תקציר⬅ ... או סבל - הסבל שבאושר - השעבוד לאושר - חלק 2 האושר שבלימוד. והגית בו יומם ולילה (יהושוע א' ח') קיימות רמות שונות של למידה למידה עצמית, קריאת ספרים. למידה מפי מורים למידה מהניסיון למידה מחכמים (הלמידה החשובה ביותר) ולמידה מהכל (מכל מלמדי השכלתי) למידה מהמקור ... תשתפר פלאים. במקום לתת לאגו ללמד תנו לאינטליגנציה לדבר וכך תשתפר הכימיה בין החכמה לבינה והשחרור יימצא בהבנה שלכל אחד יש יכולת להקשבה מלאה יש שחרור בהקשבה מלאה. אתה לא צריך להוכיח את עצמך. אתה רק רוצה לקבל, ולקבל צריך לדעת. הקבלה תאפשר נתינה מדרגה גבוהה ולא בינונית. הקשב בצורה מלאה, ללא תגובה. אתה מרכז האושר אספר לכם על בחור שהיה בהודו 20 שנה, והסכים ללמד אותי. יום אחד הוא אמר לי "השען עלי", אבל השען באופן מוחלט, סמוך עלי לגמרי... נשענתי ואז הבחור ... העליונה, למרות שיש אמת גבוהה יותר (הצופה במציאות), עדיין המציאות ברמה היחסית היא חלום שיש לו המשכיות לעומת החלומות האחרים שהם אקראיים. ויכוח עם המציאות תוך שימוש במילים "זה לא אמור, הייתי צריך, אני רוצה, אם", מצב זה הוא כניסה למעגל ללא מוצא של מחשבות שעשויות להכפיל את עצמן ולהוביל את "הקורבן" לחוסר סיפוק ויחסים לא סבירים עם ה"יש". מעשה שהתרחש פעם אחת במציאות, יכול להטריד עשרות אלפי פעמים את המוח. ולכן: השחרור הוא בהבנה שהמציאות תמיד נדיבה מהמחשבות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... או סבל - הסבל שבאושר - השעבוד לאושר - חלק 1 הקדמה הספר הוא רצף של תובנות אישיות שנחו ע"י מה שמכונה direct experience או חוויה ישירה. חלק מהדברים נלמדו ממורה הסבל, חלק מספרים וחלקם ממורים. אין דבר שכתוב פה שאינו בר השגה ע"י הפשוט באנשים. שכן מחשיב אני את עצמי כאדם מן השורה, לא מואר אלא תלמיד נצחי. המטרה הייתה להפוך את הרוחניות כחומר ביד היוצר, שתהיה נגישה לכולם, ובאם האדם יסתכל מעט פנימה לתוך עצמו ויעצור את המרוץ המטורף אחרי החומרנות, ימצא מנוחה ... יראה עצמו כמרכז העולם וידאג למה שקורה סביבו בלבד, העולם יראה יפה יותר ואהוב יותר. נלקחו פסוקים מהתנ"ך לטובת הספר, כדי להראות שהתורה לא שייכת לכת זו או אחרת, וכי ניתן לראות אותה בעין שונה שמקרבת לבבות ולא מפרידה. אני רוצה לציין כי איני מורה מהסיבה שלפעמים המורים הופכים לפעמים בטעות למטרה, במקום הידע שלהם. והם מנצלים זאת. הסיבה השניה היא, כי אין לי מספיק ידע להערכתי להיות מורה. הספר נכתב מנקודת מבט של אדם רגיל ממוצע, שהצליח בדרך פשוטה, להבין דברים, שאחרים מנסים לסבך אותם כדי לשמור על פרנסתם. טעם החיים איש היה ... ים סוף טרנספורמציה של היעוד האישי, התליית האושר בסובייקט ולא באובייקט, מצב כמעט בלתי רציונאלי לסופי שצריך לזהות את האין סופי, דבר שאינו בהישג מוגבלות החושים. ההבטחה של ארץ זבת חלב ודבש (חלב ודבש מסמלים נתינה ללא שום רצון לקבלה הם שם כי זה ייעודם האלוהי) ולשם מה נכתב על הכנעני והחיתי? ברגע שהתגברת על היצרים המהלך לא הושלם ולמעשה הוא לא יושלם לעולם. תפקידנו בתור בני אדם עם צלם אלוהים להמשיך בהתפתחות הרוחנית האין סופית. הפן האלוהי הוא בהתפתחות אין סופית והשקט נמצא בדינמיות המוחלטת. תפקידנו כבני ישראל ישיר - אל ... מנסה לרכוש או להשיג בכל דרך אפשרית את החוויה ע"י הפיכתה ל"שלי". תהליך זה הוא חסר סיכוי שכן הראשוניות באה מהמקור והחוויה השניה באה מהלא אמיתי / "אני" וכאן מתחילה מערכת של השוואות בין המקור למשני ובפער שבניהם מתחיל הסבל. בהבנה הזו רדיפת האושר היא בלתי אפשרית. פתיחת השערים, יצירת קרקע פורייה של היטהרות, קבלה אמיתית של האפשרות כי האושר הוא מה שיש - ולא משהו דמיוני הן זימון האושר. חוויה היא שייכת לעבר ואין כסף בעולם שיכול לקנותה. ברכושנות וב"שלי" אין כל אושר הוא שיקוף עלוב של המקור. האושר הראשוני הוא ... אחרת אם תפסח על אחת מהו האור יישאר תקוע בצ'קרה שפסחת עליה. וכשהגעת עם האור לעין השלישית, עליך להפסיק את הצלילים וההגיות של המילים והמנטרות, להשתתק ולהפוך לצופה. לא לדרוש כלום, ולא לצפות לכלום. כל הכנסה של המושג אני רוצה למצב הזה יגרש את ה"אור" והכל יעלם. יחסית קל להעלות את האור לעין השלישית, אך קשה מאוד להחזיקו שם כי באזור הזה, עליך להתעלות מעל האגו שלך ומעל התחושה "אני רוצה". המצב הזה הוא מצב של התאחדות עם היקום, ממש צמרמורת נעימה, וריח ששורר אחרי הגשם. אתה מודע לכל, לצלילים סביבך, ציוץ ציפורים וכדומה. על הנשימה להיות שקטה, כדי לא להפריע. המצב הזה מוגדר הוא של אורגזמה קוסמית, ואין דומה לו בשום הנאה פיסית רגילה. למרות שאנו בסך הכל בני אדם והחוויות שאנו חווים הן ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ סבל - ממה נוצר סבל בחיים וכיצד אפשר לשחרר אותו? ממה נוצר סבל בחיים וכיצד אפשר לשחרר אותו? החיים שונים וייחודים לכל אדם, כל אחד מבני האדם הוא ייחודי ולכל אחד יש אופי שונה, יכולות שונות, תפיסת עולם שונה ומטרות שונות. בעולם שלנו יש תרבויות שונות שכל אחת מהם מורכבת מאמונות אחרות, וישנם דתות שונות אשר משפיעות על תפיסת העולם של האנשים המאמינים בה. ולמרות כל הגיוון, השונות וההבדלים הקיימים בין בני האדם בעולם, לכולנו יש בסיס משותף וגרעין דומה. הבנת הגרעין היא הדרך להבין מהו סבל וכיצד אפשר לשחרר אותו. הגרעין המשותף לכל בני האדם, ללא הבדל של דת, גזע, לאום ומין הוא הדרך בא אנחנו מפתחים את האישיות שלנו והדרך בא אנחנו מתמודדים עם המציאות. הדרך בא אנחנו מפתחים את האישיות שלנו מתחילה מהלידה עד הבגרות והיא כזאת: ילד נולד לעולם כאדם טהור - ללא ... הזאת, הילדים לא מתנגדים למה שההורים שלהם מלמדים אותם. ולכן כאשר ההורה אומר לילד אסור או מותר לך לעשות משהו, הילד חייב לקבל את זה. נדמיין לדוגמא סיטואציה בה ילד גדל בבית שבו ההורים אוהבים שקט ולא סובלים צעקות. אותו ילד, כמו רוב הילדים, אוהב להשתולל ולעשות רעש אך כשהוא עושה זאת ליד ההורים הם צועקים עליו ומאיימים להעניש אותו. לילד אין את היכולת לדבר איתם על זה, כי מבחינתו הם הסמכות העליונה והצודקת ביותר. יכול להיות שהוא ינסה לעשות זאת שוב מספר פעמים כי בתוכו הוא רוצה שיקבלו אותו כמו שהוא, אך במידה וההורים שלו מענישים אותו שוב ושוב על כך שהוא צועק הוא פשוט ייכנע להם ויכניס לראש שלו אמונה שאומרת - אסור לי לצעוק, כי אם אני אצעק אז לא יאהבו אותי. אותה אמונה שנרכשת בעקבות האירוע מתחילה במחשבה מודעת שבה הילד אומר לעצמו שככה חייבים להתנהג, ועם ... איתה, היא הידיעה שאנחנו מסוגלים לכל ויכולים לעשות מה שנרצה ונאמין בו. אך האמונות המגבילות הם אמונות שסובבות סביב פחד, חוסר קבלה עצמית ותפיסות חברתיות. אחרי שהבנו מה היא אמונה, נשאלת השאלה מהו סבל? והתשובה היא שסבל הוא התנגדות למציאות. כל פעם שאני מתנגד למשהו שקורה בחיי, אני סובל. החיים הם מסע, ובמסע הזה יש עליות וירידות, יש שיעורים ותובנות. ובסופו של דבר, כל מה שקורה הוא שיעור שאפשר לצמוח ממנו וללמוד ממנו על נפש האדם ומהות החיים. ברגע שאני מתנגד למשהו ולא מוכן לקבל אותו אז אני סובל. למשל - יש לי עכשיו מינוס בבנק ואני מקבל את תדפיס הבנק הביתה ואני לא מוכן לקבל את המצב שיש לי מינוס בבנק - אז אני סובל. אם אני נהיה חולה וכואב לי ואני לא מוכן לקבל את זה שאני חולה - אז אני סובל. כאב הוא כאב פיזי, אך סבל הוא כאב נפשי הגורם לייאוש ודיכאון. אנשים חושבים שאם הם לא יסבלו כשיש להם מינוס בבנק אז המינוס יישאר והם לא יעשו כלום כדי לסגור אותו. - שהם יהפכו לרדומים. האם זה באמת נכון? מה עדיף, לא לקבל את המצב, להיות מתוסכל וללכת לעבודה מתוך תחושה שאני לא שווה, או לקבל את המצב, להאמין בעצמי, להרגיש שווה וחזק וללכת לעבוד מתוך אמונה בעצמי? הרי בכל ... שלנו לשלושה עניינים: דברים שאני שולט ובוחר בהם, דברים שהאחר שולט בהם כמו המעשים והבחירות שלו, ודברים שהטבע שולט בהם כמו מוות, מחלה, תאונה וכו'. כל מחשבה שקשורה באחר ובטבע היא מחשבה מיותרת וגורמת לסבל כי האדם לא יכול לשנות את האחר ואת הטבע, הוא רק יכול לשנות את עצמו. ולכן כל אמונה שקשורה בכך שהאחר לא בסדר או הטבע היא אמונה שתמיד תיצור התנגדות אשר יוצרת סבל. וכאן אני מגיע למהות המאמר - איך משחררים את הסבל. הבנו שכל דבר שאנחנו לא מקבלים בחיים נובע מכך שיש לנו אמונה שמתנגדת לאותו אירוע. אך למה אנחנו נאחזים באמונה הזאת כל כך חזק? כיוון שמאחורי אותה אמונה קיים כאב נפשי פנימי שנראה לנו כדבר היכול להרוג אותנו. אם אני לוקח את הדוגמא של המינוס בבנק - אדם שיש לו מינוס בבנק וסובל מזה הוא אדם שגדל עם אמונה שצריך לעבוד קשה בשביל כסף, כי ככה הוא ראה את ההורים שלו וככה חינכו אותו - שכסף זה דבר שצריך לסבול בשבילו, לעבוד שעות ארוכות, ואסור לבזבז אותו. וכילד, החוויה הזאת שבה ההורים סובלים בשביל כסף היא חוויה כואבת, כי ההורים לא נמצאים בבית כי הם כל הזמן בעבודה, אין כסף לקנות צעצועים ויש מרירות בבית סביב הנושא הזה. ולכן ילד מפתח אמונה שתגן עליו מפני כל הרגשות הכואבים האלה שאומרת - צריך לעבוד קשה בשביל כסף. הוא חייב את האמונה הזאת כי אין לו את היכולת ... היינו חסרי אונים מול החוויה, והיא קשורה לפחד שטבוע בנו - שאם לא יקבלו אותנו, נמות. וכדי שיקבלו אותנו אנחנו חייבים להסכים לנורמות ולאמונות שיש בבית שבו אנחנו גדלים. וכך נוצרת אמונה מקבעת שגורמת לסבל - כל פעם שאנחנו סובלים זה אומר שאנחנו מתנגדים למשהו שקורה בחיינו, וכל פעם שאנחנו מתנגדים למשהו זה אומר שיש לנו אמונה שמחייבת אותנו להתנגד כי ככה אנחנו מאמינים שחייבים לחיות וכל פעם שאנחנו מגלים אמונה מקבעת זה אומר שיש לנו מאחוריה כאב ותסכול. לכן, הדרך לשחרר את הסבל היא לגלות מה האמונה שיש לנו ואז לשחזר את החוויה שקשורה לאותה אמונה ולשחרר את הכאב שיש מאחוריה שלא יכולנו להכיל כילדים. אני ממליץ לעשות זאת בטיפול או בקבוצה בכלים של דמיון מודרך. ולסיכום לכולנו יש אמונות מקבעות, ויש אפילו אמונה רווחת שאומרת שהחיים הם סבל. אך האם באמת החיים נועדו כדי שיהיה בהם סבל? או שהסבל נועד להסב את צומת ליבנו לאמונה מקבעת שיש בנו? אני בחרתי באופציה השנייה, ובמשך החיים שלי השתמשתי בסבל שחוויתי כדי למצוא את האמונות שיוצרות בתוכי התנגדות למציאות, וככל שהזמן עבר שחררתי הרבה אמונות כאלה וכך רוב הסבל השתחרר. והיום, כל פעם שאני מגלה התנגדות אני משחרר אותה וכך יש לי הרבה יותר ימים מאושרים בחיים מאשר סבל.⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... = סבל - מי אמר ש... - כל אמונה = סבל נצחי? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על אמונה = סבל - מי אמר ש... - כל אמונה = סבל נצחי?. אמונה = סבל - מי אמר ש... כל אמונה = סבל נצחי: הפעם אשיב לשאלה הבאה, מי אמר ש... ועכשיו אפשר להכניס כל טיעון שהוא, כל מיני רעיונות, שאני אומר, ומי אמר שזה נכון? ואכן, אף לא אחד אמר שאני צודק, אין מה להאמין לי, ואפילו הוא יסבול אם הוא יאמין לי. והוא יסבול לא בגלל מה שאני אומר, אלא בגלל שהוא מאמין למה שאני אומר. וכל מי שמאמין בכלל למישהו, או למשהו, ואפילו לעצמו, מן הסתם יסבול וזה אומר מי שמאמין במשיח, מי שמאמין בחייזרים, או אמונה בבורא, או כל אמונה שהיא הוא יסבול לנצח. ואדם יכול להגיד עד מחר שהוא מאמין שככה ומאמין שככה, הוא יכול לשקר לעצמו כי כל עוד יש באדם אמונה כלשהי אפילו הקטנה ביותר, יסבול! ולמה יסבול? כי בתוכו יחשוב תמיד, אבל תמיד, שאולי היה יכול להיות לו באמת יותר טוב. אתה יכול להגיד שאתה מאמין שהכל טוב לך, ובכלל הכל טוב, גם אם תשב בגן עדן ותאמין שאתה בגן עדן, ויצאו שלטים מהשמים: "גן עדן גן עדן"! אתה עדיין תמשיך לסבול. כי אתה עדיין תגיד לעצמך, "אולי אני יכול להרגיש יותר טוב"? כי כל עוד אתה מתבסס על אמונה, אתה עדיין תחשוב, שיש אפשרות להרגיש יותר טוב. וגם מה שאני אומר, מי אמר שזה נכון, אל תאמין למה שאומרים. ומי אמר שזה נכון שמי שיאמין לנצח יסבול? אולי גם זה לא נכון? אבל אני אומר, שלא משנה, מי שמאמין, לעצמו, לאחרים, מאמין לכל דבר שהוא, יסבול. ועכשיו נשאלת השאלה, מי בכלל אמר שאתה צודק? וזה נכון, מי אמר באמת? על כן, כל אחד מחויב לבדוק את האמת באופן אישי! ולמי מחויב, לעצמו, ואם לא רוצה לחפש, גם טוב, רק שלא יגיד שהוא מחפש את האמת. ומי שכן אומר שמחפש את האמת, שילך עם זה עד הסוף, ויבדוק כל דבר בברור לא להאמין לכלום, אלא לבדוק בעצמך, מה נכון מה לא נכון ומה אמת. ואתן דוגמא קצת מוזרה: אדם מאמין ... מאמין לכך שהן נמצאות בשני מקומות נפרדים, זה אומר שגם לשכל העצמי אסור להאמין! ולמה הוא מאמין שזה שני מקומות שונים? כי הוא החכם הגדול, לא מצליח לחשוב על כך שהן בכלל נמצאות באותו המקום ושהן אחד. והאדם ממשיך להאמין לנצח באמונות שקריות, ולנצח הוא יסבול מהאמונות השקריות שלו כי האמונה היא דבר היא לא אובייקטיבית, היא תמיד סובייקטיבית, והאדם שמאמין תמיד יהיה לו ספק, ותמיד היה לו ספק, ומה ההוכחה שיש ספק, כי אדם יכול להגיד שאף פעם לא היה לו ספק, אבל אם עכשיו אתם מבינים אותי, את מה שאני מסביר, זה אומר שהספק היה בפנים תמיד. והסיבה שרע באמת לבן אדם בחיים, זה בגלל שהוא לא מאמת את תפישת המציאות שלו עד הסוף. ומי שרוצה לחפש את האמת, צריך לחפש עד הסוף. ואולי צריך לחפש רע ולא טוב, ואולי היש והאין הם אחד? ומי אמר שבכלל צריך לחפש? ואולי אי אפשר להבין הכל, ואולי בכלל טוב לחפש את השקר וללכת לפי השקר? מי אמר מה צריך ומה רצוי? ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ סבל - מבוא סבל, או כאב במובן של סבל כמו ח, הוא התנסות שכלית של תחושה לא נעימה ותחושת הדחיה הבאה לאחר פגיעה, או איום בפגיעה. היא מרכיבה את הבסיס השלילי של התנסויות שכליות (רגשות, תחושות, מצבי רוח, סנטימנטים), בעוד שהנאה או אושר מרכיבים של הבסיס החיובי של אותן התנסויות. יש המבחינים בין סבל גופני וסבל נפשי, זאת על פי מקור הסבל העיקרי, בין אם הוא תהליך גופני או תהליך נפשי. סבל גופני עשוי ללוות תחושות כאב, בחילה, קוצר נשימה, גירוד ועוד. סבל נפשי עלול להיגרם כתוצאה מחרדה, אבלות, שנאה ושעמום. סבל עלול להתרחש במגוון של עוצמות, החל מסבל פעוט וחולף ועד לסבל אדיר שלא ניתן לתארו במילים. משך הסבל וכן שכיחותו עשויים להשפיע על עוצמתו הכוללת בעיני הסובל. יחסם של אנשים לסבל עשוי להשתנות בהתאם למספר גורמים: תפיסת עוצמת הסבל, השאלה האם מדובר בסבל נמנע או בלתי - נמנע, סבל מועיל או חסר תועלת, בעל תוצאות מרובות או תוצאות פעוטות, סבל ראוי או בלתי ראוי, סבל הבא מתוך בחירה או שאינו רצוי, סבל מתקבל על הדעת או בלתי מתקבל על הדעת, ועוד. השימוש במונחים "כאב" ו"סבל", אינו מובחן תמיד ויש לבררו. לעתים משתמשים בשני מונחים אלה, כמונחים חלופיים וזהים; לעתים השימוש במונחים אלה הוא כמונחים מנוגדים האחד לשני, לדוגמה: "כאב הוא בלתי נמנע, סבל הוא בחירה", או "כאב הוא גופני, סבל הוא נפשי"; לעתים מונח אחד מתייחס למכלול בעוד שהמונח השני הוא מקרה פרטי בתוכו, לדוגמה: "כאב הוא סבל פיזי", או "סבל הוא כאב פיזי או נפשי עז"; לעתים השימוש במונחים אלה הוא במובן שונה לחלוטין. ניתן לטעון כי יצורים בעלי הכרה סובלים במהלך חייהם, בדרכים מגוונות ולעתים באופן ניכר. אין תחום ידע בודד העוסק בכל היבטי הסבל, אולם תחומים רבים עוסקים בטבעו של הסבל ובתהליך הסבל, במקורו, בגורמיו, במשמעותו ובחשיבותו ובביטויו האישיים, החברתיים והתרבותיים, בדרכי המענה והריפוי ובשימושים שבסבל. מילים נרדפות ל⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ סבל בדרך אל האושר, ריקנות ומשמעות, לחבר את הרגש לשכל, מה לשאול כשאין שאלות, לשקר בשביל האמת לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: סבל בדרך אל האושר, ריקנות ומשמעות, לחבר את הרגש לשכל, מה לשאול כשאין שאלות, לשקר בשביל האמת. שאלה: מה דעתך על זה שאני רוצה להרגיש שהכל בתוכי? אליעד: כל מה שקיים הוא חלק ממקום, למשל החדר הזה הוא חלק ממקום גדול, כל המקום והזמן שהם כל כך גדולים, הם עצמם נמצאים בתוך משהו אחר, בתוך אלוהים. למה הדבר דומה, לאדם שחולם חלום, וכל מה שיש בחלום, למעשה נמצא בתוך המחשבה של האדם שחולם את החלום. רק שתביני שהישות שנמצאים בתוכה ... שאני קיים, אז יש משהו שהוא לא אני, אז אני לא הסך הכל, ואז לא יתכן שהמקום והזמן בתוכי. אז איך תחווי שאת הראשון? על ידי התבוננות פנימית לתוכך. פרקטית מה זה אומר, למשל את אומרת, אני רוצה, אני הולכת, תשאלי את עצמך, מה זה האני? מי זה אני? מי זה המדבר? תתחילי להוריד את הלבושים, אני זה לא המקצוע שלי, לא הבית שלי, לא המשפחה, לא הגוף שלי, בסוף תישאר לך התודעה. אבל התודעה עדיין, היא לא השלם, העולם לא בתוך התודעה, התודעה שלך בתוך העולם. מה זה תודעה? כשאת אומרת אני, זה התודעה. אבל ... להתנהל בנחת. ואז תחווי שאת אלוהים. איך תדעי? אם את הולכת ברחוב, ורואה מישהו הולך, וחווה שאת גורמת לו ללכת, אז סימן שיש לך את החוויה. שאלה: כשאני מסתכלת אני רואה משהו בתוכי שכול הזמן רוצה. אליעד: יפה, אז תפקידך לבדוק, מי זה המשהו הזה. את צריכה להגיע לדרגה כזאת, כשתגידי, אני רוצה לאכול, תביני, למה את מתכוונת. הצורות של האני משתנות, אבל האני הוא אותו אחד. את כבר הוא. ברגע שהאני שלך יבין את עצמו, הוא יחווה אחרת את כל מה שקורה סביבו. שאלה: בחיים שלי אני מתאמץ לפתור את הבעיות שלי, ואני לא יודע היכן הפיתרון, אני סתם מתאמץ ללא הבנת הפיתרון. על פניו נראה שזה כמו תרמית, שאני כל הזמן מאמין לרצון. אם יש לי רצון, זה סימן שרע לי עכשיו, אחרת לא היה לי רצון. אליעד: אפילו שאתה ממלא את הרצון, זה אף פעם לא מאה אחוז. אפילו שאכלת כדי להיות שבע, עדיין יש לך עוד רצונות. אי אפשר למלא את כל הרצונות. ולכן אתה תמיד מרגיש חסר, כי הרצון עדיין לא התמלא. האבסורד הוא, שאתה מנסה למלא את הרצון, והוא אף פעם לא מתמלא למרות שאתה חושב שהפעם תצליח למלא אותו. איך להיפתר מהרצון? להבין את השורש שלו. להיות מעליו, שלא יהיה לי אכפת שהוא קיים. ועוד אופציה יש שהיא לרצות אותו. אם תמצא דרך לחוות, שאתה רוצה את תחושת החסר, אז אתה לא צריך להיפתר מהרצון. למשל, את רעבה, רע לך לא בגלל שאת רעבה, אלא בגלל שאת לא רוצה להיות רעבה, נכון? לכן מי שגורם לך להרגיש רע, זה הרצון שלא רוצה להרגיש רעב. נראה אותך גורמת לעצמך, לרצות להרגיש רע. זה לא הגיוני, מה אני ארצה את זה שיהיה לי חסר? אבל אם היית יודע מי אתה באמת, אז היית מבין שאתה זה הראשון שרוצה שיהיה לך חסר. הסבל של האדם נובע מכך, שהוא מרגיש שהוא עבד, שהלבישו עליו רצון, ומזיזים אותו מפה לשם. אבל אם היית יודעת מי את באמת, וכשאת אומרת אני רוצה, אז מתכוונת לאלוהים הראשון, שהכל מושלם אצלו, והוא בבחירה עצמית מלאה, ורוצה שכך הדברים יהיו, אז את תהיה מצומצמת עם חסרון ותביני שהכל בסדר. השאלה היא, איך את חווה את החיסרון? האם את חווה שהוא הבחירה שלך? האם את חווה את החיסרון מהתחלה? אם תביני מי את באמת, את תחווי שאת בוחרת להיות קיימת או לא, שאת בוחרת אם יהיה לך רצון או לא. מה שאת רוצה את בוחרת. כול זמן שאת קיימת את סובלת, ככול שה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... מקור הסבל, הגשמה עצמית ואודותי... לעולם הזה הגעתי הן כדי לטפל, הן כדי לרפא, אך לא רק! הגעתי לפה בעיקר כדי לעזור לכם לעזור לעצמכם. את זה גיליתי בשנים האחרונות. אבל לא תמיד היה ברור לי למה אני נמצאת פה, מהו היעוד הזה שלי, זה שכל כך הרבה ... שכבר אז לא הייתי לגמרי תלושה מהייעוד שלי. זה לא מפליא. בתור ילדים, אולי אנחנו תמימים, אך התמימות הזאת מאפשרת לאמת הפנימית של הנשמה שלנו לצאת לאור עם הרבה פחות חששות. אלו אשר מתגברים בשלב קצת מאוחר יותר, כשאנחנו טוענים שאנחנו "בוגרים" יותר ו"תמימים" פחות, או בעצם אחרי שהאמונות שלנו משתיקות את הרצונות האמיתיים שלנו. גם אצלי השתיקו אמונות את הרצונות האמיתיים של הנשמה שלי. למה הכוונה אמונות? אילו אמונות? בלי להשתמש בהגדרה המילונית, אפשר להגיד שאמונות הן השקפות שכל אחד ואחת מאיתנו מפתח לאורך השנים בעקבות אי אלו חוויות, זיכרונות, טראומות ועוד שאנחנו חווים. (עוד על אמונות ... להציע. זו אמונה שליוותה אותי לאורך שנים רבות וגם בבואי לבחור את הפקולטה בה אלמד בטכניון. מתוך אמונה זו נבחרה הפקולטה להנדסת חשמל. ואכן למדתי וגם עסקתי בתחום זה מספר שנים. זמן רב עבר עד אשר אפשרתי לעצמי להביא למודע את התובנה שהתחום הזה לא מעניין אותי באמת. הייתי צריכה לעבור מתחים נפשיים, לחצים וסבל רב שהתבטא אף בבעיות בריאות מגוונות. כל אלו שידר לי הגוף שלי בניסיון להבהיר לי שאני לא במקום הנכון. משם הדרך להגשמה העצמית הייתה קצרה. ברגע שאנחנו נפתחים להגשמת האמת שלנו בחיים הללו, היקום פותח דלתות בקלות רבה. זו הדרך לגלות אם ... שלך הופכות למילים שלך המילים שלך הופכות לפעולות שלך הפעולות שלך הופכות להרגלים שלך ההרגלים שלך הופכים לערכים שלך הערכים שלך הופכים לגורל שלך. " (מהטמה גנדי) שיטת העבודה שלי: שמי ימית פרץ, מטפלת רוחנית ומאמנת אישית. מהנדסת חשמל בעברי. מטפלת מוסמכת מטעם ביה"ס העולמי לתטא הילינג של ויאנה סטייבל. ברצוני להזמין אתכם לחוות ריפוי עמוק ואמיתי. הטיפול מתמקד בפתרון בעיות בריאות, מחסומים רגשיים, מנטאליים, נפשיים ועוד. עקרונות הריפוי: כל בעיה פיזית ונפשית מתחילה ממערכת האמונות, הדפוסים, זיכרונות וטראומות שחווינו (הן בחיים אלו והן בקודמים), ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל 2 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הקוונטים, יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל 2. ומכאן נעבור לעוד נקודה מעניינת שהאדם לא צריך להיתקע במשפט, לא הבנתי. לא הבנתי זה לגיטימי, אבל תסביר מה לא הבנת, למה לא הבנת. למשל האדם מתבונן במציאות ומגיע למסקנה שהיש נוצר מהאין, ואז אתה לא יודע איך להתקדם, תנסה להבין את מהות השאלה, מה לא הבנתי? לא הבנתי מה קורה, לא הבנתי את סיבת התהליך, מה לא ... אבל האם זה באמת שני דברים שונים? אולי זה רק דבר אחד ולי זה נראה כשני דברים שונים? ובסוף הוא מגיע למסקנה שזה בכלל אחד. זאת אומרת שרק ההתבוננות בשאלה היא זאת שמביאה את התשובה, את ההבנה. בסופו של דבר מי שרוצה לחוות את האחדות צריך להבין את השאלה. יש כאן שאלה, שהבנת השאלה היא השכל של האחדות. צריך לשאול מספיק שאלות, עד שמגיעים לשורש של השאלות של היש והאין, ואז אתה מגיע למסקנה שזה גם יש וגם אין, ואז אתה ממשיך להתבונן, מה לא הבנתי, לא הבנתי כי זה גם יש וגם אין, ואם אתה אומר את זה מספיק פעמים בסוף אתה מבין שזה גם יש וגם אין. ואז זה משנה לך את תפיסת המציאות שלך. כי השאלה איך זה יכול להיות שאני קיים ולא קיים? איך זה שיש לי בחירה ואין לי בחירה? איך זה שיש לי רצון ואין לי רצון? אם אתה שואל את זה הרבה פעמים למרות שאתה לא מבין, בסוף אתה מגיע לאמת שאתה גם רוצה וגם לא רוצה, זאת למעשה התשובה. ההתבוננות בשאלה מביאה את התשובה. שאלה: למשל אני רוצה לשתות כוס מים, בדרך יכולים לקרות הרבה דברים שימנעו ממני את הרצון לשתות כוס מים, אז למעשה הרצון הזה לשתות אין לו משמעות, כי אני אשתה רק אם הכוח שמפעיל אותי ירצה שאני אשתה. אז הרצון והשתייה בכלל לא קשורים. אליעד: האירוע של הרצון לא מחייב את האירוע של שתיית המים. אנחנו מדברים על בחירה חופשית, האדם חושב שהוא מקור התוצאה. הוא אומר אני בוחר לחתוך את הנייר, ואז הוא חותך את הנייר, ואז הוא חושב שבגללו נחתך הנייר. וכשהוא מתבונן בזה הוא רואה שבכלל יש לנו ציר זמן ארוך, בתוכו בחלקיק שנייה אחד אתה חווה שאתה רוצה, בחלקיק שנייה אחר אתה קם מהמקום, בחלקיק שנייה אחר אתה נותן פקודה למוח לזוז, ובסוף בחלקיק שנייה אחר יש לנו נייר חתוך. זה בכלל סרט, הנייר החתוך לא קשור לבחירה שלך, מה אתה מבין מכך? שאלה: שלמשל חשבתי היום בבוקר, לבוא לכאן, והמחשבה בכלל לא קשורה לזה שבאתי לכאן. אני סתם חושב על כל כך הרבה דברים, ומשגע לעצמי את ... אלא מה? יש לנו כמה פרספקטיבות, בפרספקטיבה מסוימת אתה לא קיים, בפרספקטיבה אחרת אתה קיים, בפרספקטיבה אחרת אתה קיים והיית קיים גם אתמול, ובעוד פרספקטיבה אתה קיים עכשיו ונוצר עם הזיכרון של אתמול. מה שאני רוצה להגיד הוא שחוויית הזמן נוצרת כל רגע מחדש. וגם חוויית הסיבתיות נוצרת, כאשר אתה מתכנן פעולה ואחר מבצע וחושב שזה בגלל שבחרת, גם זה עצמו נוצר כרגע. כרגע נוצרת לך חוויה של המשכיות מהרגע הקודם. שאלה: אבל זה מראה שכול החיים שלי סתם בוזבזו, כל מה שחשבתי לא היה שווה, כי אני אמור לעשות דברים כדי שיצא לי משהו ... או שלא משנה שעשיתי טעות. תבין גם כרגע אני מדבר איתך מתוך העולם של סיבה ותוצאה, כי למעשה היא זו שמניעה אותנו, אם היית בלי חוויה של סיבתיות, אם לא היית חווה סיבה ותוצאה לא היית עושה שום פעולה ולא היה לך רצון, כי אין משמעות למה שאני רוצה או לא רוצה, אין משמעות למה שאתה עושה. אם היה לך רק רגע אחד בתודעה לא היה לך לאן לנוע, אם אין עבר ועתיד אז אין משמעות לרגע הזה, לכן בחיים יש גם עבר וגם עתיד כדי שתהיה משמעות גם לרגע הזה, כך שלכל רגע יש משמעות אחרת וזה לפי מה שנוצר לך בראש כל רגע. אבל כל הדברים נכונים בו זמנית. שאלה: ההבנה הזאת מפרקת את כל החוויות שלי. ... חוויה של רק סיבתיות, ולא תהיה חוויה של רק חוסר סיבתיות, אלא זאת תהיה חוויה שלישית. כמו שאמרתי שיהיו עוד חוויות חדשות. אני לא חושב שהוא הגיע לסוף הדרך, בסוף זה ערבוב של כל החוויות, אתה גם חווה סיבתיות וגם רצונות, וגם אתה יודע שזה לא נוצר וגם אלוהים, גם בחירה וגם אין בחירה, שזאת חווית השלמות. למה זאת חווית השלמות? כי אתה אף פעם לא חסר שום דבר, יש לך את כל החוויות, אתה תמיד יכול לאזן את עצמך מכל הצדדים. הכל נכון, אבל אלו חוויות שמתפתחות שאלה: לי יש פחד, פחד לאבד את כל מה שיש לי. אליעד: יש כאן רק שתי אפשרויות, ... את התודעה של עצמך אבל יתנו לך משהו הרבה יותר טוב, יגלו לך מי אתה באמת. אני בהתלבטויות שלי פחדתי שאני אולי יעלם באמת, חשבתי שמרוב השאלות אני לא אהיה קיים, תמיד האדם משאיר איזה משהו להיאחז בו, אבל אם אתה רוצה אחת ולתמיד לעבור למוחלט אתה חייב לשחרר לגמרי, שם אין לך מושג מה יהיה. אני גם יחדד, מה זה נקרא לעבור למוחלטות? פירושו, להטיל ספק באמת. למשל אתה שואל האם אני באמת קיים או לא קיים? אם אתה שואל בחלקיות אז תקבל תשובה חלקית, אתה אומר קודם אני קיים, ואחר אני שואל אם אני קיים או לא. למשל אצל הדתיים מותר לך לשאול ... הוא מעדיף להיות קיים, אז הוא תמיד יקבל את התשובה שהוא קיים, ענו לך את מה שרצית. כדי לקבל את התשובה האמיתית לשאלה, קיים או לא קיים? אתה חייב באמת לשאול אותה, שכול כולך שואל אותה, אתה לא משאיר בלבך שום רצון להיות קיים או לא קיים, שאתה ממש נמצא בפתח של הקיים או הלא קיים ומה שתישאר זאת רק האמת. ואז אני קלטתי שאני הולך למקום שאין לי שום אפשרות לחזור ממנו, קודם כל מבחינתי לא היה אכפת לי לא להיות קיים, אם הייתה לי דרך הייתי לוחץ על הכפתור ונעלם, אבל בכל זאת אמרתי לעצמי, אם אתה באמת קיים אתה לא תעלם, ואם תעלם אז זה ... שלמים של ישות שלא קיימת בכלל, אתה לא חווה שאתה אלוהים הקיים המתבטא דרך הצמצומים. לכן רבי נחמן אמר שרק כאשר אתה חוזר בתשובה, אתה הולך להיות, אהיה אשר אהיה, לחזור בתשובה פירושו להיות קיים. האדם אומר שהוא רוצה תעודת ביטוח שהוא תמיד יהיה קיים, מי תמיד קיים? רק המהות תמיד קיימת, רק הדבר הראשון תמיד קיים. עכשיו לשאלתך לגבי הפחד, הכי חשוב זה להיצמד לאמת. שאלה: ברור לי שאני שקרן. שאלה: אני לא מבינה איך אדם יכול לשקר לעצמו. אליעד: שקרן שמשקר לעצמו לא יודע שהוא שקרן, הוא חושב שהוא אומר את האמת, שהם כל כך שקרנים שבפוליגרף הם יוצאים דוברי אמת, לדוגמא, אדם אומר עשיתי משהו למישהו אחר אבל למעשה הוא עשה את זה לעצמו. זה לא שקרן במזיד, שרוצה לשקר שאלה: איך הוא אומר על עצמו שהוא שקרן? איך אדם יכול לשקר לעצמו כל חייו? אליעד: למשל אישה שנמצאת עם מישהו, אבל היא לא באמת אהבה אותו, אז היא שקרה את עצמה, מה הבעיה? היא פחדה לעזוב אותו, אז היא שקרה לעצמה ואמרה שהיא אוהבת אותו כדי שתוכל להישאר איתו. שאלה: אבל אני רוצה להגיד משהו, אתה הגעת למסקנה שאתה שקרן, נכון? אם אתה לא רוצה להיות שקרן, אז אל תגיד שאתה שקרן, אני אסביר לך למה, כי להגיד שאתה שקרן זה גם שקר. שקרן ודובר אמת זה רק ביחס למוחלט, אתה לעולם לא תוכל לדעת, על איזה שהוא דבר בעולם אם הוא אמת או שקר עד שלא תדע מה היא האמת האובייקטיבית, ומה היא תפיסת המציאות המוחלטת. מה שאני טוען הוא שאדם שחושב שהוא שקרן, אז הוא גם שקרן, כי ... כן, כי אין לי שליטה על הרגש שלי. אליעד: האם את חווה שיש לך איזה שליטה? שאלה: בגלל החוויה שהייתה לי אני מטילה ספק אם בכלל יש לי שליטה במשהו. אליעד: אז עדיין יש לך ספק. תראי, אם היית בטוחה שכול המחשבות, הרצונות והרגשות שלך לא תלויים בך בשום צורה, לא היית שואלת אותי עכשיו שום שאלה, למה את שואלת? את חושבת שאם אני אסביר לך את תביני, נכון? אבל אם היית בטוחה שאין לך שום בחירה לא היית שואלת שום שאלה כי אין לך סיבה לשאול שאלה. מה הכוונה שאין לך בחירה? אם אין לך בחירה זה אומר שבכל רגע ורגע, זה אומר שהחוויות שלך, הידיעות שלך, המחשבות והזיכרונות שלך לא תלויים בך, נכון? אין בחירה פירושו שאין לך בחירה על שום דבר. למשל את יודעת קרוא וכתוב, זה לא תלוי בך, אם ירצו תדעי ואם לא ירצו לא תדעי. את שואלת אותי עכשיו כי את רוצה לקבל מידע, אבל זה אומר שאת חושבת שאם אני יענה לך את תדעי את המידע, ואם אני לא יענה לך לא תדעי את המידע, אחרת לא היית שואלת. אבל אם את מבינה שאם תדעי את המידע או לא תדעי את המידע זה בכלל לא תלוי בך אז אין לך סיבה לשאול. ביטול הבחירה בשלמות הוא ההבנה שיש הוויה שבכל רגע מחליטה מה קורה. ואם יש הוויה שמחליטה ... אומרת בא נבדוק מה אני חושבת שזה אמת? אמת שאני כזאת או כזאת. שאלה: על עצמי? אליעד: כן, את תנסי לברר את האמת, ובסוף התהליך תצטרכי להגיע למשהו מוחלט, ומהמוחלט הזה תדעי מה האמת. עכשיו את שואלת מה קשורה הבנת הרצון של עצמי להבנת המציאות? אז אני מדבר על הדרך, תאמתי את המידע שברשותך, קחי את האמיתות שלפיהם את חיה, שזה טוב, שזה רע, שאת זה אני רוצה, שאת זה אני לא רוצה, שאת זה אני צריכה לעשות, והתהליך הזה ישנה לך את כל המנגנון, ייתן לך הבנה על המציאות. כול הבנה מושתת על הבנה אחרת, אם את תתבונני על הדברים, את תגלי למשל שכול המקומות נמצאים באותו מקום וכל הזמנים נמצאים באותו רגע, אם תביני הבנה כזאת אז ממנה את יכולה לגזור שאם הכל נמצא בכל מקום אז זה אומר שיש אין סוף יקומים ... שאת יכולה להיות רגועה שזאת באמת האמת, ולא סתם ממציאה, זה מה שצריך לחפש. עכשיו איך מוצאים את המוחלט? על ידי תהליך הפוך ששואלים מה לא מוחלט, האם זה שאני קיימת זה מוחלט? לא יודעת, צריך להתחיל לבדוק, זה שאני רוצה את זה, זה מוחלט לי? אדם קם בבוקר לעבודה כי הוא בטוח שהוא ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... של המציאות, בלי פוטנציאל של נפרדות, למה האדם יוצר לעצמו סבל ולא רוצה לסבול, לא לשקר את עצמך לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: ההוויה של המציאות, בלי פוטנציאל של נפרדות, למה האדם יוצר לעצמו סבל ולא רוצה לסבול, לא לשקר את עצמך. שאלה: כשאני מתבוננת אני מתחילה להטיל ספק במציאות, האם זה משנה? אליעד: את צריכה להגיע למצב שאת מרגישה טוב מבפנים, מה זה אומר,? שתמיד טוב לך ולא משנה מה קורה, קרה או יקרה. ... לחשוב על כלום. מה יותר גדול מהמקום והזמן? המציאות. השלם שהוא מושג מופשט מכיל בתוכו את המקום והזמן, השלם הוא המהות, לסך כל הדברים ביחד אנו קוראים השלם וגם כלום. האם לאהוב הכל זה טוב? זה רע, למה? נניח שאת אוהבת את הכל, אבל בכל זאת סובלת, למה? כי את קיימת. עצם זה שאת חווה זה אני וזה לא אני, את חווה חסר. חסר לו את השאר. כשאת חווה שאת אוהבת את הכל, למעשה את חווה, זה אני וזה לא אני. אז אם את חווה לא אני, אז את חווה חסר, זה לא השלמות ... לך? משם צריך להתחיל, מהדבר שהכי מוחשי. מה מציק לך? שאלה: שרבתי עם הורי לפני שעתיים. אליעד: מה מציק לך? אתה כרגע יושב ורואה תמונה שלך עם הוריך, ואתה חווה אי שלמות בגלל שכרגע יש לך זיכרון שקרה? למה זה גורם לך להרגיש רע? אנחנו בסך הכל רוצים להבין את הבעיה. אם תבין את הבעיה תבין שאין בעיה, אבל קודם נבין מה הבעיה. למה התמונה מציקה לך? שאלה: אין תשובה. אליעד: מישהו עכשיו בא ומרביץ לך, אתה שואל למה? הוא אומר, אין תשובה, מה תעשה? תברח, אבל אתה לא ... מישהו שופך לך זפת על הרצפה, למה זה מציק לך? שאלה: כי אני צריך לנקות אחר כך. אליעד: האם אתה חייב לנקות? לא, אז תשאיר את הבית מלוכלך, אז למה אתה כועס? ואפילו שאתה מוכרח לנקות, מדוע זה מפריע לך? אז מה, מה הבעיה? שאלה: אני מנקה כי אני רוצה שיהיה לי טוב. אליעד: אז אם אתה רוצה שיהיה לך טוב, כל מה שאתה צריך להגיד, שלא אכפת לך מכלום, אז טוב לך? שאלה: מהבחינה הזאת טוב לי, אבל יש לי בעיה אחרת, שאני לא חווה את המציאות בשלמות. אליעד: אתה בבעיה חמורה, למה? כי אם היה אכפת לך מהניקיון, אז היה אפשר להבין מדוע רע לך, אבל כאשר אתה רוצה להבין את המציאות בשלמות, אתה עדיין אפילו לא יודע מה חסר לך. אז איך רע לך אם אתה אפילו לא יודע מה חסר לך? מה זה אומר? מה זה נותן? איך רע לך אם אתה אפילו לא יודע מה זה? אז למה אתה סובל? שאלה: אני לא יודע למה? אליעד: אם אתה לא יודע למה אתה סובל, אז למה רע לך? אם מישהו אומר שאין לו מושג מה הוא רוצה, האם יכול להיות לו רע? שאלה: אבל יש תשוקה פנימית. אליעד: אני מנסה להוכיח לך שאת משוגעת. זה כבר ברור, אבל אני רוצה לתת לך עוד הוכחה, כדי שיום אחד ימאס לך להאמין לעצמך. תגידי די אני לא מאמינה לעצמי. יש משהו שאתה בטוח לא רוצה אותו, אז אתה צריך לבקש את ההפך שלו. כדי שיהיה רע, צריך להיות משהו שאתה לא רוצה אותו. אז מה הבעיה? אולי אתה לא רוצה כלום, ואתה סתם מתעתע בעצמך, כי כאשר אנו מחפשים מה אתה לא רוצה, אנחנו לא מוצאים אותו. אז אתה סתם דופק את עצמך. שאלה: אולי בגלל תחושת הנפרדות. אליעד: אני לא מקבל את האולי שלך. אין אולי, מה זה אולי, אם את מבינה תגידי, אם את לא מבינה תגידי אני לא מבינה. ולך לא מפריעה תחושה הנפרדות, כי מפריע לך כאב הגב. אם היית באמת מבינה שהבעיה שלך היא לא בכאב גב אלא בתחושה הנפרדות, אז היית אומרת זאת מההתחלה. אני מנסה להבין מה מונע ממך לרצות את כל המציאות? השאלה הראשונה היא מה מציק לך? אתה רואה תמונה שאתה רב עם הוריך, ואתה סובל מזה, למה? שאלה: כשאני חושב על זה, אני לא מוצא תשובה. אליעד: מה אתה משוגע? אתה לא אדם רציונאלי. עדיין רע לך מהריב עם הוריך, למה? למה אתה נגד העולם? האנשים כל הזמן מתלוננים, אז אני שואל אותם למה אתם מקטרים? אתה יודע למה רע לך? כי אתה לא באמת רוצה את הטוב, ואתה יודע למה אתה לא באמת רוצה את הטוב? כי אתה לא באמת משוכנע שאתה לא מאושר. אם אתה לא מסוגל להסביר לי מדוע רע לך, זה אומר שאתה לא באמת בטוח שרע לך. לכן אתה לא באמת רוצה להרגיש טוב, ולכן אתה לא יכול להרגיש טוב. נפתור בעיה למישהו אחר, לך יש כאב גב, למה את לא רוצה את זה? זה כואב, ברור לנו שזה כואב, אבל מדוע את לא רוצה את הכאב? הדבר הכי מדהים פה, שהאנשים משוגעים לגמרי, סובלים ואין להם מושג למה. אבל עוד משהו, שאני שואל שאלה ואתם עונים על משהו אחר. אני שואל אותך למה את לא רוצה את זה? את אומרת כי זה מציק, אבל זה מציק לך בגלל שאת לא רוצה את זה. אם היית רוצה את זה, האם זה היה מציק לך? לא. לכן כל הבעיה היא בזה שאת לא רוצה את הכאב גב. שאלה: השאלה היא, איך אפשר להגיע למצב שבאמת תרצה את מה שקורה? אליעד: על ידי זה שתשאל את עצמך, למה אני לא רוצה אותו. קודם תבין למה אתה לא ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל 1 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הקוונטים, יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל 1. שאלה: מה זה סופר פוזיציה? אליעד: סופר פוזיציה אומרת, ריבוי מקומות, כאילו כל דבר נמצא באין סוף מקומות, עד שאתה רואה אותו. יש תיאוריה מדעית שאומרת שכול הדברים נמצאים בסופר פוזיציה עד שמישהו מסתכל עליהם ואז הם קורסים למקומם. מה הכוונה? למשל את רואה פה קיר, כשאת רואה קיר את רואה בזמן ובמקום הזה רק קיר, את לא רואה פה עוד דברים, אבל התורה ... שזה לא יהיה, יוצר את המציאות בעצם הנוכחות שלי, כמו שהתמונה הזאת יוצרת את המציאות של עצמה, זה לא מבחינה שאני עושה את זה אקטיבי, תוך כדי זה שאני קיים, המציאות נוצרת איך שהוא עבורי. אליעד: כולל הכל, עבר, הווה, רצונות הכל הכל. זה כמו שאתה בתוך חלום לדוגמא, הדבר היחיד שבאמת קיים במירכאות זה החולם. בחלום יש הרבה אנשים שעושים הרבה פעולות אבל למעשה הם לא באמת קיימים. מי הבין? אני רוצה לציין משהו, התכלית זה לא לדבר, אבל אם לא הבנת עדיף שתגיד לא הבנתי או שתגיד מה הבנת, כי האדם לא יכול לרמות, אם לא הבנת בסוף אתה סובל, כי המציאות למי שלא מבין נותנת זבנג, לכן רצוי להבין. שאלה: למשל דוגמא, אנחנו כולנו רואים את הצבע האדום אבל במציאות מי אומר שכולם רואים אותו דבר, אותו צבע? הוא קורא לזה אדום, אבל האם אני יודעת שזה באמת אותו אדום כמו שאני רואה. אליעד: אני אסביר את מה שהיא אמרה, בקשר לנושא של צבעים, כולנו מסכימים שזה צבע שחור, אבל זה לא אומר שכולנו רואים את ... כאשר נדמה לנו שכולנו רואים אותו דבר, זה גורם למציאות להראות יותר אמיתית. אבל למעשה אתה רואה פה שולחן, ואתה רואה פה מישהו שרואה פה שולחן. הכל זה בתוך המוח שלנו. זה כמו חלום לכל דבר ועניין. הרעיון הוא שאני רוצה להחליש את הכוח של החוויה הממשית של המציאות. שאלה: למה? אליעד: להבין את האמת קודם כול, ומה יצא לך מזה זה סיפור אחר. שלא תאחז בתמונה החיצונית. האדם חווה שולחן, אז פה אנחנו מסכימים שהשולחן נמצא במחשבה של האדם, האדם חושב את השולחן, אם הוא לא היה חושב את השולחן, השולחן לא היה קיים התודעה שלו. זאת אומרת שהשולחן הוא פחות ממשי, הוא לא ממשי, אתה חושב ... כל היכולות של אלוהים. תראה אם אתה בתוכו אז ברור שיש לך את כל היכולות שלו, כי אתה עשוי ממנו. ואם הוא מחוצה לך, גם אז יש לך את כל היכולות שלו, כי שניכם נמצאים בתוך אותה מערכת ושניכם ביטויים של אותו מנגנון. אני רוצה להביא אותך להבנה שאין נפרדות בתפיסה בינך לבין אלוהים. ואתה חושב שאין לך את החוויה של אלוהים אבל אני אגלה לך סוד, שיש לך כבר עכשיו את החוויה של אלוהים. כי חווית המחויב זאת חוויה שתמיד יש לך אותה, זה לא משהו שאתה משיג אותו, זה משהו שאתה מגלה שתמיד יש לך אותו, כבר עכשיו אתה רואה את המציאות כמו אלוהים, אבל אתה לא יודע. למעשה עכשיו אתה אלוהים אבל אתה לא יודע זאת. אני רוצה להסביר לך שכול מה שאלוהים יכול גם אתה יכול, ברגע שאתה מגדיר אותך ואת אלוהים, זה למעשה מצד האמת שתי צורות שונות של משהו אחד, יש משהו שלישי גדול יותר. אם הוא מקביל אליך אז התודעה שלו והתודעה שלך עשויות מאותו הדבר, יש שורש אחד שהכל נובע ממנו. ואפשר לעשות הפוך שאולי אלוהים שואל איך אני יכול לחוות את העולם כמוך, מה שאני רוצה להסביר לך שמתפיסת השכל הגדול לאלוהים אין יתרון עליך. יש סיפור בסרטים המצוירים על אל יווני שנקרא הרקולס, שהייתה בחורה שזרקו אותה לגיהינום, והוא קפץ אחריה לגיהינום כדי להציל את הנשמה שלה, כשהוא קפץ לגהינום, המלאכים הרעים רצו לחתוך לו את חבל החיים, רצו לחתוך את חבל הנשמה שלו כדי שיישאר שם, אבל לא הצליחו לחתוך, למה לא הצליחו לחתוך את החבל? כי החבל ... מוגבל. אתה יכול להיות מצומצם, עם שכל, בלי שכל, עם תפיסה כזאת או אחרת, אבל איך שלא תסובב את זה הפוטנציאל שלך הוא אין סופי. לכן רבי נחמן אמר שאפילו נקודה אחת מהשכל, יכולה לעמוד נגד כל העולם כולו עם כל התאוות הרצונות והדמיונות. ואפילו מי שהשכל שלו טעה ונהרס, אפילו נקודה קטנה יכולה לעשות הכל, למה? כי הכוח ממנו אתה עשוי הוא כוח בלתי מוגבל. עכשיו יש עוד סיפור שרבי נחמן מספר על מלך שעשה אוצר וסביב האוצר עשה חומות, וכולם ניגשו לחומות ולא הצליחו להיכנס, ואז הבן של המלך אמר, לא יכול להיות שאי אפשר, ואז הוא ניסה, עשה מה שעשה והצליח, ומצא את האוצר. מה המשמעות ... כאלוהים בחרת שלא תזכור זאת. דרך אגב אתה כן זוכר שבחרת, למה? כי אתה מחפש, מה אתה חושב מניע את כולם לחפש? הזיכרון. מה האדם בעצם מחפש? את האין סוף, את האלוהי. למה לא משנה מה יתנו לאדם, הוא לא יהיה מאושר? כי הוא רוצה את האין סוף. ואת האין סוף הוא לא יכול לקבל, מה זה אומר האין סוף? לרצות את האלוהים, ולמה שתרצה את האלוהים? כי במקרה זה אתה. זה כמו מלך שנמצא בבית כלא, אבל עדיין מוטבע בו שהוא מלך, ולכן הוא לא יכול להתאקלם בכלא. מה שאמרתי לך זה את האמת, ואחר תשאל איך אני יכול להגיע להשגה של השכל הגדול יותר. ואני אוסיף לך עוד משפט, שאפילו אם אתה לא יכול, עד שלא תנסה בכל כוחך לא תדע אם אתה יכול או לא יכול. אפילו אם כל מה שאמרתי זה ... חווה את זה? היית יכול להחליף אותי בהרצאה, למרות שזה לא הכל, יש עוד פנימי. אבל כעיקרון יש בתוכך שתי ישויות, ישות אחת שחווה שאין לה בחירה וישות אחרת שחווה שיש לה בחירה. עכשיו הישות שחווה שאין לה בחירה, בכלל לא סובלת, אני לא מדבר איתה בכלל, היא לא זאת ששואלת, אני נותן את התשובה לישות שבתוכך שחושבת שיש לה בחירה. יש בתוכך חוויות שונות, כמה ישויות, ישות אחת חווה ככה וישות אחרת חווה ככה, זה נקרא שקר, אתה מזגזג. שאלה: יש כאן משהו שסותר, מצד אחד אני האלוהים, ומצד שני אין לי בחירה. אליעד: השאלה היא תמיד מאיזה צד מסתכלים על זה. תחשבי שאת אלוהים, יכולה לעשות ... החלטתי לעשות זאת? אליעד: כשאת אומרת אני, למי את מתכוונת? שאלה: אני כאלוהים. אליעד: אז את החלטת כאלוהים, את הראשון. למשל את חולמת חלום ואת מוגבלת בחלום ביכולות שלך, מי אחראי על היכולות שלך בתוך החלום? את. אני רוצה לחדד את זה, בחלום יש אותך שחולמת את החלום ויש אותך שנמצאת בתוך החלום. עכשיו את בחלום והיכולות שלך מוגבלות, אז את שחולמת את החלום יכולה לעשות הכל, אבל בחרת לחוות שבחלום יש לך יכולות מוגבלות, מי מחליט מה קורה בחלום? זה שחולם את החלום, את למעשה מצמצמת את עצמך בחלום. אותו דבר, כאשר את אומרת אני, מי מחליט? על איזה אני את מתכוונת? לאני שבתוך החלום? ... את חווה את זה. שאלה: איך עושים זאת? אליעד: תשאל את עצמך, מי אני? ותבין שאתה אלוהים. מה הבנת? שאלה: תלוי מאיזה פרספקטיבה אני מתבוננת. אליעד: האם הבנת את הכיוון? כשאת אומרת אני, כשאת בתוך החלום ואת אומרת, אני רוצה, את בעיקרון יכולה להתכוון לשתי ישויות, או לאת שבתוך החלום, או לאת שחולמת את החלום, באותו זמן את לא יודעת שאת בחלום את חושבת שאת במציאות, נכון? גם פה, את בטוחה שאת קיימת, אבל יש מישהו שחולם את הכל, שהוא במקרה גם את, האני שלך והאני שלי זה אותו הדבר, זה אותו אני, גם האני של השולחן, התודעה של השולחן, שלי שלך ושלו זה אותו אחד, יש אחד שמהצד שלו אין ... מה אני? ואם באמת תבין, או שתגלה שאתה לא אלוהים, ואז אתה לא יכול לחוות את זה כי אתה לא אלוהים, מה לעשות? או שתגלה שאתה כן, ואז תחווה את זה. פשוט תסתכל לתוכך, כשאתה אומר את המילה אני, מי זה אני? אני הולך, אני רוצה, מי זה? למשל האצבע הזאת יש לה תודעה והיא אומרת אני הלכתי, אני זזתי, אבל מי זה? זה חלק ממשהו אחר, זאת אומרת שאני הראשון כי הוא בעל הבית. זה עניין של תהליך התבוננות לא מעבר לכך, האצבע הזאת היא גם הכף יד, גם הזרוע, וגם אליעד, היא גם וגם בו זמנית, בכל מקרה אם תתבונן מספיק פנימה תחווה את האלוהים. אני מעוניין לדבר עכשיו על הגישה, על הלימוד, באים ... מדובר על הבנה, שנוצרת ממידע, שנוצר רק על ידי שאלות. בלי שאלות אי אפשר להתקדם, כשאדם יושב בבית, מה שהוא עושה באופן בלתי מודע, הוא שואל שאלות, ואת השאלות האלו צריך להציף החוצה. בואו נסכם את העניין, כל אחד ואחד שרוצה להתקדם צריך לחפש מה חוט השערה של הדבר שלא הבין. ובסך הכל תגיד, לא הבנתי, תסביר עוד פעם. בואו נראה איך מעבירים מידע, יש את השלב הראשון שבו מבינים את המילים, אחר להבין את המשמעות של המילים, כשמישהו לא מבין הוא צריך לדעת מה הוא לא הבין, לא הבין את המילים, המושגים או את הנחות היסוד, וככה אפשר להתחיל לסגור ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... איך להתמיד, להיות נחוש, לחזק את הרצון, לרצות לסבול, לרצות את הסבל, מורה רוחני, אחדות שקרית, הכותל המערבי, שני שקלים לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: התמדה, איך להתמיד, להיות נחוש, לחזק את הרצון, לרצות לסבול, לרצות את הסבל, מורה רוחני, אחדות שקרית, הכותל המערבי, שני שקלים. אליעד: נדבר עכשיו על איך להתמיד בהרגלים. כמו למשל לאמר את האמת. אדם למשל מחליט החלטה ורוצה לדעת איך להתמיד. כמו איך להתמיד בלהפסיק לעשן, איך להתמיד בלא לעבוד, איך להתמיד בלהצמד לאמת וכו'. השאלה היא איך להתמיד. התשובה הראשונה אומרת שאין דרך, כי אתה לא יכול להכריח את עצמך לעשות, אתה כפוף למה שאתה רוצה, ומה שאתה רוצה, לא כפוף לך. ואולי מה שאתה רוצה אתה מחליט, אבל השאלה היא מי מחליט מה אתה באמת רוצה. ומה שאתה באמת רוצה לא תלוי בך. מה שאתה עושה בסופו של דבר לא תלוי בך, ולכן מהיבט מסויים אין דרך להתמיד. ואם נמשיך עם התשובה הזאת, זה בסדר גמור שאתה לא מתמיד, אתה לא יכול להתמיד, ולא צריך להתמיד, למה לך להתמיד? ואם אכפת לך וגם אתה לא יכול להתמיד אז נדפקת. גם יגרמו לך לרצות להתמיד, וגם יגרמו לכך שלא תצליח להתמיד, מה תוכל לעשות? המציאות תמיד רודפת אחריך, המציאות תפקידה לגרום לכך שאף פעם לא תהיה מרוצה ממנה. עצם זה שהמציאות גרמה לכך שתהיה קיים, תמיד לא תהיה מרוצה. ומי זה המציאות? אתה. אתה רודף אחריך וגם מתלונן. אם אתה רוצה לפגוש את אלוהים, כנס לחדר, וכל מחשבה שעולה לך, תבדוק האם היא נכונה או לא, עד שתגיע למצב שאפילו לא תדע שאתה קיים. מה שאתה צריך לעשות הוא, לא לחשוב שום דבר שהוא לא נכון. ועכשיו התשובה השנייה, איך אפשר להתמיד? יש חוקים בעולם כמו סיבה ותוצאה ונסביר איך אפשר להתמיד. מה שגורם לאדם להחליט מה לעשות, זה מה שהוא רוצה יותר. אדם תמיד רוצה את הכל, והשאלה היא מה הוא רוצה יותר. איך יודעים? לפי מה שהוא עושה בסוף. שאלה: אם אני חוקרת מה לעשות, ואני לא יודעת, אז איך אני אקבל החלטה? אליעד: אם זה לא מציק לך וזה שווה, אז אין שאלה, תשארי בשווה, תשאירי את המצב כמו שהוא. למה את צריכה לדעת מה את רוצה יותר? שאלה: כדי לעשות תזוזה. אליעד: למה את צריכה לעשות תזוזה? שאלה: בגלל השקרים שאני משקרת לעצמי. אליעד: אז תבחרי צד, או שתשקרי פחות ואז לא משנה מה תעשי, או שתשקרי יותר ואז תבחרי צד. או שתצטרפי לאחד מהצדדים או תצאי מהקרב. מה שאני רוצה להגיד, שאתה עושה לפי מה שאתה רוצה יותר. ואיך תגרום לעצמך לרצות יותר? על ידי חיזוק הרצון. ואיך מחזקים את הרצון? על ידי השכל של הסיבה של הרצון. מה גורם לרצון אחד להיות חזק יותר מרצון אחר? הסיבות שלו. מצד האחדות אין הבדל, הכל שווה. מצד הנפרדות, מי שמחליט בסוף מה תעשה, זה לפי מה שאתה מבין. לדוגמא, אם אדם רוצה להתמיד בהפסקת עישון, מה הוא צריך לעשות? הוא צריך לחזק בתוכו את הרעיון שלעשן זה רע. זאת אומרת שהוא צריך להכניס את עצמו לניפרדות. הוא צריך כל היום לקרוא ספרים נגד עישון. אם אתה רוצה להתמיד במשהו, אתה חייב להיות בניפרדות, וגם בניפרדות מאוד ספציפית, איך לגרום לעצמך לחשוב? לחשוב מה שחשוב לך יותר, ולהסתיר מעצמך את האמת שאומרת שזה לא משנה. ולמה לאדם קשה לשקר את עצמו? כי הוא שקרן, ולמה האדם משקר? כי אם היא למשל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... עד הסוף - סבל אנושי ניסיתי ללכת עד הסוף... ככה כנראה שסבלתי לא מעט בחיים למה? כי לא רק שנולדתי כישות נפרדת, נו מילא.. אלא שההורים שלי חשבו שאני גם צריך להיות נפרד כדי לשמור על כבוד המשפחה (נכון הורים, נו מה יש לצפות?), כמו שיש את האין סוף והמקיפ שלו שזה כאילו הסיבה שיש אין סוף, יעני תובנת האין סוף, אז במקרה הכואב שלי, ההורים הם פשוט המקיפ של הנפרדות, בקיצור השיא. (איך אצלכם?) ואז אמרתי מה אני יהיה פתי ויאמין שאני צריך להתהפך ולהיות באחדות בשביל להיות מאושר, רגע, רגע אני רוצה ללכת עם השכל של ההורים שלי עד הסוף. ואז שאלתי את עצמי נולדתי כישות נפרדת, הם רוצים שאני יהיה כזה בגלל, (כבוד המשפחה)... אני סובל... אז אני רוצה לסבול עד הסוף אם זו האמת. רגע אם אני נפרד וההורים שלי חושבים שאני כזה אז כל מה שאני עושה זה נפרדות... מה טוב בזה? שהכל אצלי מיוחד (לא?)... כל תנועה ותנועה שבי היא מיוחדת כל מחשבה ומחשבה, כל פיסת כרא שיוצאת לי מהתחת (לא?).. אל תשכחו את המטרה שאני תוך כדי גם מתחייב לסבול כי (כל מחשבה שלי לא תתחבר עם שלכם ויהי מה, אמת, שקר, לא מעניין אותי, אפילו הכרא שלי מיוחד יותר משלכם ואין לי מילים להסביר את זה מלבד השכל שבזה שאני סובל כי אין לי הסבר). ואז בדקתי אם אני סובל מספיק ומה גיליתי? שלא. באו ניסו לשכנע אותי, תראה אנחנו בני אדם, זה בסך הכל אותה מערכת וכל זה ואני בשלי, אם זה מה שיעשה אותי סובל, אז עד הסוף... אז חייתי ככה תקופה, ואז עליתי בדרגה התחלתי להאמין שאם אני גם אתפלל על זה שאני רוצה להיות מיוחד אז, אני עוד יותר יהיה מיוחד, והייתי מתפלל על זה יום יום, עד שאנשים כמעט לא דיברו איתי מרוב שאני מיוחד, וככה גם היה לי יותר זמן להסתכל איזה, עוד דברים מיוחדים יש לי עלי, בתוכי מאחורי ומצדדי והיו... אם הייתי מקודם נפרדות עכשיו אני כבר נפרדות פלוס פלוס, ואף לקחתי את הסבל כמשימה, בלי התפשרות אולי להיות מאושר, שום ענין באושר כאושר. ואני סובל, ואני סובל, לא רואה ממטר רק את עצמי. והתחלתי אפילו לשרטט מפה של הסבל הזה איך אני ממחזר את הסבל ממני והלאה וחזרה. ממש שרטוט שכל דבר שאני רואה בעולם מעכשיו רק אני רואה אותו ואף אחד אחר לעולם לא יראה אותו כמותי, וזה שרק אני רואה אותו כפי שאני רואה אותו רק הוא, הדבר הזה ישמור על זה שאני עדיין נפרדות, (למרות שכאן כבר הייתי בתהליך שאולי זה מתחיל לעשות אותי קצת מאושר) ואז מכיון שכבר היה לי את הכל בכדי שאסבול גם אני כנפרדות, גם את המקיפ, גם מפות, וגם תפילה המסוגלת לסבל עוד ועוד, אז בכיתי. ואף אחד לא ראה שרק אני בוכה, כי הייתי בנפרדות כזו שרק אני בכיתי, ותמהתי אם אני הסובל היחידי, או לא? לפעמים מרוב שהאמנתי שסבל זו הרגשה אמיתית רציתי שכולם יסבלו וכאן, התחילה הנפילה (אם אפשר לקרוא לזה ככה שעשתה אותי מאושר) בהתחלה ניסיתי להבין מה זה סבל ואיך אני מפיץ אותו בעולם (וגם, שאם סבל זו התכלית, כמו שאומרים), אז בטח אני גם אמות ואסבול אחרת מה? אני אמות מאושר, אז למה לא אמרו לי להיות מאושר מהתחלה. ומהו הסבל האמיתי, כפי שאני מכיר אותו...? זה בעצם להיות בנפרדות מושלמת. (למות אולי? זה יותר סבל? למי שסובל באמת? (אז כדי שכולם יסבלו)... אז אם אני צריך לשרטט מפת סבל כדי שכולם יסבלו, אני בעצם צריך שיהיה להם, בארגז הכלים, נפרדות + מקיף + מפה אישית + תפילה אישית + שלא ידברו איתם ויעזבו אותם בשקט + לבכות ושאף אחד לא יראה. עכשיו הם בטוח י⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... כאב גופני, כאב פיזי, כאב נפשי, התמודדות עם כאב, סבל מכאבים, כאבים טובים, כאבים רעים, גיהנום = גן עדן לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: כאבים, כאב גופני, כאב פיזי, כאב נפשי, התמודדות עם כאב, סבל מכאבים, כאבים טובים, כאבים רעים, גיהנום = גן עדן. שאלה: איך הולכים עד הסוף? אליעד: את תלכי עד הסוף עם מה שנראה לך אמיתי. את לא צריכה להגיע למשהו מוגדר. אם את רוצה להגדיר, אז תגדירי את זה כמשהו שתהיי בטוחה בו במאה אחוז. את צריכה ללכת עד הסוף עם האמת שלך. תביאי את עצמך למצב שלא יהיו לך יותר ספקות, לא משנה על מה. קחי משהו שאת חושבת שהוא נכון, ותבדקי האם הוא נכון? כי אם יש לך לגביו ספקות, זה אומר ... זה באמת רע, אולי זה טוב, אולי זה הכי טוב, אולי זה גם טוב וגם רע? וכל תשובה שקופצת לך, תשאלי, האם אני בטוחה בזה, אולי זה לא נכון? זה עובדה שיש לך כאב גב, אבל למה את לא רוצה את הכאב גב? כי את חושבת שזה רע, כי את לא רוצה את הרע הזה. אני חושבת שאם לא יכאב לי הגב יהיה לי טוב, ואם יכאב לי יהיה לי רע - כך אומר ההיגיון האנושי. אבל אם תצליחי להטיל ספק, שאולי אם יכאב לי הגב זה טוב, ואם לא יכאב לי הגב זה רע? אולי הפוך, אולי שניהם רעים, אולי שניהם טובים, ... לא? תשאלי, עד שתביני שאין הבדל. אם המחשבה אומרת לך שזה רע, תשאלי למה זה רע? תסכימי איתה שזה רע, אבל תשאלי למה זה רע? אל תאמיני שזה רע, תשאלי, למה זה רע? לעצמך תגידי שאת רוצה להבין, למה זה רע? מה בדיוק רע? האם הכאב רע? מאיזה סיבה את חושבת שזה רע? למה זה רע? כי אני לא רוצה את זה. זאת הסיבה. לא רע לך בגלל הכאב גב, אלא בגלל שאת לא רוצה את הכאבי גב. ואיך תביני זאת? בעזרת השאלות, האם זה באמת רע, אולי זה לא רע? יכול להיות שלא יכאב לך הגב ובכל זאת יהיה לך רע. אז קודם כל את מבינה שרע לך, לא בגלל כאב הגב, אלא בגלל שאת לא רוצה את הכאב גב. ואז השאלה הבאה המתבקשת, ולמה אני לא רוצה את כאב הגב? האם בכלל אני צריכה לרצות את הכאב? האם הרצון שלי בשליטתי? שאלה: שאלתי את השאלות האלה, והבנתי שאני לא יודעת. אליעד: עכשיו למשל כואב לך הגב ורע לך, למה? כי את לא רוצה את הכאב, ולמה את לא רוצה את הכאב? את לא יודעת. אבל את יודעת שרע לך לא בגלל הכאב גב. אל תגידי שרע לך בגלל הכאב גב, רע לך כי לא רצית משהו. ואיך תחיי את זה ביום יום, על ידי שאלות, כאשר רע לך. והשאלות יובילו אותך להבנה שרע לך, רק בגלל שאת לא רוצה את זה, ולא בגלל הכאב עצמו. שאלה: מה זה עוזר לי? אליעד: קודם כל שאת מבינה את האמת. וגם את מבינה יותר טוב מה הבעיה. את לא יודעת למה את לא רוצה, כי את לא מחפשת מספיק למה את לא רוצה. ולמה? כי את שוכחת שזאת הבעיה, את חושבת שהבעיה היא בכאב ולא ברצון. את לא מתעמקת ברצון, בשורש הרצון. כשכואב תשאלי, למה אני לא רוצה את הכאב הזה? שאלה: איך עושים זאת? אליעד: על ידי שתשאלי יותר שאלות, ואל תגידי דבר שהוא לא אמת לעצמך. אל תגידי שרע לך בגלל כאב גב, אם לא תגידי את זה, פתאום בתוכך יתגלה כוח שדרכו תוכלי להכנס לתוך השאלה, למה אני רוצה את הרצונות שלי? וזה יוביל, שהמיקוד שלך לא יהיה חיצוני על הכאב, אלא פנימי, על הרצון, שאת לא רוצה. שהמיקוד שלך יהיה מה קורה בתוכך ולא בחוץ. וכשתבדקי ותגלי שזה לא בגלל הכאב אלא בגלל שאת לא רוצה, ואז יהיה לך כל כך רע מזה שאת לא רוצה, עד כדי כך שתהיה לך אנרגיה לבדוק למה את רוצה את הרצונות שלך. כי את תביני שפה קבור הכלב. הסיבה שאת לא מוצאת אנרגיה לשאול - למה אני רוצה לשנות את המציאות? ולגלות למה את ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... כרצונך תמיד, לרצות את הכל בשלמות, סבל נצחי, אחדות לא נצחית, מה שנכון לך, להדחיק רצונות, הכל נגד רצונך תמיד לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הכל כרצונך תמיד, לרצות את הכל בשלמות, סבל נצחי, אחדות לא נצחית, מה שנכון לך, להדחיק רצונות, הכל נגד רצונך תמיד. שאלה: איך ההבנה, שלמשל השולחן, היא למעשה גם יש וגם אין, מביאה למצב שאין יותר שאלות? אליעד: את אומרת שכאשר את מסתכלת על השולחן, את רואה שזה אחד, אבל את לא מבינה איך זה פותר את כל הבעיות. העניין הוא שכול דבר שאת מסתכלת ... יודעת, לכלום, אין הבדל. עכשיו, מה זה נותן? מהצד שאת לא יודעת שום דבר, אז אין לך יותר שאלות. ומהצד שאת כן יודעת, יש לך שאלות ויש לך תשובות, אבל לא תשובות מלאות ומוחלטות. מהצד שאת לא רוצה שום דבר, אין בעיה. מהצד שאת רוצה הכל, גם אין בעייה. אבל מהצד שאת גם רוצה וגם לא רוצה, אז רצונך יכול להתמלא אבל אף פעם לא בשלמות. למשל, את לוקחת משהו שמציק לך וחוקרת אותו, ובסוף את מגיעה שזה לא משנה לך. אז אם זה לא משנה לך אז אין יותר בעיה, אבל מהצד שזה כן משנה לך, את יכולה למצוא תשובות והסברים אבל אף פעם זה לא יהיה ... יגמרו לך בכל הנושאים. זה הכל באופן יחסי, עלו לך שאלות והבנת שזה אחד, אבל בכל זאת נשארו לך שאלות כי לא הלכת עד הסוף על הכל. את אומרת שאין לך שאלות ולכן את לא יודעת איך להתקדם. אני רוצה להסביר לך מה הכוונה לשאלות. שאלות, הכוונה ביום יום, למשל, מה אני צריכה לעשות, מה אני אלבש היום? אלו השאלות שאת צריכה לבדוק אותם. למשל, למה את מפחדת שיקרה משהו רע? למשל כאב פיסי, תשאלי, למה זה כואב לי? מצד אחד את כאלוהים רוצה שזה יקרה, מצד שני אני כאלוהים לא רוצה שזה יקרה, מצד שלישי זה לא משנה אם זה קורה או לא קורה. כשכואב לך תנסי לגלות מה את חווה. למשל תשאלי, מה אני מרגישה עכשיו? את מרגישה כאב, מה זה כאב? לשאול מה אני מרגישה כאשר רע לי, למה רע לי? למשל כאבו לך העיניים, מצד אחד ככה אלוהים רוצה. מצד שני אם תשאלי אותו הוא יגיד שגם הוא לא יודע, זה מה שהוא רוצה והוא לא יכול לעשות כלום. מצד שלשי, למה אתה רוצה? הוא לא מבין מה את שואלת. השלוש תשובות האלו צריכות להיות לך. שוב, כואבות לי העיניים, ככה כאלוהים את רוצה. כואבות לי העיניים? רק זה מה שגרוע? הכל גרוע, גם זה שאני קיימת זה גרוע. ומצד נוסף, מה זה משנה. שאלה: אבל נשארת עם הכאב עיניים. אליעד: אבל החוויה משתנה, מהצד שאתה רוצה נשארת עם הכאב, מהצד שאתה לא רוצה, גם נשארת עם הכאב, אך אם אתה באחד, אז אתה לא יודע שאתה קיים, ואז לא נשארת עם הכאב. ואפילו אם לא כואבות לך העיניים ואת רגועה, גם זאת בעייה. למה? כי הכל כואב, זה שאת קיימת זו סיבה מספיק טובה לסבול. שאלה: יש הבדל בין כאב לסבל. אליעד: כאב מילא, אבל סבל, אתה סובל כי אתה לנצח נצחים נמצא פה עם רצון, זוהי בעיה הרבה יותר קשה מכאב. האדם קיים לנצח, אפילו אם את לא קיימת כמו שאת עכשיו, עדיין תהיי קיימת לנצח, ותמיד יש לך רצון, ותמיד יש לך תודעה, כל זמן שיש לך ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ לסבול בלי סיבה - למה כולם סובלים תמיד בלי סיבה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על לסבול בלי סיבה - למה כולם סובלים תמיד בלי סיבה?. לסבול בלי סיבה - למה כולם סובלים תמיד בלי סיבה? הפעם אני רוצה לדבר על תופעה מאד מצערת בעולם, והיא אנשים שסובלים בלי סיבה. המון אנשים מסתובבים חסרי ישע שמתעללים בהם, וששואלים למה מתעללים בהם, זה בלי שום סיבה. אם יש סיבה, אז זה משהו אחר. אבל הרחמנות הכי גדולה על בן אדם זה בגלל שהוא סובל בלי סיבה. נאמר אדם שעשה טעות והוא עכשיו סובל, אפשר להבין את זה. ומי שרוצה לדעת מי סובל בלי סיבה, שילך למראה, ויסתכל במראה, ויסתכל סביבו. ואנשים יגידו, מה פתאום כולם סובלים כל הזמן בלי סיבה? נראה שאנשים מבלים, עובדים, נהנים, וכו' וכו'. אבל צריך להודות באמת, וכולם סובלים, וכולם סובלים מחרדות עצם העובדה שיש לאדם רצון כלשהו, הוא כבר בחרדה שלא יהיה לו את מה שהוא רוצה. ויש עוצמה שונה לפחדים ולחרדות. האדם מבדיל בין הטוב לרע, זה טוב וזה רע, ומעצם זה, הוא רוצה שיהיה טוב יותר, ואז יש אינסוף לרצונות לשנות את המציאות. והרצון של האדם זה סוג של אזיקים, רוצה להתחתן, רוצה להתגרש, רוצה קידום ועוד ועוד רצונות. וככל שאתה רוצה יותר, ככה תפחד יותר ותסבול יותר, וגם אם אתה מקבל את מה שאתה רוצה, אתה תסבול כי תפחד לאבד את מה שיש לך, וגם אחרי תקופה תרצה יותר טוב, או אחרת ממה שקיבלת. הרצון זה העונש של האדם, ולמה האדם סובל בעצם מה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... טראומה - למה כולם סובלים מפוסט טראומה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על פוסט טראומה - למה כולם סובלים מפוסט טראומה?. פוסט טראומה - למה כולם סובלים מפוסט טראומה? הפעם נדבר על אחת הבעיות הנפוצות ביותר בעולם והיא בעיית "פוסט טראומה" ומה זה אומר, לאדם קורה דבר רע, יש לו טראומה, והפוסט טראומה, זה הזיכרון של הטראומה. ופוסט טראומה זו בעיה רפואית ידועה, אבל אם נשים לב, כל אדם בעולם סובל מפוסט טראומה כי אם קרה לו משהו רע, ולא משנה מה, הזיכרון יישאר תמיד, וזו הפוסט טראומה. לדוגמא: אדם יצא לחופשה, איבד משהו, איבד ארנק, שכח מזוודה, כל זה, גם אם הוא ינסה לשכוח את זה, הוא כן יזכור את זה, וזה ישבש לו את כל החופשה, ואי אפשר להשוות חופשה שלא השתבש בה משהו, לעומת חופשה שקרה משהו טראומטי אפילו הקטן ביותר, שהאדם יזכור. וכל אדם קרה לו לפחות משהו אחד נגד רצונך, פחות טוב ממה שרצית, וזה משבש לאדם את ההנאה בחיים, וזה משבש את מהלך החיים. ומה הוא אותו הדבר שיאפשר להתמודד עם כל טראומה, והאתגר לפוסט טראומה, הוא רק אחד מהדברים שלשום שיטה בעולם אין פתרון. חשיבה חיובית לא תעזור, לחיות את הרגע בוודאי שלא יעזור, ואם תחיה את הרגע אתה לא תדע איך קוראים לך או כל דבר אחר, האדם מטבעו ... לאחדות והשתוות. ולא משנה מה קרה, וגם אם קרו הדברים הכי רעים בעולם, האדם מגיע לכזו חוויה של השתוות עם המציאות, שהכל מתהפך והכל נראה כטוב. והאדם לא רוצה שיקרה לו משהו רע, אז הטראומה נשארת, אבל באחדות הרצון העצמי מתבטל והכל שווה, כך שאין כבר חוויה של רע או טוב, בכל זמן שהוא. ולהגיע להשתוות, על האדם לעשות עבודת התבוננות מעמיקה בכל נושא מהותי בחייו עד שיגיע לשלמות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... החוויה להבנה, למות ברעב, סיבת הרצון, למה האדם לא רוצה לסבול, DNA,למה לא לקבל את המציאות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: התאמת החוויה להבנה, למות ברעב, סיבת הרצון, למה האדם לא רוצה לסבול, DNA,למה לא לקבל את המציאות. שאלה: שמתי לב שאני מתעתע בעצמי, שאני אומר שאני רוצה כסף כדי שיהיה לי ראש שקט, אבל למעשה אני עושה לעצמי בלגן בראש בגלל הכסף. אליעד: אתה בורא בעיה שלא קיימת עבור בעיה אחרת שלא קיימת וכך אתה מסתובב במעגלים סביבם. בא נתחיל מהתחלה, מה מונע ממך להיות בשלמות? אם היית אלוהים, מה היית משנה במציאות? שתבינו, השאלה הזאת היא כדי שתבינו מה הסיבה שאתה לא מרגיש שאתה אלוהים. שאלה: אני הייתי גורם לעצמי להבין מה קורה פה. אליעד: האם זה באמת מה שאתה רוצה? האם מציק לך באמת למה אתה חי? תן דוגמא לדבר קטן שמציק לך. לא דבר מופשט, אתה יכול להגיד בגלל שאני קיים אני לא חווה שלמות, אבל זה מופשט. אז בא נשאל מה הדבר שאתה הכי מוטרד ממנו? שאלה: בגלל שאני מרגיש שאני מבזבז את הזמן, עושה דברים שאני לא מרגיש ... למה שאני סתם ייהנה, בא נגיד שהם משחקים מטופשים, למעשה אמרת שהאזור הזה של המציאות דפוק. למשל כרגע אתה יושב ליד המשחק, ומשחק, ובוא נראה מה הבעיה. לא להגיד שאין בעיה, אלא לראות מה ההרגשה שאתה משחק. אז מה הבעיה בזה שאתה משחק? שאלה: יש בתוכי מחשבה שאני רוצה להפסיק, ואני לא יכול להפסיק. המשחק תופס אותי. אליעד: למעשה אתה רוצה לשנות את המציאות ולא מצליח. אז למעשה אתה לא יכול לשנות את המציאות, ולכן אתה כועס. אז מה מציק לך עם המשחק? שאלה: הייתי צריך לסיים משהו בעבודה, ולא הצלחתי. אני צריך לסיים את המסמך כדי לקבל משכורת. אליעד: אז למעשה המסמך לא מטריד אותך, אלא המשכורת ... שתקבל עכשיו, תצטרך אותו בעוד שנתיים. אז מה קורה עכשיו, אתה מפחד שבעוד שנתיים לא יהיה לך מה לאכול. נגיד, עברו שנתיים, בבנק הגעת למינוס, לא נשאר לך כסף בבנק, אין לך מה לאכול, ואתה לא מסיים את המסמך, אלא ממשיך לשחק, אז מה אתה לחוץ? מה הבעיה? למה אתה סובל? שאלה: אני יכול למות, או שאני יהיה חולה. אני לא רוצה להיות רעב. אליעד: למשל אתה ממש רעב, והמשחק חזק ממך, ואתה לא אוכל, אז אתה כועס על עצמך. אני מנסה להבין, מה מציק לך בתמונה, אתה אדם רעב שמעדיף לשחק, אז מה מפחיד אותך? מה, לא מתאים לך למות מתוך משחק? אתה אומר, מתאים לי יותר, לעבוד קשה כל החיים, ואחר למות בגיל מבוגר ממחלה. אבל בכל מקרה אתה תמות, אז מה זה משנה איך ומתי תמות? אז עכשיו אתה לא חווה שלמות, כי אתה כועס על עצמך שאתה לא עובד אלא משחק. אז מה מציק לך. בא נקצין את זה, אתה קשור לכסא, ולא נותנים לך לאכול, אז מה הבעיה? אתה סובל בגלל שאתה לא אוכל, למה? הבעיה היא לא באוכל, אלא הבעיה היא שאתה לא רוצה את המצב. אם לא תשתחרר מהפחד הזה, למות ברעב, אף פעם אתה לא תהנה. כל זמן שבעינייך, אתה חושב שיכול להיות שאתה תמות ברעב, הפחד הזה תמיד יציק לך. למה באמת אתה רוצה לאכול? יש סיבה למה אתה אוכל. שאלה: כי אני לא רוצה את הרצון של הרעב, ולכן אני אוכל. אליעד: יש כמה תרחישים, האחד - אתה רעב ומשחק עד שתמות, האפשרות השנייה שאתה בוחר לאכול, אפשרות שלישית שאתה עובד וגומר את המסמך, אבל השאלה היא, האם אתה בוחר את מה שאתה עושה, האם אתה בהשתוות? שאלה: לא, אני עושה דברים מתוך לחץ. אליעד: אז לא אתה בוחר את הרצון. אני רוצה שתגיע למצב, שאתה בוחר את הרצון שלך, שאתה בוחר לשחק ולא לאכול. למעשה זה המצב של אלוהים, כי הוא בוחר, ולכן החקירה, שאתה תתבונן ותראה שאתה בוחר את הרצון וכן בוחר את המציאות. אתה תרגיש רע בגלל שאתה לא אוכל, אבל אם אתה תרגיש רע בגלל שרצית, לא תסבול. בא נחזור אליך, אתה מפחד שיהיה מצב שאתה קיים, ויהיה לך רצון שלא יתאים למציאות. אז במקום שתגדיר את הלבושים, אנחנו נכנסים לשורש. כל זמן שאתה נאחז בלבושים של הפחד שלך ולא מבין שהתשובה הנכונה היא, רצון שלא מתאים למציאות אז לא נוכל להתקדם קדימה ולחקור את הרצון. האם כשרע לך, האם אתה מבין שרע לך בגלל מה שקורה, או שאתה מבין שרע לך בגלל הרצון שלך. אם זה בגלל מה שקורה, אז אתה מפחד שיקרה משהו רע, אבל אם קורה לך משהו רע ואתה מבין שזה רק בגלל שאתה לא רוצה את מה שקורה אז נוכל להתקדם בהבנה. כשאתה אומר שרע לך, האם זה בגלל שאתה מבין שרע לך, בגלל שאתה לא רוצה את מה שקורה. אם עכשיו תיפול עליך התקרה, האם תכעס על התקרה או שתבין שאתה לא רוצה שהתקרה תיפול. להגיד שיש בעיה בתקרה ולא בך, זה נקרא לשקר. ההבנה הנכונה היא שתרצה לרצות את המציאות כמו שהיא, ולא משנה מה יקרה. תבקש מאלוהים מצב שכול מה שיקרה אתה תרצה אותו. בסוף האדם צריך להגיע לחוויה, שכמו שאלוהים רוצה שהשמש תזרח, כך האדם ירצה את מה שקורה. כדי להתקדם אנחנו צריכים לעשות התאמה בין השכל לרגש. אם אתה לא מבין שהבעיה היא בך, אלא חושב שהבעיה בחוץ, אז לא נוכל להתקדם. הבעיה היא רק בך. כשקורה משהו רע, אתה צריך להבין שהבעיה היא שאתה לא רוצה את זה, ולכן צריך לבדוק עם השכל, ממה אתה מפחד? או האם יש משהו רע במציאות? שאלה: שאני לא עובד במה שאני ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... התנהגות אצל ילדים - למה ילדים סובלים מבעיות התנהגות? לנו בתור מבוגרים, יש שלוש גישות להסתכל על הילדים שלנו, או שהילדים שלנו הם מלאכים קטנים לא יכולים לעשות רע לאף אחד, או שאם הם עושים משהו רע אז זה מעשה קונדס של ילדים, או וזה המקרה הקיצוני, כנראה שיש להם בעיה התנהגותית, וצריך לטפל בה. מן הסתם, לא כל הילדים מלאכים ולא כל הילדים סובלים מבעיות התנהגות. אך כן חשוב שנדע להבחין מתי יש בעיות התנהגות אצל ילדים וכיצד מטפלים בהן. לשם כך חשוב להבין ממה נובעות בעיות התנהגות. לפני שנציג כמה הסברים לכך, חשוב להבין, לא תמיד טיפול בילדים עם בעיות התנהגות דורש התערבות חיצונית של מטפל, יועץ או פסיכולוג. אך כן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בשביל שתוכלו לדעת כיצד לגשת לעניין בצורה חכמה. למה ילדים סובלים מבעיות התנהגות? כבר בהתחלה נציין לא תמיד ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הם ילדים שיש להם בעיית התנהגות ולא כל ילד שיש לו בעיה כזו, סובל מהפרעות קשב וריכוז. הרבה פעמים מדובר על סיבות אחרות, למשל, מאפייני אישיות כמו עצבות ופחד, מזג מולד, נטייה טבעית לווכחנות. סיבה נוספת לבעיות התנהגות אצל ילדים היא משברים. הדוגמא הקלאסית היא משבר בין ההורים שגורמת לילדים להרגיש שהוא עשה משהו לא בסדר או שהמערכת ששומרת עליו ... הוא מפתח בעיות התנהגות. משברים נוספים הם משברים חברתיים, לימודיים, וכן שכול ואבל. עוד סיבה אפשרית לבעיות התנהגות אצל ילדים הם שינויים. הדוגמאות הבולטות הן גירושין ומעבר דירה. ילדים שעוברים לפנימייה או מוצאים מהמשפחה שלהם למשפחה אומנה סובלים בתחילת הדרך מבעיות התנהגות. סיבה נוספת היא ההורים, הקושי או חוסר רצון של ההורים להציב גבולות לילדים או להיפך, להציב גבולות מאוד קשים לילדים, גורמים להם לא פעם לפתח בעיות התנהגות שונות. אם אתם מרגישים שהילד שלכם סובל מבעיות התנהגות, באופן תכוף, כלומר לא עניין של פעם - פעמיים אלא באופן יומיומי או שבועי, ואתם מרגישים שאתם לא יכול להגיע אליו, אנחנו ממליצים בחום לפנות לאיש מקצוע, אל תנסו להתמודד עם זה לבד, כי ייתכן ותחמירו את המצב ותהפכו חסרי אונים מול הסיטואציה מרכז ציפיות גבוהות של ציפי קדוש ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ רצון לשנות את המציאות, למה אתה רוצה לשנות את המציאות, למה באמת אתה סובל, למה אתה לא חווה שלמות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: רצון לשנות את המציאות, למה אתה רוצה לשנות את המציאות, למה באמת אתה סובל, למה אתה לא חווה שלמות. אליעד: האם טוב לך בשלמות? לא, למה? מה קורה בתוכך שאתה לא חווה חופש אמיתי? שאלה: כי לא מחשיבים אותי בעבודה, ואז הרצון שלי לא מתממש. מפחיד אותי שמשהו שאני רוצה לא יהיה. שלא ארוויח את הסכום שאני רוצה. אליעד: אז לא תרוויח, אז מה הבעיה? שאלה: אני חושב שבשורש אני מפחד למות. אליעד: למה? שאלה: כי אני מניח שפה יותר טוב משם. אליעד: בא נניח שכאן בכדור הארץ טוב, ואחרי שתמות יהיה הכי רע. מה יכול להיות אחרי שתמות? תרגיש רע, אז מה? אתה מפחד שאחרי המוות תרגיש רע. אז מה ההבדל בין שתרגיש עכשיו רע לבין אחרי המוות. אז מה מפריע לך עכשיו? שאלה: שיהיה לי רע הרבה זמן. אליעד: נגיד שאתה מפחד שתסבול לנצח. אתה מפחד שתסבול לנצח כי מבחינתך הנצח זה הרבה זמן. מה יכול לקרות לך רע? האם אתה חושב שיש רע? שאלה: יש חווית רע. אליעד: אם במציאות אין טוב ורע, האם תמשיך לפחד? לא. אז למעשה הפחד שלך נגרם בגלל שאתה מפריד בין טוב לרע. תן לי דוגמא למשהו שעושה לך רע. מה זה רע לגביך? ממה אתה מפחד למעשה? אני רוצה להבין ממה אתה מפחד. למעשה אתה מפחד שהמציאות תהיה נגד רצונך, נכון? תן לי דוגמא שגורמת לך להרגיש רע. שאלה: מחלה שווה רע. כשאני חולה אני חווה התנגדות רצון. אליעד: אם תעבור על כל האפשרויות ותראה שכול האפשרויות לא רעות, אז לא יהיה לך רע, נכון? למה המחלה כל כך רעה? שאלה: כי המחלה מגבילה אותי וגורמת לי לכאב. אני לא רוצה את הכאב עצמו. אליעד: אז מה הבעיה? שאלה: אני רוצה שיהיה לי נעים כל הזמן. אליעד: אז למה יש תחושות שאתה רוצה, ויש תחושות שאתה לא רוצה? למשל תחושת שובע אתה רוצה ותחושת רעב אתה לא רוצה, למה? האם זה מחויב המציאות שאתה לא תרצה תחושה לא נעימה? תבין, אתה אומר שאתה לא חווה שלמות, בגלל שיש תחושה שאתה רוצה ותחושה שאתה לא רוצה. האם אתה מוכן לוותר על שלמות בגלל תחושה של כאב? אני טוען שכול מה שאתה עושה זה בגלל משהו אחר, ולכן אתה אף פעם לא נהנה. תן דוגמא למשהו שאתה נהנה ממנו שאלה: למשל כשאני שבע, אני מרגיש טוב. אליעד: האם היית מוכן להרגיש שבע, בלי לאכול ולשתות? כן. אז זה אומר שאתה לא מרוצה מהאכילה אלא מנסה לפתור את בעיית הרעב. וגם תחושת השובע, אתה לא מרוצה ממנה, אלא מרוצה מזה שהרצון שלך התמלא. להיות שמח בגלל הרגשת שובע, זה להיות תלוי במשהו אחר, אז זאת לא הרגשה טובה. למשל עכשיו מישהו מתעלל בך, מה אתה עושה? איך אתה משתחרר ממנו. הוא נותן לך שוקרים, אינך יכול להתנגד, מה תעשה? מה תגיד לו? הוא לא רוצה להפסיק. מה תעשה? תנסה להבין, למה זה קורה? תשאל אותו, למה? ואם הוא לא עונה, תנסה לשאול במוח למה הוא עושה לי את זה? האם אתה מבין, שהרצון שלך, שלא רוצה כאב, הוא זה שמתעלל בך. לך יש מנגנון ש - 24 שעות מתעלל בך, זה הרצון שלך, שכול הזמן ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...