תקציר⬅ ... זה adhd - כיצד מאבחנים adhd וכיצד ניתן להתמודד עם זה? לא תהיה זו הגזמה לומר, שאחד הביטויים הכי נפוצים בעשור האחרון בעולם הרפואה ובעולם החינוך הוא הפרעות קשב וריכוז adhd, ביטוי אותו כל הורה מכיר בצורה כזו או אחרת, בוודאי כל מורה שמתמודד עם ילדים שיש להם adhd, ומן הסתם גם אנשים שקוראים עיתונים ועוקבים אחר עולם הרפואה והחינוך. הפרעות קשב וריכוז כידוע הולכים ביחד בשני עולמות אלו. לפני שנסביר מה זה adhd, חשוב להבהיר שיש adhd ויש add. בהמשך המאמר נראה מה ההבדלים ביניהם, כיצד מאבחנים adhd וכיצד ניתן להתמודד עם זה. נציין כבר עכשיו, שלא מדובר בתופעה בלתי פתירה או כזו שעלולה למנוע מהילדים אפשרות להשתלב מבחינה חברתית ולהצליח, בעזרת אבחון נכון וטיפול טוב לאחר מכן, בהחלט יש סיכוי שזה ייפתר בצורה מהירה וטובה. מה זה adhd הגדרת adhd, מוכרת כהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. בז'רגון הרפואי נהוג לקרוא לה הפרעת קשב. מדובר על תופעה בה הילד סובל מקשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. חשוב להבהיר, לא כל התופעות צריכות להתקיים בשביל להיות מאובחנים כמי שמתמודדים עם הפרעות קשב. חלק גדול מהילדים והאוכלוסייה סובלים מחלק מהתופעות. ADHD היא תופעה נפוצה הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים, על פי מחקרים מדובר בתופעה שמתפתחת בחמש השנים הראשונות לחיינו ואיננה נעלמת במהלך השנים, על כן יש צורך להיות מטופל באופן תרופתי או באמצעות טיפולים פסיכולוגיים ואחרים. הפרעת adhd עלולה להפריע במהלך החיים בצורות שונות, בעבודה, לימודים, יחסים בינאישיים, וכן בפעילויות שונות אחרות. אחת הבעיות איתן מתמודדים ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז היא, שהתופעה גורמת להם למצבים נפשיים קיצוניים, למשל דיכאון, חרדה, ועוד. כמו כן היא גורמת לליקוי למידה קשים. כפי שציינו קיים הבדל בין adhd ל - add, ההבדל הוא שייתכן שהמטופל יסבול מהפרעות קשב וריכוז בלי ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ADHD - אימון ADHD וניהול זמן אחת הבעיות היותר בולטות של ישראלים בכלל ושל מתבגרים ומבוגרים עם ADHD בפרט היא ניהול זמן. במאמר זה אתייחס לנושא זה, ראשית אתייחס לקשיים המאפיינים את ניהול הזמן של אנשים עם ADHD, ובהמשך דרכים לשיפור ההתנהלות. דני בחור צעיר וביישן בן 24 שפגשתי לפני שבע שנים עסק בתחום עריכת הוידיאו, הוא היה מאד מוכשר בתחום זה ועסק בו מגיל צעיר מלימודיו בתיכון, הבעיה שבה נתקל ושעלתה כבר בפגישתנו ... פער גדול בין הערכות הזמן שלו לפרויקטים ובין הזמן שהם לקחו בפועל. כתוצאה מכך הוא טעה בהערכות המחיר שנתן ובמועדי סיום העבודה שנתן ללקוחות, טעויות אלו הכניסו אותו למתח גדול ולתחושה לא טובה עם התקדמות העסק שלו. הפתרון שבנינו ביחד היה יצירת דף הזמנה / תכנון פרויקט, דני העלה את השלבים השונים הנחוצים לצורך ביצוע פרויקט של עריכת וידאו, הערכנו את השלבים ואת הזמנים הנחוצים בכל שלב. מאותו ... את עצמנו בזמן. השאלה היא האם בזמן נתון עשינו את הפעולות שמקדמות את המטרות, הערכים, ואת הצרכים שלנו. פה באה לידי ביטוי היכולת שלנו לנהל זמן. משמעות הזמן כשמדובר על אנשים עם ADHD אחד הסיפורים המפורסמים ברשת מספר על מרצה שבהרצאתו בפני קבוצת מנהלים בנושא ניהול זמן, הוציא אקווריום הניח על השולחן, הכניס פנימה אבנים בגודל כדור טניס ומילא אותו, ואז שאל את קבוצת המנהלים" האם האקווריום ... ולמשימות שהחיים מציבים בפנינו. אם נדע מה הדברים החשובים לנו, אם נדע מה המטרות שלנו ולאן אנחנו רוצים להגיע, נוכל גם להתמודד טוב יותר עם מרכיב הזמן". בהקשר של אנשים עם ADHD הניהול הרגשי משפיע על התפקוד בצורה בולטת, ברור שאם תחומים אלו של החיים מסודרים, יהיה להם גם את השקט הנפשי להתקדם בנושאים אחרים כמו ניהול זמן ועבודה. הקשיים של אנשים עם ADHD בניהול עצמי וניהול זמן בADHD אנו נתקלים בקשיים שנובעים מתפקוד לא תקין של הפונקציות הניהוליות. קשיים אלו משפיעים על אנשים עם ADHD בניהול הזמן. זיכרון פעיל - הזיכרון לטווח קצר, לזיכרון הפעיל מספר פונקציות. אחת החשובות בהן היא להחזיק בפריט מידע פעיל במקביל לעבודה עם אחר. זיכרון פעיל הוא מעין יחידה חישובית שאינה רק אוגרת מידע, אלא גם ... שלו ומנוע חיפוש. היכולת למשוך אינפורמציה מהעבר לצורך ניתוח וקבלת החלטה בהווה. כמובן שהדבר מפריע בביצוע ובניהול זמן. מיקוד - הפעילויות הקוגניטיביות של מיקוד, שימור והפניית קשב למשימה. אחת מהתלונות הנפוצות ביותר של אנשים הסובלים מתסמונת ADHD היא כי הם אינם מסוגלים למקד את הקשב שלהם למשימה ולשמר את המיקוד לאורך הזמן הדרוש. לעיתים הבעיה שלהם היא זו של בחירה. הם מתקשים מאוד להתמקד בגירוי הספציפי הדורש קשב: הקול בטלפון או המילים המודפסות על הדף. זה כולל גם ניהול מוטיבציה אנחנו צריכים להמשיך לפעול גם אם עולים גורמים מסיחים, מסיחים פנימיים וחיצוניים שמשפיעים גם על ההתנהלות בזמן, אנשים בלי ADHD יכולתם להתעלם מגורמים מסיחים גבוהה יותר. מיקוד יתר - אנשים עם ADHD מתמקדים בנושא מסוים וקשה להם להתנתק ולעבור למשימה הבאה. במצבים מסוימים זה טוב, אם אני צריך לכתוב עבודה סמינריונית לעומת זאת אם תכננתי לשבת שעה ואז לעבור לנושא אחר ובגלל מיקוד יתר נתקעתי שעתיים בנושא ... מישהו קם בבוקר והתארגן אבל משהו משך את תשומת ליבו בטלוויזיה והוא נתקע בו לחצי שעה שעיכבה אותו והוא יצא מהבית חצי שעה מאוחר מכפי שתכנן. נושא נוסף שישמע מצחיק - לאנשים עם ADHD קשה להגיע לפני הזמן לפגישה הם פוחדים מכך שיהיו להם 10 - 15 דקות פנויות להמתין. ניתן להציע מי שיש בעיה כזאת שייקח ספר, יומן לעדכן, להחזיר טלפונים. דחיינות כשאני מדבר על דחיינות עם אנשים אומרים לי לכל מדינת ישראל יש דחיינות יכול להיות שזה נכון אבל ניתן להסביר את הדחיינות בADHD בשתי דרכים 1. קושי בהתנעה של פעולה, קושי להתחיל פעולה שנראית משעממת, לא מאתגרת ולא מגמלת מיידית, קושי כזה גורם לדחות התחלה של פעולה אם זה הגשת דוחות למס הכנסה, תשלומי חשבונות, כתיבת עבודה אקדמית ועוד. 2. דחיינות כ self medication (ריפוי עצמי) - הדקה התשעים מעלה את המתח והלחץ ובעקבות זאת את הריכוז ואז מבצעים את המשימה שנדחתה עד הדקה ה90. נושא הדחיינות מאד מעסיק אנשים עם ADHD אם זה פרויקט או משהו להגיש, הנטייה לדחות לדקה התשעים יש מקרים שבהם זה המצליח, יש מקרים שלא ניתן לעשות בדקה התשעים ואז משלמים מחיר של הלחץ הנפשי, של אכזבה כלפי אנשים שמצפים מאתנו לעשות דברים. אימפולסיביות ... לפעולה מבלי לסיים פעילות שהתחלנו בה. בעידן המחשב המעבר מפעולה חשובה שבה אנו עוסקים לאתרי אינטרנט, פייס בוק, אי מיילים וכו' במקום להמשיך ולהתמיד בפעולה שבה אנו אמורים לעסוק. תחושת הזמן והערכת הזמן תחושת הזמן - היכולת להעריך כמה זמן אני עוסק בפעילות מסוימת לדוגמא אני עובד בגינה, אם ישאלו אותי אני אעריך שאני עובד כחצי שעה כשבאמת אני עובד כשעתיים. הערכת זמן - היכולת להעריך כמה זמן פעולה תימשך ובהתאם ... לתכנן את סדר היום, כאשר סדר היום חוזר על עצמו סביר להניח שנלמד לתכנן את סדר היום היטב, כאשר יש שינוי בסדר היום צפוי שנתקשה בהערכת הזמן. קושי להגיד לא אנשים ו/או מנהלים עם ADHD מתוך רצון לרצות או מתוך אימפולסיביות ייקחו על עצמם עודף משימות, בהיקף כזה שלא יוכלו לעמוד בו, דבר שיגרום בשלב מסוים לכישלונות לאי עמידה בזמנים ולביצועים לוקים. דרכים להתמודדות עם ניהול זמן חקירה - הדרך להתמודד עם הקושי היא קודם כל ללמוד לחקור את סגנון הקושי שיש לנו עם ההתנהלות בזמן. לא כל ADHD מתנהג בצורה דומה, יהיו כאלו שיש להם בעיה של תחושת זמן וכאלה עם בעיה בהערכת זמן, כאלה עם דחיינות וכאלה עם מיקוד יתר. כאשר אנחנו רוצים לסייע למאומן ללמוד את הסגנון האישי שלו, ניתן לו לתכנן סדר יום בשבוע מסוים ולבדוק מה היה הפער בין התכנון ובין הביצוע. ... האמיתי, ואז יש סיכוי שגם אם לא נעמוד בו עדיין יש שבוע להשלים. פתרון שני הרבה פעמים פרויקט נדחה כי הוא נראה מאיים מסובך ו/או לא מעניין, הפתרון הוא לחלק למנות קטנות, זה נותן תחושה של שליטה, סיפוק מהצלחה בקטעים הקטנים והתקדמות. פתרונות לאימפולסיביות - 1. תכנון סדר יום מפורט, הכולל את המשימות בתחומים השונים בית ועבודה, והנגזרות מהערכים מהמטרות והיעדים שלנו. 2. לכוון טיימר או ... במחשב. חשוב למצוא את הטכנולוגיה המתאימה לאדם ולהשתמש בה באופן עקבי, להיזהר משימוש במספר טכנולוגיות מה שעלול לגרום לטעויות ולקושי בניהול הזמן. תחומי ענין - חשוב לאנשים עם ADHD לעסוק בנושאים המעניינים אותם, כאלו שמדליקים אותם, קיים סיכוי סביר שבתחום כזה, הריכוז וניהול הזמן יהיו טובים יותר, אם ניתן להעביר משימות שמשעממות את הADHD לעמיתים זה יעזור לו מאד לבצע את המשימות. יצירת הרגלים - רוטינות אסטרטגיה חשובה מבחינה ארגונית ומבחינה של ניהול זמן היא לייצור הרגלים בתחומים שונים, להפוך משימות שאנו רואים בהן חשיבות, לשגרה כלומר פעולה ... בסדר היום, יש לשבץ בלוח הזמנים שעות קבועות וימים קבועים, רצוי כל יום, שבהם אנו נבצע פעילות ספורט, לאחר כחודש סביר להניח שניכנס לרוטינה ובמקרה של ספורט התגמולים שנקבל בתחושה הטובה, באנרגטיות ומצב הרוח יחזקו וישמרו את הרוטינה. לסיכום הבעיה של ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... עקרונות להורים אפקטיביים יותר - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd גידול ילד ADHD, יכול להוות אתגר לכל הורה. ילדים אלו מאוד לא קשובים, אימפולסיביים או חסרי מעצורים, פעילים מדי ותובעניים. בעיותיהם עלולים להטיל משא כבד על תפקיד ההורים. בספר "לשלוט ב - ADHD" ראסל א. ברקלי מציע שבעה עקרונות להורים, המבוססים על העקרונות של ד"ר סטיבן קובי - בספר "שבעת עקרונות לאנשים אפקטיביים ביותר" 1. "פעל ואל תופעל" - לעיתים קרובות אנו מגיבים על התנהגותם של ילדנו, בלי להתחשב בתוצאות וללא תוכנית הנוגעת למה שאנו רוצים להשיג. קבלו אחריות על התנהגותכם כהורים ועל יחסי הגומלין שלכם עם הילד. קחו יוזמה, שנו התנהגות שאינכם אוהבים כלפי ילדכם. עליכם לפתח תחושה של אפשרויות בחירה, התאמנו בה, תרגלו אותה. 2. "סוף מעשה במחשבה תחילה" - כשעומדת בפניכם בעיה, נסו לדמיין לעצמכם איך הייתם רוצים שהענייניים יתגלגלו, הבהירו לעצמכם את המטרה, הצעדים שתנקטו לקראת המטרה ינבעו מתוך תהליך זה. למשל לדמיין איך הייתם רוצים שתהייה הכנת שעורי הבית, לפני שאתם מתחילים הלכה למעשה. דמיינו את טקס ההלוויה שלכם, איך הייתם רוצים שיתארו אתכם כהורים - זה עוזר לנו להתמקד בדברים בעלי משמעות ולראות מה אנו צריכים לעשות כדי לגרום למצבים להתפתח בכיוון שאנו רוצים. 3. "קבעו סדר עדיפויות" - מהו הדבר החשוב ביותר ביחסיכם עם ילדכם? מה חשוב ביותר בעבור ילדכם בתפקידכם כהורים? מה הם ההתחייבויות והמכשולים העיקריים, שאתם חייבים לעזור לילדכם למלא אותן או להתגבר עליהם? למדו להבחין בין א. דחוף וחשוב ב. דחוף ולא חשוב, ג. חשוב אך לא דחוף, ד. לא חשוב ולא דחוף. כהורים, סביר להניח כי נמלא אחר קטגוריה א' וודאי שלא נבזבז זמן על ד' החלק הקשה להבחין בין ב' ל - ג. התרוצצות סביב ילדכם וויכוחים על עמידה בלוח זמנים בפעילויות פחות חשובות, עלולים לדחוק הצידה נושאים יותר חשובים אך לא דחופים. למשל אולי תצליחו להביא את ילדכם בזמן לשיעור פסנתר, אך בו בזמן תהרסו את יחסיכם עם הילד. במוצאי שבת, תכננו את השבוע, חשבו מה חשוב בעבורכם ובעבור ילדכם והתרכזו בעשיית דברים אלו קודם. 4. "חשוב כמנצח" - בחיי היום יומיום, חייבים לבקש מהילד להכין שיעורי בית ומטלות, לעמוד בהתחייבויות חברתיות ולהיות נאמן לחוקי הבית. כל בקשה כזאת דורשת משא ומתן. בכל משא ומתן כזה, חשבו כמנצחים. כלומר גשו אל פעולה הדדית זו עם החלטה שככל שהדבר אפשרי, אתם מעוניינים שגם הילד וגם אתם תזכו במה שאתם רוצים. אל תתרכזו רק במה שאתם רוצים שהילד יעשה, עליכם לנסות להבין עד כמה הדבר קשה לו. האם קורה שאתם מוצאים את עצמכם יורים כל היום פקודות הדורשות צייתנות? זה בוודאי הדבר שקל לעשות, אך האם אלה היחסים שהייתם רוצים עם ילדכם? התחילו כל פעולה במחשבה על התוצאות, וחשבו איך הייתם רוצים שילדכם יזכור אתכם: כרודן או כמטפל ממשא ומתן עם כבוד? 5. "ראשית שאף להבין ואחר - כך להיות מובן" ד"ר קובי משתמש במשל של חשבון בנק רגשות. אם אתם כנים, טובי לב, אדיבים ומקיימים את הבטחותיכם, אתם מבצעים הפקדה בחשבון הבנק. ע"י הימנעות מיחס מזלזל, מחוסר כנות, מתגובות מוגזמות, איומים, מעלבונות או מביקורת שלילית ומהפרות אמון, אתם מגדלים את המאזן החיובי עם ילדכם. ואז ברגעים שחשוב ביותר שילדכם יפנה אליכם וישמע לעצתכם, סביר שיעשה כן, כשתהיו זקוקים ביותר להבנתו ולעזרתו, הוא יהיה מוכן להושיט לכם אותה. זכרו שאהבתכם לילדכם היא בסיס לתמיכה רגשית שהוא יכול לסמוך עליה. דאגו לכל שילדכם ידע שאהבתכם אינה תלויה בדבר או בצורת בהתנהגותו באותו יום, בהישגיו, במספר חבריו בהצטיינותו בספורט רו בכל עיסוקי פנאי אחרים. ד"ר קובי מונה שישה סוגים של הפקדות שאתם יכולים להפקיד בחשבון זה: א. הבינו את נקודת הראות של ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... לסיכום אפקטיבי בהרצאות - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd סיכום הרצאה הוא אחת מהמיומנויות האקדמיות הבסיסיות והחשובות ביותר בעבור סטודנטים ותלמידים. מטרתו לתעד את עיקרי הנושאים המועברים בהרצאה. סיכום אפקטיבי כתוב בצורה בהירה, מסודרת ומובנת, מתומצת תוך כדי הבחנה בין העיקר והטפל. סיכום טוב מאפשר לנו לחזור על החומר הנלמד בצורה טובה ויעילה. לכל אחד יש את הדרך והשיטה המתאימה לו יותר, להלן מספר שיטות שיכולות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... תגמול כמעוררי מוטיבציה - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd אחת השיטות הנפוצות בחינוך ילדים היא שיטת התגמולים שנקראת גם "שיטת האסימונים". הילד מקבל תגמול על התנהגות חיובית שלו. רוב הילדים נהנים משיטת זו, היא מספקת להם פרסים על ביצוע מטלות שאותן היו מסוגלים ומוכנים לעשות בחינם! ילדים בעלי קושי ממשי בביצוע המטלה, יהיו מתוסכלים משיטה זו. הורים רבים מאמצים את השיטה משום שהיא קלה לביצוע ורואים תוצאות בטווח הקצר. עם זאת לשיטה זו יש מתנגדים הטוענים ששיטת זאת היא זמנית, קצרת מועד ולטווח הארוך מונעת מהילד להתמודד ולטפח מוטיבציה פנימית. שיטת התגמול מבוססת על תורת הביהביוריסטים שאומרת, שניתן לעורר מוטיבציה באמצעות שיטות תגמול או ענישה. כל סוג של שיטת תגמול יוצאת מנקודת מוצא בסיסית שהילד מסוגל מבחינה קוגניטיבית, תפיסתית והתפתחותית לבצע את המשימה המוטלת עליו, אבל פשוט אינו רוצה או שאין לו מוטיבציה לעשות זאת. לכן, אם יינתן לו תמריץ הוא יעשה זאת. בעבור ילדים בעלי הפרעת קשב ו/או לקויות למידה, דבר זה אינו מבוסס. אי יכולתו של הילד לבצע את המטלה יכולה להיות תוצאה של הליקויים הנוירולוגים שלו ושום שכנוע, שידול, שוחד או תגמול לו יאפשרו לו לעשות זאת. מחקרים רבים שנעשו על שיטת התגמול מראים: שפרסים עשויים להסיח את תשומת הלב מהמשימה האמיתית, הפרס הופך למטרה ולא התמודדות עם המשימה. פרסים עלולים לגרום להימנעות מנטילת סיכונים. כאשר מונעים קבלת פרס, ילדים רואים בכך סוג של ענישה. כדי להבטיח את קבלת הפרס, ילדים בוחרים תכופות משימות הכרוכות בקושי מינימלי מתוך מבחר פעילויות. התקדמותם של ילדים בתכנית תגמול היא לעתים קרובות זמנית וקצרת מועד. כאשר מערכת התגמול מופסקת, המוטיבציה של הילד מתפוגגת במידה ניכרת. מערכות תגמול יכולות להיות יעילות, כאשר משתמשים בהם בצורה חכמה ויעילה. מערכות תגמול הן בד"כ יותר יעילות כאשר הן מופעלות על כישורים ומשימות שהם: 1. חדשים 2. משעממים או לא מעוררים עניין 3. מעוררים בילד פחד 4. נוגעים להתנהגות או למנהגים קבועים ראשית רצוי לבחור את ההתנהגות שרוצים לשפר, לבדוק את יכולתו של הילד ולקבוע תכנית פשוטה וקלה להשמה, שהילד יוכל לעמוד בה, על התכנית להיות מוגבלת בזמן. העניקו פרסים קטנים לסירוגין בלי להכריז עליהם מראש והסבירו שהפרס ניתן בשל התנהגות מסוימת. חלקו משימות גדולות לכמה צעדים קטנים; העריכו את תפקודו של הילד בכל צעד בתהליך. חיזוק הביניים הזה יתרום רבות לשיפור המוטיבציה של הילד לאורך התהליך. בחרו פרסים שהם בעלי משמעות לילד והעניקו את הפרסים הללו לסירוגין. תנו לילד הזדמנות לנצל הזדמנות ולזכות בתגמול - ע"י שתתגמלו את תפקודו החיובי של הילד באמצעות הזדמנות לזכות בפרס. אתם קובעים אפשרות, מציבים מטלה הכוללת מרכיבים של הזדמנות ומציעים פרס. לדוגמה: אם תעשה באופן משביע רצון במשך , אקח אותך ל / תוכל לעשות . על התגמול הנבחר לעמוד ב3 קריטריונים: 1. אישור: האם החיזוק הולם? 2. נגישות: האם החיזוק זמין לכם למקרה שהילד יהיה זכאי לפרס? 3. אטרקטיביות: האם קבלתו של הפרס תעורר בילד מוטיבציה? על מנת לייעל את מערכת התגמול, הקפידו על פשטותה של התכנית, אפשרו לילד להביע את דעתו על הפרסים, והפחיתו עם הזמן את ערכם של הפרסים או הגדילו את הדרישות שיש לעמוד בהן לקבלת הפרסים. פעלו לסילוק המוטיבציה החיצונית של הפרס והחליפו במוטיבציה פנימית של שביעות רצון עצמית של הילד. ישנם שלושה סוגי תגמול שההורים יכולים להשתמש: 1. תגמול חברתי שאינו חומרי כגון: שבח, תשומת לב או חיזוקים מילוליים אחרים. 2. תגמול חומרי הכולל פרסים, כסף תגמול חומרי אחר. 3. זכויות מיוחדות העשויות פעילות מחוץ לבית, שנת שינה מאוחרת יותר, צפייה בתכנית טלוויזיה. תגמולים אלו עשויים להינתן בהפתעה או שניתן להסכים עליהם מראש. שמו לב, לא לייחס חשיבות רבה לפרסים חומריים. ילדים עשויים לקשור אהבה לפרסים. כאשר פרסים חומריים אינם ניתנים, הילד עלול לחוש בלתי אהוב. רק לעתים רחוקות מצליחות מערכות תגמול לגרום לשינויים ארוכי טווח בהתנהגותם של ילדים, ולעתים רחוקות בלבד הן מניעות ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ההסכמות בהורות - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd בספר "ארבע הסכמות", דון מיגל רואיס מסביר רואיס את מקור האמונות המגבילות אותנו, הגוזלות מאתנו את השמחה ויוצרות סבל מיותר. ארבע ההסכמות, המושתתות על החוכמה הטולטקית העתיקה, מעניקות צופן רב עוצמה של התנהגות, צופן שבכוחו לעזור לנו להפוך את חיינו לחוויה של חופש, אושר אמיתי ואהבה. הסכמה היא החלטה שאדם עושה עם עצמו ומשפיעה על תבנית החשיבה שלו. את רוב ההסכמות שלנו אנו לא בוחרים אלא מקבלים אותם בצעירותנו כאשר אנו מסכימים לקבל את מה שמלמדים אותנו. במהלך חיינו אנו מוסיפים עוד ועוד הסכמות. ההסכמות האלו, הופכות לתבניות חשיבה, לאורח חיים והרגל. ההסכמות נותנות לנו תחושת ביטחון ויציבות. חלקן עוזרות לנו בחיים וחלקן מגבילות אותנו כאשר אינן מתאימות לנו עוד. ההסכמות הינן בעלות עוצמה רבה וגם אם אנו מבינים שההסכמה שגויה, קשה לנו להפר אותה. ארבע ההסכמות שמציג דון מיגל רואיס: 1. שמרו על טוהר המילה 2. אל תיקחו שום דבר באופן אישי 3. אל תניחו הנחות 4. עשו תמיד כמיטב ... ומנגד יכולות להרוס. ההסכמה הראשונה אומרת: דבר ביושר, אמור רק מה שאתה מתכוון אליו, המנע משימוש במילים על מנת לדבר נגד עצמך ונגד אחרים, המנע מרכילות. הדעה שלך מגיעה מתוך עולם החלומות שלך, מתוך האמונות שלך. כאשר אתה שומר על טוהר המילה אתה מרגיש טוב ושלו עם עצמך. לכן השתמש במילים על מנת לומר אמת ולעודד את עצמך ואחרים. בהורות עלינו לשמור על טוהר המילה, עלינו לדבר ביושר עם ילדינו, לומר רק מה שאנו מתכוונים אליו. להשתמש במילים מעצימות ולהימנע ממילים פוגעות או שלא מקדמות את הילד או אותנו. בעזרת מילים אנו יכולים לעזור לילדנו לשקף את רגשותיו ותחושותיו ולתת לגיטימציה לילד לרגיש כך. במקום לומר "אתה ילד רע, אתה מרביץ לאחיך" אפשר לומר "אני רואה כמה אתה כועס על אחיך, תגיד לו את מה שאתה חושב במילים, לא במכות". לעיתים אנו מעירים לילדים כאשר הם מתנהגים לא כראוי, ושוכחים לשבח אותם כאשר הם מתנהגים כיאות. כדי לגרום להתנהגות נאותה של ילדנו אנו צריכים לשבח ולעודד אותם כאשר הם מתנהגים כיאות. חפשו הזדמנויות לשבח את ילדכם ולהעניק לילד הסתכלות חדשה על עצמו, כך שיוכל לראות את עצמו באור חיובי. חשוב במיוחד בילדים עם הפרעות קשב וריכוז, שחווים הרבה כישלונות. ההסכמה השניה - אל תיקחו שום דבר באופן אישי דון מיגל רואיס אומר "לא משנה מה מתרחש בסביבתכם, אל תיקחו זאת באופן אישי". דברים שאחרים אומרים או עושים זה לא בגללך אלא בגלל עולמם. כאשר אנו לוקחים דברים באופן אישי אנו מרגישים פגועים, נעלבים וגורמים לעצמנו סבל מיותר. כאשר לא לוקחים שום דבר באופן אישי, לא צריך לשאוב בטחון מהסביבה, אלא עלינו לבטוח בעצמנו, שנבחר בחירות אחראיות. וזה פותר אותנו מאחריות למעשיהם של אנשים אחרים, אנו אחראים רק על עצמנו. הסכמה זו, מחסנת אותנו מפגיעה בעצמנו ומהסביבה, וכן מאפשר לנו לעשות שינויים בחיינו. לעיתים התנהגות ילדנו פוגעת בנו, צורת הדיבור, חוסר ציות, התעלמות וכד'. אם נבין שהתנהגות ילדנו מושפעת מגורמים רבים, שלא תמיד הילד מודע להם, והילד מתנהג כך בגלל קושי שלו ולא כי הוא רוצה להכעיס אותנו. כהורים אנו יכולים לשקף לילד את תחושותיו לעזור לו להבין את רגשותיו והגורמים לכך, וללמד את הילד להביע את הרגשות בדרך חיובית. לדוגמה כאשר ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... שלבים להתנהגות טובה - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd גידול ילדים וחינוכם הם פעולות מאתגרות ביותר עבור ההורים ובעיקר כאשר הילדים הם בעלי הפרעת קשב וריכוז. הפרעת קשב, משפיעה לרעה על יכולתו של הילד להתמקד ולשלוט בהתנהגותו, לדחות סיפוקים ולעמוד בכללים שההורים קובעים. ד"ר ראסל א' ברקלי, מציע בספרו, "לשלוט ב - ADHD", שמונה שלבים להתנהגות טובה יותר אצל ילדים. ד"ר ראסל א' ברקלי, מציע, שמונה שלבים להתנהגות טובה יותר אצל ילדים בספרו, "לשלוט ב - ADHD". בעזרת דבקות בעקרונות אלו תוכלו להגיע להישגים הבאים: 1.לחזק את יחסי הורים - ילדים בעזרת כבוד הדדי, שיתוף פעולה והערכה, להפוך יחסים אלו לאוהבים יותר וידידותיים יותר. 2.להפחית את העימותים היומיומיים, את המריבות, את הוויכוחים ואפילו את התפרצויות הזעם - הן שלכם והן של הילד. 3.לשפר את התנהגות ילדכם בטווח של דפוסים חברתיים מקובלים. להכין את ילדכם לקראת חיי חברה. התוכנית מתאימה לגילאים 2-10. שלב 1: למדו להעניק תשומת לב חיובית לילדכם - תשומת הלב שאתם מעניקים לילד משמשת עבורו גמול או תוצאה חזקים ביותר. בהעדר תשומת לב חיובית הילד יסתפק גם בתשומת לב שלילית - גערות, ביקורת צעקות, משום שעדיף תשומת לב מכל סוג שהוא מחוסר תשומת לב. בחרו פרק זמן של 20 דקות, שיהיה "הזמן המיוחד" שלכם עם ילדכם. ציינו פשוט כי "כעת הגיע הזמן המיוחד שלנו לשחק יחד. מה אתה רוצה לעשות?" הילד בוחר פעילות הנראית לו, במסגרת הגיונית, (צפייה בטלוויזיה או חוסר פעילות אינם מתקבלות). אל תשתלטו על המשחק ואל תנהלו אותו. אל תשאלו שאלות ואל תתנו הוראות. מדי פעם שבחו את מעשיו ותנו לו איזון חיובי. היו מדויקים וישרים. תגובות חיוביות לא מילוליות חיבוק לטפוח על ראש או הכתף לסתור בחיבה את השיער להקיף בזרוע את הילד לחייך לתת נשיקה קטנה להראות סימן של "אגודלים למעלה" לקרוץ תגובות חיוביות מילוליות אני אוהב את זה כשאתה... זה נחמד כשאתה... אתה ממש ילד גדול כש... זה היה נפלא כש.. עבודה טובה! כל הכבוד! נפלא! גדול! פנטסטי! בחיי, אתה ממש מתנהג כמו גדול כש... חכה שאספר לאמא / אבא כמה יפה אתה עושה... עשית את זה לגמרי בעצמך - כל הכבוד! מפני שהתנהגת כל - כך יפה, אתה ואני נעשה... אני גאה בך מאוד שאתה... אני תמיד נהנה כשאנחנו בצורה כזאת. עצות תמיד הפגינו מיד את שביעות הרצון שלכם, אל תחכו! תמיד בטאו את רצונכם במדויק. לעולם אל תתנו מחמאה בחצי פה. שלב 2: היעזרו בתשומת הלב רבת - עוצמה שלכם כדי לזכות בצייתנות במתן הוראות, תנו לילדכם היזון חוזר מיידי על טיב הביצוע שלו. אל תתנו הוראות נוספות ואל תשאלו שאלות בזמן שילדכם עובד או ממלא אחר הוראותיכם - כדי לא להסיח את דעתו. ברגע שראיתם שילדכם מציית, אתם יכולים לעזוב את המקום לרגעים אחדים, אך הקפידו לחזור לעיתים קרובות כדי להעניק תשומת לב ולשבח את צייתנותו של ילדכם. אם הבחנתם בכך שילדכם ביצע משימה בלא שיגידו לו לעשות זאת, שבחו אותו ואולי העניקו לו פרס קטן, כדי לעודדו לעשות זאת בפעם הבאה. התחילו להעניק תשומת לב חיובית על כל הוראה שאתם נותנים, בחרו 2-3 הוראות שילדכם אמנם ממלא, אך עושה זאת בחוסר עקביות, ועשו מאמץ לשבח את ילדכם ולהעניק לו תשומת לב בכל פעם שהוא מתחיל למלא אחר הוראות אלה. שלב 3: תנו פקודות יעילות יותר כשאתם עומדים לתת פקודה / הוראה לילדכם: התכוונו למה שאתם אומרים, לעולם אל תתנו פקודה שאינכם מתכוונים להתעקש עליה. אל תציגו את הפקודה כשאלה או כבקשת טובה. אל תיתנו פקודות רבות מדי בבת - אחת. ודאו שה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... עם חרדת בחינות - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd התמודדות עם חרדת בחינות חרדת בחינות - היא תגובה של לחץ (stress) שמופיעה לפני בחינה או במהלך בחינה, כתוצאה מהרצון להוכיח יכולות וביצועים טובים. החרדה מתבטאת בתחושות גופניות, נפשיות, התנהגותיות וקוגניטיביות כגון: חולשה, בחילה, כאבי בטן, דפיקות לב מוגברות, רעד בידיים או בכל הגוף, הזעה, איבוד הריכוז, שכחה זמנית ("Blackout"), הימנעות או דחיינות, חוסר יכולת להירדם, תחושת חוסר אונים, תסכול, אפאתיות ועוד. חרדת בחינות היא בעיה מוכרת ונפוצה שיכולה להופיע אצל תלמידים בכל הרמות. מבחן הוא מצב מלחיץ, וככל שהמבחן יותר גדול, משמעותי או "קשה" כך הלחץ גדל. מידה מסוימת של חרדה אינה מזיקה ויכולה לשפר ביצועים. כאשר החרדה משתקת וגורמת לחוסר תפקוד או מורידה את היעילות רצוי לטפל בה. סיבות לחרדת בחינות ... של לחץ וחרדה. קראו את הוראות הבחינה היטב - על כמה שאלות יש לענות? האם יש בחירה? האם יש שאלות חובה? מה המשקל של כל שאלה? קראו את המבחן ברפרוף - סמנו במרקר מילות מפתח במבחן והוראות רשמו לכם הערות ומחשבות שעולות בכם. התחילו עם השאלות הקלות - התרכזו במה שאתם יודעים, התחילו עם שאלות אלו כדי לעלות את רמת הבטחון שלכם ולהפחית את החרדה. בדקו את התשובות בסוף המבחן - השאירו זמן בסוף המבחן לבדוק אותו. בהצלחה!! "הלמידה היא אמנות הידיעה כיצד להשתמש בשכל הישר לתועלתך." ג'וש ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הוראה ליצירת מוטיבציה בלילדים עם הפרעת קשב - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd הוראה לילדים עם הפרעת קשב וריכוז או/ו לקויות למידה היא מאתגרת מאוד את המורה. על המורה לעביר את תכני הלמידה כנדרש, ליצור מרחב לימודי המאפשר לתלמידים ללמוד, לשים לב לאווירה החברתית בכיתה וליצור אצל התלמידים מוטיבציה ללמידה. בנוסף, לכל מורה בכיתה יש לפחות תלמיד אחד בעל הפרעות קשב וריכוז. התנהגותו האימפולסיבית ולעיתים ההיפראקטיבית של ילד זה מפריע לו עצמו ויכולה להפריע גם לכל יתר הכיתה. המורה צריך להתאים את שיטות ההוראה שלו שיתאימו לכל הכיתה וגם לתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז. אחד הגורמים המשפעים על תפקודו האקדמי של הילד ודרגת המוטיבציה הוא הפרעת קשב, המשפיעה לרעה על יכולתו של הילד להתמקד ולשלוט בהתנהגותו. המפתח ליצירת מוטיבציה בילד עם בעיות קשב הוא לווסת ולהתאים בעבורו את סביבת הלמידה. ריצ'ארד לאבוי מציע בספרו "פריצת דרך במוטיבציה" שיטות הוראה ליצירת מוטיבציה בילד עם הפרעת קשב. ספקו לילד סביבה מובנית וצפויה. תנו לילד הוראות חד - שלביות פשוטות. העניקו לו בו בזמן מידע מילולי וויזואלי (למשל, הקריאו את ההוראות תוך כדי כתיבן על הלוח). ספקו הליכי מבחן והערכה מותאמים. הציעו לילד חיזוקים חיוביים, שבחים ועידוד. למדו את הילד לרשום הערות, דרכי הדגשה וכישורי למידה מועילים אחרים. בחרו לילד מקום ישיבה בקרבת המורה, אבל הרחיקו אותו מאזורי תנועה רבה. הבהירו חוקים, גבולות וציפיות - פרסמו אותם. הימנעו מהעמסת הילד במידע, נתונים או הוראות שאותם אינו מסוגל לעבד. הרשו לילד ליטול הפסקות קלות מעת לעת על מנת לאפשר לו להירגע וצבור אנרגיה. הנהיגו מערכת "חבר ללימודים" או "שכן טוב" שבה יוכל חבר לכיתה לעזור לילד להתארגן ולהתכונן. הנהיגו רמז או סימן פרטי איתו תוכלו לשלוח לילד כאשר התנהגותו או מידת הקשב שלו מידרדרת. חלקו משימות גדולות ומורכבות לחלקים קטנים יותר שניתן להתמודד איתם. (למשל, במקום לפתור 20 תרגילים בבת אחת, חלקו את המשימה ל - 4 משימות של פתירת 5 תרגילים בכל פעם). העניקו "לגיטימציה" לצורך של הילד בתנועה ופעילויות בכיתה לעידוד תנועה. הקפידו שה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... להצלחה בבחינות - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd הורידו את רמת הלחץ - בכך תגדילו את יעילותכם בלמידה ובשעת המבחן. 2.ארגנו וסדרו את החומר מראש, חלקו את חומר הבחינה לנושאים ונסו להעריך את משך הזמן הנדרש ללמידת כל נושא. 3.מצאו את השעות האפקטיביות שלכם, שבהם אתם מרוכזים ויעילים יותר, והתאימו את תכנון הזמן שלכם בהתאם. 4.הכינו רשימה של מטלות או תכניות לפי סדרי עדיפויות והעריכו את הזמן הרצוי לכל משימה. 5.תכננו זמני למידה סבירים והפסקות, התוכנית צריכה להיות מציאותית ומתאימה לכם. 6.למדו בסביבה הנוחה לכם ביותר. מקום ללא הסחות דעת, סביבה נעימה, מסודרת, נקייה, מוארת ונוחה. מומלץ לכבות מסיחי דעת, כגון טלפון, מחשב וטלוויזיה, כדי להגיע לריכוז מלא. 7.עשו פעילות גופנית - פעילות גופנית תעזור לכם להתרכז ולשנות אווירה. 8.למדו עם חברים - קבוצות למידה יכולות להיות דרך מפרה ויעילה ללמוד. 9.בדקו מה הדרך המתאימה ביותר בשבילכם ללמידה, לדוגמה: סיכום החומר, קריאת בקול את הסיכומים, יצירת תמונה ויזואלית למשל ע"י מפות מוח וכד'. 10.בחנו את עצמכם לפני הבחינה וחזקו את עצמכם בהתאם. 11.המציאו אסוציאציות שיעזרו בזכירת החומר. 12.תשנו היטב לפני המבחן והגיעו לבחינה רעננים ומרוכזים. 13.בתחילת הבחינה, עברו על הבחינה ברפרוף על מנת להתרשם באופן כללי, במידה ועולים לכם רעיונות לתשובות רשמו אותן בצד. לאחר מכן החליטו מאיזה חלק של הבחינה אתם רוצים להתחיל, כדי להתחיל בשאלות שאתם הכי בטוחים. קראו את השאלות בקפידה. שימו לב לדרישות השאלות, רצוי לסמן מילים חשובות שיעזרו לכם להתמקד במרקר. 14.הצטיידו בשעון ובתחילת המבחן כדאי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הפרעת קשב וריכוז - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd ישנם תסמינים שכיחים להפרעת קשב ולקויות למידה. לבעלי הפרעת קשב וריכוז יכול להיות חלק מהתסמינים הללו, ככל שמספר התסמינים המתאימים לכם או לילדכם גדול יותר, מומלץ, וכדאי לגשת לאבחון וטיפול, שיאפשרו לכם לשנות את חייכם ולהפוך אותם לשלמים ומספקים יותר. ככל שהטיפול בהפרעת קשב וריכוז נעשה בשלב מוקדם יותר, כך אפשר להפחית במידה נכרת את הקשיים הרגשיים שנוצרו כתוצאה מהפרעת הקשב והריכוז. קשיים בוויסות הקשב / מוסחות: מתקשה להקשיב בהרצאה או שיחה מרגיש שצריך לזוז על מנת להקשיב נטייה להשתעמם בקלות מוסח ע"י גירויים חיצוניים ופנימיים - חיצוניים: רגישות לקולות, מוסיקה, צבעים, תנועות של אחרים, מגע, בדים מסוימים; פנימיים - רגשות, מחשבות נטייה להתמקד יותר מידי על משהו אחד, על חשבון השאר - Hyperfocus אינו עוקב אחרי הוראות ואינו מסיים עבודה נמנע מפעולות הדורשות מאמץ מנטאלי ממושך מאבד פריטים שנחוצים לפעולות או מטלות לעיתים לא מקשיב כשפונים אליו ישירות מוסח בקלות עקב גירוי חיצוני או פנימי מתקשה לשים לב לפרטים או עושה טעויות הנובעות מחסר תשומת לב חולם בהקיץ מתקשה להתמקד בקריאה "קצר" בזיכרון המיידי אימפולסיביות / היפראקטיביות: מנענע ידיו או רגליו, נע על כסא, מתקשה להישאר בישיבה אי שקט, רץ ועושה כל הזמן הכל - רק לא להיות, 'תקוע' במקום אחד, כאילו מונע ע"י מנוע מתקשה להעסיק את עצמו בפעילות שקטה מדבר הרבה, ברצף, אינו מפסיק להקשיב לאחרים מתקשה להישאר זמן רב בשתיקה טיקים מודעות עצמית: אינו מעריך נכון את רגשותיו - או רגשות של אחרים אינו מודע להשפעת מעשיו על אחרים אינו "רואה" את העתיד מתקשה לחבר רצף של אירועים וללמוד מטעויות מתקשה לחבר בין מטרה גדולה לקטנה, וליצור מוטיבציה ממושכת עד להשגת היעד תחושת אי - ביטחון קשיי התארגנות: מתקשה בארגון פעולות ומטלות פועל בו זמנית בפעולות רבות - לוקח יותר ידי על עצמו מתקשה לפעול בו - זמנית בפעולות רבות ארגון זמן לקוי: מאחר, אינו מאריך נכון כמה זמן צריך בשביל פעולה מסוימת, מתכנן באופן לא יעיל - אם בכלל... דוחה דברים עד הסוף מתקשה לקבל ... ועמידה בסדרי עדיפויות אי אפשר לסמוך עליו - אינו עושה בזמן מה שמבטיח מתקשה בארגון חפצים / סביבה מתקשה בקבלת אחריות במשימות בבית קשיי למידה: קשיים בקריאה קשיים בהבנת הנקרא קושי בקריאת מפה - התמצאות במרחב קושי בחשיבה מתמטית קושי בהבעה בכתב קושי בשפות קושי בכתיבה קשיים רגשיים: מצבי רוח משתנים נטייה להאשמה עצמית / החצנה (האשמת אחרים) נטייה לדאוג יותר מידי נטייה להיות ב "דאונים", לאבד אנרגיה רגישות יתר לנושאים ספציפיים אובססיביות - פרפקציוניזם הפרעות אכילה קושי בדחיית סיפוקים פוביות היסטוריה משפחתית של אי יציבות במצבי רוח, תגובות שאינן מתאימות למצב "כאב לא סתם מופיע בחיינו, זהו סימן שמשהו צריך להשתנות" מנדי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... והמנהל עם ADHD ותפקידי הניהול על פי אדיג'ס לפני שנים רבות נתקלתי בתורתו של ד"ר יצחק אדיג'ס ישראלי יליד יוגוסלביה. אדיג'ס שירת בצה"ל, למד לתואר ראשון וב - 1963 היגר לארה"ב. את לימודי הדוקטורט במינהל עסקים עשה באוניברסיטת קולומביה, אחר כך לימד ב - UCLA וב - 1982 הקים את מכון אדיג'ס לייעוץ ארגוני. כיום מתגורר בסנטה ברברה בקליפורניה, ומשם מפיץ את תורתו. בין לבין הוא משמש כיועץ לממשלות (שבדיה, יוון, ברזיל) ולתאגידים (וולוו, אפלייד מטריאלס, בנק אוף אמריקה, דומינו'ס פיצה וקוקה קולה). בשנים האחרונות בעקבות החיבור לADHD ולתחום הניהול והיזמות הגעתי למסקנה שתורתו של אדיג'ס מאפשרת לנו להבין טוב יותר את החוזקות והחולשות של מנהלים ויזמים עם ADHD,למפות את יכולתם ולהתאים להם תכנית אימון שתיתן מענה לצרכיהם. לטענתו של אדיג'ס הנהלה צריכה לבצע ארבעה תפקידים: תפקיד של יצרן, תפקיד של מינהלן, תפקיד של יזם ותפקיד של מתכלל. כל אחד מהתפקידים הכרחי לניהול תקין, וכל הארבעה ביחד מספיקים לכך. הכוונה שאם אחד התפקידים לא ... מתייחס אדיג'ס גם למעגל החיים הארגוני כמושפע מתמהיל הניהול של הארגון המעבר מהשלב היזמי הביצועי עד השלב הבוגר שבו קיימים כל התפקודים הניהוליים, הוא אף מתייחס למשברים במעגל הארגון כפונקציה של תמהיל התפקודים הניהוליים. אז איך כל זה מתקשר לADHD, מניסיוני בשנים האחרונות בהן אימנתי יזמים עצמאיים רבים עם ADHD, גיליתי כמה תובנות. 1.רובם של היזמים ו/או המנהלים עם ADHD חזקים בעיקר בשני תפקודים תפקיד היזם - בעל החזון, היצירתי הE, חלק מבעלי העסקים הם יזמים, "סדרתיים" התחילו כבר מגיל צעיר בהקמת עסק, עברו אפילו מספר עסקים, כאשר התחום החזק אצלם הוא היזמות עצמה. 2.חלק אחר מצטיינים בתחום הביצועי P,רבים מהם אפילו התחילו את העסק מתוך היותם בעלי מקצוע טובים בתחומם, אי שביעות רצון מעבודה תחת מנהלים אחרים והקמת עסק המבוסס על תחום הידע שלהם. 3.שני התחומים הבאים מנהלן A ומתכלל I הינם פחות חזקים, מנהלן שאחראי לסדר, לארגון, להיבטים ביורוקרטיים של העסק תחום שפחות מדליק את הADHD, ומתכלל I שנדרש לתקשר את החזון והערכים שלו לצוות שמסביבו. 4.כמובן שכל תפקוד ניתן ללימוד ולשיפור, אבל קודם כל חשוב שכל בעל עסק ידע לזהות את תחומי החוזק ותחומי החולשה שלו, ויבנה לעצמו מודל להתמודדות עם תחומי החולשה אם על ידי התפתחות אישית (אמרנו אימון) ואם על ידי מציאת ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... לעורר מוטיבציה בילדים עם בפרעת קשב - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd? מוטיבציה היא המנוע שמפעיל אותנו ומאפשר לנו לפעול גם כאשר קשה או לא מחשק לנו. מוטיבציה מגיעה מהמילה motion - תנועה והיא המתארת מניעים motives. מוטיבציה היא הרצון לפעול, הצורך פנימי שמניע אותנו לפעול על מנת להשיג מטרה כלשהי. לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ישנה לעיתים קרובות בעיה של חוסר במוטיבציה, היא יכולה לבוא לידי ביטוי כנטייה לדחיינות, עצלנות, קושי בהפעלה עצמית, לעיתים אף כאי מסוגלות תפקודית. אך למעשה בדרך כלל, ילדים אלו יודעים היטב "מה צריך להיעשות", הקושי ב"איך" - איך לגייס את עצמם במטרה לבצע את המטרה עד סופה. לכן, דבר ראשון יש לבחון האם זאת שאלה של יכולת או רצון - "אינני יכול" לעומת "אני לא רוצה". ישנם שלושה סוגי מוטיבציה: מוטיבציה חיצונית - הילד פועל בכדי שיאהבו אותו - כדי לרצות את הסביבה או בכדי להימנע מעונש (תגמול חיצוני) או בכדי לכסות על חסכים לדוגמה: הילד לומד כדי לרצות את סביבתו או מחשש מעונש. מוטיבציה פנימית הכרתית - הילד פועל משום שהוא מבין את חשיבות הפעולה, לדוגמה: הילד לומד משום שהוא מכיר בחשיבות הלמידה ולא בגלל שהוא נהנה ממנה. מוטיבציה פנימית רגשית - הילד פועל משום שהוא נהנה / אוהב את מה שהוא עושה - הפעולה נובעת מכך שילד מקבל ממנה ערך פנימי, זה יכול להיות ערך רגשי של הנאה ועניין. דוגמה: הילד לומד מתוך הנאה וגילוי עניין בחומר הנלמד. השפעת המוטיבציה הפנימית היא גדולה יותר וארוכת טווח מהמוטיבציה החיצונית. כדי לעזור לילד לפתח מוטיבציה פנימית יש צורך לבדוק "מה מניע" את הילד. ריצ'ארד לאבוי, בספרו "פריצת דרך במוטיבציה", מונה שמונת הגורמים המניעים אותנו והם: חיברות, אוטונומיה, סטטוס, סקרנות, אגרסיביות, כוח, הכרה, השתייכות. חיברות: הצורך להשתייך לחברה - ילד חברותי מאושר ומסופק כשהוא מרגיש שייך וחלק מהקבוצה, שיש לו חברים רבים והוא נהנה מן הקשרים עמם. ילד כזה, משקיע מאמצים רבים בבניה ושימור מערכות יחסים עם אחרים; הוא יוזם ומתחזק את הקשרים באדיקות. לעיתים קרובות ילדים אלו ורבאליים, בעלי חוש הומור, בטחון עצמי, פתוחים, נהנים מעבודה קבוצתית ואוהבים להשתייך אליה. אוטונומיה: הצורך בעצמאות - הילד האוטונומי מוקיר הזדמנויות לעבוד על פרויקטים באופן עצמאי ופחות בעבודות קבוצתיות. ילד כזה נהנה מפרויקטים שבהם התוצאות תלויות אך ורק בתפקוד שלו. ילדים אלו קולטים במהירות חומר חדש, סקרנים מאוד, יעילים ויצרנים מאוד, בעלי זיכרון טוב, ידע נרחב ובעל מוטיבציה עצמית. סטטוס: הצורך להיות חשוב - ילדים ומבוגרים רבים מונעים ע"י סטטוס, בעבורם הדימוי העצמי שלהם קשור לדעותיהם של אחרים. דעתם של אנשים אחרים חשובה להם מאוד, הם להוטים להשביע את רצון האחרים ורגישים ביותר לביקורת. ילד שהסטטוס מניע אותו, מרבה לדרוש אישור ועידוד, נוטה לביקורת עצמית, בד"כ ממושמע ונהנה מאור הזרקורים. סקרנות: הצורך לדעת - האדם הסקרן זקוק ללמידה, לידע וצמא למידע חדש, הוא נהנה ללמוד כמעט על כל נושא. ילדים שהם סקרנים מטבעם, מגלים התלהבות בכמה תחומי עניין, אוהבים לקרוא, בעלי מידע כללי רחב, זיכרון חזק, נהנים מעריכת ניסויים ונהנים לפתור בעיות. אגרסיביות: הצורך לתבוע זכויות - הצורך של האדם באגרסיביות אינו בהכרח שלילי או מזיק. ניתן לתעל אגרסיביות לפעילויות חיוביות (מנהיגות, אסרטיבית) או לפעילויות שליליות (בריונות ואיום). ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... עקרונות פשוטים וחיוניים לניהול זמן ביומן אישי לADHD חוש הזמן והערכת הזמן הינם תחומים בהם רוב אנשי הADHD לוקים. הכלי הפשוט והחשוב ביותר לדעתי כדי לייעל את ניהול הזמן הוא היומן או כל תחליפיו המתוחכמים. (אגב מחשב כף היד לדעתי הינו כלי מעולה לאנשי הADHD. הוא מאפשר ריכוז של משימות, לוח זמנים ותכנים במכשיר אחד כמובן שרצוי לא לאבד אותו). היומן מאפשר סדר ותכנון, הוא מאפשר התמודדות יעילה עם זיכרון לקוי ועם קשיים בהערכת זמן ובתחושת זמן שבהם עסקתי במאמר קודם. אבל השימוש באותו כלי שלצורך העניין נקרא לו כאן יומן, שלרבים הינו מובן מאליו לADHD אינו מובן מאליו, והוא מחייב מודעות לדרכי השימוש ביומן, וליכולת להפכו להרגל. ואמשיך בסיפור אישי קצר. לפני כעשרים וחמש שנים הכרתי את אשתי אתי, באותם ימים עבדתי כרכז נוער במתנ"ס בירושלים, סדר היום שלי היה די עמוס ואת פגישותינו נהגתי לציין ביומן אישי - ארגונית שבו השתמשתי באותה תקופה. אתי שראתה זאת קצת "נעלבה" שאני זקוק ליומן כדי לזכור את פגישותינו ולא יכול לזכור דבר כה חשוב ללא אמצעי עזר. במבט לאחור אני מבין שכיון שהרגשתי שהזיכרון שלי לא מוצלח במיוחד הטמעתי באדיקות את ההרגל של לרשום ביומן כל דבר. מאז עברו הרבה שנים אבל לאחרונה מצאתי שרבים מהמתאמנים שלי אינם מצליחים להטמיע את נושא ניהול הזמן ביומן ומכאן באות השורות הבאות. ישנם שלושה עקרונות חשובים לשימוש ביומן האישי: 1. יש לרשום כל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת קשב וריכוז בלי או עם היפראקטיביות ADD\ADHD הפרעת קשב וריכוז בלי או עם היפראקטיביות ADD\ADHD מאת ד"ר יגאל גליקסמן מכל ההפרעות השכיחות בתחומי הפסיכיאטריה והנוירולוגיה במיוחד של ילדים ומתבגרים, מדורגת כיום הפרעת הקשב והריכוז עם או בלי היפראקטיביות בין המקומות הגבוהים והשכיחים ביותר. מחקרים הוכיחו כי מדובר ב כ 10% מהילדים ו כ 6% מהמבוגרים. הסטטיסטיקה מצביעה על כך שרוב הסובלים מהפרעה זו הם בנים בנות נמצאות ביחס של 5:1 מהבנים. ההפרעה גורמת לסובלים ממנה להשלכות ולקשיים רבים בתחומים האישיים, ההתנהגותיים, המשפחתיים, החברתיים, האקדמיים והתעסוקתיים. מחקרים רבים הוכיחו כי ללוקים בהפרעה זו אין חסך ברמת האינטליגנציה להיפך לרובם יש אינטליגנציה גבוהה המקשה לעיתים מאד על הטיפול בגין רמות התסכול, הכעס, האשמה הגבוהות. הוכח גם כי מדובר בהפרעה שאינה תוצאה של גורם אחד אלא של אוסף גדול ורחב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים ואפילו חברתיים. ישנה השערה שמדובר בהפרעה עם מרכיב גנטי כלומר יתכן וההפרעה קיימת ונמשכת מדור לדור. קיימת תמימות דעים בין החוקרים כי הגורם המרכזי להפרעה הוא נוירוביולוגי הווה אומר שינויים במבנה המוח ואופי הפעילות החשמלית שלו. לא מדובר בפגיעה מוחית. זו הפרעה דינמית ההולכת ומתפתחת עם הגיל (ילדות רכה, בית הספר היסודי, התיכון, הצבא והבגרות). קיימת חשיבות רבה ביותר לאיבחון מוקדם של ההפרעה על ידי רופאי ילדים מומחים בתחום ההתפתחות והפסיכולוגיה של הילד. למרות שאין כיום מבחן אחד באמצעותו ניתן לאשר או לשלול את ההפרעה מקובל כי האבחון חייב להתבסס לפחות על 3 מרכיבים: 1 = הערכת רפואית קלינית מלאה 2 = הערכה מובניית באמצעות שאלונים מבוקרים להורים ולצוות החינוכי. ובדיקה אוביקטיבית של יכולת התפקוד כגון: מבחן T.O.V.A הסימפטומים הנפוצים ביותר של הפרעות קשב וריכוז לפיהם ניתן לחשוב על קיום ההפרעה ולפנות לאבחון מקצועי הם: אי שקט ופעילות יתר. תגובתיות מהירה לגרויים = פתיל קצר. הסחת דעת והפרעות במיקוד תשומת הלב. ירידה ביכולת הריכוז בביצוע מטלות. קושי בביצוע מטלות ברצף. קשיים ביכולת ארגון הזמן וניהולו. חוסר סדר וארגון. הפרעות בקואורדינציה. הפרעות בשינה. דיבור מהיר, לא ברור ולא ממוקד בנושא. מעברים חדים מנושא לנושא. ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות - ADHD - מבוא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (באנגלית: ADHD; נקראת בקיצור הפרעת קשב) היא הפרעה הנובעת מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית. תסמיני הליבה של הפרעת קשב הם: קשיי קשב וקשיי ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. עם זאת, לא כל התסמינים חייבים להופיע כדי לענות על הקריטריונים של אבחנת הפרעת קשב. ADD הוא מונח ששימש בעבר לתיאור הפרעת קשב ללא היפראקטיביות. הפרעת קשב היא תופעה שכיחה, המוערכת בכ - 5% - 10% מהאוכלוסייה. עקב טבעה ההתפתחותי, ברוב המקרים היא באה לידי ביטוי לראשונה בילדות, אך היא אינה חולפת עם ההתבגרות ומלווה את האדם לאורך חייו הבוגרים. בנוסף, הפרעת קשב מאופיינת בתחלואה נלווית משמעותית, כך שלעתים קרובות קיים יותר ממקור אחד הגורם לתסמינים; איתור או שלילה של מקורות נוספים לתסמינים נעשה במסגרת תהליך אבחון הפרעת קשב, ומסייע להתאים את הטיפול לכל אדם באופן אישי. הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. היא עלולה להפריע בלמידה, בעבודה, ביחסים בין אישיים ובפעילויות הטיפול העצמי. אף על פי שהתפקוד האקדמי עלול להיפגע בעקבות הפרעת קשב, היא אינה מוגדרת על ידי המדריך האבחוני DSM כלקות למידה. זאת משום שהתפקוד בתחום זה לא בהכרח מושפע מהפרעת הקשב ומשום שהיא יכולה לפגוע גם בתחומים שאינם אקדמיים. כמו כן, אין קשר בין המנגנונים העומדים בבסיס לקות הלמידה דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה לבין אלו של הפרעת קשב. עם זאת, יש המכלילים גם מיומנויות הקשבה כתחומי למידה שנפגעים בלקות למידה, ולפיכך הם כוללים בהגדרת לקויות הלמידה גם קשיים כגון הפרעת קשב. מונחים ותתי סוגים למרות קיומו של השם העברי - הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטביות, לעתים קרובות נהוג להשתמש בראשי התיבות ADHD של שמה הלועזי, אשר נהוג ברפואה ובפסיכולוגיה: Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder. בעבר הייתה הבחנה בין ADHD ל - ADD, כאשר הוספת או השמטת האות H מציינת את קיומה או העדרה של היפראקטיביות. זאת משום של - ADD אין תסמינים הקשורים בהיפראקטיביות או באימפולסיביות. בהתאם לכך, מדענים נהגו להתייחס ל - ADHD ול - ADD כאל שתי הפרעות שונות, למרות המאפיינים הדומים שלהן. במהדורה הרביעית של המדריך האבחוני הפסיכיאטרי DSM (1994), כל תתי - האבחנות רוכזו תחת ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... של אימון: אימון אישי / אימון ADHD / אימון ילדים / אימון נוער / אימון סטודנטים / אימון הורים / סדנאות הורים / אימון מבוגרים / אימון תעסוקתי אימון אישי מהו אימון? האימון הוא תהליך המתמקד בהשגת יעדים. מטרתו להעצים תחומים שהמתאמן בוחר לעשות בהם שינוי. המאמן מאפשר למתאמן התבוננות חדשה במציאות הקיימת ע"י בדיקת התנהגויות אוטומטיות ודפוסים שאינם משרתים ומקדמים אותו ומונעים ממנו הצלחה בעתיד. במהלך האימון, המאמן מסייע למתאמן לקחת אחריות מלאה על חייו, להתגבר על הרגלים, רגשות, פחדים ודפוסי חשיבה שליליים המגבילים את התפתחותו, תוך כדי ביצוע מטלות לקידום השינוי ולמימוש הפוטנציאל הטמון בו. הדבר נעשה ע"י שינוי הרגלי חשיבה, מתן תמיכה, זיהוי מטרות ותכנון השלבים להשגת היעדים וביצוע המשימות. אימון אישי הוא כלי רב - עצמה לקידום שינוי. הוא מהווה שיטה מעשית ... מיומנויות, ותמיכה, ויוצר אסטרטגיות מפצות שעוזרות לתפקד בדרך יעילה יותר, ולהניע להתמדה במשימה. "הסכנה הגדולה ביותר לרובנו, היא לא שאנו שמים לנו מטרות גבוהות מדי ומפספסים אותן, אלא שאנו שמים לעצמנו מטרות נמוכות מדי ומגיעים אליהן" מיכאלאנג'לו אימון ADHD אימון לקשב וריכוז אימון לקשב וריכוז הינו תהליך, קצר יחסית, המסייע למתאמן להבין דפוסי התנהגות וקשיים ומאפשר למתאמן למצוא ביחד עם המאמן את הדרכים והכלים המתאימים להתמודד עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז. מטרת האימון נקבעת בשיתוף המתאמן תוך התייחסות לצרכיו ולמאפייני הקשיים שלו. בתהליך האימון אנו משלבים הקניית ידע והבנה על לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז ובונים תהליך של טכניקות ואסטרטגיות מותאמות למתאמן. לכל מתאמן נבנית תוכנית אימון ייחודית לו. אימון לקשב וריכוז מסייע בתחומים הבאים: הכרת מאפייני לקויות למידה ובעיות קשב וריכוז והשפעתם בחיי היום יום. רכישת כלים להתמודדות עם בעיית הקשב והריכוז. ניהול זמן - רכישת כלים המסייעים בניהול זמן וקשיי התארגנות. כעסים - וויסות רגשות שלילים וכעסים והחלפתם ברגשות חיוביים. חיזוק המוטיבציה - מיקוד להשגת המטרות. דחיינות - בניית תוכנית שמסייעת לטפל בדחיינות ופירוק משימה למטלות קטנות. הפעלה עצמית - היכולת ליזום ולפעול, יצירת מודעות אישית. שימור המאמץ לאורך זמן - קבלת אחריות ויוזמה, יצירת מוטיבציה, היכולת לשמור על המוטיבציה כדי לסיים פעולה. קשב - היכולת להיות מודע להסחות ולשלוט בהם. אימון ילדים מהו אימון ילדים ADHD? האם ילדך מתקשה להתרכז? האם דעתו מוסחת בקלות? האם ילדך מתקשה ליצור קשרים חברתיים? האם ילדך מתקשה לסיים משימה שהתחיל בה? האם קשה לילדך להתארגן ולעמוד בזמנים? האם אתם מחפשים פתרון, מותאם אישית לילדכם ולכם, שיאפשר לו ולכם להתמודד עם הפרעת הקשב והריכוז שלו? אימון ילדים לקשב וריכוז, מעניק ל⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ קשב וריכוז - הדרך הנכונה לאבחן בתחילת שנות ה - 90 כ - 5% מהאוכלוסיה אובחנו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז. מאז ועד היום התופעה תפסה מימדים עצומים ומשנה לשנה המספרים עולים ועולים. כיום אנו כבר עומדים על מעל ל - 20% מאובחנים באופן רישמי וזאת רק בקרב אוכלוסיית הילדים. כלומר, 1 מכל 5 ילדים ימצא כלוקה בהפרעה בגווניה השונים. הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות יכולה לנבוע מגורמים רבים מאוד. כמו כן להפרעה זו יש שלל צורות התנהגות היכולות להעיד על כך שלילד קיימת הפרעה, שלל סימפטומים ושלל דרכים לקבוע שאכן ילדכם סובל מהפרעה זו. עקב כך יש לנהוג במשנה זהירות כאשר באים לאבחן האם ההפרעה קיימת. לפני שאגש לאופן בו ניתן לאבחן באופן נכון ויעיל האם ילדכם סובל מהפרעה זו אסביר מה היא הפרעת קשב וריכוז. הפרעת קשב וריכוז הינה תסמונת ניורולוגית העוברת בדרך כלל בתורשה. היא מתאפיינת בהסחות דעת, אימפולסיביות וחוסר מנוחה. תסמינים אלו קיימים למן גיל הילדות. הגדרת ה - DSM להפרעה: "הפרעת קשב וריכוז היא דפוס מתמשך של חוסר קשב ו/או היפראקטיביות / אימפולסיביות חמור יותר וניכר יותר (מינון) מאשר ניתן לצפות אצל אלו הנמצאים באותה רמה התפתחותית" (DSM עמ' 75) לפי בארקלי - ההפרעה נמצאת בתחום השליטה העצמית, האם ברצונו או ביכולתו של הילד לשלוט בהתנהגותו. (בארקלי 2003 עמ' 31) עוד מוסיף ספר האבחונים של ה - DSM -ואומר: על מנת שאדם יאובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז חייבים להתקיים הקריטריונים הבאים: חלק מהתסמינים של ההיפראקטיביות, האימפולסיביות או חוסר הקשב חייבים להתקיים לפני גיל 7. חלק מהלקויות חייבות להתקיים בלפחות 2 סביבות חיים שונות. תנאי הכרחי לקיום ההפרעה - הינו ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... בין הצלחה בלימודים וקשב וריכוז שאלתם את עצמכם פעם מה משותף לאלברט איינשטיין, תומס אדיסון וגלילאו גליליי? שלושתם ועוד רבים אחרים הציגו תסמינים של הפרעות קשב וריכוז. יחד עם זאת ההצלחה לא נסתרה מעיניהם והם היו לפורצי דרך בתחומם. תהיתם פעם מדוע? הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירולוגית - התנהגותית והיא השכיחה ביותר אצל ילדים בעידן הנוכחי. בארה"ב אחד מתוך שלושה ילדים מאובחן כסובל מהפרעה זו ונוטל ריטלין. אצל המאובחנים בהפרעה זאת יש תהליך מוחי שונה מאשר אצל אנשים ללא הפרעה, תאי העצב אינם מתקשרים כראוי וביעילות זה עם זה והשימוש בריטלין (או כל תרופה אחרת בעלת אותו אפקט) מסייעת למוח לבצע תהליכים עצביים תקינים. אבל, האם גם איינשטיין השתמש בריטלין? מה הניע את איינשטיין ועוד אחרים כמוהו שלקו בהפרעת קשב וריכוז? והאם באמת יש קשר בין הפרעה זאת להצלחה? במרוצת השנים אנו עדים לכך שמרבית הילדים נשלחים על ידי הגננת או המורה בבית הספר לבצע אבחון. באופן שהינו כמעט מוחלט, מרבית האנשים מקשרים הפרעה זאת לעתיד ילדיהם ומרגע האבחון ברור להם כי ילדיהם לא יגיע רחוק. "הוא בטח לא יהיה איינשטיין" אבל הם פשוט לא יודעים... אז בואו נעצור רגע ונבדוק כמה דברים: אחד המאפיינים העיקרים של ההפרעה הינה קושי בהתמקדות לאורך זמן בנושא כלשהו, אי תשומת לב לפרטים, מוסח קלות מגירויים חיצוניים, קושי בארגון, שכחה ונטייה להיות מוסח קלות. אולם למרות המאפיינים העיקריים הללו, מאבחנים רבים אומרים כי ילדים הלוקים בהפרעה זו עדיין מסוגלים לבצע פעולות כאלו ואחרות ללא כל קושי וזאת בתנאי שהילד מעוניין לבצע את הפעולה. סתירה? בעצם עולה כאן השאלה, אם מוטיבציה לבצע פעולה מסויימת יכולה להניע ילד לכדי השלמת הפעולה באופן מושלם אז מכאן ניתן להסיק שבכל פעולה אחרת שהילד לא יבצע כמו שצריך הרי שאין לו מוטיבציה לכך. מה קרה לשינוי המוחי הקיים אצל אותם אנשים? נעלם כלא היה? האם המוטיבציה לעשות משהו יכולה להשפיע על המוח עד כדי כך שהמוח יעבור מפעילות לא תקינה לפעילות תקינה? עד כה שאלנו לא מעט שאלות, כעת ננסה לתת קצת תשובות. רבים הם הילדים אשר אינם מאובחנים נכון כיום. על מנת לאתר הפרעת קשב וריכוז יש בראש ובראשונה לשלול גורמים נוספים סביבתיים אצל הילד / מבוגר. לצערנו הגורם המפנה לאבחון אינו שולל גורמים נוספים טרם השליחה לאבחון. הוא מתביית על בעיה נקודתית אחת וממנו מסיק כי יש צורך באבחון. טרם שליחה לאבחון יש לוודא כי: הילד ישן טוב התזונה בריאה ומאוזנת - לדוגמא, עודף סוכר מעורר ילדים כידוע. ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הפרעות קשב - מתי נדע שהילד צריך לעבור אבחון הפרעות קשב לא מעט הורים שולחים את ילדיהם לאבחון הפרעות קשב וריכוז עם סיום גן חובה, לפני עלייתם לכיתה א'. לעיתים קרובות האבחון נעשה לא מסיבות מיוחדות, כלומר הילד לא בהכרח מגלה מאפיינים של מי שיש לו הפרעות קשב וריכוז, אלא מתוך חשש שאכן יש לו את זה וזה עלול להתפרץ ולהשפיע עליו. אפשר לומר, די בוודאות, שאחת הסיבות העיקריות לכך שהורים ממהרים לשלוח את ילדיהם לאבחון היא העובדה שהנושא מוצג פעמים רבות בתקשורת וחל שינוי בגישה לנושא בשנים האחרונות, דבר שהוביל לכך שמבחני אבחון קשב וריכוז ילדים הוא דבר מקובל ולא משהו שצריך להתבייש או להסתיר. אז באמת אין מה להסתיר, בסך הכל מדובר בדבר טבעי, שניתן להתמודד איתו וילדים שיש להם הפרעת קשב וריכוז יכולים להשתלב חברתית ולהגיע להישגים יפים, מצד שני, גם לא צריך למהר ולקחת את הילדים לאבחון הפרעות קשב אם אין סימנים שהם אכן צריכים לעבור אבחון שכזה. מתי נדע שהילד צריך לעבור אבחון הפרעות קשב ילדים שיש להם הפרעות קשב וריכוז, הם ילדים שמגלים היפראקטיביות רבה יותר, זה יכול לידי ביטוי בחוסר יכולת להתרכז בדבר אחד, חוסר יכולת להקשיב, בעשיית הרבה רעש, מצבי רוח משתנים, לעיתים זה גם קשור לתוקפנות, חוסר יכולת למלא אחר מטלות שונות, ובגדול מה שמומחים מגדירים חוסר יכולת להגדיר לווסת בצורה נכונה מערכות שונות ובפרט את מערכת העצבים. לפני שממהרים להסיק מסקנות, חשוב לציין כמה נקודות, ראשית, הפרעות קשב וריכוז הן שילוב של בעיות רגשיות וכן בעיות פיזיות שונות, שנית, לפני שממהרים לקחת את הילד לאבחון הפרעות קשב, חשוב גם לאבחן מקרים אחרים שהם עלולים ליצור את אותו מפרט שציינו קודם לכן. למשל ליקוי ראייה ושמיעה, בעיות פסיכולוגיות, ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...