תקציר⬅ כעס - מה גורם לניצוצות ולאחר מיכן ללהבת הכעס לדלוק? כמו סערה, לעשות שמות בנו ובסובבים אותנו? מתי קרה לך לאחרונה שכעסת? לעתים הכעס שוכח מהר, מתועל ופרודוקטיבי. פעמים אחרות הטונים עולים, כמו מנגינה שצורמת בתוכך. קללות וגידופים נזרקים במוחך כלפי אותו אדם שכלפיו מופנה הכעס. לעתים יש גם האשמות, אמירות שהתחרטת שבכלל אמרת. אתה מבין שהגזמת. את מבינה שלא באמת התכוונת לזה. למה אנשים כועסים? מה המקור לכעס ואיך הוא מתפתח? לעתים ישנן אינטראקציות, שאנו תופסים את הזולת ומפרשים את דבריו או מעשיו בצורה שגויה. גם אם המעשים או האמירות היו ללא כוונה חיובית, ישנה נטייה להגזים, להעצים, להפוך את האדם השני לכזה שכוונתו לפגוע בנו. לא תמיד זו האמת. באינטראקציה הבאה שלך עם אותו אדם, אתה וודאי כבר תבוא מוכן. אתה "יודע" שהוא לא נחמד, שהוא רוצה לפגוע בך, תאשים אותו ותתקוף. החוויה והמחשבות מצטברות לכדי תפיסה ואמונה שאותו אדם תמיד ... מגיע יום עבודה חדש. הוא מגיע אלייך ושואל לשלומך. את חושבת עליו "הנה האידיוט הזה, אני לא רוצה לראות אותו", את עונה בחיוך מאולץ "הכל טוב". לאחר כשעה את שומעת מהמנהל הבכיר שכועס על כך שהמשימה לא בוצעה על ידך עד כה. את עצבנית. כועסת. מאשימה אותו ותוקפת. רק לאחר מיכן גיליתם שבעצם המנהל הישיר שלך העביר את המשימה אלייך בלי ידיעתך והודעה ששלח לך לא הגיעה אלייך. מה קרה פה? תחילה הקולגה לא פתח בסיפור כולו, לא ברר איתה, לא שאל והיא - הסיקה מסקנות שאינן נכונות. המסקנה הראשונה היא שלילית, כי ככה נראים ... במאמר אחר שלי הבאתי תרגילים בעזרתם אפשר לאמן את החשיבה כדי שלא תהיה מכוונת לכיוון אחד בלבד. להעמקה ותרגול ניתן לעיין במאמר "האם אני שופט או מפרש אותו בצורה שגויה? למה אני כועס על אנשים לעתים שלא בצדק?" אבל למה בבסיס אנחנו כועסים? מה מוביל ברמה העמוקה יותר לכעס? רק עצם זה שהיא אמורה לעשות משימה שלא שלה לכעורה? התשובה נמצאת עמוק יותר וצריך לצלול טיפה. המחשבה שלה שהוא מנצל אותה, שהוא "מסנג'ר" אותה, גורם לה לתחושה שלילית. המחשבה שנובעת מכך היא שהוא מתנשא מעליה, כלומר, שווה יותר ממנה, שהיא קטנה יותר, שווה פחות ולכן אמורה לעשות ... לא אוהבים להרגיש שכובלים אותנו. בעיקר לא אוהבים להרגיש שלא שווים. תחושת חוסר ערך לעומת אחרים הנה תחושה קשה מאוד ועשויה להוביל למצבי רוח ירודים וירידה בתפקוד מעבר לתחושת הכעס. מעבר לעניין התפיסתי של הצד השני, כלומר, לנסות להכנס לנעליו של האחר ולהבין אותו, לבדוק את נקודות המבט שלו (גם אם אלה השערות), יש לבחון מדוע הפעולה שהצד השני עשה גורמת לך להרגיש חסר ערך. מדוע הינך מחזיק באמונה שאינך שווה, או פחות שווה מכולם? מי החליט מי שווה, איזה אדם עם ... אז אני שווה?". עבודה ותהליך שבו אתה לומד לפרש סיטואציות בדרכים שונות, יחד עם ההבנה שאינך שווה או לא שווה, שהערך העצמי שלך לא תלוי בהתנהגותם של אחרים, יכולים להוריד את מפלס הכעס. כעס יכול להביא איתו תועלות רבות, כגון הדגשת חשיבות המסר שלך, העברת תחושת בהילות בסיטואציות מסויימות (נניח ילד שמשחק באש) או כדי לזעזע גורם כלשהו. אך מה היא עוצמת הכעס הנדרשת? במידה וכעס הופך כבר לתוקפנות, האם זה הכרחי? אני מאמינה כי היכולת לסלוח, נובעת מההבנה של הצד השני תוך כדי כניסה לנעליו והבנה של מניעיו בקונטקסט של חייו. נדרשת ההחלטה לראות ולחשוב בכיוונים אחרים ולהבין שהאדם אליו הכעס מופנה אינו אדם רע בהכרח. מחילה דורשת התעלות מאוד גדולה, מעל האגו. כשיש כעס, פתאום השקפתך משתנה לגבי אותו אדם, נשכחים מלבך אירועים ואינטראקציות או מעשים חיוביים של אותו אדם (גם כאלה שאינך מודע להם). כשיש מחילה, יש מקום להיותנו בני אדם שמסוגלים לטעות, להיות כפי שאנחנו, ככאלה שמתנהגים בדרכים שונות בסיטואציות שונות. בסופו של דבר, מחילה מובילה לשיח לא נחרץ בין שני הצדדים, מה שמפלס את הדרך לפתרון משותף ונוח לכולם. לא סתם נאמר כי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ כעס עצמי - הכעס אכל אותי במשך שנים לא חסר לי על מה, על אמא שלא אהבה אותי, על זה שאני לא מצליחה ללדת, על זה שלא מעריכים ולא מבינים אותי וחושבים שאני פריק. אז הסתובבתי לי כועסת ורוטנת בטוחה שלכולם יש משהו נגדי. השיא היה בסדנא שעברתי, המורה בקשה רשות לעבוד איתי, הרשיתי לה ודקה אחר כך מצאתי את עצמי שוברת את החדר, העפתי כיסאות, קרעתי ניירות, שאגתי וצרחתי עד שלא נותר לי קול, ואז ברחתי מהחדר מבושה. ואז באה המודעות: כעס הוא בעצם מסווה לדברים עמוקים יותר, הוא כמו כאב ראש, או פריצת דיסק, כעס הוא סמפטום לבעיות גדולות שאת מרגישה שאת עדיין לא מסוגלת להתמודד איתם, אז את מוציאה את זה החוצה בצורה של רעש גדול שמסווה את כל הכאב שאוכל אותך בפנים. ואז הגיעה המודעות השנייה: הכעס שלי מסווה בדידות עמוקה, בדידות שהייתי מודעת לה מהרגע שעמדתי על דעתי. בדידות שנובעת מכך שאני שונה מאחרים, שומעת קולות, רואה דברים, יודעת סודות של אנשים אחרים. ואז עשיתי שני דברים: השלמתי עם זה שעם המתנה מגיע השיעור, ושמשימתי בחיים היא למצוא עוד אנשים כמוני והתחלתי להגיד חלק מקריאת שמע שעל המיטה: "הריני מוחלת לכל מי שהכעיס אותי או שחטא כנגדי בין בגופי בין בממוני בין בכבודי בין בכל אשר לי בין באונס בין ברצון בין במזיד ובין בשוגג בין בדיבור ובין במעשה ולא ייענש שום אדם בסיבתי" באהבה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ כעס, למה אתה כועס, חלום עצמי, מי מנהל את הרצון שלך, לא לכעוס על הכעס, להכיל את הרע, להתאחד עם אלוהים לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: כעס, למה אתה כועס, חלום עצמי, מי מנהל את הרצון שלך, לא לכעוס על הכעס, להכיל את הרע, להתאחד עם אלוהים. אליעד: הבעיה היא לא בזה שאת כועסת, הבעיה היא בזה שאת לא רוצה לכעוס. אם היית רוצה את הכעס, אז לא הייתה לך בעיה, נכון? כאשר את משחקת, יש כעס בתוכך שאת רוצה לנצח, אבל את לא סובלת בגלל הכעס הזה, כי הכעס הזה גורם לך לשחק, לרצות לנצח וליהנות מהמשחק. אבל במשחק את בוחרת את הרצון, את חווה אני בוחרת לרצות לנצח במשחק. ולכן למרות שיש כעס, את לא סובלת, כי את בחרת את הכעס והמשחק. כשאת יושבת מולי, את מתכוונת לגוף ומקסימום לתודעה. עכשיו התודעה והגוף שלך זה חלק ממשהו גדול יותר. עכשיו את לא שולטת בכל מה שקורה סביבך, את חווה חוויה של עבד, את חווה שמכריחים אותך לקום בבוקר, לאכול, לעבוד ... חכמה, היית מבינה שאת זה לא רק הגוף והתודעה, אלא את המציאות. כשהיית הולכת ברחוב ורואה מישהו הולך, היית מבינה שאת מזיזה אותו. רק שתביני שיש צורת חשיבה מסוימת, שבה הכל כרצונך תמיד. אם תביני את זה, תמיד יהיה לך טוב, ואם לא תביני, לא משנה איך תסובבי את זה, תמיד תרגישי חסר. אין אדם שהוא בלי כעס, אפילו אדם שאוכל, הוא כועס על זה שהוא רעב. אפילו שאני מזיז את היד, זה בגלל שלא היה לי טוב וכעסתי, ולכן הזזתי אותה. האדם לא מרוצה מהמציאות ולכן הוא כועס, ולכן הוא משנה דברים. ההבנה היא שאת המציאות, שאצלה הכל מושלם, הכל אחד. ואת המציאות, שבוחרת לצמצם את עצמך, ואת היא זאת בוחרת, שהצורה הזאת תכעס. בהתחלה זה מתחיל שטוב לך, כי הכל אחד, ואחר את מצמצמת את עצמך לגוף שלך, ובוחרת מה שקורה לך. אז אם היית חווה זאת, אז היית מבינה שהכל כרצונך. עכשיו, אין אפשרות להתחמק מהכעס לגמרי, כל זמן שאת קיימת, תמיד את רוצה משהו. להגיד אני רוצה לחיות זה גם סוג של כעס, למה? כי אני לא רוצה למות. לכן אין שיטה שתעבוד נגד הכעס. מה פירוש לא לכעוס? שאת מסוגלת להכיל בתוכך כעס אין סופי. את מגיעה למצב שאת יכולה לכעוס בכעס הכי גדול בעולם, ושיהיה לך טוב עם זה. זה נקרא שאין לך בעיה של כעס. אם את רוצה להתמודד עם הכעס, הדרך היחידה זה, שאת תכילי את הדבר הכי רע בעולם. תדמייני את הדבר הכי רע בעולם בתוכך, וטוב לך עם זה. זה נקרא להיות נקייה מהכעס לגמרי. אם תחווי שאת רוצה את הדבר הכי רע, אז את האדם הכי חופשי בעולם, כי אי אפשר לאיים עליך. את חווה שאת הראשון, שנמצא מחוץ לדברים. כי אם לא, אז את תמיד תפחדי ממשהו, ותמיד יהיה לך רע ממשהו אחר. אני מביא לך פתרון לכל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... זה לכעוס? - להתמודד עם כעס מה זה לכעוס? כדי להתמודד עם כעס, עלינו להבין את המשמעות שלו. כעס נמצא בהווה על משהו שאירע בזמן עבר. כעס הינו הר געש פיסי וורטואלי שמזיק לכועס ואינו תורם למאום. כעס זה ויכוח עם מציאות שארעה, כאשר בהרארכיה הקוסמית, המציאות היא הרמה הגבוהה ביותר הקרובה לנס גלוי, שכן היא התרחשות שכוללת אלפי פריטים שמסתדרים בצורה כזו, שהתמונה אינה קורסת למרות שהיא מכילה את כל ההסטוריה וההווה הקיימים. כדי להבין את העוצמה של המציאות הפנימית והחיצונית צריך להבין שכל המלחמות וכל הרעידות אדמה וההרי געש והכל כולל הכל התכוונו לרגע הזה, שכן הוא עובדה קיימת... ואז מגיע ה"אגו" והוא לא מסכים עם המציאות. והכעס עולה, כי האגו "יודע" יותר טוב מהמציאות מה היה צריך לקרות. העולם מורכב משלושה סוגי עסקים. My Business Your business Good business שאתה כועס אתה נמצא באחד מהעסקים האלו. שהמציאות מרגיזה אותך כמו מזג אוויר, או פקק תנועה וכדומה. אתה נמצא בעסק של אלוהים והסיכוי שלך לתקן את המצב הוא אפס. שאתה כועס על חבר, ילד, אב, בן זוג או כל אדם אחר. אתה נמצא בעסק של האחר מנסה להכנס לנעליו, ולגרום לו להתנהג כרצונך. גם פה הסיכוי אפס. בעסק שלך, רק אתה יכול לשנות ורק את העתיד. כי את הנעשה אין להשיב. בכעס יש סוג מסויים של יהירות אני יודע יותר טוב מהמציאות איך היא היתה אמורה להראות. האדם צריך להשתדל כל הזמן לעשות את המקסימום. וכל מה שמתרחש בין אם הוא טוב או רע על האדם להבין שאם המציאות איפשרה את זה המעשה הוא בבחינת שיעור שעל האדם לעבור, וסוג של מתנה שהוא קיבל. ואל לא לשפוט אם זה טוב או רע אלא מה הוא לוקח איתו מהמקרה הזה. למרות זאת כעס הוא דבר טיבעי והשכל ניתן לנו כדי להתגבר על חוקי הטבע. זה לא אומר שממחר בבוקר תפסיק לכעוס. מה שזה אומר שמתחילים לשים לב כמות הכעסים יורדת רמת המודעות עולה והאפקטיביות של האדם בחייו גדלה. עכשיו אם בא לך לכעוס חפשי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - כעס כעס Kodhavagga 221 עזוב את הכעס, וותר על הגאווה התגבר על כל הזיהומים. מי שאינו נאחז בגוף ובתודעה ואינו רכושני, סבל לא פוגע בו. 222 אדם הבולם כעס שמתעורר כמו רכב שעוצר מרכבה מתדרדרת אותו אני מכנה רכב אמיתי האחרים רק אוחזים במושכות. 223 התגבר על הכעס באמצעות אי - כעס התגבר על הרוע באמצעות טוב לב התגבר על הקמצנות באמצעות נדיבות התגבר על השקר באמצעות אמת. 224 על אדם לדבר אמת, לא לתת מקום לכעס ולתת למי שמבקש גם כשיש לו מעט. בעזרת שלושה אלו הוא יגיע אל ממלכת הישויות השמימיות. 225 החכמים שאינם פוגעים ותמיד מרוסנים בגוף הולכים אל האלמוות היכן שלא יודעים צער. 226 העירניים בכל עת המאמנים עצמם יום ולילה ותמיד מכוונים לניבאנה - זיהומיהם מתפוגגים. 227 אטולה, זוהי אימרה עתיקה לא כזו המתאימה רק לימינו: "הם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... כעס נובע מחוסר שכל?! כעס. מי שכועס ולא רגוע זה בהכרח נובע מחוסר היגיון ומשיגעון. למה? כי אין שום היגיון בכעס! אין שום הסבר הגיוני לפעולה של כעס, או היגיון כלשהו בלכעוס בשום מצב. כעס וחשיבה שלילית לעולם לא יפתרו לך שום בעיה. בנוסף, הם גם רק ירחיקו אותך מפתרון הבעיה. אם באפשרותך לשנות את הדברים שאתה רוצה לשנות, עשה זאת בשמחה, אך אם אין באפשרותך לשנות את המציאות, בכל מקרה אל תכעס כי זה רק מזיק לך. תחשוב בהיגיון ותישאר רגוע בכל מצב. גם בחוש רואים שאדם שכועס מתנהג לפעמים בצורה של אדם לא שפוי, כי כל הכעס עצמו נובע מחוסר שפיות. גם אנו רואים כי אדם חולה שאינו חש בטוב, בדרך כלל הוא קצר רוח וכועס מהר יותר. דבר זה נובע בגלל החולי שלו שגורם לו לחוסר יכולת להישאר רגוע. כי הרוגע של האדם נובע מנפש בריאה וישוב הדעת ולכן כאשר מישהו חולה זה גורם לכך שהוא גם יחשוב פחות טוב ולכן הוא כועס יותר. מה שאומר בעצם שמי שכועס זה נובע מחוסר שכל וישוב הדעת כנ"ל. ציטוטים: רבי נחמן מברסלב " [תכונת ה] כעס שהיא הפך הרחמנות, הוא מחמת כסילות [טיפשות] " "עקר החסרון והשלמות תלוי בדעת. וכן כעס ואכזריות הוא מחסרון הדעת, כמו שכתוב: "כעס בחיק כסילים ינוח". ועל כן החולה הוא כעסן, מחמת שאז הוא ב... מחין דקטנות [מוח קטן], ועל כן הוא בכעס" "כשהדעת אינו בישוב [כשאין לאדם ישוב הדעת], אזי יש כעס,... 'כל הכועס חכמתו מסתלקת ממנו'... וכשהדעת שלם, אזי אין כעס" "גם לפי הגדלת הדעת, כן נתרבה השלום... שיהיה שלום נפלא בעולם, שיוכלו לגור ביחד שני הפכים, מחמת גדל הדעת שיהיה אז. כי על ידי הדעת נגדל השלום, כי נתבטל הכעס והאכזריות על ידי הדעת. כי כעס ואכזריות הוא מהעדר הדעת, כמו שכתוב: "כעס בחיק כסילים ינוח" וכל מה שמתרבה הדעת, מתרבה הרחמנות והשלום" "הרתחן [כעסן] חייו אינם חיים. גם כל מיני גיהנם שולטות בו [כל סוגי הגהנום שולטים בו]. ומשכח תלמודו [שוכח דברים]. יב. ומוסיף טפשות [נהיה יותר ויותר טיפש]. " "ספר [רבי נחמן על עצמו] מענין שבירת כעס. ואמר: שמתחלה היה כעסן גדול מאד מאד, ואחר כך... התחיל לשבר מדה זו של כעס עד שזכה לשבר מדה זו של כעס... [עד שהגיע ל] תכלית שבירת מדה זו מהפך אל הפך, דהינו להתהפך לטוב גמור, שלא יכפת לה [יהיה אכפת לו] כלל וכלל שום דבר, ויהיה רק טוב בלי שום צד קפידא בעולם... שנתבטל הכעס בתכלית הבטול, וזכה ונעשה טוב ממש, ולא נשאר בו שום צד קפידא בעלמא. עד שאחר כך אפלו מי שהיה עושה לו כל הרעות שבעולם, לא היה בלבו שום צד שנאה וקפדא עליו, אדרבא היה אוהבו ולא היה בלבו עליו כלל כי היה רק כלו טוב ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הצרות - על כעס וצרות "הכעס מדה רעה היא עד למאוד וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד הקצה האחר, וילמד עצמו שלא יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו. ואם רצה להטיל אימה על בניו ובני ביתו או על הציבור, אם היה פרנס ורצה לכעוס עליהן כדי שיחזרו למוטב, יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי לייסרם ותהיה דעתו מיושבת בינו לבין עצמו, כאדם שהוא מדמה כועס בשעת כעסו והוא אינו כועס. אמרו חכמים הראשונים, כל הכועס, כאילו עובד עבודת כוכבים. ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא, חכמתו מסתלקת ממנו ואם נביא הוא, נבואתו מסתלקת ממנו. ובעלי כעס אין חייהם חיים. לפיכך, צווה להתרחק מן הכעס עד שינהיג עצמו שלא ירגיש אפילו לדברים המכעיסים וזו היא הדרך הטובה". הרמב"ם בספר המדע, מרחיב בגנות הכעס. כעס. רואים אותו בכל מקום. בכביש, בסופרמרקט, בעבודה ובכל מקום בו קיימת אינטראקציה בין אנשים. כולנו מכירים אנשים שמתרגזים וכועסים על כל דבר פעוט שקורה במהלך היום. מין טיפוסים רגזנים. כעס הוא הציפייה שלנו שהעולם יתנהל על פי דרכנו. אנו מגדירים את הכעס כתכונה אנושית. פעמים, אנחנו נמצאים במצבים של מתח, כועסים, מרוגזים. אם בעבודה, אם בלימודים, ואף בבית על בני המשפחה. אנחנו חשים לעתים שההתפרצות היא בלתי נמנעת. המריבה מתחילה, המתח עולה, הקול מתגבר, וניתן לחוש בגוש הנבנה בגרון. מין פקעת עצבים שעוד רגע הולכת ומתפקעת! כל הגוף מתכווץ, הר הגעש שבתוכנו מתחיל לגלוש החוצה... אל המריבה הבלתי נמנעת. לאחר מכן, שקט, דממה, השקט שלאחר הסערה... מרגישים מותשים, ולרוב גם מצטערים... אבל מאוחר מדי. סוף מעשה במחשבה תחילה... לא סתם אומרים לספור עד ... שמגיבים, לפעמים צריך עד 100, אבל זה משתלם. תוך כדי ספירה, אנחנו מסדירים את נשימתנו, מחדירים חמצן למוח ומאפשרים לשיקול הדעת לקבל שליטה על מעשינו. בזמן הכעס, הלב שלנו, שהינו המשאבה המזרימה את החמצן למוח, מתחמם. תפקיד האוויר שאנחנו מחדירים לגוף, בין היתר, הוא לצנן את הגוף. במצב של כעס, אנחנו מתכווצים. מעברי הדם נסגרים. ברגע שאנחנו מתמקדים בנשימה, ריכוז החמצן בדם המגיע למוח עולה, המחשבה מתבהרת והתגובות נעשות יותר הגיוניות. לאחר ההתפרצות, האירוע מקבל פרופורציות אחרות בעינינו. לרוב, לאחר פרק זמן קצר, לפעמים עניין של כמה ... להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים". מבחינה מדעית קיימת סברה הגורסת שהפרשת הורמונים מסוימים הידועים בשם קטכולאמינים (אדרנלין נוראדרנלין ודופאמין) בעת כעס, עשויה לגרום נזק לשכבת האפיתל המרפדת את העורקים ולהאיץ התפתחות של טרשת עורקים. על פי תיאוריה אחרת, הפרשה עודפת של הורמונים אלה יכולה לפגום בקצב הלב, וכן לגרום להידבקות של טסיות דם, שעלולה להוביל לסתימת כלי דם. מסתבר שהשפעות הכעס על מערכת הלב וכלי הדם מתחילות כבר בגיל צעיר. ולכן, עלינו להשתדל לא להתרגז בגלל כל דבר פעוט. זה יתרום לבריאות הלב שלנו וגם לאיכות החיים ולשקט הנפשי. להלן סיפור שיעזור לנו לראות את החיים בפרספקטיבה אחרת ואולי נאמץ אותו, למען חיים רגועים יותר: ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... כעסים והתמודדות עם לחץ נפשי כולנו מרגישים כי הכעס והמתח בחיינו אינם מיטיבים עמנו, אין ספק שיש לכך השפעה שלילית על הגוף, הנפש ועל מערכות היחסים שלנו, מה מסתתר מאחורי הכעס? האם אנו מנהלים את הכעס או שהכעס מנהל אותנו? אז מהו למעשה הכעס וכיצד הוא משפיע עלינו? הכעס מוגדר כרגש שלילי עז שאדם חש כלפי מי שלדעתו גרם עוול, בכלל זה הוא עצמו. הכעס עלול לגרום בטווח הקצר לתופעות כמו: רעידות, זיעה, נשימה לא סדירה, כאב ראש, התפרצויות זעם, בכי, עצב, לחימה, בריחה ועוד... בטווח הארוך הכעס עלול לגרום לניתוק יחסים, חוסר שקט, עצבנות, מחלות שונות, חולשה, עייפות ועוד... התרבות והנורמות החברתיות בישראל מעודדות השגיות, זוג צעיר, מהר מאוד מוצא את עצמו מחויב למשכנתא גדולה, תשלומים לגנים, מזון, לבוש, מיסים מכבידים, הוצאות רכב, ועוד... הלך הרוח ברחוב הישראלי גם הוא מלחיץ, הרמזור עוד לא התחלף לכתום וכבר מישהו צופר מאחוריך, כאילו אומר: "חביבי, תתקדם, אתה לא רואה שאני ממהר? ", לרובנו יש נטייה לעקוף גם כאשר איננו ממהרים, תמיד נחפש את התור הקצר בסופר ונתעצבן כאשר הקופאית איטית. הכמות העצומה של המסרים השליליים והאסונות בחדשות והתדירות שבה אנו שומעים אותם ברדיו ובטלוויזיה גם הם גורמים ללחץ נפשי. כאשר הגוף שלנו מתמודד עם כל כך הרבה לחצים נפשיים, הרבה מאוד אנרגיה מוקדשת להתמודדות הזו ואז אין לגוף את הכוחות להתמודד מול וירוסים ומערכת החיסון שלנו נחלשת, דבר שעלול להתבטא במחלות שונות. האם אנו מנהלים את הכעס או שהכעס מנהל אותנו? חשוב מאוד ללמוד לנהל את הכעס ולא לתת לו לנהל אותנו, יכולת ניהול הכעסים שלנו תשפיע על איכות חיינו ועל מצב בריאותנו. ניהול הכעס קשור לנושא של מוקד שליטה, אדם בעל מוקד שליטה חיצוני, במצב של כעס יאשים את כל העולם רק לא את עצמו, אדם בעל מוקד שליטה פנימי במצב של כעס סביר להניח שיחשוב איפה הוא טעה ומה החלק שלו במצב אליו נקלע. כיצד מנהלים את הכעס ומשחררים את המתח? ניהול הכעס ושחרור המתח נעשה בדרכים שונות כמו: שינוי מחשבתי כתוצאה מהגברת המודעות העצמית, הרפיה, דמיון מודרך, שינון הצהרות מרגיעות, זמן תגובה מתאים, הימנעות ממצבים מכעסים, מדיטציה, כתיבה טיפולית, תקשורת נכונה במצב של כעס ועוד שיטות שניתן ללמוד מאנשי מקצוע וליישם בשטח. מתוך הרבה אנשים, זכורה לי אישה אחת במיוחד אשר חוותה שיתוקים בידיים בעקבות 22 שנים של כעסים על הבן הבכור שלה ולאחר מספר מפגשים בהם עבדנו על ניהול נכון של הכעס ושחרור המתח, השיתוקים נעלמו והקשר עם הבן חודש. תרגיל להתמודדות עם כעס: עצמו עיניים, דמיינו מסך לבן ענק, על המסך הלבן דמיינו תמונה של המצב שמכעיס אתכם, דמיינו שהתמונה על המסך הולכת וקטנה בהדרגה עד שהיא הופכת לנקודה קטנה על המסך ונעלמת, נשמו שלוש נשימות עמוקות ופקחו את העיניים. לתרגיל זה יש מספר יתרונות, עצימת העיניים מאפשרת ניתוק מיידי מהסיטואציה המכעיסה, הקטנת התמונה מקטינה את חשיבות הסיטואציה בתת המודע, שלוש הנשימות מחדירות חמצן לגוף ומרגיעות אותנו. 10 טיפים לניהול כעסים והתמודדות עם לחץ נפשי: 1. צום חדשות ודיאטת טלוויזיה - נסו שבוע ללא חדשות ועם מעט טלוויזיה ותראו שאתם רגועים יותר. 2. פעילות גופנית - כל פעילות גופנית תפחית את מידת המתח ותחזק את המערכת החיסונית. 3. טיול בטבע - אפילו 10 דקות של טיול באוויר הצח יעשו את העבודה. 4. כאשר מישהו צועק וכועס עליכם דמיינו שזו סופת הוריקן ותתכופפו עד שהיא תעבור. 5. השתדלו לא להגיב בזמן שאתם כועסים, חכו קצת ואז תגיבו מתוך מחשבה. 6. כתבו לאדם אתם ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ כעס - מבוא כעס הוא רגש עז, הנובע כתגובה נפשית וגופנית לתחושות של כאב, סבל, פגיעה, איום או סכנה. הכעס עלול לעורר את האדם לפעולה תוקפנית ודעתנית. בעברית קיימות מספר מילים המתייחסות לרגש הכעס. מילים כמו זעם, חרון, עברה, קצף, חמה ורתחנות, משמשות על מנת לבטא עוצמות וביטויים שונים של רגש זה. גורמים כעס מתעורר לרוב כתגובה לדחק (לחץ) או תוקפנות שמופעלים על האדם. כמו כן הוא עשוי להיות תגובה לתפיסה של איום כתוצאה מסכסוך, חוסר צדק, בגידה או השפלה. כעס הוא גם ביטוי לתסכול או כישלון. כעס מתפרץ (באופן סביל או פעיל) גם במצבים של דיכוי חברתי, ועשוי להיות מלווה בשינוי קיצוני בדימוי העצמי ובפריקת עול. כאשר הכעס מובע באופן סביל, הוא מאופיין במתח רב, התנהגות פסיבית - אגרסיבית ועוינות. דוגמאות אפשריות לגורמים לכעס: פגיעה בכבודו של אדם והתייחסות מזלזלת כלפיו פגיעה פיזית, נפשית או מילולית באדם או באנשים בעלי זיקה קרובה לו חדירה למרחב המחיה של האדם או הפרעה והטרדה מכל סוג שהוא פגיעה ברכושו של אדם או נטילת רכושו ממנו בגידה של אנשים שהאדם נותן בהם את אמונו, למשל ניאוף עימות תפיסתי ומחלוקת על עמדות האדם ואמונותיו מצב בו אחרים מבצעים פעולה הנוגדת את תפיסתו של האדם הבחנה בין רגשות דומים רגשות אחרים שיש הבחנה בינם לבין כעס, עשויים להיות צער - כשאדם מפסיד משהו, מאבד אדם קרוב או לחלופין כסף; ופחד - אדם שחושש להפסיד ולהינזק. זאת בניגוד לתפיסה של איום, הכוללת בתוכה האשמה כלפי מי שעלול לפגוע בפרט, וההתכוונות להתקומם נגד מפר הזכויות של הפרט ולהגן על הזכויות או למחות על הפרתן - המבטאת כעס; כשאדם מתקומם מול עוול שמאיים עליו או שנעשה לו, הוא מבטא כעס. ביטויים לכעס דמות אנימה המביעה כעס - כעס תגובה של כעס יכולה להיות מוחצנת: עוקצנות מילולית, העלבה, קללה ושמחה לאיד, ואף פיזית ברמות שונות - התעלמות, פגיעה ברכוש, תגרה, ובמקרים קיצוניים רצון לחסל ולהרוג את הגורם המכעיס. תגובה של כעס עשויה להיות גם מופנמת: בכי, קיטור, ביזוי עצמי, ואף פגיעה עצמית שבמקרים קיצוניים יכולה להגיע לאובדנות. ישנם מספר מאפיינים נפשיים לכעס: התמקדות והתרכזות מוקצנת בעניין המפריע, ירידה ביכולת החישיבה והלוגית, איבוד יכולת ריכוז בכל דבר אחר, התנהגות בלתי רציונלית שלפעמים מגיעה עד כדי איבוד שליטה, חרדה, קנאה, אפתיה וטינה. היבטים פיזיולוגיים מדענים וחוקרים הראו שרגשות נוצרים באמיגדלה - מבנה המצוי בעומק האונה הטמפורלית התיכונה במוח. האמיגדלה ... פעימות הלב מתגברות ולחץ הדם עולה, מה שגורם להסמקה בפנים; בהמשך משתחררים מוליכים עצביים נוספים, כמו גם ההורמונים אדרנלין ונוראדרנלין. רק עם חלוף תחושת הסכנה, הגוף מתחיל את הכנתו לקראת מנוחה. בהתאם לכך, קיימים מגוון תסמינים גופניים לכעס: פעילות מואצת של הלב והריאות, זרימת דם מוגברת לשרירים הגורמת להגדלתם הפיזית ולהגדלת כוחם הפוטנציאלי, התרחבות כלי דם, זרימת הדם לפנים (הסמקה), הרמת הקול, כווץ הפנים וצמצום האישונים, מתח שרירים גבוה, דחף לפעולה וחוסר מנוחה, קוצר נשימה, תנועות גוף מוגזמות, וחוסר רצון או יכולת להירדם. התמודדות עם כעס אנשים שונים מתמודדים עם כעס בדרכים שונות. כדי להתמודד באופן יעיל ומקובל עם הכעס, נדרשת מודעות לנזק שמביאות תגובות קיצוניות שנובעות מתוך הכעס, ורצון למצוא חלופה שונה לתגובה הראשונית של הכעס. התמודדות אפשרית אחת יכולה להיות הוצאה פיזית של הכעס והאנרגיות (למשל באמצעות מכות על שק איגרוף). אפשרות נוספת יכולה להיות דיבור ושיחה על הכעס. אפשרויות אלו מאפשרות יכולת בחירה עבור האדם להתמודדות בעת כעס, ויכולת ליצור עידון של הכעס. כיום מקובל לחשוב שלהדחקת הכעס קיימות השפעות שליליות על הנפש: האנרגיות השליליות של הכעס מופנות פנימה כלפי האדם עצמו אם הן מודחקות, ועלולות להביא לדכדוך ודיכאון. לכן החצנת ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... נפשי, חיים ללא כעס - חלק 2 שקט נפשי, חיים ללא כעס - חלק 1. עשרה כללים להתגבר על הכעס: 1. "היה קשה לכעוס ונוח לרצות" - אל תעשה הנחות לגבי הכעס. כי ברגע שאתה מתחיל לכעוס אתה נעשה יותר ויותר כעסן. ואיך לעשות זאת לקשה? לספור עד עשר כדי שזה יעבור מהלב למוח. אם אתה בא הביתה כועס, אז תשב עשר דקות במכונית, תקשיב למוסיקה עד שתירגע. ולהיפך, אם אתה בא מהבית כעוס, חכה במגרש החניה עשר דקות, ואל תכנס למשרד כדי שלא תפרוק את הכעס הזה על הבוס או על הלקוחות. אפשר לבצע פעילות פיזית כדי לא לכעוס: הליכה, ריקוד, משחק, לשמוע מוסיקה, עשה כל מה שאתה יכול כדי להפיג את הכעס, וכדי לא להביא את עצמך לידי כעס. כי ברגע שאתה מתחיל לכעוס, כך אתה נעשה יותר ויותר כעסן. במאמרי חז"ל כתוב: "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". לפי היהדות הכעס נחשב לאחת המידות החמורות ביותר. בפרקי אבות כתוב: "היה קשה לכעוס ונוח לרצות" - וכל מי שעושה זאת הוא חסיד. לעומתו מי שנוח לכעוס וקשה לרצות הוא רשע. 2. למהר לסלוח. סליחה מופיעה בכל הדתות. וביהדות זה מוטיב מאוד חשוב. בערבית אומרים לעשות סולחה - הכוונה להשלים. לסלוח, כוונתה זה, להיות שלם מחדש, או להשלים עם מה שקרה. יש כאלה שבטעות אומרים: "בחיים אני לא אסלח לו", אפשר לחשוב שאם אני לא אסלח לו אז יקרה לו ... היבט אגואיסטי למעני. חוסר מחילה מביא מחלה. לסלוח זה גם לשכוח. יש אומרים: "סלחתי אך לא שכחתי". וזו טעות. צריך גם לסלוח וגם לשכוח. 3. הכנס למודעות: דע לך, אתה נענש עי' הכעס. תאמר לעצמך: "כדאי לי לקבל אולקוס בגללה? ", "כדאי לי לקבל התקף לב בגללו? ". זה לא שווה. ברגע שאתה עומד לכעוס, תעצור לרגע ותחשוב אם כדאי לך להיות חולה. לרוב אנו כועסים על טיפשותם של אחרים, אז אני צריך להיות חולה בגלל שהוא טיפש? 4. אל תיקח את המתנה של הכעס. איש עסקים כעסן, החליט ללכת להכעיס את הגורו. הוא הלך אליו והתחיל להעליב אותו: "אתה כזה פרזיט, לא עושה שום דבר, רק יושב כל היום ונותן עצות, נראה אותך תעסיק עובדים ולא תכעס". אמר לו הגורו: יש בזה משהו". לאחר כמה דקות אומר הגורו: "תסלח לי איש מכובד, אפשר לשאול אותך שאלה? " האיש הנהן בראשו. שאל הגורו: "אם מישהו מביא מתנה למישהו אחר, והמישהו האחר אינו מקבל את המתנה, למי המתנה שייכת? איש העסקים חושב לרגע ועונה: "לזה שהביא את המתנה". הגורו אומר: "נכון, אתה צודק. אתה הבאת לי מתנה של כעס ואני לא מקבל אותה. אצל מי המתנה? אצלך". זה מלמד אותנו לא לקבל את מתנת הכעס. שונא מתנות יחיה. אנו לרוב מקבלים את המתנה ומעבירים אותה לאנשים הכי קרובים אלינו. מהיום והלאה, אנו לא מקבלים את המתנה, מי שכועס המתנה אצלו. 5. הערכה עצמית. מחקרים מראים שככל שההערכה העצמית נמוכה יותר, האדם נוטה לכעוס יותר. ככל שההערכה עצמית גבוהה יותר האדם נוטה ל⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... כעס לאהבה רציתי לשתף אתכם בהתנסות אישית מחיי, שהביאה לתובנה יפה בנוגע לבחירה שלי להחזיק בכעס, שאני מקווה שתתרום גם לכם. לאחרונה, יצא לי להתמודד מול אדם מסוים בחיי, במצבים, המוכרים ודאי לכולנו, מצבים של ביקורת קשה כלפי והטחת מילים קשות בהזדמנויות שונות, מצידו של אותו אדם. בדרך כלל הייתה נטייתי הראשונה במצבים כאלו (כמו רבים אחרים בודאי) להיעלב, להתגונן, להטיח האשמות חזרה, לכעוס כמובן (ושרק יעזו לקחת ממני את הזכות לכעוס) ולבסוף "לטחון" בראשי שוב ושוב את השתלשלות האירועים. אלא שלא זה מה שבחרתי לעשות הפעם. בלימודי נחשפתי להבנה, שכל ההתנהגויות האוטומטיות האלה - כולן עד אחת - מקורן באגו. באותו חלק בתוכנו, "שמדיח" אותנו פעם אחר פעם לבחור בכאב, בכעס ובעלבון, ובכך "תוקע" אותנו במקומות השליליים. ממש כדמות השטן הקטנה מן הסרטים המצוירים. זו שיושבת על הכתף, ודוחקת בנו להגיב בכעס ולתבוע את עלבוננו. ומולה, על הכתף השנייה, יושבת די בשקט, דמות המלאך, שמשדלת אותנו לבחור בטוב, להבין את האדם ולסלוח. מה שדמות השטן לא מספרת לנו, הוא מהו המחיר שנשלם על בחירתנו בדרכו. כאשר אנו כועסים ופגועים, אנו משלמים בחווית חיים עצובה ובסבל נפשי, שלעיתים קרובות מתבטא גם בסבל פיזי (מי לא חווה בחייו כאב ראש למשל, כתוצאה מלחץ נפשי, או מהתעסקות בלתי פוסקת במחשבות קשות). ההבנה הזו גרמה לי הפעם לבחור אחרת. הבנתי שהבחירה בכעס ובעלבון פוגעת בעיקר בי, וקצתי בכך. החלטתי לא להקשיב לאותו קול פנימי מסית וצועק, שתובע את עלבוני. החלטתי זאת, כדי לא לפגוע בי. בחרתי להקשיב לקול שקט יותר שבתוכי, שעזר לי לראות את הכאב שממנו פועל האדם שמולי. וכך, במקום שיתעורר בי כעס, התעוררו בי חמלה ואהבה כלפי אותו אדם, ואותם העברתי אליו בלי מילים. רק במבט. הפה שתק, והלב והעיניים עבדו. גם כשבחרתי לדבר, עשיתי זאת מאותו מקום אמפטי, וכך יכולתי להסביר את עצמי ברוגע וביטחון בלי לפגוע ולהכאיב לצד השני. כתוצאה מבחירה זו, קרה בכל אחת מהפעמים, דבר מופלא. הכעס של האדם מולי התפוגג במהרה - בחלק מן הפעמים באותו הרגע ממש ובחלקן כמה זמן אחרי - והוא נראה כמעבד את דברי. לשמחתי, יוצא לי לתרגל את היכולת הזו להפוך עלבון וכעס לנתינת אהבה, פעמים רבות בזמן האחרון. אינני כותבת זאת בציניות, משום שמפעם לפעם זה נעשה קל יותר. ומפעם לפעם התחושה היא, שהלב מתרחב באמת ויש יותר מקום לטוב בחיי. אני מאחלת חוויה דומה גם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... כעסים במשפחה כולנו מרגישים כי הכעס והמתח בחיינו אינם מיטיבים עימנו, אין ספק שיש לכך השפעה שלילית על הגוף, הנפש ועל מערכות היחסים שלנו, אך מה מסתתר מאחורי הכעס? מה הכעס אומר לנו על עצמנו? כיצד הכעס משפיע על גידול ילדינו? האם אנו מנהלים את הכעס או שהכעס מנהל אותנו? ככל שההורה יקדים לטפל בהתפרצויות שלו וללמוד לשלוט בכעסים שלו, כך יהיה קל יותר לטפל בכעסים של הילד. מה אומר לנו הכעס על עצמנו? בדיוק בנקודה בה אנו כועסים, מסתתר הפחד שלנו, בדרך כלל מדובר בפחד הישרדותי שאינו מודע. אישה שכועסת מאוד על בן זוגה על כך שאינו מניח את נעליו במקום, היא מעירה לו והוא שוב ושוב חוזר על אותה התנהגות עד שהיא מתפרצת בכעס שאינו פרופורציונאלי למעשה שלו, היא כועסת ומאחורי הכעס שלה לעיתים קרובות מסתתר פחד שלא רואים אותה, פחד מהשפלה, פחד שלא אוהבים אותה. הכעס בדרך כלל מסתיר פחדים הגנתיים כמו: פחד נטישה, פחד מדחייה, פחד מתלותיות... כיצד משפיע הכעס על ילדינו? מה קורה כאשר הילד שלנו עושה מעשה הנוגד את כללי הבית ואני מעירים לו על כך שוב ושוב, אך ללא הועיל, הילד פשוט אינו מקשיב לנו, האם נתפרץ ונרים את קולנו? האם זה עוזר לנו כאשר אנו מתפרצים בכעס על ילדינו? ההיפך הוא הנכון, כאשר הורה מתפרץ בכעס על ילדו הוא מפגין חוסר שליטה המתפרש אצל הילד כחולשה ויוצר התנגדות למסר אותו ההורה רוצה להעביר. ההורה המתפרץ בכעס משמש כמודל לילד לדרך שבה עליו להתמודד עם קונפליקטים וכך קורה שבמצב של קונפליקט, הילד מתפרץ בכעס בדיוק כמו ההורה. ככל שההורה יקדים לטפל בהתפרצויות שלו וללמוד לשלוט בכעסים שלו, כך יהיה קל יותר לטפל בכעסים של הילד. האם אנו מנהלים את הכעס או שהכעס מנהל אותנו? חשוב מאוד ללמוד לנהל את הכעס ולא לתת לו לנהל אותנו, יכולת ניהול הכעסים שלנו תשפיע על איכות חיינו ועל מצב בריאותנו. ניהול הכעס קשור לנושא של מוקד שליטה, אדם בעל מוקד שליטה חיצוני, במצב של כעס יאשים את כל העולם רק לא את עצמו, אדם בעל מוקד שליטה פנימי במצב של כעס סביר להניח שיחשוב איפה הוא טעה ומה החלק שלו במצב אליו נקלע. כיצד מנהלים את ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... זוג אוהבים, כעסים ומריבות בראי הנומרולוגיה והקבלה " קוראת בקלפים אמרה לי: אתם לא מתאימים. צפוי שתתגרשו מיד אחרי החתונה! האמת, נבהלתי... מאז זה מנקר לי בראש. אנחנו מאד אוהבים אחד את השני. המיניות בינינו טובה ויש בינינו הערכה הדדית. לצערי, אחרי שנתיים של נישואין התחילו כעסים ומריבות בינינו. שנינו עקשנים ומאשימים זה את זו בכישלון הזוגיות. אני חייב לשנות את הגישה שלי אליה ובהחלט מכיר בעובדה, שאני לא טלית שכולה תכלת. נמאס לי! אני רוצה לחיות בשלום, באהבה ובלי מריבות. למה זה קורה לנו?" כעסים! זאת הבעיה. הבה נבדוק את ההתאמה הזוגית בין זוג האוהבים... על פי נומרולוגיה וקבלה, רואים עד כמה דומים בני הזוג באופיים. שניהם אנשים מאד חיוביים אבל גם עקשנים ומרדניים. דרמתיות, ילדותיות והוצאת דברים מפרופורציה - מקשים על שמירת ההרמוניה בזוגיות והופכים את הבית לשדה קרב. אולם הדבר המופלא המייחד אותם, זו היכולת להתבונן פנימה לתוך עצמם, לעשות חשבון נפש ולקבל תובנות לצמיחה אישית וזוגית כאחד. צמיחה זו בהחלט מתאפשרת ובתנאי, שלא יתכחשו לאתגרים העומדים בפניהם, לא יפחדו לגעת בכאב וידברו בגלוי אחד עם השני ללא הסתרת סודות והשארת דברים מעורפלים ביניהם. איזה כוחות יש לבעל כדי להתגבר על כעסים ומריבות? מפת לידה נומרולוגית קבלית של הבחור מצביעה על אדם רגיש, פגיע, בעל לב רחמן ונתינה עצומה לזולת. אדם יצרי עם צורך לבטא את הרגשות שלו. משאלת הלב שלו מצביעה על היותו רוחני, חקרן ובעל עולם פנימי מאד עשיר. יש לו יכולת ... הכוכב השולט מצביע על בחור אשר יעשה הכל למען שלום בית. יודע הוא לקחת אחריות על החיים שלו, מחובר לצדק, יושר פנימי ולאיזון בחיים, והוא בא לעולם להפיץ יידע. " מדהים מה שאמרת. אני יכול להגיע לרמות רוחניות מאד גבוהות עד כדי כך שאני ממש פוחד מעצמי". איזה כוחות יש לאישה כדי להתגבר על כעסים ומריבות? מפת לידה נומרולוגית קבלית שלה מצביעה על אישה רגישה בעלת נתינה עצומה. היא קולטת אנשים מרחוק ומחוברת לאנרגיית היקום בכל רמ"ח אבריה. (כמו מתקשרת) שואפת לחיות בהרמוניה עם הזולת וזקוקה היא לאנרגיות חיוביות סביבה. משום כך, מצפה היא מבעלה לגלות רגישות כלפיה, וגם לתרום את חלקו ליצירת הרמוניה זוגית ללא מריבות מיותרות. קיימת אצלה נטייה לעקשנות, אולם בן זוג רך וגמיש - בהחלט יכול להוציא את התכונות הטובות שבה. משאלת הלב שלה כמו בעלה, מצביעה על יכולת התבוננות פנימה, צמיחה וקבלת תובנות. גם הכוכב השולט, מלמד על היותה אישה חמה, מלאה שמחת חיים, עוצמתית ויודעת מה היא שווה. גלגול קודם של הבעל והאישה - כיצד משפיע ומלבן כעסים ביניהם? גלגול קודם שלו מצביע על זיכרון נשמתי של שואה. תחושות בלבול והקרבה אופפים אותו. מוקף הוא בחרדות, פגיעות, חוסר אונים ורגישות לאגו. בגלגול זה עליו להשתחרר מ - "קשה לי" ולא לתת לפנטזיות והדמיון להטיס אותו למקומות של ... המקפיץ אותה ברגע שבעלה תוקפני ואגרסיבי. בריחה מכאב וקושי לגעת בו גורמים לה, לא לחוות את החיים במלואם. וכאשת איש היום, חשוב לחבק את הילדה שבה, לעודד אותה, לגעת בכאב ולהוציא את שמחת החיים שבה החוצה. במשפט אחד: לעזור לה ללכת אחרי התשוקות השלה. "עכשיו אני מבין מה קורה כאשר יש בינינו כעסים! אני עם זיכרון של שואה, פסימי ומלא בחרדות, מדכא אותה ומשבית לה שמחות. אני גורם לה נזק וסוחב אותה למטה למקומות של ייאוש. היא אישה בעלת לב זהב, שמחה ואופטימית - רוצה לחיות וליהנות. יש פה ניגודים ובמיוחד שמצפה היא שאפרגן לה ואשמח ביחד איתה. במקום זה, אני מחפש אותה "בקטנות" וסתם מעצבן אותה. מה שקורה, היא צוברת כעסים ומתאפקת, וברגע אחד היא מתחילה לזלזל בי ותוקפת אותי חזרה. בתחילת הקשר היא גרמה לי לחוש חוסר ביטחון - היום, זה אני שנותן לה לחוש חסרת בטחון. זה לא עושה לי טוב במיוחד כשאני יודע, שהיא תמיד נמצאת שם בשבילי כאשר אני צריך אותה". שחרור כעסים ותוקפנות. האם התזמון פועל לטובתם? בהחלט שכן! היא נמצאת בשנה של סיום תהליכים שמעיקים עליה. משנה גישה לחיים ומשחררת דפוסי התנהגות שלא משרתים אותה. במקביל אצלו - זו תקופה של חשבון נפש וגם שינוי גישה לחיים. במידה ויהיו ... הם לחיים זוגיים מאושרים והרמוניים. " תשמעי, השיחה הזו חשפה לי הרבה דברים שלא הייתי מודע להם. היום אני מחויב לתהליך, והולך לעשות שינוי מקצה לקצה בחיים האישיים והזוגיים שלי: אם קודם לא ידעתי מה אני שווה - היום אני יודע להעריך את עצמי ומודע לתכונות הטובות שבי. מהיום, מתחיל להסתכל על החיובי וחצי הכוס המלאה ולא הריקה. אהיה קשוב ואשתף פעולה עם אשתי. היום אני מבין שדרכה אני צומח ודרכה אוכל להיות מאושר ושמח בחיים. אוהב את עצמי על כל החלקים שבי, ולא אהיה תלוי בפרגונים של אשתי ואחרים. אפסיק לריב ולעשות דרמות ... בה להכניס גם שמחה לחיים שלי. לא "אפתח שולחן" אל כל דבר, אשים גבולות ואדע מתי לעצור כאשר מתחילים להתווכח ולריב. הכי חשוב! אתמקד בחיים שלי ואפסיק לחפש אותה בקטנות." חבר יקר הפעם הפנייה היא אישית אליך. גם אתה מרגיש לפעמים חסר בטחון ליד בת הזוג שלך? מרגיש סגור, פסימי, ביקורתי, מלא כעסים ומשבית שמחות? רוצה להבין מאיין זה נובע? רוצה להיות מאושר? רוצה לקבל כלים לשנות את החיים שלך מקצה לקצה? צלצל אלי עוד ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הכעס מהות ומשמעות מאת ד"ר יגאל גליקסמן ההיסטוריה האנושית מלאה בעובדות כי כעס לביטויו השונים מהווה חלק בלתי נפרד מהתנהגויותיו של האדם. משפטים כמו: " האדם רע מנעוריו, האדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו, איזהו הגיבור הכובש את יצרו? אדם לאדם זאב" מצביעים על קשר הדוק בין היצר לכעס. ניסיוני המקצועי מחזק יום יום את אמונתי ותפיסת עולמי כי יש ביכולתו של האדם לבחור את רגשותיו, מחשבותיו החלטותיו והתנהגויותיו. עלינו לזכור כי תחושות אינן רגשות המופיעים אצל כל אחד ואחת מאתנו, תחושות הן למעשה סוג של תגובות שאנו בוחרים ואכן, להוציא מצבים בהם האדם נמצא במסגרת שנכפתה עליו ועובר תהליכים של שטיפת מוח או התניה ניסויית ברור הוא כי האדם שולט במחשבותיו ומאחר ורגשותיו נובעים ממחשבותיו הוא יכול לשלוט גם על רגשותיו. מחשבותיו של האדם שייכות לו בלבד, הוא ורק הוא יכול להשהותן, לשנותן ולחשפן. אף אחד לא מסוגל לחדור לראשו של האדם ולחוות את המחשבות כפי שעושה זאת האדם עצמו. הכעס הוא למעשה תגובה אישית למצב בו ציפיות מהמציאות אינן מתגשמות. כעס הוא למעשה תוצאה של בחירה והרגל, כלומר מדובר בתגובה נרכשת ונלמדת הנובעת בדרך כלל מתסכול ומובילה להתנהגות שבדרך כלל אין לה גמול פסיכולוגי ולהיפך. כמו כל הרגשות, הכעס הוא תוצאה של מחשבה, תגובת הכעס מתרחשת במהירות ברגע שהאדם נחשף למציאות שאינה רצויה לו. ניתן לראות בהתפרצויות כעס חזקות וחמורות מעיין צורה מסוימת של שיגעון " בעידנה די רתחה" ברגע שהאדם למעשה אינו שולט על התנהגותו יש בה מאפיינים של "שיגעון". ההיבט הפיזיולוגי: התגובה הכועסת אליה הורגל האדם, מוכרת לו ומשרתת את מטרתו, הוא נוטה להאמין כי כעס מהווה חלק מתגובותיו האנושיות ולכן בדרך כלל הוא משלים איתו ואינו רואה כל סיבה לשנותו. ניתן לראות בכעס מתמשך תופעה מתישה הגורמת לתגובות פיזיולוגיות שליליות כגון: יתר לחץ דם, פעימות לב מועצות, עייפות, פריחות בעור, כאבי ראש, כיבים במערכת העיכול, מעי רגיז ואפילו בעיות קרדיווסקולריות והתקפי לב. ניתן לראות בכעס גם סוג של תגובה משתקת. ההיבט הפסיכולוגי: ממש כמו סרטן המכרסם בגוף הכעס " מזהם" את תהליכי התקשורת הבינאישית, הורס אינטימיות, מחבל באהבה, גורם לקשיים תפקודיים אישיים בתחום האישי, הזוגי, המשפחתי, החברתי והתעסוקתי. הוא מהווה גם גורם לרגשות אשם ואפילו לסוג של דיכאון. חשוב ביותר לבטא כעס ולא לשמרו או לאוגרו בבטן אך חשוב עוד יותר ללמוד כיצד לבטאו בדרכים לא הרסניות ולהמירו ברגשות המעניקים יותר סיפוק. הצד האירוני שבכעס הוא שלעולם לא ניתן באמצעותו לגרום לשינוי משמעותי וארוך טווח בהתנהגותו של הזולת להיפך הוא רק מגביר את רצונו של הזולת לשלוט באדם הכועס. נשאלת השאלה האם ניתן בכלל להחליף את הכעס בהתנהגות אחרת חדשה? התשובה היא כן!!! מהו הרווח של הכעס? במצבים של קושי בשליטה עצמית כשהתסכול והכישלון מהווים את ההרגשה הדומיננטית, השימוש בכעס מעביר את האחריות לאדם או לאירוע) במקום לקחת אחריות אישית לדרך בה מרגיש ומגיב הכועס) כעס עוזר לכועס במקרים רבים להשיג את מטרתו מאחר והזולת מעדיף ברוב המקרים לחפש ולמצוא פשרה, לפייס את הכועס מאשר להתנצח את התפרצות הזעם והכעס. באמצעות הכעס נוצר אצל הזולת רגש אשמחה ובכך מועברות תחושות של חוזק ושליטה אצל הכועס. כעס מאפשר לכועס להתחמק בצורה מהירה מאותם הדברים אותם הוא אמור לבצע. הכעס מהווה תכסיס ותרוץ ישים המאפשר לכועס להימלט או להימנע ממחשבה בהירה שתוביל להחלטה. הכעס מאפשר ל⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... נפשי, חיים ללא כעס - חלק 1 מתוך הרצאה של יוסי שליו - יועץ אירגוני, עוסק בהדרכה ומרצה בנושאים של התפתחות אישית. הקשר בין השם שלו להרצאה, מקרי בהחלט. אך הוא החליט להתאמן בלהיות שליו. מה זו אמונה - בא מלשון להתאמן. אדם מתאמן באמונה שלו כל יום. אם הוא לא יתאמן, הוא לא יהיה מאמין יותר. הסיבה שרוב האנשים בטעות כועסים, היא שהאנשים בטעות מתאמנים בכעס. מי שמתאמן בכעס, יש לו כעס. אני תפסתי זאת, והתחלתי להתאמן בשקט נפשי. ויש לי שקט נפשי. החכמה היא להתאמן. רוב האנשים חושבים שאין דבר כזה חיים ללא כעס. הם אומרים: "מה, אתה לא יודע באיזו מדינה אתה חי? איך אפשר לא לכעוס? ", "בטח בתיאוריה זה עובד, נראה אותו אצלי בתקופה הבוערת והוא לא יכעס", "נראה אותו חי עם הבת זוג שלי יום יומיים והוא לא יכעס". אדם שחושב כך, יוצר לעצמו בלוק מקבלת המידע. שומע ואינו מפנים. הוא מעדיף להמשיך לחיות בכעס. יש מי שיאמר: "זה טוב, אך זה החזיק לי רק שבועיים". גם מקלחת לא מחזיקה יותר מיום. החכמה היא להתאמן יום יום. ממה נובע הכעס? כדי שיהיה כעס צריך שני דברים. צריך שיהיה את מי להאשים וצריך שתהיה הרגשה של קורבן. ברגע שיש הרגשה של קורבן, התגובה הטבעית היא להגיב בכעס. אף אחד אינו רוצה להיות קורבן. וכשמישהו כבר כועס, יש בתוכו אלימות. הדרך היחידה להשתחרר מהכעס זה באלימות; אם באלימות מילולית ואם באלימות פיזית. ילדים קטנים שכועסים, הם נושכים. בגן מפנים את הילדים לפינת הבובות, או פינת איגרוף כדי שיפרקו שם את הכעס. אדם כועס חייב לפרוק זאת בצורה פיזית. אז או שהוא מכה בשולחן, או שהוא בועט במשהו, או שהוא מפנה זאת כלפי עצמו עי' אכילה מופרזת, או עישון. הכעס הוא סוג של אלימות, לכן לא רצוי להגיע לזה. אנו לרוב כועסים ומתרגזים על טיפשותם של אחרים, ולרוב פורקים את האלימות או על עצמנו, או על האנשים הקרובים לנו ביותר - האשה, הבעל, הילדים, החתול - מישהו בסוף מקבל את זה. וזו דוגמא לכך: מנכ"ל של חברה הגיע לעבודה בשעה עשר בבוקר ורואה שחלק מסוכני המכירות עדיין לא הגיע לעבודה. הוא כועס. הוא קורא למנהל מח' המכירות וכועס עליו: אתה לא בסדר, אתה לא אחראי - רמס אותו והעביר לו את הכעס. המנהל הולך אל הפקידה שלו וצועק: איפה המכתבים מהבוקר, את לא שווה - רמס אותה והעביר לה את הכעס. היא הולכת למרכזנית: אל תעבירי לי שיחות, בגללך הבוס כועס עלי, את לא בסדר - ומעבירה לה את הכעס. המרכזנית חוזרת הביתה, רואה את הבן שלה צופה בטלוויזיה: הכנת שיעורי בית? לא. אתה לא רואה טלוויזיה שבוע. הוא קם, לא מבין מהיכן זה נחת עליו. החתול עובר לידו, והוא בועט בו: גם אתה לא בסדר. לא היה יותר טוב שהמנכ"ל יבעט ישר בחתול? היה חוסך את כל הסבב. הכעס נובע מרגשות שליליים. בספרי הפסיכולוגיה מונים חמישים וארבע רגשות שליליים: קנאה, שנאה, רגשי אשם, אכזבה, כישלון, בושה, תסכול, עלבון, חשדנות, חוסר פרגון, רחמים עצמיים, דאגה,... שכל אחד מאלה לבד, יכול להוביל לכעס. החכם מכל אדם במשלי כתב: "הסר כעס מליבך והעבר רעה מבשרך". רעה מבשרך זה מחלה. ידוע מלפני אלפי שנים שכעס גורם למחלות. מחקרים במדעי ההתנהגות מראים, שמה שתוקע נשים ומונע מהם להגיע להישגים ולהצלחה בחיים זה השימוש ברגשות שליליים. ככל שאדם משתמש ברגשות שליליים הוא תוקע את עצמו בחיים, ולא משנה כמה ידע יש לו. כדי להצליח, צריך ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... להתמודדות עם כעסים אחד מהמיתוסים הרגשיים הקיימים היום הוא מושג הונטילציה: אנחנו כועסים? מעוצבנים? רותחים? אז בואו נבטא את הרגשות השלילייים, ניצור אפקט של "ונטילציה" (הוצאת הרוח מהמפרשים) שיגרום לנו לחוש פורקן, והתרוקנות, ובעקבות זאת תשרה עלינו שלווה, שתאפשר לנו לחיות טוב יותר עם עצמנו ועם אחרים. מושג הונטילציה הוא מושג חשוב בפסיכולוגיה, ובתקשורת שבין פסיכולוג ולקוח אכן יש למצב זה ערך רב, שכן הוא משחרר את הלקוח מן הכעס, ומאפשר לו להפריד בין הארוע שקרה לתחושות המלוות אותו, וכך נפתחת הזדמנות לפעולה מעמיקה יותר. ואולם, מחוץ לחדרו של הפסיכולוג, מסתבר כי זהו מיתוס נטול בסיס. מסתבר שבקרב אנשים הנוטים להתעצבן ולכעוס (טיפוס האישיות המכונה (Type A, הצעקה והפגנת הכעס כלפי חוץ רק מלבה את הבערה הפנימית, והבעת הכעס כלפי חוץ לא רק שאינה מורידה את רמת הכעס אלא היא משמרת או אפילו מעלה את רמת התסכול והכעס שלהם. במחקר נמצא שכאשר אנשים מונעים מהכעס שלהם לצאת כלפי חוץ ומנסים לשלוט ברוחם, ולבטא תגובה רגועה, נשלטת, ואפילו נעימה וידידותית כלפי מצב מכעיס, לחץ הדם שלהם יורד, והבערה הפנימית שוככת מהר יותר מאשר לו נתנו לכעס ביטוי. סליגמן סבור שסלחנות והכרת תודה הן תכונות מרכזיות המובילות לאושר. אכן, לעתים קשה לנו לסלוח וקשה לא פחות להוקיר תודה. ואולם, תחושות של כעס ונקמה פוגעות באופן משמעותי בשביעות הרצון שלנו מן החיים, מאחר שברקע קיים כל הזמן משהו שמפריע לנו, ועדיין לא בא על מקומו בשלום. סליחה, קבלה והוקרת תודה, כך נראה, משפרים את שביעות רצוננו מהחיים, ומעלים את אושרנו. הסיבה המרכזית לכך שתחושות כעס מעכלות בסופו של דבר את ליבו של מי שמחזיק בהן, היא שברמה הפשוטה ביותר עלינו לאחסן את הכעס בזיכרון שלנו, ולהחזיק אותו חי בתוכנו כל הזמן, מוכן לאותה הזדמנות שבה נפגוש את מי שעשה לנו כך וכך ונוכל סוף סוף להשיב לו כגמולו. לכן, שנים של תחושות כעס, קיפוח ונקמה הם למעשה עונש עצמי. שכן איננו שומרים את הכעס אצל האחר - אלא בתוכנו, וכך אנו חיים את הכעס הזה מידי יום ומענישים את עצמנו. בכך שאנו משמרים את הכעס, אנו הופכים לקורבנות כפולים: קודם על המקרה הראשוני שאירע שבשלו אנו כה כועסים, וגם, אנו הופכים לאנשים כועסים למשך זמן ממושך, וכך אנו משלמים את המחיר על שימור הכעס בתוך חיינו, שנים לאחר המקרה הראשון. לכן, חשוב שנקח זמן לחשוב על מה שהיה, לסלוח לאחרים ולעיתים גם לעצמנו, להוקיר תודה על מה שיש ולא לזכור רק מה שאין, ולאפשר לעצמנו לחיות חיים נטולי כעס. זהו בסיס חשוב ליכולת שלנו להיות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... נפשי, חיים ללא כעס - חלק 3 שקט נפשי, חיים ללא כעס - חלק 2. אז כיצד לפתח הערכה עצמית גבוהה? א. צריך לקבל שכל אחד מאיתנו הוא יחיד ומיוחד. אם אני יחיד ומיוחד, איך יכול לבוא מישהו ולומר שאני לא בסדר? בהשוואה למה? אם היו שני אנשים כמוני, אז ניתן היה להשוות בניהם. אך מכיוון שאני אחד, אני בסדר כפי שאני, ואתה בסדר כפי שאתה. נוהגים לומר: "אתה לא בסדר". מה, כל כולי לא בסדר? ההתנהגות הספציפית שלי לא בסדר, אך לא אני. ב. לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית. מבחינה פילוסופית, אגואיסט זו תכונה חיובית, בתנאי שזה לא נעשה על חשבון מישהו אחר. זה אומר שאני מכבד את עצמי. "איזהו המכובד - המכבד את הבריות". אדם שמכבד את עצמו ואוהב את עצמו, אין לו בעיה לקבל אחרים. אדם בעל הערכה עצמית נמוכה, הוא יותר מעליב, יותר פוגע וקשה לו לקבל אחרים. יחסי אנוש טובים זה מדד לאהבה ... בשביל השכר הנמוך. וכך הוא פוגע בהערכה העצמית שלו. ה. היה אמיץ בחזון שלך. תאמין בעצמך. תלך על זה, אל תתקפל. זה יפתח את ההערכה העצמית שלך. גם לך מגיע להיות מאושר. גברים אוהבים נשים שאוהבות את עצמן, שיש להן הערכה עצמית גבוהה, כי הן לא פוגעות, לא מעליבות. ו. חשיבה חיובית. לא מספיק לחשוב חיובי, צריך להימנע מהשלילי. צריך להתאמן בלהימנע לומר כל דבר שלילי. למשל: במקום בעיה יש לומר: אתגר. במקום בעיה, לראות בזה הזדמנות חדשה. במקום בעיה לראות בזה מצב חדש. מי שאומר שקשה לו, באמת קשה לו. מי שאומר שהוא לא יכול, באמת הוא לא יכול. צריך להתאמן בלדבר חיובי. מה שאתה מבטא זה מה שנרשם. 6. איך לחסל את הכעס? בואו נדמיין את הכעס לעץ - עץ הכעס. מה צומח על עץ הכעס? רגשות שליליים, כמו שנאה, קנאה, רגשי אשם, ויש חמישים וארבע כאלה. איך מחסלים את העץ? או שמפסיקים להשקות אותו, או שגודעים אותו. וכיצד אנו משקים אותו? כשאדם אומר: "אני צודק, אני ראוי לכעס שלי, הוא עשה לי... ". ככל שחשוב לך להיות צודק, כך אתה משקה את עץ הכעס שלך. נאמר: "אל תהיה צודק, היה חכם". הכוונה היא לא להתווכח כלל. אין ויכוח צודק. כששני אנשים מתווכחים, מה שעומד בניהם זה הערכה העצמית של כל אחד מהם. מתי זה הופך להיות ויכוח? כשלאחד מהצדדים או לשניהם, חשוב להיות צודק. ואז אחד מהם פוגע בהערכה העצמית של האחר. הוא ... חיים מתאר זאת: מי ששולף חרב מנדנה, הוא יכול לפגוע רק בטווח של החרב, או להתחרט בשניה האחרונה ולהשיב את החרב לנדנה. ומי שמשלח את לשונו, כחץ מורעל הוא. מכה עוברת, מילה נשארת. אם אין לך מלה טובה לומר, "סייג לחכמה שתיקה". לא להעביר ביקורת. אין ביקורת בונה, אין ביקורת חיובית. כל ביקורת פוגעת בהערכה עצמית של האדם. במקום ביקורת, יש לתת הערכה. במילה ביקורת יש קור. במילה הערכה יש ערך ורוך. אם תבוא לעובד, ותגיד לו שאתה רוצה לתת לו הערכה, הוא מיד יקשיב. ואז תאמר: "העבודה שעשית לא שווה כלום". איך נותנים הערכה? תמיד מתחילים במחמאה, ... שקרה בעבר. 9. לא לדרוש, לבקש. "שאל בני ונען". אנשים פוחדים לבקש, כי פוחדים לקבל "לא". "לא" זה פגיעה בהערכה עצמית. אדם בעל הערכה עצמית גבוהה, חושב לעצמו שבעצם הבקשה, יש בה כן ולא. אם אומרים לי "לא" אין זה אומר שאני לא בסדר. החכמה היא לבקש. כשדורשים - לוקחים, זה מכעיס. 10. לעשות שימוש בהומור. "מענה רך ישיב חימה". חימה זה כעס. "לשון רכה תשבר גרם" - את האדם העיקש אפשר לשבור במילה רכה. שוטר עצר אישה שעברה באור אדום. היא אמרה לו: כשהתחלתי לעבור, היה ירוק, הגעתי לאמצע היה כתום, הגעתי לסוף היה אדום, ראיתי אותך, נהיה לי שחור. השוטר צחק ושיחרר אותה. ככל שהאדם מאשים - סימן שהוא כועס - סימן שההערכה העצמית שלו נמוכה יותר. אם אין את מי להאשים אין כעס. אז הפתרון הוא לקחת אחריות, להתמודד. אמר חכם אחד: העבר אין, העתיד עדיין, ההווה כהרף עין והדאגה מניין? זו דרך נכונה לחיות כבני אדם. והחכמה היא ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... עצבים - מבוא התמוטטות עצבים הוא מושג עממי שכולל בתוכו מספר גדול ומגוון של מצבים. המכנה המשותף של מצבים אלו - הופעה של סימפטומים בתחום הנפשי, הרגשי או החשיבתי בצורה פחות או יותר פתאומית, אשר מלווים בירידה ברמה התפקודית הרגילה, גם בהיבט הבין - אישי וגם בהיבט התעסוקתי. הביטוי איננו בשימוש רפואי מקצועי ואין מונח קליני רפואי מקביל. תוכן עניינים: 1 מצבים 2 סיבות נפוצות 3 טיפול מצבים: תחת המושג התמוטטות עצבים, יכולים להיכלל מצבים נורמטיביים ומצבים שאינם נורמטיביים. מצבים נורמטיביים - סיטואציות בהן הסימפטומים הם של התמוטטות עצבים, אולם מדובר במצב נורמטיבי, שלרוב אינו דורש התערבות רפואית. מצבים לא נורמטיביים, פתולוגיים - מוכרים כאבחנות פסיכיאטריות. דוגמאות למצבים נורמטיביים: 1.תגובת אבל. 2.תגובה להודעות אשר קשורות במצב הבריאותי של אדם. 3.תגובה לאירוע מפחיד שקרה לאיש קרוב. 4.תנודות רגשיות בגיל ההתבגרות. דוגמאות למצבים ... כלל כתגובה פסיכוטית לאיזושהי התרחשות שאצל רוב האוכלוסייה נחשבת לנורמלית - (לדוגמה: פרידה מחבר, גיוס וכדומה). בוחן המציאות במקרה הזה אינו תקין (יש מחשבות שווא), והמצב דורש טיפול תרופתי אנטיפסיכוטי. סיבות נפוצות: ישנן מספר סיבות נפוצות בין המקרים של התמוטטות עצבים: התעללות קשה. תקופת אבטלה ארוכה. קשיים יוצאי דופן בהתנהלות המקצועית או הלימודית. נדודי שינה קשים. אובדן של קרוב משפחה. שימוש בסמים פסיכואקטיביים. הצקות חברתיות חוזרות ונשנות. דחייה קשה. טיפול: המונח התמוטטות עצבים הוא רחב וכולל תחתיו מגוון של סיטואציות - חלקן נורמליות וחלקן אינן נורמליות. לכן, חשוב לעשות את האבחנה הנכונה. בעת הטיפול יש להתחשב בשני היבטים: 1.הסימפטומים המיידים, וטיפול בהם. 2.ניסיון להבין מהי הבעייתיות המיוחדת של אותו בן אדם, כיצד ניתן למנוע את הישנות המקרה בעתיד. (לדוגמה: ליווי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ עצבנות - מבוא עצבנות היא תחושת אי נחת שחש אדם כאשר הוא נמצא בלחץ או כאשר הוא מרגיש חסר אונים. תחושת העצבנות יכולה להיגרם מסיבות שונות: חוסר אונים, עומס, עייפות ותסכול. אדם החש עצבנות עשוי להרבות בסימנים של אי שקט, כגון מצמוצים, תנועות חדות והתפרצויות. מקובל לראות בעצבנות תחושה שלילית, מכיוון שהיא עלולה לפעמים להביא את האדם לתגובות פזיזות ללא מחשבה וללא שקילה נכונה של הנתונים. מקרים חריגים של עצבנות אף יכולים להביא לכדי אובדן עשתונות. מקומות עבודה ומוסדות מסוימים, כגון יחידות צבא בכירות, ארגוני מודיעין וארגוני עזרה ראשונה, דורשים מהעוסקים בהם מידה גבוהה של קור רוח ושיקול דעת במצבי לחץ, כדי להימנע ממקרים של תגובות חריגות אלו. אנשים אשר העצבנות פחות מתבטאת אצלם מכונים "קרי רוח". דפוס תגובה עצבני או עצבנות כרונית הגורמים לכך הם ביולוגיים ופסיכולוגיים. בעיות חיים ובעיות פסיכולוגיות אצל חלק מהאנשים החווים תסכול כרוני בגלל בעיות חיים שונות שטרם זכו אצלם למזור כגון השמנה, בדידות, אבטלה, התמכרות, חסכים מיניים ועוד, עלולה להתבטא נטייה לעצבנות כרונית ויתרה אשר תוצא על סביבתם הקרובה בצורה של כעס ועוינות אימפולסיביים (ואפשר שגם בצורות אימפולסיביות אחרות ואפילו תגובות פסיביות אגרסיביות, או ציניות, וסרקזם לא פרופורציונליים). רבים מן החווים עצבנות בין אם בחיי היום יום ובין אם בתקופות שונות, עלולים לנסות להיעזר בפסיכולוג אשר יכווין אותם להתנהגות רגועה ושקולה יותר. אפשר שהפסיכולוג ישתכנע שהגורמים לעצבנות במקרה מסוים אינם פסיכולוגיים, כי אם הורמונאליים או נוירולוגיים. אפשר שהפסיכולוג בעצמו ישער על גורמים כאלה, ויפנה את מטופלו לטיפול חיצוני בהתאם, ועל גורמים אלה יורחב להלן. חוסר איזון הורמונאלי בקרב אנשים מסוימים ישנו ייצור עודף ולא סביר של הורמוני עקה (כגון אדרנלין, נוראדרנלין, קורטיזול, ועוד), כך שהאדם נוטה לעצבנות כרונית ומוגזמת. טיפול בבעיה זו הוא טיפול הורמונאלי ומותחל לרוב כאשר בני המשפחה של אדם כזה דוחפים אותו ללכת לטיפול בעקבות התנהגותו הבעייתית. אומדן הטיפול במצבים כאלה מתבצע אצל רופא אנדוקרינולוג, ואפשר שהוא יתחיל בהמלצת פסיכולוג. בעיות נוירולוגיות היפרטרופיה (גדילת יתר) של אזור או אזורים מוחיים מסוים הקשורים ברגש (Emotion), או היפרפלזיה (פעילות יתר) באזור מוחי או אזורים מוחיים מסוימים רלוונטיים, עלולים לחולל נטייה לעצבנות. אומדן הטיפול במצבים כאלה מתבצע אצל רופא נוירולוג. השלכות העצבנות השלכות העצבנות הן בדרך כלל שליליות בעליל. נטייה לעצבנות שהיא חריפה עלולה להיות מסוכנת במיוחד. אדם המגיב בעצבנות וחום רוח לאי - הבנות קטנות שעלולות להופיע בחיי היום יום או להקנטות קלות ואפילו לגילויים של ציניות קלה עלול להסתבך רבות, להפסיד אינטימיות, לאבד את מקום עבודתו, לפגוע באחרים, ולהסתבך בפלילים. טיפוס A וטיפוס B בפסיכולוגיה, אנשים אשר באופן עקבי מבטאים חוסר סבלנות טיפוסית, עצבנות הכוללת גם ציניות תוקפנית מוגזמת, נטייה לעוינות באופן כללי ואף להתקפי זעם קיצוניים. וכו' מכונים בדרך כלל טיפוס אישיות A. הקטגוריה מכילה אמות מידה ברורות לאבחון ולטיפול באלו השייכים אליה כביכול. האנטונים של קטגוריה זו הוא טיפוס אישיות B, המאופיין בהיעדר מוחלט של תכונות אלה. אנשי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - בן הזוג מעצבן אותי! נקודת מבט חדשה להסתכלות על חיי הנישואין. מאת יערה הולצמן ביסמוט אוף, עוד פעם הוא שכח לסגור את הדלתות של הארון והשאיר את הממרח פתוח? עוד פעם הוא השאיר את הסכין המלוכלכת בכיור, שרק השנייה סיימתי לנקות? כבר נמאס לי ללכת אחריו כמו אימא שלו ולאסוף את סימני הדרך שהוא משאיר בכל מקום. מה הקטע? אפילו לסדר את המיטה שלו זה קשה?! ולא משנה כמה פעמים אני אזכיר לו לשלם את הטלפון, לאסוף את המשקפיים מהתיקון או להביא מצרכים מהמכולת, הוא תמיד ישכח. די. מעצבן. אני נשמעת לעצמי כבר כמו דיסק שרוט שחוזר על אותו פזמון שוב ושוב. מה זה שווה אם הוא לא זוכר בעצמו? אז כבר פי אלף יותר קל לי לעשות את זה בעצמי! למה? אני שואלת, למה הוא לא יכול להיות קצת יותר מסודר? מה הבעיה לפשוט את הבגדים במקום אחד ולתלות אותם על הקולב? להרים את הזרוע לגובה 45 מעלות, זה מה שקשה לו?! ועוד לא דברתי על ההרגל המעצבן הזה להשאיר את האסלה מורמת כאילו שאני לא קיימת. והבר מצווה של גולדמן? והחתונה של מרום? למה אני צריכה לשמוע על זה רבע שעה לפני שצריך כבר להתייצב באולם? מה הסיפור לכתוב את זה על הלוח או ביומן? בשביל מה לכל הרוחות יש לו את הפאלם הכי משוכלל בארץ?! רגע, עוד לא סיימתי. ובשביל מה לחכות למועד האחרון והמאוחר ביותר על מנת לשלם חשבונות? למה לחכות? בשביל שינתקו את הטלפון? את החשמל? שיהיו לי בושות מהוועד על שלא שילמנו בזמן?! בקיצור, מר - גיז! הקערה מתהפכת על פיה... בעלים מלאי טענות כלפי נשותיהם ונשים כלפי בעליהן, אודות הרגליהם המעצבנים בכל התחומים. משום מה רובנו חיים במחשבה, שעל בן הזוג להתאים את עצמו וכמה שיותר מהר לאמות המידה שלנו אודות: סדר, ניקיון, טיפול בכספים וכד'. במרבית המקרים נדמה לנו שהדרך שלנו היא הנכונה והבלעדית, ואילו בן הזוג דרוש תיקון ושיפוץ. גישה כזו אינה פרודוקטיבית כלל והוכחה לכך, מספר הזוגות שחיים מתוך תרעומת הדדית וללא הצלחה לשנות את בני ... את הנכות הזו על מנת שאת לא תסבלי... ". מוסר ההשכל ברור ומצמרר. מובן שהבחורה התרצתה לו מייד והם נישאו ברוב הדר ופאר וחיו מאז באושר ועושר, עד עצם היום הזה. ומה זה אומר לגבי כל אחת ואחד מאתנו? ננסה לחשוב לרגע על ההרגל הכי מעצבן או החיסרון הכי נוראי של בן הזוג שלנו. כעת נדמיין לעצמנו שלמעשה אנחנו היינו אמורים להיוולד עמו, ובן זוגנו ברוב אצילותו לקח את זה על עצמו. הכעס מתפוגג מייד נכון? לא רק זאת, לפתע נמלאים רגשי הערכה והודיה ורצון עצום להטיב עמו. חיסרון בבן הזוג - יתרון עבורנו! זה לא סוד כי המערכת הזוגית בעולם המערבי עומדת בפני שוקת שבורה. כמעט כל זוג שני מתגרש ואף יותר מכך. האמת שאין זה מפתיע. כשהאווירה היא, שעלי לדאוג בראש ובראשונה לרווחה שלי, לשאוף לחיים קלים ומהנים ולהסיר את המכשולים ... על מנת להעניק לו. לתת לו. להיות עסוקים בו. ותאמינו לי, חכמינו ידעו מה הם אומרים כשהורו לנו על כך. רק הנתינה האינסופית, היא שיוצרת מחד אהבה מצדנו ומאידך... רצון להשיב לנו כפל כפליים מבן הזוג. 10 משפטים מרגיעים, לרגעים מכעיסים כל זה יפה מאד, אבל בתכל'ס מה עושים עם הממרח הפתוח? עם הקרש המורם בשירותים ועם הסכין המיותמת בכיור? לפניכם עשרה משפטים שירגיעו אתכם ויקלו על ההתמודדות עם מצבי היומיום המרגיזים: "זה בן הזוג שלי. יש לו מעלות ויש לו חסרונות והוא לא עושה זאת בכוונה כדי להרגיז אותי. זה פשוט הרגל אצלו". "לא אשנה אותו על ידי ביקורת, אוכל בעדינות כשנשוחח להזכיר לו או לבקש, וגם אם ישכח, לא אכעס עליו". "תודה על ההזדמנות לעבוד על מידת הסבלנות שלי ולאמן את השריר הרוחני הזה". "אחרי הכל זה לא מאמץ כזה גדול לסגור את הממרח או להדיח את הסכין. לא מדובר כאן בפיקוח נפש". "גם אני לא מושלמת. גם לי יש בודאי הרגלים מעצבנים, שאני מצפה שבן הזוג יחיה אתם בשלום ויקבל אותי כמו שאני". "אם נושא מסוים מאד מטריד את שלוותי (למשל נושא החשבונות), אקח זאת לידי מבלי להאשים או לשדר אכזבה". "בחרתי בבן הזוג בשל המעלות שלו, אולי כדאי שאזכיר לעצמי עד כמה הוא: נדיב, וותרן, רגוע, סלחן וכד'". "בן הזוג הזה נשלח במיוחד עבורי מהשמיים (מה שנקרא 'תפור על פי מידה'). גם אם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...