וזאת התרומה אשר תקחו מאתם - ועשית מנורה זהב טהור

ענינה של מנורה.

המנורה שישה קנים לה, "שלושה קני מנורה מצדה האחד ושלושה קני מנורה מצדה השני". היינו המנורה הינה הקנה האמצעי ומצידיה שלושה קנים לכל צד, סה"כ שבעה.

או' ר' נתן "... וכל זה הוא בחי' שבעה קני המנורה וזה בחי' שבעת ימי השבת. שבהם נבראו כל הברואים בששת ימי המעשה ושבת". שבעת הקנים ענינם השבת וששת ימי המעשה. לכל קנה וקנה הארה משל עצמו, כל יום ויום מימי השבת הארה משל עצמו.

אומר הזהר, "תא חזי לשת ימי בראשית, לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג לה ולא תשכח יום דלית ביה טוב וכו' וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נשל ההוא טוב".

או' הזהר, כל יום ויום יש בו ייחוד משלו, לכל יום ויום יש ההנהגה שלו, יש הטוב הייחודי שבו. לכל יום יש בו גדר המונעת ממי שאינו בדרגה של אותו יום, ליכנוס וליהנות מטוב אותו היום.

בצאת ישראל ממצרים נתן הקב"ה בראשם את עמוד האש לנחותם הדרך, במדבר, עמוד האש היה, אור שלאורו הלכו בנ"י. המנורה, היא שבאה במקומו של עמוד האש, יתרה מזו המנורה איננה מאירה הדרך באופן זהה לכולם, המנורה מאירה בשבעה קנים, שבעת ימי השבת אשר כל יום הייחודיות שלו.

המנורה מראה הדרך, המקום, הדרגה אליה על האדם לכסוף, אורה של מנורה, כל קנה וקנה הינה בחינת "אור בקצה המנהרה", אור המחזק בדרך ומביא השתוקקות להידבק באור.

הנר המערבי לא היה כבה לעולם, נר המערבי הינו בחינת נר ה' נשמת אדם, הנאמר על עם ישראל, "אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם", עם ישראל, בא נאמר נר ה' נשמת אדם, זהו הנר המערבי שאינו כבה לעולם אצל יהודי, אינו כבה לעולם אצל עם ישראל. נר זה הינו הנר "הבסיס" אשר ממנו ניתן רק להוסיף אורה, בחינת דברי ב"ה בנרות חנוכה "מוסיף והולך".

המנורה הינה מחברת ומכוונת, מחברת ל"בסיס", הנר המערבי ומכוונת לגדילה, שאר הנרות להתפתחות ולקדושה. השבת הינה הבסיס. שבת אינה תלויה בעם ישראל אלא עם ישראל הוא התלוי בשבת, מהשבת יכול איש ישראל להמשיך ולהגדיל לכל יום מימי השבוע, הטוב של השבת הינו נתון לישראל, או' הגמ' בשבת א"ל הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם. השבת הטוב שבה נתנו לישראל כמתנה, משם יכול כל איש ישראלי להמשיך השבת גם לימי ה"חול" ולזכות גם ברוב טובה השרוי בכל יום ויום.

נר ה' נשמת אדם, וכולנו אור איתן.