כילדים, בחרנו להאמין בכל, כל דבר וכל אדם קיבל מאיתנו הזדמנות שווה בשווה.
אך מיכוון שלכל אחד ואחת מאיתנו יש שיעורים אותם עלינו ללמוד ולפגוש בחיים, ומיכוון שאנו שונים אחד מהשני, כל אחד ואחת מאיתנו בוחר להאמין באמת שלו!
אמת זו משרתת אותנו ויוצרת את מציאות חיינו אך אם נבחר לזהות אמת זו, בזכותה, נוכל לגדול ולצמוח.
אמונה על פי הגדרת הויקיפדיה, קביעת עמדה ביחס לנושא כלשהו באופן סובייקטיבי, ולא אך ורק על סמך עובדות אובייקטיביות. במובן הרחב ניתן להגדיר אמונה כוודאות לגבי דבר מה אשר ניתן להטיל בו ספק.
בעולם הפסיכולוגיה קיים מושג שנקרא: אמת נרטיבית
אמת שנבנית כשבבסיס שלה יש גרעין של אמת.
אבל - הלב שלה הוא הסיפור שהאדם בנה בהתאם לצרכים כאלה ואחרים.
אוסף הזיכרונות שמשתלבים בסיפור החיים של האדםיהיה מורכב באופן סלקטיבי מיותר זיכרונות שיוכיחו את הסיפור שלו ויאשרו את הכותרת שהוא נתן לו.
אין פה שקר - אלא גיוס הזיכרון כדי לאשר גרעין של אמת חיה.
בעולם האימון האישי אנו קוראים לזה אמונת יסוד!
בילדות אנו כמו אדמה פוריה. בסביבות גיל 5, אנו מתחילים לטמון כל שביב מידע, כל חוויה באדמה הפוריה.
כיום אנו יודעים כי אלו האמונות שמנהלות את חייינו.
דוגמה:
כשהייתי בת 4 הודיעו לי שאוטוטו יוולד לי אח נוסף. עד אז פונקתי וקיבלתי המון תשומת לב.
ביני לבין אחותי הגדולה 7 וחצי שנים, ביני ובין אחי הגדול 5 שנים, ואני, הקטנה, האחת והיחידה! מי צריך יותר מזה!
בגיל 5 נולד לי אח. בד בבד עם הולדתו כילדה, נשתל אצלי זרע האמונה שאם הורי החליטו להביא עוד ילד לעולם ולוותר עלי, זה אומר שאני לא מספיק טובה. עובדה - הם בחרו במישהו אחר על פני...
נולדה אצלי הרכושנות, כי האמנתי שאי אפשר לאהוב שניים והבנתי שאני חייבת להיות ילדה טובה על מנת שיאהבו אותי.
אמא שלי אומרת שהייתי ילדה כ"כ טובה שלא הרגישו אותי בכלל...
אתם מסוגלים להבין איזה משמעות יש למשפט כזה בחייו של ילד?
ביטול עצמי, אני לא קיים ואם אני קיים זה כדי לרצות אחרים!!!
עם זרעים אלו התנהלתי כל חיי ולא הבנתי למה אני לא מאושרת. אני אדם שמאוד אוהב לעזור אבל כל עוד הנתינה שלי באה מתוך אמונת היסוד, נתינה זו נבעה מתוך ביטול עצמי! על מנת שיאהבו אותי, שיבחרו בי...
הרכושנות שמה אותי במקום שאם אין אני לי, מי לי. עוד בילדות, לא הסכמתי שלחברתי הטובה תהיה עוד חברה. או אני, או כלום.
ביום האם כששרו את השיר: "אמא יקרה לי, יקרה", התעקשתי שאמא שלי תשיר שהיא אוהבת רק אותי ולא, גם אותי!
ובבגרות, בכל פעם שמישהו חדש נכנס לתמונה, זזתי הצידה במקום להראות את הנוכחות ולזכות בתשומת הלב המגיעה לי בזכות מי שאני.
על פי דוגמה זו ניתן להבין, כי הזרעים הללו שנשתלים בילדות שלנו, יצרו, ולא בכדי, את מציאות חיי.
כל עוד לא הבנתי את כוחה של האמונה (אמונת היסוד), התנהלתי מתוכה, מתוך אמונה שזאת האמת לאמיתה. הוכחתי לעצמי פעם אחר פעם, שמה שאני מאמינה בו, הוא, הוא נכון. וזאת האמת לאמיתה!
אך ברגע שהבנתי שאני מתנהלת מתוך אמונה זו בדיוק בצד שמעכב אותי וראיתי מתוך הסיפור, מתוך הזיכרונות, את גרעין האמת האמיתי שנוצר שם, הסכמתי לנסות להתנהל ממקום אחר.
להשתמש בכח האמונה והפעם ממקום שיקדם אותי קדימה במקום לחיות את העבר.
האמת היא שנישארתי אותו אדם, מלאת אהבה ושמחה ומלאת נתינה.
הדבר היחיד שהשתנה זו זווית הראיה שלי ובעקבותיה גם ההתנהלות. ממקום מעכב למקום מקדם.
אני ממשיכה לתת אך מתוך בחירה ולא מתוך פחד.
למדתי שאפשר לאהוב שניים במקביל, למדתי לשתף ולמדתי לסמוך. למדתי להאמין ולבחור חברים שכיף לי איתם ואני מאמינה בהם ויש ביניינו שיתופי פעולה של תן וקח מדהימים. למדתי לשתף אנשים ברגשות שלי והכי חשוב, למדתי להגיד מה אני רוצה ולהתנהל מתוך האני האמיתי שלי ללא מסכות!
אמונות יסוד פעולות בצורה מאוד מתוחכמת ויוצרות סיטואציות חוזרות ונישנות שיוכיחו לנו פעם אחר פעם שמה שאנו מאמינים בו מילדות, הוא האמת לאמיתה ואין אמת אחרת מלבד האמת הזו.
אך לא כך הדבר.
אמונות יסוד אלו יוצרות מציאות לא נוחה ובעקבות כך, אנו נופלים לאותם בורות ולא מתמודדים עם השיעורים בחיינו.
אם נדע לתפעל אותן לתועלתינו, נוכל למצוא בכל אמונה שכזו, את גרעין האמת, ומתוכה נלמד למצוא את איכויות הנשמה שקיימות בנו.
ברגע שנתנהל מתוך האיכויות שקיימות בנו (אמונות הנשמה), חיינו ישתנו לטובה, דלתות יפתחו בפנינו נצמח בהתמדה והכי חשוב, נהיה מאושרים.
אך מיכוון שלכל אחד ואחת מאיתנו יש שיעורים אותם עלינו ללמוד ולפגוש בחיים, ומיכוון שאנו שונים אחד מהשני, כל אחד ואחת מאיתנו בוחר להאמין באמת שלו!
אמת זו משרתת אותנו ויוצרת את מציאות חיינו אך אם נבחר לזהות אמת זו, בזכותה, נוכל לגדול ולצמוח.
אמונה על פי הגדרת הויקיפדיה, קביעת עמדה ביחס לנושא כלשהו באופן סובייקטיבי, ולא אך ורק על סמך עובדות אובייקטיביות. במובן הרחב ניתן להגדיר אמונה כוודאות לגבי דבר מה אשר ניתן להטיל בו ספק.
בעולם הפסיכולוגיה קיים מושג שנקרא: אמת נרטיבית
אמת שנבנית כשבבסיס שלה יש גרעין של אמת.
אבל - הלב שלה הוא הסיפור שהאדם בנה בהתאם לצרכים כאלה ואחרים.
אוסף הזיכרונות שמשתלבים בסיפור החיים של האדםיהיה מורכב באופן סלקטיבי מיותר זיכרונות שיוכיחו את הסיפור שלו ויאשרו את הכותרת שהוא נתן לו.
אין פה שקר - אלא גיוס הזיכרון כדי לאשר גרעין של אמת חיה.
בעולם האימון האישי אנו קוראים לזה אמונת יסוד!
בילדות אנו כמו אדמה פוריה. בסביבות גיל 5, אנו מתחילים לטמון כל שביב מידע, כל חוויה באדמה הפוריה.
כיום אנו יודעים כי אלו האמונות שמנהלות את חייינו.
דוגמה:
כשהייתי בת 4 הודיעו לי שאוטוטו יוולד לי אח נוסף. עד אז פונקתי וקיבלתי המון תשומת לב.
ביני לבין אחותי הגדולה 7 וחצי שנים, ביני ובין אחי הגדול 5 שנים, ואני, הקטנה, האחת והיחידה! מי צריך יותר מזה!
בגיל 5 נולד לי אח. בד בבד עם הולדתו כילדה, נשתל אצלי זרע האמונה שאם הורי החליטו להביא עוד ילד לעולם ולוותר עלי, זה אומר שאני לא מספיק טובה. עובדה - הם בחרו במישהו אחר על פני...
נולדה אצלי הרכושנות, כי האמנתי שאי אפשר לאהוב שניים והבנתי שאני חייבת להיות ילדה טובה על מנת שיאהבו אותי.
אמא שלי אומרת שהייתי ילדה כ"כ טובה שלא הרגישו אותי בכלל...
אתם מסוגלים להבין איזה משמעות יש למשפט כזה בחייו של ילד?
ביטול עצמי, אני לא קיים ואם אני קיים זה כדי לרצות אחרים!!!
עם זרעים אלו התנהלתי כל חיי ולא הבנתי למה אני לא מאושרת. אני אדם שמאוד אוהב לעזור אבל כל עוד הנתינה שלי באה מתוך אמונת היסוד, נתינה זו נבעה מתוך ביטול עצמי! על מנת שיאהבו אותי, שיבחרו בי...
הרכושנות שמה אותי במקום שאם אין אני לי, מי לי. עוד בילדות, לא הסכמתי שלחברתי הטובה תהיה עוד חברה. או אני, או כלום.
ביום האם כששרו את השיר: "אמא יקרה לי, יקרה", התעקשתי שאמא שלי תשיר שהיא אוהבת רק אותי ולא, גם אותי!
ובבגרות, בכל פעם שמישהו חדש נכנס לתמונה, זזתי הצידה במקום להראות את הנוכחות ולזכות בתשומת הלב המגיעה לי בזכות מי שאני.
על פי דוגמה זו ניתן להבין, כי הזרעים הללו שנשתלים בילדות שלנו, יצרו, ולא בכדי, את מציאות חיי.
כל עוד לא הבנתי את כוחה של האמונה (אמונת היסוד), התנהלתי מתוכה, מתוך אמונה שזאת האמת לאמיתה. הוכחתי לעצמי פעם אחר פעם, שמה שאני מאמינה בו, הוא, הוא נכון. וזאת האמת לאמיתה!
אך ברגע שהבנתי שאני מתנהלת מתוך אמונה זו בדיוק בצד שמעכב אותי וראיתי מתוך הסיפור, מתוך הזיכרונות, את גרעין האמת האמיתי שנוצר שם, הסכמתי לנסות להתנהל ממקום אחר.
להשתמש בכח האמונה והפעם ממקום שיקדם אותי קדימה במקום לחיות את העבר.
האמת היא שנישארתי אותו אדם, מלאת אהבה ושמחה ומלאת נתינה.
הדבר היחיד שהשתנה זו זווית הראיה שלי ובעקבותיה גם ההתנהלות. ממקום מעכב למקום מקדם.
אני ממשיכה לתת אך מתוך בחירה ולא מתוך פחד.
למדתי שאפשר לאהוב שניים במקביל, למדתי לשתף ולמדתי לסמוך. למדתי להאמין ולבחור חברים שכיף לי איתם ואני מאמינה בהם ויש ביניינו שיתופי פעולה של תן וקח מדהימים. למדתי לשתף אנשים ברגשות שלי והכי חשוב, למדתי להגיד מה אני רוצה ולהתנהל מתוך האני האמיתי שלי ללא מסכות!
אמונות יסוד פעולות בצורה מאוד מתוחכמת ויוצרות סיטואציות חוזרות ונישנות שיוכיחו לנו פעם אחר פעם שמה שאנו מאמינים בו מילדות, הוא האמת לאמיתה ואין אמת אחרת מלבד האמת הזו.
אך לא כך הדבר.
אמונות יסוד אלו יוצרות מציאות לא נוחה ובעקבות כך, אנו נופלים לאותם בורות ולא מתמודדים עם השיעורים בחיינו.
אם נדע לתפעל אותן לתועלתינו, נוכל למצוא בכל אמונה שכזו, את גרעין האמת, ומתוכה נלמד למצוא את איכויות הנשמה שקיימות בנו.
ברגע שנתנהל מתוך האיכויות שקיימות בנו (אמונות הנשמה), חיינו ישתנו לטובה, דלתות יפתחו בפנינו נצמח בהתמדה והכי חשוב, נהיה מאושרים.