תקציר⬅ ... אישי / טיפול פסיכולוגי - על ההבדל בין אימון אישי לטיפול פסיכולוגי ''אז מה בעצם חדש כאן? '' ''אימון אישי''. כולם כבר שמעו על זה, ראו את זה בטלוויזיה, קראו משהו בעיתון, נתקלו בפורום באינטרנט, דיברו על זה בעבודה. אבל מה זה בעצם החיה הזו והאם לא אמרו את זה קודם? בעבודתי היומיומית כמאמנת אני נפגשת רבות עם השאלה הישירה - האם יש פה משהו חדש או שבעצם זו אותה הגברת הוותיקה של הטיפול הפסיכולוגי המוכר לכולנו בתלבושת חדשה? בהסוואה? התשובה היא חד משמעית: אלו הן שתי דיסציפלינות שונות במהותן. אז למה אנחנו מתבלבלים? כי לשתי הגישות השונות הללו, גישת "הפסיכולוגיה הקלאסית" וגישת האימון ישנם בכל זאת מספר מאפיינים בסיסיים משותפים: הפסיכולוג והמאמן עובדים עם אנשים שרוצים להשיג שינוי כלשהו בחייהם. הטיפול הפסיכולוגי, כמו גם האימון, נערכים במסגרת של "חוזה" (הסכם) בין אנשים כשחלוקת התפקידים ותחומי האחריות שלהם ברורים, קיים מערך של כללי אתיקה במסגרתם מתבצע התהליך ולרוב ישנו גם תיעוד של כרונולוגיית התהליך. בשני המקרים נדרשת מחויבות לשיתוף פעולה ויכולת לייצר רמת מודעות עצמית מסוימת שתי הגישות מבוססות על עוגנים תיאורטיים ונגזרות ממודלים וממערך הנחות יסוד. קיימת קבוצה מסוימת של "כלי עבודה" בהם נעשה שימוש הן בתהליך טיפולי והן בתהליך אימוני. אז מה בכל זאת עושה את הטיפול והאימון לשונים כל כך זה מזה? במשפט אחד - אלו הן שתי מערכות שונות של גישות לשינוי. ההבדלים באים לידי ביטוי ברבדים רבים וברמות שונות. אנסה לרכז את העיקריים שבהם: תשתית תיאורטית - האימון הוא אקלקטי (לקטני) מטבעו ושואב מקורותיו מדיסציפלינות שונות ביניהן פילוסופיה אקזיסטנציאליסטית, פסיכולוגיה חיובית, תורת הניהול, ספורט, שיווק, תקשורת, תיאוריות הומניסטיות ועוד. הפסיכולוגיה היא דיסציפלינה השואבת מקורותיה מבסיס ידע מרכזי אחד שגבולותיו מוגדרים - שדה נפש האדם. נקודת המוצא - האימון רואה את האדם כשלם, בעל כוחות ומשאבים, יצירתי, בעל מוטיבציה ומומחה לחייו. בעקבות כך, האוריינטאציה האימונית שמה דגש על מימוש הפוטנציאל האישי. השפה באימון היא שפה של כוחות, של עוצמות. הנחת העבודה היא שכשאדם מגיע לאימון - הוא זקוק לבהירות. מנגד, הטיפול שואף לריפוי מתוך הנחת עבודה שמשהו אצל המטופל השתבש, התקלקל. זקוק לתיקון. העיסוק והשפה, לפיכך, מתמקדים בקשיים ובחסמים. המטרה - מטרת האימון היא הגדרת מטרות והשגתן. במילה אחת - תוצאות. הדרך לשם בנויה על הנעה לפעולה ויצירת הרגלים חדשים. הטיפול, לעומתו, מכוון לשינוי מבנה פנימי, להקניית תובנות, לפיצוח חסמים וקונפליקטים. הדגש - באימון מתמקדים בעתיד אלטרנטיבי רצוי. זוהי הזירה שלנו. אנחנו קוראים לה "עתיד מיטבי". העיסוק הוא בעיצוב של מצב חדש. כשמתבוננים על ההווה באימון, עושים זאת כדי ליצור את העתיד. בוחנים את המקומות שיכולים להביא את המתאמן קדימה. לכן, אם הייתי צריכה להגדיר בשאלה אחת את מהות האימון הייתי שואלת: "לאן אתה שואף להגיע, ומה אתה מוכן לעשות בכדי להיות שם"? בטיפול, לעומת זאת, הניסיון הוא לתקן את הקיים, להבין את המקומות שהביאו את המטופל עד כה, להשתחרר מכבלי העבר. לכן שאלה מייצגת תהיה: "מהיכן התחלת ולאן זה הוביל אותך? " ובקצרה - האימון חוקר לצורך עשייה, הטיפול חוקר בשירות התובנה. עד כאן עסקנו באלמנטים הנוגעים להבדלים המהותיים בבסיס הגישות ובתשתית המעצבת את התכנים של כל אחת מהן. אך ההבדלים בין שתי הגישות באים לידי ביטוי גם ברמת התהליך: אופי הקשר - הקשר בין מאמן למתאמן הוא קשר שוויוני "בגובה העיניים" ואינו נמצא 'על שולחן הדיונים' בתהליך. המאמן משמש כלי בשירות הקשר שבין המתאמן לערכיו, מטרותיו, ייעודו וחזונו. מנגד, הקשר בין מטפל למטופל הוא קשר היררכי בין מומחה המספק ידע מקצועי ומומחיות בתחום בריאות הנפש, מביע דעה וממליץ לבין לקוח שמבקש תשובות. לעתים, יש עיסוק באופי הקשר המתפתח ככלי טיפולי. הקשר בין מאמן למתאמן הוא לרוב קשר רציף, שנמשך גם בין הפגישות השבועיות באמצעות מייל / טלפון וממוקד במשימות ופעולות. הקשר הטיפולי מורכב לרוב מפרקי השיחות המבודדות משבוע לשבוע. אם קיים קשר בין הפגישות הוא ממוקד לרוב בקשיים וחסמים. המדד להצלחה - ההצלחה בתהליך האימון מובהרת ומוגדרת מראש, בתחילת התהליך. היא מדידה ותחומה בזמן. ההגדרה שלה היא כזו שכשנגיע אליה נוכל לסמן עליה וי גדול. נדע שהגענו. עד כדי כך היא מפורטת, מוחשית וספציפית. ההצלחה בטיפול היא מושג עמום, מופשט, שלא משמש כנושא לדיון או כמושא בתהליך. הפרספקטיבה - כל אימון הוא אימון לאחריות אישית. ההנחה היא כי לכל אחד מאיתנו, בכל רגע נתון, קיים חופש בחירה וכל החלטה או עשייה צומחות מתוך החירות האישית שלנו. לכן, לא חשוב באיזו נישה אנו מאמנים: זוגיות, קריירה, תקשורת בינאישית או הקמת עסק, תהליך הלמידה באימון יכוון אותנו לגישה פרואקטיבית, יוזמת, פועלת ומניעה. גישה שמחזירה אלינו את השליטה על חיינו ומאפשרת בחירות מודעות ולקיחת אחריות עליהן. לפיכך, השלכות האימון הן תמיד כלליות. לחיים. הטיפול, מטבעו, עוסק בסוגיה ספציפית, בתחום תוכן מסוים כשהראייה היא ספציפית וממוקדת בפתרון קושי ייחודי. כך, גם ההשלכות הן ספציפיות ברובן ומכוונת לריפוי או תיקון של בעיה שעומדת על הפרק. ישנם הבדלים נוספים בין אימון לטיפול הנוגעים להתייחסות לאמוציות, לפחדים, ולקולות שליליים. אך אם תזכרו רק דבר אחד הנוגע להבדלים בין הגישות, חשוב שיהיה זה המסר המרכזי בבסיס הגישות: האימון מלמד אותנו לקחת אחריות, יוזמה, עשייה, מחויבות למטרות, הגשמה ומימוש. הטיפול מכוון אותנו להתבוננות, חקירה, ניתוח ופרשנות, תובנה ועיבוד תהליכים רגשיים - ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ההבדל בין טיפול פסיכולוגי ל"התמקדות"? בין טיפול פסיכולוגי לעבודה בשיטת ה"התמקדות" יש כמה הבדלים מעניינים: ניתוח או חויה רגשית? ההבדל משמעותי הוא בסוג החוויה. לפני כמה עשרות שנים, פסיכולוג בשם יוג'ין ג'נדלין רצה לבדוק מדוע יש אנשים רבים, רבים מדי לטענתו, שטיפול פסיכולוגי לא עובד עבורם כלל. הם עוברים מטיפול לטיפול, מדברים על בעיותיהם, משתפים, מנתחים יחד - ואין שינוי. הוא ועמיתיו הקליטו מאות שעות של טיפול. הם הבחינו בכך שהיעילות של הטיפול לא קשורה במטפל עצמו, אלא במטופל דווקא - ביכולת החויה שלו. לקוחות שדיברו בשטף, ברהיטות, לפעמים אינטלגנטיים ביותר - הפיקו מעט מהטיפול. לעומתם אחרים שדיברו לאט, בדקו מילים, תיקנו את עצמם, הרהרו תוך כדי דיבור - הם יצאו מרוצים, והפיקו תועלת. היה הבדל גם בעומק החויה שהם חוו. ג'נדלין החליט ללמד את כולם להיות כאלה בטיפול - או זה עם זה. הוא קרא לשיטה הזו "התמקדות", והחל ללמד אותה. "התמקדות" לא עוסקת בניתוח, או בבניית תיאוריות אודות הרגשות שלנו. התמקדות היא פחות חשיבה ויותר חוויה. והחוויה הזו משפיעה לעומק. בטיפול יש "השלכה" - ב"התמקדות", אין בטיפול נוצרת "השלכה" - המטופל מציב את המטפל בתור דמות מרכזית בחייו, מין תחליף הורה. הוא בונה איתו את הקשר כך, מה שעוזר לו לבנות שחזור של קשר שבמציאות היה קשה, ועכשיו ניתן יהיה לתקן אותו. בסוף "משחררים" את ההשלכה הזו. באימון לא נוצרת השלכה, ואנחנו המאמנים לא למדנו לעשות זאת. באימון אנחנו עומדים על אותו משטח, באותו גובה, המתאמן והמאמן. אין למאמן סמכות על המתאמן. מאמנים רבים בעיקר מקשיבים ומעט מאוד מציעים הצעות. הקשר הוא יותר כמו שני חברים שמשוחחים על משהו, אלא שהזמן מחולק באופן לא סימטרי, תמיד לכוון המתאמן. לכן אפשר בצורה מוצלחת לאמן חברים ובני משפחה, מה שלא עושים בטיפול. זה שאין השלכה מגביל, במידה מסוימת, את חוג הלקוחות. מי שהקשרים שלו עם כל אדם בעולם קשים מאוד - למעשה צריך את הפסיכולוג, כדי לעשות עליו השלכה. הוא צריך מישהו שימלא את דמות הורה. הוא לא יכול לעמוד עם המאמן על אותו משטח. ואדם שעומד במקום כזה יאלץ לוותר על שירותי מאמן ולהעזר בפסיכולוג. מי מכוון? כשאני קוראת את הספרים (המעולים!) של הפסיכולוגית אליס מילר, למשל, אני מתרשמת שיש לה איזה שהוא מסלול שהיא מעוניינת ללכת בו עם המטופלים. מסלול ארוך שמבוסס על תיאוריות פסיכולוגיות אלו ואחרות. אני מניחה שהיא מובילה באיטיות את המטופלים בדרך שנראית לה נכונה. ב"התמקדות", הלקוח מוביל. אין למדריך / מאמן / מקשיב כל משנה סדורה לגבי הכוון שבו הוא צריך ללכת. הוא מלמד את השיטה, ומספק הקשבה מכילה, תומכת, אמפטית, סבלנית, ומלאת אמון - אמון ביכולות הרבות של הלקוח. אמון בכך שהוא יתגבר על כל זה, ויביא יותר ויותר הגשמה ושמחה לחייו. זה התפקיד ... במיוחד בתחומים רגשיים. אני מתקוממת כאשר אנשים משכילים משתמשים בקרדיט שלהם כדי להציע הצעות שלא מבוססות על שום מחקר, משתמשים בקביעות שאין להן שום הוכחה, ומכוונים לקוחות לכוונים שיכולים להיות לגמרי לא מתאימים. אני בטוחה שיש פסיכולוגים משכמם ומעלה, שלא עושים זאת כלל, אבל ב"התמקדות", מראש, כל העניין הזה לא קיים. אין יעוץ. נקודה. יש לווי ותמיכה בתהליך הזה של בירור הרצונות העמוקים של האדם, וחתירה להגשמתם. יש פסיכולוגים שמרחיקים לכת וטוענים שכל קשר טיפולי מכיל עריצות רגשית, כמו ג'פרי מייסון, ולא רק הוא. גם אם הטענה הזו קצת מוגזמת, יש שם נקודות שוות הרהור. כמה קוים משותפים יש נושאים שלא מבדילים בין טיפול פסיכולוגי לעבודה בהתמקדות. למשל, אורך ההכשרה של המטפל. לפסיכולוגים יש הכשרה ארוכה ומקיפה, אולם יש גם מאמנים, מטפלים ומדריכי התמקדות שיש להם 10, 20 וגם 30 שנה של נסיון בעבודה עם אנשים, הכשרה רבה ומקיפה, והרבה ידע. למעשה גם הכותרת של המטפל / מדריך / מקשיב היא לא ההבדל העיקרי. ישנם פסיכולוגים רבים שעובדים עם השיטה, וגם מאמנים, עובדים סוציאלים, ואנשים שלומדים את הקורס וממשיכים לתרגל לבד או עם שותפים - מתחלקים ל"מקשיב" ו"מתמקד", ואח"כ מתחלפים. אני לא יכולה להסתיר שאני מאוד מאוד אוהבת "התמקדות"... אוהבת לתרגל ואוהבת ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכולוג יוצר בעיות - טיפול פסיכולוגי - איזה בעיה יוצרת פסיכולוגיה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על פסיכולוג יוצר בעיות - טיפול פסיכולוגי - איזה בעיה יוצרת פסיכולוגיה?. בעיית החרדה אחרי שהאדם יוצא מהדכאון. ישנם אנשים רבים בעולם שאין לה שמחת חיים ומצברוח. ואז הם פונים לפסיכולוג, ואז הוא מגלה את שיטת החשיבה החיובית וכל שיטה ואמונה אחרת. ואותה שטיה מעניקה לו שמחת חיים, הרעיון הוא שהוא הצליח לצאת מהדכאון. והוא שמח שהוא לא בדכאון. אך מצד האמת יש לו חרדה מהחזרה לדכאון. בעולם שלנו יש גם שמחה וגם עצב. ושניהם קיימים בהכרח. המקום היחיד שבו אין שמחה ואין עצב זה אך ורק ... מה שהוא לא רוצה, אם הוא רוצה רק את השמחה ולא את העצב, הרי שהוא בגהנום. ששם קורים דברים נגד רצונו. גם אם האדם מתכחש לחרדה הזו היא עדיין קיימת. ואין אדם בעולם שאינו חרד שיקרה לו דבר רע. וזה מה שנאמר, שהפסיכולוג אינו יכול לפתור את החרדה של אחרי היציאה מהדכאון. כל בעיה שהפסיכולוג פתר הרי שהוא באותו רגע יוצר לך בעיה חדשה. כי כעת הטוב של האדם תלוי בכך שישכח את הטראומה. כי הוא הגביל את הטוב לדבר מסויים. גם מי שיצר אצל עצמו ביטחון עצמי, כעת הוא תלוי בתחושה של כן \ לא בטחון עצמי. הרצון של האדם הוא בית הכלא. הרצון שלו מגביל אותו. זהו אזיק אלקטרוני, שאומר "רק כאן אתה ... את הבעיות בפתרונות. על ידי שהאדם קולט שהבעיה היא עצמה הפתרון. אם אדם מבין שהדבר הרע ביותר שקורה לו הוא הדבר הטוב יותר, הוא שווה ערך לטוב, הרי שמיד מסתיים החיפוש שלו על האושר. וההבנה היא על ידי ההבנה למה יש רע. כל אחד חושב למה יש טוב ורע, על האדם לשאול למה יש רע, אם יבין את הסיבה של הרע, שהאדם יבין כל כך טוב מה הסיבה של הרע, עד שהוא ירגיש שהוא עצמו בוחר להרגיש רע. כי מצד האמת האדם עצמו בוחר להרגיש רע מבחירה מלאה. רק שאינו יודע על כך. ועל ידי ההבנה למה יש רע האדם מבין מה הטוב שיש ברע וכך עובר לעולם שכולו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פחדים ופסיכולוגים - האם טיפול פסיכולוגי מועיל באמת? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על חרדות פחדים ופסיכולוגים - האם טיפול פסיכולוגי מועיל באמת?. חרדות פחדים ופסיכולוגים - האם טיפול פסיכולוגי מועיל? הפעם אשיב לשאלה, האם אפשר לצאת מחרדות? בן אדם סבל מחרדות, הלך לפסיכולוגים, פסיכיאטריים, ויצא מהחרדות. האם החרדות יכולות לחזור? ואם האדם שואל האדם החרדות יכולות לחזור, סימן שכן, הן כן יכולות לחזור כי אם הן לא היו יכולות לחזור, לא היתה לך שאלה. וכך בכל שאלה אחרת, כל עוד יש לך שאלה, אין וודאות, והכל יכול להיות. אני רוצה לחדד, שלא רק שהחרדות יכולות לחזור, אתה כרגע בחרדה, כיוון שהוא חרד מכך שהחרדות יחזרו, וזה מעיד על כך שלא יצאת מהחרדות. ונסביר האם הטיפול הוא איכותי כן או לא, והעניין הוא די פשוט, הדבר היחיד היציב בעולם זאת האמת, האמת חייבת תמיד להיות אותו הדבר. וכאשר טיפול הוא טוב ואמיתי לא יכול להיות שהוא יתהפך ושהחרדות יחזרו, לא תהיה אפילו שאלה. ונסביר כרגע את שורש החרדות, הפחד הוא מפני הרגשת הרע, פחד של האדם להרגיש רע ועכשיו זה תלוי בעוצמת הפחד אם זה יעבור למה שמוגדר חרדה. ובמציאות שהאדם מבחין בין טוב לרע, יש הבדל בין טוב לרע, הוא תמיד יפחד. ואם אדם יחיה בתפישה שהכל טוב, לא יפחד. וגם הוא יכול לחשוב שיש רק רע, ואז גם כן הוא לא יפחד יותר. כי אם יש רק דבר אחד, אין מה לפחד. והאדם יגיע למקום שיכול להיות שיגיד, עכשיו, יש רק טוב, אז אני לא מפחד, אבל מה ... בהמשך שיש גם טוב, אפחד שוב. זאת אומרת שגם מצב זה אינו יציב. והעניין הוא שמצב של רק טוב או רק רע, הוא מצב שהאדם מכיל גם את הטוב וגם את הרע ואף על פי כן הם טובים, או רעים כישות אחת. וכשהאדם מבין שהטוב והרע הם ישות אחת, הוא לא יפחד יותר. ואפילו אדם כשהוא שותה, הוא גם שותה מתוך פחד, כי למה הוא ישתה אם לא יפחד? האם פוחד לסבול שיהיה צמא? אתה מפחד למות? לסבול? אז למה אתה שותה? וכל פעולה ופעולה שהאדם עושה היא נעשית מתוך פחד, ומה זאת אומרת? כי אם אדם עושה פעולה, או כל בחירה שהוא בוחר, הוא בוחר או עושה אותה מיתוך ביטוי לכך שהוא רוצה להרגיש טוב. אם אתה בוחר לעשות פעולה, אתה חושב שזה טוב יותר מלא לעשות פעולה. ובמציאות יש דבר והיפוכו, מצד האמת, הכל דבר אחד ואז לא משנה אם תעשה או לא, ומצד הצמצום יש ישויות שונות כמו הזמן, המקום ועוד ישויות רבות ואף על פי כן מצד הפרספקטיבה של השלם, הכל אחד ממש. על כן נסכם, אם ישנה עדיין שאלה האם החרדות יכולות לחזור, בוודאי שכן. כי עצם השאלה נובעת מתוך חרדה, והיה ולא היתה אפשרות שהחרדה תחזור לא היתה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ טיפול פסיכולוגי - גישות טיפוליות בהיותי פסיכולוגית, עברתי (ואני ממשיכה לעבור) הכשרה ארוכה שנועדה ללמד אותי כיצד לטפל באנשים ולסייע להם במצוקות שונות. מאז ומתמיד התעניינתי בקשר ההדוק בין גוף ונפש ובהשפעה ההדדית המתקיימת ביניהם. משיכה זו, בין השאר, הביאה אותי לבחור בתחום הפסיכולוגיה השיקומית, המתמחה בטיפול באנשים שעברו משבר כלשהו. המשבר יכול להיות גופני, נפשי, חברתי או משבר מסוג אחר. דוגמאות ספציפיות יכולות להיות: תאונת דרכים, מחלה כרונית, גירושין, פיטורין, פרידה, מוות של אדם יקר ואהוב ועוד. באופן אישי, אני מאמינה בכך שגם כאשר ישנם סימפטומים גופניים, ... כלשהי, אני תמיד בודקת את הרקע לפריצת המחלה והסימפטומים, וחוקרת סיבות רגשיות אפשריות שמשפיעות על הופעתה ועל מהלכה. בנוסף, הראייה שלי היא את האדם כמכלול, תוך התייחסות להיבטים השונים הקשורים להתמודדות, כגון רגשות, התנהגות, השפעת הסביבה וכו'. בטיפול הפסיכולוגי ה"קונבנציונלי", אני כמעט תמיד משלבת גישות נוספות שלמדתי במשך השנים, ואשר משפרות מאוד את יעילות המפגשים ומביאות תוצאות אפקטיביות ביותר. אני ממשיכה ללמוד ולהתפתח ללא הרף. הגישות הטיפוליות שלי הגישות הטיפוליות בהן אני נוקטת משתנות ללא הרף ואני משתדלת להתאים את דרכי הטיפול לאדם שנמצא מולי. אפשר לומר שהתחלתי את דרכי כפסיכולוגית כשאני "נושאת את דגל" הטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי. סוג טיפול זה נראה לי הדבר היעיל והנכון ביותר, ממוקד ואפקטיבי, בלי לחפור יותר מדי בעבר, טיפול שנותן כלים מעשיים להתמודדות. אולם, עם השנים דברים השתנו. גיליתי כי אין "מתכון" אחד שמתאים לכולם. גיליתי גם שהטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי לא תמיד מצליח לעזור לאנשים. גם אני ניסיתי להשתמש בכלים כדי לשנות את דפוסי החשיבה שלי ולא הצלחתי. אז התחלתי לחפש דרכים אחרות, פתרונות אחרים. ניסיתי טיפול דינאמי, ניסיתי שיטות הוליסטיות כגון קינסיולוגיה (מוח אחד), ביופידבק (טיפלתי בביופידבק בשילוב עם טיפול קוגניטיבי - התנהגותי) וניסיתי עוד דברים רבים אחרים שאספתי במהלך הדרך. בחלק מהשיטות, כגון ה - EFT ו - The Release Technique, אני עדיין משתמשת כיום. כיום ניתן לומר שאני מטפלת בגישה אקלקטית ואינטגרטיבית. במילים אחרות, אני לוקחת עקרונות מגישות שונות ומשלבת אותם בטיפולים, הכל בהתאם לצורכי היושב מולי. עם זאת, ישנם מספר עקרונות שמנחים אותי בעבודתי: 1. מודעות. תמיד הרגשתי כי מודעות היא חלק חשוב בעריכת שינוי ובמהלך השנים נוכחתי בכך גם מניסיון מקצועי. לכן, בעבודתי אני מנסה להביא את האדם לידי מודעות ל"אוטומטים" שמנהלים אותו: דפוסים, מחשבות, הרגלים והתנהגויות שמפריעים לאיכות חייו. באופן מטאפורי ניתן לומר שאני מציבה מעין מראה מול המטופל, שמשקפת לו את אותן התנהגויות ותגובות אוטומטיות שמנהלות את חייו. רק לאחר שהוא מסוגל לראות מה מעכב אותו, כלומר, לאחר שהגיע למודעות, באפשרותו לבחור מחדש בדרך אחרת. אולם למרבה הצער, פעמים רבות המודעות אינה מספקת כדי לערוך שינוי. לא פעם מגיעים אליי מטופלים שמודעים מאוד לגורמים להתנהגותם, ולמרות זאת הם אינם מצליחים לערוך שינוי אמיתי בחייהם. למרות מודעותם הרבה, שוב ושוב הם נופלים בפח של אזור הנוחות, הפחדים ודפוסים נוספים שגורמים להם לתסכול רב בעמידותם לשינוי. 2. הנכונות לראות. נוכחתי לדעת כי כל עוד האדם ... את התשובה הנכונה (לדעתי) על מגש של כסף. אולם הניסיון לימד אותי שזה לא עובד. על האדם שמולי להגיע בעצמו לפתרונות הנכונים עבורו. אני נמצאת שם כדי לעזור לו בכך, לכוון, לתמוך ולעודד, אולם אינני יכולה לעשות את העבודה במקומו. כדי שיתחולל שינוי אמיתי, המטופל הוא זה שצריך לקחת אחריות על עצמו ועל חייו, ולבחור בדרך אחרת. זה לא קל! אבל זה שווה את זה. ובעיקר, אני אוהבת לעבוד עם אנשים. אני אוהבת להיפגש, לשמוע את הדברים הכנים והאמיתיים ביותר, לחוש קרבה ואהבה. לעתים אנשים שואלים אותי, "לא נמאס לך לשמוע צרות של ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פסיכולוגיות בהפרעות אכילה - מבוא להפרעות אכילה, מצבים בהם הרגלי האכילה של האדם אינם נורמליים, עשויים להיות מגוון סיבות וגורמים פסיכולוגיים. הפרעת אכילה מאופיינת בהרגלי תזונה לקויים, כלומר, באכילת יתר או באכילה שאינה מספקת, הפוגעת באדם במישור הפיזי או הנפשי. בעשורים האחרונים חלו שינויים בהגדרות של הפרעות אכילה. השינוי נובע מהשאיפה לקטלג אבחנות שונות בצורה מדויקת יותר. התוצאות הן: 1.השינויים גורמים לתנודות משמעותיות בשכיחות. 2.החולות מדלגות מאבחנה אחת לשנייה. ... באופנים שונים. תוכן עניינים: 1 פיקה 1.1 קריטריונים לפי הdsm5 2 העלאת גרה 2.1 קריטריונים לפי הdsm5 3 אנורקסיה נרבוזה 3.1 סימפטומים של המחלה 3.1.1 סיבות 3.1.2 תאוריות המנסות לתת הסברים 3.2 קריטריונים לפי הdsm5 4 בולמיה 4.1 סימנים וסימפטומים 4.1.1 סיבות פסיכולוגיות 4.2 קריטריונים לפי הdsm5 5 אכילה כפייתית 5.1 הסיבות הפסיכולוגיות הן תלויות תאוריה 5.2 קריטריונים לפי הdsm5 6.1 ביבליוגרפיה פיקה: תופעה נדירה שבה ילדים או מבוגרים אוכלים חומרים שאינם מיועדים למאכל, לדוגמה חול, סיד, חצץ, עשב, בדלי סיגריות, פיסות נייר או פיסות זכוכית. תופעה זו שכיחה אצל אנשים עם פיגור ואוטיזם ומופיעה גם אצל מבוגרים במצב פסיכוטי. המשותף לקבוצות האלו הוא שתפיסת המציאות שלהם ... קלינית). אנורקסיה נרבוזה: החולים בהפרעה זו מדחיקים את תחושת הרעב שלהם באופן אובססיבי, עד לכדי הרעבה עצמית. המשותף לכל המקרים הוא שבנוסף לסימפטומים של חוסר תיאבון ואי יכולת לאכול נלווה דימוי גוף מעוות וכיוון שישנו סימפטום של שיפוט לקוי, נולד הספק האם מדובר בנוירוזה או בפסיכוזה. לסובלים מהתופעה חשיבה מאורגנת וללא בלבול, פרט לתפיסת הגוף. אין סימנים אחרים לניתוק מהמציאות. סימפטומים של המחלה: קיים פחד גדול מאוד מאכילה והשמנה. חלק גדול מתשומת הלב, המחשבה וההתנהגות השגרתית יתמקדו באוכל, בדרכים להפחתת כמות המזון הנצרכת ובבדיקת מצב הגוף ומשקלו. הנטייה של הלוקה באנורקסיה היא להסתיר ולהכחיש את המצב, להתנגד לטיפול, ולשמור את רוב הפעולות שקשורות לאוכל ולירידה במשקל בסתר, הרחק מעיני אחרים. הרבה מהחולים מתאפיינים במניפולטיביות ותחרותיות. סיבות: מחלת נפש. בעלי אישיות אובססיבית, פרפקציוניסטים, מופנמים, תחרותיים. גורמים חברתיים. בעיות בזהות מינית וביניהן דימוי גוף פתולוגי. לפי חלק מהחוקרים אנורקסיה נובעת מצורך עמוק באוטונומיה שנובע מהימצאות במשפחה ... ההיבטים או הכוחות של הקונפליקט, מצד אחד היצר (איד) ומהצד השני כוחות הריסון (הסופר אגו). באנורקסיה שמופיעה בתחילת גיל ההתבגרות, נראה שהנערה המתפתחת מפסיקה לאכול למעשה כדי לעכב את ההתפתחות הנשית שלה. בחוסר משקל, הגוף נראה כמו של בן, המחזור החודשי נפסק ובטיפולים הדינמיים מתברר שהנערות האלו חוששות לגדול ולהפוך לנשים. האנורקטית רוצה להישאר ילדה. התאוריות המשפחתיות גורסות ש הנערה האנורקטית או הנער האנורקטי הוא רק החולה המזוהה (IP) על פני השטח בעוד הבעיה היא המשפחה ומערכת היחסים בה. כלומר, היא ה - I.P. המסמנת שיש בעיה ביחסים המשפחתיים. למעשה, המצוקה שלה היא ביטוי מוחשי למצוקה של כל חברי ... אימונים פיזיים אכזרית או קשה, צום, שינויי מצב רוח, דיכאון, ביקורת עצמית קשה, הערכה עצמית מוגדרת על ידי משקל, פחד מפני חוסר יכולת להפסיק לאכול באופן רצוני, עייפות, חולשת שרירים, ריקבון שיניים, פעימות לב בלתי סדירות, הימנעות מאירועים חברתיים. סיבות פסיכולוגיות: חרדה מעליה במשקל, דיכאון, חוסר אונים ורגשות אשמה נפוצות בקרב הבולימיות. הדימוי העצמי הפגוע, יחד עם הבושה והאשמה על כל התקף זלילה, עשויים להיות הרסניים. נערות בולימיות מנסות להסתיר את מחלתן, ובכך עשויות לצמצם מגע חברתי, ולהתרחק מפעילויות שאהבו לעשות בעבר. גורמים פסיכולוגיים כמו הערכה עצמית ירודה, ריקנות וצורך בשליטה. כאמור בולמייה מאופיינות בצורך פתולוגי להפחית במשקל, ובהתעסקות כפייתית באוכל, בצורת הגוף ובמשקלו, בעיקר על רקע של דימוי עצמי וערך עצמי נמוכים מאוד. הסובלים מהפרעות אכילה נוטים לשפוט את עצמם באופן כמעט מוחלט במונחים של צורת הגוף, משקלו ומידת יכולתם לשלוט עליהם. האוכל מאבד את ערכו ... לעתים הם מרגישים שאם יהיו במשקל - יתר, זה יעשה אותם פחות מושכים וישמור את האחרים במרחק בטוח. ככל שהם עולים יותר במשקל, כך הם מנסים יותר לעשות דיאטה, והדיאטה בדרך כלל מביאה לזלילה הבאה, אשר יכולה להיות מלווה ברגשי חוסר אונים, אשמה, בושה וכישלון. הסיבות הפסיכולוגיות הן תלויות תאוריה: 1.לפי הביהביוריסטים, מתמקדת בגירוי ותגובה נצפים ומתייחסת לכל ההתנהגויות כאל תוצאה של התניה וחיזוק. כל הפרעות האכילה הן התנהגויות המחוזקות באמצעות מגוון חיזוקים. אנשים עלולים לפתח השמנת יתר בעקבות גירוי ספציפי - למידת הימנעות מגירויים - פתרון. 2.לפי פרויד, אכילת יתר נובעת מפיקציה בשלב האוראלי, המתמקד בהפקת ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכולוגיה חיובית, במה היא שונה מהפסיכולוגיה הקלאסית ומהן יתרונותיה? פסיכולוגיה חיובית היא ענף בפסיכולוגיה העוסק בחקר האושר והשגשוג האנושי. זוהי גישה חדשנית שהתפתחה בעשר השנים האחרונות, אשר שמה לה למטרה לפתח דרכים להגדלת האושר של בני האדם, תוך שימוש בעוצמות, חוזקות וכישורים של האדם ופיתוחם בהקשר האישי, הניהולי והארגוני. הפסיכולוגיה החיובית שואלת כלים מגישות הפסיכולוגיה ההומניסטית והיא מעניקה לאדם ארגז כלים עוצמתיים למימוש והגשמה עצמית. מטפל המשתמש בגישת הפסיכולוגיה החיובית, שואף לשפר את חייהם של אנשים תוך זיהוי העוצמות, החוזקות והכישורים החיוביים הטמונים באדם ופיתוחם. דבר המוביל לתחושת אושר ורווחה אישית. במה שונה הפסיכולוגיה החיובית מהפסיכולוגיה הקלאסית? הפסיכולוגיה החיובית היא בעיקרה מחקרית והיא החלה את דרכה כתחום חדש בפסיכולוגיה בשנת 1998, כאשר מרטין סליגמן, פסיכולוג אמריקאי יהודי, נשיא האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, ממייסדי הפסיכולוגיה החיובית שאל את השאלה: "כיצד הפסיכולוגיה איבדה את דרכה? " תשובתו לשאלה זו הייתה, כי הפסיכולוגיה הקלאסית שהתפתחה מהפסיכואנליזה ומבוססת על המודל הרפואי, כל הזמן חשבה שלילי ושמה דגש רב מדיי על פסיכופתולוגיה ודיספונקציות נפשיות. בניגוד לפסיכולוגיה הקלאסית, אין הפסיכולוגיה החיובית באה לטפל בהפרעות נפשיות. עיסוקה העיקרי של הפסיכולוגיה החיובית הוא הניסיון למצוא ולטפח כישרונות אנושיים ותחומי חוזק מרכזיים, הטבועים באדם מיום היוולדו והדרכים לטיפוח כישרונות וחוזקות אלו. הגישה שמה דגש על כך שלאדם יש אפשרות בחירה ואחריות לבחור וכי האדם פועל לחיפוש משמעות, יצירתיות וערכים. מרטין סליגמן מגדיר את הפסיכולוגיה החיובית כגישה פסיכולוגית שמטרתה לעסוק בפאן הבריא והחיובי של האדם והעצמת תכונות וחזקות של האדם ליצירת אושר ורווחה נפשית. נושא האושר והדרך להשגתו העסיקו פילוסופים רבים, בתקופות חיים שונות. עוד בתקופת יוון העתיקה: טען הפילוסוף סוקרטס - (469 - 399 לפנה"ס) כי הדבר המוביל את האדם לאושר הוא המודעות ... האינדיבידואליזם וטענו כי מקורו של האושר הוא בחשיבה רציונאליות. ג'ון סטטיוארט מיל, פילוסוף וכלכלן אנגלי (1806 - 1873) שתמך בלוגיקה ופילוסופים תועלתנים נוספים, טענו כי מקורו של האושר הן בפעולות מוסריות, המביאות אושר לכמה שיותר אנשים. במאה ה - 20, הפך נושא האושר למושא עיון וחקירה פסיכולוגית מדעית. את הכוח הפסיכולוגי הראשון היווה זיגמונד פרויד (1856 - 1939) נוירולוג וחוקר פסיכולוגי, אבי הפסיכואנליזה, אשר הציע כי הדבר אשר משפיע על רמת אושרו של האדם הוא התת מודע. הפסיכואנליזה (שיטת פסיכותרפיה) של פרויד התפתחה ממצבים נוירולוגיים שלא היו להם הסברים והדגש של פרויד היה, על דחפים אלימים הפועלים בנפשו של האדם: סקס, תוקפנות ויצר המוות. הכוח הפסיכולוגי השני התפתח מאוחר יותר, באמצע המאה ה - 20, כזרם שהתחרה בפרויד, הוא נקרא הביהביוריזם (הגישה ההתנהגותית). ג'ון ב. ווטסון (1958 - 1878) ופרדריק סקינר (1904 - 1990) היו ממייסדי הגישה. הגישה עסקה בעיצוב התנהגות על ידי התניות, חיזוקים ועונשים וטענה כי הילד נולד כטבולה ראסה - לוח ... תפקיד חשוב בעיצוב התנהגות. בשנות ה - 50 - 60 קמה התמרדות כנגד הממסד הפסיכיאטרי, שמתבונן על הצד האפל והפתולוגי של האדם. הטענה הייתה, כי הממסד הפסיכיאטרי פיתח בשנת 1952 את ה - DSM, ספר אבחנה הכולל 60 סוגים של פתולוגיות (הפרעות / דיספונקציות נפשיות) - לשם מטרות מסוימות. אדם הפונה לטיפול במסגרת ציבורית, יצטרך לעבור אבחון פסיכיאטרי כדי לזכות במימון הטיפול. במסגרת זו, הוא יזכה לאבחנה פתולוגית, (ע"י פסיכיאטר או פסיכולוג שעימו הוא ייפגש) כבעל "הפרעת אישיות" כל שהיא, גם אם פנייתו אינה על רקע פתולוגי - על מנת לקבל טיפול. הדבר יוצר תפקידים חדשים, היררכיות וכדומה. גישה זו, רואה אך ורק את "חצי הכוס הריקה" באישיותו ובמהותו של האדם. לאחר מלחמת העולם השנייה, עלתה גישה דומיננטית שלישית והיא ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכולוגיה הפוכה. על מי בדיוק אתה עובד ואיך בדיוק אתה עושה את זה? לפעמים כאשר האדם נקלע למריבה כלשהי הוא מתחיל לחשוב על איך לעשות פסיכולוגיה הפוכה לזה שעומד מולו. הרצון הזה לעשות פסיכולוגיה הפוכה לזה שמולך, נובע כמובן מהשטות של משחקי הכוח שהאדם שקוע בהם. האדם רוצה "לנצח" את זה שמולו, אז הוא מנסה לחשוב איך לעשות פסיכולוגיה הפוכה לזה שמולו. אבל באמת, האדם לא עושה שום פסיכולוגיה הפוכה לזה שכנגדו, אלא רק לעצמו. כי באמת היחיד שעושה כאן פסיכולוגיה הפוכה ומניפולציה אמיתית, הוא כמובן היצר הרע של האדם עצמו שרוצה כמובן להשמיד אותו בגוף ובנפש. אם היצר הרע יבוא לאדם ויבקש ממנו להכניס את היד לאש, האם הוא יעשה זאת? לא. אז מה היצר הרע של האדם עצמו עושה כדי לגרום לו לנזק, הוא מציע לו לעשות פסיכולוגיה הפוכה לחברו כדי לנצח אותו. אבל באמת הפסיכולוגיה ההפוכה היחידה שקורת כאן היא של האדם מול עצמו, היצר הרע של האדם עצמו עושה לו פסיכולוגיה הפוכה מול עצמו. האדם בטוח שהוא מאוד "חכם" ושהוא עכשיו ילמד לקח את חברו, הוא יעשה לחברו פסיכולוגיה הפוכה ויצליח "לנצח" אותו, אבל באמת הפסיכולוגיה ההפוכה שקורת כאן, היא של האדם על עצמו, האדם מעניש את עצמו במו ידיו. לריב עם מישהו פירושו של דבר לקחת את היד שלך ולהכניס אותה לאש. מי האדם הכי חשוב בעולם? אתה. מי הכי אוהב אותך בעולם? היצר הטוב שבך. מי הכי שונא אותך בעולם? תשובה: היצר הרע שבך. מי הכי רוצה לגרום לך לנזק בעולם? תשובה: היצר הרע שבך. לא ... עצמך. מי המפסיד הגדול ביותר מהמריבה? תשובה: אתה. מי גורם לך לזה? תשובה: אתה! יחד עם זאת מי החבר הכי טוב שלך בעולם? תשובה: השכל שלך שיש לך במוח. לא תאמין, השכל שלך הוא החבר הכי טוב שלך בעולם. וכיצד ניתן להתגבר על האויב הגדול ביותר שלך שהוא היצר הרע שלך ששולח אותך לריב עם אחרים ולעשות להם פסיכולוגיה הפוכה? תשובה: באמצעות פסיכולוגיה הפוכה! הדרך הטובה ביותר להלחם ביצר הרע שלך היא באמצעות פסיכולוגיה הפוכה. למה הכוונה? מאוד פשוט. עליך לבדוק מה הוא רוצה שתעשה ופשוט לעשות הפוך. אל תתרגש מהיצר הרע שבך, אל תפחד ממנו, הוא דמיוני בלבד. פשוט תשאל את עצמך, מה היצר הרע רוצה שאני יעשה? תשובה: הוא רוצה שאני יריב עם זה שמולי ושאני יעשה לו פסיכולוגיה הפוכה. אז מה עליך לעשות נגד היצר הרע שבך שרוצה לגרום לך לנזק? פשוט לעשות לו פסיכולוגיה הפוכה, דהיינו להתעלם ממנו לגמרי. פשוט להתעלם מהרע הדמיוני לגמרי! פשוט במכה אחת להחליט בראש שאתה מפסיק את המריבה. פשוט תקשיב לחבר הטוב ביותר שלך שהוא היצר הטוב שבך, השכל שבך, שמבין שבאמת הטעות הגדולה ביותר שאתה יכול לעשות היא להמשיך לריב עם החבר שלך, מאחר שאתה פוגע בעצמך בלבד. תשאל את עצמך, נניח שמישהו היה עומד בתוך אש ומקלל אותך מתוך האש, האם היית קופץ אחריו לתוך האש כדי "לנקום" בו? למה לא בעצם, קפוץ אחריו לאש ותלמד אותו לקח, שילמד לא לפגוע בך. למה שלא תעשה לו איזו פסיכולוגיה הפוכה? אלא שאם תקפוץ לתוך האש, הרי שמי שכאן עשה לך פסיכולוגיה הפוכה, הוא היצר הרע שבך. רק טיפש גמור יקפוץ לתוך האש כדי לנקום במישהו. עם כל הכבוד לשטות של הנקמה, עדיין יש גבול לכל תעלול. לא צריך לקפוץ לתוך אש כדי לנקום במישהו אחר, נכון? כאשר אתה מנסה לעשות פסיכולוגיה הפוכה לחבר שלך, אתה בעצם פוגע רק בעצמך, כי אתה במו ידיך ממלא את עצמך בשנאה מיותרת. מתי אתה ישן טוב יותר בלילה, כאשר אתה שונא מישהו או לא? מתי הנפש שלך תרגיש טוב יותר, עם או בלי רגשות שנאה / כעס ונקמה? למה פשוט שלא תעשה פסיכולוגיה הפוכה אמיתית ליצר הרע שבך, ופשוט תתעלם ממנו לגמרי? למה שלא תפסיק לריב עם סביבתך, מה אכפת לך מה חושבים עליך. האם אין לך חיים משל עצמך, שאתה צריך לריב עם זה שמולך? מה היית עושה אילו זה שמולך לא היה רב איתך? למה שלא תעשה את זה כבר עתה?! למה שלא תתעלם מהרע לגמרי ותתעסק בחיים שלך ובעשיית טוב בלבד? לפעמים כאשר האדם משפיל מישהו אחר, זה גורם לו להרגיש חזק יותר. אבל זו כמובן נובע לא מחוזק אלא מ חולשה פנימית. וכפי שכבר התבאר בהרחבה במאמר בגלל מה אתה אוהב את עצמך? עד כמה אתה חזק מבפנים ? כי מי שחזק מבפנים, אינו פוגע באחרים. להשפיל מישהו כדי להרגיש חזק, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... טיפוליות בתחום הפסיכיאטרי - פסיכולוגי בשיטת הביופידבק. מאת ד"ר יגאל גליקסמן הנחת היסוד בשילוב שיטת הביופידבק בתהליך הטיפולי היא כי היחסים הקיימים בין המטפל, המטופל והמכשור מהווים את הבסיס הטיפולי הייחודי של בשיטת הביופידבק. מנסיוני הקליני למדתי כי במקרים כמו התקפי חרדה, פניקה וסוגים שונים של תופעות פסיכוסומטיות יהיו האספקטים הפסיכולוגיים דומיננטיים בעוד שבמקרים כמו: שיקום שרירים לאחר תאונה או אירוע מוחי, הם יהיו פחות דומיננטים. העובדה היא שהם תמיד קיימים!!! זו אקסיומה מאד מקובלת בעולם המדעי כי כל שינוי מודע או לא מודע בתיפקוד השכלי - רגשי יגרום לשינוי מקביל בתפקוד ... מתנהגים באופן שבו הצורך " להראות " Appearing תופס מקום ראשון בסדר העדיפויות "לקיים" Being. שיטת הביופידבק מבוססת על הרפואה - ביולוגיה, פסיכולוגיה וטכנולוגיה. השיטה מחדדת את רגישותו ומודעתו העצמית של המטופל ובכך מאפשרת לו להגיע למסקנה כי קיימות בו למעשה שתי דמויות: ה אמיתי The real וה: "ציבורי" The Public. מטופלים אלו אינם מודעים לעובדה שהעצמי שלהם Personal Self שונה באופן משמעותי מהעצמי המוצג לעולם האנושי. העובדה ששיטת הביופידבק מראה את השוני המהותי והברור בין מה שהמטופל חושב ומאמין שהוא מרגיש לבין מה שגופו משדר (סודות המוסתרים על ידי הנפש מתגלים על ידי הגוף) הופכת אותה לאחד הכלים הטיפוליים הייחודיים שבאמצעותם ניתן לקבל מידע אוביקטיבי בזמן אמת לגבי הדיאלוג הפסיכופיזיולוגי המתרחש אצל המטופל. לכן שילוב השיטה בפסיכותרפיה מהווה יתרון משמעותי לצורת טיפול וורבלית בלבד. לדוגמא: טכניקות ההקהייה - Desensitization הידועה כאסטרטגיה טיפולית אפקטיבית יכולה להיות מועשרת ומדוייקת יותר בשימוש במכשור הביופידבק. כלומר ניתן לזמן את הנושא הטיפולי בצורה מכוונת, לבצע סימולציה, לבקר ולנטר תגובות אישיות לגרויים. ניתן כמובן לשלב גם טכניקות של "הצפות" Flooding E.M.D.R לצורך טיפול במקרים כגון: P.T.S.D. שיטת הביופידבק מאפשרת גישה נוחה לתכנים פסיכולוגיים קונפליקטואליים משמעותיים. המטופל מקבל ומבין את נתוני האינטראקציה בין מחשבותיו ותחושותיו לבין תגובותיו הפיזיולוגיים. ניתן לראות במכשור של שיטת הביופידבק מעיין ברומטר פסיכולוגי המאפשר למטופל להמצא במצב של הרפייה מבוקרת, להכנס לעולם המחשבות והדמיונות והפנטזיות שלו ולראות אילו מהן גורמות ויוצרות שינוים פיזיולוגיים באופן קבוע. ניתן להמחיש למטופל את מקור הקונפליקט על ידי שיקוף רמת המתאם בין הדימויים המדווחים לבין הנתונים האוביקטיביים הזורמים ומתקבלים בו זמנית באמצעות המכשור. באמצעות שיטת הביופידבק קיימת הקונקרטיזציה המיידית האוביקטיבית הפחות מאיימת על המטופל מאשר זו המתקבלת בטיפול וורבלי. באמצעות השיטה ניתן להמיס ולפרק את אותו חלק רציונלי דומיננטי אצל המטופל עם "ההבנה האינטלקטואלית " ומאפשרת לו לקבל מידע לא מילולי משמעותי ביותר על המערך הפסיכופיזיולוגי שלו. בפסיכותרפיה קלאסית אין בדרך כלל גישה למה שמוגדר כ: Transtional Object T.O =המשמש כמו הדובון או הסמרטוט של עבור הילד לפני שינה. המכשור של שיטת הביופידבק, ההוראות הניתנות במהלך הטיפול יכולים לשמש בתפקיד ה: T.O ועל ידי כך לחזק את דמותו של המטפל ולהפכה לגורם חיובי, מכיל, מגן, תומך ומעודד. מהם הבדלי התיחסות המטופלים לשיטה? מטופלים היסטריים מגיבים בנטיה להשתעמם ביתר קלות, הם מזניחים את התירגול היומי ולעיתים ישנן להם תופעות של over reaction המוצאים את ביטויים בתיפקודים הפיזיולוגיים, כמו כן ישנם להם קשיים באינטגרציה קוגניטיבית של האינפורמציה המתקבלת על ידי המכשור, הם ... לכל קשר עם המכשור. לדוגמא: הצמדת החיישנים על קצות האצבעות. לכן יש צורך ברגישות מצבית של המטפל ורצוי לעבוד איתם בחדר מואר היטב ובמצב של ישיבה. מטופלים אובססיביים קומפולסיביים מתמידים בתירגול אך לעיתים מנסים להציב לעצמם מטרות שקשה להשיגן. עבורם שיטת הביופידבק מייצגת מצב של הצלחה או כישלון. ריכוז פסיבי קשה להם במיוחד. לעיתים ישנה להם התיחסות ריטואלית לביופידבק, הם חשים בקושי פנימי ובחוסר ... האינפורמציה המתקבלת באמצעות המכשור יותר כביקורת מאשר משוב אוטנטי ואמין המשקף נאמנה =כמראה את המצב והתהליך בו הם נמצאים. קיים גם שילוב מוצלח של טיפול בביופידבק במקרים עם אינדיקציה פסיכיאטרית: היבטים קוגניטיבים של חרדה קשורים לרוב התחושות של חוסר אונים, תיסכול רב ובמיוחד אובדן שליטה. ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכולוגיה קלינית - מונחים - מבוא פסיכולוגיה קלינית: ענף של הפסיכולוגיה העוסק בניתוח ופתרון בעיות נפשיות. פרשנות (פסיכולוגיה): כלי מרכזי להתערבות טיפולית במסגרת טיפול פסיכודינמי, בו תגובת המטפל מאפשרת תובנה חדשה או חוויה חדשה אצל המטופל. איד: מונח שטבע זיגמונד פרויד לציון החלק בנפש האדם המורכב מדחפים ואינסטינקטים פרימיטיבים. אגו: העצמי או האני. מונח שטבע פרויד לציון החלק בנפש שתפקידו מציאת דרכים בטוחות ונאותות לספק דחפים אינסטינקטיביים. סופר אגו: אני ... מבטא את התכנים הרגרסיבים באופן נשלט, כמו על ידי יצירה אומנותית או ביטוי יצירתי אחר. תאוריית יחסי אובייקט: ענף של תיאורית הפסיכואנליזה אשר שם דגש על יחסים בינאישיים, בעיקר על המשפחה ובמיוחד בין האם לילד. המשמעות של "אובייקט" היא למעשה אדם, ובמיוחד האדם המיוחד המהווה אובייקט או מטרה של רגשות וכוונות של אדם אחר. המשמעות של "יחסים" מתכוונת ליחסים הבינאישיים ומדברת על המשקעים של מערכות יחסים בעבר, המשפיעים על אדם בהווה. ... של העצמי ושל אחרים ובאופן בו הן מבטאות עצמן במצבים בינאישיים. אובייקט מעבר: תיאור והגדרת היחס של התינוק אל חפץ שהתינוק מתקשה להתנתק ממנו, בשל העובדה כי החפץ נבחר בידיו, לסמל ולייצג לו את האם, שאיננה יכולה להיות נגישה לו כפי רצונו. או לחלופין: מושג של פסיכואנליטיקאי בריטי בשם דונלד ויניקוט, שהוביל את המחקר בתודעתו וחוויתו של התינוק. הוא תיאור תהליך התפתחותי שראשיתו תפיסה סובייקטיבית של המציאות, הנחווית כבריאת ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכולוגיה - מבוא פסיכולוגיה היא תחום במדעי החברה העוסק בחקר הנפש, התפיסה וההתנהגות, ומטרתו לחקור את, ולטפל (בטכניקות פסיכולוגיות שונות) בהתנהגויות האדם ובעלי החיים. מקור השם ביוונית: "פסיכה" - נפש, ו"לוגוס" - תורה. העוסק בפסיכולוגיה, הוא בדרך כלל פסיכולוג. תחומי הפסיכולוגיה הנחת היסוד של מדע הפסיכולוגיה היא שישנה חוקיות בהתנהגות האדם, וכי עליה לתעד ולמדוד חוקיות זו. הפסיכולוגיה גורסת שהתנהגות אינה מתרחשת באופן מקרי, אלא תוצאה של מערכת חוקים, הבנת חוקים אלו מאפשרת לנו לגזור גם ניבוי מסוים לגבי העתיד. כל תחום בפסיכולוגיה עוסק בהיבטים אחרים של ההתנהגות, ומנסה להבין אותה מתוך מיקוד אחר. הפסיכולוגיה מחולקת לענפי מחקר, תחומי עיסוק ואסכולות (רשימה חלקית): ענפי מחקר להלן יוצגו מעט מענפי המחקר הכלליים של הפסיכולוגיה: פסיכולוגיה התפתחותית - מתמקדת במחקר השינויים ההתנהגותיים והנפשיים מילדות לבגרות. פסיכולוג התפתחותי מטפל בבעיות התנהגותיות, חברתיות ונפשיות אצל ילדים ובמקביל מלווה את הורי הילד במהלך הטיפול. פסיכולוגיה חברתית - עוסקת ביחסי הגומלין שבין הפרט וסביבתו, תוך התמקדות בפרט, (לעומת הסוציולוגיה אשר מתמקדת בסביבה החברתית). פסיכולוגיה של האישיות - תחום החוקר את אישיות האדם, דרכי התנהגותו, ההבדלים הבין - אישיים והשפעת הסביבה על תכונותיו. פסיכולוגיה קוגניטיבית - עוסקת בחקר תהליכים מנטליים בסיסיים, ביניהם תודעה, תפיסה, חשיבה, קשב, זיכרון אנושי, למידה וקבלת החלטות. פסיכולוגיה רפואית - עוסקת ברמה התאורטית, הקלינית והמחקרית בסוגיית יחסי הגומלין בין גוף לנפש, ובאופן ספציפי יותר בקשרים שבין המשתנים הפיזיולוגיים לבין המשתנים הפסיכולוגיים והחברתיים, היכולים להשפיע על התפרצות תופעות ומחלות גופניות, דרכי ההתמודדות איתן ומניעתן. נוירופסיכולוגיה - עוסקת בקשר בין תהליכים מנטליים שונים למבנה המוח ולהשפעות הכימיות על תפקודו, דבר הנעשה בעיקר על ידי בחינה מדעית של פגיעות ראש מסוגים שונים. פסיכופיזיקה - עוסק ביחס ובקשר שבין הגירויים הפיזיים האובייקטיביים להם נחשף האדם, ובין התחושות הפסיכולוגיות הסובייקטיביות המתעוררות אצלו כתוצאה מהחשיפה לגירויים אלו. תחומי עיסוק פסיכולוגיה קלינית - עוסקת בניתוח ופתרון בעיות נפשיות והפרעות התנהגות. פסיכולוגיה חינוכית - עוסקת בחקר תהליכים חינוכיים מנקודת מבט של הפרט המתחנך או של הפרט במסגרת החינוכית. תחום זה מתמקד גם במערכת יחסי הגומלין בין הפרט ובית הספר. פסיכולוגיה ארגונית ותעשייתית - עוסקת בדינמיקות ארגוניות הנובעות מהאינטרקציה בין החברים בארגון. חופפת במידה רבה עם פסיכולוגיה חברתית, אך מתמקדת ביישום. בין היתר עוסקת במוטיבציה, מנהיגות, עריכת בחינות מיון וקבלה לעבודה, ייעוץ למפעלים ויעול שיטת העבודה. פסיכולוגיה שיקומית - מתמחה בטיפול באנשים שנפגעו ממחלות או תאונות, עיבוד אבל וטראומות אחרות. פסיכולוגיה מחקרית - עוסקת בתהליכים הקושרים תהליכים נפשיים לתהליכים ביולוגיים (מדעי המוח), תהליכים חברתיים (פסיכולוגיה חברתית) ואחרים. אסכולות פסיכואנליזה - אסכולה תאורטית ו⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פסיכולוגית - מבוא הערכה פסיכולוגית היא תהליך מקצועי הבודק את מצבו הרגשי והנפשי של אדם. התהליך נערך על ידי פסיכולוגים באמצעות כלים אבחוניים שונים, ומשמש להעלאת השערות לגבי אישיותו ותפקודו של האדם בתחומי חיים שונים, לשם התווית דרך טיפול, התאמת מסגרת טיפולית, חינוכית או תעסוקתית, והמלצות לדרכי פעולה נוספות. ההערכה היא אחד מתחומי המומחיות החשובים ביותר של הפסיכולוגים. מרבית הפסיכולוגים הקליניים, החינוכיים, ההתפתחותיים והתעסוקתיים עוסקים בין השאר גם בתחום זה. תוכן עניינים: 1 מטרות 1.1 ההבדל בין הערכה לאבחון 2 שיטות וכלים 2.1 מבחני אינטליגנציה 2.2 מבחני אישיות 2.3 מבחנים ניורופסיכולוגיים 2.4 ראיונות ותצפיות 3 התרשמות אבחונית 4 מערכת החינוך מטרות: להערכה הפסיכולוגית מספר מטרות: לתאר את אופן ההתפתחות, המצב הקוגניטיבי, האקדמי, הרגשי, האישיותי, החברתי וההתנהגותי של האדם. להבין טוב יותר בעיות פסיכולוגיות רגשיות או התנהגותיות של האדם, ולשער השערות לגביהן. לפתח תוכנית טיפול והתערבות מתאימה. תוצאותיה של הערכה פסיכולוגית עשויות להיות התרשמויותיות וכלליות, ולא בהכרח תינתן אבחנה מדויקת. לעתים במהלך ההערכה עולה חשד לקיומו של מצב או גורם כלשהו, אשר עלול להשפיע לרעה על מצבו של האדם, ונמצא מחוץ לתחום הידע של הפסיכולוג המעריך; במקרים אלו הפסיכולוג ימליץ על המשך הבדיקה אצל איש המקצוע המתאים. ההבדל בין הערכה לאבחון: שיטות וכלים: הערכה פסיכולוגית מתבססת תחילה על איסוף מידע אודות האדם ביחס לתקופות שונות בחייו (אנמנזה). בדיקת הרקע יכולה לכלול סקירת רישומים ואבחונים קודמים. לצורך בחינת המצב הנוכחי של האדם, נערכת מדידה והערכה באמצעות מבחנים וכלי הערכה שונים המועברים לאדם הנבדק. ישנו מגוון רחב של כלי הערכה פסיכולוגיים, לחלקם הוכחו המהימנות (עקביות המדידה) והתוקף (המבחן אכן בודק מה שהתכוון לבדוק), ולחלקם לא. כדי להתרשם מאיכות המידע שמפיק כלי מסוים, יש לבדוק את תחום ההערכה שלו לאור המדדים לבדיקות אבחון של תורת המבחנים. בנוסף, כדי לדעת האם הציונים שנמדדו במבחן מסוים תקינים או לא ביחס להתפלגות נורמלית באוכלוסייה, חייבת להיות אפשרות להשוות אותם לנורמה. מבחני אינטליגנציה: פריט ממבחן רייבן מבחני אינטליגנציה והישגים (מבחני IQ), הם מבחנים שתוכננו למדוד ... התשובות לשאלות אלו מאפשרות חישוב ציונים שניתן להשוות לקבוצה נורמטיבית. לדוגמה: מבחן MMPI. מבחנים השלכתיים - מבחנים המאפשרים תשובות פתוחות, ובדרך כלל מבוססים על גירויים עמומים, מתוך הנחה שהם חושפים דינמיקות פסיכולוגיות לא - מודעות. לדוגמה: מבחן רורשאך או TAT. ניתוח ציור - אבחון ציורי ילדים ומבוגרים, לשם הערכת מאפיינים רגשיים של המצייר. מבחנים ניורופסיכולוגיים: מבחנים נוירופסיכולוגיים מורכבים ממטלות שתוכננו למדוד תפקודים פסיכולוגיים ספציפיים שידועים כקשורים למבנים מוחיים או נתיבים עצביים מסוימים. למבחנים אלו שני שימושים עיקריים: הערכת הפגיעה או הליקוי, שנגרמו בעקבות פציעה או מחלה שידועה כמשפיעה על תפקודים נוירוקוגניטיביים. מחקר להשוואה בין יכולות נוירופסיכולוגיות של נבדקים בקבוצות ניסוי שונות. ראיונות ותצפיות: ראיון ותצפית קליניים הם מרכיב חיוני להערכה. הפסיכולוגים מתבוננים במהלך ההערכה על מראה כללי של האדם, התנהגות, מצב רוח, רגש, הבנה, התמצאות, תובנה, זיכרון ותקשורת. תצפיות קליניות מתוכננות להשגת מידע על האדם מצפייה בהתנהגותו. בראיונות הפסיכולוג מדבר עם האדם על מנת להבין יותר את מצבו. על מנת להשיג תמונה מקיפה יותר הפסיכולוג יכול לדבר גם עם אנשים הקרובים לאדם (הורים או בני זוג) ולקבל את חוות דעתם האישית בנוגע לנושאים הרלוונטיים להערכה. דוגמה שכיחה לראיון קליני רשמי היא בדיקת המצב הנפשי, שמשמשת לרוב ככלי לסריקה ראשונית לקראת טיפול או המשך בדיקה ואבחון. התרשמות אבחונית: אחרי ההערכה הפסיכולוגית, פסיכולוגים קליניים מגישים התרשמות אבחונית. לרוב הם מסתייעים לשם כך בספר מדריך האבחנות הבינלאומי ICD (גרסה 10), או האמריקאי DSM (גרסה IV-TR). ספרים אלו משתמשים במונחים ועקרונות רפואיים, וכוללים קטגוריות של הפרעות נפשיות שניתנות לאבחון לפי רשימות קבועות של קריטריונים תיאוריים. מערכת הבריאות בארצות הברית ורוב חברות הביטוח האמריקאיות דורשות אבחנה מתוך ה - DSM, כדי לאפשר מימון טיפולים רלוונטיים. ה - DSM משתמש במודל הרפואי הקטגוריאלי, ותופס בעיות פסיכולוגיות במונחים של מחלות מובחנות, שניתן להגדיר על ידי קבוצת קריטריונים מינימלית, כמו: סימפטומים שהנבדק מדווח עליהם ועוצמתם, התנהגויות שונות, משך התופעות, איך הן התחילו ועוד. לאחרונה עולה המודעות לכך שמודל זה אינו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הפסיכולוגית והרוחנית של הזוגיות המפגש בין גבר לאישה אינו מקרי, למרות שלפעמים נדמה שכך. ההיקשרות בין בני זוג, היא מופלאה וקסומה וכוחה ממש מגנטי. כגרפולוגית, אני נתקלת יום יום במאות כתביי יד וב - 99% מהמקרים, יש בעיה בזוגיות - או שלא שלמים עם הקשר, או שיש חיכוכים ובעיות או שאין זוגיות בכלל. בתהליך הצמיחה האישי שלי זה גרם לי לתהות - למה זה כל - כך קשה לכל כך הרבה אנשים. מה קורה שם? ומצאתי את התשובות בפסיכולוגיה מדברים על כך שהכל קשור איכשהו להורים. אם הבן עד גיל 7 וחצי אינו עובר בהצלחה את השלב האדיפלי שלו (השלב בו הוא "מתאהב" באם ומשחרר אותה) לכשיתבגר יהיו לו בעיות בזוגיות. כנ"ל לגביי הילדה - אם הילדה אינה עוברת בהצלחה את השלב שלה יש לה "תסביך אלקטרה" - משהו לא פתור עם האב, שאם ... אינה פותרת זאת - ישפיע על מערכות היחסים שלה. לא יודעת בדיוק את הסטטיסטיקות אך נדמה ש - 99% מהזוגות לא מצליחים להחזיק מעמד או שחיים באומללות או שמתגרשים. ויש הרבה שפותחים פרק ב' ומגלים שזה בדיוק כמו הקשר הקודם... המטרה בהצגת הפן הפסיכולוגי היא להבין שזה קשור לילדות שלנו, להורים שלנו ולאמונות שגדלנו עליהם, אך לפניי שאתם מתחילים להאשים את ההורים ואת העולם, דעו שאפשר לפתור את זה - הכוח בידכם והבחירה שלכם! אז מה עושים? קיימות שלוש גישות התבוננות וראייה של הדברים: הגישה הראשונה - של אלו ששואלים את עצמם "למה זה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ובגידות בנישואין - ההסבר הפסיכולוגי "לא כל נישואין מרבים את האמת. מפני דרכי שלום, מפני חפץ למנוחה, פעמים רואה אדם צורך לטפול שקר על גבי שקר" (שמואל יוסף עגנון) נישואין, זוגיות ומשפחה, מצטיירים בדמיוננו כמסגרות המספקות אינטימיות, חום, כנות ובטחון. אולם, תמונה אידיאלית ... שכן, בגידה היא הפרת אמון קיצונית, הנובעת משקר או סוד שהתגלו, והרומן האסור משקף לבני הזוג את מה שניסו להתכחש אליו באשר לזוגיותם. מתוך המשבר, הם עשויים לבחון את הקשיים והליקויים בנישואיהם וביחסיהם, ולטפל בהם. בטיפול הזוגי מבינים בני הזוג בנפרד וביחד את משמעות השקר, הסוד והבגידה ואת תפקידם בדינאמיקה האישית ובדינאמיקה הזוגית. הנישואים שעברו טלטלה ובדיקה מחודשת - עשויים להיות טובים ונכונים יותר מאלו שהיו קודם לכן. אך האם יהיו אלו נישואים נטולי שקרים? האם יתכנו בכלל יחסים זוגיים שאין בהם ולוא אף שקר אחד? השקר הינו תופעה אנושית אוניברסאלית. אין אדם שלא שיקר בצורה זו או אחרת. הזדקקותנו לשקרים אינה נוצרת רק משאנו בוגרים ונמצאים ביחסים זוגיים. כבר משחר ילדותנו אנו משקרים. מדוע? מפני שכבר ... עצמנו דרך עיניים אוהבות ומעריצות של מי שאינו קרוב אלינו מספיק (השותף לרומן) ולכן אינו איים על המסכה שאימצנו. רק המודעות של כל אחד לצרכים אלו בתוכו, עשויה לחלץ אותו מפרדוקס זה. זהו, אם כן, ההקשר הפסיכולוגי של נישואין, בגידה ושקרים. ברמה המעשית, השקר נחוץ, כמובן, להמשך התחזוקה של שתי מערכות היחסים - הנישואין והרומן. אולם ברור כי בגידה אינה השקר הראשון והיחידי במערכות זוגיות. זהו, אולי, השקר הבלתי נסלח ביותר, השקר שאחרי חשיפתו אי אפשר ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פסיכולוגיים - לאפשר לעצמך להיות אתה קורה כאשר אדם עובר כל מיני אירועים קשים בחיים, כאשר לפני אירועים אלה, הוא ידע להעריך את עצמו במידה מסויימת. אבל לאחר אירועים אלה, הוא מרגיש שכישרונו לא הוערך באמת, והוא מצד עצמו מפחד להראות אותו, ... לקודם, וזאת כאשר היה בחברה הסגורה, במקום לנסות ללמוד מהידע הקיים של פעם, לפתע, הוא ניסה לשכוח את כל מה שלמד, הוא היה תקופה ארוכה שם, ושכח את כל מה שלמד, מהפחד. פחד פסיכולוגי, פחד לא להיות שייך לאיזושהי הבנה, פחד מלשמוע את הדעה הזו, פחד המלווה בחרדות. פחד שגורמים אנשים לא מוסמכים. כל הדבר הזה, גרם לו לזלזל בידע הקודם, ולנסות לפחות להשקיע בידע הקיים ואם רק כך היה, הייתי אומר, זה עוד מקרה טוב ... השאלה, וכי לאותו אדם היה מה להתלונן? הוא קיבל ידע חדש, את הידע הקודם השכיחו ממנו עם פחדים, אז מה? לאנשים מסויימים זה יישמע סתמי, לאחרים: כבר לא טוב. השאלה הבאה היא, האם הדברים הללו המשיכו להיות כך? אולי התדרדרו? והאם הידע המדובר עזר לו בחיים? וכאן נכנס לתמונה אלמנט נוסף, האדם הזה רצה להתפתח פתאום באופן כזה שאנשים מאותה המסגרת הסגורה, לא אוהדים אותו, הוא רצה לפתח את עצמו במקום שהם לא כ"כ מעוניינים, ולא תמכו בו מעולם אם זה קשור למסגרות שלהם. ... נדע עוד יותר מה עומד לקרות, השמיים ייפלו על האדם הזה. ואולי אמרו לו יש מסגרות, איזה דבר נהדר (הוא סתם מתלונן) לא - הוא לא סתם מתלונן אין לו כסף לשום דבר והוא לא יכול לטפל אפילו לא בעצמו, ואפילו משפחתו לא יכולה לתת לו כסף, כי אין לה. הוא מרמה - יש תקציבים. מעניין מאוד, אפילו אין לו משכורת, לא עובד שמה כי אין שם עבודה, הוא נמצא שם, ואין לו אמצעים, ואפילו לטפל בעצמו מבחינה תברואתית אין לו כסף. אולי הוא עובד בשחור? לא, לא הכשירו אותו לשום מקצוע בחיים. לשום דבר שהוא יכול לפרנס את עצמו. אפילו זה לא. אני לצורך הציניות אומר שהאדם הזה במצבו כעת ממש בגן עדן לעומת מה שתראו בהמשך. לפתע יום אחד, ... מי לסמוך וחסר לו ידע אמיתי, ולכן הוא סומך על הסמכויות הללו בעיניים עצומות בלי להבין שאפשר אחרת. זהו סוג של קיבעון מחשבתי. אדם שעבר אירועים מסויימים בחיים, יש לו חסמים פסיכולוגיים שהוא חושב שהם מגנים עליו מפני אירועים כאלה שעלולים לקרות בחייו, הוא מפחד לספר על עצמו בגלוי אפילו לא בפני גורם מקצועי, הוא מפחד מהכל. אפילו דברים שהוא רוצה מאוד לעשות, הוא מתרגם את "רוצה מאוד" ל"אסור מאוד". ואז הכל מתבלבל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכולוגיה חברתית - מונחים - מבוא פסיכולוגיה חברתית: חקר השפעת החברה על אופן החשיבה האנושי. פרקסיס: השתקפות סובייקטיבית של המציאות החברתית בתודעת האדם. דימוי עצמי: דימוי עצמי ריאלי: דימוי עצמי לא ריאלי: צורך ההישג: פחד מפני הצלחה: הטרמה: הגברת הזמינות של מידע הנובעת מחשיפה לגירויים ספציפיים או מאורעות. אפקט ההילה: אפקט בו תכונה אחת ... פיזור אחריות: התופעה שככל שקבוצת האנשים שבה נמצא יחיד גדולה יותר, נוטה הוא יותר להסיר מעצמו את נטל האחריות. אפקט פיגמליון: תסמונת דולציניאה: ניכור החברה: תפיסת האדם את החברה כפונקציונלית ויחסית לצרכיו. בורות פלורליסטית: מצב פסיכולוגי בו למרות שהתנהגותו הפומבית של הפרט זהה להתנהגותם של האחרים, מאמין הפרט כי דעותיו ושיפוטיו שונים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... אחרי הלידה - על ההיבט הפסיכולוגי של האמהות "חיינו נפתחים באובדן: אנו מושלכים מן הרחם בלי דירה או כרטיס אשראי, בלי מקום עבודה או מכונית. הננו תינוקות מייבבים, חסרי ישע, היונקים מן השד או בקבוק, כמהים למגע יד אוהבת. אמא מתייצבת בינינו לבין העולם... ". כך פותחת ג'ודית ויוריסט את ספרה: "החיים: אבדות הכרחיות ויתורים ... בארצות - הברית רווחת התפיסה ש"אישה אמיתית" היא מי שילדה תינוק ובעלת התואר "אמא". ביפן, בסוף המאה ה - 19, הוצגה האמהות כמשימה קדושה, וגם בישראל של ימינו מתייסרות נשים רבות בטיפולי פריון בכדי להיות אימהות. שיטוט מהיר בפורומים ובאתרים שכותרתן הורות, משפחה וגידול ילדים, מעלה שיותר ויותר נשים חוות את המעבר לאמהות כמשבר. סוג של אובדן זהות עצמית עצמאית ואובדן החירות האישית. למעשה, ישנן לא מעט נשים אשר מתחילות לחוות את גודל השינוי הקרב ומפתחות דיכאון כבר בהריונן. התופעה של דיכאון בהריון טרם נחקרה די הצורך, אך ידוע כי מושפעת מן השינויים ההורמונאליים הרבים שחווה האישה, כמו גם שינויים רגשיים - פסיכולוגיים. רבות נכתב על ההיבטים הפיזיולוגיים - מעשיים של האמהות, ופחות על ההיבט הפסיכולוגי, עליו ברצוני להרחיב כאן. תהליך היווצרות הזהות האימהית כולל שלושה מרכיבים מרכזיים: 1.יצירת התינוק הדמיוני - שמכיל את התקוות והחלומות בצד החששות והפחדים. ככל שהאישה חשה יותר ביטחון בהריון, כך עולה רמת החופש לדמיין את התינוק שיולד. לעומת זאת, ככל שההיריון פחות בטוח, כך מצטמצם העיסוק בדמותו העתידית של התינוק. חלק מתהליך יצירת התינוק הדמיוני הוא בעצם הדרך בה מעצבת האם את הקשרים שלה עם ילדה ובמילים אחרות, תחילתם של דפוסי התקשורת עימו. לתקשורת זו שלושה דפוסים אופייניים: א. תקשורת מורחקת - המאפיינת נשים ששומרות מרחק מחוויית ההריון והאמהות העתידית. ב. תקשורת נטמעת - המאפיינת נשים שעסוקות כל כולן בחוויית ההריון, הלידה והאמהות באופן גורף. ג. תקשורת אוטונומית - סינתזה בין התקשורת המורחקת לנטמעת. תקשורת ביניים. 2.הלידה, ששיאה הוא הפיכת התינוק הדמיוני לתינוק אמיתי ומפגש ראשון בין האם ותינוקה. 3.בניית עתיד דמיוני לתינוק האמיתי - כל המחשבות של האם אודות עתיד התינוק: איזה מין ילד / נער / בחור יהיה? במה יעסוק? וכיו"ב. והנה במזל טוב נולד התינוק, הלידה עברה בשלום וכולם חזרו הביתה. לכאורה הכל בסדר, אבל רק לכאורה. נשים מסתגלות באופן שונה זו מזו לתקופה שלאחר הלידה. רובן חוות שינויים קיצוניים במצב הרוח וברגשותיהן. כ - 70% מהנשים סובלות מתופעת ... רק חלק מהמאפיינים, מה שמקשה על אנשי מקצוע לאבחן את הדכאון ככזה. לאבחון המוקדם של הדיכאון אצל נשים חשיבות רבה, משום שבמחקרים נמצאה השפעה מובהקת של המצב הדיכאוני לא רק על האם, אלא גם על התינוק. קיימות עדויות משמעותיות המצביעות על נזק להתפתחות השכלית והמוטורית ולאיכות הקשר אם - תינוק, אצל תינוקות וילדים לאמהות שסבלו מדיכאון אחרי לידה. ומה קורה לבן - הזוג? לבן זוגה של היולדת מקום מרכזי בשינוי החשוב שחל בתא המשפחתי. אמהות רבות מתלוננות על כך שהאב הטרי לא מטה שכם ואינו עוזר מספיק בטיפול בתינוק. מאידך, לעתים שוכחות שהולדת התינוק היא גם הולדתו של אב, ובלא משים מרחיקות אותו מחוויית ההורות. לאחר הלידה בדרך כלל חוזר האב לעבודתו והאישה נשארת בבית עם התינוק, לומדת להכיר אותו, לטפל ולאהוב וגם להתעייף. עם חזרת האב מעבודתו היא מצפה שיחלוק עימה בנטל, אך בפועל מתקשה לעתים "לשחרר" ולתת לו באמת ובתמים ללמוד כיצד לטפל בתינוק. במילים אחרות, היא מתקשה לסמוך עליו שידע להתחבר לתינוק כפי שהיא עושה זאת. אמהות רבות מרגישות טוב עם היותן בעמדת כוח ושליטה לגבי הרך הנולד, אלא שהמפסידים הם האב ובנו / ביתו. יתרה מזאת, אם תאפשר האם את אותו שחרור, תרוויח זמן איכות ומנוחה לעצמה! זמן זה, ברמה היומיומית, חשוב וקריטי לאישה בכדי למנוע את שחיקתה ואולי אף למנוע מצב דיכאוני. למעשה ככל שעובר יותר זמן מאז הופך האב מעורב באמת בחיי ילדו, כך גובר הקושי ביצירת השינוי. לכן, ההמלצה הגורפת היא לאמץ את המודל הרווח יותר ויותר בקרב זוגות צעירים, בו בני - הזוג מטפלים בתינוק ומעורבים יחדיו בהחלטות הנוגעות לגביו. אז מה עושים? - לדעת שמה שמרגישים הינו טבעי ונורמאלי ולרב, סממני הדיכאון חולפים מעצמם. - לשתף אחרים ברגשות ובתחושות, להצטרף למעגלי אמהות וקבוצות תמיכה למיניהן, שמקלות מאוד על תחושת הבדידות שיכולה להיווצר (לעתים רק מעצם הידיעה שאחרות מתמודדות עם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכולוגיה חברתית - מבוא פסיכולוגיה חברתית (מאנגלית: Social Psychology) היא תחום מחקר ויישום העוסק בקשר בין הפרט לחברה. פסיכולוגים שהתמחו בפסיכולוגיה חברתית חוקרים את השפעת הזולת על מחשבותיו, הרגשותיו, והתנהגותו של הפרט. נהוג לראות את הפסיכולוגיה החברתית כמצויה בעמדת ביניים בין הפסיכולוגיה לסוציולוגיה, דהיינו, התחום משלב ומיישם מונחים משני התחומים ומהווה את הממשק ביניהם. תוכן עניינים: 1 תחומי עיסוק 2 השפעת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית 3 לימודי התחום 4 מחקר תחומי עיסוק: תחומי הפסיכולוגיה החברתית הם רבים, ובהם: השפעת הסביבה החברתית, תפקוד האדם בקבוצה, גיבוש עמדות ושינוין, הערכה עצמית, קשרים בין - אישיים כמו אהבה רומנטית ועוד. היא נוגעת גם בתחומים כמו פרסום וישנם פסיכולוגים חברתיים המייעצים למשרדי פרסום. השפעת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית: הפסיכולוגיה החברתית המודרנית הושפעה רבות מן הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. לפי גישה זו הצורה בה אדם מפרש את הסיטואציה החברתית והמחשבות שמתעוררות באדם בסיטואציה זו יקבעו את אופן פעולתו: האדם הוא מעין "מדען" אשר חוקר את סביבתו החברתית ומנסה להבין אותה על ידי ייחוס סיבות להתנהגויות הזולת, ואף לעתים ייחוס סיבות להתנהגויותיו שלו עצמו. על מנת להבין את מצבו הרגשי של האחר, אנו משתמשים בפעולות ... שאדם עושה, בתוכן דבריו, בזכרונות וידע שיש לנו אודות האדם ואודות מרכיבי הסיטואציה, ברמזים לא מפורשים כגון הבעות פנים ותנועות ואף בריח. תאוריית הייחוס מנסה לתת מסגרת להבנת הדרך בה אנו מנסים למצוא היגיון בעולם החברתי. לימודי התחום: פסיכולוגיה חברתית איננה נלמדת כתואר ראשון בדרך כלל, אלא כתואר שני. מי שהשלים תואר ראשון בפסיכולוגיה או בתחום קרוב יוכל להגיש מועמדות ללימודי פסיכולוגיה חברתית (אם מדובר בתחום קרוב סביר שיידרשו קורסי השלמה). מחקר: פסיכולוגיה חברתית עוסקת במחקר מדעי של מחשבות, תחושות והתנהגויות של פרטים במסגרות חברתיות שונות. המחקר עוסק באיסוף נתונים אמפיריים והבנה של תהליכי השפעה הדדיים ומתמשכים בין הפרטים בחברה. נחקרת גם השפעתם של אנשים אחרים על ההתנהגות גם כאשר הם אינם נוכחים באופן פיזי. חוקרים בולטים בתחום: לאון פסטינגר, סטנלי מילגרם, סולומון אש, דריל בם. ניסויים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ניאופסיכולוגיה - מהו הצד הראשון ביצירת המציאות שלך? מה היא מציאות? איך מייצרים אותה? האם יש קשר בין המציאות לדפוסים שלנו? למוח שלנו ישנן יכולות שלפעמים קשה לנו לאמין בהם. אחת היכולות של המוח - היא לייצר את המציאות ואת העולם מחוצה לנו. מה זאת אומרת וכיצד זה עובד? יצירת המציאות שלך היא יחס גומלין בין מה שקורה בתוכך, במוח שלך, במחשבות שלך, ברגשות שלך, במערכת העצבים שלך, באופן ... שלך. תפיסת המציאות שלנו מסוננת דרך איברי החישה שלנו. העין שלנו רואה בכל שנייה מיליוני פריטים של מידע, ממש כמו מצלמה, אך המוח קולט רק חלק קטן מאוד מהם. עצוב, לא? אנחנו מייצרים את עצמנו בהתאם למה שאנו חושבים על עצמנו. אנחנו מייצרים את העולם הסובב אותנו בהתאם למה שאנחנו חושבים עליו. בכל שנייה אנחנו רואים, מריחים, טועמים, מרגישים ואנחנו מאוד שרויים באופן חושי במציאות שלנו. תחושת המציאות שלנו מסוננת דרך איברי החישה שלנו שנמצאים במוח הרגשי. המוח הרגשי הוא החלק הפעיל ביותר במוח. מכירים את המשפט: "אוי, אתה כזה רגשי"? אז שתדעו לכם, מדובר בדיוק בחלק ... שולחן עריכה זה היום הוא המוח הרגשי. המוח הרגשי הינו מערכת מידע סגורה וקבועה המכיל את המידע הרגשי שהוטבע בילדות עד גיל 12 וממחזר אותו כל הזמן. הוא ממחזר את המידע ע"י חיבור של שמשנקלט מבחוץ למה שכבר מוכר לו, ואלה הם דפוסי חשיבה שדרכם אנו מתנהלים. אם למשל הורים שלך מגיל קטן כל הזמן אומרים לך שאתה "חייב ללמוד הרבה, אחרת תהיה טיפש", אז כל חייך תהיה בחוויה שאתה לא יודע מספיק ושאתה טיפש, גם אם תלמד הרבה. הקשר בין דפוסים נרכשים לבין המציאות המוח שלנו לא רואה מציאות. הוא רואה רק את ... זוגית שלי יהיה ריחוק והרבה עצבים מצידו או מצידי. כמה פעמים אנחנו מביאים את עצמנו לזוגיות שאנו שואלים את השאלה: "איך הגעתי לכאן? " כמה פעמים שאלתם את עצמכם: "למה אני לא מוצאת משהו אחר? למה זה קורה לי? " כמה פעמים שמעתם בחורה אומרת: "למה אני תמיד יוצאת עם בחורים כאלה? " הכי מעניין שאם תשאלו את הבחורה הזאת: איזה בן הזוג את רוצה? התשובה שתתקבל לרוב תהיה: אני לא רוצה נמוך, לא שמן, לא קירח, שלא יעשה כך, ושלא יהיה כך. אין לנו בעצם הגדרה ברורה של מה שאנו רוצים. אז אם יש לי ... טובה יותר, ממקום אחר לגמרי במוח שלנו, שמחובר לרצון שלנו. הדרך לשנות את המציאות היא לשנות את הדרך החשיבה שלך לגבי אותם הדברים המוכרים, ע"י ידע ומידע מחוץ לקופסה ה"מקובלת" אשר מאפשרת לנו ניאופסיכולוגיה. מה זה אומר? זה אומר שאם אתה רוצה שיקרה בחייך משהו בצורה שונה מהרגיל, יש צורך לשנות במודע ובמכוון את התחושות, המחשבות, האמונות, הערכים, הדעות והפרשנויות, המצבים או נסיבות, התפיסות לגבי אירועים בחייך, אשר קובעים כיצד החיים שלך מתרחשים היום. אומנם זה לא ישנה את העולם שם בחוץ, אבל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פסיכולוגית - מבוא התמכרות פסיכולוגית הוא הכינוי הנפוץ בספרות המקצועית של תחום מדעי המוח ומדע הנוירופסיכולוגיה לתאר כל התמכרות שאיננה התמכרות פיזיולוגית. בשביל להבין את המונח לאשורו נדרש קודם כל לדעת מהי התמכרות פיזיולוגית: התמכרות פיזיולוגית נוצרת כאשר אדם צורך באופן עקבי מולקולה מסוימת אשר גורמת לעומס מערכתי על קולטנים הקולטים אותה במערכת העצבים המרכזית וכמנגנון התמודדות עם העומס, מוחו מייצר קולטנים נוספים עבורה - מה שמוליד בסופו של דבר תחושה נפשית של צורך הולך וגדל בסם, אך ספציפית על בסיס זה של ריבוי קולטנים. התמכרות פסיכולוגית לחומר מסוים היא כל התמכרות אשר לפי שעה, קיים קונצנזוס בקרב מדעני מוח כי היא אמנם נפשית - תחושתית אבל אין לה בסיס של ריבוי קולטנים בשל עומס; אין זה אומר שאכן מבחינה מציאותית אין לה בסיס נוירוביולוגי כזה אלא שלפי שעה בסיס כזה לא תועד במידה מספקת במחקר המדעי. כמו כן, התמכרות פסיכולוגית איננה מוגבלת רק לחומרים, אלא גם למוצרים מוגמרים (כגון אוכל עתיר מונוסודיום גלוטמט) ומצבים מסוימים (כגון הימורים). ההתמכרות הפסיכולוגית גורמת לאדם לכמיהה עזה, כזו שקשה להתנגד לה למושא ההתמכרות הספציפי ואף במקרים חריפים לתלות יומית בו (במקרים חריפים כאלה האדם חש אי נחת, כעס ואף עשוי לגלות אלימות אם לא תבוא ההתמכרות על סיפוקה). בכל הקשור למזונות, אין בהכרח מדובר בהפרעת אכילה (שכן הפרעות אכילה הן כלליות ולא ספציפיות). תוכן עניינים: 1 סוגים נפוצים של התמכרות פסיכולוגית 2 הבעייתיות שבהתמכרויות פסיכולוגיות 3 הטיפול בהתמכרויות פסיכולוגיות סוגים נפוצים של התמכרות פסיכולוגית: סוגים נפוצים של התמכרויות פסיכולוגיות שתועדו או שקיומם הוצע בספרות הנוירופסיכולוגית: התמכרות לפיצה (ולמזונות המכילים מונוסודיום גלוטמט בכלל), התמכרות לעישון כפעולה בפני עצמה, התמכרות לצריכת קנאביס, התמכרות לצריכת קוקה קולה (כולל קולה נטולת קפאין), התמכרות למשחקי מחשב, התמכרות להימורים ועוד. הבעייתיות שבהתמכרויות פסיכולוגיות: התמכרות פסיכולוגית עשויה להיות בעייתית מאד גם היא משום שהיא גורמת לאדם לתלות (לעתים קשה מאד) בדבר מסוים ולהקדשת משאבים רבים עבורו, כמו זמן חיים שיכול ללכת על מטלות השרדותיות או הכרחיות יותר, כסף, התנהגות כפייתית (האדם מרגיש שהצורך נכפה עליו), ניכור חברתי והתמודדות עם תסמיני גמילה ועוד. הטיפול בהתמכרויות פסיכולוגיות: הטיפול בהתמכרויות פסיכולוגיות ניתן במידה רבה על ידי פסיכולוגים שהתמחו לאחר הכשרתם הכללית בפסיכולוגיה, בטיפול בהתמכרות ובפרט בסוג הספציפי של ההתמכרות, כמו גם על ידי פסיכיאטרים. אם כי קיימים ציבורים מקצועיים נוספים העוסקים בטיפול בהתמכרויות (בפרט מסוגים ספציפיים) או אנשים המסייעים לצוות המטפל התומכים במטופל גם הם.⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...