חג, הסוכות תעשה לך. מהות החג הינה בניית הסוכה. בניית סוכה הינה בניית בית. מהותו של הבית הינה גגו. הבית, הגג, עשוי מפסולת גורן יקב. הגג עשוי מדברים ארעיים, פיסית, אך גג זה יורה על קביעות וביטחון רוחניים. בית שכזה, סוכה, היא שתביא לידי בניין קבע בניין עדי עד. אדם הבונה את ביתו עליו בראשונה לבנותו באמונה. האמונה בבורא עולם ולא ח"ו אמונה "בכוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה".

עם ישראל יוצא / מוצא ממצרים, עם של עבדים, עם שירד למ"ט שערי טומאה. ביתו אינו בית, אמונתו איננה אמונה. עם ישראל אין לו דבר מלבד עבדות וכפיפות לאדון המצרי.

משה מגיע למצרים מדבר אל עם ישראל או' להם "אהיה שלחני אליכם" מילת קוד גם עבור עם עבדים. מילת קוד זו היא המלווה את עם ישראל בזיכרונות מבית אבא לקיום של בורא עולם, זיכרון להיותנו בניו של בורא עולם, זיכרון להבטחת הקב"ה לאברהם אבינו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם... ואח"כ ייצאו ברכוש גדול.

עם ישראל יוצא ממצרים, אין הוא מיושב בבתים מלאים כל טוב, עם ישראל חי בסוכות, עם ישראל חי בעראיות, עם ישראל חי באי ידיעה מה יילד יום. ממקום ארעי שכזה בונים בית נאמן, בונים בית של יהודי. בית של אמונה בקב"ה.

היהודי, לאחר שנכתב ונחתם בר"ה לחיים טובים ולשלום, מתחיל שנה חדשה, בונה בית חדש. בית המושתת על עראיות, על פסולת גורן וייקב, על אמונה גדולה. משם יבנה הבית הגדול, ביתו של הקב"ה.

זהו הציווי מעקה תשים לגגך, עשיית המעקה, הגנה "שלא יפול הנופל ממנו". מעקה ענינו חיזוק, תיחום של האמונה.

בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת, חֲדָרִים יִמָּלְאוּ.

חכמה, בינה, דעת. והבן