עצם שהאדם נולד עם רצון זאת הסיבה להכל, הרצון להבין לדעת וללמוד כל אלו הם רצון אחד, שהאדם נולד עם הרצון לרצות דברים, האם הרצון הוא דבר הכרחי? בוודאי, אם לא היה לאדם רצון לא היה לו רצון הישרדותי, רצון לאכול, לשתות, לישון, לחיות, רצונות כאלו מהיכן הם באים? מהרצון של האדם שנולד בתוכו. הרצון הוא עובדה. אדם עושה דברים כי הוא רוצה. ותמיד האדם ירצה. ע"מ שאדם ישרוד הוא צריך לרצות לאכול, לשתות, לישון. אבל נשאל בכנות האם קיימים דברים ללא רצון? התשובה היא כן: מערכת הגוף היא לא רצונית ואפשר לומר גם רצון האדם, אבל הרצון קיים ואדם רוצה שלא מרצון. אז יש כאן פרדוקס כאשר אדם רוצה לא לרצות. ולכן, הוא שוב יוצא רוצה. ולכן, האדם נולד עם רצון גם אם ירצה או לא - רצון זה דבר לא רצוני. וכן, המערכת של גוף האדם היא לא רצונית, הלב, הדם שזורם בגוף, פעילויות איברים פנימיים אין בהם ובין רצון שום דבר.
אז במציאות האדם רוצה תמיד למרות שהבחירה אם להיות עם רצון אינה רצונית. וכאן רצוני ולא רצוני הם דבר אחד. מה זה הדבר האחד שבו נמצאים הרצוני והלא רצוני? המציאות. כל דבר אם כן אפשר לומר שתוצאתו מהמציאות. תשובה זו תמוהה מאוד שכן כל אחד יודע אותה. שניהם זוהי מציאות אחת. מהי הגדרה של המציאות? היא הכל? היא כלום? מהי אותה מציאות? והאם קיימים בה כל אינסוף האפשרויות בתור מציאות ממשית או שמדובר רק באינסוף אפשרויות תיאורטיות שהמציאות בחרה מתוכן רק אחת מבין כל אינסוף האפשרויות להתקיים בעת נוצר היקום? חומר למחשבה.
050-3331-331