תקציר⬅ דיאטות / הרזיה - למה דיאטות לא עובדות? מותר ואסור, חטא וכישלון הן מילים הלקוחות מעולם הדיאטה. כל מי שעשה דיאטה בחייו מכיר את הלקסיקון. וכשהחוויה היא של כישלון, של חטא - התגובה המיידית היא צורך בפיצוי... באוכל! גלית (שם בדוי) היא שועלת דיאטת ותיקה. "אני מכירה את כל הדיאטות, יודעת מצוין מה צריך לאכול, אבל ברגע שאני נכנסת לדיאטה מיד בא לי לאכול את כל מה שאסור", היא אומרת. כשאנחנו אומרים לעצמנו "אסור", ועל אחת כמה וכמה כשמישהו אחר אומר לנו "אסור", התודעה שלנו אינה יכולה להניח לאותו איסור. הוא מעסיק אותנו כפי שלא העסיק אותנו קודם. החלטה ש"לא לאכול שוקולד" הופכת את אכילת השוקולד למשאת נפשנו. דיאטות הבנויות על איסורים מועדות לכישלון מראש. שהרי חריגה ואפילו הקטנה ביותר מוגדרת על ידנו באופן מיידי כמשבר, נפילה ואבדן הדרך. משבר זה, האחרון, מצטרף לרצף אכזבות קודמות אשר נבעו מאותו מקום. "אכלתי קרואסון, אכלתי פחמימות בארוחה שלא הייתי אמור/ה לעשות זאת" וכד'. ולכן הכל התמוטט, כמו מגדל קלפים. נכשלתי. ומכיוון שכך, הכל נהרס. עכשיו אעניש את עצמי, או לחילופין אפצה את עצמי על עוגמת הנפש. כיצד? באוכל. ברור, לא? תשאלו כמעט כל מי שנכנס לדיאטה מה הוא רוצה, התשובה תהיה: "לשלוט באכילה שלי, בהרגלים שלי, בתשוקות שלי"... לשלוט! המרדף אחרי השליטה באכילה מוביל לקונפליקטים, לאכזבה, לתחושת כישלון, ולצורך מתמיד בפיצוי. גם השליטה באה מעולם התוכן שיש בו שחור ולבן, כמו המותר והאסור. שליטה היא מוחלטת, טוטאלית. מול השליטה עומדת אכילה מתוך ... לשקט ולהשלמה. אם צבענו את השליטה בשחור ולבן, הרי שבבחירה נמצאים כל גווני הקשת - מגוון של אפשרויות. בחירה המבוססת על מחשבה מובילה להנאה מהאוכל, ללא תחושה של הפסד. אכילה מתוך בחירה מודעת מאפשרת ירידה במשקל ללא מאבקים פנימיים, והסתגלות לדפוסים החדשים צעד אחר צעד עד שהם הופכים לחלק מאיתנו, בלי להרגיש שעשינו מהפיכה בחיים. המהפיכה היא בראש. לרדת במשקל בלי להילחם, בלי להיאבק, בלי להתחרט ובלי להיכשל. נשמע פשוט... איך למשל משנים חשיבה האומרת: "אסור לאכול שוקולד בדיאטה כי זה משמין. אם אוכל שוקולד, הדיאטה שלי תיהרס" לחשיבה המאפשרת חופש בחירה? גלית החליטה בהתחלה לא לאכול שוקולד בכלל. המחשבה על השוקולד האסור לא הרפתה ממנה, אבל היא אספה את היכולות שלה, התאמצה והצליחה. לאחר שבוע חזרה ואמרה: "מה, אני לא אוכל שוקולד אף - פעם? וגם בשבוע הבא אצטרך לאסוף כל - כך הרבה כוחות כדי להצליח לא לאכול ... לעצמה, לא עסוקה במחשבה על השוקולד, כי האפשרות לאכול אותו היתה קיימת עבורה כל העת. זו היתה דרכה של גלית, אך לכל אחד תשובה משלו. ניתן לומר: "אני מעדיפ/ה לא לאכול שוקולד, כי אם אוכל שוקולד ארד פחות במשקל. אם ארגיש צורך לאכול משהו מתוק, אבחר אולי בשוקולד, ואולי לא. " אפשרות נוספת היא: "אפנק את עצמי בקוביה / שורה אחת, אבל של שוקולד איכותי! " אלו מחשבות חלופיות המציגות חופש של אפשרויות. השוקולד הוא אפשרות לגיטימית שניתן לבחור בה. אפשר לשחק עם הכמות, עם התדירות, עם האיכות, או כל משתנה אחר ... התיאבון לחוות הצלחות נוספות. חווית היכולת לתת לגוף ולנפש שלי את מה שעושה להם טוב היא משכרת, נעימה, מטעינה ומחזקת. כל התנהגות מתחילה בראש שלנו, בתפיסות שלנו, בקבעונות מחשבתיים שהם שלנו שנים רבות. דיאטה במקרה כזה היא כמו קוסמטיקה. נסיון ליפות את הדברים מבלי לעשות ניקוי עמוק. אם רק נצליח לשנות את הראש, במעט, תוך שמירה והעצמה של המחשבות, התפיסות וההצלחות שמשרתות אותנו, נוביל את עצמנו להצלחה אמיתית! לא עוד דיאטה, כי השינוי מתחיל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטת כסאח - דיאטות כסאח וחשיבות שתיה לרדת 10 ק"ג ביומיים אך.. לו זה היה אפשרי... ואם לא ביומיים אז בשבועיים... גם הולך.. להיות רזה, כמה שיותר מהר, כאן ועכשיו מה מאפיין אותן? את דיאטות הכסאח? ולמה מספרים לנו כל הזמן שזה לא בריא? בכלל, חשוב לדעת, שבכל תהליך הרזיה, קיצוני או מאוזן, מאבדים משקל הנובע מאיבוד שומן, מים וחלבונים שמקורם מפירוק של שרירים. מוכרת לכולנו התופעה של איבוד משקל גדול בימים הראשונים לדיאטה... משקל שאכן רובו נתרם מאיבוד של מים ושל מעט מאד שומן... אכן, בתחילת תהליך ההרזיה מאבדים יותר מים ופחות שומן, וככל שמתמידים בתהליך משתנות הפרופורציות, וכל ק"ג שעוזב את הגוף כולל יותר שומן ופחות מים וחלבונים. לא רק למשך התהליך יש השפעה על איבוד השומן, אלא גם להרכב הדיאטה. ככל שהדיאטה קיצונית יותר, קרי דלת קלוריות, מאבדים אכן יותר משקל, אך החלק היחסי של השומן קטן יותר, ואיבוד השריר והמים גדול יותר. אם המטרה היא לאבד שומן, לרזות במילים אחרות, הרי שעלינו למצוא את הדרך שבה נאבד פחות מים ויותר שומן - שכל ק"ג שעוזב את הגוף יהיה ברובו של שומן. גם להרכב של התפריט יש השפעה על איבוד השומן ולא רק לסך הקלוריות היומי. בכל מקרה, על מנת למזער גם את איבוד החלבון, שמקורו משרירים שמתפרקים בכל תהליך הרזייה, ... נאותה של חלבון וגם של פחמימות תצמצם את איבוד השריר. כמובן שפעילות גופנית, שתשולב בתהליך, תשמר אם השריר ותקטין את הפירוק שלו שמתרחש באופן טבעי בתהליך ההרזייה. מאפיין נוסף של דיאטות הכסאח הוא ההשפעה שלהן על קצב חילוף החמרים הבסיסי. חילוף החמרים הבסיסי כולל את כל הפעולות הבלתי רצוניות שמתקיימות בגוף כשאנחנו במצב מנוחה. הלב, הריאות, המוח, הכבד וכו' וכו'... כל אלה ממשיכים לפעול גם כשאנחנו ישנים וגם כשאיננו פעילים. גורמים רבים משפיעים על קצב ... מין, גיל, הרכב הגוף (כמות השרירים). ככל שקצב חילוף החמרים הבסיסי גבוה יותר כך אנחנו "בזבזנים" גדולים יותר של אנרגיה.. במילים אחרות, משתמשים ביותר קלוריות כל יום. זה טוב או רע למשקל? זה אומר שאנחנו צריכים לאכול יותר כדי לספק לגוף את הדרוש לו, וזאת עוד לפני שהזזנו שריר אחד... כל הדיאטות מורידות את קצב חילוף החמרים. כשאנחנו מספקים לגוף פחות קלוריות ממה שהוא צריך על מנת שישרוף שומן, הוא מתחכם ונהיה "חסכן" - מסתפק לצרכיו הבסיסיים בפחות אנרגיה... ככל שהדיאטה קיצונית יותר הגוף נעשה חסכוני יותר. זו אחת הסיבות לכך שאנשים שעושים הרבה דיאטות כבר לא מצליחים לרדת במשקל כי הגוף שלהם צריך פחות ופחות קלוריות למחייתו הבסיסית. כמה מילים על מים בתהליך הרזיה... מחקרים מראים שאנשים שמקפידים על שתיה מרובה במהלך דיאטת הרזיה מאבדים יותר שומן ופחות מים. שימו לב... לא יורדים יותר במשקל, אבל כל ק"ג שמאבדים מכיל יותר שומן... והרי זה מה שאנחנו רוצים.. לרזות! הרבה מנגנונים מסבירים את ההשפעה הזו של המים על איבוד השומן. אחד מהם, ואולי המרכזי ביותר הוכח במחקרים גם כן - שתייה של מים מגבירה את קצב חילוף החמרים הבסיסי!!!! שתייה של חצי ליטר מים מגבירה את הבזבוז הקלורי של הגוף בכ - 300 קלוריות... אז... דיאטה כמה שיותר מאוזנת, יחד עם פעילות גופנית ושתיה מספקת של מים שומרת על קצב חילוף חמרים מיטבי ומייעלת את תהליך ההרזיה!!!⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ לרזות מהמחשבה / טליה לביא - דיאטות / לרדת במשקל גלית היא "שועל דיאטות" ותיקה. "אני מכירה את כל הדיאטות, יודעת מצוין מה צריך לאכול, אבל ברגע שאני נכנסת לדיאטה מיד בא לי לאכול את כל מה שאסור". מחשבה המוכרת לכולנו ולעיתים גם מונעת מאיתנו להיכנס לתהליך של דיאטה. אבל גלית כן התחילה תהליך של הרזיה., והמחשבה על השוקולד האסור לא הרפתה ממנה. במהלך השבוע אספה גלית את היכולות שלה, התאמצה והצליחה. בסופו אמרה: "גם בשבוע הבא אצטרך לאסוף כל - כך הרבה כוחות כדי להצליח לא לאכול שוקולד? אני לא אעמוד בזה". לכן, לשבוע הקרוב היא בחרה לאכול ... העת. השוקולד הפך להיות עבורה אפשרות לגיטימית שניתן לבחור בה. איפה הסוד? מה היה כאן שאיפשר לגלית את ההצלחה בלי להרגיש מאמץ, מאבק, מלחמה??? האם קיימת דרך אחרת, שהיא מצליחה, מתגמלת ולא מתסכלת, המאפשרת לשנות את התנהגות האכילה, ולגרום לאנשים לרדת במשקל בהצלחה ובהתמדה? לא עוד המעגל המוכר של אכילה ספונטנית שבעקבותיה מפתחים ייסורי מצפון ורגשות אשם שמובילים לפיצוי בעוד אכילה... או לחילופין רשימת איסורים, אשר לא מניחים לתודעה שלנו עד ש... אנחנו אוכלים דווקא את מה שאסור, וגם אז מגיעים התסכול והפיצוי! כולנו צריכים ורוצים לאכול. מעבר לצורך הקיומי, האוכל הוא גם מפנק, מספק, וממלא לא מעט צרכים, חסכים וחסרים. אבל לאכול יותר ממה שהגוף צריך זה משמין ולא בריא... ויש גם מי שחושב שזה פחות יפה, או פחות נעים. כולנו יודעים היטב מה רצוי לאכול, כמה כדאי לאכול, איך ומתי. הקושי הגדול שלנו הוא בהפיכת הידע הזה להרגלי אכילה בריאים ונכונים לאורך זמן. אנחנו מסוגלים להתגייס לפרויקט דיאטה ולהוריד במשקל... אבל לצערנו, הדינמיקה של השמנה, הרזיה, חזרה למשקל הקודם (במקרה הטוב) וחוזר חלילה מוכרת לרבים מאיתנו. כיצד אפשרי לרדת במשקל בלי להיות בדיאטה? בלי תפריט, בלי להישקל ובלי לספור קלוריות?! התשובה היא שהשינוי מתחיל בראש! הדרך היעילה ביותר, המבטיחה שינוי אמיתי לכל החיים היא שינוי דפוסי החשיבה. נקח לדוגמא את התפיסה "אם חרגתי ממה שתכננתי, הלך היום" או: "אם כבר לחטוא - אז עד הסוף". ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... סיבות לכך שסופן של הדיאטות ידוע מראש ומה האלטרנטיבה לפני מספר שנים ניהלתי שיחה עם חברה קרובה, שידעה לדקלם לי כמה קלוריות יש בלחמנייה, בתפוח ובפרוסות של סוגי לחמים שונים. מיותר לציין שהיא הייתה שקועה עמוק בירידה במשקל, וציפתה, ששינון כמות הקק"ל במוצרי המזון השונים יעזור לה בתהליך. על אף שלכאורה נראה שהתהליך, שהיה מלווה פעילות גופנית אינטנסיבית, נשא פרי, שנה לאחר תחילת הדיאטה היא הפכה למתוסכלת מהתהליך עצמו, ולאט לאט הפסיקה לרזות. אותה חברה בחרה בדרך הנפוצה ביותר להרזיה, מאחר שנחשפה להרבה ספרות בנושא בחנויות ובאינטרנט. חנויות הספרים גדושות בספרים שנכתבו על ידי "מיטב אנשי המקצוע" בתחום, אשר מוכרים לנו את "דיאטות הפלא" שלהם לבעית המשקל. כמות הספרים החדשים שיוצאים בכל שנה תלויה אך ורק בגורם אחד והוא כמות המדפים בחנויות הספרים, ובכך כמובן לא לוקחים בחשבון את מכירות ספרי הדיאטה המקוונים. סופן של כל אותן דיאטות ידוע מראש, מאחר שהנחת היסוד של כותבי הספרים והמאמרים היא שמה שעבד בשבילם, חייב לעבוד בשביל אחרים, והם אינם מתחשבים בגורמים נוספים שיכולים להשפיע על התהליך עצמו. כמו כן, הכותבים שוכחים להתייחס למספר נקודות חשובות שמונעות את הצלחת הדיאטות שלהם: 1.התמדה - דיאטות ניתן להגדיר כשינוי בדפוסי האכילה לפרק זמן מוגבל עד לקבלת התוצאות. מאחר שההגבלות בדיאטות הן קיצוניות, לא ניתן להתמיד בהן לפרקי זמן ארוכים כמו שנים, מה שמוביל לתסכול רב אצל האנשים, והם נשברים ומספיקים להתמיד. 2.הגבלות הדיאטה - חלק מהדיאטות מגבילות אכילה של מוצרים מסוימים או אפילו קבוצות מזון שלמות. מגבלה זו אינה ניתנת ליישום בטווח הארוך, ומעבר לכך גם אינה בריאה מאחר שהיא עלולה לגרום להתפתחות חסרים תזונתיים. 3.התאמת הדיאטה ליום - יום - שקילת ומדידת מוצרי המזון בהתאם למגבלות הדיאטה בהחלט יכולה לסייע לירידה במשקל, אך הכמות אינה מותאמת אישית, השקילה והמדידה גוזלות זמן רב ולכן הדיאטה אינה ישימה לטווח ארוך. 4.עלות הדיאטה - נוסף על העלות של הספר שרכשתם, בספרות עצמה תמצאו רשימות של מוצרים שיש לרכוש על מנת לרזות. חלק מהדיאטות אף מציעות מגוון רחב של "מוצרי בריאות" ייחודיים משלהן במחירים גבוהים עוד הוצאה כספית שלא כולם יכולים לעמוד בה. 5.ירידה במטבוליזם - כאשר מתחילים דיאטה ומקצצים בצריכה הקלורית, הגוף מגיב בהתאם ומתרחשת ירידה במטבוליזם (ירידה בהוצאה הקלורית של הגוף). לכן, ככל שהדיאטה נמשכת זמן רב יותר, היעילות שלה יורדת, והאנשים מרגישים כישלון וירידה בערך העצמי שלהם. אחת האלטרנטיבות הקיימות היום הן ניתוחים בריאטריים בקופות החולים ובאופן פרטי. במטרה לעבור את הניתוח, חובה לעמוד במספר קריטריונים, כגון משקל, מחלות רקע, רקע פסיכולוגי וניסיונות הרזייה קודמים. יחד עם זאת, חשוב לציין שמדובר בתהליך כירורגי לכל דבר המחייב הכנה לפני הניתוח ואשפוז של מספר ימים. כמו כן, ניתוחים אלה אינם נטולי סיבוכים, ובמקרים נדירים אף יכולים לגרום למוות. חשוב לציין שהניתוח לבדו אינו פותר את בעיית המשקל, ובמטרה לשמור על התוצאות יש צורך בלווי צמוד של דיאטנית לאחר לפני ואחרי הניתוח. בשנים האחרונות (אם כי קשה לנקוב בתקופה מדויקת בה הכל החל), יותר ויותר דיאטניות מודעות לפן הנפשי והרגשי של נושא התזונה ומטפלות בו. לגישת טיפול זו ניתן שם כולל ולא רשמי בשם "נון - דיאט" (NON-DIET). מדובר בגישה ששם במרכז את המטופל ולא את האכילה שלו. הגישה העיקרית שעליה מושתת טיפול זה עוסקת בשאלה "מדוע אתה אוכל" ו - "מהי סביבת האכילה שלך", ולא "מה אתה אוכל". במטרה למצוא התשובה ל - "מדוע", הדיאטניות המטפלות בתחום חייבות לקבל הכשרות נוספות בתחום הפסיכולוגי, ואם זה לא מספיק, הטיפול אצל ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה - שוב נשברת ויצאת ממסגרת של אכילה נכונה? "יש לי צורך עז להיות טובה, לעשות מה שבסדר, מה שאמור להיות נכון אבל יש בי חוסר סבלנות ומרדנות, אני עושה מה שצריך, ואז כאילו משתלחת ועושה הכל ההיפך. חוזר על עצמו - אוכלת מסודר, כמו שצריך, עד שפתאום אוכלת מכל הבא ליד" כך אמרה לי נ. התיסכול הזה מוכר ושכיח. הפער בין הרצון להתנהל לפי מסגרת כללים שיש לי רצון לדבוק בה, לבין ... את השיחה על "מה שאמור להיות נכון, מה שרצוי וצריך" היא העזה לומר שיש לה גם רצון אחר שהוא לעשות את מה שבסדר לה, את מה שהיא באמת רוצה. ומיד מיהרה והוסיפה הסתייגות! "אבל - אני יודעת שכדי לרזות אני צריכה לא לאכול את מה שאני באמת רוצה" כמו אומרת, יש לי פחד גדול לאכול את מה שאני באמת רוצה, אני רוצה אוכל טעים, מספק, והראש שלי אומר שמה שאני באמת רוצה ישמין אותי, ולכן אני נמנעת מכך, ומתאמצת לאכול לפי כללים שאני תופסת אותם כנכונים. לכאורה הגיוני מאד. אלא שמה שקורה הוא שנ. "מסתובבת" בעולם בחוסר שביעות רצון תמידי, ... "השתקת" הרעשים החיצוניים של מה צריך להיות, מה נכון, מה מומלץ, אפשר להתפנות להקשבה נקייה ושקטה למה אני - צריכ~ה באמת! מנסיוני, זה משנה חיים. מוזמנים להגיב ולשאול ולפנות ולהתעניין טליה לביא דיאטנית הוליסטית מפתחת השיטה "לרזות מהמחשבה"⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / ירידה במשקל - "נפלתי"... מירי (שם בדוי) נכנסה לסטודיו בפנים נפולות. היא ניגשה להכין לעצמה כוס קפה, ובדממה התיישבה במקומה. עליי לציין, שהתנהגות זו לא הייתה כלל וכלל אופיינית לה. בפעמים הקודמות כניסתה לוותה בחיוך גדול, ובהליכה קופצנית ... היא יכלה לבחור את התהליכים שעברה כתוצאה. כל תוצאה היא הישג, וכך היא הופכת מביקורת למשוב. הוצאת המילים השליליות מהשיח היומיומי שלי, והפיכתו למקור ללמידה משנה לא רק את המילה אלא גם את החשיבה, וכמובן את הרגשות שלנו לכל קושי. ביקשתי ממירי לספר על הלמידה שהייתה לה השבוע על עצמה בהקשר של שינוי אורח חייה לירידה במשקל. היא שיתפה אותנו בארוחת השבת אצל משפחתה, בה חשה שאינה יכולה לעמוד בפני הפיתוי הגדול "עוגת הגבינה". היא סיפרה על המחשבות שעלו בראשה לפני החלטתה לאכול מהעוגה, על התחושות בעת האכילה, והמחשבות שהגיעו בסיומה. מרגע שנכנעה לפיתוי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / הרזיה - האם את מוכנה? דיאטות... שוב ושוב מתחילים, מצליחים, מפסיקים, נכשלים... למה את נכשלת? האם לא חבל להתאמץ ולהתאכזב? אולי עדיף לא להתחיל בכלל? הסוד הוא במעגל! - מעגל המוכנות לשינוי ודאי לא פעם שאלת את עצמך: מדוע אחרים מצליחים? האם אין לי אופי? למה לפני הבר - מצוה של הבן היה לי קל? למה בקיץ אני מצליחה יותר? ובכן, התשובה היא שהכל ענין של טיימינג, של המוכנות שלך. כל תהליך של שינוי, במיוחד קשה ותובעני כמו ירידה במשקל, דורש מוכנות - מוכנות נפשית, ממש כך. היכולת להיכנס לתהליך של שינוי אכן משתנה בין אדם לאדם, אך משתנה אצל כל אחד גם מזמן לזמן. אם תדעי לאתר את מידת היכולת שלך להיכנס ל"משמעת", וודאי תוכלי לחסוך את התיסכול שבכישלון. נשמע כמו תירוץ טוב... אבל אם תדעי לאתר את מידת היכולת שלך להיכנס לתהליך של הרזיה, תוכלי לפסוע צעד אחר צעד ולהתקדם בקצב שבאמת מתאים עכשיו לך. להתחיל ביום ראשון, אחרי החגים, לחפש קיצורי דרך, ללכת על דיאטות רעב, כל אלה נסיונות שאינם מבחינים בין מי שמוכן להיכנס לפעולה לבין מי שעוד בודק כמה הוא מוכן עכשיו להתאמץ... שינוי הרגלי אכילה, כמוהו כמו כל שינוי אחר בהתנהגות. זהו תהליך ויש לו כמה שלבים קבועים. השלבים הם אוניברסליים. כלומר כל אחת עוברת אותם בדרכה אל השינוי. ההבדלים יכולים ... אף שלב. היכולת לזהות באיזה שלב אני נמצאת מאפשרת "תיאום ציפיות" והבנה מה נדרש ממני על מנת להתקדם ולהצליח. מבחינים בחמישה שלבים מרכזיים בתהליך השינוי: נתחיל דווקא משלב הפעולה, השלב שבו ממש מתחילים דיאטה, ספורט וכו'. זהו איננו השלב הראשון בתהליך אבל אנחנו נוטים לפצוח בדיאטה בשלב זה. כשאת מודיעה לעצמך או לקרובים לך "מיום ראשון אני מתחילה" את קופצת לשלב הפעולה מבלי שעברת אולי את השלבים ההכרחיים הקודמים לפעולה. לכן כשנכנסים לפעולה בעודנו מצויים מבחינה מחשבתית ונפשית בשלבים מוקדמים יותר בתהליך... במילים אחרות - כשאיננו מוכנים עדיין לשלב "הפעולה"... אין סיכוי להצליח! השלבים המקדימים את שלב הפעולה הם שלב ההחלטה, שלב מאד קריטי, עליו אנו נוטים לדלג, או לא נותנים לו את כובד המשקל הראוי לקבלת החלטה באמת. אך עוד לפני ההחלטה - שלבים בהם נמצאים רוב האנשים רוב הזמן... שלבי ההרהור. אנשים רבים נמצאים הרבה מאד שנים (!) בשלב ההרהור, מתחבטים האם להיכנס לתהליך השינוי, אך אינם מגיעים לכדי החלטה. מחר, אחרי החגים, יום ראשון, כשאסיים ללמוד, אחרי ההיריון, לפני ההיריון ... פחד מהצלחה, סף תסכול נמוך או היסטוריה של ניסיונות כושלים. הרבה שאלות מודעות יותר או פחות פוגשות אותנו בשלב ההרהור: מה יהיה אם אכשל? ומה יהיה אם אצליח? האם אשאר אותה אחת? איך אצליח לשמר את הירידה במשקל, ואם בכלל? אולי עכשיו אין לי מספיק כוחות בשביל לעשות את זה? למה שהפעם זה יעבוד, כשנכשלתי כ"כ הרבה פעמים בעבר? עיבוד השאלות וההתחבטות (הרהור!) חשובים מאד. דילוג מעל שלב חיוני זה יחזיר אותנו אליו שוב ושוב בכל פעם שניתקל בקושי או בספק. גם הנפילה היא חלק ממעגל השינוילפעמים די ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - כך תוכלו לעשות שינוי "אני באמת כל כך רוצה! למה זה לא מצליח לי?" מי מאיתנו לא שאל את עצמו לפחות פעם אחת את השאלה הזו? איך זה שאנחנו רוצים לעיתים להשיג משהו או לעשות שינוי וזה לא קורה? הפער שבין הרצון לבין המציאות יכול להיות מאד מתסכל. שינוי הוא מושג שטומן בחובו התחלה חדשה, התנהגות אחרת. אז מה יש בו בשינוי שמצד אחד אנחנו רוצים בו ומצד שני קשה לנו כל כך להשיגו? כמו לדוגמא שינוי הרגלי אכילה... האם חשבתם לעשות שינוי בהרגלי האכילה שלכם? אולי לרזות? אולי לאכול בצורה יותר מסודרת ונעימה? רבים חושקים בשינוי שכזה, ומעטים מצליחים בו לאורך זמן. למה וכיצד עושים זאת למרות זאת? שינוי דורש מאבק בין הכוחות שלנו לכוחם של ההרגלים. את ההרגלים שלנו אנחנו יצרנו ולכל הרגל יש הסבר וסיבה מדוע הוא קיים. לא תמיד אנחנו מודעים לסיבות אבל הן קיימות. ההרגלים שלנו נמצאים במקום שנקרא: "איזור הנוחות". ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - מקשיבים לגוף וגם לנפש בא לך, אבל ממשששש בא לך, משהו מתוק... את ממש מרגישה את זה בגוף. צריכה את הטעם בפה, צריכה את הסוכר בדם, צריכה את האנרגיה זורמת לרקמות. זה לא שרק בא לך, את באמת ממש צריכה. חשק בלתי נשלט למתוק שכיח בעיקר בקרב ... בדם באופן מיידי. האינסולין עושה את עבודתו נאמנה ומכניס את הסוכר לרקמות. לפעמים זה קורה מהר מאד עד כדי כך שעלול להיווצר מצב הפוך, בו רמת הסוכר בדם ירדה יתר על המידה. זה מסביר את הצורך בעוד ועוד מתוק. אצל אנשים שמנים, רמות האינסולין הגבוהות נשארות לאורך זמן. לעיתים מופרש אינסולין בעודף, ולעיתים איננו מתפנה מהדם מספיק ביעילות. הימצאותו של האינסולין לאורך זמן בדם גורמת גם כן לאותו צורך באכילת מתוק. מבלבל... כשלא אוכלים - מרגישים צורך. כשאוכלים יותר מדי - מתעורר ... משליכים על מתוקים. "זה מנחם", "מפנק", "מגיע לי" ועוד ועוד. אם נדע להפריד בין צורך אמיתי לשיחות הרגשיות, נוכל להיות קשובים באמת לצרכים שלנו, ולא להיכנס למעגלים של הימנעות ואיסורים. לכולנו יש "שיחה" על מתוק. "זה משמין", "זה אסור", "עדיף לא לגעת כי אם מתחילים לא מפסיקים..." ועוד... שיחות פנימיות יכולות להוביל אותנו למצב שבו אנחנו לא לומדים לאכול מתוק במידה הנכונה לנו או לחילופין לנסיון להימנע מאכילת מתוק. "לברוח" מאכילת מתוק, להימנע, לחשוב שזה אסור... זו גישה שהיא ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה - משהו מתוק כאן ועכשיו!! להקשיב לגוף וגם לנפש בא לך, אבל ממשששש בא לך, משהו מתוק... את ממש מרגישה את זה בגוף. צריכה את הטעם בפה, צריכה את הסוכר בדם, צריכה את האנרגיה זורמת לרקמות. זה לא שרק בא לך, את באמת ממש צריכה. חשק בלתי נשלט למתוק שכיח בעיקר בקרב נשים. האמנם מדובר בצורך אמיתי? ומי זה שצריך? הגוף? ... כשאנחנו אוכלים מזון עתיר סוכר, עולה בתגובה לכך רמת האינסולין בדם באופן מיידי. האינסולין עושה את עבודתו נאמנה ומכניס את הסוכר לרקמות. לפעמים זה קורה מהר מאד עד כדי כך שעלול להיווצר מצב הפוך, בו רמת הסוכר בדם ירדה יתר על המידה. זה מסביר את הצורך בעוד ועוד מתוק. אצל אנשים שמנים, רמות האינסולין הגבוהות נשארות לאורך זמן. לעיתים מופרש אינסולין בעודף, ולעיתים איננו מתפנה מהדם מספיק ביעילות. הימצאותו של האינסולין לאורך זמן בדם גורמת גם כן לאותו צורך באכילת מתוק. מבלבל... כשלא אוכלים - מרגישים צורך. כשאוכלים יותר מדי - מתעורר הצורך... כדי להימנע מהתנודות הללו בצורך במתוק עדיף לאכול ... אלא שילוב של צורך פיסיולוגי אמיתי עם צרכים רגשיים שאנחנו משליכים על מתוקים. "זה מנחם", "מפנק", "מגיע לי" ועוד ועוד. אם נדע להפריד בין צורך אמיתי לשיחות הרגשיות, נוכל להיות קשובים באמת לצרכים שלנו, ולא להיכנס למעגלים של הימנעות ואיסורים. לכולנו יש "שיחה" על מתוק. "זה משמין", "זה אסור", "עדיף לא לגעת כי אם מתחילים לא מפסיקים..." ועוד... שיחות פנימיות יכולות להוביל אותנו למצב שבו אנחנו לא לומדים לאכול מתוק במידה הנכונה לנו או לחילופין לנסיון להימנע מאכילת מתוק. "לברוח" מאכילת מתוק, להימנע, לחשוב שזה אסור... זו גישה שהיא מתכון כמעט בטוח לכישלון. מה עושים? הקושי בהתמודדות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / הרגלי אכילה - איך נפרדים מאכילה רגשית? "כשאני עצבנית אני מאבדת שליטה, האוטומט שלי זה ללכת למטבח" "ולא רק כשני עצבנית. גם כשאני משועממת, עצובה, מודאגת, בודדה, לחוצה וגם כשאני שמחה, בקיצור, כל רגש לוקח אותי לאוכל" "ואז אני מתחרטת וכועסת על עצמי שאכלתי, ואוכלת עוד יותר עד שאני מרגישה מלאה" אלו שני המאפיינים העיקריים של אכילה רגשית: 1.התגובה האוטומטית שמחברת בין רגש לאכילה 2.חרטה, רגשות אשם, כעס שמובילים לאכילה נוספת השיחה על אכילה רגשית היא לא על האכילה. היא על הרגשות. איך אני מנהל/ת את הרגשות שלי? ואיך זה מתקשר עם אוכל? כשהיינו ילדים, הורינו היקרים השתמשו באוכל כדי להרגיע אותנו. "אל תבכה חמוד, לא קרה כלום, קח ביסקויט" מוכר. לתת אהבה דרך האוכל, להביע דאגה דרך האוכל, להיות אמא טובה, לפנק - דרך האוכל. וכך, אנחנו מתבגרים וכשכואב ... או חומוס. או גלידה או סתם וופלים לא שווים, או מכל הבא ליד - מלוח וחריף ומתוק... החיבור האוטומטי, התגובתי בין רגש לאוכל טבוע בנו מילדות, מי יותר או מי פחות, תלוי בבית שגדלנו בו. סיבה נוספת לאכילה רגשית היא שהאוכל מעמיס על הגוף עד כדי כך שהפוקוס הולך של מערכת העצבים עובר למערכת העיכול, וזה מצליח, מצליח להשכיח מאיתנו את הרגש. זמנית. מן משכך כאבים שכזה שלא פותר את הבעיה אלא מרדים אותה. דומה לכל ההתמכרויות. כך עובדים גם אלכוהול וסמים. עד כאן אנחנו מבינים מאין זה בא, מאיפה זה הגיע לחיינו. אנחנו מייחסים לאוכל הרבה מאד תפקידים, כולל להיות המרגיע, המנחם, והממלא כשאנחנו חשים מרוקנים. לו אכילת יתר לא היתה גורמת גם להשמנה ויוצרת בעיות אחרות, היינו פחות מוטרדים ממנה. יותר מכך, לו היה האוכל אכן ממלא ביעילות את התפקידים הללו שאנחנו מצפים ממנו, הרי שהיה מחליף הרבה מאד תרופות. אלא שאכילה רגשית מביאה לרוב לתיסכול. לא רק שהיא לא מייצרת את השקט שחיפשנו, היא גורמת לנו לחוסר שביעות רצון נוסף. איך מנתקים את הקשר בין רגשות לאכילה? התסריט הידוע הוא כזה בדרך כלל: רגש - אכילה - חרטה - אשמה - אכילה... אפשר לעצור את המעגל הזה בכל שלב. עצירה היא מילת מפתח. עצירה מנתקת את האוטומט הקיים. בואו נחזור ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - הצלחות קטנות על הצלחות קטנות "חשבתי מה לקחתי על עצמי? זה ממש קטן.. בדיחה... אבל עובדה שלא עשיתי את זה עד היום..." אני כאילו מזלזלת במה שאני מצליחה. אני מזכירה לעצמי שעשיתי כמה צעדים בדרך. מה שעשיתי זה לא מבוטל. זה חלק מתהליך שלא הושלם. כמה צעדים בתוך מסע. זה מחזק אותי. לצד חששות שלי מהצעדים הבאים, אני ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה ועץ הדעת - התפוח לא נופל רחוק כשאלוהים אמר לאדם וחוה שאסור לאכול מעץ הדעת... יכול להיות שהוא בעצם התכוון לכך שהם יאכלו ממנו. כי לא ייתכן שאלוהים לא יודע שכשאומרים אסור... זה רק מעורר את הרצון התשוקה והתאווה. הנחש המפתה, המשכנע והמסית הוא סמל ל"קול" הזה שלנו, לאותו יצר סקרן והרסן שנמצא בתוכנו. כך גם ובמיוחד - כשאומרים אסור בדיאטה זה בדיוק מה שקורה. דיאטות מבוססות על איסורים ועל "לאוים". המחשבה המובילה איננה מה אוכל, אלא מה אסיר מהתפריט שלי. לרוב כבר ברגע שבו אנחנו מקבלים את ההחלטה, אנחנו יודעים שהענין הוא זמני... והגעגוע... לפיתה, לשוקולד או לדברים האחרים שבחרנו להיפרד מהם, ולו רק באופן זמני, הגעגוע כבר מתחיל לדגדג. רגע קטן של חולשה והגעגוע משתלט עלינו. רגע קטן שבו האמביציה המובילה להיות רזה נדחקת הצידה ואת מקומה תופס משהו אחר, מנחם, מפנק. משם הדרך למה שאסור מאד מהירה וקצרה. אם נחזור לסיפור גם העדן, הרי שנגלה שגם החרטה, האשמה והעונש פוגשים אותנו כשאנחנו אוכלים את מה שאסרנו על עצמנו. כל מי שעשה דיאטה בחייו מכיר את החוויה הזו: אכלתי - התחרטתי - הרגשתי אשמ / ה... רק שבמקרה הזה לא אלוהים הוא זה שנמצא שם כדי להעניש אותנו אלא אנחנו עצמנו. והעונש לעתים קרובות הוא הרס הדיאטה כולה, מלווה בתחושה של כישלון. שינוי חשיבתי עיקרו בנקודה הזו הוא לבחור מה כן לאכול. והכוונה איננה לירקות, יוגורט ולחם קל. אם באמת הכל מותר? בהחלט - אין אסור כלל. אז מה עושים למשל בענין של ה... שוקולד? להחליט שלא לאכול בכלל - אופציה מכשילה מלכתחילה. אז מה כן? אולי פעם בשבוע? אולי פעם ביום? אולי רק בשבת? אולי רק קוביה כקינוח? אולי נגדיר כמות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - רק הרווחתי לא הפסדתי כלום אני בחופשה. הכל מותר זה לגיטימי לאכול דברים משמינים ליד אנשים, ליד המשפחה. אני כמו כולם. כולם מתבהמים אין לי את כל הדברים האלה ביום - יום הכל נראה לי טעים לא רוצה להפסיד שום דבר מה את רוצה להרויח? להינות מהאוכל תחושת נינוחות וקלילות. לא להתפוצץ האם אפשר להינות מהאוכל וגם להיות נינוחה וקלילה? בארוחה הראשונה שוחחתי עם עצמי ואחכ זה כבר זרם טבעי ביום השני היה לי קטע ראיתי מישהי עם צלחת עמוסה כמו שאני הייתי פעם כשעמדתי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - האומץ להיות אישה אחרת זהו סיפור על שתי נשים - אדוה ונורית נורית קלה וערנית יש בה משהו מאד שקט, בטוח, נינוח היא סומכת על עצמה, משוחררת מפחדים וחרדות, אך גם איננה זחוחה או שאננה, ודאי לא יהירה. היא משתדלת לא להיות ... כל הזמן "מתעסקת" עם האוכל. בדרך הביתה מהעבודה היא חושבת מה תאכל כשתגיע הביתה, וכשהיא מגיעה היא אוכלת את מה שזמין, מוכן, או מנשנשת עד שהאוכל יהיה מוכן. פחמימות בעיקר. לחם. תפו"א. פתיתים. "מתנפלת" היא קוראת לזה. היא שוקלת 85 ק"ג ורמות הסוכר שלה גבוהות היא פוחדת לרזות היא פוחדת להשתנות היא פוחדת להיפרד מהרגלים והיא מעדיפה לעשות דברים פרפקט, או לא לעשות אותם בכלל, כי אם זה לא מושלם זה לא שווה. היא רגישה מאד לביקורתיות של הסביבה, מה שגורם לה לשאוף לפרפקציוניזם ולתסכול מתמשך על כך שאיננה. "יש לי פחד ... נכשלת" והיא לא מאמינה שאי פעם תהיה רזה!! תוכלו להאמין שזו אותה אישה? אותה אישה אשר סיימה את תהליך הליווי והשינוי במילים: " יש לי היום גם את האומץ להיות מישהי אחרת!" כל מה שנכתב מצוטט מפיה היא עשתה לא רק שינוי, אלא טרנספורמציה שינתה לא רק את ההתנהגות, ההרגלים והמשקל, אלא את מערכת היחסים שלה עם האוכל, עם הגוף שלה ועם עצמה. שינוי אמיתי, עמוק, מהותי "אני ממש התחברתי לדרך הזו של החשיבה. עובדה שזה הדבר היחידי שהוכיח את עצמו עד היום" זכיתי להיות איתה בדרך הזו ועל כך אני מוקירה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - דיאטה ועץ הדעת - התפוח לא נופל רחוק כשאלוהים אמר לאדם וחוה שאסור לאכול מעץ הדעת... יכול להיות שהוא בעצם התכוון לכך שהם יאכלו ממנו. כי לא ייתכן שאלוהים לא יודע שכשאומרים אסור... זה רק מעורר את הרצון התשוקה והתאווה. הנחש המפתה, המשכנע והמסית הוא סמל ל"קול" הזה שלנו, לאותו יצר סקרן והרסן שנמצא בתוכנו. כך גם ובמיוחד - כשאומרים אסור בדיאטה זה בדיוק מה שקורה. דיאטות מבוססות על איסורים ועל "לאוים". המחשבה המובילה איננה מה אוכל, אלא מה אסיר מהתפריט שלי. לרוב כבר ברגע שבו אנחנו מקבלים את ההחלטה, אנחנו יודעים שהענין הוא זמני... והגעגוע... לפיתה, לשוקולד או לדברים האחרים שבחרנו להיפרד מהם, ולו רק באופן זמני, הגעגוע כבר מתחיל לדגדג. רגע קטן של חולשה והגעגוע משתלט עלינו. רגע קטן שבו האמביציה המובילה להיות רזה נדחקת הצידה ואת מקומה תופס משהו אחר, מנחם, מפנק. משם הדרך למה שאסור מאד מהירה וקצרה. אם נחזור לסיפור גם העדן, הרי שנגלה שגם החרטה, האשמה והעונש פוגשים אותנו כשאנחנו אוכלים את מה שאסרנו על עצמנו. כל מי שעשה דיאטה בחייו מכיר את החוויה הזו: אכלתי - התחרטתי - הרגשתי אשמ / ה... רק שבמקרה הזה לא אלוהים הוא זה שנמצא שם כדי להעניש אותנו אלא אנחנו עצמנו. והעונש לעתים קרובות הוא הרס הדיאטה כולה, מלווה בתחושה של כישלון. שינוי חשיבתי עיקרו בנקודה הזו הוא לבחור מה כן לאכול. והכוונה איננה לירקות, יוגורט ולחם קל. אם באמת הכל מותר? בהחלט - אין אסור כלל. אז מה עושים למשל בענין של ה... שוקולד? להחליט שלא לאכול בכלל - אופציה מכשילה מלכתחילה. אז מה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - לאכול בשביל לגדול - מה וכמה ילדים צריכים? מבלבלים אותנו... מצד אחד נושפת בעורפנו המגמה של השמנת ילדים. אם פעם בכל כתה היה ילד אחד שמן (שהיה גם המצחיק מכולם), הרי שהיום הסטטיסטיקה אחרת, ובכל כיתה יהיו לפחות 5 ילדים עם עודף משקל. מה שגורם לנו להיות מודעים לכך שהילדים לא יאכלו יותר מדי. מצד שני... ילדים צריכים לאכול, וחשוב שהאוכל יהיה מזין ומגוון ויספק את כל מה שהם זקוקים לו על מנת לגדול ולהתפתח באופן האופטימלי... אז כמה ומה... שלא יהיה הרבה מדי ולא מעט מדי... שיהיה נכון לילד, וגם כמובן, שיהיה טעים... כיצד נדע לתרגם את כמות הקלוריות, החלבון, הסיבים, המינרלים והויטמינים המומלצים לילדים ל - אוכל? טליה לביא, דיאטנית קלינית, לקחה את ההמלצות התזונתיות לפי גיל ומין ותרגמה אותן עבורנו לתפריט יומי. טבלה: ההמלצות התזונתיות לילדים לפי גיל ומין 2-3 שנים 4-8 שנים 9-13 שנים קלוריות בנות 100012001600 בנים 100014001800 חלבונים (גרם) 131934 סיבים (גרם) 192531 ברזל (מ"ג) 7108 סידן (מ"ג) 5008001300 ... 50 גרם 100 גרם 150 גרם דגנים / לחם 6 מנות 8 מנות 10 מנות לבנות 12 מנות לבנים מוצרי חלב 2 מנות 2 מנות 3 מנות פירות 2 מנות 2 מנות 3 מנות ירקות 2 מנות 3 מנות 4 מנות לבנות 5 מנות לבנים כפית אחת ליום של שמן קנולה / סויה / תירס / חמניות חיונית. מיותר לציין ששתייה מתוקה וחטיפים מספקים לגוף הרבה מאד קלוריות ואינם תורמים מבחינה תזונתית, לכן אינם מופיעים בטבלה המספקת את אבות המזון לילדים. ההגדרה המקובלת למנת מוצרי חלב 1 כוס חלב או שוקו 1 גביע יוגורט 100 גרם גבינה לבנה 1 פרוסה גבינה צהובה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה זאת לא שיטת הרזיה! כולנו רוצים להראות טוב ולהיות בריאים, הרבה מאוד אנשים נמצאים שנים רבות מחייהם בניסיונות של שיטות דיאטה שונות ומגוונות. ברוב המקרים גם אם יורדים במשקל לאחר זמן לא רב חוזרים אליו ולעיתים אף עולים מעבר למשקל הקודם. למה? איך זה קורה? אנו אומרים לעצמנו: "אם כבר אז כבר... ", "סבלנו כ"כ הרבה אז לפחות עכשיו נהנה", "נפצה את עצמינו על הסבל שעברנו.. " כמו ילד שאומרים לו לא והוא עושה דווקא. דיאטה אינה הדרך לרזות כי, הדיאטה לא משרתת את הצורך של האדם! למה הכוונה? הדיאטה מבוססת על אמונה כי לאדם אין את היכולת לבטוח בעצמו וביכולות שלו. דיאטות לא מלמדות הקשבה לחוכמתו הטבעית של הגוף, למנגנוני הרעב והשובע, לכן, הדיאטה מעבירה לאדם מסר כי לגוף אין חוכמה משלו וכי הוא צריך לשלוט בו. אצל הרבה אנשים דיאטה מובילה דווקא לאכילה מוגברת ולבולמוסים ובנוסף לכך בעקבות דיאטות מרובות, חילוף החומרים נהפך למואט באופן משמעותי והדבר יוצר קושי בירידה במשקל בעתיד. מחקרים מראים כי רוב הפרעות האכילה נובעות ממצב רגשי. זה יכול להיות פיצוי "גם ככה אין לי מה להפסיד אז לפחות משהו אחד טוב... " הענשה עצמית "מגיע לי... " או בריחה מהתמודדות דרך מחשבות העוסקות כל הזמן באוכל. ישנן גם הפרעות אכילה הנובעות משעמום, בדידות או לחץ. הפרעות אכילה יכולות לנבוע מקשיים בהתמודדות בתחום המיני וכך האדם בעצם שומר על עצמו באופן לא מודע ממיניות. השמנה יכולה לשמש סיבה להימנעות מאירועים הומי אדם המאיימים ומעוררים פחד. משקל נותן תחושה של נוכחות וכוח לעומת רזון שנותן תחושה של חולשה. אנשים עם הפרעות אכילה חשים שהם חלשים ולכן רב האכלנים הכפייתיים מחכים ליום שיהיו רזים על מנת להגשים את ייעודם בחיים, אם זה על מנת לחיות חיים של קבלה ואהבה או להיות בזוגיות, או אם על מנת ללמוד או למצוא את העבודה שהם באמת רוצים. אלא שהחיים מתקיימים כאן ועכשיו! כל מה שאנו יודעים בוודאות הוא הרגע הזה! לחכות לרגע בו "אני אהיה רזה" על מנת "להיות מאושרת" משמעו חיים של סבל. לכן יותר ויותר אנשים פונים לתהליכים קוגניטיביים, על מנת ליצור שינוי בתפיסה ולהשתחרר מהפרעות אכילה. הדרך הנכונה והבריאה לרזות היא דרך חיזוקים חיוביים, דרך העצמה של יכולות וחיזוק של משאבים. גם אם אתם מרגישים נטולי כל יכולת או כוחות אין הדבר אומר שאין לכם יכולות! הרי היו רגעים בהם הייתם מאושרים, היו רגעים שעשיתם דברים שהחלטתם ורציתם למרות הקשיים שעמדו לפניכם, הריי ידעתם בתור ילדים לומר דיי כששבעתם ולבקש אוכל כשחשתם רעב. NLP ודמיון מודרך הן שילוב של שתי שיטות המאפשרות למצוא את נקודות הכוח הטמונות בנו והיכולות לאפשר לכל אדם שרוצה לרזות ולהיות מאושר תוך כדיי התהליך. דרך לימוד מחדש של מנגנון הרעב והשובע תוך יצירת חיים בריאים המאפשרים לאכול כל מה שחפץ ליבנו בכמויות הנכונות וליהנות מכל ביס בקצב איטי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה - "ביום ראשון אתחיל דיאטה! " "ביום ראשון ניסיתי להתחיל שוב... עד הערב היה מצוין, ואז ממש לפני השינה, הרגשתי בפה תחושה של בא לי משהו מתוק... ". מוכר לכם? זהו גם סיפורה זיוית (שם בדוי), שבכל יום ראשון בבוקר מתחילה וביום שני רמת המוטיבציה שלה יורדת פלאים. כל זאת, מאחר וחשה תסכול ורגשות אשם עקב האכילה בליל אמש. במפגש הראשון בינינו, עוד לפני תחילת הסדנא, היא מיהרה לומר ולהדגיש, כי ניסתה את תוכניות הדיאטה הקיימות. "ניסיתי הכל.. ואם ירדתי, חזרתי שוב לאותו משקל, ואפילו יותר! " ציינה זיוית בפניי. "בכלל" הוסיפה "יש לי הרבה סיבות, בכל פעם סיבה אחרת מפילה אותי". במהלך הסדנא זיוית שוב העלתה את הנושא, וביקשתי ממנה, שנתבונן יחד מה קורה לה. זיוית כמובן הסכימה מיד לשתף פעולה. "... אני מתחילה את ההכנות כבר בסוף השבוע לפני" אמרה. ביקשתי ממנה להסביר בפרוט. "... בחמישי אני מרגישה שזהו ... להתמודד עם האוכל. מחשבות אלו העלו רגשות אשם, ואלו הובילו לאכילה מיותרת שוב. זהו מעגל קסמים, שאפשרי, אך קשה לצאת ממנו ללא סיוע חיצוני, ויש המכנים אותו "מעגל הכישופים", עקב תחושת איבוד השליטה, שהוא גורם. שמו של התהליך הוא "מעגל גודריק - פורית", אותו חווים אלה המנסים לרזות באמצעות תפריט בלבד. במקרים אלו הם בסוף מוצאים את עצמם, במקרה הטוב, שוב באותו משקל, ובמקרה הטוב פחות במשקל גבוה יותר. קושי נוסף עם המעגל הוא שכוח הרצון לאורך הזמן הולך ופוחת, והאמונה ביכולת האישית מדרדרת, עד לכדי מחשבות ותחושות "שלעולם לא אצליח לעשות את זה! ". "אז מה עושים עם מעגל המכשפות הזה? " שאלה, וחשתי כבר בקולה תחושת ייאוש ועצב רב. כמובן שבמסגרת האימון הקבוצתי התמודדנו עם הקושי שהעלתה זיוית, וזאת באמצעות מודעות, שינוי מדורג של התנהלותה וכלי תמיכה למצבי הקושי הללו. לסיום, יש לי בקשה לכל אחד ואחת מכם להפסיק לעשות דיאטות, ובמקום שנו את אורח חייכם, כי מדיאטות רק עולים במשקל, ובמיוחד מדיאטות יום ראשון! לא מאמינים לי? תבדקו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ דיאטה / תזונה - איפה איבדנו את ההקשבה לרעב ולשובע? יש לי חתולה וכלבה. למרות שהן דיירות ותיקות מאד בביתנו, עדיין לא למדתי כמה אוכל נכון לתת להן. למה? כי הן יודעות בדיוק כמה לאכול. לעתים הן משאירות בכלי ולעתים מבקשות תוספת בדרכן ובשפתן. אבל, כשבני הבית אוכלים, הן מבקשות להצטרף, גם אם כלי האוכל שלהם מלאים, כלומר ללא קשר לרעב שלהן. ... בעלי חיים מבויתים, לעומתם, מצויים היכן שהוא בתפר שבין הקשבה לצרכים הפיסיולוגיים הטבעיים שלהם לבין העובדה שהם לא חיים בטבע והם חשופים לגרויים שהם תולדה של החיים בסביבה אנושית. אילו בעלי חיים אנחנו? בני האדם? רובנו, ובעיקר אלו בינינו אשר חוו דיאטות אי אלו פעמים במהלך חייהם, מקשיבים מעט מאד לתחושות הרעב והשובע. אנחנו אוכלים כתוצאה משלל סיבות וגורמים: התכנסות חברתית או משפחתית מובילה אותנו לאכול, כשאנחנו שמחים אנחנו אוכלים, כשאנחנו משועממים, עייפים, כועסים, עצובים, מתוסכלים... ומה עם רעבים? גם, לפעמים... החדשות הטובות הן שיש לנו את זה, כמו לחיות בטבע. יש לנו ... העיכול מעוררת הפרשת הורמונים המגרים את מרכז השובע במוח. גם למערכת העצבים יש תפקיד, וגם שדרים עצביים מגיעים למוח ואומרים: צריך אנרגיה, אני רעב, או לחילופין, די לי, מה שקבלתי עכשיו במזון מספיק לי, אני שבע. אז... כיצד זה שאנחנו, למרות כל זאת, משמינים? איך זה שיש לנו את כל מה שיש לזברה ואף יותר, אבל היא יודעת להכניס לגופה בדיוק את כמות המזון הנכונה לצרכיה ואילו אנחנו מעמיסים עוד ועוד? התשובה היא שהפסקנו להקשיב להם, לאותם מנגנונים מדהימים ומתוחכמים. גברנו עליהם בתחכום שלנו, ואפילו איננו זוכרים שהם קיימים. "רק רזים אוכלים מתוך רעב", "אין לי מנגנון רעב ושובע", "יש לי בעיה שאני לא שובעת", "לא זוכרת מתי אכלתי מתוך רעב", "קשה לי להבדיל בין רעב פיסי לרעב רגשי"... אמירות שחלקן נאמרות ספק בהומור, ספק ברצינות, המביעות את הבלבול ואולי התסכול שאנחנו שרויים בו. איפה הם הרעב והשובע? מתי אבדנו אותם, ומדוע? מחקרים מצביעים על כך ששעת האכילה ... וכמובן שלא לסיים אותה שבעים מדי (דרגה 5) רצוי גם לא לאכול כשלא רעבים בכלל... ולא לסיים את הארוחה כשלא שבעים... (דרגה 1) בקיצור - להימנע מהקצוות. הקשבה לצרכים היא שיעור, ואם ניישם את התובנות נעשה צעד גדול ומשמעותי לקידום היכולת שלנו להגיע למשקל תקין ולאכילה התואמת את הצרכים הפיסיים האמיתיים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...