לדיבור כוח גדול מאוד. ככל שתדבר יותר על משהו כך אתה מגדיל את הסיכויים לכך שהוא יקרה. מאחר שתוך כדי הדיבור, האדם מצייר במחשבתו את הפעולה שעליה הוא דיבר. לדוגמה, כאשר האדם אומר "אני מחר אעשה פעולה X", גם אם הוא לא ירצה, באותה שניה שהוא אמר את המשפט הזה, במחשבה שלו הצטיירה מציאות כלשהי שבה הוא עושה את X. וככל שאדם אומר לעצמו יותר פעמים שהוא יעשה X, כך מצטיירת אצלו טוב יותר במחשבה שלו המציאות שבה הוא עושה את X, לטוב ולרע.

ומשום כך צריך להיזהר מאוד מדיבור שלילי.

ז"א לא לדבר דיבורים שליליים על עצמך (או הילד שלך וכיו"ב) אפילו לא בצחוק. לדוגמה אל תאמר אפילו לא בצחוק "אני לא אצליח", "אני הולך להפסיד" וכיו"ב. למחשבה כוח מאוד גדול, וכאשר האדם אומר משפט כזה, הוא בעצם תוך כדי הדיבור על זה גורם למחשבה ליצור מציאות שבה הדבר הזה קורה. ולמרות שכאשר האדם אומר משפט כזה הוא לא באמת מתכוון אליו, בכל זאת הדיבור עצמו יש לו כוח גדול והוא יכול לגרום לאדם באמת להיכשל רק בגלל כוח הדיבור.

הדברים נכונים גם לעניין דיבור במחשבה.

ז"א גם מחשבה היא סוג של דיבור עצמי, שבה האדם מדבר לעצמו (למרות שדיבור בפה מלא הוא חזק יותר, כי הוא נעשה בצורה יותר מוחשית מאשר מחשבה). מי שיתבונן יראה, כי כל פעולה שהאדם עושה קודם כל הוא דיבר עליה. לדוגמה כרגע אתה קורא את המאמר, לכאורה לא דיברת על זה שאתה תקרא את המאמר. אך באמת כן דיברת על זה. מתי? תוך כדי שחשבת שאתה רוצה לקרוא את המאמר הזה, תוך כדי זה שהמחשבה חושבת לעשות משהו, האדם בעצם מדבר לעצמו על כך שהוא רוצה לעשות את אותה הפעולה.

כאשר האדם מדבר, הדבר הזה יוצר עבורו את מציאות העשייה.

ז"א אם האדם ישב בחדר סגור וידבר על זה שהוא רוצה ללכת לים, הים כמובן לא יבוא אליו. מה שכן, אם הוא ידבר על זה המון, הוא פתאום ימצא את עצמו מנסה ללכת לים, גם אם זה היה בצחוק. זה בדיוק כמו שאנשים יושבים ומעלים כל מיני רעיונות מה לעשות, ואז פתאום הם אומרים, על רעיון כלשהו, למה שלא נעשה את זה באמת?! כי המחשבה והדיבור על משהו יוצרים את המעשה של אותו הדיבור.

ולכן צריך האדם להיזהר מאוד שלא לדבר שום דיבור שאינו חיובי על עצמו או על הילד שלו וכיו"ב. גם כאשר אתה מחנך את הילד שלך, אל תגיד לו אפילו לא בצחוק שיקרה לו משהו רע. כי לדיבור כוח גדול מאוד. ותוך כדי דיבור שהאדם אומר לילד שלו משפט כלשהו, זה מכניס את התמונה של המחשבה הזאת לתוך תת המודע של זה ששמע אותך. לדוגמה, אם תגיד לילד שלך שיקרה לו משהו, תוך כדי שאתה אומר לו את זה, גם אם לא תרצה, תוך כדי שאתה מדבר איתו, כדי שהוא יבין אותך, הוא מנסה לצייר לעצמו בראש מציאות שבה האירוע שאמרת לו קורה, לטוב ולרע כנ"ל. וכאשר התמונה הזאת נמצאת בראש, זה כמובן מגדיל את הסיכויים שלה לקרות.

וכל הדברים האלו נכונים כמובן גם על הצד החיובי.

דהיינו שכאשר באה לך מחשבה כלשהי ורצון כלשהו, וברצונך לעזור לעצמך ביצירת המציאות שאותה אתה רוצה. במקרה כזה עליך להתחיל לדבר על הדבר הזה.

ז"א תתחיל לדבר לעצמך, פשוט שב עם עצמך ותדבר לעצמך (אפשרי בדיבור מלא) על מה אתה רוצה לעשות, על איך נראה לך שתעשה את זה, תיכנס לפרטי פרטים ותסביר לעצמך אילו מעשים ואילו דברים אתה רוצה לעשות ואילו דברים אתה רוצה שיקרו.

וגם עם אנשים אחרים. תתחיל לדבר עם אנשים אחרים על זה שאתה רוצה לעשות, על זה שאתה חושב לעשות, שתף אחרים במחשבות החיוביות שלך. זה יעזור לדברים האלו להתרחש במציאות.

כאשר אתה מדבר ומספר לאנשים אחרים על הרעיונות החיוביים והשאיפות שלך, על ידי זה אתה מסייע לעצמך להגשים ולהשיג את אותם הדברים בצורה מהירה יותר. כאשר יש לך רעיונות חיוביים עליך להפוך את המחשבות שלך למעשים. דיבור על הרעיונות שלך עם עצמך, אחרים, אשתך, ילדיך וכיו"ב, הוא בעצם סוג של הפיכת מחשבה למעשה. כי ביחס למחשבה שלך הדיבור הוא מעשה.

כאשר אתה מספר על הרעיון שלך למישהו, אתה תוך כדי זה עושה לעצמך דמיון מודרך שבו אתה מדמיין את עצמך עושה את אותם הדברים. אתה ממחיש לעצמך בצורה טובה יותר את הרצונות שלך. אתה הופך את הרצונות שלך לדברים מוחשיים יותר ברמת הדיבור. לכן חשוב כל כך שתדבר עם עצמך / אחרים על השאיפות שלך והדברים שבהם אתה רוצה להשתפר כי זה יעזור לך להפוך את המחשבות שלך למעשים בפועל. ככל שתחשוב / תדבר יותר, כך אתה מגדיל יותר את הסיכוי ליצירת המציאות הזו. ודרך אגב, גם כתיבה היא סוג של דיבור.

ז"א גם לשבת ולכתוב את מה שאתה חושב / רוצה וכולי, גם זה סוג של דיבור.

וזה דרך אגב הטריק שטמון במשפט "קל לדבר - קשה לעשות", כי מי שרוצה לעשות דברים שקשה לעשות, צריך לעשות כמה שיותר הרב את החלק הקל, דהיינו את החלק של הלדבר. ככל שתדבר על משהו יותר, שזה כמובן קל, כך תאפשר לעצמך לעשות גם את הדברים שקשה לעשות.

לסיכום: כאשר אתה מדבר על משהו, כאשר אתה אומר אני אעשה X, המוח ותת המודע שלך כאדם מדמיינים את הדיבור הזה, המוח שלך הופך את הדיבור למציאות שנמצאת בתת המודע שלך. ברגע שהמציאות הזאת נמצאת בתת המודע שלך, הדרך שלה להפוך למציאות קלה יותר בזכות כוחו של התת מודע. תתמיד ותרבה בדיבורים וחשיבה חיובית, ותמנע מדיבורים שאינם חיוביים. כי המחשבות והדיבורים נכנסים לתת מודע והופכים למציאות. בהצלחה.

---

ציטוטים: רבי נחמן מברסלב

"וְאַף שֶׁאֵין הָאָדָם מַרְגִּישׁ זאת... כָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כֻּלָּם מֻכְרָחִים לָבוֹא בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר בִּשְׁעַת הַמַּחֲשָׁבָה, רַק שֶׁהוּא בְּדַקּוּת [בצורה בלתי מורגשת] מְאד. וְלָכֵן כָּל עֲשִׂיָּה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם צְרִיכָה לָבוֹא בַּתְּחִלָּה בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר, כִּי כָּל הַדְּבָרִים צְרִיכִין לָבוֹא בִּבְחִינוֹת מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַדִּבּוּר, נִגְמָר הַמַּעֲשֶׂה וְיוֹצֵא מִכּחַ אֶל הַפּעַל"

"אָמַר שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר מְאד לִבְלִי לְהוֹצִיא מִפִּיו דִּבּוּר שֶׁל רִשְׁעוּת חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת. דְּהַיְנוּ שֶׁלּא לוֹמַר חַס וְשָׁלוֹם, עַל עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה רָשָׁע חַס וְשָׁלוֹם... אַף שֶׁאוֹמֵר זאת בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת וְאֵין בְּלִבּוֹ כְּלָל לַעֲשׂוֹת זאת, אַף עַל פִּי כֵן זֶה הַדִּבּוּר מַזִּיק לוֹ מְאד וְיָכוֹל לְהַכְרִיחוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר כָּךְ לַעֲשׂוֹת זאת שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו אַף עַל פִּי שֶׁלּא אֲמָרָהּ מִלִּבּוֹ רַק בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת"

"הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם... הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִין הָאֱמוּנָה בַּפֶּה, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ אֱמוּנָה, וְגַם עַל יְדֵי זֶה בָּאִים לֶאֱמוּנָה. וּמֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאד מִדִּבּוּרִים שֶׁל כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹמְרָם מִלִּבּוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מַאֲמִין וְאֵינוֹ כּוֹפֵר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר דִבְרֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם אֲחֵרִים, שֶׁהֵם אֶפִּיקוֹרְסִים, וְהוּא מִתְלוֹצֵץ מֵהֶם, אַף עַל פִּי כֵן גַּם מִזֶּה צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאד, כִּי הַדִּבּוּר הַזֶּה שֶׁל כְּפִירָה מַזִּיק לָאֱמוּנָה. "