוך מהכל.

שאלה: אבל אני מרגיש שממך יש לי יותר מה ללמוד.

אליעד: לא ידידי, מזה שתנסה להבין אותו, יש לך הרבה יותר מה ללמוד, מאשר ממני. מה הכוונה? השאלה היא, איפה אתה יותר מתאמץ בשכל? בתכלס, המקום שבו אתה הכי מתאמץ, שם אתה הכי הרבה לומד. מבחינתי, אם יש משהו שגורם לך יותר להתאמץ במוח מאשר אני, אז תלך לשם. כי שם יותר קשה לך בשכל.

בפועל אנשים לא מתאמצים בחיי היום יום. כאשר אתה מנסה להבין אותי, אז אתה מתאמץ יותר. אני גם נותן לך כלים שבאמצעותם תוכל להבין אותו. אבל תדע שיש בתוכך שאלות מסוימות, שכאשר התת - מודע שלך אומר לך, בא תנסה להבין את זה. אתה אומר זה שטויות, זה לא יקדם אותי, אני לא יכול להבין את זה, זה קשה לי מדי. אבל הוא נמצא בתוכך, עד שלא תבין אותו, ועד שלא תבין איך כל שכל בעולם מחובר לאחדות, עד אז לא תבין את האחדות בשלמות.

הקטע הוא שבתוכך יש הרבה דברים לא מובנים, יש הרבה שכבות של בטון, שבעצם הם רק מתבטאות בו. ברמה המעשית אם במקום להתווכח איתו, אתה תשמע עוד 20 הרצאות, אז בפעם הבאה אתה לא תצטרך להתווכח איתו, כי תבין אותו יותר טוב. אבל שתדע שבסוף אתה צריך לחזור לבחור שאותו לא הבנת.

אני רוצה שתבין, שכאשר אתה רואה בעיה שם, הבעיה כרגע קיימת בתוכך. אם אתה לא מבין את הבחור, זה סימן שאתה לא מבין את עצמך. ואיפה שהגבול שלך להבין אותו, כך הגבול שלך להבין את עצמך. וכרגע אתה סובל, בגלל שיש בתוכך קושי, שאתה לא מסוגל להתמודד איתו.

תדע לך שעכשיו אתה מבין את האחדות, לפי רמת הקושי שאתה מבין את המציאות. אם היית מבין את האחדות, אז לא היה משהו מורכב מידי עבורך. לכן אתה נהנה מהמציאות ברמה שאתה יכול להבין את הבחור. אבל הבשורה הטובה היא, שאת האחדות יותר קל להבין מכל דבר אחר, למה? כי בעצם לא צריך להבין. כל מה שאני רוצה להגיד לך שתפסיק להבין.

מי שלא מבין תחום אחד, זה סימן שהוא לא יכול להבין הכל בשלמות. מי שכתב את התנ"ך כתב גם את העיתון, והוא כתב גם את כל הדברים, ולכן דרך כל מה שאת עושה, את יכולה להתקדם להבנת האלוהים. אם רק תנסי להבין יותר טוב מה קורה ביום יום שלך, בכל תחום.

לדוגמה, את למשל מדברת עם בעלך, והוא לא מבין אותך. ואת אומרת, אני חייבת שהוא יבין אותי, זה טוב, כי כשאני אומרת שאני רוצה שהוא יבין אותי, זה בעצם אני רוצה להבין מה להגיד לו. ודרך זה שאת חושבת איך הוא יבין יותר טוב, כך את מבינה יותר טוב את אלוהים. כי את מבינה יותר טוב את העולם.

שאלה: איך אפשר להתמודד עם חוסר מוטיבציה?

אליעד: את משקרת בכך שאת מניחה שצריך להתמודד. מי אמר שצריך להתמודד? את למעשה אומרת, חוסר מוטיבציה זה דבר רע, ולי אין מוטיבציה, אז איך להתמודד עם זה? בצורת השאלה יש שקר. אם היית מבינה שאין הפרדה, אז היית מסתדרת. את מרגישה במאה אחוז שההפרדה גורמת לך להרגיש רע, נכון? אבל את לא חווה את זה, למה? כי את לא באמת מבינה שאין הבדל.

שאלה: אני רוצה להבין בקשר לזה שאני רואה גבר ואישה, מה אני אמורה לחוות שאני רואה אותם?

אליעד: אין הבדל בין גבר לאישה. כמו שלך ולעצמך אין שני תפקידים שונים, כך אין תפקידים שונים בין גבר לאישה.

שאלה: כדי להבין זאת, אני רוצה להיכנס לעומק של ההפרדה.

אליעד: כדי להבין זאת, עליך לשאול, האם באמת יש הבדל בין גבר לאישה? מה זה גבר? צורה, מה זה אישה? צורה. אין הבדל בין גבר, אישה, ירח, נעל, אלוהים - אן שום הבדל ביניהם. בסוף זה אחד, הכל זה צורות. אין שום הפרדה, אין בכלל שניים.

זה כל כך כלום, שזה גם כלום, וגם הכל בו זמנית.

שאלה: כאשר אני מתעצבן, מה אני צריך לשאול את עצמי?

אליעד: למה אני מתעצבן? או מה היא תחושת העצבים שלי? אתה שואל מה החוויה הזאת, כי אתה חווה הבדל בין החוויה הזאת לשאר החוויות, אז אם תשאל מה היא חוויית הכעס? אתה תגיע להבנה שאין הבדל בין חוויית הכעס לשאר החוויות. אז כשיעלו לך כל מיני חוויות, תחווה אותן אותו הדבר.

ככול שהשאלה שלך יותר עמוקה, כך יש פחות דברים שמספקים אותה, ואתה ממשיך לשאול עד שתבין את הסוף. אבל אם יש לך שאלות רדודות, אז אתה מקבל תשובות רדודות, ואומר מצאתי, אבל אחרי יומיים שוב תשאל. אבל אם מראש אתה שואל שאלה עמוקה, אז ייקח לך הרבה זמן עד שתגיע לתשובה, ובדרך היו מגיעות הרבה הבנות, אבל לא היית עוצר, עד שלא היית מגיע לסוף.

שאלה: מה גורם לאנשים לחוות דרגות שונות של חיפוש?

אליעד: את שואלת מי אחראי? אבל לא שאלת האם יש אחראי?

שאלה: בתוכי יש תחושה שיש אחראי.

אליעד: לך יש תחושה שיש אחראי, ובכל זאת את שואלת מי אחראי. אז אני אומר לך שאין אחראי. אז עליך לשאול קודם כול, האם יש אחראי או אין אחראי, אחרת לא תתקדמי לשום מקום. את בטוחה שיש אחראי, ושואלת אותי מי הוא האחראי. ולכן בשכל תשאלי, האם יש אחראי?

האם בגיל שנה ידעת שיש אלוהים? לא. ובגיל שנתיים? לא, מתי הרגשת שיש אלוהים?

שאלה: בגיל חמש.

אליעד: מה זה אומר? שבגיל חמש קבלת שכל אחר, שגרם לך לדעת שיש אלוהים. וכיום את בטוחה יותר שיש אלוהים. מה זה אומר בעצם? שיש סיבה ושכל שגרמו לך לדעת שיש אלוהים, את לא נולדת עם זה. ולכן יש לך הוכחות וראיות שיש אחראי, ואת זה עליך לבדוק. האם מה שקרה לך, זאת באמת הוכחה שיש אחראי?

שאלה: אני רואה שיש סדר בצורת האירועים שעברו עלי.

אליעד: אני אגלה לך סוד, הכל אקראי. אפילו אם תיקחי עכשיו נייר ואש, והנייר יישרף, זה אקראי. במקרה בעולם הזה זה נשרף. הכל אקראי, זה סתם ללא סיבה.

ונגיד שיש אלוהים חכם שעשה הכל, ואז אני אשאל אותך, ולמה הוא עשה ככה? תתני לי סיבה, ואשאל שוב, ולמה ככה? ובסוף תצטרכי לענות לי, כי ככה בא לו. ואם ככה בא לו, זה ללא סיבה, אז זה אקראי. בסוף התהליך אין שום סיבה, אלוהים עושה הכל ללא סיבה.

למה לא יכולה להיות סיבה ראשונה? כי סיבה לא יכולה להיות ראשונה. למה? כי סיבה פירושה נפרדות, אם אנחנו אומרים שבהתחלה הייתה סיבה, אז איך יש דברים בעולם שהם בלי סיבה? הסיבה היא כבר צורה, הסיבה לא יכולה להיות ראשונה, כי קיומה לא מחויב. כי אם יש סיבה, חייב להיות לפניה דבר שהוא אקראי וללא סיבה. סיבה לא יכולה להיות ראשונה כי סיבה זאת אופציה. אם לראשון יש צורה, אז הוא לא הראשון.

אפילו אם נגיד שהראשון הוא סיבתי, ואז כל מה שנבע ממנו גם סיבתי. אבל בכל זאת יש אופציה של אקראיות, כי אם לא היינו יודעים מה זה אקראי, לא היינו מבינים מה זאת סיבתיות.

שאלה: אז מי הוא המפעיל?

אליעד: אם תביני למה זה מופעל ככה, אז בסוף תביני, מה המפעיל רוצה ממך. קודם תביני, מה הוא רוצה, אם בכלל. למשל אם את רואה שני אנשים רבים, תנסי להבין מדוע הם רבים? תנסי להבין אותם, כמו שאלוהים מבין אותם. כשתביני אותם, תביני את אלוהים, ובסוף תביני אם עצמך. אפילו כרגע את מבינה מי המפעיל באופן כללי, אבל אם תכנסי לפרטים ההבנה שלך תגדל.

את אומרת שיש מפעיל, מה כוונתך למפעיל?

שאלה: יש כוח שדוחף את הכל.

אליעד: ומה דוחף אותו?

שאלה: אף אחד לא דוחף אותו.

אליעד: איך את יודעת, ואולי אף אחד לא דוחף אותך? את אומרת שלא יכול להיות שאף אחד לא דוחף אותי, כי אחרת לא הייתי זזה, אז אולי גם אותו דוחפים. אולי הרצון שלו דוחף אותו, חייב שיהיה מישהו שדוחף. אז אולי אין התחלה, ואם לכל מפעיל יש מפעיל, אז לא שייך לפעול מי המפעיל. ואף על פי כן אני חושב שיש מפעיל. לכן תביני את עצמך.

אם שואלים אותך, תוכיחי שיש אלוהים. שואלים, אולי אין אלוהים? אבל אם יש מישהו שמפעיל אותי, אז יש מישהו שמפעיל את הכל. ואותו גם מישהו מפעיל, וגם אותו מישהו מפעיל, כך שיש אין סוף מפעילים, ואז אי אפשר לשאול מי המפעיל הראשון.

אם תתעמקו תבינו, מה אני? אני חלק ממערכת, אבל מערכת בסופו של דבר יש אחת, אני לא השלם, אבל יש שלם אחד. כי האין סוף הוא אחד. יש מציאות אחת שאני חלק ממנה. אתה יכול להגיד שהמציאות תמיד קיימת, האין סוף תמיד קיים, אבל אני לא תמיד קיים, לי יש התחלה וסוף.

מי שתופס את אלוהים בצורה שגויה, יחשוב שיש אלוהים כמו שסיפרנו קודם. אבל מי שמבין את אלוהים, מבין למה אין לאלוהים - ראשון. מי שמבין שאלוהים הוא החיבור של היש והאין, אז הוא מבין שאלוהים הוא החיבור של היש והאין. אם היית רואה את הראשון, ואז אם היית רואה את זה שלפניו, היית מבין שגם הוא הראשון.

כמו שאין סוף שתיים יותר גדול מאין סוף אחד, אבל למעשה הם אין סוף. זה גם אותו דבר וגם לא אותו הדבר. אבל אתה לא אין סוף, אבל ההתחלה שלך היא האין סוף.

שאלה: אולי אני אין סוף?

אליעד: אם אתה אין סוף, אז אין שאלה. אני חושב שאתה גם אין סוף, אבל אם היית יודע זאת, לא היית שואל מי המפעיל. אתה גם אין סוף, אבל אם היית יודע זאת, היית יודע שאתה המפעיל. אם הכל זה אין סוף, אז אין מופעלים, כי כולם זה אין סוף.

שאלה: כאשר אני חוקר ומגיע לתשובה שאני לא יודע, זה לא אומר שאין תשובה לשאלה, זה אומר שכרגע אני לא יודע את התשובה.

אליעד: נכון.
להבין רוצה להבין חוויית נפרדות בעיות רוצה להתנסות אפשרויות תשובה לכל השאלות השקעה מה שחשוב קשה להבין התמודדות עם חוסר אהבה איך לשנות את המציאות אלוהות אלוהים אקראי אקראיות בחירה בחירה חופשית חופש לאהוב לאהוב את השנאה למה לשנות לשנות לשנות את המציאות לשקר מציאות סיבה ותוצאה סיבתיות סיבתיות ואקראיות שנאה שקר שקר עצמי שקרים שקרנים
מחשבות אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות
מחשבות אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות
... אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית , מחשבות סיבתיות או אקראיות מהן מחשבות אסוציאטיביות ואקראיות ואיך הן נוצרות? המחשבות שלנו במהלך היום רבות ומגוונות. כל אדם חושב מחשבות שונות, אך יש שאלה ... יש לו סיבה - המילה הזכירה לנו את המחשבה. אך מה אם היינו יכולים לחשוב על משהו אחר? למה דווקא זה? יש כאן רכיב של אקראיות. האסוציאציה שצצה במחשבה לא תמיד נראית בהכרח כרצונית. בנוגע לחלומות, המצב דומה. כשאנחנו חולמים ... ראינו מטוס במהלך היום, נוכל לחלום על טיסה, אך יש גם אפשרות שחלמנו על משהו אחר, לא קשור למטוס. גם כאן יש מימד של אקראיות. מהו תהליך האסוציאציה וכיצד הוא משפיע על המחשבות? תהליך האסוציאציה הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו חושבים את המחשבות שאנחנו חושבים, אך יש כאן גם אלמנט של אקראיות. למרות שהמחשבה שלנו נראית כתגובה לדבר שקרה, אין תמיד הסבר ישיר או ברור למה דווקא המחשבה הזו קפצה לנו לראש. הבחירה הזאת היא לא תמיד בהכרח סיבתית, אלא פעמים רבות גם אקראית. האם התנהגותינו נובעת רק מהעבר ומהחוויות שלנו? נניח, אם אדם חווה התעללות בילדותו, האם זה בהכרח ... ייחשף לאותן התנהגויות. אך האם זה בהכרח חייב לקרות? ייתכן בהחלט שבחירה כזו, של לא להתעלל בילדים, תהיה גם בחירה אקראית לחלוטין, שיכולה להתפתח למרות החוויות שעבר. איך זה קשור למחשבות שלנו? המחשבות שלנו הן לא תמיד ... על דבר מסוים, אך מצד שני, אנחנו יכולים לחשוב גם על דברים אחרים, ובכך המחשבות שלנו נראות כמשהו שיכול להיות גם אקראי. יש מקום למרווח של אקראיות במחשבות, שגורם לנו לפעמים להרגיש שהמחשבות הופיעו משום מקום. איך נוצרים חלומות? מהם תהליכי מחשבה אסוציאטיביים? מה ההשפעה של התעללות בילדות על התנהגות הילד? מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות - כיצד הן נבדלות? מהו מנגנון האסוציאציה במחשבות? מהן מחשבות אסוציאטיביות ואקראיות ואיך הן נוצרות? המחשבות שלנו במהלך היום רבות ומגוונות. כל אדם חושב מחשבות שונות, אך יש שאלה ... יש לו סיבה - המילה הזכירה לנו את המחשבה. אך מה אם היינו יכולים לחשוב על משהו אחר? למה דווקא זה? יש כאן רכיב של אקראיות. האסוציאציה שצצה במחשבה לא תמיד נראית בהכרח כרצונית. בנוגע לחלומות, המצב דומה. כשאנחנו חולמים ... ראינו מטוס במהלך היום, נוכל לחלום על טיסה, אך יש גם אפשרות שחלמנו על משהו אחר, לא קשור למטוס. גם כאן יש מימד של אקראיות. מהו תהליך האסוציאציה וכיצד הוא משפיע על המחשבות? תהליך האסוציאציה הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו חושבים את המחשבות שאנחנו חושבים, אך יש כאן גם אלמנט של אקראיות. למרות שהמחשבה שלנו נראית כתגובה לדבר שקרה, אין תמיד הסבר ישיר או ברור למה דווקא המחשבה הזו קפצה לנו לראש. הבחירה הזאת היא לא תמיד בהכרח סיבתית, אלא פעמים רבות גם אקראית. האם התנהגותינו נובעת רק מהעבר ומהחוויות שלנו? נניח, אם אדם חווה התעללות בילדותו, האם זה בהכרח ... ייחשף לאותן התנהגויות. אך האם זה בהכרח חייב לקרות? ייתכן בהחלט שבחירה כזו, של לא להתעלל בילדים, תהיה גם בחירה אקראית לחלוטין, שיכולה להתפתח למרות החוויות שעבר. איך זה קשור למחשבות שלנו? המחשבות שלנו הן לא תמיד ... על דבר מסוים, אך מצד שני, אנחנו יכולים לחשוב גם על דברים אחרים, ובכך המחשבות שלנו נראות כמשהו שיכול להיות גם אקראי. יש מקום למרווח של אקראיות במחשבות, שגורם לנו לפעמים להרגיש שהמחשבות הופיעו משום מקום. איך נוצרים חלומות? מהם תהליכי מחשבה אסוציאטיביים? מה ההשפעה של התעללות בילדות על התנהגות הילד? מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות - כיצד הן נבדלות? מהו מנגנון האסוציאציה במחשבות? ...
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, ... ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית , ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת שאליעד מעלה היא האם סיבה מחייבת בהכרח תוצאה ספציפית. לדוגמה, ... שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע קודם לא בהכרח מחייב את הרגע הבא. למרות שראינו פעמים ... הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. האם לסיבה הראשונה יש מקור? אליעד מציע לבדוק מה מקור החוזק של הסיבתיות. אם לכל סיבה יש סיבה ... הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה. מה מחויב המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו אין כלום ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד ... אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות. כל דבר שהוא מעבר לכך יכול היה להיות אחרת, ולכן אינו מחויב, ולפיכך אקראי במהותו. האם תהליך חד פעמי יכול להיות סיבתי? לבסוף, אליעד מוסיף שאפילו תהליך אקראי לחלוטין, אם יחזור על עצמו מספיק פעמים, ייראה לנו כסיבתי. לעומת זאת, גם תהליך סיבתי אם הוא מתרחש רק פעם אחת, יכול להיראות כאקראי. כלומר, בסופו של דבר, אקראיות וסיבתיות הן שתי פנים של אותו מטבע והן אינן באמת נפרדות זו מזו. כל הבדל ביניהן הוא הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. אליעד מסכם ומדגיש שבמציאות יש גם אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
... סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו ... מסוים או לפעולה כלשהי. לעומת זאת, כשאתה שואל האם יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל ... שאין שום אפשרות אחרת, והפעולה נעשית מתוך הכרח מוחלט. במצב כזה, לא היה טעם לשאול שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה מניח גם אקראיות, מכיוון שאתה לא בטוח ב - 100% שהתוצאה הרצויה אכן תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי תמיד יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת הפכים אלא שני צדדים של אותו רעיון מהותי. הוא טוען שהמציאות עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב ... הנחה סיבתית - כי ההחלטה להאמין שאין סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין שהדיון על סיבתיות ואקראיות הוא יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה אפשרית. בסיכומו של דבר, אליעד אומר שהבנה אמיתית של מושג הסיבתיות והאקראיות מאפשרת לאדם לראות את המהות העמוקה ביותר של המציאות, שהיא שהכל סיבתי ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן ... או אחרת (כמו הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. בהקשר זה, השאלה האם כל דבר בעולם קורה מתוך סיבה או אקראיות מעוררת הרבה שאלות פילוסופיות על טבעה של המציאות. מה קורה כאשר מניחים שיש סיבה לכל דבר? אליעד מסביר שכשאנחנו שואלים האם יש סיבה לכל דבר?, אנחנו מניחים מראש שכל פעולה או ... מבוססת על הנחות סיבתיות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי יכול להבין שאלה בלי להבין את הסיבתיות שמאחוריה. הוא טוען כי לשם ... או למה עשית את זה?. כך, הבנת השאלות, בעיניו, מחייבת את קיום הסיבתיות בתודעה האנושית. האם קיימת אפשרות של אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, כל דבר יכול לקרות בלי סיבה ברורה. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רעב?, התשובה יכולה להיות תוצאה של סיבה (הגוף צריך אוכל) או יכולה להיות אקראית , ללא סיבה ברורה. מהו הדטרמיניזם ואיך הוא קשור לעקרונות הסיבתיות? בסופו של דבר, אליעד מסביר כי הדטרמיניזם הוא גישה שמניחה שכל דבר במציאות קורה באופן מחויב וכתוצאה ישירה של סיבה. כל פעולה, כל החלטה, וכל שינוי תלויים בסיבה ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ישיר לסיבות ובלי שיהיה תמיד קשר מובהק בין פעולה לתוצאה. האם כל פעולה אפשרית חייבת להיות סיבתית? אליעד מסכם את ... אפשרית חייבת להיות סיבתית. הוא מציין שברגע שאנחנו מתחילים לשאול את השאלות הללו, אנחנו לא יכולים להבין אותן מבלי להבין את עקרונות הסיבתיות או האקראיות שמאחוריהן. ללא הבנת עקרונות אלו, השאלות ייוותרו פתוחות. סיבתיות האם כל דבר נובע מסיבה? אקראיות מול סיבתיות דטרמיניזם מנגנון שאלת שאלות האם יש סיבה לכל דבר? ...
בחירה חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת?
בחירה חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת?
... חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית או שהכל נקבע מראש? אליעד כהן מציג בהרצאה זו ... שמכריחה ומחייבת שהדבר יקרה. או שאין סיבה כזו, ואז האירוע מתרחש בצורה אקראית לחלוטין. הוא מחדד ומסביר שלמעשה, אם יש סיבה שמחייבת ומכריחה את האדם לבצע פעולה מסוימת, הוא ... אותו להחליט כך, אין זו בחירה חופשית אמיתית. האם יש הבדל בין פעולה אקראית לבין בחירה חופשית? מן הצד השני, אם אין שום סיבה כלל, ואדם בוחר פעולה באופן אקראי לחלוטין, ללא סיבה שמחייבת אותו, גם אז לא מדובר בבחירה אמיתית. אליעד נותן דוגמה פשוטה של עלה ... פשוט נפל ללא שום סיבה ברורה. בדיוק באותו אופן, אם פעולותיו של אדם הן אקראיות לחלוטין, לא ניתן לומר שהוא בחר באופן מודע, כי גם כאן, לא קיימת בחירה אמיתית. מהי סיבה שאינה ... האירוע להתרחש בצורה מסוימת, הרי שמנקודת מבט עמוקה יותר, מדובר באירוע אקראי לחלוטין. האם רצונות האדם מוכרחים או מקריים? אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו שאלה קריטית על כל ... כך ולא אחרת - ואז אין לו בחירה. או שאין שום סיבה כלל, ואז הרצון הוא אקראי לחלוטין, וגם אז אין בחירה אמיתית. הוא מסביר שאדם יכול לנסות לבחור את הרצון הפנימי שלו, אך גם כאן נשאלת השאלה: האם הבחירה הזו עצמה הייתה מוכרחת או אקראית? באופן זה, כל רצון פנימי יכול להיות מוכרח או מקרי, ולכן גם בבחירת הרצונות אין באמת בחירה חופשית. מה הקשר בין סיבה ראשונה לבין אקראיות מוחלטת? אליעד מעלה נקודה פילוסופית חשובה נוספת: אפילו אם קיימת סיבה ראשונית וחזקה מאוד ... עד אינסוף. במקרה כזה, שרשרת אינסופית של סיבות היא בעצם חסרת משמעות כמו אקראיות מוחלטת, משום שאין נקודת התחלה אמיתית של הסיבתיות. מצד שני, אם קיימת סיבה ראשונית אחת שלפניה לא הייתה שום סיבה, אז בעצם קדם לה העדר סיבה - כלומר, אקראיות מוחלטת. המשמעות היא שבין אם יש סיבתיות מוחלטת או שהכל אקראי לחלוטין - בשני המקרים האדם אינו יכול להחזיק בבחירה חופשית אמיתית. מה צריך האדם לעשות כדי להבין ... מקרית, ולחקור האם ניתן למצוא נקודת אמצע כלשהי בין מוכרחות מוחלטת לבין אקראיות מוחלטת. לפי אליעד, כאשר האדם יחפור לעומק, הוא יבין שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי בין פעולה מוכרחת לבין פעולה אקראית, ולכן הבחירה החופשית הופכת להיות מושג חסר משמעות. סיכום מסקנת ההרצאה לסיכום, ההרצאה של אליעד ... פילוסופית מעמיקה מגלה שבסופו של דבר, בין אם מדובר בסיבתיות מוחלטת או באקראיות מוחלטת, בשני המקרים אין מקום לבחירה חופשית אמיתית. האדם מתבקש להתבונן היטב פנימה, לחקור את ... בעצמו מהי האמת על הבחירה החופשית. האם יש בחירה חופשית? סיבתיות או אקראיות? איך נוצרת בחירה חופשית? האם הרצונות מוכרחים או מקריים? האם הכל נקבע מראש? מהי סיבה ראשונית? ... נשאלת השאלה למה בחרת ככה ולא אחרת, ואם סתם בחרת ככה ולא אחרת, באופן אקראי אז גם לא אתה בחרת, כי בחרת ללא סיבה את הדבר שבחרת, ואז זה ללא סיבה ולא היתה שם בחירה האם שייך להגיד שאם הדברים אקראיים לגמרי, כמו עלה שנופל בצורה כזו ולא אחרת דווקא אז אם הכל אקראי, אז אין לך בחירה, וגם אם יש משהו שמחייב את הדבר לקרות אז גם אין בחירה ויש העדר סיבה, זה אקראי, שוב, גם אם אתה מרגיש שבחרת. ומה שנשאר שיש סיבה מסוימת, אבל, היא לא מכריחה אותך. ועל האדם ... שיש סיבה שמכריחה את הדבר הזה לקרות, או לא. ואם אין סיבה מחייבת, אז זה אקראי, וזה אין סיבה. ועל האדם לשאול את עצמו על הכל, למה אני רוצה ככה ולא אחרת, האם אתה מוכרח לרצות ... האדם להעמיק בכך. ועכשיו נגיד שאם יש סיבה שמחייבת לגמרי, היא שוות ערך לאקראי לגמרי. נאמר שהסיבה הכריחה את הדבר, אז מה הכריח את הדבר שהכריח. וגם אם הסיבה עצמה בסופו של דבר היא אקראית, וסיבה ראשונה של כל הסיבות אז זה אומר שיש העדר סיבה. ועל האדם לבדוק פנימה ולעומק, מהי בחירה ...
צרות באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם
צרות באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם
... באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם למה לפעמים צרות באות בצרורות ודברים טובים באים ביחד? ... היא להבין מה גורם לאינרציה הזו, שגורמת לרצף של אירועים חיוביים או שליליים להופיע יחדיו. האם האינרציה היא אקראית או סיבתית? אליעד כהן מציע מספר דרכים להבין את התופעה הזאת. דרך אחת היא לראות את הרצף כסיבתי לחלוטין: יש סיבה ברורה מדוע דבר אחד ... רצף של דברים רעים נובע מסיבות ברורות שניתן למצוא ולזהות. דרך אחרת, הפוכה לחלוטין, רואה את התופעה כעניין אקראי לחלוטין. לפי השקפה זו, אין שום סיבה לכך שאירוע אחד מוביל לשני, וכל מה שנראה כמו רצף הוא רק אשליה או מקריות מוחלטת. ישנה אפשרות שלישית, שאליעד כהן מעלה: אולי חלק מהאירועים הם אקראיים וחלקם סיבתיים, ואולי ישנו שילוב בין שני הגורמים. לדוגמה, יתכן ש - 50% מהאירועים ברצף הם סיבתיים, ו - 50% הם אקראיים. יכול להיות גם אחוזים שונים, למשל 70% סיבתיים ו - 30% אקראיים. מה ההבדל בין אקראיות לבין סיבתיות? אליעד כהן מציע דוגמה פשוטה להבנת ההבדל בין אקראיות לסיבתיות - זריקת קוביה. כאשר זורקים קוביה, התוצאה היא לכאורה אקראית, אבל אפשר להגיד שברמה הפיזיקלית, התוצאה נקבעת על פי סיבות ברורות (כוח, כיוון הזריקה, זווית, ועוד). למרות זאת, אנו תופסים את התוצאה כאקראית כי קשה מאוד לחזות במדויק את התוצאה מראש. זה מראה עד כמה אקראיות וסיבתיות יכולות להיות מושגים יחסיים, שתלויים בנקודת המבט של המתבונן. למה לפעמים קורה דבר רע באמצע תקופה טובה? אליעד כהן מסביר ... מסוים, ושאולי דווקא האירוע השלילי הזה הוא חלק מהסדר הכולל ולא נפרד ממנו. במילים אחרות, גם אירועים שנראים אקראיים לחלוטין יכולים להיות חלק מסדר מסוים, והם עשויים להופיע בזמן ספציפי דווקא בגלל סיבות נעלמות מעינינו. האם חוק האינרציה מסביר את ... קארמה מתייחסת לרעיון שכל דבר שקורה הוא תוצאה ישירה של פעולות העבר של האדם. המזל, לעומת זאת, הוא תפיסה אקראית של המציאות, שבה אין קשר ברור בין מעשיו של האדם לבין מה שקורה לו. דטרמיניזם טוען שהכל נקבע מראש ואין באמת מקריות בעולם, והכל הוא ... שבו אנחנו תופסים את המציאות: אם אנחנו מאמינים בסיבתיות מוחלטת, נחפש תמיד סיבות לאירועים, ואם אנו מאמינים באקראיות מוחלטת, נראה את המציאות כבלתי צפויה. איך להתמודד עם רצף של צרות או חוסר מזל? אליעד כהן מציע דרך מעשית להתמודדות עם מצב של צרות ... כל ניסיון לחזות במדויק את הסיום של התקופה השלילית הוא חסר בסיס אמיתי. למה צרות באות בצרורות? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? איך להתמודד עם רצף של אירועים רעים? האם הכל בחיים נקבע מראש? האם יש דבר כזה חוסר מזל? מה זו אינרציה בחיים? מה הקשר ...
הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית
הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית
... סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות , סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית האם הכל אקראי או סיבתי בחיים שלנו? האם כל אירוע שקורה לנו בחיים מתרחש באקראיות או שיש בו סיבתיות ברורה ומוגדרת? לפי אליעד כהן, כל דבר שקורה הוא גם אקראי וגם סיבתי בו זמנית, והבנת הפרדוקס הזה היא המפתח לקבלת המציאות באופן שלם יותר. ההרצאה של אליעד מתמקדת בשאלות יסודיות על הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, סיבתיות ואקראיות, תוך מתן דוגמאות מפורטות והסברים נרחבים שנועדו להמחיש איך תפיסת המציאות ... שהוא מנוגד לכל שאר החוויות החיוביות שהיו לך באותו היום. אליעד מדגיש ששתי התשובות נכונות, משום שהחוויה תלויה בצורה אקראית לחלוטין במצב רוחו של האדם ברגע הנתון, וכן בפרשנות הסיבתית שהאדם נותן לאירוע. ... שקל אחד, כי האובדן נתפס כאירוע שמנוגד לתפיסת המזל שהוא הרגיש קודם לכן. האם אירועים חוזרים הם באמת סיבתיים או סתם אקראיות שחוזרת על עצמה? אליעד כהן מבהיר שכשאירועים חוזרים על עצמם, האדם נוטה לתפוס ... ינסה למצוא את הסיבה להתנהגות זו, כמו יום רע בעבודה או סיבה אחרת. אך אליעד מסביר שגם אירועים שנראים סיבתיים הם למעשה אקראיים, כיוון שאין הכרח מוחלט שהסיבה תוביל תמיד לאותה התוצאה בדיוק. לדוגמה, אליעד ... שליליים בעבודה יובילו דווקא להתנהגות רגועה יותר בבית, או שלא ישפיעו כלל. האם אנחנו בוחרים איך להגיב או שהתגובה אקראית? לפי אליעד, כשאדם מתמודד עם אירוע שלילי, הוא מאמין שיש לו בחירה כיצד להגיב. אבל, מנגד, אליעד מעלה נקודה מורכבת יותר: גם הבחירה איך להגיב היא למעשה תוצר של שילוב בין אקראיות לסיבתיות. למשל, כאשר מישהו מכה אותך, לכאורה התגובה הטבעית היא כעס. אך אפשר ... אחרת). אליעד מראה שתחושת הבחירה נובעת דווקא מכך שאתה מסוגל לדמיין את האפשרויות השונות, ולכן גם התגובה שלך נתפסת כאקראית וסיבתית בו זמנית. האם הסתברות משתנה בהתאם לעבר? אליעד מציג גם את הנושא של ... מתוך זיכרון אלא מתוך ההיגיון והסטטיסטיקה - אנחנו מצפים לקבל התפלגות אחידה לאורך זמן. מה הקשר בין קבלת המציאות להבנת האקראיות והסיבתיות? בסופו של דבר, המסקנה שאליעד מעביר היא שיכולת קבלת המציאות קשורה באופן הדוק להבנת המתח שבין אקראיות וסיבתיות. מי שמבין שהכל גם סיבתי וגם אקראי בו זמנית, מסוגל להתמודד טוב יותר עם קשיים, משום שהוא יודע שאין אירוע בעולם המחייב תגובה אחת בלבד. כל תגובה היא אפשרית, ולמעשה זה מה שמאפשר לו לחיות בצורה פתוחה ומכילה יותר. האם הכל אקראי או סיבתי? איך לקבל אירועים רעים בחיים? האם הסתברות משתנה עם הזמן? למה אירועים חוזרים על עצמם? האם אפשר לשלוט בתגובה הרגשית? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? כיצד להתמודד עם אובדן? ...
אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות
אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות
... ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, ... אחדות הניגודים, והאם יש הבדל בין יש לאין? הרצאה זו עוסקת בנושאים של אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, וכן בהבנה הפילוסופית על הקשר בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אובייקטיביות ... ומעורר את הקהל לחשוב על תפיסות שנמצאות מעבר למוכר. ההסבר מתחיל בכך שאליעד מסביר שאין הבדל אמיתי בין הפכים - כלומר, יש ואין, סיבה ותוצאה, אקראיות וסיבתיות - כל אלה אינם נפרדים זה מזה, אלא הם ... כי לא מדובר בשאלה של האם יש בקבוק או אין בקבוק, אלא השאלה היא כיצד אנחנו תופסים את המושג בקבוק בהקשר מסוים. האם קיים בקבוק או האם מדובר בהשפעה אקראית שנראית כמו בקבוק - כל תשובה תוכל להיתפס כחלק מהמציאות, אף שהן סותרות זו את זו. אליעד כהן מעורר את השאלה האם אפשרות להסביר כל דבר בדרך של סיבתיות תוכל להתקיים, או שמא כל דבר הוא אקראי באותו אופן? הוא מציין את האפשרות שייתכן ... שנראה עבור אחד כאמת, לא תמיד ייראה כך לאחר, ותחושות שונות אלו מעוררות שאלות רבות לגבי מהות האמת והאם יש אמת אובייקטיבית. מה הקשר בין סיבתיות לאקראיות, ואיך נוכל להבין את העולם בלי להבחין בהבדלים? החלק השני של ההרצאה עוסק בהבהרת הקשר בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מסביר שההבחנה בין סיבה לתוצאה היא לא תמיד ברורה, וניתן לראות כל דבר כקורה באופן אקראי או כמתקיים מסיבה. למעשה, אם נבין את העקרונות מאחורי שני המונחים, נגלה שאין ממש הבדל בין השניים. מה שנראה כקשר סיבתי עשוי להתפרש בסופו של דבר כאקראי לחלוטין. בהסבר נוסף, הוא מציין שגם כאשר אדם מרגיש שהמציאות מחייבת סדר וארגון, למעשה הוא יכול להרגיש את אותה תחושה גם כאשר כל הדברים נראים כאילו קרו באקראי. תהליך זה הוא תהליך אישי וסובייקטיבי, שבו כל ... מהקהל לחשוב באופן ביקורתי על האמיתות האישיות שלהם ולהיות פתוחים לאפשרות שהן לא תמיד משקפות את המציאות כפי שהיא. אחדות הפכים הבדל בין יש לאין אקראיות וסיבתיות הגדרת סיבה ותוצאה סובייקטיביות ...
צירופי מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית
צירופי מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית
... מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית מה הם צירופי המקרים, ניסים והשגחה פרטית לפי אליעד כהן? במהלך ההרצאה, ... שלם בסוף השריפה. הוא שואל אם מדובר בכדאיות של דעה דתית או בניסיון אישי שנעשה מתוך אמונה בתופעות אקראיות. הוא שואל גם כיצד ניתן להסביר מקרים כאלה, אם יש בהם משהו מעבר להיגיון הקונבנציונלי או שהמציאות כולה תלויה בסיבה אקראית. אחת השאלות המרכזיות שהוא מעלה היא, אם כל ניסיון כזה לא מספק הוכחה חד משמעית על קיום אלוהים, אז האם כל נושא השגחה פרטית הוא למעשה שקר שנבנה מתוך ניסיונות חסרי ... בו בהכרח הוכחה ישירה לקיום כוח עליון. הוא מסביר כי כאשר אנו מבינים את העולם כהשלכות של סדרים אקראיים, קל לנו להתבלבל ולייחס לכל תופעה משמעות דתית או רוחנית. הוא מציין שמקרים שבהם נראה כי תופעות לא מוסברות קורות - כמו במקרה של הספר תהילים - יכולים להיגרם גם על ... להיחשב כהשגחה פרטית? אליעד כהן מציע כי לעיתים תופעות שנראות כנסים יכולות להיות תוצאה של מקרים אקראיים ואין בהן הכוונה אלוהית. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהרבה מהתופעות האקראיות שמתרחשות בחיינו, כמו הישרדותם של חפצים במצבים קיצוניים או השפעת חומרים מסוימים, אינן נובעות מהשגחה פרטית. תופעות כאלה קורות לעיתים, אך לעיתים קרובות אין להן קשר ... אותו), ומציגים תוצאות שנראות כמעידות על השגחה פרטית, אך למעשה מדובר בהשפעת גורמים טבעיים או אקראיים. אליעד גם מתאר ניסויים שונים שמדמים תופעות של ניסים, כמו שבירת צורת התנהגות מסוימת על ידי שימוש בספרי תהילים. הוא טוען כי אפילו אם תוצאה מסוימת מתרחשת בצורה ... יצירת התיאוריה הסיבתית. כל עוד אין הוכחות מדעיות לניסים, עלינו להבין את התופעות הללו כהיבטים של אקראיות או חוקי טבע. צירופי מקרים ניסים השגחה פרטית אמונה באלוהים הוכחות לקיום אלוהים אקראיות סיבתיות ...
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
... חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, ... שירד) זה עשוי לגרום לאירועים נוספים לקרות (כמו שהגשם ירד בגלל תפילה). אך חשוב להבין, לא תמיד קיים קשר חד משמעי של סיבה ותוצאה - לפעמים מדובר על קשר אקראי ולא תמיד על קשר סיבתי. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לבין ... במקום מסוים, זה לא בהכרח אומר שתפגוש שם אנשים. הקשר בין סיבה ותוצאה דורש תמיד את השאלה האם יש קשר הכרחי בין שני האירועים. מה הקשר בין סיבתיות לבין אקראיות? ההרצאה מציגה את הדילמה של האם כל דבר שקורה הוא סיבתי או אקראי. מצד אחד, אם כל דבר הוא סיבתי, אז לא תהיה לנו שום בחירה חופשית. כל מה שקרה היה חייב לקרות לפי שרשרת של סיבות. מצד שני, אם הדברים הם אקראיים, אז אין שום סיבה מוחלטת שמחייבת את ההתרחשות. מדובר כאן בקו גבול בין סיבתיות לבין אקראיות, כשהשאלה הגדולה היא האם אכן ניתן למצוא קשר ישיר בין ... על ידי סיבות קודמות. האם כל דבר קשור בסיבתיות? ההרצאה מציינת את השאלה המרכזית של האם כל דבר בעולם חייב להיות סיבתי, או שיכולים להיות גם אירועים שהם אקראיים ואין להם סיבה ישירה. המחשבה היא שאם כל דבר היה סיבתי, אז היינו יכולים להוכיח את הסיבתיות בכל מקרה, אך בפועל, לא תמיד ניתן לדעת מה בדיוק גרם לכל דבר לקרות. סיבתיות סיבה ותוצאה בחירה חופשית דטרמיניזם אקראיות חוקי הפיזיקה הסיבה הראשונה ...
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי , ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות. אחת השאלות שאליעד מעלה היא ... להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי ... סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם אם ... ההווה. האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד ... או יורדת, אבל במציאות הדברים עשויים להיות אקראיים לחלוטין, ורק לאחר שהדבר התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי. הוא טוען ... מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת תוביל אותו להצלחה או לכישלון, ... אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד מכוונת? אליעד מסכם ואומר שכל ההסברים שאנחנו נותנים למציאות הם ... סיבתיים. אולי הכל נקבע מראש, או אולי הכל אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על בחירה חופשית, סיבתיות ואקראיות, מי מפעיל את אלוהים, לאהוב את השנאה, שקר עצמי, למה לשנות את המציאות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: אקראיות, איך לחנך ילדים? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשנות תכונות אופי? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להיות מאושר ושמח? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להעריך את עצמך? איך למצוא זוגיות? איך להצליח בזוגיות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לא להישחק בעבודה? איך להתמודד עם גירושין? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך ליצור אהבה? איך לעשות יותר כסף? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להיגמל מהימורים? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לנהל את הזמן? איך לשתול מחשבות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: אקראיות, איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? כעס ועצבים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? דיכאון? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם בדידות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם לדומם יש תודעה? האם יש או אין אלוהים? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה העולם קיים? האם המציאות היא טובה או רעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה לא להתאבד? בשביל מה לחיות? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להנות בחיים? איך נוצר העולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם באמת הכל לטובה? האם יש משמעות לחיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש אמת מוחלטת? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש בחירה חופשית? איך להיות מאושר? מי ברא את אלוהים? למה יש רע בעולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה המשמעות של החיים? איך נוצר העולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קאוצינג מומלץ, מאמן אישי לאורח חיים בריא, מטפל רב תחומי בנושאי אקראיות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 07_07_2025 השעה 09:22:31 - wesi4