ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה אקראי ✔בחירה חופשית, סיבתיות ואקראיות, מי מפעיל את אלוהים, לאהוב את השנאה, שקר עצמי, למה לשנות את המציאות ✔* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨בחירה חופשית, סיבתיות ואקראיות, מי מפעיל את אלוהים, לאהוב את השנאה, שקר עצמי, למה לשנות את המציאות
* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:

בחירה חופשית, סיבתיות ואקראיות, מי מפעיל את אלוהים, לאהוב את השנאה, שקר עצמי, למה לשנות את המציאות.

שאלה: האם ההתנהלות שלי תלויה בי, מה לא תלוי בי?

אליעד: אני אתן לך את התשובה הסופית. מצד אחד, אין שום שאלה, השאלה לא קיימת עוד מלכתחילה. למה? כי כשאת שואלת את השאלה, את רואה דברים משתנים, ואז את שואלת, אלו מהשינויים תלויים בי ואלו לא? אבל אם במציאות אין שום שינוי, אז האם אפשר לשאול, מה תלוי בי? שום דבר לא משתנה, אז מה זה קשור אליך בכלל. את רואה שיש הרבה אפשרויות, כמו לשבת ולעמוד וכו', אבל אם הייתה רק אפשרות אחת, אבל אי אפשר לדמיין זאת, אבל נגיד שהייתה רק תמונה אחת, שאין בה אפילו אפשרות של שינוי, אז אין מה לשאול, האם זה תלוי בי?

מצד האמת האמיתית, אין בכלל שאלה היכן את, כי כשאת פה, את גם שם, וכשאת שם את גם פה. אז אין אף שינוי, ולכן אי אפשר להגיד שזה תלוי בי. למרות שזה נגד ההיגיון, בסוף זה כך, הכל זה אחד. כשיש רק ישות אחת, ואין שינוי, אז מה הטעם בלשאול אם יש בחירה?

שאלה: אז מה התפקיד שלי פה?

אליעד: אין לך שום תפקיד, כי את גם שם. מצד האמת לא צריך לשנות שום דבר, הכל כמו שהוא, בסדר גמור. אבל את אומרת שאת לא חווה שזה טוב, את רוצה לשנות.

אני אומר לך לשנות כמה שפחות, והשינוי המינימלי הוא הבנה. הבנה בתוכך זה השינוי הכי קטן שיש. וכאשר האדם שואל במי זה תלוי מה שאני עושה? הוא בעצם מניח הנחה שהוא קיים, שהוא נפרד מהמציאות, שהמציאות משתנה, הוא שואל הרבה שאלות, אבל רגע, מי אמר שזה נכון.

הדבר שהכי קשה להבין אותו במוח, זה עניין הנפרדות, אתה בטוח שזה שולחן וזה כסא. ואני אומר לך, הכסא הזה שאתה רואה אותו פה, נמצא גם שם וגם שם, ואתה שואל היכן? זה לא נתפס בראש, אתה סגור על זה שיש פה רק כסא אחד. ואתה סגור על זה שאתה רק פה ולא שם.

אני מגלה לך סוד שאומר, ששום דבר לא השתנה אף פעם. וגם לא משתנה אף פעם, וזה כולל בתוכו גם את השינויים. אני לא אומר ששום דבר לא קיים, אני אומר שהכל קיים, כל הזמן, בו זמנית.

שאלה: ההבנה שלי היא שכול העולם הזה הוא מדע מדויק.

אליעד: זה מדע מדויק ששום דבר הוא, לא מדויק. למעשה אין שום חוקיות. למה אין חוקיות? כי הכל קיים כל הזמן, אז מדוע שנחשוב שיש חוקיות? את חווה חוקיות, כי את לא יודעת שכול מה שקורה, קורה כל רגע מחדש.

שאלה: מה אם המשפט ואהבת לרעך כמוך?

אליעד: זה שקר, קשה לך לראות את השני סובל, ולכן אתה עוזר לו. לא נעים לך להגיד שאתה אגואיסט, אתה אומר שזה בשבילו.

היא בהתחלה שאלה, מה תלוי בי ומה לא תלוי בי? התשובה לכל השאלות היא ההבנה שהכל אחד, אם זה לא ברור אתה ממשיך לשאול שאלות. תבינו שאם זה לא אחד, אז תמיד יהיו שאלות, זה כאילו אתה נמצא בלופ שלעולם לא יגמר.

זה לא אומר שבגלל שיש לנו שאלות, אנחנו צריכים לשקר ולהגיד שהכל אחד. זה לא עובד ככה, אני לא אומר שזה אחד, כדי לברוח מהשאלות. אבל אם האדם יבדוק, הוא יגלה שבמקרה זה אחד, ואז לא יהיו לו שאלות. יש הרבה שאלות, וזה בגלל השקר של האדם, שלא מבין שזה אחד. ועד שהאדם לא יבין שהכל אחד, תמיד יהיו לו שאלות. מה הפירוש שאלות, שאלה זוהי תחושה חסר. תמיד תרגיש שחסר לך משהו. ורק כאשר התודעה של האדם תופסת בראשה שיש רק ישות אחת, שזה אומר שהאדם לא קיים, רק אז האדם חווה שלמות. למה לא קיים? כי אם את חושבת רק על דבר אחד, אז אין אני ולא אני. לא משנה היכן תהיי, כל זמן שיש שניים תמיד יהיו בעיות וספקות. כל זמן שהאדם מבדיל בתודעה שלו בין שני דברים, הוא תמיד בתוכו ירגיש את האי שקט.

למה אני אומר לכם את זה, שתדעו שכול אחד בעולם, שמוכר פיתרון כל שהוא לבעיה מסוימת, מלבד הפיתרון שהוא ההבנה שהכל אחד, הוא שקרן. וזה נכון לא רק לגבי תשובות שאנשים מוכרים לכם, אלא גם לגבי תשובות שהאדם מוכר לעצמו. אדם למשל שמרגיש שרע לו, והוא אומר שהוא ילך לאכול שוקולד ואז יהיה לו טוב, הוא בעצם גם שקרן, למה? כי הוא בעצם מרמה את עצמו.

הרמאי הכי גדול זה האדם עצמו, כי כשאמרתי לכם שתיזהרו שלא ירמו אתכם אחרים, התכוונתי שלא תרמו את עצמכם, אבל מי הבין זאת מיד? כי לא משנה איך תסובב את הגלגל, תמיד יהיה חסר לך משהו.

אם את רעבה ואת אוכלת, זה בסדר. אבל אם את חושבת שהאוכל יגרום לך להרגיש יותר טוב, אז את גם שקרנית. איך את מצפה לדעת את אלוהים, אם את משקרת את עצמך בחיי היום יום. למשל את ישנה, וכואב לך הגב, ואז את אומרת, אני אתהפך שלא יכאב לי הגב, את שקרנית. את יכולה להתהפך, אבל האם את חושבת שאם תתהפכי זה יעזור לגב שלך? כל זמן שיש שניים, את תמיד תסבלי.

שאלה: אני רוצה להתנסות בזה.

אליעד: זוהי שאלה שקרית. מה זה אני רוצה להתנסות בזה? קודם תביני את זה. אין דבר כזה אני רוצה לנסות את זה. זה או שהבנת את זה, וזהו. או שלא הבנת את זה, וזהו. את לא צריכה לרצות את זה, את לא צריכה לשנות את זה, את לא צריכה כלום. או שהבנת או שלא הבנת. ואם את לא חווה את זה, אז את לא מבינה את זה. או שאת מבינה וזה בא מתוכך או שלא, ולא יעזור לך שום דבר.

הדרך היחידה שתחווי את זה, זה על ידי שתביני את זה, והדרך היחידה להבין את זה, זה שתתרכזי בזה ותשאלי שאלות, עד שתביני.

אם את חושבת שלאכול זה יותר טוב מלא לאכול, זה אומר שעדיין לא הבנת על מה דברנו. אפילו שאתה רואה אש, ואתה חושב, אם אני אברח, זה יהיה יותר טוב. לא משנה אם תברח או לא, מה שחשוב זאת החוויה שלך, אם אתה חושב שבלי אש זה יותר טוב, אז זוהי חוויה של שקר, חוויה של טיפשות.

כאשר אתם שואלים שאלות ואני אומר לכם שהכל כאן, זוהי עדיין חוויה של נפרדות, כי עדיין אני אומר לכם שיש מקום וזמן. אבל אם אני אומר לך, שהכסא הזה נמצא בכל מקום, אז למעשה את לא תראי את הכסא יותר, כי הוא יאבד את המשמעות שלו. כשאני אומר שיש רק כסא או רק שולחן, אני משקר, כי למעשה בכל מקום יש רק ישות אחת שכוללת את הכל.

שימו לב, מקום וזמן, זה כמעט אותו הדבר. כשאני אומר, פה ושם, כשאני אומר שם, אני מתכוון לזמן אחר, כשאת חושבת על מקום אחר, את תמיד חושבת על זמן אחר. את לא יכולה לחוות כאן ושם באותו זמן. זה תמיד בזמן אחר. מה זה נקרא זמן? זמן זה גם סוג של מקום. יש מקום של האירועים של אתמול, ויש מקום של האירועים של היום.

ש האם זה הכל קורה באותו זמן?

אליעד: אם יש לך שאלה ואת צריכה להמר, תהמרי שזה הכל אחד. אם את נתקלת בשאלה, ששואלים אותך אם יש הבדל או אין הבדל, תמיד תגידי שאין הבדל. אם יש שאלה אם זה תלוי בי או לא תלוי בי, תעני שאין הבדל, בין תלוי בי ללא תלוי בי. אל תנסי למשל לבדוק אם יש בחירה או אין בחירה, אלא תבדקי את האופציה האם בכלל יש הבדל בין בחירה לבין אי בחירה. למעשה אין כאן עניין של בחירה.

שאלה: האם יש הבדל בין שכל לרגש?

אליעד: שכל זה גם רגש, שכל זה גם סוג של תחושה בסך הכל. אז למעשה מי ששואל את השאלות, זה רגש. כעיקרון, תזכרי, שאין הבדל בין שום דבר לשום דבר.

לאדם יש את כל הכוחות האפשריים, ואם אדם אומר, שמישהו אחר משגע אותו, אתה למעשה אומר, שהצורה שלו, שנמצאת בי, משגעת אותי. ולכן אם אין לך סבלנות למישהו, אז למעשה אין לך סבלנות לחלק שלו שבתוכך. ועד שלא תגיע למצב, שבו יהיה לך אין סוף סבלנות לכל האנשים שבעולם, ולכל המצבים שבעולם, לא תהיה לך סבלנות לעצמך. אף פעם לא יהיה לך טוב עם עצמך, עד שתגיע למצב שבו יהיה לך טוב עם כולם. למה? כי בתוך המציאות נמצא הכל, והמציאות לא רואה הבדל בין הצורה שלך לצורה שלו. היא אוהבת את שניכם באותה מידה.

אתה בסוף התהליך אמור ליהנות מכל הצורות שיש בעולם. אם יש צורה שאתה לא נהנה ממנה אתה בבעיה. כי יש בתוכך דחייה לאחת מהצורות שיש במציאות.

המטרה היא ליהנות, ואם את בורחת לבית שלך, כי שם יש זאבים, אז זה אומר שאת לא באמת נהנית בבית שלך, כי בחוץ יש זאבים. המטרה היא להביא אותך למצב, שאם יש שם זאבים, את תברחי לבית אם תרצי, אבל יהיה לך טוב גם אם הזאבים יטרפו אותך. אבל כל אדם צריך להסתכל לתוכו, הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה, למשל אני בורח הביתה בתור משחק, אבל היחיד שסובל מזה, זה הוא. כי רק הוא בתוכו יודע מה הוא מרגיש.

אם אני שואל אותך, אם הכל טוב אצלך, למה את עושה שינוי? אם את מבינה את השאלה, זה סימן שלא הכל טוב אצלך. זה סימן שאת לא באחדות.

שאלה: כשאתה אומר אחדות, למה אתה מתכוון?

אליעד: שאין הבדל בין אחד לשניים. אם אתה מבין שאין הבדל בין אחדות לנפרדות אז אין לך שאלה. אבל לאדם יש מנגנון דפוק שהוא מבדיל בין טוב לרע.

שאלה: איך יוצאים מהמנגנון הדפוק?

אליעד: כשאת אומרת, איך אני משתחררת מהמנגנון הדפוק? את משקרת, למה? כי אם היית מבינה במאה אחוז שהוא דפוק, אז היית משוחררת ממנו. לדוגמה, המשוגע, הוא משוגע, רק בגלל שהוא לא יודע שהוא משוגע, אם המשוגע היה יודע שהוא משוגע, אז הוא כבר לא היה נקרא משוגע, נכון? באותה מידה אם היית מבינה באמת שהמנגנון שלך דפוק, הבנה זו משחררת אותך מהדפיקות שלו.

אם היית יודעת שהמנגנון דפוק, לא היית כל הזמן עובדת בשבילו. אם היית יודעת שפה ושם זה אותו הדבר, ורק המנגנון הדפוק שלך אומר לך שזה שונה, אז לא היית מתאמצת כל כך הרבה.

שאלה: אני מרגישה שאני מפתחת תלות, בהרצאות ובך.

אליעד: אני במצב יותר גרוע ממך, אני 24 שעות חושב מה האמת. פיתחתי תלות מאוד גדולה באמת. מה רע בתלות, את בכל מקרה תלויה במציאות, הבעיה היא לא בתלות, אלא האם טוב לך בתלות. את תלויה בי במירכאות, כל זמן שאת לא אני, הדרך היחידה להשתחרר מהתלות היא אם תהיי אני. אם את תלויה בזה, זה סימן טוב. אמנם עדיף שלא תהיי תלויה בזה, שזה יהיה שלך.

שאלה: האם אתה בעד אהבה?

אליעד: אם אני אמכור לך אהבה, אז בעצם אני נגד שנאה. אז אני לא מוכר אהבה, כי אני אוהב גם את השנאה. למעשה אין הבדל בין אהבה לשנאה. האם את לא קולטת, כמה רימו אותך אלו שדברו רק על אהבה? כי הם גורמים לך להרגיש רע, אם אתה שונא מישהו.

שאלה: אני יושבת בבית ורואה את ההרצאות שלך, ופתאום עולים לי גלים של אהבה.

אליעד: אני אסביר לך מה קורה אצלך, זאת לא אהבה, למה שאנו קוראים אהבה. זאת אהבה אחרת. יש שני סוגים של אהבה, אהבה אחת שאת אוהבת מישהו בגלל משהו, כמו אהבת ישראל, שזה אומר תאהב רק את ישראל. כאן מדובר על אהבה אחרת, מה הכוונה? זאת אהבה שלא תלויה, לך יותר טוב מבפנים. למשל את מרגישה אהבה, ואם ישאלו אותך למה את אוהבת את המציאות? אם תוכלי להסביר, אז את לא אוהבת את המציאות, כי תהיה לך סיבה מדוע את אוהבת.

כשהשכל שלך נהיה נורמאלי, אז טוב לך מבפנים, בלי סיבה. וזוהי תחושה ממכרת, ולכן את תלויה בזה. למעשה כל האנשים בעולם תלויים באהבה כל הזמן. למה? כי כאשר הרצון שלהם מתמלא, הם חווים אהבה למציאות. כל מה שהאדם עושה, זה כדי לאהוב את המציאות יותר. כרגע ההרצאות שפה נותנות לך לחוות שחרור מבפנים, ולכן את רוצה בהם.

כאשר אדם אומר שהוא הבין, אז למעשה הוא נאחז בצורה. למעשה הוא מתרחק מהאמת, כי אין הבדל בין הצורות. מה שאני רוצה להגיד, שכאשר אתה חושב שהגעת להבנה, למעשה הגעת לעוד נפרדות. למעשה אתה חווה הבנה, ומטיל בה ספק, ואחר חווה הבנה חדשה ומטיל בה ספק, עד שאתה מגיע לשורש. בסוף אתה אמור לא להישאר עם שאלות. כל זמן שאתה יכול להטיל ספק, זה אומר שעדיין לא הגעת לסוף.

אתה הבנת שיש סוף לכל השאלות, ומצד שני אין סוף לכל השאלות, מה הכוונה? אם אתה מחבר את היש והאין, אז אתה לא יכול לשאול יותר שום דבר. כי אם יש ואין זה אותו דבר, אז הכל זה אותו דבר, אז אין אפשרות לשאול עוד משהו. זאת למעשה המהות של המציאות - יש ואין. אף על פי כן, יש פנימי עוד יותר, ופנימי עוד יותר, עד אין סוף, ואף על פי כן, הם אחד. לכן תמיד יש לאן להתקדם, אבל יש מקום שכשאתה מתקדם אתה תמיד נמצא בתשובה.

כאשר אתה מתעקש להבין מישהו שמרגיז אותך, או שאתה מתעקש לגרום לו להבין אותך, יכול להיות שזה נראה לך מיותר, אבל למעשה זה גורם לך להשקיע יותר מאמץ.

להגיע להסכמה עם כל אחד בעולם, זה הרבה יותר קל, מאשר להגיע להסכמה עם השכל שלי. כי השכל שלי הפוך מהכל.

שאלה: אבל אני מרגיש שממך יש לי יותר מה ללמוד.

אליעד: לא ידידי, מזה שתנסה להבין אותו, יש לך הרבה יותר מה ללמוד, מאשר ממני. מה הכוונה? השאלה היא, איפה אתה יותר מתאמץ בשכל? בתכלס, המקום שבו אתה הכי מתאמץ, שם אתה הכי הרבה לומד. מבחינתי, אם יש משהו שגורם לך יותר להתאמץ במוח מאשר אני, אז תלך לשם. כי שם יותר קשה לך בשכל.

בפועל אנשים לא מתאמצים בחיי היום יום. כאשר אתה מנסה להבין אותי, אז אתה מתאמץ יותר. אני גם נותן לך כלים שבאמצעותם תוכל להבין אותו. אבל תדע שיש בתוכך שאלות מסוימות, שכאשר התת - מודע שלך אומר לך, בא תנסה להבין את זה. אתה אומר זה שטויות, זה לא יקדם אותי, אני לא יכול להבין את זה, זה קשה לי מדי. אבל הוא נמצא בתוכך, עד שלא תבין אותו, ועד שלא תבין איך כל שכל בעולם מחובר לאחדות, עד אז לא תבין את האחדות בשלמות.

הקטע הוא שבתוכך יש הרבה דברים לא מובנים, יש הרבה שכבות של בטון, שבעצם הם רק מתבטאות בו. ברמה המעשית אם במקום להתווכח איתו, אתה תשמע עוד 20 הרצאות, אז בפעם הבאה אתה לא תצטרך להתווכח איתו, כי תבין אותו יותר טוב. אבל שתדע שבסוף אתה צריך לחזור לבחור שאותו לא הבנת.

אני רוצה שתבין, שכאשר אתה רואה בעיה שם, הבעיה כרגע קיימת בתוכך. אם אתה לא מבין את הבחור, זה סימן שאתה לא מבין את עצמך. ואיפה שהגבול שלך להבין אותו, כך הגבול שלך להבין את עצמך. וכרגע אתה סובל, בגלל שיש בתוכך קושי, שאתה לא מסוגל להתמודד איתו.

תדע לך שעכשיו אתה מבין את האחדות, לפי רמת הקושי שאתה מבין את המציאות. אם היית מבין את האחדות, אז לא היה משהו מורכב מידי עבורך. לכן אתה נהנה מהמציאות ברמה שאתה יכול להבין את הבחור. אבל הבשורה הטובה היא, שאת האחדות יותר קל להבין מכל דבר אחר, למה? כי בעצם לא צריך להבין. כל מה שאני רוצה להגיד לך שתפסיק להבין.

מי שלא מבין תחום אחד, זה סימן שהוא לא יכול להבין הכל בשלמות. מי שכתב את התנ"ך כתב גם את העיתון, והוא כתב גם את כל הדברים, ולכן דרך כל מה שאת עושה, את יכולה להתקדם להבנת האלוהים. אם רק תנסי להבין יותר טוב מה קורה ביום יום שלך, בכל תחום.

לדוגמה, את למשל מדברת עם בעלך, והוא לא מבין אותך. ואת אומרת, אני חייבת שהוא יבין אותי, זה טוב, כי כשאני אומרת שאני רוצה שהוא יבין אותי, זה בעצם אני רוצה להבין מה להגיד לו. ודרך זה שאת חושבת איך הוא יבין יותר טוב, כך את מבינה יותר טוב את אלוהים. כי את מבינה יותר טוב את העולם.

שאלה: איך אפשר להתמודד עם חוסר מוטיבציה?

אליעד: את משקרת בכך שאת מניחה שצריך להתמודד. מי אמר שצריך להתמודד? את למעשה אומרת, חוסר מוטיבציה זה דבר רע, ולי אין מוטיבציה, אז איך להתמודד עם זה? בצורת השאלה יש שקר. אם היית מבינה שאין הפרדה, אז היית מסתדרת. את מרגישה במאה אחוז שההפרדה גורמת לך להרגיש רע, נכון? אבל את לא חווה את זה, למה? כי את לא באמת מבינה שאין הבדל.

שאלה: אני רוצה להבין בקשר לזה שאני רואה גבר ואישה, מה אני אמורה לחוות שאני רואה אותם?

אליעד: אין הבדל בין גבר לאישה. כמו שלך ולעצמך אין שני תפקידים שונים, כך אין תפקידים שונים בין גבר לאישה.

שאלה: כדי להבין זאת, אני רוצה להיכנס לעומק של ההפרדה.

אליעד: כדי להבין זאת, עליך לשאול, האם באמת יש הבדל בין גבר לאישה? מה זה גבר? צורה, מה זה אישה? צורה. אין הבדל בין גבר, אישה, ירח, נעל, אלוהים - אן שום הבדל ביניהם. בסוף זה אחד, הכל זה צורות. אין שום הפרדה, אין בכלל שניים.

זה כל כך כלום, שזה גם כלום, וגם הכל בו זמנית.

שאלה: כאשר אני מתעצבן, מה אני צריך לשאול את עצמי?

אליעד: למה אני מתעצבן? או מה היא תחושת העצבים שלי? אתה שואל מה החוויה הזאת, כי אתה חווה הבדל בין החוויה הזאת לשאר החוויות, אז אם תשאל מה היא חוויית הכעס? אתה תגיע להבנה שאין הבדל בין חוויית הכעס לשאר החוויות. אז כשיעלו לך כל מיני חוויות, תחווה אותן אותו הדבר.

ככול שהשאלה שלך יותר עמוקה, כך יש פחות דברים שמספקים אותה, ואתה ממשיך לשאול עד שתבין את הסוף. אבל אם יש לך שאלות רדודות, אז אתה מקבל תשובות רדודות, ואומר מצאתי, אבל אחרי יומיים שוב תשאל. אבל אם מראש אתה שואל שאלה עמוקה, אז ייקח לך הרבה זמן עד שתגיע לתשובה, ובדרך היו מגיעות הרבה הבנות, אבל לא היית עוצר, עד שלא היית מגיע לסוף.

שאלה: מה גורם לאנשים לחוות דרגות שונות של חיפוש?

אליעד: את שואלת מי אחראי? אבל לא שאלת האם יש אחראי?

שאלה: בתוכי יש תחושה שיש אחראי.

אליעד: לך יש תחושה שיש אחראי, ובכל זאת את שואלת מי אחראי. אז אני אומר לך שאין אחראי. אז עליך לשאול קודם כול, האם יש אחראי או אין אחראי, אחרת לא תתקדמי לשום מקום. את בטוחה שיש אחראי, ושואלת אותי מי הוא האחראי. ולכן בשכל תשאלי, האם יש אחראי?

האם בגיל שנה ידעת שיש אלוהים? לא. ובגיל שנתיים? לא, מתי הרגשת שיש אלוהים?

שאלה: בגיל חמש.

אליעד: מה זה אומר? שבגיל חמש קבלת שכל אחר, שגרם לך לדעת שיש אלוהים. וכיום את בטוחה יותר שיש אלוהים. מה זה אומר בעצם? שיש סיבה ושכל שגרמו לך לדעת שיש אלוהים, את לא נולדת עם זה. ולכן יש לך הוכחות וראיות שיש אחראי, ואת זה עליך לבדוק. האם מה שקרה לך, זאת באמת הוכחה שיש אחראי?

שאלה: אני רואה שיש סדר בצורת האירועים שעברו עלי.

אליעד: אני אגלה לך סוד, הכל אקראי. אפילו אם תיקחי עכשיו נייר ואש, והנייר יישרף, זה אקראי. במקרה בעולם הזה זה נשרף. הכל אקראי, זה סתם ללא סיבה.

ונגיד שיש אלוהים חכם שעשה הכל, ואז אני אשאל אותך, ולמה הוא עשה ככה? תתני לי סיבה, ואשאל שוב, ולמה ככה? ובסוף תצטרכי לענות לי, כי ככה בא לו. ואם ככה בא לו, זה ללא סיבה, אז זה אקראי. בסוף התהליך אין שום סיבה, אלוהים עושה הכל ללא סיבה.

למה לא יכולה להיות סיבה ראשונה? כי סיבה לא יכולה להיות ראשונה. למה? כי סיבה פירושה נפרדות, אם אנחנו אומרים שבהתחלה הייתה סיבה, אז איך יש דברים בעולם שהם בלי סיבה? הסיבה היא כבר צורה, הסיבה לא יכולה להיות ראשונה, כי קיומה לא מחויב. כי אם יש סיבה, חייב להיות לפניה דבר שהוא אקראי וללא סיבה. סיבה לא יכולה להיות ראשונה כי סיבה זאת אופציה. אם לראשון יש צורה, אז הוא לא הראשון.

אפילו אם נגיד שהראשון הוא סיבתי, ואז כל מה שנבע ממנו גם סיבתי. אבל בכל זאת יש אופציה של אקראיות, כי אם לא היינו יודעים מה זה אקראי, לא היינו מבינים מה זאת סיבתיות.

שאלה: אז מי הוא המפעיל?

אליעד: אם תביני למה זה מופעל ככה, אז בסוף תביני, מה המפעיל רוצה ממך. קודם תביני, מה הוא רוצה, אם בכלל. למשל אם את רואה שני אנשים רבים, תנסי להבין מדוע הם רבים? תנסי להבין אותם, כמו שאלוהים מבין אותם. כשתביני אותם, תביני את אלוהים, ובסוף תביני אם עצמך. אפילו כרגע את מבינה מי המפעיל באופן כללי, אבל אם תכנסי לפרטים ההבנה שלך תגדל.

את אומרת שיש מפעיל, מה כוונתך למפעיל?

שאלה: יש כוח שדוחף את הכל.

אליעד: ומה דוחף אותו?

שאלה: אף אחד לא דוחף אותו.

אליעד: איך את יודעת, ואולי אף אחד לא דוחף אותך? את אומרת שלא יכול להיות שאף אחד לא דוחף אותי, כי אחרת לא הייתי זזה, אז אולי גם אותו דוחפים. אולי הרצון שלו דוחף אותו, חייב שיהיה מישהו שדוחף. אז אולי אין התחלה, ואם לכל מפעיל יש מפעיל, אז לא שייך לפעול מי המפעיל. ואף על פי כן אני חושב שיש מפעיל. לכן תביני את עצמך.

אם שואלים אותך, תוכיחי שיש אלוהים. שואלים, אולי אין אלוהים? אבל אם יש מישהו שמפעיל אותי, אז יש מישהו שמפעיל את הכל. ואותו גם מישהו מפעיל, וגם אותו מישהו מפעיל, כך שיש אין סוף מפעילים, ואז אי אפשר לשאול מי המפעיל הראשון.

אם תתעמקו תבינו, מה אני? אני חלק ממערכת, אבל מערכת בסופו של דבר יש אחת, אני לא השלם, אבל יש שלם אחד. כי האין סוף הוא אחד. יש מציאות אחת שאני חלק ממנה. אתה יכול להגיד שהמציאות תמיד קיימת, האין סוף תמיד קיים, אבל אני לא תמיד קיים, לי יש התחלה וסוף.

מי שתופס את אלוהים בצורה שגויה, יחשוב שיש אלוהים כמו שסיפרנו קודם. אבל מי שמבין את אלוהים, מבין למה אין לאלוהים - ראשון. מי שמבין שאלוהים הוא החיבור של היש והאין, אז הוא מבין שאלוהים הוא החיבור של היש והאין. אם היית רואה את הראשון, ואז אם היית רואה את זה שלפניו, היית מבין שגם הוא הראשון.

כמו שאין סוף שתיים יותר גדול מאין סוף אחד, אבל למעשה הם אין סוף. זה גם אותו דבר וגם לא אותו הדבר. אבל אתה לא אין סוף, אבל ההתחלה שלך היא האין סוף.

שאלה: אולי אני אין סוף?

אליעד: אם אתה אין סוף, אז אין שאלה. אני חושב שאתה גם אין סוף, אבל אם היית יודע זאת, לא היית שואל מי המפעיל. אתה גם אין סוף, אבל אם היית יודע זאת, היית יודע שאתה המפעיל. אם הכל זה אין סוף, אז אין מופעלים, כי כולם זה אין סוף.

שאלה: כאשר אני חוקר ומגיע לתשובה שאני לא יודע, זה לא אומר שאין תשובה לשאלה, זה אומר שכרגע אני לא יודע את התשובה.

אליעד: נכון.
להביא הוכחות עד אין סוף מציאות להסכים התנסות להבין את עצמך תחושה ממכרת תחושה של חסר להשתחרר באחדות לרצות אהבה איך לשנות את המציאות אלוהות אלוהים אקראי אקראיות בחירה בחירה חופשית חופש לאהוב לאהוב את השנאה למה לשנות לשנות לשנות את המציאות לשקר מציאות סיבה ותוצאה סיבתיות סיבתיות ואקראיות שנאה שקר שקר עצמי שקרים שקרנים
האם אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון
האם אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון
... כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון האם המחשבה כנראה אכשל היא נכונה או לא נכונה? אליעד כהן דן בשאלה חשובה שנוגעת לכל אדם שנתקל במצבים של כישלון ... ההצלחה היא סיבתית או אקראית: אם ההצלחה היא אקראית, אין משמעות לכישלונות קודמים. לדוגמה, אם אדם מילא לוטו אלפי פעמים ולא זכה, בפעם הבאה הסיכוי שלו לזכות הוא זהה בדיוק לפעם הראשונה, כי ... מסביר היא שבמערכות אקראיות התוצאה אינה תלויה במה שהיה קודם. האם ניסיונות חוזרים משפרים או פוגעים בסיכוי להצליח? אליעד מביא דוגמאות נוספות ומורכבות יותר, כמו אדם ... הכישלון הוא סיבתי או אקראי: במקרה של הצלחה אקראית, אין שום משמעות לניסיונות קודמים. במקרה סיבתי, יש לבדוק האם הגורמים שגרמו לכישלון עדיין קיימים או השתנו. הוא מסביר את החשיבות של הבנת הגורמים הסיבתיים והאקראיים, ומדגיש כי לא מספיק להניח שהמצב הוא סיבתי או אקראי, אלא צריך באמת לבדוק זאת לעומק. האם צריך להמשיך לנסות גם כשזה נראה חסר סיכוי? אליעד מסביר כי הרבה פעמים אנשים בטוחים שיצליחו, אך נכשלים, ... מדובר במצב סיבתי או אקראי, ואם הסיבות השתנו או לא. אם אדם נכשל פעמים רבות ועדיין חושב לנסות שוב, עליו לבדוק האם הכישלון שלו סיבתי או אקראי. אם הסיבה סיבתית והסיבות לא השתנו - אין טעם לנסות שוב. אם הסיבות השתנו, יש טעם לנסות שוב, כי כעת יש אפשרות להצליח. אם ההצלחה אקראית לחלוטין, כמו הגרלה, אז הכישלון בעבר לא משפיע על הסיכויים בעתיד. דוגמת משה והסלע: סיבתי או אקראי? אליעד נותן דוגמה נוספת: משה הכה בסלע, האם יציאת המים היא סיבתית או אקראית?. אם זה תלוי בנס, אז זה תלוי ברצון האל. אם הרצון האלוהי תלוי בתפילה, אז הפעולה שלך משפיעה, כלומר, יש גם גורם סיבתי וגם אקראי. אם אין לך השפעה על רצון האל - אז זה חסר משמעות להמשיך לנסות. איך להעריך אם כדאי להמשיך לנסות? אליעד מסכם ומסביר כי כל אדם צריך: קודם כל להבחין בין הצלחה אקראית לבין הצלחה סיבתית. אם המצב סיבתי - לבדוק לעומק את הסיבות שהביאו לכישלון עד כה, ואם הגורמים השתנו או לא. אם הגורמים השתנו - לנסות שוב. ... חבל על הזמן. אם המצב אקראי - אין שום משמעות למה שהיה עד עכשיו, ולכן אפשר לנסות שוב בלי קשר לעבר. הוא מדגיש שאנשים טועים בהערכות שלהם כי הם לא עושים את הניתוח ... נכון את הרכיבים האקראיים והסיבתיים, וזה מה שמוביל אותם לטעות בתחזיות שלהם. אליעד מסיים עם ההבנה שכל אדם צריך קודם כל לשאול את עצמו האם ההצלחה או הכישלון שהוא חווה הם סיבתיים או אקראיים, ומשם להחליט האם יש טעם לנסות שוב או לא. איך להתמודד עם פחד מכישלון? האם הכישלון שלי אקראי או סיבתי? האם יש טעם לנסות שוב אחרי כישלון? למה אני נכשל כל הזמן? האם הכישלון שלי הוא באשמתי? עכשיו נגיד שיש בן אדם שעושה משהו ולא הצליח ... להיות שהיה לי עכשיו אקראית מזל מאוד רע. אליעד: יפה עכשיו רגע קודם כל השאלה לא הייתה האם זה מחויב שהוא יכשל השאלה אם באמת יש יותר סיכוי שהוא יכשל ומה את חושבת שיש ... ניסיתי זה תלוי במשהו אקראי בכלל יש קובייה זורקים אני יכול להצליח זאת אומרת ההצלחה היא לא תלויה בפעולות שלך ההצלחה היא אקראית נכון, זאת אומרת שיכול להיות מצב. ש: אלא אם כן במאה אחוז אתה בטוח שהדבר שאתה רוצה להשיג איננו במאה אחוז. אליעד: איננו מה? ש: איננו מת ... דבר שההצלחה שלך היא אקראית אין שום קשר למה שניסית קודם לא רק שאין קשר במובן מסוים אפילו אם עד היום נכשלת זה אפילו מגדיל את הסיכוי שתזכה למה זה מגדיל את הסיכוי אני ... אבל אתה מדבר על מערכת אקראית עד עכשיו. אליעד: נכון ולכן התשובה שאתה היית צריך לתת היא תלוי כשהוא שואל אם ניסיתי עד היום ולא הצלחתי והמחשבה שאומרת כנראה שאני אכשל ... תשובה אם ההצלחה היא אקראית אז אין משמעות לזה שנכשלת עד היום אם ההצלחה היא סיבתית אז תלוי אם הנסיבות נשארו אותו דבר אם הנסיבות ידועות לך והן נשארו אותו דבר אז אתה ... להגיד האם זה סיבתי או אקראי מה הוא הניח הוא הניח שזה סיבתי ואם זה אקראי מה אכפת לי אם עשית שיעורי בית, כשאתה נתת תשובה אתה נתת תשובה אתה היית צריך לעשות קודם כל חלוקה סיבתי ואקראי אתה דילגת על זה אתה הלכת לרובריקה של הסיבתי לא על האקראי נכון. ש: זה כן אבל בהמשך אמרתי. אליעד: רגע חכה קודם כל אתה היית צריך לחלק את זה קודם כל לסיבתי ואקראי החלוקה הראשונה היא סיבתי ו
אסטרטגיה רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית
אסטרטגיה רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית
... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת כי אנשים רבים חושבים שלפני כל החלטה חייב להתרחש תהליך ... כשהתודעה שלנו נוצרה, לא יכול היה להתקיים תהליך מחשבתי שקדם לכך. באותה נקודה לא הייתה קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות שמיעת רעש ראשון ... גם היום ניתן להחליט החלטות ללא צורך בתהליך מחשבתי מורכב. הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות או מרצונות נובע מכך שהרצונות האלו ... לכך היא תחושת הצמא: אנחנו לא חושבים קודם האם אנחנו רוצים לשתות, הרצון לשתות פשוט מופיע, ואנחנו מגיבים לו. מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה להתמודד עם מחשבות אקראיות או שרירותיות? אליעד מציג שתי אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם חזקה, אך הבעיה שלה היא שהיא זמנית ... ומבוסס סיבה והיגיון. בגישה הזו, אליעד מסביר שאפשר לנהל משא ומתן עם המחשבה או הרצון השרירותי, אבל הסיכון כאן הוא שהגישה הרציונלית עצמה עשויה לשכנע אותנו שהמחשבה האקראית מוצדקת, כי ההיגיון עצמו יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה שגורם לנו לחוסר יציבות מוחלט במסקנות שלנו לגבי המציאות. מהי האסטרטגיה המומלצת של אליעד? האסטרטגיה שאליעד מציע לבסוף היא שילוב בין שני התהליכים: מצד אחד, להשתמש בגישה אקראית, פשוט להחליט ככה זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה בצורה סיבתית. אך גם ... של דבר גם השכל יכול להצדיק את שני הצדדים באופן שווה. מדוע ההבנה של הבעיה עצמה היא הפתרון? אליעד טוען שההבנה האמיתית והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות - היא עצמה הפתרון לבעיה. כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי אלא באופן מוחשי ומלא, שכל שיטות ... עליו לבדוק מדוע הוא עדיין מרגיש רע ממשהו ספציפי. עליו לתאם ולדייק בין ההבנה שלו לבין החוויה הממשית שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות כשהשכל סותר את עצמו? האם אפשר להחליט בלי לחשוב? ...
רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2
רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2
... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו באמת בוחרים את ... לתחושות בטן או לאינטואיציה. הוא מציג שתי אפשרויות פילוסופיות בסיסיות: אם כל אירועי המציאות הם אקראיים לחלוטין, אז לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות הם ... או שאין צורך לבדוק שום דבר. הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך ... ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים לעולם? ... כהן עוסקת לעומק במושגים של רצון חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק את טבע ... יש לנו בחירה חופשית? מי יוצר את הרצון הראשון? האם להקשיב לתחושות בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת בחירה חופשית? למה אנשים מביאים ... אחר כך, אליעד מעמיק בשאלה האם כל פעולה בעולם נובעת מרצון חופשי או שמא כל הדברים נגרמים באופן אקראי. הוא מציין את האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על תחושות בטן ... הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם אקראי, אז תחושות אינטואיטיביות אינן בהכרח נכונות. לבסוף, ההרצאה מתמקדת בהבנת האם האירועים שאנו חווים הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים ... אבל לא נוכיח עכשיו. בא נזרום על שלוש האפשרויות, אם אין משמעות מבחינה אובייקטיבית, אם הכל אקראי, אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי? אז אין שום טעם לבדוק. לא רק שאין טעם לבדוק, אלא שאם אתה בודק אתה דופק את עצמך, כי אתה משקר את עצמך, אתה מיחס משמעות לדברים לא משמעותיים. אתה חי במציאות אקראית ומייחס לה פרשנויות שהם מיותרות. עכשיו אם לכל דבר בעולם יש משמעות, ... אם לאירועים אין משמעות, האם יש משמעות לתחושה? שאלה: לא אליעד: אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי של אירועים שמתרחשים באנדרלמוסיה מוחלטת, האם יש משמעות לתחושה חזקה? שאלה: לא, כי התחושה היא גם סתם אירוע אקראי. אליעד: ואם כל אירוע ואירוע בעולם יש לו שכל מתוכנן ומדויק וכו וכו? אז לא רק שצריך להקשיב לתחושה צריך תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול להיות שלחלק יש סיבה וחלק זה סתם אקראי, אז אנו עונים לשאלה? מה הייתה השאלה, האם להקשיב לתחושה או לא? נגיד שקרה משהו ויש לך תחושת בטן חזקה לבדוק אותו, האפשרות שאומרת שהכל אקראי אז אין כל משמעות לתחושת בטן. האפשרות שאומרת שהכל סיבתי, פירושו של ... תחושה לבדוק, זה אומר שאת מתכוונת שיש למציאות חוכמה, נכון? יש משהו, זה לא סתם, אם נאמר זה לא אקראי, יש כאן שכל, אז אם יש כאן שכל אחד שמחליט את הכל, אז לכל דבר יש שכל וצריך לבדוק הכל, בלי קשר לתחושה. אלא מה יכול להיות שיש דבר אקראי ויש דבר שיש לו שכל, עכשיו איך נדע? מאוד יכול להיות שיש לך תחושת בטן לבדוק דווקא את האירוע שהוא אקראי, לכן איך נדע האם לבדוק או לא לבדוק? ויכול להיות שמהצד השני הוא ... היא לא מעניינת אף אחד. אדם שיש לו אירוע, צריך לשאול את עצמו האם האירוע הזה הוא אירוע סיבתי או אקראי? אני מדבר כאן על דרך החשיבה, יכול להיות שאי אפשר לגלות ונדפקת לי ... לא צריך לבדוק אותו, זה לא משנה אם יש תחושה או אין תחושה. הבנת, מה הבנת? שאלה: הבנתי שאם הכל אקראי, אז גם התחושה החזקה היא אקראית ואין פה שאלה בכלל. אליעד: וגם אם את בודקת זה אקראי ואם את לא בודקת זה אקראי, בהנחה שזה אקראי. שאלה: אם לכל דבר יש סיבה, אז התחושה החזקה היא כמו תחושה חלשה ואז ... הרי אותו כוח שמביא את החייזרים הוא זה שעושה שיהיה פה קימוט בספה. שאלה: כי הספה הם חושבים שזה אקראי והחייזרים מכוון. אליעד: אבל זה לא נכון, כי זה אותו כוח אחד, אם ... האם היא מכווננת לדברים שצריך לבדוק? אולי תחושת הבטן מקולקלת ולא צריך לבדוק את זה. שאלה: אז זה אקראי? אליעד: נכון. ולכן במקום לבדוק מה זה אומר לי, צריך לבדוק האם זה ...
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת שאליעד מעלה היא האם סיבה מחייבת בהכרח ... תאורטית שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע קודם לא בהכרח מחייב את הרגע ... נשרף, מבחינה תאורטית אין מחויבות שהרגע הבא ימשיך בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. האם לסיבה הראשונה יש מקור? אליעד מציע לבדוק מה מקור החוזק של הסיבתיות. ... הראשונה היא דווקא כך ולא אחרת. מכיוון שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה. מה מחויב המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו אין כלום ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך בו אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות. כל דבר שהוא מעבר לכך יכול היה להיות אחרת, ולכן אינו מחויב, ולפיכך אקראי במהותו. האם תהליך חד פעמי יכול להיות סיבתי? לבסוף, אליעד מוסיף שאפילו תהליך אקראי לחלוטין, אם יחזור על עצמו מספיק פעמים, ייראה לנו כסיבתי. לעומת זאת, גם תהליך סיבתי אם הוא מתרחש רק פעם אחת, יכול להיראות כאקראי. כלומר, בסופו של דבר, אקראיות וסיבתיות הן שתי פנים של אותו מטבע והן אינן באמת נפרדות זו מזו. כל הבדל ביניהן הוא הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. אליעד מסכם ומדגיש שבמציאות יש גם אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל
אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים
אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים
אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים מה ההבדל בין גורל לבין אקראיות? אליעד כהן פותח את הנושא בשאלה בסיסית לגבי ההבדל בין שני מושגים שנראים לעיתים חופפים: גורל ואקראיות. לדבריו, קיימות גישות שונות לנושא - יש אנשים שטוענים שהכל נקבע מראש על ידי ... אירוע עם סיבה או ללא סיבה, הכל תלוי כיצד מתבוננים על הנושא. האם אפשרי דבר שהוא גם סיבתי וגם אקראי? אליעד מבהיר שהמילה מקרה יכולה לשמש בשלוש דרכים שונות: לתאר דבר סיבתי, לתאר דבר אקראי, או לתאר מצב שיכול להיות גם סיבתי וגם אקראי. לפי הגדרתו, מקרה במובן הפשוט ביותר הוא תמיד משהו אקראי לחלוטין, כלומר, דבר שאין לו סיבה בכלל, שאינו קשור לאירועים קודמים ולא משפיע על ... משכורת בלי קשר לעבודה שעשה לפני כן. אם אין שום קשר בין הכסף שקיבל לבין העבודה שלו, הרי שזה אקראי. לעומת זאת, סיבתיות משמעותה שיש סיבה לכל דבר שמתרחש, וכל תוצאה היא בהכרח תוצר ... בין אינסוף יחסי לאינסוף מוחלט? אליעד מביא דוגמה מהעולם המתמטי כדי להסביר את מושג הסיבתיות והאקראיות: הוא מציג את השאלה כמה מספרים קיימים, ומסביר שיש אינסוף מספרים חיוביים ... אינסוף יחסי כי הוא תלוי בנקודת ההתייחסות שלנו. הדוגמה הזו מדגימה שהשאלה אם משהו הוא סיבתי או אקראי יכולה גם היא להיות תלויה בפרספקטיבה, ואין בהכרח תשובה חד - משמעית. האם יכולה ... - אם יש סיבה לכל דבר, תמיד ניתן לשאול מה הסיבה לסיבה עצמה, וכך מגיעים ללופ אינסופי. מהו אקראי מוחלט ומהי סיבתיות מוחלטת? אליעד מציג שני קצוות נוספים של המושגים: אקראי מוחלט הוא מצב שבו דבר מתרחש בלי שום סיבה קודמת ובלי שום קשר למה שיקרה אחריו. ... ואין דבר שיכול להשפיע עליו או למנוע אותו. כאן הוא מדגיש שההבדל העיקרי בין שני המצבים הוא שהאקראי מוחלט לא מחויב כלל, והסיבתי מוחלט הוא לגמרי מחויב ואי אפשר שלא יתרחש. האם ... זה אומר שיש משהו שקדם לה, ולכן היא לא יכולה להיות ראשונה באמת. אם היא לא מחויבת, אז היא אקראית. התוצאה היא שאין באמת דרך להגדיר סיבה ראשונה ללא בעיות לוגיות, כי או שהיא לא באמת ראשונה, או שהיא חייבת להיות אקראית לחלוטין. האם כל המציאות היא סיבתית או אקראית? לסיכום אליעד טוען, שהניסיון האנושי לחלק את העולם לסיבתיות ואקראיות הוא בעצמו מוגבל ושרירותי. בפועל, מה שאנו מכנים סיבתי או אקראי תלוי אך ורק ברמת ההבנה והידע שלנו. משהו שנראה לנו סיבתי, הוא פשוט דבר שהצלחנו להבין את הסיבה שלו, ומשהו שנראה לנו אקראי הוא דבר שהסיבה שלו נסתרת מאיתנו. אליעד מדגיש שבפרקטיקה, האדם נמצא תמיד במצב של ... שהמציאות סיבתית לחלוטין, הוא מאבד תחושת שליטה על חייו, כי הכל כבר נקבע מראש. אם הוא חושב שהכל אקראי לחלוטין, הוא מאבד את תחושת המשמעות והיציבות בחיים. לפיכך, בין אם נאמין שהמציאות סיבתית או אקראית - בכל מקרה נישאר תמיד עם תחושת חוסר שלמות וחוסר הבנה מלאה של המציאות. האם הכל נקבע מראש? מהי אקראיות מוחלטת? האם יש סיבה לכל דבר? מה ההבדל בין גורל למזל? האם קיימת בחירה חופשית? ...
התאמה זוגית, למצוא את האחד, איך בוחרים בן זוג? איך לדעת מי מתאים לך? האם מישהו מתאים לי? התאהבות בלי סיבה, קליק ראשוני, קשה למצוא זוגיות, קשה למצוא אהבה, איך מתאהבים? למה אוהבים? מציאת זוגיות
התאמה זוגית, למצוא את האחד, איך בוחרים בן זוג? איך לדעת מי מתאים לך? האם מישהו מתאים לי? התאהבות בלי סיבה, קליק ראשוני, קשה למצוא זוגיות, קשה למצוא אהבה, איך מתאהבים? למה אוהבים? מציאת זוגיות
... שמתאים לך, אך לא במובן שיש מישהו בודד בכל העולם שמתאים לך, אלא במובן שכל אדם יכול להיחשב כהאחד אם אתה מחליט שהוא מתאים לך. זהו עניין של החלטה ואקראיות במוח, ולא רק של רשימה סיבתית של תכונות רצויות. לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר להחליט שאתה אוהב אפילו את סדאם חוסיין, אם ... לך טוב, אם תרצה מספיק. בכך הוא מוכיח שהאהבה והתאמה זוגית אינן באמת מוגבלות על ידי רשימה אובייקטיבית של תנאים. האם התאמה זוגית היא עניין סיבתי או אקראי? לפי אליעד כהן, התאמה זוגית מורכבת משני היבטים מרכזיים: היבט סיבתי: שבו אדם מחפש תכונות מסוימות אצל בן הזוג, למשל גובה מסוים, יופי, או אופי מיוחד. היבט אקראי: שזה משהו שמתרחש ללא סיבה ברורה, פשוט כי ככה יצא. למשל, אדם יכול לאהוב שמלה בלי באמת לדעת למה דווקא השמלה הזאת מושכת אותו, וזה מוכיח שיש רכיב אקראי בהעדפות שלנו. בסופו של דבר, הוא מסביר שההעדפות שלנו אמנם נראות סיבתיות (יש להן הסבר), אבל אם נחקור לעומק, נגלה שהן מבוססות על החלטה אקראית ראשונית. כיצד המודעות לכך שהכל אקראי יכולה לעזור לנו בחיים? אליעד מסביר שאם תבין שכל החלטה בחיים, בין אם מדובר בבחירת בן זוג, עבודה או בית, היא בסופו של דבר אקראית, זה יעזור לך להפסיק לחפש את השלמות הבלתי אפשרית. במקום זאת, תוכל להחליט לקבל את מה שיש לך ולהיות מרוצה מזה. יחד עם זאת, הוא מדגיש שאם תיקח את הגישה האקראית עד הקצה, גם לא יהיה טעם לחפש או להעדיף דבר על דבר, כי אז תוכל להיות מרוצה מכל דבר שהוא. האם אפשר לשלוט באהבה ובשנאה? ... שליטה במחשבות ורגשות, לפי אליעד, אינה שטיפת מוח, אלא מודעות עצמית גבוהה. הוא מסיים בהבהרה שצריך להבין שכל אהבה או רצון הם תמיד שילוב של סיבתיות ואקראיות, ולכן לא צריך לחפש כל הזמן את הסיבות מדוע אתה רוצה דבר מסוים, כי בסוף תמיד יש גם חלק אקראי שאין לו סיבה הגיונית. איך לדעת מי מתאים לי? מהי אהבה ללא תנאים? האם קיים דבר כזה האחד? האם רגשות הם אקראיים או סיבתיים? האם אפשר לשלוט ברגשות? איך להתגבר על אהבה נכזבת? מה ההבדל בין אהבה לשטיפת מוח? עכשיו נושא של התאמה ... משהו שמתאים לך זה כמו להגיד משהו עושה לך טוב, עכשיו מה גורם לכך שמשהו יעשה לך טוב האם זה שהוא ממלא את רצונך או שיש פה עוד רכיב התשובה היא שזה גם אקראי נגיד שאת רואה שמלה ואת אוהבת את השמלה ונשאל אותך למה את אוהבת את השמלה ואז את תתני סיבה כי ככה וככה יש סיבה למה את ... את השמלה את תביאי סיבה למה את לא אוהבת את השמלה. על פניו זה נשמע סיבתי אבל מה אמרנו קודם שאם אנחנו נחקור את זה לעומק אנחנו נגלה שיש פה גם רכיב אקראי כי אם אנחנו נחקור ולמה את אוהבת דווקא את הצבע הזה ולמה את רוצה דווקא את זה ולמה זה דווקא זה בסוף התשובה תהיה ככה זה לא ... זה ובגלל שבסוף אנחנו מגיעים ל - לא יודעת ככה זה ממילא זה אומר שתיאורטית גם יכול דווקא לאהוב את השני והיה לך הגיוני למה את אוהבת את השני אבל זה גם אקראי, יפה וזה בעצם אומר שכשאת מוצאת מישהו שמתאים לך יש פה גם תהליך סיבתי אם הוא מתאים לי בגלל זה ובגלל זה אבל זה גם אקראי כי באותה מידה יכולת להגיד לא אני רוצה דברים אחרים יכולת להגיד לא אני לא רוצה אני כן רוצה לא רוצה. ולכן זה עובד ככה ... למצוא בת זוג או בן זוג זה תלוי בכמות הסיבות שאתה מחפש כמות התנאים שאתה מחפש בבן או בת הזוג בזה זה תלוי ומההיבט הזה זה קשה אבל יש גם את ההיבט שזה אקראי בכלל ובהיבט של האקראי אתה יכול להחליט זה מה שאני, תיקחי מישהו תגידי אוקי עכשיו אני החלטתי לאהוב אותו וכל התכונות הרעות שלו אני אמצא את הטוב ... אפשר למצוא זה לא שזה בלתי אפשרי ולכן מאחר שאפשרי לאהוב כל דבר לכן הזה זה מאוד קל למצוא אהבה זה מאוד קל למצוא מישהו שמתאים לך כי ההתאמה היא גם אקראית אקראית זה כמו להגיד אתה לא באמת צריך משהו מסוים כל דבר יכול להתאים לך. אז אני אומר עוד פעם כשבן אדם יש משהו ... אז מהצד שבן אדם חושב שההתאמה היא תלויה בסיבות מהצד תראה זה מאוד קשה כי יש פה רשימה ארוכה של תנאים. אבל נחקור יותר לעומק אנחנו נגלה שכל הסיבות הם אקראיות כאילו כי הסיבה לא מחייבת את התוצאה הסיבה גם עצמה לא מחויבת זה שאת רוצה גבר שנגיד יהיה חזק נניח יכולת גם לרצות גבר חלש יכולת גם להגיד כאילו באותה מידה יכולת לרצות את ההפך בסוף זה גם היה אקראי בסוף זה שאת רוצה מישהו זה גם בגלל שהוא מתאים לך אבל זה גם בגלל שאת פשוט רוצה אותו בלי סיבה כי את פשוט רוצה אותו אין סיבה ובגלל שיש פה גם את הרכיב של האקראיות לכן זה מאוד קל למצוא אהבה כי אתה תמיד יכול לעשות פוס זה מה אני רוצה וזהו. ש: האקראיות היא בקליל כי אפשר להגיד שזה גם כאילו קליק האקראיות הזאת? אליעד: כן. ש: זה קליל כזה שאתה לא ברור לך למה. אליעד: נכון עכשיו מה האמת שכל פעם כשיש קליק שלא ברור לך למה אפשר למצוא למה אפשר למצוא את הסיבות אבל מצד שני גם כשאין קליק וברור לך למה גם כשברור לך למה זה גם אקראי. עכשיו נגיד שאת מחפשת מישהו שיתאים לך אוקי שהבן זוג שלך יתאים לך עכשיו אם את בתוך תוכך יודעת שבסופו של דבר כל אחד יכול ... לזה שכשאתה מחפש רכב כשאתה מחפש מישהי כשאתה מחפש עבודה שמתאימה לך כשאתה מחפש בית כשאתה מחפש משהו תהיה מודע לזה שבסוף גם אחרי שזה יתאים לך זה יהיה אקראי אם אתה לא מודע לזה אז אתה תמיד ממשיך לחפש את הדבר המושלם הרבה פעמים את האחד את האחת אבל יש את הרכיב שזה אקראי, מאחר שזה אקראי עכשיו אם אתה תגיד טוב זה אקראי סבבה אז אני אגור ברחוב אני אקנה את הרכב הראשון ומה האמת שאתה יכול לקנות את הרכב הראשון ולהיות מרוצה ממנו זאת באמת האמת אבל אז אתה משחק משחק אבל בסוף הבחירה היא אקראית כאילו אל תצפה בהכרח שיקרה איזה משהו שיגיד לך זה הדבר. לא תמיד בהכרח יש את הדבר הזה אתה צריך להבין שבסוף אתה באופן אקראי צריך אתה צריך להבין שבסוף אתה באופן
שכנוע אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לרצות לחיות, איך המוח משתכנע?
שכנוע אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לרצות לחיות, איך המוח משתכנע?
... אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו לא להתאבד, ... שני מנגנונים - סיבתי ואקראי. מצד אחד, קיימת סיבה הגיונית וברורה שבגללה האדם ... שני, תמיד קיים מרכיב אקראי לחלוטין שמביא את האדם לחשוב ולפעול בצורה מסוימת, ... סיבתי, והשני הוא נתיב אקראי. איך פועל השכנוע הסיבתי ומהי חשיבותו? בשכנוע ... שנייה, שהיא נתיב אקראי. האם ניתן לשכנע אדם באמצעות שכנוע אקראי בלבד? אליעד מסביר שהנתיב השני של השכנוע, השכנוע האקראי, אינו מצריך היגיון או נימוק ברור. כאן המטרה היא ... זו מבוססת על מרכיב אקראי שקיים בכל אדם - לפעמים אדם ישתכנע פשוט בגלל שהמסר ... פעמים, ייתכן שהמרכיב האקראי במוחו של האדם יגרום לו להשתכנע שהחיים אכן טובים. ... על אותו מסר בשכנוע אקראי? אליעד מציין שבדרך כלל אנשים מאמינים שאין טעם ... יכול להתבסס גם על רכיב אקראי ולא רק על סיבות הגיוניות, יש היגיון רב לחזור שוב ... דווקא בגלל המרכיב האקראי. מכיוון שקיימת האפשרות האקראית, בהחלט ייתכן שדווקא חזרה עקבית על אותו המסר ... המסלולים (הסיבתי והאקראי) יש מקום חשוב בשכנוע. באופן אידיאלי, אפשר לשלב ... לעבור לשימוש בשכנוע האקראי על ידי חזרה עקבית על אותו המסר. לסיכום, אליעד כהן ... סיבתי והן על מרכיבים אקראיים. לכן, כשמנסים לשכנע אדם לשנות דעה או התנהגות, ... ושוב עד שמשהו, אפילו באקראי, יגרום לו לשנות את דעתו או את ההחלטה שלו. איך ... סיבתי? כיצד פועל שכנוע אקראי? האם חזרה על מסרים משכנעת? איך לשנות את דעתו של ...
הדרך אל האושר, אושר אקראי, אושר סיבתי, להיות מאושר, מדיטציה, להבין את החיים, חוקי המשחק, החוקים של האושר, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, דרך להיות מאושר, מהי סיבת האושר?
הדרך אל האושר, אושר אקראי, אושר סיבתי, להיות מאושר, מדיטציה, להבין את החיים, חוקי המשחק, החוקים של האושר, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, דרך להיות מאושר, מהי סיבת האושר?
... אל האושר, אושר אקראי, אושר סיבתי, להיות מאושר, מדיטציה, להבין את החיים, חוקי המשחק, החוקים של האושר, הכל אקראי, הכל סיבתי, סיבתיות, אקראיות, דרך להיות מאושר, מהי סיבת ... עוסקת בנושאים שמלמדים כיצד להגיע לאושר אמיתי. נושא האושר והקשר שלו עם סיבתיות ואקראיות עולה במהלך השיחה. אליעד ... לעשות הוא להשלים עם הדברים כפי שהם. אושר מגיע כשאנו מפסיקים להתנגד לחיים. מהו האושר האקראי ומהו האושר הסיבתי? ההרצאה נוגעת בהבדל בין אושר סיבתי ואושר אקראי. אושר אקראי מתאר מצבים שבהם אנו מרגישים ... מסוימת. אליעד מדבר על הדרך בה אנשים רואים את העולם, ולפיה לפעמים מה שנראה כאירוע אקראי, עשוי להיות תוצאה של סדר ... על החיים? שאלה מרכזית שעולה בשיחה היא האם יש לנו שליטה מוחלטת על החיים או האם הכל אקראי. אליעד מסביר כי רוב האנשים ... שלנו ולחיות בצורה שמביאה לתוצאה חיובית עבורנו. האם כל פעולה שאנחנו עושים היא אקראית? חלק נוסף בהרצאה עוסק בשאלה האם כל פעולה שאנחנו עושים היא אקראית או סיבתית. אליעד מציע שייתכן כי חלק מהפעולות שלנו מתרחשות באופן אקראי, מבלי שנוכל להבין את הסיבה ... סיבתיים. כל פעולה, גם אם היא נראית כפעולה סיבתית, יכולה למעשה להיות תוצאה של גורמים אקראיים שלא נוכל תמיד לשלוט בהם. ... המטרה איננה בהכרח להבין או לשלוט בכל פרט, אלא למצוא את הדרך להגיע לאושר, בין אם הוא אקראי או סיבתי. מהם האושר הסיבתי והאקראי? איך ניתן להגיע לאושר? האם ... אושר? האם יש לנו שליטה על החיים? איך להבין את עצמנו טוב יותר? האם כל פעולה שלנו אקראית?
לקיחת אחריות, הסרת אחריות, זה לא אתה זה אני, זה לא אני זה אתה, למה מישהו לא רוצה אותך? למה לא רוצים אותך? לגרום למישהו לרצות אותך, התמודדות עם פרידה, למה לא רוצים אותי?
לקיחת אחריות, הסרת אחריות, זה לא אתה זה אני, זה לא אני זה אתה, למה מישהו לא רוצה אותך? למה לא רוצים אותך? לגרום למישהו לרצות אותך, התמודדות עם פרידה, למה לא רוצים אותי?
... אחראים, אך זה לא מספיק, כיוון שיש היבט עמוק יותר והוא השאלה האם המציאות היא אקראית או סיבתית. האם זה שלא רוצים אותך הוא עניין אקראי או סיבתי? אליעד כהן מסביר שיש שתי דרכים להסתכל על הסיבה שבגללה מישהו לא רוצה אותך, וזה תלוי אם אתה רואה את המציאות כאקראית או כסיבתית: המציאות אקראית: אם המציאות היא אקראית, המשמעות היא שהרצונות של האנשים הם חסרי סיבה מוגדרת. לפי תפיסה זו, אם מישהו אינו רוצה אותך, אין לך סיבה להרגיש שיש בך בעיה, משום שאין קשר בינך לבין ההחלטה של האחר. הרצון שלו אקראי לחלוטין. אליעד מדגיש שבמצב כזה, גם מי שכן רוצה אותך עושה זאת מסיבות אקראיות, ולכן אינך צריך להרגיש טוב או רע בנוגע לכך. המציאות סיבתית: מנגד, אם המציאות היא סיבתית, המשמעות היא ... האחר לבין להאשים את עצמך. הוא נותן דוגמה מפורטת, לפיה אם הרצון של האדם השני הוא אקראי, למשל אם לאדם יש התניה במוחו הגורמת לו שלא לרצות אותך באופן מקרי, הרי שאין סיבה אמיתית להאשים את עצמך. ... כי אי אפשר פשוט לבחור להאשים את הרצון של האדם השני, אלא אם מניחים מראש שהרצון אקראי לחלוטין. במצב סיבתי, הרצון שלו קשור אליך ואל ההתנהגות שלך, ולכן האחריות עוברת אליך. האם כדאי לקחת ... אצל האדם השני. שתי האפשרויות נכונות, והבחירה היא לחלוטין בידיך. מה האמת - המציאות אקראית או סיבתית? לבסוף, אליעד מסכם שאין אמת מוחלטת לגבי השאלה אם המציאות אקראית או סיבתית. זו החלטה אישית שמושפעת מהדרך שבה האדם בוחר לראות את העולם ואת הסיטואציות שהוא נמצא בהן. הוא ... למה לא רוצים אותי? איך להתמודד עם פרידה? לקיחת אחריות או הסרת אחריות? האם הרצונות אקראיים או סיבתיים? איך לגרום למישהו לרצות אותך? זה לא אתה זה אני - מה האמת? האם המשפט זה לא אתה זה אני הוא ... הוא מדגיש שזה לא מספק, כי יש עוד היבט עמוק יותר. ההיבט הזה הוא השאלה אם המציאות אקראית או סיבתית, ומכאן נגזר מי באמת אשם בסיטואציה. האם זה שלא רוצים אותך הוא עניין אקראי או סיבתי? אליעד מפרט שיש שני מצבים אפשריים: אקראי: אם נאמר שהמציאות אקראית, כלומר, שהרצונות של אנשים הם אקראיים לגמרי, הרי שאם מישהו לא רוצה אותך, זה לא בגללך כלל. זה עניין אקראי לחלוטין. גם מי שכן רוצה אותך רוצה אותך בצורה אקראית, ולכן אתה לא צריך להרגיש רע, כי אין בך פגם מיוחד - זה פשוט עניין מקרי בלבד. סיבתי: אבל אם נאמר ... שלך. בסופו של דבר, הוא אומר שהאמת תלויה באיך שאתה בוחר לראות את המציאות - האם כאקראית או כסיבתית. מה עדיף - להאשים את הרצון של השני או את עצמך? אליעד מתמודד עם שאלה נוספת: האם להאשים את ... שלא רוצה אותך, או להאשים את עצמך ואת התכונות שלך? הוא מדגיש שאם הרצון של האחר אקראי, אין לך סיבה להאשים את עצמך. הוא מסביר זאת עם דוגמה מפורטת: אם מישהו לא רוצה אותך כי יש לו התניה אקראית במוח שאינה אוהבת את איך שאתה נראה או מתנהג, זה לא באמת קשור אליך באופן ישיר - זה פשוט עניין מקרי ... השני במקום את הצורה של עצמך, אליעד מדגיש שוב שאפשר לעשות זאת רק אם מניחים שהרצון אקראי. אם הרצון הוא סיבתי, בהכרח זו גם האחריות שלך. האם כדאי לקחת אחריות או להסיר אחריות במערכות יחסים? אליעד ... למה לא רוצים אותי? איך להתמודד עם פרידה? לקיחת אחריות או הסרת אחריות? האם הרצונות אקראיים או סיבתיים? איך לגרום למישהו לרצות אותך? זה לא אתה זה אני - מה האמת? יש משפט שאומר זה לא אתה זה אני ... במשהו ונגיד הוא אומר. מישהי נגיד לא רוצה אותך נניח עכשיו אם נאמר שהמציאות הזאת אקראית אם נאמר שמה שקורה פה זה אקראי אז האמת היא שזה אף פעם לא אתה זה תמיד הוא באופן אקראי הוא לא רוצה את זה זה לא אתה הוא באופן אקראי לא רוצה את זה. ש: אבל אתה יכול להגיד לעצמך זה הרצון שלו. אליעד: בסדר זה מה שאמרתי אבל. ש: לא על הרצון שלך. אליעד: אם מישהו לא רוצה אותך ונאמר שהמציאות הזאת היא אקראית יענו רצונות הם אקראיים ממילא זה אומר שזה שהוא רוצה אותך זה הוא זה לא אתה, זה לא שבך יש חיסרון בהכרח אלא הוא באופן
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות. אחת השאלות שאליעד מעלה היא לגבי הרצון האנושי - מה קורה כאשר אדם רוצה משהו מאוד חזק, האם הרצון הזה יגרום לו להשיג את הדבר, או ... למציאות של סרט מצויר? אליעד משתמש בדוגמה של סרט מצויר כדי להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך למעשה, המציאות היא אחרת לחלוטין - האנימטור הוא זה שהחליט מראש שהנייר יהיה קרוע, ... מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה משהו בעבר, הוא אינו יכול להיות בטוח שזו אכן המציאות, כי הזיכרון עצמו הוא רק מחשבה ... האירועים בעבר, אלא פשוט מחשבה או דמיון המתקיימים ברגע ההווה. האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד בוודאות. הוא נותן דוגמה של השקעות בבורסה - משקיעים יכולים לנסות לחזות אם מניה תעלה או תרד, והם עשויים להרגיש שיש סיבות לכך שהיא עולה או יורדת, אבל במציאות הדברים עשויים להיות אקראיים לחלוטין, ורק לאחר שהדבר התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי. הוא טוען שהמציאות מתנהגת באופן דומה לסרט מצויר: מה שקובע את הפריים הבא הוא לא מה שקרה בפריים הקודם, אלא הרצון ... או נוסחה היא הרצון שלנו בוודאות ושליטה, אך בפועל, אין ודאות מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת תוביל אותו להצלחה או לכישלון, התשובה האמיתית היא שאי אפשר לדעת בוודאות מראש, אלא רק להבין בדיעבד מה קרה ולמה. מהו הקשר בין עבודה ... הדברים, והסיבתיות היא רק פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד מכוונת? אליעד מסכם ואומר שכל ההסברים שאנחנו נותנים למציאות הם הסברים בדיעבד בלבד, ואף פעם אין לנו הוכחה אמיתית לכך שהאירועים הם סיבתיים. אולי הכל נקבע מראש, או אולי הכל אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית או דטרמיניזם? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על בחירה חופשית, סיבתיות ואקראיות, מי מפעיל את אלוהים, לאהוב את השנאה, שקר עצמי, למה לשנות את המציאות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: אקראי, איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? דיכאון? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: אקראי, איך ליצור אהבה? איך להיות מאושר ושמח? איך למצוא זוגיות? איך להעריך את עצמך? איך להתמודד עם גירושין? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לקבל החלטות? איך לחנך ילדים? איך לשתול מחשבות? איך להעביר ביקורת בונה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להצליח בזוגיות? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מה המשמעות של החיים? איך להיות הכי חכם בעולם? למה לא להתאבד? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להנות בחיים? האם לדומם יש תודעה? האם הכל אפשרי? מי ברא את אלוהים? אולי אנחנו במטריקס? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? איך נוצר העולם? האם יש משמעות לחיים? למה העולם קיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם באמת הכל לטובה? בשביל מה לחיות? למה יש רע בעולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי להצלחה, מאמן אישי לבני נוער, אימון אישי למנהלים בנושאי אקראי - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1523 שניות - עכשיו 07_07_2025 השעה 09:27:48 - wesi4