* הארה רוחנית - איך לצאת מן הדעת בפחות משעה? מדריך להארה - חלק 3.
החלק שלך אשר מודע
איך אתה מרגיש עכשיו? משועמם, מרותק, קשקשני? זאת שאלה פשוטה, אך בא נסתכל ברצף של תגובות פנימיות שמתרחשות כשאתה מתחיל לענות עליה. ברגע בו השכל שלך גמר לעבד את המילים הכתובות 'כיצד אתה מרגיש עכשיו? ', אתה מגיב ע"י שימוש בחלק המודע שבך, זה שאינו חושב, בכדי לבחון, בתוכך, איך אתה מרגיש עכשיו. אנחנו כל כך רגילים לעשות את זה שאולי זה יהיה הלם להווכח כמה התופעה הזו בעצם ביזארית, לא מוחשית ולא נתפסת. שום מילים לא יהיו הולמות... יכולת לומר שאתה "מסתכל" בתוך עצמך או "מרגיש" את המצב הפנימי הפיזיולוגי או המנטאלי, או "שומע" מה הם הדחפים שלך כרגע. תן שתי נקודות ליצירתיות שלך שהמילים הללו בכלל יכולות להביע את הדבר הזה. קח רגע להעריך את זה שאתה יכול להשתמש בפעולת המודעות, הלא - מחשבתית, כדי להתבונן במצב הפנימי שלך בכל רגע שאתה בוחר.
אולי תרצה ללמוד עוד על התכונות של חלק ה'מודעות שאינה חושבת' שבך. אבל זה בלתי אפשרי. והנה הסיבה: "לימוד" ו"הבנה" הן פעולות של השכל החושב (שהוא מדהים). שוב, באותו היחס שבו השקט קשור לצליל, ה'מודעות שאינה חושבת' קשורה לשכל 'החושב' היומיומי. מכיוון ששקט מוגדר כהעדר קול, כל צליל שתיצור הופך את השקט לבלתי ניתן לאיתור, למרות שתוכל לומר שהוא עדיין קיים "מתחת" לצליל. מכיוון שה'מודעות שאינה חושבת' שבך מוגדרת ע"י העדר מחשבה, כל מחשבה שאתה יוצר גורמת למודעות שאינה חושבת להפוך לבלתי ניתנת לאיתור, למרות שתוכל לומר שהיא עדיין שם "מתחת" לפעילות השכלית. זו לא התחכמות, או שימוש במונחים קסומים... למעשה זהו מושג מאוד פשוט שבמקרה קיים בכתם העיוור של שכלך. אינך יכול "להבין" את זה כפי שהיית מבין מושג או רעיון. עם זאת, (וזה המפתח) אם התנאים מתאימים, אתה יכול להיות מודע למודעות עצמה, ולכן לדעת אותה מתוך החוויה הישירה שלך. עליך פשוט להיות מחוץ לשכלך, לצאת מדעתך פשוטו כמשמעו, בכדי לחוות זאת.
שאלה: אתה אומר שחשיבה, ומודעות ערה, כמו שקט וצליל, מוציאים אחד את השני ולכן לא יכולים להתרחש בו זמנית. אך במהלך הפרק האחרון כשחשבתי על הזהות חסרת המכנסיים שלי אז הפכתי מודע ליכולת שלי להתבונן בשכלי. אפשר לקבל את הכסף בחזרה? [על הספר]...
תשובה: אם תבדוק את זה ביתר דיוק, תראה שלא חשבת וגם היית במצב המודעות הערה בו זמנית. השכל שלך כל כך מפותח (וחסר מעצורים) שהוא פועל כמעט ללא הרף בלי לעצור. מכיוון שהשאלה "מי אתה כאשר אינך לובש מכנסיים? " הייתה כל כך מגוחכת ומוזרה, היו מדי פעם הפסקות במחשבות בזמן שהשכל ניסה להתקיל את השאלה. היה זה במהלך ההפסקות הללו שלמודעות הרקע שלך, שתמיד נמצאת במצב "פעיל", לא היו מחשבות שיסיחו אותה, ולמשך זמן קצר היא הייתה מודעת לעצמה. והתשובה היא כן, אם שמרת את הקבלה [של הספר].
שאלה: טוב, אני יכול להסכים שזה תמיד 'עכשיו'. ואני גם מוכל לקבל שכל זמן שאני מעבד מילים ומחשבות בראשי, אני משתמש בשכל שלי. אני אפילו יכול להתחיל לראות, למרות שזה קצת מעורפל, שמתי שאני משתמש בשכל, אני לא באמת יכול להיות מודע למה שמתרחש ברגע הנוכחי.
השאלה שלי היא... מה הנקודה של כל זה? אני אפילו יותר ספקן מכפי שהיית קודם.
תשובה: ואללה יש לך שכל בריא. אנא המשך לקרוא.
שכל חסר מנוח
אם אתה דומה לרוב האנשים, אתה לא מודע לכך שהשכל שלך מתחיל עכשיו לחזק את עצמו באגרסיביות בקרב על תשומת הלב שלך למודעות הרקע. "למי אכפת? " הוא שואל. "איך כל השטויות האלה יתרמו לי בעתיד? " "אלו פשוט משחקי מוח מטופשים שאפילו לא מתקרבים לחשיבות של שאר הדברים שאני צריך לחשוב עליהם... " ואז אתה מאבד את עצמך לזמן מה במחשבה על כך שכנראה השארת את הגז דולק (לא השארת). *
אתה יכול להיות מודע באופן מלא אך ורק לדבר אחד בכל רגע נתון. לחץ את האצבע והאגודל שלך יחד עד שיתחיל להיות לא נוח והפנה את כל תשומת הלב שלך להרגשה הזו. טוב. הרפה. בזמן שעשית את זה, כל החרדות שמרכיבות את המצב הנוכחי שלך בחיים היו מחוץ למודעות לזמן קצר זה. כמובן, שכעת הן חזרו והחיים שלך נמצאים בדיוק באותו הזבל שהם היו לפני תרגיל האצבעות חסר המשמעות לכאורה. אז מה העניין?
* או אולי כן?
אגו
זוכר את הקטע עם מפקד המשטרה / רוצח, משקפי - שמש - על - הראש - שלך מהחלקים הקודמים, ואיך הם היוו דוגמה ל'מהפך של התבוננות רפלקטיבית'?
האגו הוא מהפך ההתבוננות הרפלקטיבית האולטימטיבי. הוא נוצר כאשר השכל המדהים שלך מסתכל על עצמו ואומר, "זה אני! ". הוא חושב על כל נכסים שלך, מערכות היחסים, ההישגים והדעות שלך ואומר, "זה הכל אני! אלו הדברים שעושים אותי מי שאני! " והוא צודק. לשכל יש זהות מורכבת שבנויה מכל הדברים הללו וצודק מצידו להתייחס לעצמו כ - "אני".
אבל זה לא אתה, או לפחות לא כל מה שאתה. ומבלי שנתייג אותו כדבר רע או כאויב, מדוייק לומר שזה מעצם טבעו של האגו למשוך את כל המודעות שלך אל תוכו, אפילו על חשבון האושר שלך, האושר של כל הסובבים אותך, והיכולת שלך לחוות באופן מלא את העונג שבלהיות חי.
ולמה זה? הדרך הטובה ביותר לנסות לענות על כך תהיה להעמיד פנים לרגע שהאגו הוא אורגניזם בפני עצמו. לפני שנמשיך, אני רוצה שיהיה ברור שאני לא באמת אומר שהוא אורגניזם בפני עצמו... זאת רק מטאפורה שבמקרה עובדת מעולהלמטרות של תיאור. אז, אם נעמיד פנים שהוא אורגניזם עצמאי, הגיוני שזה יהיה בטבעו להלחם עבור הישרדותו. קודם אמרנו (ויתכן שווידאת זאת מתוך החוויה הישירה שלך) איך השכל והאגו מפסיקים לרגע לשלוט כל אימת שאתה מודע לחלוטין לרגע הנוכחי. אם היית יכול איכשהו להסיט את המודעות שלך במלואה לרגע ההווה לצמיתות, השכל והאגו שלך היו חדלים מלהתקיים. לכן פועל האגו למנוע תרחיש כזה בכל מחיר. הדרך העיקרית שבה הוא עושה זאת היא שהוא אומר 'לך' ש'אתה' ו'הוא' (האגו) הם אותו הדבר. אם 'הוא' יפסיק להתקיים, אפילו באופן זמני, אז 'אתה' תפסיק להתקיים, או שתהפוך לזומבי, או משהו כזה.
אתה יכול להיות המגשר של הקונפליקט הזה. הזמן את האגו שלך ואת המודעות שאינה חושבת לארוחה משותפת ותרגיע את שניהם שאתה אוהב אותם במידה שווה, ושיש לך תוכניות גדולות עבור שניהם. תאמר לאגו שלך שאתה לא הולך להפוך לנזיר שמוותר לחלוטין על זמן ושכל... אתה נהנה מהדואליות של טוב ורע, עונג וכאב, מכבי נגד הפועל, יותר מדי מכדי שתוותר עליהם עדיין. אתה רואה תוכל לראות שניתן לחוות את החלקים האלה של החיים אך ורק על ידי שימוש בשכל. מצד שני, יתכן ואתה מוכן גם לקבל את העובדה שכאשר המודעות שלך ממוקדת במלואה ברגע הנוכחי, לא יכולות להתחולל דראמות, קונפליקטים או עצב בחיים שלך, ושהאפשרות הזו נגישה לך בכל רגע, תמיד. לכל היותר עלולות להיות תחושות פיזיות פנימיות אשר אם תאפשר לשכל לפרש אותם, יכולות להפוך לסיפור עצוב. אך כל מה שתוכל למצוא ברגע ההווה הוא שלווה מוחלטת ואת שמחת החיים.
שאלה: שטויות במיץ. ניסיתי להיות מודע לרגע ההווה במשך 10 הדפים האחרונים ואני יכול להבטיח לך שהחיים שלי עדיין בזבל. *
תשובה: החיים שלך כנראה ימשיכו להיות בזבל לעוד זמן מה. אם אתה רוצה שנסיבות חייך החיצוניות ישתנו, תצטרך להתחיל להתאים את מצב המודעות שלך ממש עכשיו.
כדי להיות הוגנים, האגו שלך מצטיין באופן יוצא מן הכללי במה שהוא עושה. למעשה, אם היינו רוצים לדמיין את מסע חייך כמאבק בין "אתה" לבין "האגו שלך" על השליטה במודעות שלך, הייתי אומר שאתה בעמדת נחיתות אדירה. עם זאת, כדי לאזן את מגרש המשחקים, החלק השני של ספר זה יחשוף את ספר הטריקים של האגו כדי שתוכל ללמוד את האסטרטגיות האהובות עליו. אחרי זה, אני הייתי מהמר עליך.
*משתמעת השאלה "רוצה להגיב? " - אז כן, וזה נספר בתור שאלה.
* הארה רוחנית - איך לצאת מן הדעת בפחות משעה? מדריך להארה - חלק 5.
החלק שלך אשר מודע
איך אתה מרגיש עכשיו? משועמם, מרותק, קשקשני? זאת שאלה פשוטה, אך בא נסתכל ברצף של תגובות פנימיות שמתרחשות כשאתה מתחיל לענות עליה. ברגע בו השכל שלך גמר לעבד את המילים הכתובות 'כיצד אתה מרגיש עכשיו? ', אתה מגיב ע"י שימוש בחלק המודע שבך, זה שאינו חושב, בכדי לבחון, בתוכך, איך אתה מרגיש עכשיו. אנחנו כל כך רגילים לעשות את זה שאולי זה יהיה הלם להווכח כמה התופעה הזו בעצם ביזארית, לא מוחשית ולא נתפסת. שום מילים לא יהיו הולמות... יכולת לומר שאתה "מסתכל" בתוך עצמך או "מרגיש" את המצב הפנימי הפיזיולוגי או המנטאלי, או "שומע" מה הם הדחפים שלך כרגע. תן שתי נקודות ליצירתיות שלך שהמילים הללו בכלל יכולות להביע את הדבר הזה. קח רגע להעריך את זה שאתה יכול להשתמש בפעולת המודעות, הלא - מחשבתית, כדי להתבונן במצב הפנימי שלך בכל רגע שאתה בוחר.
אולי תרצה ללמוד עוד על התכונות של חלק ה'מודעות שאינה חושבת' שבך. אבל זה בלתי אפשרי. והנה הסיבה: "לימוד" ו"הבנה" הן פעולות של השכל החושב (שהוא מדהים). שוב, באותו היחס שבו השקט קשור לצליל, ה'מודעות שאינה חושבת' קשורה לשכל 'החושב' היומיומי. מכיוון ששקט מוגדר כהעדר קול, כל צליל שתיצור הופך את השקט לבלתי ניתן לאיתור, למרות שתוכל לומר שהוא עדיין קיים "מתחת" לצליל. מכיוון שה'מודעות שאינה חושבת' שבך מוגדרת ע"י העדר מחשבה, כל מחשבה שאתה יוצר גורמת למודעות שאינה חושבת להפוך לבלתי ניתנת לאיתור, למרות שתוכל לומר שהיא עדיין שם "מתחת" לפעילות השכלית. זו לא התחכמות, או שימוש במונחים קסומים... למעשה זהו מושג מאוד פשוט שבמקרה קיים בכתם העיוור של שכלך. אינך יכול "להבין" את זה כפי שהיית מבין מושג או רעיון. עם זאת, (וזה המפתח) אם התנאים מתאימים, אתה יכול להיות מודע למודעות עצמה, ולכן לדעת אותה מתוך החוויה הישירה שלך. עליך פשוט להיות מחוץ לשכלך, לצאת מדעתך פשוטו כמשמעו, בכדי לחוות זאת.
שאלה: אתה אומר שחשיבה, ומודעות ערה, כמו שקט וצליל, מוציאים אחד את השני ולכן לא יכולים להתרחש בו זמנית. אך במהלך הפרק האחרון כשחשבתי על הזהות חסרת המכנסיים שלי אז הפכתי מודע ליכולת שלי להתבונן בשכלי. אפשר לקבל את הכסף בחזרה? [על הספר]...
תשובה: אם תבדוק את זה ביתר דיוק, תראה שלא חשבת וגם היית במצב המודעות הערה בו זמנית. השכל שלך כל כך מפותח (וחסר מעצורים) שהוא פועל כמעט ללא הרף בלי לעצור. מכיוון שהשאלה "מי אתה כאשר אינך לובש מכנסיים? " הייתה כל כך מגוחכת ומוזרה, היו מדי פעם הפסקות במחשבות בזמן שהשכל ניסה להתקיל את השאלה. היה זה במהלך ההפסקות הללו שלמודעות הרקע שלך, שתמיד נמצאת במצב "פעיל", לא היו מחשבות שיסיחו אותה, ולמשך זמן קצר היא הייתה מודעת לעצמה. והתשובה היא כן, אם שמרת את הקבלה [של הספר].
שאלה: טוב, אני יכול להסכים שזה תמיד 'עכשיו'. ואני גם מוכל לקבל שכל זמן שאני מעבד מילים ומחשבות בראשי, אני משתמש בשכל שלי. אני אפילו יכול להתחיל לראות, למרות שזה קצת מעורפל, שמתי שאני משתמש בשכל, אני לא באמת יכול להיות מודע למה שמתרחש ברגע הנוכחי.
השאלה שלי היא... מה הנקודה של כל זה? אני אפילו יותר ספקן מכפי שהיית קודם.
תשובה: ואללה יש לך שכל בריא. אנא המשך לקרוא.
שכל חסר מנוח
אם אתה דומה לרוב האנשים, אתה לא מודע לכך שהשכל שלך מתחיל עכשיו לחזק את עצמו באגרסיביות בקרב על תשומת הלב שלך למודעות הרקע. "למי אכפת? " הוא שואל. "איך כל השטויות האלה יתרמו לי בעתיד? " "אלו פשוט משחקי מוח מטופשים שאפילו לא מתקרבים לחשיבות של שאר הדברים שאני צריך לחשוב עליהם... " ואז אתה מאבד את עצמך לזמן מה במחשבה על כך שכנראה השארת את הגז דולק (לא השארת). *
אתה יכול להיות מודע באופן מלא אך ורק לדבר אחד בכל רגע נתון. לחץ את האצבע והאגודל שלך יחד עד שיתחיל להיות לא נוח והפנה את כל תשומת הלב שלך להרגשה הזו. טוב. הרפה. בזמן שעשית את זה, כל החרדות שמרכיבות את המצב הנוכחי שלך בחיים היו מחוץ למודעות לזמן קצר זה. כמובן, שכעת הן חזרו והחיים שלך נמצאים בדיוק באותו הזבל שהם היו לפני תרגיל האצבעות חסר המשמעות לכאורה. אז מה העניין?
* או אולי כן?
אגו
זוכר את הקטע עם מפקד המשטרה / רוצח, משקפי - שמש - על - הראש - שלך מהחלקים הקודמים, ואיך הם היוו דוגמה ל'מהפך של התבוננות רפלקטיבית'?
האגו הוא מהפך ההתבוננות הרפלקטיבית האולטימטיבי. הוא נוצר כאשר השכל המדהים שלך מסתכל על עצמו ואומר, "זה אני! ". הוא חושב על כל נכסים שלך, מערכות היחסים, ההישגים והדעות שלך ואומר, "זה הכל אני! אלו הדברים שעושים אותי מי שאני! " והוא צודק. לשכל יש זהות מורכבת שבנויה מכל הדברים הללו וצודק מצידו להתייחס לעצמו כ - "אני".
אבל זה לא אתה, או לפחות לא כל מה שאתה. ומבלי שנתייג אותו כדבר רע או כאויב, מדוייק לומר שזה מעצם טבעו של האגו למשוך את כל המודעות שלך אל תוכו, אפילו על חשבון האושר שלך, האושר של כל הסובבים אותך, והיכולת שלך לחוות באופן מלא את העונג שבלהיות חי.
ולמה זה? הדרך הטובה ביותר לנסות לענות על כך תהיה להעמיד פנים לרגע שהאגו הוא אורגניזם בפני עצמו. לפני שנמשיך, אני רוצה שיהיה ברור שאני לא באמת אומר שהוא אורגניזם בפני עצמו... זאת רק מטאפורה שבמקרה עובדת מעולהלמטרות של תיאור. אז, אם נעמיד פנים שהוא אורגניזם עצמאי, הגיוני שזה יהיה בטבעו להלחם עבור הישרדותו. קודם אמרנו (ויתכן שווידאת זאת מתוך החוויה הישירה שלך) איך השכל והאגו מפסיקים לרגע לשלוט כל אימת שאתה מודע לחלוטין לרגע הנוכחי. אם היית יכול איכשהו להסיט את המודעות שלך במלואה לרגע ההווה לצמיתות, השכל והאגו שלך היו חדלים מלהתקיים. לכן פועל האגו למנוע תרחיש כזה בכל מחיר. הדרך העיקרית שבה הוא עושה זאת היא שהוא אומר 'לך' ש'אתה' ו'הוא' (האגו) הם אותו הדבר. אם 'הוא' יפסיק להתקיים, אפילו באופן זמני, אז 'אתה' תפסיק להתקיים, או שתהפוך לזומבי, או משהו כזה.
אתה יכול להיות המגשר של הקונפליקט הזה. הזמן את האגו שלך ואת המודעות שאינה חושבת לארוחה משותפת ותרגיע את שניהם שאתה אוהב אותם במידה שווה, ושיש לך תוכניות גדולות עבור שניהם. תאמר לאגו שלך שאתה לא הולך להפוך לנזיר שמוותר לחלוטין על זמן ושכל... אתה נהנה מהדואליות של טוב ורע, עונג וכאב, מכבי נגד הפועל, יותר מדי מכדי שתוותר עליהם עדיין. אתה רואה תוכל לראות שניתן לחוות את החלקים האלה של החיים אך ורק על ידי שימוש בשכל. מצד שני, יתכן ואתה מוכן גם לקבל את העובדה שכאשר המודעות שלך ממוקדת במלואה ברגע הנוכחי, לא יכולות להתחולל דראמות, קונפליקטים או עצב בחיים שלך, ושהאפשרות הזו נגישה לך בכל רגע, תמיד. לכל היותר עלולות להיות תחושות פיזיות פנימיות אשר אם תאפשר לשכל לפרש אותם, יכולות להפוך לסיפור עצוב. אך כל מה שתוכל למצוא ברגע ההווה הוא שלווה מוחלטת ואת שמחת החיים.
שאלה: שטויות במיץ. ניסיתי להיות מודע לרגע ההווה במשך 10 הדפים האחרונים ואני יכול להבטיח לך שהחיים שלי עדיין בזבל. *
תשובה: החיים שלך כנראה ימשיכו להיות בזבל לעוד זמן מה. אם אתה רוצה שנסיבות חייך החיצוניות ישתנו, תצטרך להתחיל להתאים את מצב המודעות שלך ממש עכשיו.
כדי להיות הוגנים, האגו שלך מצטיין באופן יוצא מן הכללי במה שהוא עושה. למעשה, אם היינו רוצים לדמיין את מסע חייך כמאבק בין "אתה" לבין "האגו שלך" על השליטה במודעות שלך, הייתי אומר שאתה בעמדת נחיתות אדירה. עם זאת, כדי לאזן את מגרש המשחקים, החלק השני של ספר זה יחשוף את ספר הטריקים של האגו כדי שתוכל ללמוד את האסטרטגיות האהובות עליו. אחרי זה, אני הייתי מהמר עליך.
*משתמעת השאלה "רוצה להגיב? " - אז כן, וזה נספר בתור שאלה.
* הארה רוחנית - איך לצאת מן הדעת בפחות משעה? מדריך להארה - חלק 5.
050-3331-331